כנסת פתוחה

ג' - הרס מצוק הכורכר בחוף אשקלון

ועדת הפנים ואיכות הסביבה 5
7/12/2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 336
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
‏יום שלישי, כ"ד בכסלו התשס"ה (‏7 בדצמבר, 2004), שעה 14:00

1. הרס מצוק הכורכר בחוף אשקלון

חברי הוועדה: יורי שטרן – היו"ר

אילנה שפרן - מינהל התכנון, משרד הפנים
ולרי ברכיה - ראש אגף תכנון, המשרד לאיכות הסביבה
שוקה דורפמן - מנהל רשות העתיקות, משרד החינוך, התרבות והספורט
ד"ר דב נחליאלי - ארכיאולוג, מרחב דרום, רשות העתיקות, משרד החינוך, התרבות והספורט
מוריה שלוין - עוזרת למנהל רשות העתיקות, משרד החינוך, התרבות והספורט
רוני מהצרי - ראש עיריית אשקלון
דוד ירון - מהנדס העיר, עיריית אשקלון
יגאל בן-ארי - מנהל מחוז מרכז, רשות הטבע והגנים
מושון גבאי - רשות הטבע והגנים
דוד אלישע - רשות הטבע והגנים
יעקב היכל - יועץ לוועדת הפנים ואיכות הסביבה

יפה שפירא

רשמה: אירית שלהבת



הרס מצוק הכורכר בחוף אשקלון

אני פותח את הישיבה, שזימנו בדחיפות – ולכן היא גם בשעה לא שגרתית – בעקבות פנייתו של ראש עיריית אשקלון מר רוני מהצרי, בנושא סכנת הריסת המצוק באשקלון, שהוא גם אתר עתיקות וגם אתר טבע חשוב.

אפתח בכך שאגיד תודה לראש העיר. זה לא דבר של מה בכך שראשי ערים מבקשים התערבות דחופה בענייני עתיקות וטבע. לצערי בלא מעט מקומות זה עובר מבלי שהעירייה תצעק גוואלד ותנסה לרתום את כל הגורמים לשיפור המצב.

אבקש מראש העירייה להציג את הבעיה. נמצאים כאן נציגים מרשות הטבע והגנים הלאומיים ורשות העתיקות והם ישלימו את התמונה. בבקשה.

כל עניין המצוק התחיל מאז בניית המרינה באשקלון ב-1995.

המצוק – פרט לכך שהוא מצוק טבעי – מה הוא מייצג מבחינת העתיקות, מבחינת אשקלון ההיסטורית?

אשקלון מיומאס היא עיר עתיקה שלמה. תיכף נרחיב על כך את הדיבור.

בשנת 1994 אשקלון ניהלה דיונים מול הוועדה למימי חופים. אתם תציגו את זה? אז אני אדבר רק בקצרה. היו כבר דיונים. הוצעו רעיונות שונים כדי לפתור את בעיית שוברי הגלים שנבנו במרינה, היו ויכוחים מקצועיים האם הפתרון הוא מילוי חול או בניית שוברי גלים והוועדה דחתה את ההחלטה. בשורה התחתונה, עד היום אין החלטה מקצועית מה הדבר הטוב ביותר לעשות. ברור שצריך לעשות משהו, כולם מסכימים על כך. בינתים הזמן חולף ולא עושים כלום כי העלויות גדולות.

לפני 3-4 חודשים בנינו גדר במרחק 4-5 מטרים מהמצוק כי חששנו שיקרה משהו לאנשים והיום כמעט הגענו לגדר הזאת כי הכול התדרדר שם והכול נהרס. אני כבר לא מדבר על הסכנה שיכולה להיות מהתמוטטות על החוף. את האזור של ההתמוטטות בחוף הים גידרנו אך בסערה האחרונה גם הגדר נעלמה לים. אם אנחנו לא נעשה מאמץ, ואם כולם יגידו: זה לא אני, אני לא יכול להרים את המשימה הזאת, אנחנו נמצא את עצמנו במצב שכל הארכיאולוגיה שם נעלמת. כמו כן, אני לא אתפלא אם בעוד 4-5 שנים גם מלון "הולידיי אין" יילך. היום קיר המלון נמצא במרחק 40 מטר מהמצוק.

כאשר בית-המלון נבנה, באיזה מרחק הוא היה מהמצוק?

בצילומים ישנים רואים שם רצועת חוף רחבה מאוד.

זה נובע מכך שהפסיקה זרימת חול?

בולם הזעזועים של הגלים זה החול, רצועת החוף, שהגלים בעצם נשברים עליהם. אני מציג את זה באופן פשטני מאוד. ברגע שהחול מתחיל להיעלם, המצוק הופך להיות בולם הזעזועים ואז הגלים פוגעים במצוק ומפילים אותו.

האם לא יכולים לחייב את המרינה לכסות את זה כספית?

תיאורטית כן. אבל מי שרוצה שלא יקרה דבר יקבל בדיוק את ההחלטה הזאת. אם אתה זוכר, בפברואר בסיור שלכם באשקלון אמרתי לכם שאם לא יהיה מאמץ משותף של המדינה עם עיריית אשקלון – כי לדעתי זה מצב חירום – לא יהיה כלום. עיריית אשקלון לא מסוגלת לקחת על עצמה התחייבויות כאלה. הפתרונות נעים בין 15-50 מיליון שקל. אם לא יהיה מאמץ משותף עיריית אשקלון לא מסוגלת לקחת את זה על עצמה ואנחנו נגיע למצב שלא יהיה מצוק.

אנא תנו לנו מושג על הערך ההיסטורי של המקום ועל ערכי הטבע והסביבה המצויים בו.

אני שמח מאוד על הישיבה. גם אני חושב שראש העירייה לקח כאן על עצמו משימה חשובה מאוד.

אני מבקש לומר, ברשותך אדוני היושב-ראש, בגלל שאנחנו יושבים בוועדת הפנים ואיכות הסביבה ואתה מכיר את זה מהעיסוקים הקודמים שלך, אנחנו עוסקים באשקלון אבל זה לא רק אשקלון. זה קורה באפולוניה, זה קורה בדור, זה קורה לאורך חופי הארץ, לא בנקודה אחת.

אני מדבר על זה כבר 3 שנים, כולל בפני נשיא המדינה ובפני כל פורום של מקבלי החלטות. לאחרונה הצלחנו לקבל אפילו קצת כסף מחברת החשמל, בגלל שהמרינה מדרום לאשקלון נבנתה על-ידי קצא"א, ועשינו אפילו איזה תיקון בתל אשקלון.

לא בגלל המרינה. בגלל הנמל שנבנה.

אנחנו עובדים עם העירייה כבר זמן רב ואנחנו מנסים לאגם תקציבים. דיברתי כבר עם ראש מינהל מקרקעי ישראל שאמר שהוא מוכן להשתתף, כי בעצם הוא הבעלים של הקרקע והוא גובה ארנונה או מיסים על הפעלה של המרינה. דיברנו גם עם קצא"א ועם חברת החשמל והם מוכנים לתת קצת כסף. חייבים לעשות שם תהליך של איגום משאבים ולהתחיל לעבוד.

בהרצליה התחלנו לעבוד. שם גמרנו את כל הכנסים ואת כל הסקרים. מה שקרה באשקלון בהתמוטטות האחרונה מצביע על בעיית חירום. זה לא עוד דבר שאפשר לדבר עליו, שאולי צריך בעתיד לטפל בו. מבחינה ארכיאולוגית הייתי מגדיר את זה כאסון ארכיאולוגי, חד וחלק – עיר עתיקה שלמה נהרסת בתהליך שנמשך שנתיים. מי שמצליח לעבור שם שודד חלק מהדברים שנופלים מבפנים, מטבעות וכל מיני דברים אחרים, אבל את כל השאר הים לוקח. ואני כבר לא מדבר על העניינים האחרים: אמרתי לראש העירייה שלפי דעתי בלוח זמנים קצר מאוד יצטרכו לסגור את מלון "הולידיי אין" כי הוא יהיה בסכנת נפילה לים.

לצורך הסקירה הארכיאולוגית נמצא כאן ד"ר דב נחליאלי, שיתאר בכמה מילים את הערכים הארכיאולוגים בחופי אשקלון.

זה האזור היבשתי וזה האזור של הים. אתם יכולים לראות כאן את תל אשקלון, שהוא תל עתיק. ניתן למצוא בו ממצאים מתקופת האבן החדשה לפני 10,000 שנה וגם מתקופת הפלשתים, מתקופת המקרא ומהתקופה הביזנטית. זה תל לכל דבר שניתן למצוא בו הרבה שכבות. התל נמצא בפארק שהוא היום גן לאומי. ויש את אשקלון מיומאס, שאנשים מכירים פחות, באזור של מלון "הולידיי אין", בחלק הצפוני, והיום ההתמוטטות האלה מביאות אותנו לחשוף אותו.

בשנתיים האחרונות אנחנו רואים תהליך. אתם יכולים לראות את ההתמוטטויות האלה שהן התמוטטויות חדשות. תוכלו לראות כאן באשקלון מיומאס מבנה ומתקן מקוּרֶה מהתקופה הביזנטית, בחלק הצפוני של אשקלון. כאן אתם יכולים לראות צילום של המצוק לפני שנה ותראו מה קורה השנה. אתם רואים שנחשפו קטעים שלמים של קירות או אפילו של חומת העיר. הכול התמוטט מהמצוק בשנה-שנתיים האחרונות.

גם אם נעצור את ההתמוטטות אי אפשר יהיה כבר לשחזר את זה?

זה כבר אבוד. מה שצריך לעשות זה לעצור את ההרס. גלי הים חובטים במצוק הזה וכל פעם נוגסים ממנו והמצוק מתמוטט. ההתקדמות של קו החוף היא מהירה מאוד.

כאן אתם יכולים לראות את הבאר שנחשפה. למעשה הבאר מגיעה עד למעלה אבל כל הגוש העליון התמוטט. נפלו כאן גם כמה כותרות של עמודים, שאותם כבר לקחנו עוד לפני הצילום.

באזור התל, האזור הדרומי יותר, יכולים לראות שרידים של בור מים והוא היה בתוך העיר. תסתכלו עכשיו מה קורה אתו, מה המצב שלו.

הוא נותן אינדיקציה כמה עמוק זה נכנס.

כאן רואים את חומת העיר. אלה עמודים שיוצאים מתוך החומה והם בצבצו בערך 50-30 סנטימטרים. תראו מה המצב היום, הכול התמוטט וגלש כלפי מטה.

לגבי אשקלון מיומאס – כאשר יהיה תקציב נצטרך כנראה להיכנס לחפירה מהירה מלמעלה, לראות מה אנחנו יכולים להציל.

כרשות העתיקות איך הייתם מגדירים את חשיבות האתר? מה מיוחד בו?

שני האתרים האלה, ובמיוחד התל, שהוא גם גן לאומי, יש להם חשיבות בין-לאומית. חשיבות שני האתרים האלה היא לא רק ברמה מקומית-ארצית. זה אחד התלים החשובים ביותר בעולם, והוא גם נחקר במשך 14 שנים על-ידי אוניברסיטת הרווארד.

למה הוא אחד החשובים?

מפני שזה אחד המקומות בהם ניתן לראות רציפות מהתקופה הנאוליטית ועד התקופה הממלוכית, למעשה יש לנו רצף ישובי אחד גדול. בדרך כלל אין דבר כזה, יש קטעים חסרים, אבל אשקלון, בגלל המיקום שלה, התייחדה בכך שהיתה שם עיר לאורך כל התקופות. בנוסף לכך, הממצאים בה חשובים מאוד. נחשפה בה למשל הסוללה. נעשו כאן עבודות רבות על-ידי רשות העתיקות והיום זה מתוחזק על-ידי רשומות הטבע והגנים הלאומיים. היום הסוללה וחומת העיר הם כמו בית-ספר. כל מה שלמדתי בארכיאולוגיה בתיאוריה לפני 20 שנים, היום ניתן לבוא לתל ופשוט לראות איך זה באופן אמיתי.

לגבי אשקלון מיומאס יש הרבה מאוד בכתובים אבל תכלס במעשה לא חפרנו ולו חלק אחד מהאתר הזה. זה עיר שלמה שהולכת ונהרסת היום ולא יהיה לנו מידע ואי אפשר יהיה להציג את זה לאף אחד. היא פשוט קורסת. ראיתם את הגושים הענקיים האלה. כל שנה מטרים רבים כאלה נאכלים על-ידי הים.

האם יש במקום הזה יחודיות גם מבחינת ערכי טבע?

אני מנהל מחוז המרכז ברשות הטבע והגנים.

יש פה תצלום אוויר של רצועת החוף, שמתחילה ברצועת עזה ונגמרת קצת מתחת לאשדוד. אנחנו יכולים לראות את המרינה הראשונה של קצא"א, שהיא עושה חסם ראשון של החול וזה פוגע בכל הקטע של הגן הלאומי, כולל התל וחומת העיר, ואת שוברי הגלים של המרינה שיוצרים את הפגיעה באשקלון מיומאס. אפשר לראות גם את מניפות החול שמצטברות בשני המקרים לפני המרינה. זאת אומרת, תנועת החול שמגיעה עם הזרם מהנילוס ודוחפת את החול נעצרת. החול פשוט נתקע כאן ואז נהיית מניפה על-יד כל אחת מהמרינות.

הדבר הזה גורם לפגיעה ברכס הכורכר. מישור החוף מורכב מ-3-5 רכסי כורכר. קודם כל, תצורת הכורכר היא תצורה גיאולוגית יחודית לישראל, היא לא קיימת במקומות אחרים בעולם. רכסי הכורכר מצטמצמים ככל שעולים צפונה והפגיעה כאן ברכס הכורכר הראשון של מישור החוף, שעליו ניצב התל, פוגעת בבתי הגידול של רצועת החוף הראשונה, קרי: צמחים ובעלי חיים שמסוגלים להתמודד עם מליחות גבוהה שמגיעה מהים, עם תנאים קשים במיוחד.

חשוב לציין את צבי הים. יש צבי ים שמטילים בחוף הזה. צב הים הירוק למשל, שמקנן בכל האזור הזה ושנמצא בסכנת הכחדה עולמית, לא יכול להטיל יותר, פשוט כי אין כבר חוף. הים הגיע עד הכורכר וכאשר צב הים מטפס כדי לחפור את הקן שלו פשוט אין לו כבר חול.

חשוב לציין שבעניין הזה אנחנו מחזיקים היום את הגן הלאומי אשקלון והנזק שנגרם שם לעתיקות מטריד אותנו בדיוק כמו את רשות העתיקות. אנחנו פתחנו השנה את השער הכנעני, בחלק הצפוני של התל – ראש העירייה היה בטקס – ואנחנו מפתחים את האתר הזה, נעשות חפירות מדי שנה. זה שער כנעני ממבנה בוץ שאנחנו פתחנו השנה. עושים שם עבודות שימור וקירוי והגנה על המבנה. כל מה שנמצא ממערב פשוט הולך ונהרס, הולך ומתמוטט. מה שמר שוקה דורפמן הראה כאן קודם בתמונות נהרס. העסק במצב קשה.

ההצעה שלנו לפתרון של העניין הזה היא משהו בדומה למה שנעשה באשדוד: הסעת חול על בסיס קבוע, שיתחייבו עליו בעלי המרינות וקצא"א, הסעת חול קבועה על-פי הנחיות המשרד לאיכות הסביבה בתיאום אתנו והעברת חול לצד השני. חשוב לציין שבאפולוניה, שם יש בעיה דומה, ניתן פתרון של קיר ימי.

אבל מאיפה תביאו חול?

הרעיון הוא לקחת את מניפות החול שמצטברות לפני המרינה.

אתם יודעים כמה זה? צריך 80,000 קו"ב. אנחנו יכולים להוציא 20,000 קו"ב. אנחנו חוזרים לאותו סיפור, ואנחנו עושים את זה כבר 10 שנים. אנחנו מסתמכים על הפתרון הזה והוא לא רציני. אף אחד לא יודע מאיפה אפשר להביא 80,000 קו"ב כל חצי שנה. אנחנו כנראה לא נוציא חול מהחופים שהם בסדר. וצריך לעשות את זה פעמיים בשנה, 160,000 קו"ב בשנה. מאיפה? גם ככה גנבו כבר את כל החולות אז עכשיו להוסיף גם את הדבר הזה? מאיפה?

קודם כול, על בסיס קבוע צריך לחייב את קצא"א ואת המרינה באשקלון להסיע חול.

המרינה זה אני.

ראש העירייה לא שואל אותך את מי לחייב אלא מאיפה לקחת חול.

יש זרימה של 350,000 קו"ב חול שעובר את החוף הזה כל שנה מדרום לצפון, זאת הזרימה.

כמה מצטבר אצלנו? אצלנו מצטברים 20,000 קו"ב, זה מה שאנחנו יכולים לקחת, ואנחנו נדרשים למלא 80,000 קו"ב פעמיים בשנה.

המצב התייצב מדרום למרינה. לא מצטבר שם יותר.

איך זה עובד באשדוד? הרי שם יש מצב דומה.

אשדוד היא קצת יותר צפונה ולכן הזרימה שם קצת פחות חזקה מאשר באשקלון.

ואז הגירעון הוא פחות דרמטי.

אבל ההחלטה בוועדה למימי חופים, שנתקבלה עם אישור ההרחבה של נמל אשדוד בזמנו, ההחלטה על נמל היובל קבעה שפעם בשנה יעבירו חול בהיקף של 180,000 קו"ב, וזה מתבצע.

אתם במשרד לאיכות הסביבה אחראים על רשות הטבע והגנים.

אנחנו עובדים ביחד וזה בסדר גמור.

אתם שייכים אליהם מיניסטריאלית.

יש הרבה דיבורים על העברת חול. אנחנו חווינו את זה בהרצליה. אני גם נפגשתי עם גברת ולרי ברכיה.

למה לא להעתיק שם את הפתרון של החומה, כפי שנעשה בהרצליה?

צריך להיכנס כאן לאיזו פעולה מיידית. אני ישבתי עם מנהל קצא"א ואני מכיר אותו לא מאתמול. עד שאנחנו נראה ממנו שקל, ועד שהוא יתחיל לשנע חול, עד אז "הולידיי אין" יהיה אי. אני אומר לכם, מוכרחים להיכנס לפעולה דחופה ולהפסיק עם הדיבורים כי הכול נופל. הייתי בשוֹק כשראיתי את קצב ההרס. הפעולה הדחופה היא לעשות איזה מיצוק ראשוני, איזו עזרה ראשונה, אולי להביא סלעים, אני לא יודע. יש כל מיני רעיונות.

יש פתרונות הנדסיים מוכנים.

אנחנו דיברנו עם גברת ולרי ברכיה לפני שבועיים, עם השר החדש לאיכות הסביבה.

כבר איבדנו אותו.

בהרצליה יש הרי בעיות דומות מאוד.

הייתי בכנס של מהנדסי חשמל ופעם בשנה הם נותנים אות כבוד לשר התשתיות. הפעם בא השר אליעזר זנדברג אבל לפניו היה השר פריצקי ולפניו היה השר ליברמן. בקיצור כל שנה השתנה שר. מי שנתן לו את אות הכבוד אמר כמעט בצחוק: דע לך שאצלנו תמיד אחרי הכנס מתחלפים השרים, השר הולך. לא עברו 3 שבועות והבדיחה הזאת פתאום מימשה את עצמה.

בהרצליה יש מבצר צלבני חשוב מאוד והוא מתמוטט לים. ההצעה הסתכמה במיליון שקלים בלבד, זה הכול. כל המפרט קיים.

מדובר על קיר ימי שיספוג את המכה של הגלים.

אני מציע לקחת את זה מתקציבי גדר ההפרדה.

הבעיה כאן היא תקציבית. יש לנו חוות דעת של יועץ ימי, שאומר שהקיר צריך להיות בגובה 2/3 מגובה המצוק.

גם לנו יש את כל הספר.

כבוד מהנדס העיר, מה הוא לדעתכם הפתרון?

לפי דעתי הפתרון הטוב הוא הקבוע ולא משהו שיהיה תלוי בתקציבי העירייה, בשאלה אם מחר לעירייה יש כסף או אין לה כסף. צריך לעשות מבנים ימיים, כפי שאושר לנו בעת בניית המרינה. אז אושר לנו לעשות שוברים ודורבנות, רק ביקשנו אז דחייה מהוועדה למימי חופים בבנייה של הדורבנות. הם ביקשו מאתנו התחייבות לבצע את זה.

זה יעצור מספיק את תנועת המים?

לקחנו מומחים ימיים – אחד מהם אפילו משמש כיועץ הוועדה למימי חופים – והם נתנו לנו חוות דעת מה לדעתם צריך לעשות כפתרון. כולם מצדדים במבנים ימיים בצורת שוברי גלים.

כמה זמן הבנייה תארך?

סדר גודל של שנתיים.

באפולוניה מדברים על לוח זמנים של 4-5 חודשים.

באותה שיטה?

לא, בשיטה אחרת.

אני מדבר על קיר בחוף. יש לי כאן את חוות הדעת של המהנדסים. קיר כזה צריך להיות בגובה 2/3 מגובה המצוק. המצוק גובהו 19-18 מטרים.

יש קיר כזה בגבעת אולגה.

צריך לקרוא להקמת ועדה מקצועית.

אם אנחנו ננסה ללחוץ כאן לכיוון הפתרון, הפתרון צריך להיות מוסכם.

יש ראש עירייה שיוביל ועדה מקצועית בלוח זמנים קצר, יזמין את כל הגופים ויקבלו החלטות.

יש לנו דוגמה טובה ממה שאירע במצדה. נכון שהמצוק באשקלון זה לא מצדה אבל זה דוגמה למתן תשובה מהירה. היה לנו שם אסון בעקבות השיטפון, בעקבות שבר ענן, ואז מייד עברה החלטת ממשלה להעברת 22 מיליון שקל להצלת האתר.

ואתמול קיבלנו עוד 3 מיליון שקל, וזה עובד.

מייד התכנסה ועדת מנכ"לים ובקצב מהיר, בקנה מידה ישראלי, מתחילים להתגבש פתרונות והעסק מתחיל לזוז.

צריך להבהיר כאן את חומרת העניין. אם לבנות קיר לוקח שנה או שנתיים, ועד שיתקבלו החלטות ועד שיגיע כסף זה יתמשך כבר 5 שנים, אז זה כבר לא צחוק, החלק ההוא כולו יילך לים.

במצב נורמלי יותר הייתי פונה מייד לשר לאיכות הסביבה ומבקש ממנו ליזום החלטה.

פניתי אליו וזה לא עוזר. פניתי למנכ"לית והיא אמרה שהיא תיקח על עצמה את ניהול העניין הזה אבל בינתיים לא קרה כלום, וכבר עברו שנתיים. כאן מוכרחים לעשות מעשה.

זה תקציב שלא קיים כעת. מה את אומרת, גברת ברכיה? סליחה, התחלתי עם גברת שפרן.

זה בסדר, גברת ולרי ברכיה היא חברה בוועדה למימי חופים כך שאין לי בעיה שהיא תדבר.

התהליך הזה של התמוטטות המצוק ושל הסעת החול לאורך החוף הוא תהליך טבעי. זה מה שקורה לאורך החופים שלנו. יש דברים שהחמירו את זה, יש דברים שהמעיטו את הקצב אבל זה תהליך טבעי שקורה לאורך החוף. אם מישהו בנה בראש המצוק – אם זה הולידיי אין" או אם זה מבנים שבנו בחוף בית ינאי – אז כל אחד רוצה לשמור על הנכס שלו ולהגן על רגל המצוק.

אני לא אראה את הפרוטוקול עם האמירה הזאת לגורמים שאמורים לדעתי לשלם על הפעולה הזאת, לבעלי המרינה ולקצא"א. למה את אומרת שזה טבעי? כאן זה הואץ. יש הבדל.

בואו נקבל כבסיס שיש תהליך טבעי שקורה לכל אורך החוף. כמו שאמרתי קודם, באשקלון עובר הכי הרבה חול מהמערכת כי זה החלק הדרומי ביותר.

גורמים שמתערבים בזה, כמו שוברי הגלים של קצא"א או שוברי הגלים של המרינה – כל אחד מתערב, לוקח לו חלק מהסעת החול ואז חסר חול בצד הצפוני. אז המרינה של אשקלון עשתה את זה, שוברי הגלים המנותקים של חוף דלילה עשו את זה, שוברי הגלים של חוף בר-כוכבא עשו את זה וכך גם מתקנים אחרים לאורך החוף.

אתם המשרד שאמור לדאוג לפתרון.

אני לא בטוחה שהמשרד שלנו צריך לדאוג לפתרון. אני רוצה להגיד מה המשמעות. הרי אנחנו ישבנו אתך שעות רבות על חוק החופים. המצוק באשקלון זה מקרה בעייתי אחד. מקרה בעייתי אחר, כפי שנאמר, זה אפולוניה. מקרה בעייתי אחר זה הבתים בחוף בית ינאי שגם הם רוצים להגן על המצוק, ויש בעיה גם בחוף דור. יש כל מיני מקומות לאורך החוף, כל אחד רוצה לשים איזה borders או שוברי גלים על החוף כדי להגן על המצוק. השאלה שלנו, בהסתכלות על כל החוף, היא איפה יהיה נכון להפסיד את החוף הטבעי ולהפוך אותו לחוף אחר, לחוף של borders, כלומר איפה יש מקום לנקוט בצעדים.

במקרה שלפנינו מהנדס שהכין עבודה עבור עיריית אשקלון אמר שאם ישימו שוברי גלים נוספים הארוזיה, אובדן החול, תעבור הלאה לאורך החוף, יותר צפונה. אין תהליך אחר. פשוט לוקחים את הבעיה ומעבירים אותה צפונה. השאלה אם הפתרונות האלה – לשים borders על החוף ולהפסיד את החוף, או לשים שוברי גלים מנותקים ולהעביר את הבעיה צפונה – האם כך נכון לעשות.

זה קצת לרתום את העגלה לפני הסוסים. לפני שמדברים על הפתרון צריכה להיות החלטה עקרונית, קודם כול שמכנסים פורום מקצועי כדי למצוא פתרון, ודבר שני שמגייסים לזה תקציב. אפשר להתלבט עוד הרבה מאוד שנים מה הוא הפתרון הטוב ביותר אבל אתם רואים כאן קטסטרופה, אסון ארכיאולוגי וסביבתי. לדעתי אתם כמשרד צריכים להיות הראשונים שדורשים את הפתרון וגם מתגייסים לטובת הפתרון. לכן אני שואל, לאור מה שאתם רואים, פרט להבנה שזה בא מסיבות טבעיות ושהדברים האלה והאלה תרמו לזירוז התופעה, מה אתם מתכוונים לעשות?

לגבי הטיפול בחופי אשקלון נתקבלו בזמנו החלטות על-ידי הוועדה למימי חופים, ועיריית אשקלון חזרה עם פתרון של הקמת שוברי גלים מנותקים. אנחנו אמרנו ששוברי גלים מנותקים מעבירים את הבעיה צפונה ולכן לא נתנו את הסכמתנו לפתרון הזה. אולי גברת אילנה שפרן תוכל להסביר את ההחלטות שנתקבלו.

פסלתם פתרון מסוים. לְמה כן נתתם את אישורכם?

זאת בעיה חמורה מאוד אבל, בואו נניח את הדברים על השולחן, היא לא התעוררה היום. זה לא שבוקר אחד התעוררו כולם ואמרו: אוי, המצב קשה. כבר לפני 5 שנים, ב-1999, הנושא הגיע לוועדה למימי חופים כי כבר אז היתה בעיה של המצוק. אז התחלנו לדון מה הפתרון הטוב, לא רק למקום הזה עצמו אלא לכלל החוף.

כלומר 5 שנים אתם חושבים על הפתרון?

אנחנו ביקשנו מעיריית אשקלון לתת לנו עוד נתונים ומאז נעלמו עקבותיה של עיריית אשקלון. כל-כך לא ידענו כבר מה לעשות, אני חייבת להגיד, שכבר התנינו החלטה אחרת בכך שהם יעבירו לנו את הנתונים כדי שכבר נוכל להתקדם בנושא הזה. אבל לצערי עיריית אשקלון רק היום, ורק לכנסת בעצם, באה ואמרה שיש לה בעיה. אני אישית רואה את הבעיה כבעיה תקציבית כי פתרון יש. יש פתרון של העברת חול, וזה מה שסבורה היתה הוועדה, שפתרון של הסעת חול הוא הפתרון הנכון, גם נקודתית וגם מבחינה של כלל החוף.

ראש העירייה אומר שכמותית זה פשוט לא פותר את הבעיה.

התרשמתי שהבעיה היא יותר תקציבית. המומחים היו חלוקים בדעותיהם. יותר נוח לעשות שוברי גלים, זה בטוח, אבל יותר נכון לעשות הסעת חול.

נוח למי?

לעירייה אני בטוחה שנוח יותר לגמור את העניין בתוך העיר. אני לא מאשימה אתכם חלילה שלא אכפת לכם איך נראה החוף אבל אני בטוחה שהאינטרס המקומי חשוב לכם יותר מהאינטרס הכלל ארצי, וזה לגיטימי, אין לי בעיה עם זה. אבל אנחנו כוועדה חייבים לראות את זה בראייה כוללת.

אני רוצה לתקן משהו בנתונים. באוגוסט 2001, שנתיים אחרי שהעניין התעורר, ישבה הוועדה למימי חופים וגם אז היא לא קיבלה החלטה. הנה הפרוטוקול בידי. אני ראש העירייה רק שנה ואני יכול להגיד שאני נקי מכל העניין אבל אני מציע לא להפיל הכול על עיריית אשקלון כי גם הוועדה למימי חופים לא החליטה מה היא רוצה. בפרוטוקול מאוגוסט 2001 ברור שהוועדה עדיין מתלבטת. עד היום הוועדה לא עשתה כלום בעניין הזה. נכון שעיריית אשקלון לא בנתה שוברים ולא שמה חול. אנחנו לא מחפשים עכשיו את האשמים, אנחנו רוצים לפתור את הבעיה. בשביל לפתור את הבעיה צריך לקבל תשובות מאנשי מקצוע. בואו ניתן להם לפתור את הבעיה ונגיד עכשיו אם אנחנו רציניים או לא.

מה הסמכויות של הוועדה?

הוועדה יכולה להחליט על תוכניות שמגיעות אליה. היא יכולה לבקש נתונים בנושאים שונים. היא בעצמה לא יוזמת פתרונות. היא מאשרת או דוחה תוכניות שמגיעות אליה. האמת היא שהיום הוועדה למימי חופים, כמו שאתה יודע, איננה. יש את הוועדה לשמירה על הסביבה החופית.

בקטע הזה יש המשכיות, אני מניח.

בהחלטה באוגוסט 2001 נאמר: "הוועדה התרשמה כי עיריית אשקלון לא השלימה את כל הבדיקות כפי שנדרשה על-ידי הוועדה למימי חופים. מבקשים מהעירייה להביא את ההשלמות לפתרונות המוצעים לתיקון המצב, כולל פתרון ביניים של הזנת חול. התוכנית לטיפול בחוף תתייחס לכמויות שיועברו לאתרים מהם ייכרה ויילקח החול למקומות ההטלה". זאת ההחלטה שנתקבלה אז.

ועד היום לא הושלמו הבדיקות של העירייה.

אני קצת לא מבין את השאננות שלכם. אתם המשרד המופקד. מדובר באתר שאינו אתר עירוני בלבד. כפי שנאמר כאן גם הגן הוא גן לאומי, לא גן עירוני, וגם החשיבות הארכיאולוגית היא ברמה בין-לאומית. לכן אתם לא צריכים לחכות לעיריית אשקלון, שהיא תזמן את ועדת הפנים ואיכות הסביבה בכנסת. אתם צריכים להיות מגויסים למציאת פתרון. את אומרת שזאת ועדה שהיא בעצם ועדת תכנון.

היא דנה בתוכניות.

אבל גברת ולרי ברכיה, אתם כמשרד לאיכות הסביבה, אתם הפורום שצריך מחר לכנס את כל הגורמים המקצועיים, להקים צוות עבודה ולהגיד: אנחנו רוצים תוך שבועיים לקבל מכם הערכה של שיטות העבודה ומה הכי טוב, מה הכי מתאים, מה באמת פותר את הבעיה. יכול להיות שבאמת נדרש שילוב של הסעת חול בשלב הראשון ובנייה של משהו מוצק יותר לטווח ארוך יותר. בהסעת חול אפשר להתחיל מייד ואילו המתנה לסיום הבנייה – אם זה שנתיים או אפילו רק כמה חודשים – עלולה להביא אותנו למצבים עוד הרבה יותר קשים. קודם כול המשרד לאיכות הסביבה לדעתי הוא הגוף האחראי על קביעת המדיניות כאן, להחליט לאיזה פתרון צריך ללכת. אחר-כך צריך להעריך כמה כסף זה יעלה ולפנות לכל הנוגעים בדבר. ציפיתי שאתם תבואו ותגידו: אנחנו צריכים כך וכך, זאת הדרך שבחרנו בה לאחר בדיקת כמה אופציות וכעת אנחנו צריכים 10-15 מיליון שקלים ונראה מאיפה לגייס אותם. אני גם אומר, כעת זה קצת בלי כתובת, כי אין שר, אבל אני חושב שכמו שעשו במצדה, צריך לבוא שר לישיבת הממשלה עם טיוטת החלטת ממשלה, שהיא מעמידה תקציב ייחודי לפתרון העניין.

אל"ף, זה שערורייה כבר הרבה שנים. לא רק 5 שנים אלא זה התחיל כבר הרבה קודם לכן.

בי"ת, לדעתי אתה צריך בוועדה כאן לקבוע לוח זמנים למתן פתרונות, ולא במאוחר אלא בהקדם.

גימ"ל, מאחר ועדיין אין חוק שקובע אחריות אישית של נושאי משרות, הייתי מבקש לפנות למבקר המדינה שיבדוק את זה.

כבר הבוקר הודעתי שאני מתכוון לפנות למבקר המדינה בעניין מינהל האוכלוסין.

לצערנו הרבה מאוד דברים עוברים אליו. למה? כי אנחנו כל-כך מצוינים וכל-כך טובים שאין בעיות ... אבל זאת עובדה. מסתבר שאם אתה לא מעמיד אנשים עם הפנים ישר אל מה שצריך, לא אומר להם שהם לא בסדר, לצערי הרב אין עדיין את השלב הזה של אחריות אישית שגם מעמידים למשפט ומעיפים אנשים. זה דוגמה – לא רק זה אלא יש עוד כמה דברים כאלה, ואם אתה רוצה אני יכול לתת לך רשימה ארוכה כזאת – אבל זה דוגמה אופיינית.

רשות העתיקות, זה אתר שלכם, אתר מוכרז, אתר שמור. הוא לא שמור נגד הים. מה עשיתם כדי לאתר פתרון?

אני עוסק בזה כבר 4 שנים.

יש לכם דעה מה הפתרון הדרוש?

קודם כול, אנחנו בשלבים של השלמת סקר סיכונים, שעשינו על חשבוננו לאורך כל החופים, כולל אשקלון, מה צריך לעשות מיד. לשאלתך, אנחנו רוצים להיכנס מייד לחפירת הצלה מלמעלה כדי לנסות להציל את מה שאפשר באשקלון.

איך?

צריך כסף, זה הכול.

כסף כשלעצמו זה לא הפתרון. המצוק לא מוגן על-ידי כסף. הוא יכול להיות מוגן על-ידי איזו עבודה שתיעשה בכסף.

האחריות שלי היא לא על הגנת המצוק. האחריות שלי היא על העתיקות. כדי להציל את האתר הארכיאולוגי מהרס אנחנו צריכים לחפור אותו מיד.

זה לא כדי להפעיל את האתר אלא כדי לאסוף את הממצאים בו ואת המידע. אבל אתם ממונים גם על שימור האתרים האלה.

לא, אנחנו לא אמונים על שימור האתרים האלה. אבל אני יכול להגיד לך שאני מניח שאתה צודק. באשקלון, למרות שזה מנוהל על-ידי גן לאומי, אנחנו הלכנו לחברת החשמל והבאנו כסף ועשינו איזה שימור שהוא ממש עזרה ראשונה. אבל זה כמעט כלום. אני לא מהנדס ימי ואני לא יודע לתת פתרונות.

אבל אתה חלק מהאינטרסנטים בכך שאתה משמר ואתה צריך לחפש אחר פתרון.

לכן אני אישית עושה פעילות. אתה בעצמך היית מעורב בזה, העברתי לך את כל החומר יותר מפעם אחת וכך גם ראש הממשלה והמשרד לאיכות הסביבה על כל שריו. אנחנו מנסים לעשות קמפיין. אתה יודע כמה פעמים דיברתי עם מר רוני מהצרי ועם קודמו ועם קדם-קודמו?

קודם כול, כסף מגן על המצוק, אני כבר אומר לך.

שטרות לא יכולים למנוע מן הים להגיע למצוק ולהרוס אותו. הכסף הוא תנאי הכרחי.

יש לנו פתרונות, יש לנו חלופות. הוא ציין חלופה אחת ולי יש עוד 3 חלופות.

אבל צריך לבחור בחלופה אחת.

אני מסכים למה שאמר מר שוקה דורפמן. צריך מיד למנות ועדה, שתתכנס כבר מחר, שראש העירייה יכנס אותה. כמו שגברת יעל גרמן בהרצליה כינסה, הביאה אותנו לשר, והיא הביאה אותנו לתת פתרון מהיום למחר. היא אמרה: אני נותנת 500,000 שקל, ואלה נותנים 200,000 שקל, כך התחלקנו בעלויות. עשינו איגום תקציבי של 1-1.5 מיליון שקל שפתר את הבעיה. קודם כול צריך לעצור את ההידרדרות. הפתרון הוא כסף. יש פתרונות.

הפתרון שהציגו כאן – לא בטוח שהוא מתאים.

מה עשינו בהרצליה? את זה אני יזמתי, וסליחה על חוסר הצניעות. אני באתי אל ראש עיריית הרצליה – היא גם חברת מועצה אצלנו – ולקחתי אותה לסיור. חבר הכנסת אילן שלגי היה אז יושב-ראש ועדת החינוך והתרבות והבאנו גם אותו לראות. אני חושב שבשלב מסוים גם אתה היית שם, בכובע אחר. הלכנו לאפולוניה וראינו את המצב. שם ראש העירייה לקחה את העניינים בידיים, היא מינתה ועדה פנימית והובילה את זה. אנחנו עשינו את יום העיון, הצגנו את כל הבעיות. גם שם כל אחד בא עם פתרון אחר, אלה אמרו שהפתרון הוא הבאת חול, אלה אמרו שצריך לעשות כך או אחרת. אני לא מבין בזה כלום. הביאו מומחים לנושא של סלעים. בסוף היתה החלטה של גברת יעל גרמן ועם ההחלטה הזאת מתקדמים. ישבתי אז עם גברת ולרי ברכיה והיא אמרה שהפתרון הוא הבאת חול. אנחנו לא הבענו עמדה אבל הבנו שחול זה בעיה. אבל עוד פעם, אני מומחה קטן מאוד.

בעיניי זה תפקיד ממלכתי ולא תפקיד עירוני. אבל בגלל שהעיר רואה את זה בתחושה כל-כך קשה ורוצה להציל אז אולי בשביל לא להסתבך, כדי להגיע לקביעת הקו, הייתי מבקש מראש העירייה לכנס ישיבה כזאת ולשמוע שוב כמה פתרונות ולהחליט ביחד עם מומחים. אולי תלכו במתכונת של הרצליה ותבדקו מי הם המומחים שהיו שם. תחליטו קודם כול על מה צריך ללכת בלוח זמנים האפשרי. אולי יש פתרון מיידי חלקי ופתרון שלאחר מכן שלוקח יותר זמן. בואו נראה על כמה כסף מדובר כי ההערכה היום בכל זאת מעורפלת למדי.

אולי עיריית אשקלון לפחות תשלים את מה שנתבקשה לעשות על-ידי הוועדה למימי חופים. זה חלק מהתהליך. אנחנו ביקשנו לקבל כמה נתונים ואני חושבת שכדי להגיע להחלטה נכונה צריך שישלימו את מה שנדרש מהם. ביקשנו נתונים ספציפיים כדי שנוכל לקבל החלטה.

בעת אישור תוכנית המרינה כבר היה צפוי שיהיו נזקים. במסגרת התוכנית שאושרה בוועדה למימי חופים מופיעה האפשרות לביצוע דורבנות להגנה מצפון. בזמנו הסכימו לאפשר לנו לדחות את הביצוע של הדורבנות ולהמתין לראות אם יש באמת נזקים או שהמודל המתמטי שעשו לבניית המרינה מתיישם. עוד לפני שנת 1995, אז סיימנו את המרינה, זה היה כבר צפוי. בינתיים הוועדה למימי חופים שינתה את גישתה: אין יותר מבנים ימיים, הם רוצים רק הסעת חול. אז כל הנושא הזה צפוי לא מ-1999 אלא כבר מ-1995.

זה לא סותר את מה שאמרתי.

כשאתה אומר שהחששות האלה עלו עוד לפני בניית המרינה, זה אומר שאפשר לחייב את המרינה לשאת בעלות הנזקים?

כשבנו את המרינה עשו מודל.

עד כמה שאני יודעת זה לא בתוך הוראות התכנון של המרינה.

זה מופיע בתב"ע.

זה מובנה בתוך התוכניות. כתוב: "בסעיף זה בניית דורבנות, הזנת חול בצורה משמעותית ... או פתרונות אחרים שיסוכמו בעתיד". גם הדורבנות מובנים בתקנון של בניית המרינה.

הדורבנות רק יגדילו את הנזק מצפון. אם יבנו דורבנות אז בעתיד ראש עיריית אשדוד יבוא לכאן עם אותן בעיות.

כל הגופים אומרים שמדרום המצב התייצב, הוא לא אוכל עוד חול. מה שיש יישאר. הנזק צפונה בשל בניית השוברים, על-פי חוות דעת מומחים, יהיה לאורך כ-2 קילומטרים והוא יהיה הרבה יותר מינורי. 2 קילומטרים צפונה לשוברים שאנחנו רוצים לעשות זה עדיין בתוך אשקלון ולא מגיע לאשדוד. אין שם מצוק והנזק הוא הרבה יותר מינורי לפי חוות דעת המומחים.

גברת אילנה שפרן ביקשה נתונים כאלה או אחרים של מדידות שעולות הרבה מאוד כסף כאשר הדברים שם משתנים, כמו שראינו, עם כל סערה. אנחנו הצענו בזמנו שכאשר נבוא לתכנן את הפתרון נעשה את כל האמור, את כל המדידות הנדרשות ואת כל הצילומים. אם אני אשקיע עכשיו כסף לצלם ולמדוד, עד שאני אתחיל לבצע יעבור זמן וכל מה שעשיתי ייזרק לים.

זה לא מדויק. יש כאן רשומון, מה אני אגיד לך.

יש רשומון. זאת בדיוק הבעיה.

עיריית אשקלון באה עם הצעה יחידה של בניית שוברי גלים ואמרה: זה מה שאנחנו רוצים. הוועדה למימי חופים אמרה: יש עוד פתרונות.

את יודעת, זה לא כל-כך מעניין את הוועדה.

אני חושבת שזה כן לענייננו. אנחנו ביקשנו שיבדקו את ההצעה של העברת החול. אז אני חושבת שזה כן מעניין את הוועדה.

זה כן מעניין אבל לא הקטע ההיסטורי.

את הבדיקה הזאת משום מה לעירייה אין כסף לעשות אז שוב אנחנו חוזרים לבעיה הכספית. אולי צריך להעביר את זה לוועדת הכספים ולא לוועדת הפנים ואיכות הסביבה.

עם חוק החופים אנחנו יכולים לטעון על פגיעה בדברים עתידיים. לא ברור לנו אם ניתן לפרש "פגיעה" על-פי חוק החופים גם רטרואקטיבית. אם אפשר לטעון שהפגיעה היא רטרואקטיבית אז אפשר לבדוק מי גרם לפגיעה ולקבוע שזאת פגיעה בחופים ולתבוע את כל ההוצאות לשיקום החוף.

ראש העירייה אמר שבהסכם להקמת המרינה התחייבו להוסיף חול. מה ניתן לעשות היום כדי שהם יתחילו מייד לעשות את זה? איכשהו זה בכל זאת ישפר את המצב. זה אולי לא יכסה את הכול אבל זה בוודאי יקל, כך אני מבין גם מהניסיון של אשדוד.

זה מתחיל קצת לשעשע. האם נתחיל עכשיו לבדוק את מי לתבוע ונבקש מראש העירייה הקודם כסף? אתם יכולים לעשות את זה גם בלי לשבת במקום הזה, אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים. לבכות למה לא עשו זה לא רלוונטי היום. כל הפתרונות קיימים. הרי אם עיריית אשקלון תחליט על פתרון של שוברי גלים יבוא המשרד לאיכות הסביבה ויגיד: מה פתאום? זה לא מקובל עלינו, למרות שבאותה ועדה באוגוסט 2001 אמר נציג המשרד, מר דב רוזן, שפתרון של דורבנות הוא פתרון פנטסטי, אפילו טוב יותר מהזנת חול. אבל זה לא יגמר. חבר הכנסת יורי שטרן, אנחנו במצב שיש פתרונות אבל צריך לקבל החלטה. אם מוכנים לקבל את ההחלטה של ראש עיריית אשקלון אז ראש עיריית אשקלון יישב ויבדוק את כל ההצעות הקיימות ויקבל את ההחלטה. אבל אם אנחנו עכשיו מכדררים את זה ויבוא המשרד לאיכות הסביבה, כי אין שר, ויגיד: "לא מקובל עליי הפתרון, אני נחוש בדעתי שיתקבל רק פתרון של הבאת חול" – אז חבר'ה, אתם רוצים ללכת לפתרון של הבאת חול? למלא 80,000 קו"ב חול עולה היום 800,000 דולר (200,000 דולר עולה למלא 20,000 קו"ב חול). שמישהו יביא את הכסף הזה כל חצי שנה ואנחנו נעשה את זה. אבל צריך גם להגיד מאיפה להביא את החול הזה.

אני מניח שזאת אחריות של בעלי המרינה, בפרט אם זה נכתב כבר בהסכם אִתם. אז השאלה היא מי הצד שיכול לחייב אותם לבצע את זה.

אני אחראי. המרינה היא בבעלות החברה הכלכלית ששייכת לעיריית אשקלון. המרינה היא של העירייה. אנחנו בעלי המרינה, אין אף אחד אחר.

חבל. בהרצליה זה בעלים שונים.

אם רוצים להביא 800,000 דולר כל חצי שנה כדי להסיע חול, ולהגיד מאיפה יבוא החול, בבקשה, בואו נסיע חול ונשקיע 800,000 דולר כל חצי שנה. לא בטוח שזה הפתרון הנכון.

תטיל את זה על הקבלנים שגונבים חול.

פניתי לכל השרים. ראיתי שהשר אולמרט העביר את זה למנכ"ל משרד ראש הממשלה כדי ללכת לפרויקט ברמה לאומית. זה לא פרויקט של עיריית אשקלון, זה לא פרויקט של משרד אחד. אני חושב שגם המשרד לאיכות הסביבה לא יצליח להרים את זה לבד.

אמר לי חבר הכנסת יצחק כהן: בואו נלך לוועדת הכספים, בואו נלך לשר האוצר לבקש כסף מקרן חירום כדי להציל את החוף. אין פתרון אחר. רצועת החוף הזאת היא זכות הקיום של אשקלון. 12 קילומטרים של חוף – זה מה שיחזיק את העיר הזאת.

אני חושב שאם הפתרון לא יהיה בכיוון הזה אז כל דבר אחר שמחפש עכשיו את האשמים למעשה לא יפתור את הבעיה אלא יכדרר אותה וישהה את הפתרון בעוד שנה, ואנחנו ניפגש כאן בעוד שנה עוד פעם ועוד פעם.

אפשר ללחוץ וחייבים ללחוץ למציאת הכסף אך במקביל צריך לתת תשובה מקצועית ולקבוע מה הוא הפתרון הרצוי. היות ויש כאן חילוקי דעות ויש כמה הצעות, הייתי בכל זאת מבקש – אני אומר שוב, בעיניי זאת לא בעיה עירונית והייתי מצפה מהמשרד לאיכות הסביבה, יותר מאשר מראש העירייה, לכנס את הישיבה הזאת, להביא מומחים משלו ומומחים מטעם העירייה, את מהנדס העיר ואנשים ששייכים למערכות הרלוונטיות וקודם כול להחליט על מה הולכים.

אני חושב שהפרויקט הלאומי צריך להיות פרויקט של הצלה ושיקום האתרים ההיסטוריים על חוף הים התיכון. זה באמת שורה שלמה של אתרים, ובזמנו אנחנו דיברנו על כך. כחלק מזה, אולי כדבר מיידי, צריך לעשות את העבודה באשקלון.

גברת ולרי ברכיה, האם תוכלו לכנס את הישיבה הזאת?

זה אפשרי. אנחנו צריכים לעבוד בשיתוף עם משרד הפנים ועם הוועדה למימי חופים. נעשה את זה בשותפות. המסגרת צריכה בסוף לקבל החלטות.

בסרט הזה כבר היינו. הסרט האחרון שהיינו בו זה הסרט של אפולוניה, ולפניו מצדה. יש כאן מודל של עבודה. הוועדה הזאת לא תתן כסף. בדיון על מצדה, כאשר חבר הכנסת יצחק הרצוג היה כאן, כתבת מכתב לוועדת הכספים של הכנסת ואז אחרי חודש נפתרה הבעיה התקציבית.

אבל במצדה מלכתחילה ידעו מה צריך לעשות ואיך לחזק את הצוק.

לא ידעו. לא יודעים עד היום. קודם קיבלו החלטה והיכו בתקציבים. אני אומר לך בתור מי שאחראי על השימור, אף אחד לא יודע מה עושים שם.

אני אפנה לוועדת הכספים ואבקש מחבר הכנסת הרצוג להיות שליח שלנו שם. הוא חבר בוועדת הכספים.

או לחבר הכנסת הרצוג או לחבר הכנסת פינס-פז.

אני לא יודע על איזה תקציב אנחנו צריכים לדבר כעת. 15 מיליון שקל או 5 מיליון שקל? קצת קשה בלי הבסיס.

כמעט כל הפתרונות עולים אותו סכום. המינימום הוא 15 מיליון שקל, למילוי חול או לבניית 3 שוברי גלים, זה הפתרון. כל מה שנעשה מעבר לזה, אם צריך לבנות 8 שוברי גלים זה יעלה כמובן יותר כסף.

אני אפנה ליושב-ראש ועדת הכספים ואבקש מחבר הכנסת יצחק הרצוג לקחת את זה על עצמו כמשימה אישית, למצוא 15 מיליון שקלים. בוועדת הכספים הקציבו למצדה 3 מיליון שקל.

ניתנו שם כבר 3 מיליון שקל מתוך 15 מיליון שקל, זה מודולרי.

אבל במקביל חייבים למצוא פתרונות. החלק התקציבי הוא חשוב כי לכל דבר יש עלות משלו אבל חשוב קודם כול לראות מה הפתרון הרצוי והסביר כלכלית. לכן הייתי חוזר שוב למשרד לאיכות הסביבה.

אנחנו ננסה להכין מסמך מדיניות בנושא.

מסמך מדיניות – זה נשמע ארוך מאוד.

נבקש שייצא מסמך מדיניות של המשרד לאיכות הסביבה ושל הוועדה לשמירת הסביבה החופית עם התייחסות ספציפית לחופי אשקלון.

אנחנו נפנה במכתב למנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה, בבקשה שהיא תכנס בדחיפות פורום שיורכב מנציגי עיריית אשקלון ונציגי הגורמים הנוגעים בדבר והמומחים. הפורום הזה חייב תוך חודש להחליט על הפתרון הרצוי.

במקביל נשלח מכתב ליושב-ראש ועדת הכספים, בבקשה לסייע באיתור מקור כספי. גם אם זה 15 מיליון שקל זה לא דבר שאי אפשר להשיג אותו, גם במציאות התקציבית הקשה שלנו.

אני מניח שגם גורמים, כמו קצא"א, שצריכים להיות אחראים לנזק שנגרם ולכן גם על הפתרון, או גורמים אינטרסנטיים, כמו רשת "הולידיי אין", שהמלון שלה יילך לאיבוד אם היא לא תסייע לפתרון הבעיה, אני חושב שאפשר איכשהו לנדב גם אותם לביצוע המשימה.

האם אין קרנות של Euro-med או של איזה גוף שעוסק במזרח התיכון שיכולות לסייע במקרים כאלה, לפחות על בסיס של הלוואה רב-שנתית?

אני מניח שאפשר לקבל סיוע מקצועי מאונסק"ו או ממקורות אחרים אבל אני חושב שלא כדאי לנו לפנות כי כסף לא נקבל.

אנחנו כבר התחלנו את הפעולה. אני דיברתי עם ראש מינהל מקרקעי ישראל והוא אמר לי שהוא מוכן להשתתף בעלויות ולתת כסף. זה אדמת מינהל. בצד הוועדה שתכנס מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה אני עדיין מציע שראש העירייה ייקח אחריות לגייס את כל הגורמים שחיים ופועלים בשטח.

אני אעשה את זה בלי שום קשר.

אני חושב שיהיה לך כסף הרבה יותר מהר ממה שאתה חושב. יש הרבה גורמים שיתנו כסף.

יש את הקרן לשיקום מחצבות.

לא יתנו כסף מהקרן לשיקום מחצבות.

אנחנו פנינו אליהם. הם נותנים לנו כסף לאתר אחר באשקלון.

כי שם היתה מחצבה. כאן לא היתה מחצבה.

אם אתה אומר שיש גורמים נוספים שכדאי לפנות אליהם, אז קודם כול כדאי שתעדכן בנושא הזה את ראש העירייה.

הוא יודע.

1) קודם כול אני פונה למשרד לאיכות הסביבה לכנס מיידית את הישיבה. אם יש גורמים נוספים שהנוכחים כאן יכולים להמליץ עליהם אז בבקשה תעשו את זה. את זה אני מבקש תוך חודש ימים להתחיל ולגמור, ולהגיד מה הוא הפתרון הטוב.

2) אני יכול להציע את הפלטפורמה של הוועדה. נזמן לכאן את מינהל מקרקעי ישראל ואת כל הגורמים שיכולים להיות מעורבים כך או אחרת בגיבוש התקציבי של הפתרון כדי לנסות ליצור על-ידי רב-שיח קופה משותפת. אולי רשות הטבע והגנים הלאומיים תהיה נדיבה הפעם ותתן משהו, וכך גם העירייה והחברה הכלכלית.

נתנו שם 400,000 שקל.

הכי חשוב זה להזמין את יושב-ראש ועדת הכספים לסיור במקום. כל מה שדיברנו הוא באוויר אבל זה הכי חשוב.

קודם כול אתה מוזמן, חדר ועדת הכספים נמצא לא יותר מ-30 מטר מכאן. הרעיון להזמין את יושב-ראש ועדת הכספים בוודאי מקובל. אני מוכן לציין במכתב שאני שולח אליו בנושא הזה שרצוי מאוד שיבקר במקום ויתרשם מקרוב מהסוגייה הקשה הזאת. זה לדעתי מה שאנחנו יכולים לעשות עכשיו.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:10