כנסת פתוחה

אכיפת חוקי עבודה

5
ועדה לענייני ביקורת המדינה
6.12.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
 
 
פרוטוקול מס' 135
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מיום שני, כ"ג בכסלו התשס"ה ( 6 בדצמבר 2004 ), שעה: 09:30

אכיפת חוקי עבודה – דו"ח 54ב' של מבקר המדינה, עמ' 820

חברי הוועדה: יולי אדלשטיין – מ"מ היו"ר
רן כהן

מבקר המדינה מר אליעזר גולדברג
שולמית לביא – עוזר בכיר למבקר המדינה ודובר המשרד
שמעון עמר – מנהל בכיר למבקר המדינה, משרד מבקר המדינה
בני גולדמן – סגן מנהל אגף, משרד מבקר המדינה
נעמי אברהם – מנהלת ביקורת ראשית, משרד מבקר המדינה
אפרים כהן – יו"ר מינהלת עובדים זרים ומנהל יחידת הסמך, משרד התמ"ת
ציפי שיינקמן – מנהלת האגף לאכיפת חוקי עבודה, משרד התמ"ת
יחזקאל אופיר – ראש אגף אכיפת חוקי עבודה, משרד התמ"ת
הילה זוהר – ראש ענף ביקורת, משרד התמ"ת
פטר מגנוס – מפקח עבודה ראשי, משרד התמ"ת
עמירם גיל – מחלקה משפטית, האגודה לזכויות האזרח
פנינה סופר – אגף לביקורת המדינה, משרד ראש הממשלה
נורית טיזזו – אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה
הלית כהן – מחלקה משפטית, שדולת הנשים
שלומית אשרי – שתי"ל, קואליציית עולים למען עובדים

חנה פריידין

אושרה עצידה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

אכיפת חוקי עבודה – דוח 54ב' של מבקר המדינה, עמ' 820

בוקר טוב אדוני המבקר, אורחים נכבדים. קודם כל, אני ודאי בשם כולנו שולח מכאן את תנחומינו ליושב ראש הוועדה חבר הכנסת אמנון כהן שיושב שבעה על מות אביו. אנחנו מאחלים לו שלא ידע עוד צער ויחזור בקרוב בימינו לעניינים ולעיסוקים כאן בכנסת.
 
גם הוועדה לביקורת המדינה מקיימת דיון במסגרת יום דיונים על נושא זכויות אדם כאן בכנסת, והנושא הוא אכיפת חוקי עבודה. האסמכתא לדיון שלנו היא ממצאי דוח המבקר 54ב'. אני מציע שאנחנו נבקש מאדוני המבקר להציג בקצרה את ממצאי הדוח, ולאחר מכן אנחנו נשמע כמקובל את תגובות הגורמים הרלוונטיים, ואולי נגיע גם לסיכומים מטעם הוועדה. אני רוצה להקדים ולומר שהנושא כבר עלה במסגרת הדיונים של הוועדה, ויש ממצאים שנוגעים לצורת האכיפה, שלושה גופים שפועלים במקביל כך שלכאורה יש בזבוז גם בנושא כוח-האדם וגם בתקציבים, ואולי אפילו לכפילויות ולדברים שנופלים בין הכיסאות. אנחנו מבינים שיש במשרד התמ"ת משימה לאחד את הגופים, לפעול לאיחוד הגופים, וכי מונה עובד בכיר לטפל בעניין. אנחנו נשמח לשמוע את הפרטים בנושא.
 
אדוני מבקר המדינה, בבקשה.

אני מבקש ממר שמעון עמר ממשרד מבקר המדינה לתמצת את הדוח על אכיפת חוקי עבודה.

אני אעבור בקצרה על עיקרי הממצאים, אני לא אכנס לכול נושא ונושא.
 
מרבית החוקים המסדירים את שוק העבודה קובעים כי שר העבודה והרווחה ממונה על ביצועם. מכוח חוקי העבודה מוסמך השר למנות מפקחי עבודה. בהתאם לחוק יסוד: הממשלה החליטה הממשלה להעביר את היחידות במשרד העבודה והרווחה למשרד התמ"ת שהוא משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ושם גם נמצאים האגפים שממונים על נושא אכיפת חוקי העבודה.
 
אחת הבעיות הראשונות שאנחנו מטפלים בהם הוא המבנה הארגוני של גופי האכיפה. במשרד התמ"ת יש שלושה גופים שעוסקים באכיפת חוקי העבודה. הגוף הראשון הוא האגף לאכיפת חוקי אכיפת עבודה. הוא אוכף את מרבית חוקי העבודה, ובכלל זה את חוק העובדים הזרים, חוק שכר מינימום, חוק שוויון הזדמנויות, וחוק למניעת הטרדה מינית. לכן, 90% מתקציב האכיפה של חוקי העבודה והמפקחים הם בידי האגף. נכון לשנת 2003, תקציבו הוא 35.5 מיליון שקלים. הוא מעסקים כ-132 מפקחים.
 
בנוסף לכך ישנו האגף לפיקוח על חוקי העבודה, שנקרא אגף הפיקוח. הוא מנוהל על-ידי מרכזת אחראית לאכיפת חוק שעות עבודה ומנוחה וחוק עבודת נשים. אגף הפיקוח אוכף גם את הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה בנוגע לשעות המנוחה השבועי. הוא מופקד גם על מתן היתרים לפי סעיף 12 לחוק, ומתן היתרים הנדרשים לפי חוק עבודת נשים. כן מטפל האגף בתלונה על פגיעה בזכויות עובדים על-פי חוקים אלה.
 
האגף השלישי הוא היחידה לכוח אדם בשעת חירום שממונה בעיקר בנושא רישוי לשכות פרטיות ופיקוח עליהן לפי חוק שירות התעסוקה, ומתן היתרים בהתאם לחוק שעות העבודה ומנוחה, למעט הנושאים שעליהם ממונה האגף לפיקוח.
 
המבנה הארגוני הזה גורם לכפילויות וחוסר תיאום בין יחידות האכיפה. ריבוי הגופים העוסקים באותם מישורים ושאיפה לניצול מיטבי של המקורות, מחייבים ריכוז כל הפעילויות באותו נושא בידי יחידה אחת. או לחלופין, לפחות יצירת סדרי תיאום מובנים בין הגופים.
 
בביקורת הועלה שאין נוהל ותהליך סדור של תיאום והעברת מידע בין גופי האכיפה שבמשרד התמ"ת. שנית, פיצול האכיפה של חוקי העבודה בין הגופים השונים והיעדר תהליך סדור של תיאום ביניהם, עלולים לגרום להגדלת ההוצאות של פעולות האכיפה בשל תקורות הנדרשות לצורך קיומם של גופים נפרדים. כמו כן, הם גורמים לאי ניצול המשאבים המוקצים לאכיפה, ובכלל זה כוח-האדם, וזאת בשל ביקורים חוזר של מפקחים וגופים שונים באותם מקומות עבודה למטרת אכיפה של חוקים שונים בשעה שהיה אפשר למצות את האכיפה של מכלול החוקים בביקור אחד. לדוגמא, מפקחי אכיפה תופסים תלושי שכר של עובדים זרים לצורך בדיקת תשלום שכר מינימום. מסמכים אלה יכולים לשמש את היחידה במקרים בהם היה גם קיים חשד לעבירה על חוק שירות תעסוקה בנושא לשכות פרטיות. ככלל, בהיעדר תהליך סדור של תיאום בין-אגפים נמצא שבמרבית המקרים לא הועבר חומר, והאכיפה הצטמצמה לתחום הפעולה של אותו צוות מפקחים שהגיעו למקום העבודה בלבד. במקרים בהם מוצתה האכיפה, דרש הדבר ביקור נוסף של מפקחי היחידה לצורך תפיסת המסמכים וגביית העדויות החסרות, ובכלל זה השלמת העדויות של מעסיקי עובדים זרים הרלוונטיים ליחידה.
 
נוכח קיומם של שלושה גופים העוסקים באכיפת חוקי העבודה, וסוגיית התיאום ביניהם, המליצו ועדות ומנהלים שונים במשרד העבודה מאז 1998 על איחוד האכיפה במסגרת ארגונית אחת, או על קביעת סדרי תיאום בין הגופים בכל הנוגע לאכיפת חוקי העבודה. אולם, הדבר לא נעשה עד כה.
 
לסיכום, שלושה גופים במשרד העבודה עסקו אפוא באכיפת חוקי העבודה ללא מערך ארגוני אשר יבטיח שילוב ותיאום בין תחומים משיקים, ללא הסדרה פורמלית של יחסי הכפיפות של גופים אלה, וללא תהליך שיטתי של תיאום בינהם. התוצאה מכך היתה בזבוז משאבים ופגיעה במועילות של אכיפת חוקי העבודה.
 
במסגרת הדוח הזה אנחנו גם מתייחסים לפרק בנושא גיוס מפקחים לאגף האכיפה ומיונם.
 
הנושא החשוב הבא הוא כל נושא תכנון ובקרה באגף האכיפה, ואני מדבר עכשיו רק על אגף האכיפה בלבד. כאמור, אגף האכיפה העסיק 132 מפקחים, מהם 109 באכיפה של חוקי העבודה על מעסיקי כ-240,000 עובדים זרים, וכ-23 באכיפה של חוקי העבודה על מעסיקי כ-2.3 מיליון עובדים ישראלים. המפקחים הוצבו בחמישה מחוזות. מפקחי זרים נמצאו בכל המחוזות, ובראש כל מחוז עומד מרכז מחוזי לעובדים זרים.
 
יעדי אגף האכיפה – מימוש המטרה המרכזית של אגף האכיפה ניתן להשגה על-ידי קביעת יעדי אכיפה שנתיים ותוכנית עבודה שנתית, הממקדים את הפיקוח והאכיפה למגזרי אוכלוסייה ולמעסיקים אשר יש סבירות גבוהה שאינם מקיימים את החוק.
 
הביקורת העלתה שיעדי האכיפה השנתיים כפי שבאו לידי ביטוי בתוכניות העבודה השנתיות של אגף האכיפה, היו כלליים, נקבעו באקראי וללא קשר להתפלגות הפרת החוק במשק. הם לא מיקדו את הפיקוח והאכיפה לקבוצות אוכלוסייה או למעסיקים שלגביהם יש הסתברות גבוהה להפרת החוק.
 
בניית תוכנית העבודה – כדי לבנות תוכנית עבודה למערך האכיפה להשגת מועילות מרבית, על אגף האכיפה להתבסס על מידע רחב ככל האפשר הנוגע להתפלגות הפרת החוק במשק, מידע אותו ניתן לקבל ממקורות שונים, ובהם: מידע סטטיסטי ומחקרי, ובכלל זה נתונים של הלמ"ס, מחקרים שונים שנערכו באקדמיה או במשרדי הממשלה בכלל, ובמשרד העבודה בפרט, מידע הנצבר בגופים וולונטריים וסטטוטורים העוסקים בזכויות עובדים. בקביעת יעדים וגיבוש של אופן האכיפה יש לשקול היבטים משפטיים ומערכתיים בשיתוף עם הלשכה המשפטית של המשרד, בהיות אגף האכיפה והלשכה המשפטית מערך שפעילויותיו שלובות אלו באלו.
 
הביקורת העלתה שבפעילותו של אגף האכיפה לקראת הכנת תוכניות העבודה שלו, לא פעל האגף לאיסוף מידע על נתוני המשק בכל הנוגע להפרות חוקי העבודה, לא הסתייע במידע המצוי בגופים וולונטריים ומוסדיים העוסקים בזכויות עובדים, ולא שיתף את הלשכה המשפטית בקביעת יעדים ותוכניות עבודה.
 
תוכנית עבודה מפורטת וממוקדת – היעדים והמטרות של אגף האכיפה כפי שנקבעו בתכנון השנתי ומידע שוטף המגיע ממקורות שונים אמורים להתגבש באופן שוטף לתוכניות עבודה מפורטת אשר מטרתן להפנות את המפקחים למעסיקים במקומות עבודה ספציפיים אשר בהם ישנה הסתברות גבוהה לאיתור הפרת החוק. בנוסף, יש צורך בתיק נתונים לכול מקום עבודה שיכיל נתונים בסיסיים על מקום העבודה, ומידע נוסף כגון: פרטים על המעסיקים במקום העבודה המצויים בידי המשרד, תוצאות ביקורי פיקוח קודמים, והיתרים שניתנו למעסיק להעסיק עובדים. תיק הנתונים אמור לשמש כבסיס לתכנון העבודה ולביצוע האכיפה בידי המפקח.
 
הביקורת העלתה כי בידי אגף האכיפה היו מאגרי מידע לגבי מעסיקים בחלק מתחומי הפעולה בהם האגף עוסק. אולם, האגף לא נעזר במאגרים אלו בבניית תוכנית העבודה או בהספקת מידע בסיסי למפקחים על מקומות העבודה שבהם ביקרו. ככלל, תוכניות העבודה החודשיות של הצוותים השונים של מפקחי עובדים זרים המפורטות לכול יום עבודה שערכו המרכזים המחוזיים, כללו רק את שמות היישובים שבהם היה על הצוותים לבקר בכל יום מימי החודש. לדבי המרכזים המחוזיים, התוכניות נערכו ידנית ללא התבססות על מאגר מידע כלשהו, על-פי ניסיונו האישי של המרכז המחוזי. תוכניות אלו לא כללו שמות של מקומות עבודה ספציפיים. כלומר, שני צוותים שביקרו באותה עיר יום אחרי יום או אף באותו יום, היו עלולים לבקר במקומות עבודה זהים. רק במהלך יום העבודה הופנו המפקחים למקומות עבודה ספציפיים על בסיס מידע נוסף שאסף המרכז המחוזי באופן מקומי, וזאת על סמך תלונות שהגיעו לאגף, עדויות עובדים על מקומות עבודה קודמים, מידע מהמשטרה ועוד. בנוסף, יזמו צוותי המפקחים בשטח לפי שיקול דעתם, בדיקה במקומות עבודה.
 
אני אתייחס עכשיו לנושא עובדים הזרים מבחינת הפיקוח. כאמור, לקראת כל יום עבודה הנחה המרכז המחוזי את הצוותים לגבי היישובים שעליהם לבקר על-פי תוכנית העבודה החודשית שנקבעה מראש. במהלך יום העבודה, היו אמורים הצוותים לדווח למוקד הדיווח על כל כניסה לאתר ויציאה ממנו, ולרשום את הפעילות בדף דיווח יומי בהתאם. כמו כן, בסוף יום העבודה קיבל מוקד הדיווח מכל צוות מפקחים על-פי דרישה, דיווח באמצעות מערכת הקשר על תוצאות יום העבודה ברמה הכמותית. קרי, באיזה אזור הוא עבד, עם או בלי משטרה, כמה אתרים נבדקו, כמה דוחות נרשמו למעסיקים.
 
בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה את הממצאים הבאים. ראשית, במרבית המקרים לא פעלו מפקחי אגף האכיפה ביישובים שנקבעו להם בתוכנית העבודה. יצוין כי שיטת העבודה של המפקחים כפי שתוארה בידי המרכזים המחוזיים לצוות מבקר המדינה במהלך הביקורת, אף לא חייבה את המפקחים להיצמד למקומות עבודה ספציפיים, אותם הורו להם המרכזים לבדוק.
 
שנית, למרכזים המחוזיים ולמנהלת אגף האכיפה לא היה למעשה פיקוח ובקרה על פעילויות המפקחים במהלך היום, למעט האפשרות ליצור עמם קשר באופן יזום.
 
שלישית, המפקחים לא תיעדו ביקורים במקומות עבודה שלא העלו ממצאים. כתוצאה מכך, לא נשמר באגף מידע אודות מקומות עבודה אלו.
 
רביעית, לא נמצא שום תיעוד לכך שהנהלת אגף האכיפה ביצעה בקרה מקצועית על איכות עבודתם של המפקחים בשטח, ולא נמצאה באגף תוכנית ביקורת מסודרת, ואף לא תיק עם סיכומי ביקורות שנעשו והלקחים שהופקו מבדיקות אלו.
 
אני אתייחס עכשיו לתוכנית העבודה לגבי עובדים ישראלים. תוכניות העבודה למפקחי עובדים ישראלים נעשתה קצת בשונה. היא נערכה בידי המפקחים עצמם על-פי תלונות שהתקבלו ועל-פי אזור האחריות שלהם. באכיפת החוקים על מעסיקי עובדים ישראלים פתחו המפקחים תיק חקירה בכל ביקור במקום עבודה, אם היו ממצאים ואם לאו. אולם, רק תיקים עם ממצאים הועברו לבחינת המחלקה המשפטית. בתיקים ללא ממצאים לא נעשתה בקרה, אף לא של מרכז התחום.
 
הנושא הבא הוא מועילות האכיפה של מערך האכיפה – אכיפת חוקי העבודה על מעסיקי עובדים זרים. בשנים 2001-2002 שהו בישראל על-פי אומדני הלמ"ס כ-240,000 עובדים זרים, מהם 60% לא חוקיים אשר מעסיקיהם הפרו את הוראות החוק, הביקורת העלתה כי מדדי הביצוע על פיהם עבד אגף האכיפה עבור עובדים זרים היו: מספר העובדים שנבדקו, מספר האתרים שנבדקו, ומספר העובדים עבורם נבדקו קיום שכר מינימום ותנאי הלנה, מדדים המשקפים את היקפי הבדיקות שנעשו ולא את מועילותן.
 
עוד העלתה הביקורת שבשנים 2001-2002 בממוצע, לגבי 39 עובדים זרים מבין כל 100 עובדים זרים שאגף האכיפה בדק את קיום החוק כלפיהם ננקטו הליכים משפטיים כנגד מעסיקיהם בגין הפרות של הוראות שונות של חוק העובדים הזרים. מכאן, ששיעור האיתור היה כ-39% מכלל העובדים שנבדקו לעומת שיעור העובדים הזרים הלא חוקיים במשק שהוא כ-60%.
 
עוד מרכיב חשוב במועילות האכיפה הוא מהירות הפעולה של השלטונות כלפי מפירי חוק. הביקורת העלתה כי משך הטיפול הממוצע של מערך האכיפה במעסיק עובדים זרים המפר חוק, הזמן מיום ביקור המפקחים ועד להטלת הקנס המינהלי, הוא 533 יום. קרי, מעל שנה וחמישה חודשים.

האם הטלת הקנסות היא בידי אותם גופים?

כן, קנסות מינהליים.
 
שיעור תיקי החקירה שהניבו קנס בתוך 6 חודשים מיום פתיחת התיק הוא 2%, מעל 6 חודשים ועד שנה – 21%, ומעל שנה – 77%.
 
בנוסף, ישנה אפשרות לערעור על הקנס. גם פה נמצא כי רק לאחר כ-10 חודשים בממוצע מהטלת הקנס המינהלי, החליט התובע במחלקה המשפטית בבקשה לביטול הקנס. יוצא אפוא, כי בתיקי חקירה בהם הוגשה בקשה לביטול קנס והבקשה נדחתה, משך הזמן הכולל ממועד העבירה ועד לדרישה המחודשת לתשלום הקנס הגיע אפילו לשנתיים ולשלושה חודשים בממוצע.
 
ישנה עוד פרשייה שאני לא בטוח שזה הזמן להיכנס אליה והיא הוועדה לביטול הקנס המינהלי.
 
אני אעבור לדבר עכשיו לנושא אכיפת חוקי עבודה על מעסיקי עובדים ישראלים בנושא שכר מינימום. מטרותיו העיקריות של חוק שכר מינימום הן לאפשר לעובדים רמת חיים יחסית מינימלית, ולצמצם את ממדי העוני בישראל. שכר המינימום בישראל מוגדר כשכר החודשי המינימלי אותו זכאי העובד לקבל ממעסיקו. הוא עומד כיום על שיעור של 47.5% מהשכר הממוצע במשק.
 
להלן הממצאים, בין 10% ל-16% מכלל העובדים בישראל משולם להם שכר שהוא אפילו פחות משכר מינימום.

על משרות שלמות.

כן.

יש 600,00 שמקבלים עד 2,000 שקל על חלקי משרה. אתם מדברים על 10% עד 16% על משרות שלמות.

כמובן שבפועל השיעור הוא הרבה יותר גבוה. הארגונים הוולונטריים מעריכים אותו בכפול ויותר.

לעומת זאת, שיעור התפיסה של אגף האכיפה כפי שהוא נמדד על ידינו הוא משהו בסביבות 2.1% לעומת שיעור התופעה במשק שהיא 16%.

תודה רבה על הדיווח ועל עיקרי הדברים בדוח המבקר. למעשה, יש פה שני נושאים. הנושא הראשון אותו הזכרתי גם בפתיחה הוא המבנה הארגוני של הגופים שעוסקים באכיפה. הנושא השני הוא ממצאים שכדרך דוח מבקר המדינה נמצאו ליקויים או הצעות לייעול אלו או אחרות בתחום העבודה היום יומית של הפקחים והגופים עצמם. אני מציע שאלה היכולים להתייחס למבנה הארגוני יקבלו את רשות הדיבור קודם, מה קורה עד עכשיו, מה נעשה וייעשה.
מר אפרים כהן, בבקשה.

אדוני היושב ראש, תודה. הדוח מתייחס לשנת 2003. עד חודש מאי הנושא היה באחריות משרד העבודה והרווחה, ותפקידי בתוך המסגרת הזאת הוא יושב-ראש המינהלת לתיאום בין משרדי, וזה מעקב אחרי קבלת החלטות ממשלה והתיאום הבין-משרדי. אגף האכיפה היה כפוף למנכ"ל, ואני קיבלתי בקשה מהשר ומהמנכ"ל לסייע לארגן את האגף הזה. באותה תקופה הועסקו באגף הזה כ-53 עובדים שתפקידם היה לאכוף חוקים סוציאליים בתחום עובדים זרים וגם בתחום העובדים הישראלים. תוך כדי עבודה זו, הוטלו עלינו משימות על-פי החלטת ממשלה: הרחקת עובדים זרים, טיפול בחוקים סוציאליים לגבי עובדים ישראלים, וטיפול בחוקים סוציאליים לגבי עובדים זרים. בראשון למאי התקבלה ההחלטה על הקמת יחידת סמך, וזה חייב שינוי ארגוני של כל הנושא ובכך, גיוס מפקחים, הקמת מבנה ארגוני לפי מחוזית, וכך זה מתבצע היום.
 
אני יכול לבשר שכל ההערות של דוח מבקר המדינה, וכל הליקויים תוקנו. למשל, נושא אכיפת חוקים ישראליים הופרד מנושא העובדים הזרים, ויש היום יחידה נפרדת שעוסקת בנושא הזה.
 
שנית, היתה ריכוזיות בלשכה המשפטית ובאגף האכיפה, כל הנושא של קנסות מינהליים. היה שם ריכוז של 10,000 תיקים. אני קיבלתי החלטה לגבי האצלת סמכויות למחוזות, ואני שמח לבשר היום שאנחנו בשלב סיום של כל הפיגור שהיה בשנת 2000, 2001, 2002, ו- 2003. אנחנו מסיימים את כל הליקויים האלה עד סוף חודש דצמבר.
 
מאחר וישנן נקודות שכבר תוקנו, אני מציע שמנהלת האגף לאכיפה במשרד התמ"ת תתייחס, ואני אשלים את הדברים.

האם כל היחידות אוחדו?

כן, אדוני. היחידות אוחדו. נושא ההיתרים היה בשירות התעסוקה, אגף האכיפה היה במשרד העבודה. היום כל הנושא נמצא ביחידת הסמך ובאחריות אחת. אגף האכיפה, אגף התשלומים ואגף ההיתרים הם ביחידה אחת שנקראת יחידת סמך לענייני עובדים זרים, וכל הנושאים שקשורים לישראלים הופרדו. נושא העובדים הישראלים הופרד מנושא הזרים וזה היום כיחידה נפרדת. היתה גם המלצה להפריד את הנושא הזה מהעובדים הזרים וכך זה בוצע.

כבוד היושב ראש, כבוד המבקר, אני אתייחס דווקא לנקודה האחרונה שדיברנו עליה והיא הכפילות וחוסר התיאום בין יחידות האכיפה. החל מיולי 2004 הוקם מינהל לרישוי והסדרה שמרכז את כל הטיפול בנושא הישראלים, אם זה נושא של רישוי, ואם זה נושא של אכיפה. יש כאן נציג של המינהל והוא יוכל להתייחס אחר כך לפרטים. כמו כן, כל מה שקשור בנושא של עובדים זרים הוא תחת יחידת הסמך, והוא מתבצע רק לנושא ולעניין עובדים זרים.
 
יעדי אכיפה – הנהלת משרד התמ"ת החלה במהלך יסודי של גיבוש כל תהליכי הכנת תוכניות העבודה שמבוססות על מטרות, מדדי הצלחה, יעדים לכול המשרד ולכול אגף בנפרד. הוקמו צוותי עבודה, אשכולות. לענייננו, אשכול אכיפה, רגולציה ואכיפה, שגם כן עושה את כל התיאום בין אותם גורמי אכיפה, ועומד על כל היעדים והמטרות, ומדדי הצלחה וכו' וכו'.
 
לעניין אגף האכיפה, תוכנית העבודה השנתית מועברת גם למחלקה המשפטית וגם לרשות לתכנון כוח-האדם. זה נעשה גם בעבר, אם כי לא תועד, והיום אנחנו גם מתעתדים את זה, ובהחלט מתייחסים לנתוני המשק, נתוני הרשות, והמחלקה המשפטית. מעבר לזה, המחלקה המשפטית מלווה אותנו באופן צמוד. עד לא מזמן היא היתה עוברת על כל תיק ותיק חקירה שנפתח והיו בו ממצאים. הבקרה המקצועית נעשתה בעיקר בשיתוף עם המחלקה המשפטית. מהעבודה המקצועית של המפקחים הפקנו את הלקחים.
 
לעניין תוכניות עבודה מפורטות וממוקדות – בעבר הרחוק אנחנו היינו עושים תוכניות עבודה ממש פרטניות, בדיוק לאן ללכת ומתי ללכת. מכיוון שהתחום הוא תחום רגיש, וגורמים חיצוניים הפעילו לחצים, איומים על מפקחים, היו ניסיונות לקנות את תוכניות העבודה שלה אגף, בשיתוף פעולה עם קב"ט משרד העבודה דאז הוחלט לעשות תוכנית עבודה כללית, כאשר אותו מרכז מקצועי ימקד את הצוות לאן ללכת באותו בוקר או יום לפני. נכון להיום, קיבלנו את המלצת המבקר ואנחנו שוב עושים איזשהו ניסיון לעבור לתוכנית עבודה פרטנית, ואנחנו נראה בהמשך את התוצאות.
 
מבחינת בקרה – יש לנו מוקד מבצעים מאז הקמת האגף. כל פעילות של הצוות מדווחת למוקד. נכון שהיו הנחיות גם על כניסה ויציאה לאתר. כשגדלנו היה קושי לעשות את זה, ולכן ההנחיה שונתה לדיווח בסוף יום העבודה. אנחנו גם רצינו לשפר את זה ואמרנו שמעבר לדיווח יצא גם דיווח בכתב. זה היה באמת בתהליך הרצה כשאני הביקורת היו אצלנו. היום אנחנו כבר עובדים גם על תיעוד וגם על דיווח בעל-פה למוקד.
 
מועילות האכיפה, לנושא יעדי האכיפה אנחנו הכנסנו את כל הטיפול במעסיקים מפירים מתמידים. זה הוכנס כחלק מיעדי האגף לתוכניתה עבודה לשנת 2005, ונקבע כיעד רב שנתי צמצום המקרים של מפירים מתמידים בגלל תיקי החקירה שנפתחים באגף.
 
מהירות הפעולה כלפי מפירי חוק – כמו שמר אפרים כהן ציין, אנחנו פיזרנו את הסמכויות. כלומר, האצלנו סמכויות למחוזות, ושחררנו צוואר בקבוק שהיה במחלקה המשפטית עם כ-8,000 תיקים. הם היו צריכים לבחון תיק, תיק, שהיו בו ממצאים. היום המפקחים הוסמכו לבחון הם התיקים, ולהטיל את הקנסות במחוזות, ואנחנו ממש לקראת סיום.
 
חסמים בתהליך אכיפה – אני תמיד הנחתי את הממונים, ובעבר את המרכזים, לנייד את העובדים בהתאם לצורך. יש תקופות שבהן יש לחץ של תלונות בתחום זה או אחר. בתקופה הראשונה של גיוס המפקחים עם הקמת מינהלת ההגירה היה לנו קצת קושי לעשות את זה, מכיוון שגייסנו רק חלק מכוח האדם שיועד לאגף, וזאת כדי לחסוך בעלויות. היו משרדים שגייסו את כל התקן שהם קיבלו, ואנשים הסתובבו סתם כי לא היה להם מה לעשות. אנחנו קיבלנו החלטה לעשות את זה בצורה מדורגת. מכיוון שנדרשנו להעמיד 32 צוותי עבודה, כלומר של 64 מפקחים, מתוך 80 מפקחים שגויסו, היה לנו באמת קצת מחסור בנושא של חקירות וכו'. היום אנחנו נדרשים פחות להעמיד צוותי עבודה למשטרת ישראל, ולכן אנחנו משתמשים באותם צוותי ומפקחים גם לנושא החקירות, ומניידים בהתאם לצורך.
 
עלה כאן נושא חוק שכר מינימום. גם פה, עוד כשזה היה אצלנו, נקבעו יעדים ומדדים לצמצום המפירים המתמידים. נציג המינהל להסדרה יוכל להתייחס לזה.
 
באופן כללי מבחינת העבודה באגף, בעבר וגם היום זה תמיד התבצע גם באופן יזום על-פי נתונים ולפי מאגרי מידע שקיימים באגף, וגם על-פי תלונות. אני יכולה לומר שיש לנו המון תלונות. מספר פעמים אמרו שאולי כבר לא כדאי לטפל בכל התלונות. יש לנו בעיה, אנחנו אף לא יודעים מה עומד מאחורי התלונה. אני יכולה לציין שיש בהחלט תלונות שכשאנחנו מגיעים אליהן אנחנו מגלים שאין ממצאים. אבל, אנחנו צריכים לבדוק את התלונה. לכן, תוכנית עבודה מבוססת גם על עבודה יזומה וגם על-פי תלונות.
 
התקציב של האגף הוא 19 מיליון ולא 32 מיליון. זה כולל את יחידת הסמך.
 
הוטלה על האגף משימה לאומית גדולה, אם כי אולי לא תמיד בחנו את האפשרות של הביצוע שלה. היו החלטות ממשלה ואנחנו עשינו את המקסימום לבצע את החלטות הממשלה. עבדנו יום ולילה. כל נושא ההרחקה היה באחריות המשרד, והוא אחר כך פוצל בין המשרדים. העבודה היתה לא פשוטה, ניסינו לעשות באלנס בין העבודה שקשורה בהרחקה לבין התפקיד שלנו העיקרי והבסיסי שזה כל מה שקשור לתנאי העבודה של העובדים הזרים. הצבנו צוותים במתקני הכליאה עם עבודה באמת סיזיפית וקשה לטפל בכל נושא הפרשי השכר למיועדים להרחקה. גם שם בעקבות העבודה שלנו הגענו למיליוני שקל הפרשי שכר לעובדים.
 
לגבי נושא הישראלים, התקן שלנו היה 11 מפקחים שזה בסביבות 5 צוותי עבודה, ועם זה היינו צריכים לבצע את המשימות הקשורות בנושא הישראלים. כל שנה קיבלנו עוד משימה ועוד חוק. אין תוכנית עבודה שנתית שהוצאתי שבה לא ביקשתי תוספת כוח-אדם. אנחנו נאלצנו להתמודד עם כל הקשיים האלה, ולעשות את המקסימום. תודה.

תודה לך על הדיווח.

בראשון לשביעי מוניתי כראש מינהל האכיפה במינהל החדש שהוא אחד הלקחים מדוח המבקר. היתרון של מינהל ההסדרה והאכיפה הוא שהוא עוסק באכיפת כל חוקי העבודה בתחום הישראלי וזה לא נעשה יחד עם הטיפול בזרים. בדרך זה אין מצב שכאשר יש לחץ מצד הממשלה ואז כל המשאבים הולכים לזרים. מדובר כאן ביחידה נפרדת שהיא בניהול אחר, ובכוח אדם נפרד. היום כל מפקח אוכף רוחבית. כלומר, המפקחים אחראים על כל חוקי העבודה כאשר הם באים למפעל כלשהו. ההסמכה ניתנה על-פי חוק ומחובתו של כל מפקח לבדוק את כל שלל החוקים. כך מונעים את התופעה שבה פעם בא מפקח א' ופעם אחרת בא מפקח ב'. כנ"ל בהסדרה. כל הרשיונות, האישורים, וההיתרים נמצאים בגוף אחד עם מנהל אחד ששולט על כל העניין הזה.
 
לפני המינוי שלי לתפקידי זה הייתי ממונה על רישום קבלני כוח-האדם. אני קיבלתי ירושה ואני גם ראיתי את הדוח. אני מוכרח לומר שהדברים היו די שונים בשליטה ובבקרה. אני רוצה לומר לכם שמערכת השליטה והבקרה היתה מצוינת, ואולי כדאי שתראו איך זה נעשה. כל דוחות הבקרה הם לעילא ולעילא. יש תחומים שבהם הדברים נעשים באותה מתכונת.
 
אנחנו מקבלים תלונות רבות מאוד ולא פעם הן מכתיבות לנו את העבודה. זו אחת הבעיות הקשות. אנחנו הולכים עכשיו על מהלך יזום, ולמעשה זה מה שהחברה מצפה מאיתנו. הבעיה היא שהתלונות גוזלות מאיתנו הרבה, הן מכתיבות לנו את העבודה וזה קשה לנו. אנחנו החלטנו לנקוט במהלך קצת אחר. אנחנו החלטנו לחקור לא רק את התלונה שמגיעה, אלא לחקור את יתר החוקים בצורה יותר רוחבית. סביר להניח שאם עובד לא קיבל שכר מינימום במקום עבודה מסוים, אז ישנם עוד כמה עובדים כאלה שרק לא התלוננו על כך. אנחנו אוכפים ובודקים יותר לרוחב גם על מנת לנצל את הכלים, המשאבים והזמן שעומדים לרשותנו.

מהו אחוז תלונות השווא שבהן לא נמצאים ממצאים מתוך כלל התלונות שאתם מקבלים?

זה בערך חצי חצי. מכל מקום, אנחנו בודקים באמת כל תלונה. לא פעם אומרים לנו לא לרוץ אחרי התלונות. אני יודע מה יקרה אם לא נלך אחרי התלונות. אני יודע מה יגידו לנו אז ושיהיה גם העתק למבקר. זו בעיה. כמות התלונות היא עצומה במיוחד באזור המרכז.

כמה תלונות יש?

מדובר במאות תלונות. במרכז הארץ יש יותר, בצפון פחות, ובדרום הרבה פחות.
 
אנחנו קבענו לנו שלושה יעדים לשנת 2004 ו-2005 והם: חברות כוח-האדם בשמירה ובניקיון. שם אנחנו רואים את הבעיה. הבוקר דיברתי על זה גם בערוץ הכנסת. הנושא האחר הוא המגזר הערבי.
 
אני רוצה לתת לכם דוגמה של מהלך חדשני שאנחנו הולכים לעשות היום. אנחנו הגענו למסקנה שיש בעיה של מודעות וכי אנשים לא תמיד מודעים לזכויות שלהם. הניסיון הראשון שלנו הוא היום בעיר שפרעם. העיר שפרעם היא עיר מעורבת בה מתגוררים: מוסלמים, דרוזים ונוצרים. לאחר הדיון פה אני אסע לעיר שפרעם ובמהלך היום אנחנו ניפגש עם בני נוער ועם אנשים מבוגרים ונסביר להם מהם זכויותיהם בעיקר לגבי חוק שכר מינימום וחוק עבודת נוער. בערב יש לנו מפגש עם מעסיקים בעיר שפרעם, ולהם אנחנו נסביר את חובותיהם לעובדים שלהם. הכנו ברושורים בעברית ובערבית שבהם יש הסבר לגבי עיקר החוקים, כי אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שלפעמים מעבידים עוברים עבירה והם לא תמיד מודעים לכך. אנחנו רוצים לתת להם צ'אנס ללמוד את הדברים.
 
לאחר שאנחנו נצא עם הפרויקט הזה אנחנו נמתין תקופת זמן מסוימת, ואנחנו נלך לבדוק האם הדברים אכן חלחלו למטה. אם הדברים לא חלחלו אצל מעסיקים מסוימים אז אנחנו נגיש נגדם כתבי אישום ונעשה את העבודה. אנחנו בהחלט לומדים את העניין הזה ואני מקווה מאוד שאנחנו גם נצליח. אנחנו נמצאים באמת בשלבים ראשונים בעניין הזה.

ממצאי הביקורת בכל הנוגע לאכיפת חוק שכר מינימום מאוד הטרידו אותי, מאוד הטרידו אותי. אנחנו מדברים באוכלוסייה שלא רק שאין לה כוחות שווים עם המעסיקים, אלא שהיא בתחתית סולם השכר. אנחנו מצאנו שבמקום שהאכיפה תגבר, האכיפה פחתה. לא עשינו את המעקב מאז הגשת הדוח או פרסום הדוח, אבל מה שאנחנו כן ציינו הוא שהיתה ועדה ציבורית שהמליצה המלצות שונות לגבי דרכי האכיפה. השאלה היא, האם אתם שוקלים את ההמלצות האלה? אני מבין שלא היתה התייחסות, אבל צריך לשקול את ההמלצות של הוועדה הציבורית כדי לראות אילו תועלת ניתן להפיק מהמלצות עצמן,כי אני חוזר ואומר, הנושא אותי הוא מאוד מטריד.

בראש האכיפה אצלנו עומד עניין שכר המינימום.

הוועדה הזאת המליצה למשל על מבצעים. השאלה היא, האם יש פעולות כאלה של מבצעים לאכיפת שכר מינימום בנוסף למה שאתה ציינת, ואני מברך על כך שכל תלונה נבדקת רוחבית ולא נקודתית? מבצעים לאכיפת שכר מינימום הוא דבר חשוב מאוד, זה מרתיע. מעסיקים ידעו שעינכם הפקוחה היא למשך כל השנה, ולא רק במקרה של תלונה.

המשרד רואה גם היום את נושא שכר מינימום כלב ליבה של האכיפה.

בצדק.

צריך לזכור שבסל יש לנו עוד כעשרים חוקים שאנחנו צריכים לאכוף אותם.

יש סדרי קדימויות. יש מבצעים בנוסף לסדרי קדימויות. צריך מחשבה רבה כדי להתגבר על ההפקרות או לא הפקרות בנושא הזה שכר מינימום.

אכן כך. אני הזכרתי קודם את הפרויקט שיש לנו בשפרעם. אנחנו הגענו למסקנה גם מדוחות של הביטוח הלאומי ומגורמים אחרים, שמציינים ששכר המינימום במגזר הערבי לוקה בחסר וכי יש בעיה בעניין הזה.

לא רק שם.

אנחנו מנסים לבדוק עכשיו האם הכצעקתה? אנחנו ממקדים את הנושא בשכר מינימום במגזר הערבי ובחברות השמירה כי גם שם יש טענות על כך שהעובדים מקופחים. אגב, הבעיה היא יותר בהלנת שכר מאשר בשכר מינימום. ישנה תופעה נוספת שגדלה והיא תופעת הקנסות. כלומר, מכניסים את היד לכיסו של העובד ומורידים לו קנסות בגלל סיבות שונות. למשל על אי גילוח או אי צחצוח, דרישות שהן הרבה יותר גבוהות מהדרישות שיש בבסיס טירונים של צה"ל. אנחנו מנסים להתמודד גם עם התופעה הזאת שבה מקום העבודה נותן שכר מינימום, אבל מוריד אותו בדרך של קנסות.
 
אנחנו בהחלט רואים את הנושא של שכר מינימום כדבר חשוב. גם המנכ"ל הנוכחי מר רענן דינור לראות בזה כיעד מרכזי. כך אנחנו גם רואים את זה, למרות שישנם עוד חוקים שאנחנו מנסים לאכוף.

תודה רבה.

אני משפטן באגודה לזכויות האזרח בישראל, ואני נמצא כאן גם מטעם פורום לאכיפת זכויות עובדים שהוא פורום שמאגד בתוכו כמה ארגונים שעוסקים בזכויות עובדים: האגודה לזכויות האזרח, קו לעובד, שדולת הנשים, מרכז אדווה, מחויבות, ועוד כמה ארגונים.
 
הדיון הזה כונס לרגל שבוע זכויות האזרח שאנחנו נמצאים במהלכו, ולרגל יום זכויות האדם הבין-לאומי שיצוין בשבוע הבא. הייתי רוצה לחדד את הנקודה שבעטיה אנחנו נמצאים כאן, והיא ההקשר הברור של הנושא החשוב מאוד שנמצא כאן היום והוא זכויות אדם. אנחנו לא עוסקים כאן רק בבירוקרטיה בכשלים טכניים או מינהלתיים. מקומו הטבעי של הנושא הזה הוא לא רק בוועדה הזאת לאור הדוח החמור שהוגש כאן, אלא על שולחן הממשלה, ואני אומר את זה בצורה מפורשת. זה נושא שנוגע למבנה היסוד של הכלכלה הישראלית, לשוק העבודה הישראלי, של זכויות אדם בישראל לא פחות. הנושא הזה הוא חשוב מאין כמוהו.
 
אני חייב לציין שמעט מאוד טענות באמת צריכות להיות מופנות כלפי אגף האכיפה, ואני אומר את זה במלוא הכנות. בסופו של יום, אגף האכיפה פועל על סמך אותה מדיניות שמוכתבת לו, ואותם כשלים משקפים מדיניות שאומרת שחוקי המגן, חוקי העבודה, הם היום אולי האות המתה הגדולה ביותר בספר החוקים הישראלי, ויש לנו חוקי עבודה מהפרוגרסיבים בעולם המערבי מאז שנות החמישים, ואין כמעט בכלל יישום שיטתי, מהותי, גורף שלהם מאז שנות החמישים. העניין הזה צריך להיפתר בהוראת מדיניות, ברמה של הכרה בזכויות אדם לזכויות יסוד בעבודה, הזכות לכבוד, הזכות לרווחה, הזכות לקיום בכבוד, זכות לביטחון סוציאלי, ביטחון תעסוקתי.
 
לגבי אגף אכיפה, כמובן שהפתיחה שהצגתי אינה באה כהוא זה לפתור את אגף אכיפה מהממצאים המאוד חמורים שיש פה. אני חייב לציין שמלבד תשובות בנוסח: "יישמנו, יהיה טוב, עבודה מצוינת", אני לא קיבלתי ממש תשובות לגבי הדברים שנאמרים פה בשני מישורים עיקריים שהם העובדים הזרים ושכר מינימום.
 
אגף האכיפה נתן את כוחו למסע ציד אחרי העובדים הזרים עד שהיועץ המשפטי לממשלה נאלץ לבוא ולומר: זה לא תפקידכם. זה עיוות מוחלט של כל התפיסה של מה זה בכלל אכיפת חוקי עבודה. האם לאכוף על עובדים זרים את גירושם מהארץ הוא אכיפת חוקי עבודה? האם היה צריך להגיע ליועץ המשפטי לממשלה שיאסור על זה?
 
אני רוצה להזכיר כי 70% מהעובדים הזרים אינם משתכרים שכר מינימום. אנחנו לא מדברים פה על מקרים נקודתיים כאלו ואחרים. צריך ליזום שיטה ועבודה שתיתן לזה מענה אמיתי ומהותי, ולא הקצאת פקחים כזאת או אחרת, אם באמת רוצים להתמודד עם זה.
 
אני רוצה להתייחס עכשיו לישראלים. אנחנו מתמודדים כיום בתופעה שבה שוק העבודה הולך ונהיה מנצל יותר ויותר. האחוזים שנאמרו פה כאמור הם אחוזים שמרנים מאוד. שיעור המועסקים כיום במשק שאינם משתכרים שכר מינימום מוערך בלפחות כפול מהשיעור שצוין פה, ויותר מכך. השאלה היא, אילו פתרונות עומק נותנים על כך?
 
דובר פה למשל על נושא התלונות ועל זה שיש עומס וכד'. אני מבין את התשובה המינהלית שעומדת מאחורי זה של משאבים וכוח אדם, ואני כמובן מצדיק אותה. אין ספק שזו לא הבעיה של אגף האכיפה. הוא צריך לקבל עוד משאבים ועוד כוח-אדם, והוא חייב לקבל אותם. אבל בסופו של יום נשאלת השאלה, למה תלונות שמגיעות מגורמים וולונטריים שצוינו בדוח שעוסקים בזה לאורך שנים, ושקנו לעצמם מוניטין מסוים, ושמצביעים על מגמות מסוימות בשוק העבודה, התלונות האלה במקרה הטוב מקבלות על תשובה לקונית. מדובר פה בשנתיים שבהן לוקח לתיק להגיע לכדי מימוש. עוברות שנים, ואין לזה שום אפקטיביות. כל נושא המועילות הוא מילה שצריך לבחון מה עומד מאחוריה. אני חושב שלב הבעיה היא שלא לוקחים את התלונות שמגיעות מגופים שיש להם קרדיט מסוים, ולא מטפלים בהן בצורה עניינית ומהותית. אני לא אחזור על מה שנאמר בדוח, הדוח בעצם אומר את זה.
 
יש פה בעיית עומק, והשאלות הן: ראשית, איך אגף האכיפה בכליו הנוכחיים יכול להתמודד איתה? הוא יכול להתמודד איתה הרבה יותר טוב כפי שהדוח קובע. שנית, אילו כלים ואיך אפשר לעצב מחדש את אגף האכיפה לא רק במובן של לבנות מחדש את המבנה שלו, מינהלת כזאת ואגף אחר, אלא איך לקבוע סדרי עדיפויות ושהאנשים שמנהלים אותו יראו לנגד עיניהם את שורש הבעיה, ולא רק בעיה טכנית כזאת או אחרת? תודה רבה.

אני עובדת עם קואליציה של ארגוני עולים שמועסקים בחברות כוח-האדם בתחומים כמו: שמירה ואבטחה, סיעוד וניקיון. אתם בוודאי יודעים שמספר העולים שעובדים בחברות כוח-האדם הוא גבוה מאוד. הם סובלים משתי בעיות. ראשית, הם לא יודעים את זכויותיהם. שנית, אלה שכן יודעים את זכויותיהם אין להם מושג מה עושים, איך עושים, איך מגישים תלונה, איך אפשר לפעול. כמובן שישנו גם פחד עצום ממצבם הבלתי מוגן.
 
מר יחזקאל אופיר, אתה סיפרת פה על העבודה מאוד יפה שאתם עושים עם המגזר הערבי. יש ברושורים בערבית ואתם רואים את זה כחלק מתפקידכם להסביר לעובדים את זכויותיהם ולמעסיקים את חובותיהם. למה זה לא נעשה גם עם העולים שעובדים בחברות כוח-האדם שמצבם קשה מאוד?

זה שאמרנו שאנחנו עושים במגזר הערבי, זה לא אומר שאנחנו לא יכולים לעשות גם במגזר הזה. אנחנו בהחלט מודעים לזה. אבל, אנחנו ממש בימים אלה מתמקדים במגזר הערבי. ב-2005 המגזר של העולים החדשים הוא אחד מהיעדים שלנו הן אתיופים והן רוסים. אנחנו גילינו שמרכיב העובדים האלה הוא גבוה מאוד בחברות השמירה. אנחנו נעשה את זה, זה רשום לנו בתוכנית העבודה וזה רשום לנו בתוכנית העבודה שאנחנו מציגים למנכ"ל בתשיעי לחודש.

הטיפ שלי אליכם, גם בשמו של חבר הכנסת אמנון כהן, הוא לבוא בדברים עם המשרד לקליטת עלייה. ישנו שם אגף התעסוקה וגם שם עוסקים קצת בנושא. אם נשלב את הכוחות אז לא נצטרך אחר כך לקרוא עוד דוח על בזבוז אמצעים.

אני הייתי רוצה להמשיך את הדברים שנאמרו פה על-ידי חבריי בהיבט המגדרי של הדברים, ולשים איזשהו דגש על חוקים שהדוח מתייחס אליהם אם זה חוק עבודת נשים, אם זה חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אם זה חוק למניעת הטרדה מינית.
 
הדוח מדבר בעד עצמו והוא מציג בעיה קשה באכיפת החוקים האלה. יש חקיקה מאוד רחבה שבאה להגן על נשים והמעגנת את הזכויות של נשים. אבל בפועל בשטח, למעלה מ-30% מהפניות שמגיעות אלינו זה מנשים שמפוטרות על רקע היריון. גם במקרה של מכתב פיטורין שבו כתוב שחור על גבי לבן: "אי אמינות בגלל שהיא לא הודיעה על ההריון כאשר היא התחילה לעבוד", ולא משנה שהיא לא ידעה על זה בעצמה. זה לא מגיע לכדי כתב אישום. אם לא מוגשים כתבי אישום אז יש בעיה.
 
לגבי חוק למניעת הטרדת מינית, הדוח מציין שלא הוגש כתב אישום, המעסיקים מתחכמים היום. הם עושים ביטוח נגד תביעות על הטרדה מינית. פה העניין של כתב אישום פלילי מקבל משנה תוקף. בגלל שהם יצרו להם איזשהי הגנה אזרחית, אז לפחות במישור הפלילי האגף לאכיפה אמור לתת איזשהו מענה.
 
בהקשר של חוק עבודת נשים, אני חושבת שאם יש איזשהי חשיבה של רה-ארגון איך עושים מבנה מחודש של אגף האכיפה, צריך לבחון מחדש את הנושא של הליך מתן ההיתר לפיטורי נשים בהיריון. החוק קובע שאם אישה עבדה מעל שישה חודשים צריך היתר ממשרד העבודה. היום זה משרד התמ"ת. יש הליך מאוד מוסדר, יש מפקחים שחוקרים וזה מגיע לממונה על חוק עבודה נשים והיא מקבלת את ההחלטה. אני חושבת שיש בעיה שבהליך שהוא מעין שיפוטי יש אישה אחת שמקבלת את ההחלטה, וזו לא אותה אישה שראתה את הנשים שהן צדדים לעניין, אלא היא עושה את זה על סמך ממצאים וניירות שמגיעים אליה. גם שופט בבית משפט רואה ושומע את הצדדים שעומדים לפניו. אם אני אלך ואני אשווה לגבי פיטורי מילואימניקים אז ההליך נעשה אחרת לגמרי. יש ועדה ששומעת את הצדדים ומחליטה, וזה לא נעשה על סמך ניירות וממצאים. אני חושבת שזה משהו שמאוד חשוב לתת עליו את הדעת.

דוח מבקר המדינה נגע יותר ליישום החוקים במקומות העבודה. השאלה שמטרידה אותי הרבה זמן היא שאלה של גיל, וכשהתחלתי לבדוק הסתבר שהחוקים הם מין הפרוגרסיביים ביותר אלא שהיישום הוא לא תמיד באותה רבה. אנחנו ברוך השם מדינה מתוקנת, ואם נראה בעיתון שדרושה מזכירה ולא מזכיר מזכירה, או דרוש מנהל ייצור ולא מנהל מנהלת, אז מטבע הדברים זה גם ימשוך את תשומת הלב שלנו והאזרחים היותר אחראיים גם יעבירו את התלונה למי שצריך, כולל האגף שלכם.

המצב הוא קצת שונה בנושא הגיל, ועד היום אפשר למצוא בקלות מודעות על זה שדרוש מנהל משמרת עד גיל 40. אני לא מדבר על קב"ט או על איש אבטחה. בזמנו, ניסיתי לחוקק משהו והתייעצתי עם אנשי משרד העבודה והרווחה דאז. הסתבר שהחקיקה פחות או יותר קיימת והיא מכסה את הדברים. האם מישהו עוסק באכיפה של העניין הזה?

כן, בהחלט. גם בנושא הזה יש לנו עובד אחד אפילו שניים שקוראים את מודעות הדרושים, ואת הפרסומות השונות. הם מאתרים אותם, ואנחנו מגישים קנסות. הם מטפלים במודעות גם בעניין הגיל, גם בעניין של נשים וגברים. רק לפני שבוע היה לנו דיון במחלקה המשפטית בשאלה איך אנחנו גם מייעלים ומשפרים את העניין הזה. אני חייב לומר שהתופעה הולכת ומצטמצמת. יש בציבור יותר מודעות לעניין הזה. אבל, ישנן עדיין התחכמויות. מכל מקום, יש לנו בפירוש התייחסות עניינית לעניין הזה. הנושא הזה כן עומד אצלנו בעדיפות.

אדוני היושב ראש, מכיוון שאנחנו מדברים על זכויות אדם אני רוצה להעיר הערה נוספת לגבי עובדים זרים שנעצרו והוכנסו לבתי משמורת. אני חושב שאנחנו המדינה היחידה שקיבלה החלטה להציב בתוך בתי המשמורת עובדים קבועים, ולאפשר לכל עובד זר לקבל את כל הזכויות המגיעות לו על ידי המעסיק לפני הרחקתו למדינתו. לא רצינו לתת פרס למעסיק בכך שאנחנו מוציאים את העובד הזר. המעסיק חייב לו. המעסיק שרוצה להיות ישראלי טוב אומר לעובד שהוא שומר לעובד את הדולרים והוא ייתן לו אותם כשהוא יוצא. אני רוצה לציין את הנקודה המתועדת הזאת. בשנת 2003 רק בבתי המשמורת של מדינת ישראל נגבו כ-25 מיליון שקל עבור עובדים זרים לפני יציאתם מהארץ. אני חושב שחשוב לציין ביום זה כי גם זכויות העובדים נשמרות למרות שהם נמצאים בבתי המשמורת והם עומדים לפני הרחקה מהארץ.

הדוח של מרכז "אדווה" מצביע על זה שהעלות שהמעסיקים חוסכים באמצעות הפרת זכויות אדם של עובדים זרים, מגיעה לשני מיליארד שקל בשנה. יורשה לי להגדיר את המנגנון שמר כהן ציין עכשיו כבדיחה. המוני עובדים זרים מגורשים עוד בטרם הם הגיעו בכלל לפני ממונה ביקורות גבולות, לא כל שכן בטרם הם הגיעו בכלל להגיש איזשהי תלונה בנושא יחסי העבודה שלהם.
 
הנתונים שציינתי קודם לגבי 70% עובדים שאינם משתכרים שכר מינימום, מדברים בעד עצמם. החסמים שעומדים בפני עובדים זרים הרוצים להגיע למערכת המשפט אך מתעצמים כאשר הם כבר בכלא. עובדים זרים שנמצאים בכלא באמת אינם מצליחים לממש את זכויותיהם. אנשי האגף האכיפה ואנשי התמ"ת במתקני המשמורת מסייעים למעסיקים לחתום על כל מיני הסכמי ויתור.

לזה התכוונתי.

למשל, לעובד הזר מגיעות שלוש משכורות, וההסכם הזה מקנה לו חצי משכורת או אחת. על המקרים האלה אומרים שהעובדים מקבלים את זכויותיהם, אבל העובדים הזרים לא מקבלים את זכויותיהם. יש פה לגיטימציה לשלילת זכויותיהם. המנגנון הזה הוא פשוט בדיחה, וזה אגב אכיפה וזכויות עובדים זרים.

אני רק חושב שחשוב לציין גם למען הפרוטוקול שאם אני מבין נכון, עם כל המורכבות של הבעיה, מדובר בעובדים זרים בלתי חוקיים.

כל מי שמגיע לבתי המשמורת הם בלתי חוקיים. חוקי העבודה חלים בצורה שווה לחלוטין.

אין על זה ויכוח.

אני לא נכנס כאן לוויכוח מה עומד מאחורי היותם בלתי חוקיים, הסדר הכבילה, ועוד סוגיות שונות שעלו גם על-ידי מבקר המדינה וגם על-ידי בנק ישראל, ועוד ועוד.

אין ויכוח שצריך לשפר את המצב גם מבחינת הזכויות הפרטיות של אותם עובדים, שחלקם במודע או לא במודע הם בלתי חוקיים, או חוקיים והופכים לבתי חוקיים, ולא לתת פרס למעסיקים כמו שציינת, לבין רצון טבעי של כל מדינת חוק לצמצם את המספר של העובדים הבלתי חוקיים. הגבולות כאן דקים ועדינים ביותר.
 
אדוני המבקר, בבקשה.

הדוח הזה לא זכה לכותרות בעיתונים, אבל זה לא ממעיט כהוא זה מחשיבותו הרבה של הדוח. אנחנו עוסקים באוכלוסייה חלשה מכל הבחינות. הדוח הזה בא לשאול את השאלה הגדולה, מדוע לא אוכפים את החוקים, ואלה חוקים יפים ומתקדמים, על אותה אוכלוסייה חלשה? חברה מתקדמת נבחנת בין היתר גם ביחסה למיעוט, ביחסה לחלש, וכד'.
 
רבותיי, שמענו פה דברים שבוודאי מראים על תשומת לב ועל רצון טוב. אבל, זה לא מספיק. אני חושב שהנושא הזה צריך לעבור טלטלה, זעזוע, אחרת זה לא ילך, מפני שעם עוד ביקורת פה ועוד ביקורת שם אנחנו לא נלחמים בתופעה. יש כאן תופעה שאנחנו חייבים, חייבים, להילחם בה.
 
אני מקווה מאוד שהמשאבים שיש לי במשרד יאפשרו כניסה נוספת לנושא הזה, ואני לא מדבר מחר ומחרתיים. אבל, אני מקווה שנוכל מפני שאני נותן חשיבות רבה, עדיפות, לאו דווקא לנושא הזה, אלא בכלל לנושאים חברתיים. אם תשימו לב לדוחות שאני מוציא, יש חלק מהדוחות שעוסקים בנושאים חברתיים. לכן אני אומר, אסור לזנוח את הנושא. חייבים לעמוד כל הזמן על המשמר וליישם את החוקים. תודה רבה.

תודה לאדוני. אני חושב שאפשר לסכם ולומר שוודאי ביום זכויות האדם או שבוע זכויות האדם שהיום מצוין בכנסת בצורה מיוחדת, אין להמעיט בחשיבות הנושא כפי שכבר ציין מבקר המדינה. הנושא הוא בין החשובים ביותר גם אם הוא לא זוכה לכותרות מרעישות בעמוד הראשון בעיתון, ואולי זה כבר אומר דרשני, וזה כבר דורש מכולנו בדיקה למה זה קורה.
 
אנחנו כוועדה יכולים לציין שהיתה התייחסות לדוח המבקר אצל הגורמים הרלוונטיים במשרד התמ"ת. יש שיפורים מסוימים, אבל אנחנו ודאי מצטרפים לקריאתו של המבקר ושל כמה דוברים כאן להמשיך ולשפר כל מה שקשור ליעילות הפעולה.
 
חוץ מהפעילות היום יומית הקשה שאתם עושים, כדאי לעשות גם חשיבה ולקבוע יעדים במסגרת אותם דברים ששמענו כאן ולהם נועד הדיון הזה, של תפיסה כוללת, של זכויות אדם, זכויות עובדים, זכויות אזרחים, במיוחד מה שמבקר המדינה ציין פעמיים או שלוש שמדובר כאן בהרבה מקרים באוכלוסייה. שמענו כאן באופן ספציפי על מגזר העולים, ערבים, בני נוער. מדובר פה באוכלוסיות שהן לא תמיד ימצאו דרך לבתי משפט בעצמן או לוועדות רלוונטיות, גם לא לעיתונות ולוועדות הכנסת. לכן, אנחנו קוראים לכם גם להתפנות מהעיסוקים היום יומיים ולעשות חשיבה ולקבוע יעדים אסטרטגיים לכל הפעילות הנוגעת לאכיפת חוקי העבודה. במידה והדברים האלה יהיו, אני בטוח שחברי אמנון כהן שמהשבוע הבא כבר יחליף אותי במקומו הקבוע או כל יושב ראש ועדה אחר שיהיה, ישמח כאן יחד עם מבקר המדינה ומשרד המבקר לשמוע מהם השינויים שחלו לא רק בשיפור הנקודתי, אלא בתמונה הגדולה.
 
 
תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40.