מצב החינוך הערבי בעיר עכו

2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
6.12.2004



הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 342
מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט
יום שני, כ"ג כסלו, התשס"ה (6 בדצמבר 2004), שעה 10:00

1. מצב החינוך הערבי בעיר עכו
2. מצב בתי הספר בחינוך הערבי בעכו

חברי הוועדה: מלי פולישוק-בלוך – היו"ר
מוחמד ברכה
עזמי בשארה
ואסל טאהא
ראלב מג'אדלה

רותם זהבי – ממונה בטיחות ארצי, משרד החינוך, התרבות והספורט
דוד וסרמן – מנהל מחוז הצפון, משרד החינוך, התרבות והספורט
נורית בן שושן – מנהלת מחלקת החינוך, עיריית עכו
יוסי לוזון – אמרכ"ל אגף החינוך, עיריית עכו
אחמד עודה – ועד הורים
חליל עמר – ועד הורים
בסאם חובישי – ועד הורים
חתחות אבתיסאם – ועד הורים
מוחמד חג'וג' – מנהל בי"ס אורט עכו
חאלד עבד אלרחמן – הסתדרות המורים
עבד אלפתאח אוסמה – מנהל בי"ס החדש, עכו
רואן כאמל – מרכז השלטון המקומי
עווד צאדק – רכז פרוייקטים, המועצה לשלום הילד
שריף אבו פנה – מרכז מוסאוא
עמאר חלף עפו – איחוד ועדי הורים ערבים, עכו
הרד סעיד – עכו
עטילה כמאל
גדעון בן דרור – יועץ הוועדה

יהודית גידלי

חבר המתרגמים בע"מ


מצב החינוך הערבי בעיר עכו
מצב בתי הספר בחינוך הערבי בעכו

אני רוצה ברשותכם לפתוח את הישיבה בנושא מצב החינוך הערבי בעיר עכו. אני חושבת שאני לא אגזים אם אני אומר, אתם תיידעו אותי, אם זה רק דוגמה אחת מני רבות למצב החינוך הערבי בכלל בישראל ולא רק בעכו.

אנחנו כוועדה ביקרנו בלוד בבית ספר ערבי, וראינו, ככה, סימן, דוגמה אחת קטנה. אבל ידוע שבחמישים ושש השנים האחרונות מדינת ישראל, בלשון המעטה אני אומרת, לא ממש נתנה יחס שווה לתלמיד הערבי ולתלמיד היהודי. זה לא מנחם שגם בקרב התלמידים היהודיים היא עושה אפליה בין תלמיד כזה לתלמיד כזה. זה לא צריך לנחם את התלמיד הערבי. אבל אנחנו יודעים היטב שלא כל תלמידי ישראל שווים. ואם יש דבר שהיינו צריכים לעקור מן השורש זה את אי השוויון ביחס של ממשלות ישראל לדורותיהן כלפי התלמידים השונים.

אנחנו גם נקיים בשבוע הבא ישיבות לגבי אפליות מסוג אחר. כשאני קיבלתי את התקציב וישבתי עם אלה שדשו והפכו כל אבן, התברר לי כך: שהתלמיד הערבי מקבל הכי פחות, התלמיד היהודי החילוני מקבל טיפה יותר, אבל לא הרבה יותר, והתלמיד הדתי היהודי מקבל הרבה יותר. זו ההתייחסות של ממשלת ישראל, זה לא רק אצל השרה הזאת, אבל השרה הזאת לא תיקנה את המצב.

ממוצע ההוצאה לתלמיד החרדי זה שמונת אלפים שקל, לחילוני יהודי שלושת אלפים ומשהו, לתלמיד ערבי שמונה מאות ומשהו.

יותר, יש כל מיני מספרים מתרוצצים בשוק. אני ראיתי כל מיני: לפי כיתות, לפי תלמיד. לפי כל מיני קטגוריות.

לא, השקלול.

דבר אחד אין ויכוח: שזו באמת רמת האפליה. הערבי מקבל הכי פחות, יהודי חילוני פחות מהיהודי הדתי, תמיד יהודי דתי מקבל יותר, והחרדי מקבל הכי הרבה. אלה עובדות.

עם עובדות אי אפשר להתווכח. אפשר להתווכח עם המדיניות. לכן לא נכנסתי למספר כזה או אחר. אבל אם כל המקצוענים, כולל כל אנשי משרד החינוך מהבכירים ביותר, שישבתי אתם, את מקבלת את אותה תמונה. והתמונה היא ברורה.

דו"ח שושני בהחלט אמור לתקן את המצב. אלף, הוא התחיל לא מזמן, וגם הוא לא תקן לגמרי את האפליה לגבי המגזר הערבי וגם זה אנחנו יודעים. יש שמה עוד איזה קריטריונים שהכניסו. אומרת המדינה, אי אפשר במכה אחת לעשות. ישבתי עם שושני בשבוע שבעבר, אז שמעתי ממנו. ואם יש מישהו שיודע את העובדות זה שושני.

אם מותר לי בואו נתמקד בנושא.

אני רק רציתי שיהיה ככה, גם בשביל הפרוטוקול, שנדע מאיפה אנחנו יוצאים. ובאופן ספציפי היום אנחנו עוסקים בעכו. ולפני שיגיעו אנשי עכו אנחנו נדבר על הנושא של הבטיחות, שזה יש לנו את רותם זהבי, ממונה הבטיחות הארצי, כתוב לי פה. בקשה.

ביום ראשון שעבר הייתי בסיור בעיר עכו, במערכת החינוך ועוד כמה דברים. נפגשתי גם עם ראש העיר. טוב, אני לא אסקור את כל הדברים. אני אדבר רק על הנושא של הבטיחות, וכשיבואו שאר החברים אנחנו נתייחס גם לשאלות אחרות.

מול עינינו התחוורה תמונה מאוד מדאיגה בכל מה שנוגע לבטיחות. קודם כל, אני אתחיל כאילו בדברים הקלים פחות. הנושא של יציאות מילוט, שזה צריך לבחון אותו לכמות כזאת של תלמידים שנמצאים במתחם אחד, קרוב לשלושת אלפים חמש מאות,

אתה מדבר על כל הקריה.

כל הקריה, שנכנסים אליה ממקום אחד,

תיכון ויסודי ביחד.

נכון.

כיוון שעדיין לא היינו שם, אתה יכול לתאר לי? כל בתי הספר מרוכזים במקום אחד?

כן. כן. במתחם אחד.

מה השם של הבית ספר?

יש אל עמאל, יש יסודי,

על עמאל, אל שאמה ואלמנר. אל שאמה זה אורט, אל עמאל זה היסודי, ואלמנר זה היסודי החדש.

יש שם קצת יותר משלושת אלפים תלמידים שנמצאים שם. ואני חושב ששום גורם בטיחותי רציני ראוי לשמו לא יכול להסכים למצב של הנתיבים של היציאה והכניסה.

הדבר השני, הכביש הסמוך שממנו נכנסים לבית הספר, ומעקות בטיחות. יש צד אחד שיש בו מעקות, הצד השני שאין בו מעקות, ואז התלמידים עוברים בלא מעבר חצייה וקופצים מעל המעקה, וכבר שני ילדים נדרסו שם.

הנקודה השלישית היא החצרות. שגם החצרות הקרקעיות , זה אגב קומה שנייה ושלישית, זה מושג חדש בשבילי אגב. אבל גם החצרות על הקרקע הן צרות מאוד, והיחס בינן לבין מספר התלמידים אינו עומד בשום תקן. אבל גם העובדה שיש אחר כך חצרות שנמצאות בקומה שלוש, קומה שתיים, שעשויה מקרמיקה לבנה, שבכל מצב הילדים עלולים להיפגע מהחלקות. גם הקור והחום הוא בלתי נסבל שם במקומות האלה הסגורים והמסוגרים.

מקומות של החלקה?

כשיש גשם הם מחליקים.

גם אחד כמוני הולך בזהירות רבה כשהוא לא עושה שום דבר הרפתקני כילד, או דבר חד כילד.

הנושא של הבטיחות בגנים, אני חושב שבמידה מסוימת נפתר, אחרי שהיה חסר אישור של מכבי האש. מכבי האש היו בעיצומים. הלכתי אליהם, ביקשתי מהם והם נענו בסוף. אני חושב שהגנים נפתחו בסוף. אבל גם שם כדאי ללכת ולראות מה התשתית, וחשוב שהבטיחות תלך ותתייחס לנושא.

אני אמרתי את הדברים בקיצור. אם חבר הכנסת בשארה רוצה.

יש כמה דברים. אני ביליתי חצי יום שם. אני עוקב אחרי הנושא מזה יותר משנתיים, לפני הוועדה הזאת, הוועדה הקודמת. אני גם הגשתי שאילתות על גני הילדים ונעניתי בחיוב על ידי השרה. הלכנו לראות את גני הילדים. מצאנו בניינים טרומיים במצב מחפיר מבחינה בטיחותית. תלך ותסתכל. אני מאוד ממליץ שאתה תראה בעיניך. אתה גם מומחה יותר משנינו. אתה תוכל לזהות יותר את הדברים. ועל זה שובתים ההורים, דרך אגב, על מצב הבניינים. אדמה טרשית עם בניינים טרומיים, כמו מאחז נראה. לא כמו גני ילדים. זה לא נראה כמו גני ילדים.

עכשיו, בנוגע לחצר שדיבר עליה חבר הכנסת ברכה. קחו בחשבון אדון וסרמן שמדובר בבית ספר יסודי עם שבע מאות תלמידים בצפיפות שהיא פי שתיים עד שלוש מהמותר מבחינת התקן של המבנה. אתה מדבר על שבע מאות תלמידים שיוצאים לחצר שהיא על הגג של הבניין, זה ממש קרמיקה.

יש מעקה מסביב?

יש מעקות. אין חצר למטה.

אין צניחה חופשית.

אבל בחום הרצפה מחזירה את האור שזה בלתי אפשרי. מסנוורת. ובחורף זה מחניק. זה מצב מוזר. על כל פנים, צפיפות בלתי אפשרי במקום הזה.

המעקות שדיבר עליהם חבר הכנסת ברכה, הכביש, יש מעקות בדיוק כשאתה יוצא מבית הספר. אבל אין מעקות לאורך בית הספר. ככה שהתלמידים עוקפים את המעקה ועוברים. ואז הם עוברים... היה מקרה לפני שבועיים שלושה שילדה נדרסה. בכל המקרים, גם במקרים של גני הילדים, משני צדדי הכביש יש בעיה של מעקות.

הדבר השלישי מעון הגליל שהיה מקלט של משרד העבודה והרווחה של נערות במצוקה. ננטש. אנחנו אז התנגדנו לזה כי זה היה מקום... לא חשוב, לא נכניס אתכם לזה. המקום נשאר נטוש וזה במרחק עשרים, שלושים מטר מבית הספר. על גבעה קטנה, שהיא ממש ככה בתוך המתחם. אנחנו היינו מאוד רוצים שזה ייכנס למתחם ויתרחבו בתי הספר בבניין הזה. זה מקום לנרקומנים. יום ולילה. נמצאים בבניין הנטוש נרקומנים. והילדים מטפסים מהגבעה ומציצים מהחלונות וממש בסביבה של נרקומנים, במרחק חמישים מטר.

זה בתוך הגדר של בית הספר?

זה בתוך המתחם של שלושת בתי הספר, ממש באמצע.

אבל יש גדר בינו לבין המתחם. גדר מפרידה. לא גדר בטון.

הילדים מטפסים ומסתכלים מהחלונות. וזה סביבה של נרקומנים. אני הגשתי שאילתא למשרד הרווחה ולמנהל מקרקעי ישראל, כלומר לשר האחראי, מה תעשו בבניין הזה. היינו מאוד רוצים. יש צפיפות אדירה. אני אראה לכם. אני בעד שמשרד החינוך יתבע אותו. שיתבע אותו להתרחב שם. אין דרך אחרת להרחיב את המתחם אם הבניין הזה לא נכנס.

מה אומר ראש עיריית עכו?

בפגישה שלי עם ראש העיר בעניין הזה, אגב, הוא אומר שהוא רוצה לבקש את המבנה הזה ממשרד הרווחה

זה שייך למשרד הרווחה?

זה שייך למשרד הרווחה.

אני הגשתי שאילתא בנושא למשרד הרווחה.

הוא יתמוך בבקשה שלנו להעביר את זה למשרד החינוך?

הוא מתלהב.

אתה מכיר את המבנה הזה?

אני לא מכיר את המבנה הזה.

אין מקום להתרחב חוץ מזה.

אנחנו מסיירים שם בעוד כמה, שבוע שבועיים? אני מציעה שנבוא כולנו, ונשים על זה דגש, אולי עד אז גם נקבל תשובה.

זה הפתרון היחיד לבעיית הצפיפות, אגב. אין מקום אחר חוץ מהבניין הזה, שלוקח מה שנשאר מהמתחם. לדעתי.

אנחנו רוצים תשובות ממנו.

עוד משפט. יש פתרון אחר, לא רק מעון הגליל. יש פתרון אחר. יש שני בתי ספר לתלמידים יהודיים שנמצאים בתוך העיר העתיקה, בתוך השכונות הערביות. ובשני בתי הספר יש ארבע מאות וחמישים תלמידים. אין שום בעיה לרכז את התלמידים בבית ספר אחד. והוא יכול להכיל אותם. ואז לפנות בית ספר, שהוא סמוך אגב, לאותו מתחם.

בוא נשים על זה דגש בסיור ונראה. כי כרגע אנחנו שמנו את הכותרת "בטיחות". לגבי הבטיחות סיימתם כרגע.

אני רוצה לחדד משהו לגבי הבטיחות. כדי שלא תחשבו שזה קורה רק בעכו. אני הייתי יושבת ראש ועד ההורים ברעננה, מקום שנחשב נפלא. נכון?

העשירון העליון.

יש לנו שם מבנים מהתקופה שאני הייתי תלמידה שם. שהם ארעיים. אז שמו אותם כארעיים והם עדיין עומדים וילדים לומדים שם. הפלוארוסנטים היו שקועים בתוך שלוליות מים בחורף, עם החוטים בחוץ. אסבסט כמובן הגג – זה ברור, כל כיבוי האש, כל המטפים למיניהם, כשנגעת זה היה רק תפאורה, לא היה שום דבר תקין. ונאלצתי להביא, ממש לסחוב ביד, את הכיבוי אש מכפר סבא שיבוא וייתן, עם מהנדס שאנחנו לקחנו, לא משרד החינוך, אנחנו, זה לא העירייה, ההורים לקחנו מהנדס, עם כיבוי האש, ועברנו אחד לאחד, ובדקנו את כל הליקויים. עשינו תוכנית עבודה של כל הליקויים של בתי הספר. הבאנו את ראש העיר והכרחנו אותם לעשות את השינויים. הורים עשו את זה.

כרכז בטיחות ארצי. ממונה בטיחות ארצי. האם אתם, יש לכם איזו תוכנית עבודה לבדוק עם אנשי מקצוע שלכם בית ספר בית ספר, וכרגע לא משנה לי איפה הוא ממוקם? כי אם חברי כנסת צריכים להתערב בעכו, ויושב ראש ועד הורים צריך להתערב בבית ספר במקום שיש מודעות לכאורה, אז מה עושה משרד החינוך, תסביר לי?

צריכים לעשות את זה בפתיחת שנת הלימודים.

וכשאנחנו עושים ישיבה בתחילת שנת הלימודים או לפני, היערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים, אומרים לנו: אין כסף, לא הספקנו, לא קיבלנו. מה אתם עושים כל השנה כדי למנוע תופעות כאלה?

גבירתי, רק שכחתי עניין אחד. תכף ההורים יבואו ויעלו, ואז הוא לא יהיה כאן. חצר בין שלושת בתי הספר, חצר גדולה מאוד של חצץ, רק חצץ. ואי אפשר ללכת שם ממש. בשביל מה לתאר? אני בעד שחוץ מהוועדה, בשעות עבודתו של - -

אנחנו לא נחכה לוועדה.

בדיוק. אני מציע. בדיוק. החצר הזאת לדעתי היא סכנה. והיא בין כל בתי ספר. לשם יוצאים כל התלמידים. חצץ.

קודם כל, הדברים שנאמרו כאן הם דברים חמורים מאוד, ואני מייד, כבר מחר אני אשלח אנשים, אנשי בטיחות של המחוז, נמצא פה מנהל המחוז, שייצאו, שמייד ילכו לדברים האלה, כי הדברים שאתם מדווחים הם דברים חמורים ביותר.

שזה יהיה מתואם עם ועד ההורים.

בטח. אף פעם לא מגיעים ככה. עכשיו ככה: תראו: הצרכים של הבטיחות במערכת הם מאוד מאוד גדולים. זאת אומרת, אני מתכוון להיבט הפיזי. ואנחנו היום פיתחנו יכולת, כולל זה שאנחנו בעכו הכשרנו אדם תוך חודש ימים, שיהיה מסוגל להיכנס למוסד חינוך כמו הבית ספר הזה, לתת מיפוי מסודר מה בעיות הבטיחות, ולהגיד מה מבצעים קודם, מה דחוף, מה פחות דחוף, מה בקדימות – כי הצרכים הם כל כך גדולים, שקודם כל לראש העיר ולמנהל אגף החינוך ולמנהל בית הספר צריך לעשות סדר. אני לא בטוח שבעיית המילוט זה בסדר קדימות ראשונה. כי אם אתה אומר לי פה למשל שהחצרות בקדימות לדעתי יותר. כמובן, אחרי שיש לי מיפוי אז אני הולך לראות כמה משאבים יש לי, ובהתאם לכך.

עכשיו תשאלו, מה משרד החינוך עושה לעניין הזה. ראשית, אנחנו הכשרנו בשלוש השנים האחרונות אנשים שאנחנו קוראים להם מנהלי מוסדות חינוך, שיישבו בתוך העירייה ויעזרו לראש העיר למפות, לעשות מבדק ולדעת מה קודם ואיך לעשות תוכנית, כמו שדיברנו.

אז אני לפני שנה באופן אישי ביקרתי בעכו וראיתי שיש שם מיפוי של כל בתי הספר.

אם כך היית צריך להגיד את כל הבעיות האלה.

אני אישית לא מכיר. כי יש ארבעת אלפים בתי ספר ושתים עשרה אלף גנים. אני לא מכיר כל.אני אומר שהדברים האלה כאן שמוצגים הם חמורים ביותר, ואני אלך מיד לבדוק את זה.

עכשיו, השאלה שנשאלה מה משרד החינוך מסייע, כספים, במבדקים נוספים על העירייה. האם משרד החינוך שולח יועצים? אז יש יועץ. יש קודם כל רכז בטיחות אצל מנהל המחוז, זה נקרא ממונה בטיחות מחוזי, שיש לו יועץ בטיחות. והוא מעת לעת הולך לעכו, הולך לבית שאן, הולך למע'ר, הולך לא חשוב לאן, ודוגם מוסדות חינוך ורואה איך העירייה מטפלת בנושא הזה של מוסדות חינוך.

האחריות היא של הרשות או שלכם?

האחריות הישירה לאחזקה של המוסד החינוך היא של הרשות המקומית. אנחנו מסייעים. אנחנו לא יכולים להתעלם אם יש מצב כמו שמתארים לנו כאן.

אתם יכולים לסגור בית ספר?

בוודאי.

עשית את זה פעם?

בוודאי. הרבה מאוד פעמים. במוסדות חינוך המנכ"לית רשאית, כמובן יש הליך מסודר לעניין הזה, אבל היא סגרה והיא סוגרת מעת לעת מוסדות חינוך שאינם ראויים, שיש בהם סכנות לילדים. ודאי.

מתי פעם אחרונה סגרתם מוסד? השנה.

השנה האחרונה סגרנו ארבעה, חמישה מוסדות חינוך.

איפה? באיזה ערים?

בירושלים, אבל אני יכול להביא לכם דוגמאות, לא אחד ולא שניים.

עכשיו, לגבי ההקצבות שהוקצו לנושא הזה מעיריית עכו. מדי שנה משרד החינוך ומשרד האוצר מעבירים כסף לשיפוצים לכלל הערים והמועצות המקומיות, הרשויות, במדינת ישראל. יש כסף אחד שנקרא שיפוצי קיץ, יש קופה שנייה שנקראת "מפגעי בטיחות". בשנתיים האחרונות לא היה טיפול במפגעי בטיחות, כי האוצר לא הקצה. השנה, אחרי שהיה דו שיח ומשא ומתן עם שרת החינוך, שר האוצר נענה לבקשתה, והקצו, נדמה לי חמש עשרה או משהו כזה מיליון שקלים, או שמונה עשרה מיליון, וזה מחולק באופן שווה.

אני לא בקיא בדיוק במספר, אבל מתוך זה יש את המספרים של מה הוקצה לעכו, ואני מקריא לך, שיהיה בפרוטוקול את המספרים, פחות או יותר. במסגרת שיפוצי קיץ במהלך יולי אוגוסט 2004 הוקצו מאה שלושים ותשע אלף שש מאות חמישים ושתיים לשיפוצי קיץ במוסדות חינוך. העיר מקבלת את זה. ראש העיר והגזבר, ומנהל אגף החינוך החינוך מחליטים איך להקצות את הכסף הזה, לאיזה משימות וכולי.

אגב, הכסף הזה צבוע ייעודי או שיכול?

בטח לחשבון נפרד - -

הוא נכנס לעירייה, לחשבון.

זה לא משכורות.

הוא יכול להוציא אותו על דברים אחרים. הוא יכול.

ככל שאני הבינותוי, הכסף שמיועד לחינוך, לא משנה כרגע אם זה משכורות או לקניית גירים, אמור להיכנס לחשבון נפרד, לצרכי חינוך.

לא, משכורות זה משהו אחר - -

אני לא מדברת על משכורות. אני מדברת על כספי חינוך. כשמשרד החינוך מעביר כסף,

גבירתי היושבת ראש, תני לי להגיד לך משהו. בשבוע שעבר הגשתי שאילתא לשרת החינוך על כספי הורים, תשלומי הורים בלוד, שהלכו לבית הספר. ובגלל שזה קשור עם העירייה, אז זה שקע בתוך העניין הזה. תשלומי הורים. זה לא כסף של משרד החינוך.

אני מציע שאת העניין הזה נברר עם ראש העיר. אנחנו מזרימים את זה בבת אחת .

אתם בדקתם את הסכום שאתם הזרמתם?

זה בנוי ככה: אתה מקבל חמישים אחוז, מעביר קבלות שביצעת, אתה מקבל חמישים אחוז נוספים.

ואז אתם רואים שזה עבר לאן שצריך.

שזה בוצע. כן. עכשיו, היה סכום נוסף של בטיחות של מה שאמרת, שמונה עשרה מיליון, במסגרת הזאת הם קיבלו חמישים אחוז, ובמהלך דצמבר הם אמורים לקבל את החמישים אחוז הנוספים. הסכום הזה, מדובר על שלוש מאות ושישה אלף שקלים, מאה חמישים ושלוש הם קיבלו באוקטובר, ובמהלך דצמבר, לאחר דיווח מסודר, הם אמורים לקבל מאה חמישים ושלוש.

אתה מדבר רק לצורך בטיחות.

רק לצורך בטיחות. סך הכל השנה עכו קיבלה כארבע מאות וארבעים אלף ₪, לנושא בטיחות.

יש לך מושג מה הארבע מאות, אדוני מנהל המחוז, הארבע מאות שישים אלף שקל שאושרו לפיתוח ולבטיחות ועוד לא הועברו?

הוא אמר את הסכום. מאה חמישים - --

ארבע מאות שישים ושמונה, ארבע מאות שישים ושנתיים – אני לא זוכר.

כארבע מאות שישים אלף שקל. כן, מה השאלה?

למה זה היה מיועד?

זה מיועד לנושא בטיחות למוסדות חינוך.

וזה לא הועבר.

חלקו הועבר. חלקו הועבר.

יש איזו אי הבנה. אתה מפרט עכשיו את אותם ארבעים - - -

יכול להיות שאני מבלבל בטיחות עם משהו אחר?

אני מפרט את אותם ארבע מאות ארבעים אלף שקלים - --

הוא אמר, חלק הועבר ועוד מאה חמישים ומשהו יועברו בדצמבר. כן?

לאחר דיווח של העירייה.

יועבר מה שלא הועבר, מאה חמישים ושישה אלף.

לא שמענו שהבעיה היא תקציבית, מעיריית עכו. עוד אין טענה ש - --

עכשיו, אנחנו כבר רואים - - -

משרד החינוך מסייע - -

מה הצרכים? אתה אומר, ארבע מאות וארבעים אתם מעבירים. מה הצרכים?

אני אינני יכול כאן לפרוש מהם הצרכים של העירייה. ברור לחלוטין שהצרכים הם הרבה יותר מהסכומים האלה - -

בתחום הבטיחות.

בתחום הבטיחות. בודאי. אני יכול להגיד לך, שלפני כמה שנים נעשה סקר במדינת ישראל, איזה צרכים למפגעי הבטיחות. אז הגיעו נדמה לי למספרים של מיליארדים.

אנחנו מדברים על עכו.

אין לכם איזה שהיא הערכה?

יש לעירייה הערכה מסודרת בעניין הזה. ופה אנחנו סומכים עליה במאה אחוז. אני לא יכול לפרוש לכם.

כשאתם עשיתם תוכנית עבודה, שלחת מישהו והוא בדק את כל המצב - -

סליחה, אני לא עושה תוכנית עבודה. אנחנו מעת לעת דוגמים מוסדות חינוך ונמצאים בקשר עם העירייה כדי לראות שיש לה את תוכנית העבודה, ושהיא עשתה מיפוי מסודר, כי היא אחראית לטפל ולתחזק במפגעים, ולא משרד החינוך. אנחנו מסייעים. מנחים, ככל שניתן בעניין הזה. הן באנשי מקצוע והן בתקציבים המועטים שמשרד החינוך יכול לתת לעירייה.

לדעתי, אני חושבת שזה שורש הבעיה. כי מרוב אחראים הבטיחות לא מתבצעת. העירייה – בסדר. אז היא צריכה להיות אחראית, ואף אחד לא ייקח את זה – ראש העיר עוד לא הגיע נכון?

ראש העיר לא יגיע, אבל אני מנהלת החת"ר בעיריית עכו ואני מייצגת אותו. חת"ר – חינוך, תרבות רווחה בעיריית עכו. ואני מייצגת את ראש העיר.

מה שאני מנסה לומר הוא, שאנחנו שומעים פה השכם והערב בחדר הזה שמשרד החינוך לא אחראי על זה ולא אחראי על זה, ולא אחראי על זה. אבל מה לעשות? משרד החינוך אחראי על תלמידים במדינת ישראל. וכל מה שקשור לתלמידים, גם אם זה משמרות הזה"ב, שזה שייך לתחבורה, וגם אם זה אחיות בריאות הציבור שזה משרד הבריאות, וגם אם זה בטיחות שזה שייך לרשות המקומית – זה ממש לא מעניין אותנו. אנחנו רוצים שמשרד החינוך יהיה אחראי על. והוא ידאג שהמשרדים השונים יתפקדו כמו שצריך. זה התפקיד שלו.

נכון. זה מה שהוא עושה.

אז כנראה שלא מספיק.

יכול להיות. קודם כל, אנחנו לא מורידים את אחריות העל כמו שדיברת עליה. אני בהחלט מסכים עם העניין הזה. מנהל המחוז יכול לפרט את הדברים שהוא עושה, ודאי הוא מבטא את אחריות העל הזאת. אבל המבנה הוא באחריות תחזוקתית ישירה. אנחנו לא אומרים זה לא מעניין אותנו. אנחנו מבקרים, חונכים, מסייעים במה שאפשר, מתוקף התודעה הזאת של האחריות. ודאי. אבל אם מחר עיריית עכו תרצה לעשות איזה בית לקשישים או כל תכלית אחרת, זאת אחריותה. היא גם אחראית לתחזק אותו ולהסיר את המפגעים.

זה סיפור אחר. יש לי עוד שאלה אליך, כי אתה עוד מעט צריך ללכת. אתה אמרת כל הזמן, אתם עושים מדגם. יש לכם תפוצה כל כך רחבה של מחוזות ואנשים בשטח, יש לכם מפקח בכל בית ספר הרי. למה צריך להיות מדגם?

צריך להבחין בין מערכת הפיקוח לבין מערכת מה שנקרא "מבדקי הבטיחות". כמו המפקחים שיש במערכת החינוך היא שונה בכמות שלה ובהגדרה שלה מאשר יועצי הבטיחות שקיימים אצלנו בשטח. אני מחזיק בסביבות שישה שבעה יועצים, שהם אמורים לכסות את כל השטח. ויש לי תקציב מוגבל בעניין הזה לייעוץ. ובעניין הזה ההגדרה היא מדגמית.

ובמחוזות השונים אין - --

גם זה מתוקף האחריות. זה גם כך מוגדר.

אין אנשי בטיחות במחוזות?

יש במחוזות. אבל כמה מחוזות, כמה מפקחים יש לו, וכמה יועצי בטיחות?

יש אדם אחד שעוסק בנושא הזה עם יועץ בטיחות. כאשר אני שומע שיש איזו שהיא בעיה ביישוב מסוים, בבית ספר מסוים, אנחנו מיד מפנים אותו לשם, כדי שייתן לנו חוות דעת מקצועית.

זאת אומרת, אתם ביזמתכם לא מחפשים את הליקויים.

ביזמתנו אנחנו מסיירים סיורים רגילים, ואנחנו מחפשים דברים. אנחנו בדרך כלל עושים את הבדיקה לאישור מוסדות חינוך חדשים שנפתחים, לתת את האישור ואת הרישיונות. זה גם ילדים. כל בית ספר חדש שנפתח, אנחנו קודם כל לפני פתיחתו דואגים שאיש הבטיחות שלנו יבקר וייתן את האישור מצדו לפני שאנחנו מעבירים את האישורים.

אני רוצה רק את התשובה של העירייה, משום שמר זהבי צריך לצאת, ואנחנו לא רוצים שירוץ מהר בדרכים, זה מסוכן. את יש לך כאן את ממונה הבטיחות הארצי. תאמרי לי את, כנציגת עיריית עכו, מה הצרכים שלכם, מה הליקויים, ומה אתם חושבים שאתם צריכים ממשרד החינוך?

שמי נורית בן-שושן, אני מנהלת החת"ר בעיריית עכו. אני מייצגת את ראש העיר, מר שמעון לנקרי.

בעכו מרבית בתי הספר הם מאוד ישנים. הם בני עשרות שנים. במשך ארבעים שנה לא ניבנה שם שום בית ספר חדש, מלבד בית ספר אלמנרה, שהוא בית הספר הערבי שנפתח ביולי 2004. היות והמבנים מאוד מאוד ישנים, הבעיות והצרכים הם מאוד גדולים.

בישיבה שישבנו אצל מנכ"לית משרד החינוך בשלושה בנובמבר העלינו את הבעיה הזו שהמבנים מאוד ישנים. וטענו שלא ייתכן שיהיה תקצוב שווה ליישובים חדשים, כמו למשל מודיעין, ובאותה מידה לעכו. הבעיות הן רבות מאוד. יש לנו מבנים עתיקים, גגות אסבסט עדיין קיימים בלפחות ארבעה בתי ספר , שאותם צריך להוריד.

לפני שבועיים, בעקבות הגשם הראשון, קרסה תקרת אסבסט בבית ספר, ונאלצנו לסגור שלוש כיתות. אני יידעתי את מנהל המחוז על כך, ואין לנו תקציב. התקציב שם הוא רק כדי לטפל בשלוש הכיתות האלה, עומד על ארבע מאות אלף שקל. אנחנו מדברים על גגות אסבסט בבית ספר נוסף, בית ספר וייצמן. שוב, סגרנו שם שלוש כיתות. הן מחכות. אטמנו אותן. הן מחכות לפינוי והריסה. גם שם העלות היא בסביבות ארבע מאות אלף שקל לפנות ולבנות.

יש לנו מעבר לגגות האסבסט בעיות קשות מאוד בחצרות. ליקויי בטיחות - גדרות שאין בכל בתי הספר ואין בכל גני הילדים. הבעיות הן ממש רבות. בעיות צנרת, בעיות שירותים ישנים. אני בעצמי ניהלתי בית ספר לפני שנים, שבנו אותו על בניין ישן, עתיק, בן אולי ארבעים שנה.

בעכו עתיק זה לא ארבעים שנה. זה ארבע מאות שנה.

אנחנו לא מדברים על מורשת של חמשת אלפים שנה, אבל מבחינת בינוי של בתי ספר נוצרות בעיות בטיחות מאוד רבות. לצערי, נוצר מצב שבמשך השנים דבר שלא מטופל הנזק הולך ומחריף וגדל. אנחנו רואים את זה גם בבית ספר התומר, בית ספר נוסף במרכז העיר, בין הותיקים ביותר בעכו, שעמוד קונסטרוקציה צריך טיפול ונדרש שם סכום של מאה חמישים אלף שקל לפחות.

יש לך הערכה, אם אנחנו רוצים לתקן בצד האופטימלי את כל הליקויים, אני מדברת על ליקויי בטיחות בלבד, לא בינוי ודברים אחרים. מה ההערכה שלך?

אני רוצה לשאול שאלה נוספת. גבירתי, לפני שמר זהבי יוצא, פה אמרו במשרד החינוך שהם העבירו את הכספים הנדרשים לבטיחות. ושהבטיחות היא באחיות העירייה, אמנם היא ממומנת, מעבירים את הכספים אבל זה באחריות שלכם. איפה העירייה עומדת בחובות שלה כלפי הנושא של הבטיחות, אם הכסף אכן הועבר כפי שדווח לנו.

כל הכסף שהועבר לנו הועבר לטיפול בבעיות הבטיחות הכי קריטיות שעומדות בפנינו, כמו גדר כאן, שער כאן, חלונות, שאתה מגלה בבית ספר שלם ללא חלונות, טיפול באולמות ספורט שגם כן כלים וצריך לטפל בהם, חדרי כיתות, חדרי לימוד, שאתה צריך רק את האפשרות להכניס את הילדים, כי אחרת יועץ הבטיחות נועל בפניך את הדלתות.

יועץ הבטיחות שלהם?

לא. שלנו. גם לנו בעיר יש יועץ בטיחות, והוא עובר מבית ספר לבית ספר. יש לי פה דוגמה. הרי היום הדיון נקבע לנושא של המגזר הערבי, והבאתי את כל הנושא שלו. הוא עבר על כל בתי הספר והביא את כל בעיות הבטיחות במגזר. אני רוצה לציין רק שבתי הספר בעכו היהודיים הם במצב בחלקם הרבה יותר קשה מאשר בתי הספר במגזר הערבי, ואני גם אסביר מדוע. במשך שנים רבות המגזר הערבי, לצערנו, לא ניתן לו מה שמגיע. ובשנים האחרונות אנחנו עוסקים באפליה מתקנת. לכן, מרבית התקציבים בעצם נופלים במגזר הערבי. כי בית הספר החדש שנבנה, אל מנרה, הופנה לשם עשרה מיליון שקל, כאשר מקופת עיריית עכו הופנו מיליון וחצי שקל נוספים.

אתם בקשר?

אני ראיתי אותו לפני שבועיים במשרד החינוך בנצרת. הכרתי לראשונה.

הכספים שאתם מצפים להם ממשרד החינוך אתם מקבלים לפני שהוא יוצא.

אנחנו מקבלים, אבל הם לא עונים על שום צורך.

אתה מדבר על עשרה מיליון. בכל מקרה, זה בין חמישה לעשרה אחוז ממה שהם צריכים.

בודאי.

אבל דיברו פה על העניין של אסבסט. ידוע היום, גם ממשרד הבריאות, אסור להיות בבתי ספר חדרים עם אסבסט. זה לא תיקון. זה כבר בניה מחדש.

אדוני הנכבד, אנחנו לא רוצים לעכב אותך. מה שיהיה לנו להעביר נעביר באמצעות המחוז.

אני גם רוצה לומר לו, שלמרות שיוצאת הרשאה, משרד הפנים עדיין צריך לאשר את התב"ר והכסף לא מגיע אלינו מיידית כאשר אתם מעבירים אותו לבתי הספר.

תודה רבה לך. אנחנו עכשיו חוזרים למסלול היותר נכון של הישיבה. בגלל האילוץ - -

בנושא הזה אפשר להוסיף משפט קצר? התקיימה ישיבה לפני כחודש ימים אצל המנכ"לית בנושא עכו. באותה ישיבה שנורית מקודם דיברה עליה. ואז, לאור הבעיות והקשיים שהעלתה עיריית עכו בנושא הזה אני מצטט מהפרוטוקול של הישיבה , ואומרת המנכ"לית: בשנה הבאה נוסיף פקטור נוסף של עיר ותיקה וגילאי בתי ספר בנושא של הליקויי בטיחות. כלומר, זה יהיה פקטור נוסף לגבי הנושא הזה של הקצאת תקציבים של המשרד לגבי שיפוצי קיץ.

ולהערה שלך ששאלת מקודם אם שני יישובים כמו מוסדות חדשים, יישובים חדשים, ועיריית עכו מקבלים את אותו התקציב.

בית הספר שאני התייחסתי אליו במקום מגוריי הוא גם כן ענתיקה. אז לכן אותה בעיה. ברור שבניין שהוקם לפני שישים שנה - --

אנחנו ניתן לך עוד אפשרות להתייחס. יש לנו כאן משני צדי השולחן אנשים שיש להם אותה מטרה, זה ההורים והעירייה, ומשרד החינוך. זה המשולש. וכולנו בעצם באותה סירה, כי המטרה אותה מטרה. יחד עם זאת, לפעמים סביב שולחן אחד בוועדת החינוך, בכלל בוועדות בכנסת, אנחנו נתקלים כל יום שאנשים שלא מוצאים שפה משותפת או לא נפגשים אחד עם השני, פה הם נפגשים לפעמים בפעם הראשונה. לכן שאלתי אותך אם גם פגשת אותו.

אפילו נתנו יד.

אז אני לא אומרת שזה המקרה, אבל אני אומרת שזה קורה לנו הרבה. נציג ההורים בבקשה.

אני עמר חליל, אני ראש ועד בשני בתי ספר יסודיים שמכילים אלף שש מאות תלמידים. ויש לנו איחוד ועדי הורים שמכיל ארבעה קבוצות, גנים, יסודי, תיכון, חטיבת ביניים, שבשמו הליקויים עברו את המאה במספר, והדברים והקשיים היומיומיים שאנחנו מתמודדים אתם כאנשי שטח שעובדים במיידי ועוקבים, לוקחים השראה מהילד עצמו, לפני החוזרים ולפני הניירת. אנחנו מבקרים הרבה בבתי חולים, די הרבה בבתי חולים עקב פציעות של ילדים, עקב תאונות דרכים של שני ילדים - -

יש אחיות בבתי הספר?

אחות אחת שהיא בחצי משרה לשני יסודי. ופסיכולוג גם בחצאים אנחנו מדברים. כשהספרייה שסמוכה לבית הספר, המקום של ילדנו במרתף ליד השירותים, מעליהם יש את הספרייה הענקית שהילד שלנו אינו מגיע אליה. ועוד דברים נקרעים מתוך האפליה המתקנת לצערי.

בגלל שהספרייה מיועדת למגזר ולילד ולמגזר ולתלמיד שנשלח דרך המורה שלו להוציא ספרים נמצאת במרתף ליד השירותים, עם כמות ישנה מאוד ופחותה מאוד מאשר יש, ולא ממוחשבת עוד, מאשר יש במקומות אחרים באותו מבנה. הובטח ספרייה, הובטח בתי ספר לכיוון האפליה המתקנת. כנראה אני צריך לחכות הרבה שנים. אני באתי והמלצתי להקל על ראש העיר ועל כספי ציבור ולאחד בתי ספר נוסח כרמיאל, אצל אדון אלדר, וזה לא משהו קריטי ורע לעיר. ובמקום לחכות כל השנים, והילדים מהבחינה הפדגוגית יתעכבו עד שיהיה הכל בסדר, ועד שיהיה הכל חוקי לפי נתוני חוזרי מנכ"ל, אז אנחנו נעמוד מול נתוני חוזרים שהם חוק, והם צריכים להיות בחינם, כששלושת אלפים ילדים נכנסים למתחם בית ספר ממעבר חציה אחד זה אבסורדי, וכששלושת אלפים ילדים נכנסים ללא מעקות - - -

אנחנו פרשנו כאן בפירוש.

אני מחדד את הדברים.

תפרוש את הבעיות, הצפיפות וכולי.

אני הייתי בכניסה של מעבר חצייה אחד לשלושת אלפים, ואני נכנס לבתי הספר אחד אחד, ושם אני אומר, שהאכלוס של בית הספר החדש שנבנה מיועד אולי לארבע מאות, יש בו שבע מאות, וזה הערכות וזה מדויק וזה מה שבפנים. כיתות עם ארבעים תלמידים. כשאני מבקש מהגברת עזרה לכיתות אלף בית יש לי תקציב לארבע מאות שיעורים לגימל, דלת, הא, היא אומרת להשתמש בכסף של גימל, דלת, הא אחרי תשובה שלישית. זאת אומרת, קשר ראשון שאין אפשרות ואין תקציב, קשר שני אחרי חודש או מצאנו ארבע מאות שעות ואני משתמש בהם אבל למשהו אחר, אני מדבר כבר על דרישה - - -

לגברת נורית. שאנחנו בישיר מתכתבים אתה. ומיד לאחר ההתכתבות, אם לא נענינו אנחנו הלאה מפקססים לכל היעדים הנכונים ששם אנחנו נשמעים יותר טוב כנראה.

לעומת הקטע הזה, המתחם שמכיל שלושת אלפים הוא משהו של עשר, שתים עשרה מכסימום דונם, כשאני רואה תלמיד יוצא מהכיתה שלו ורץ קילומטר אחד, ולפעמים יוצא ממתחם בית הספר בשביל שיעורי התעמלות, ואני מדבר על תיכון אורט, והכל פג תוקפו. הכל נגמר. לא בניין שאפשר לשמר ולשפץ, ממה שלמדנו בעתיקה חמשת אלפים שנה, בניין יפה שאפשר עוד ללמוד. יצאנו משם לבניינים שהם יבילים. והיבילים האלה במקביל לבתי ספר אחרים בעכו, במקום שבע מאות שיש לי בבית ספר, בבתי ספר אחרים שביקרתי לא מזמן –

שלשום הייתי בביקור לרגל חנוכה, ואז אני נוכח לראות מאתיים שבעים, שלוש מאות בבית ספר אחד מקביל באזור שהוא אכלוס למגזר יותר. ואז עלה לי לאש הרעיון, והוא לא רע – לאחד. אדוני ראש העיר, תאחד בתי ספר. תצא מבעיה ותפתור בעיה.

למה אתה חושב שלא עושים את זה?

אני לא חושב. זה לא במחשבה.

יש איזה נימוק? אתה שמעת?

כנראה שראיתי בכרמיאל ארבעה בתי ספר שבנו שתיים וזה חסך הרבה כספי ציבור, חשבתי בכיוון הזה. וזה לא עולה בקנה אחד כנראה - -

קיבלת תשובה מראש העיר?

לא. עד עכשיו לא התייחסו גם להרבה נושאים חוץ מאשר אני מעלה את הנושא כרגע בוועדה, וזה פותר במהירות הרבה דברים.

במישור האחר שאני מסתכל, מבחינה חיצונית ופנימית בבית הספר, אני דיברתי על הספרייה שהיא מתחתינו כביש אחד, ואני עולה אתכם לבניין, לרווחה. משרד הרווחה יש לו בניין מעל בית ספר שהוא משמש סמים ונרקומנים, ומהווה - - נכחו אורחים מהכנסת וראו החברים - - אני גם מוכן להזמין אתכם ביחד עם הוועדה לראות. אהלן וסהלן, נארח אתכם בכבוד. עכו אוהבת אורחיה.

עשרים ושלושה אנחנו בחודש - --

WELCOME, אני רושם לי את זה. בעשרים ושלושה אנחנו נחכה לכם.

אגב, גם מאגף הבטיחות יבקרו.

השאלה אם בעשרים ושלושה הילדים כבר לא בחופשה.



חג המולד זה עשרים וחמש. הם יוצאים בעשרים או עשרים ואחד.

יוצאים בעשרים ושלוש. זה יום אחרון.

עשרים ושלושה אנחנו בנהריה.

אני בעד שנקיים את הביקור מוחמד, אפילו אם הילדים לא יהיו. בעד שנבקר את הביקור.

תראו, אין מה לעשות - -

אתם תראו את הצפיפות. ממש תראו את הצפיפות. אני בעד שתבואו כשהילדים יוצאים לכביש.

לפגוש גם את הצוות החינוכי.

אני בטוח שכולנו מעדיפים שהביקור יהיה ביקור חי - - -

בעשרים ושלישי אנחנו בנהריה. אולי אנחנו נראה, רק לעבור ליד בית הספר הזה כדי לראות – יכול להיות שנצא חצי שעה או שעה קודם. נצא שעה קודם. בסדר?

אני רוצה לחזור לנושא של עריקת תלמידים ונושא פדגוגי.

רשמתי שלוש שורות, לא יותר. קיצרתי הרבה. הנושא של תקציבי לימוד מבחינה פדגוגית והנושא של העומס בכיתות שמונע מתוצאות שאנחנו מצפים להן ורוצים אותן, הנושא של להעביר מידע שהוא לא תואם את הקיים שאנחנו חיים בו, נושא שאנחנו משתדלים להיות ביחד והעובדה היא אומרת שאנחנו נמצאים פה עקב בעיה רצינית מאוד ולא מן הסתם נתכנסנו.

אני בא ואומר, הכמות הזו, אי אפשר לעשות עליה את הניסיונות עד התקופה הבאה ועד עוד יום, למה סבלנו את הימים האלה, ואת התוצאות רואים בכביש וברחוב בעכו ובסביבה. ההמלצה שלי - - אנחנו קיבלנו גם בגנים, שלושה גנים יבילים, שלושה גנים שנהרסו במבנים ישנים גם הם יבילים, ואנחנו קיבלנו אותם ועדיין הם לא מושלמים. ואמרו לי שיש אישורים, וביקשתי לפקסס לי אישורי אכלוס מכבי אש, וזה ילדים, והכנה לכיתה א' שישבו בבית חודש, ושלושה חודשים מירמרנו אותם ביחד עם עיריית עכו ועם כל הסחבת שהיתה, ועם כל העניין של הכספים ולא כספים.

הילדים האלה הפסידו שנה שעברה שליש שלם, מפקחי בתי ספר הגיעו וראו ויודעים על זה, מנהלים יודעים. אנשים לא הזיזו את זה, ואז החלטנו לצאת ולהשבית את כל המגזר וזה כנראה הגורם והכלי האחרון שהיה בקנה להשתמש מאילוץ ומאי אהבת ההשבתות. אז הגענו למצב שאו, זזים דברים. עד שלשום אני אכלסתי את שלושתם באכלוס חלקי, בוא נגיד, בגלל חסרונות ובגלל טפסים ואישורים.

ואם נדבר על הפנים בתוך תיכון יסודי שתיים ועוד גנים, יש עוד גנים שמצבם עדיין בלתי אפשרי, בלתי נסבל, ואין להם אישורים לא לאכלוס ולא לבטיחות. מבחינת הלימוד נמצאות שם מחליפות, לא המורה האם, כי היא לא נמצאת בימי שישי, ולא מעניין אותה הגעת ילדים או לא לפעמים, וזה משהו שצריך בדיקה יסודית, ביקורתית. הרי אם לא נדאג לילד מהגן אנחנו נקבל אותו בכיתה אלף לא מסודר, ואז ממשיך עם זה עד התיכון, וזה דברים שקורים לחלק מהילדים בגלל חוסר אפשרויות.

היית מעדיף שישימו יותר משקל על הגיל הרך? גני הילדים?

מתחיל משם.

אתה מרגיש שלא שמים יותר מדי משאבים שם, משרד החינוך.

אני עם ארבעים ילדים בכיתה אלף למשל, ואז אני בוחר ילדים שאני הייתי צריך להיות עם רשימה מראש, מדברת על כמה מהם שהם מיוחדים לצורך לימוד מיוחד. אני רוצה בית ספר מיוחד בעכו, בסופו של דבר.

יש בית ספר מיוחד.

הוא לא מאכלס את המגזר.

החינוך המיוחד זה רק ליהודים?

אם אנחנו נדבר על בטיחות אנחנו נתרחק מהעניין הישיר. אם אנחנו נפתח עוד שני בתי ספר יסודיים ועוד אחד תיכון, אנחנו פותרים את הבעיה. אין לנו שום בעיה אחרת חוץ מאשר לדבר על הנושא, והמתחם שהוא כל הזמן חייב רק במתחם הזה. רק צמוד לחומה ורק צמוד לעתיקה, כביכול. אנחנו לא מקובלים מחוץ לתחום של חומות עכו, וזה משהו שלא מביא הרגשה נוחה ונעימה, וזה משהו שלא מזיז ולא תורם לדו קיום שהוא נמצא בידיים טובות עד עכשיו.

ואני בא ואומר, אם לא ניתן לחינוך במגזר הערבי - -

המילה המגזר אני מתנגד.

המגזר הערבי, למה?

לא נורא. אז אם אנחנו נדבר על המגזר הערבי בקטע של קיפוח, אז הוא עדיין לא הגיע לשלב אלף בקטע של אפליה מתקנת שמתקיימת. אבל אני בא ואומר, כל הכבוד לזה שהזיזו דברים, ההזזה הזו לא באה משום דבר, לא באה מריק, באה מבעיות פיזיות. תודה רבה.

תודה רבה.

יש גם מנהלי בית ספר, אני מזכיר ליושבת ראש הוועדה.

איפה אתה היית שם את הדגש על הליקויים או על החוסרים, או שהכל טוב, אולי באמת הכל טוב אצלכם?

לא. תמיד תמצאי, אם את מחפשת, ואם את מנהלת עם ראייה כזאת די טובה. כעיקרון הבעיה שלי היא של כיתות אלף בית. יש לי מאה עשרים תלמידים של ארבעים תלמיד בכל כיתה.

מאה עשרים תלמידים רק?

לא, כיתה אלף בית רק. זה ממש כיתות סתומות.

ומה הפריע לפתוח עוד כיתה?

השעות הן פר תלמיד ולא פר כיתה כמו שהיה בעבר.

עדיין העירייה יכולה להקצות עוד כיתה.

אם יקצו עוד כיתה אין לי מקום לאכלס אותה. כיתות האם ממש מלאות, מאוכלסות.

כמה תלמידים יש אצלך?

שש מאות שבעים תלמידים בשטח של אלפיים חמש מאות מטר רבוע.

על קומות. לא על משטח.

כמה כיתות יש אצלך?

שש עשרה כיתות אם.

המשטח שם לא עונה לצרכים. אין אפשרות להוציא את הילדים לשירותים.

משרד החינוך מקבל? הנתונים נכונים לפי מה שאתה יודע?

לא בדקתי את הנתונים, אבל אני משער שאוסמה מדווח בדיוק מה שקורה.

אני משוכנעת שהוא מדווח בדיוק.

אני רק שואלת אם זה עומד בתקן?

זה עומד בתקן. התקן הוא הרי תקן פר ילד.

התקן לכיתה הולך תקן פר ילד. אין יותר תקן פר כיתה. על מה את מדברת כעת. על השטח או על התקנים של השעות?

אני מדברת על זה שיש כאן תשע עשרה כיתות על אלפיים חמש מאות מטר מרובע, שש מאות שבעים תלמידים, ואני - - -

אלפיים חמש מאות מרובע קומות. זה לא אלפיים חמש מאות מרובע.

ואני מדמיינת לי את מה שראיתי בלוד. זה בטח בדיוק אותו דבר.

זה שטח בנוי.

הצפיפות של בית הספר, פותחים בית ספר חדש וכבר שפותחים אותו – כמה זמן הוא? ממש חדש.

אחת הבעיות של בניית בית ספר חדש בעיר עכו התעכבה לאורך שנים בנושא של מציאת קרקע למקום לבניית בית ספר חדש. זה היה אחד הדברים שעיכבו שנים רבות מאוד את הנושא הזה. כשסוף כל סוף איתרו שטח, ככל שאיתרו אותו, שם בנו את בית הספר. אנחנו כיום רוצים לבנות בית ספר נוסף חדש בעיר עכו למגזר הערבי. תיכון. יש פרוגרמה והכל. יש לנו בעיה של מציאת קרקעות, איתור קרקע מתאימה בעיר עכו כדי לעשות את הבינוי.

חיל הים ומעון הגליל. זה מוכן. צריך לעשות מאמץ. שלוש שנים אנחנו מדברים על זה.

אבל אתה יודע שהיו בעיות עם הקרקע, היו בעיות לפנות שם את בית הספר של חיל הים. היו קשיים. לאט לאט הבעיות נפתרו. זה לא הולך מהיום למחר. ואנחנו כעת בנויים, יש לנו פרוגרמה לבניית בית ספר חדש בעיר עכו.

אגב, ראש העיר הבטיח שבמהלך השנה הקרובה הבניין הזה יהיה גמור.

בעיר עכו בתוכנית המתאר לא נתתם שטח, שטח קצת מרוחק מהמתחם הזה. אין שטח בכל העיר עכו, בכל המתאר?

זה עיריית עכו צריכה.

ודאי שיש. היה גם שטח - - -

אני רוצה להחזיר את הסדר לישיבה. סליחה. אני רוצה להחזיר את הסדר. אדוני, יש לך מה להוסיף לגבי הצפיפות? כרגע לא. אז בבקשה.

אני רוצה להתייחס למספר נקודות שמר חליל, יושב ראש ועד ההורים העלה. דבר ראשון, לגבי צפיפות בכיתות. אכן, אמת ויציב. יש בכיתות אלף בית מאה ארבע עשר ילדים ומאה שנים עשר ילדים בשלוש כיתות, דבר שהוא לא קל. אבל ביקשו מאתנו סייעת, אני אמרתי לו שבמסגרת תוכניות החומר הופנו לבתי הספר הערביים שעות אפקטיביות. אנחנו מדברים על אלף שלוש מאות שבעים שעות שהופנו השנה לסקטור הערבי. ואמרתי שאם מנהל בית ספר, כשיש לו בעיה בסולם עדיפות, סביר להניח שחלק מהשעות שלו יופנו לטיפול בעניין הזה.

עכשיו לגבי תקצוב. משרד החינוך, אני לא יכולה עיריית עכו לתקצב אחרת, כי זו החלטה. אם מדברים על פר שעות, אני לא יכולה לשנות את זה. אם מדברים על מספר ילדים בכיתה, גם את זה אני לא יכולה לשנות.

זה לא נכון. זה אני לא מסכימה אתך. עירייה יכולה להחליט מה שהיא רוצה בעניין הזה. נכון, התקציב הוא פר ילד. אבל העירייה יכולה להחליט שבכיתה יהיו עשרים וחמישה ילדים. היא פשוט צריכה לעשות עוד כיתה. אם יש בית ספר או מעון או איזה שהוא מוסד ממלכתי ציבורי בסמוך, והוא עומד ריק, או אם לעירייה - אני בטוחה שלעירייה יש עוד כמה מוסדות, כמו ששמענו יש בתי ספר שהם חצי ריקים – יש מן תחושה, רק ממה ששמענו בשעה האחרונה, שאין כאן ממש תוכנית עבודה יסודית ורצינית בעיר עכו בהיבט של מערכת החינוך.

אני חושבת שאתם צריכים, וזה חלק מהמסקנות שאני הייתי רוצה לסכם פה בישיבה, אם כי עכשיו אני אומרת את זה בסיכום ביניים. אני חושבת שאתם צריכים לעשות תוכנית מחודשת של מערכת החינוך. לעשות מיש מש חדש לגבי מערכת החינוך, כדי שלא יהיה מצב שבית ספר אחד יהיה חצי ריק, ואחד יהיה כפול בתפוסה.

את באמת העלית את הנקודות החשובות ביותר לעניין. אנחנו בונים עכשיו תוכנית אב לחינוך. והחינוך הערבי הוא חלק מאוד נכבד במסגרת התוכנית הזאת. אני רוצה לציין שהעבודה נעשית בכל המנהלים ואנשי הציבור שותפים לוועדה הזו, ואנחנו עובדים על העניין.

מתי זה יהיה מוכן?

בפברואר. בסוף פברואר אנחנו אמורים להניח את התוכנית על השולחן ולפעול לפיה, כי יש לנו שם גם נושא של אזורי רישום ועוד נושאים שאנחנו חייבים לתת עליהם את הדעת ולקבל את ההחלטות.

מתי הפעם האחרונה שעשו תוכנית אב לחינוך בעיריית עכו?

אני לא יודעת. לא שזכור לי. לא שזכור לי. אין לי מושג. אבל בכל אופן, עשר שנים לפחות. לפחות. אבל לגבי העניין הזה של צפיפות בבתי ספר, באל מנרה, אני עדיין לא הייתי בתפקיד, אבל העבירו ילדים מבית הספר אל עמל. היום בבית הספר אל עמל יש כיתות ריקות. פשוט כיתות ריקות. והעברה וחלוקת הילדים נעשתה לא נכון. כי לדעתי היו צריכים להעביר שתי כיתות מקבילות ולהשאיר בבית הספר אל עמל יותר ילדים, ואז לא היתה לנו בכלל בעיה של צפיפות.

קרוונים?

לא קרוונים. אין קרוונים בבית ספר אל עמל. בבית ספר אל עמל יש כיתות ריקות נכון להיום. אני לא הייתי שותפה לחלוקה להעברת הילדים, אני לא יכולה לתת תשובות. אפשר לבדוק את זה אצל ראש העיר. מה שעשו, פשוט חלקו חצי חצי, וזה לא נכון. כי בית ספר אל עמל יש בו הרבה יותר חללי כיתות ולכן לא היתה צריכה להיווצר בעיה כזאת. ואנחנו גם על זה חושבים במסגרת תוכנית האב.

חייב להיות עמוס גברת? אי אפשר לעשות מעבדות, גברת? לפתח את הילדים?

אבל יש שם קומה שלמה של כיתות ריקות. יש עדיין כיתות ריקות, ממש ריקות, נעולות, שאין מה לעשות בהן, בבית ספר אל עמל.

לגבי הצפיפות של בתי הספר. בית ספר אל מנר נפתח ביולי. אנחנו כרגע קיבלנו אישור של פרוגרמה להקמת בית ספר נוסף במתחם מעון הגליל. כל האזור הזה, אגב, כל הקריה הזאת, קרית חינוך ערבית, היא ממוקמת במקום יפהפה מול חוף הים. אני חושבת שהשטח הכי יפה שעליו ממוקם איזה שהוא בית ספר בעיר הזאת.

זה לא תואם מגורים של אנשים, זה לא אזורי מגורים.

זה לא אזור מגורים, זה קריית חינוך.

אבל למה זה אזורים במגזר היהודי ולא אזורים במגזר הערבי?

הלוואי ובית הספר שלי היה ממוקם שם. עכשיו לגבי העניין הזה. בית הספר אמור להיות מוקם תוך שנתיים, ואנחנו אמורים, אנחנו רוצים להקים שם - - -מה שקורה עם מעון הגליל, הוא על שטח שהוא לא מאפשר להקים בית ספר, לא חטיבת ביניים ולא חטיבה עליונה, כי הוא קטן מדי. הפרוגרמה מתאימה רק לבית ספר יסודי. לכן ישנה מחשבה, היא לא סופית והיא לא סגורה, להעביר את הילדים מבית הספר אל עמל לבית הספר היסודי שייבנה, את בית הספר אל עמל לייעד לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה, לסלק את כל המבנים היבילים כרגע שאנחנו מעונינים מאוד להיפטר מהם.

לגבי גני ילדים, הוקמו במתחם אל עמל שלושה גני ילדים יבילים חדשים. עם כל הכבוד למר חליל, אין דבר כזה לומר ששום דבר לא זז עד שהשבתנו. אתם השבתתם את המערכת כשהכל היה לקראת סוף התהליך.

הקצב של הגידור, שלושה חודשים.

אני מבקשת לתת לי לדבר. אני הקשתי לך, אתה תקשיב לי אדוני. הנושא הזה של גני הילדים. עד סוף התהליך היתה שם בעיה עם כיבוי אש שלא קיבלו שכר, אתם יודעים מה מצב הרשויות, ולא רצו לתת לנו אישור, ואנחנו לא עצמנו עיין. נפגשנו עם המגזר, עם ועדי ההורים, אפילו עד חצות, וישבנו ודיברנו והסברנו, והגנים לא אוכלסו בגלל הלחץ אלא בגלל העבודה שלנו. אתם השבתתם בסוף התהליך, דבר שהוא לא מקובל. מעבר לזה, השביתו פה בית ספר חטיבת ביניים, חטיבה עליונה, בתי ספר יסודיים, שזה בזבוז שעות לימוד.

כמה זמן הילדים בבית, גברת? מאה וחמש עשרה ילדים.

כמה זמן היתה השביתה?

תשאלי אותו.

מאה וחמש ילדים אתם סילקתם לבית. כמה זמן.

היא לא היתה יום אחד. אבל הסתיימה. יומיים, כפול מספר הילדים, כפול מספר השעות -

גברת, אנחנו עוד נבקש את הפיצוי של הילדים הללו שניזוקו ביציאתם מהמקומות הנכונים למקומות לא נכונים.

אני רוצה לסיים. יש עוד נושא. לגבי איחוד בתי הספר. בעכו אוחדו שני בתי ספר יהודיים בעקבות הידלדלות האוכלוסייה בעיר, ואנחנו עדיין חושבים בעניין הזה, יש לנו מחשבות בבדיקה, כך שהפתרון הוא לא איחוד של בתי ספר יהודיים על מנת לפתוח בתי ספר ערביים.

יש בתי ספר מעורבים?

לא. אבל אם יש תלמידים בודדים בסקטור הערבי שבאים להירשם, מקבלים אותם בזרועות פתוחות.

למה כמדיניות אין בתי ספר משותפים?

לא היתה מדיניות כזאת. אבל אני יודעת שעם הילדים שלי למדו ילדים ערבים בכיתות מגיל גל ועד - - -

אני שואלת פעם שלישית: למה אין לעיריית עכו מדיניות לחבר בין האוכלוסיות?

אין לנו דבר כזה. אין לי תשובה.

אני יכול לענות.

את ראש מחלקת חינוך.

אני ראש מחלקת חינוך חמישה חודשים גבירתי.

זה לא משנה.

עד עתה לא היתה מחשבה כזאת. אבל מה שכן, כל הפעילויות בנושא של הדו קיום הן מאוד רציניות. נעשות הרבה פעילויות בנושא של דו קיום. יש שיתוף פעולה בין בתי ספר של יהודים וערבים, תוכניות לימודים ביחד, פעילויות ביחד, ויעידו על כך מנהלי בתי הספר שנמצאים פה, ורק לפני שבוע היינו בפעילות משותפת.

עכשיו לגבי ההישגים. ההישגים של התלמידים הם ממש לא משביעי רצון ורחוקים מלהשביע רצון מסיבות רבות מאוד. אני לא תולה את בעיית ההישגים בצפיפות בכיתות, ואפשר לראות את זה על סמך מחקרים. אני מנהלת בית ספר עשרים שנה.

אני רוצה להשלים מילה קטנה באמצע. לא רק.

לא רק. או.קיי. לא רק. אבל יש שם הרבה בעיות שאני לא אניח אותן כרגע כאן על השולחן כי זה לא המקום. בכל אופן, אנחנו מקימים ועדה ציבורית לעניין החינוך הערבי, ואנחנו נבדוק מה קורה מבחינת ההישגים.

כדי לפתור את בעיית ההישגים בחטיבת הביניים העברנו את חטיבת הביניים לרשת אורט, שם נעשים תהליכי הפדגוגיה בצורה מאוד מאוד רצינית ומעמיקה. אם אני מסתכלת על - - -

למה אתם צריכים את רשת אורט, משרד החינוך לא טוב?

גם. גם משרד החינוך וגם רשת אורט. ברשת אורט יש לה הצלחה מאוד טובה.

כדי לטפל בנושא של המעברים, מכיוון שהחטיבה העליונה היא בידי רשת אורט, העברנו את הכל ביחד, יש לנו פיקוח משותף.

עכשיו זה נשמע יותר טוב.

מבחינה פדגוגית אנחנו מעבירים תקציבי ענק, עתק. בשנה שעברה העברנו חצי מיליון שקל לצורך תוכניות פדגוגיות, רבע מיליון שקל לצורך שיפוצים ובטיחות.

זה לא אומר לי כלום. מה התקציב בכלל של החינוך בעיריית עכו?

התקציב של החינוך בעיריית עכו, עד עכשיו הוא היה עם תוכנית אופק, כשבעה עשר מיליון שקל שהועברו במסגרת אחד עשר היישובים. לצערנו, הופסקה תוכנית אופק, ואנחנו היום מנסים להיפגש עם ראש הממשלה, עם כל מה שיש לו על סדר היום הלאומי. אנחנו מנסים להחזיר את התוכנית אלינו לעיר, כי במסגרת תוכנית אופק הושגו הישגים אדירים במגזר היהודי ובמגזר הערבי. אני יכולה להציג פה תוכנית של משיגי תעודות הבגרות, שהיתה לנו ממש קפיצה של מספר הילדים הזכאים לקבלת תעודות בגרות. והנה מר חג'וג' פה. הגענו לחמישים וארבעה אחוז – חמישים ושניים אחוז, כמעט זהה למגזר היהודי.

חמישים ושניים אחוז מהניגשים או מהשכבה?

מכלל התלמידים. יש שיפור. יש שיפור. תוכניות מניעת נשירה שפעלו בבתי הספר, הורדנו את אחוז הנשירה משנים עשר אחוז לארבעה אחוז, דבר שהוא יוצא מן הכלל. היום בבתי הספר יש לנו בעיה עם תוכנית אופק.

על איזה סכומים מדובר?

שבע עשרה מיליון זה תקציב כולל, תקציב החינוך בעיר.

הופסקה תוכנית אופק, אבל אורט נתנו לנו - - -

העירייה הפסיקה?

לא. ודאי שלא.

אז אני שואלת כמה כסף מדובר?

אורט נתנו לנו תחליף לשעות האלה.

אז כמה יש היום במקום השבעה עשר מיליון?

ממש מעט מאוד.

כמה היום תקציב 2005 עומד?

2005 אני עדיין לא יודעת. אני עדיין לא יודעת כמה עומד, כי עדיין לא הגיעו כל התקציבים. אני עדיין לא יכולה לומר. מה שכן, יש לי מיליונים בודדים לצורך כל התוכניות החינוכיות בעכו, בערך כשלושה מיליון, דבר שלא מכסה את הכל.

כלומר, במקום שבעה עשר יש שלושה?

בערך.

השבע עשרה היה תקציב מערכת החינוך בעכו או השבע עשרה מיליון זה היה רק אופק?

רק אופק.

אני שאלתי אותך מה תקציב מערכת החינוך, כמה עיריית עכו - --

אני לא יודעת לשנת 2005.

כמה היה ב-2004?

ב-2004 עדיין אין לי את כל הנתונים.

אנחנו בדצמבר 2004. את לא יודעת מה התקציב שלך ב-2004?

אין לי את הנתונים המדויקים. אני לא אזרוק לחלל האוויר סתם מספרים לא מדויקים.

עכשיו, לגבי שיפור המסגרות הקיימות בבתי הספר – הוקמו מעבדות חדישות, משוכללות כמו מעבדת הטכנולוגיה, מחשבים.

טוב. אנחנו נעצור פה. תודה רבה.

שמענו סקירה מאלפת ומעניינת מכל הצדדים. אני יכול לומר שאנחנו מתברכים בהורים שיש להם רצון עז למעורבות ולאחריות כלפי הילדים שלהם. ואני הייתי ממליץ לעיריית עכו ולגברתי לנצל את המעורבות הזאת ואת הרצון הזה כדי לשפר את המצב. אין לנו הרבה רצון רב של הורים שבאים ומוכנים ודוחפים, אולי גם משביתים. זה טבעי שאם הם לא מצליחים הם משביתים. ואנחנו לא רוצים להגיע להשבתה. אני חושב שעיריית עכו ומשרד החינוך היו צריכים לעשות הכל כדי שלא נגיע להשבתה. אבל שמענו וראינו, וגם הנוכחות שלהם כאן, לנסוע מעכו לכאן הורים, זה לבד אומר שאכפת להם.

יש להם רצון לקדם את המצב של הילדים שלהם, ויש להם אחריות כלפי הילדים שלהם. אז תנצלו את המצב הזה ותעשו יד אחת, בלי שתצטרכו את ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת. ואני חושב שכדאי שתעשו את זה. אני מעדיף לחפש עסקים אחרים לפרנסה.

יש איזו תוכנית בטלביזיה שאומר שדרן הטלביזיה, אם לא יהיו ליקויים לא תהיה לנו פרנסה. זה בערך אותו דבר. אנחנו חיים מזה.

מפריע לי מאוד שאת לא יכולה לתת תשובה לגבירתי יושבת הראש מה התקציב.

יצאו לברר. ואני אביא מספר מדויק.

אני המומה. אני מודיעה לך. אדם שחמישה חודשים בתפקידו ולא יודע מה התקציב שלו, זה מאוד מוזר.

אני יודעת מה התקציב, והוא מסודר, והוא מאורגן. אבל אני לא רוצה לזרוק לחלל סתם מספר, כי יש לי גם של הרשות וגם של אופק.

שאלה גבירתי היושבת ראש לגבי מדיניות של העירייה ביחס לבתי הספר המעורבים. זה מאוד נשמע יפה ומאוד נשמע טוב, לפי דעתי יש בעיה עם הנושא הזה. אני חושב ששתי האוכלוסיות היו מעדיפות בתי ספר נפרדים, אבל שיתוף פעולה קהילתי חברתי זה צו השעה, רצוי וחשוב מאוד.

הגברת אומרת שיש שיתוף פעולה.

יש שיתופי פעולה יוצאים מן הכלל.

זה כן. זה כן. אנחנו מכירים את עכו. האוכלוסייה היהודית והערבית בעכו עושה מאמץ לשמור על דו קיום, שיתוף פעולה והבנה וחיים משותפים. הם יודעים, בסופו של דבר זה לטובת שתי האוכלוסיות. זה לטובת אף אחד אחר. קודם כל טובתם. יציבות, והידידות, וההבנה והחיים המשותפים, זה קודם כל בשבילם.

חבר הכנסת היחיד מעכו לא כאן. הוא היחיד מעכו. יש לנו חבר כנסת אחד מעכו, והוא לא נמצא כאן. דוד אזולאי מש"ס.

כנראה שהוא עסוק.

אני הייתי שמח שהוא יהיה פה.

למה שיתעסק באוכלוסייה הערבית, תגיד לי? למה? מה פתאום?

אני בדרך כלל לא יוצא להגן על אנשי ש"ס, אבל דוד אזולאי, נהיה ביחד. אני חושב שזה בשביל לקדם את כל הרעיונות שלך בתחום השלום.

ברמה האישית וברמת המחויבות של עכו הוא עשה רבות, הוא תרם רבות.

אני אומר לכם, אני מכיר את זה. אולי חבריי בשינוי - --

הגברת אומרת לי רק שהוא יודע שיש ישיבה. טוב. בואו נתקדם.

גברת בן שושן, ההמלצה האחרונה שאני רוצה להמליץ לך, אמרת כאן שאתם הולכים להקים ועדה ציבורית לחינוך הערבי. אני ממליץ לך מאוד ולראש העיר, לשלב נציגים מההורים, נציגים אמיתיים, לא מטעם, שיהיו מעורבים, כדי שיהיו מסקנות והמלצות ועשייה אמיתית ונכונה. כי אני מכיר את הוועדות האלה. מביאים אנשים לתפארת, עושים גם תפאורה, לא זו הכוונה. אם אתם רוצים שהוועדה הזאת תביא בעוד כמה חודשים דברים טובים לעכו ולכלל אזרחיה – שתפו את ההורים הנפלאים האלה, ואנשי חינוך שאיכפת להם, ואנשים שמעניין אותם, והם יעשו הכל למען עכו.

גבירתי היושב ראש, אני רוצה לענות לך על השאלה, כי אני לא אוהבת לזרוק לחלל. מי שמכיר אותי יודע, בגלל חוסר ידיעה אני לא רוצה לזרוק סתם מספר.

מה המספר?

שכר ופעולות לשנת 2004 עשרים וארבעה מיליון שקל. ושל 2003 – שלושים וחמישה מיליון שקל. שכר ופעולות בעיריות עכו לנושא החינוך. ללא אופק.

אז השבע עשרה זה משמעותי מאוד.

זה משמעותי.

למה אני שאלתי אותך את הנתון? כי זורקים מספרים. אם אין לי יכולת השוואה, אז זה לא שווה שום דבר.

בגלל זה לא רציתי.

עדיין זה רק חלק מהמערכת. זה שכר ופעולות, וזה לא כולל בינוי ופיתוח וכל המרכיבים האלה. זה לא כולל.

שכר ופעולות. לא כולל בינוי.

אני רק מבקשת מכם, כשאנחנו נבוא לסיור אם אתם יכולים להכין לנו לפני כן, אנחנו רוצים פירוט יותר רחב של תקציב החינוך, כמה עיריית עכו מקציבה לחינוך בעיר, עם פירוט של בינוי, בטיחות, כל הדברים האלה. שמענו על הארבע מאות ארבעים אלף של המשרד, שמענו על צרכים של עשרה מיליון, של שני מיליון, אתה אמרת ארבעה, היא אמרה עשרה - -

אני אומרת עשרה.

דיברו אתנו על חמש מאות גברת,

מה חמש מאות?

חמש מאות אלף שקל רק שינויים והתאמות בבית ספר עמל.

אז אני רוצה לדעת, אני מבקשת יותר נתונים. מצד אחד, מה אתם נותנים, מצד שני מה משרד החינוך נותן, משרד הפנים, האם הכסף עובר, כמה צריך, כדי שאם רוצים שאנחנו נתערב, ואנחנו נעשה איזו שהיא פעולה - אנחנו צריכים לדעת את העובדות. בלי עובדות אנחנו פשוט לוטים באפילה וזה לא שווה שום דבר. לכן אנחנו תמיד דורשים עובדות. ועובדות רצוי שתהיינה כמה שיותר קרובות לאמת.

מה שחשוב לנו בעניין הזה באמת, אם אנחנו כבר כאן, שתהיה התערבות חזקה מאוד כדי להשאיר את תוכנית אופק בעכו. כי התוכנית הצליחה, את יודעת, להוציא מעכו ובלי התוכנית אנחנו עוד פעם נופלים .

והכסף הזה הגיע ממשרד החינוך?

ממשרד ראש הממשלה.

דווקא לוד שהיתה יחד אתנו כן קיבלה המשך תוכנית אופק. ולנו לא אישרו תוכנית אופק. אישרו המשך תוכנית אופק רק לרווחה. אבל לא לחינוך. ומאוד חשוב לנו. אם כבר התחלנו לעלות על הגל, אז תנו לנו באמת ולשקם את כל מה שצריך. הצרכים הם לא רק של החינוך הערבי. יש גם הרבה צרכים לחינוך היהודי, ואנחנו זקוקים לאופק כמו אוויר לנשימה.

נורית דיברה על העניין של צפיפות שלא משפיעה על ההישגים, זה אכן משפיע על ההישגים. אם ארבעים תלמיד, תוכנית שושני באה להיטיב אתנו, עם המגזר הערבי, ועובדה שהם לא יכולים לבצע את זה בגלל שאין להם חדרים. הם לא יכולים לבצע את זה. בבית ספר של ארבעים תלמיד - -

אנחנו שומעים שיש חדרים, אבל הם לא מנוצלים כמו שצריך. זה מה ששמענו פה היום. זה לא נכון שאין חדרים. אילו היה חבר הכנסת אזולאי פה הייתי אומרת לו שבכפר יונה למשל אני ראיתי בניין של החינוך הדתי שהוא כמעט ריק, וליד זה הקימו בית ספר של ש"ס. במבנים שאתם קוראים לזה "יבילים" או קרוונים, שהכבלים עוברים בצורה פרטיזנית, פשוט לא יאומן שזה ב-2004, ובית הספר עומד ריק. מבנה שלם עומד כמעט ריק. אז יש הרבה מאוד משאבים במערכת החינוך במדינת ישראל, ולעניות דעתי פשוט לא מנצלים את זה כמו שצריך. גם בעכו כנראה זה הסיפור.

שיש לנו חדרים או שבמגזר היהודי יש חדרים? במגזר הערבי אין. במגזר הערבי אין.

מבחינתי יש מערכת חינוך אחת בעיר. והתפקיד של העירייה.

הם לא עומדים בתפקיד. את צודקת. נכון.

העירייה צריכה לבנות תוכנית כזאת שזה יחולק בצורה נכונה.

נכון.

אני חושב, להקים ועדה, לבנות תוכנית אב, מה היעדים שלנו, תוך חמש שנים מה היעדים שלנו? מה היעדים?

יש לנו יעדים.

מה היעדים? לא רואים את היעדים שלכם.

מטבע הדברים שבאו אנשים להציג את החסר, את האין, וזה טבעי, ואני מזדהה בהחלט עם כל הדברים שכאן נאמרו. באמת, יש חוסר גדול מאוד במגזר הערבי. יחד עם זה, אני רוצה לומר שבמסגרת תוכנית החומר אנחנו נותנים הרבה מאוד פתרונות בצד הפדגוגי. אני רוצה כעת לדבר, שעל זה פחות דיברנו. בצד הפדגוגי, למגזר הערבי בעיר עכו.

אנחנו קודם כל העברנו שעות לתגבור שכאן נורית הזכירה אותן, לקחת אותן אולי לפיצול, לסיוע בכיתות אלף תגבור לתלמידים מתקשים בעיר עכו, מעבר למקובל, מעבר לפרופורציות אנחנו נתנו. אנחנו תגברנו את המגזר הערבי בעיר עכו בימי הדרכה, לתדרך את המורים. אנחנו הוספנו הרבה מאוד שעות להשתלמויות בעיר עכו. כפי שכבר נאמר פה, חולק בית הספר היסודי לשניים, אם כי צריך לבדוק כיצד הוא חולק, עדיין לפי מה ששמענו כאן. חילקנו לכל גני החובה בעיר עכו, נעביר שני מחשבים, כלומר ארבע עשר מחשבים חדשים בעלות גבוהה מאוד שניתן לכל הגנים. כל גני החובה. כל גן חובה יקבל שני מחשבים. אנחנו נותנים לכל גני החובה ספריות במסגרת תוכנית החומר.

שינוי עשינו במבנה של בית הספר התיכון כתוצאה ממצב של אי שביעות רצון, מה שנורית דיברה, שותפות עם רשת אורט. אנחנו בהחלט הנושא של מעבר לשושני היטיב מאוד עם בתי הספר מבחינת מספר השעות והתקנים שמקבלים בתי הספר.

מה השינוי אדוני באורט?

אני כעת מדבר על בתי הספר היסודיים.

כמו שבתי הספר במגזר היהודי העל יסודי בעכו שייכים לרשת אורט, אנחנו העברנו כעת גם את בית הספר הערבי לעבודה יחד עם רשת אורט, והדבר ישפר. ועובדה שאמר פה מנהל בית הספר שלמרות הקיצוץ שהיה בנושא של תוכנית אחד עשר היישובים, למרות הכל, רשת אורט יחד אתנו, בשיתוף אתנו, תגברה מספר תוכניות נוספות מעבר לתקציב הרגיל שיש לבית הספר, ומנהל בית הספר העיד על כך.

עוד משפט אחד אני מסיים את דברי. אני מדבר על התוכניות הפדגוגיות. אנחנו תגברנו , נורית, אני לא הפרעתי לאף אחד.

אנחנו תגברנו את תקציבי הרווחה החינוכית לעיר עכו, זה כולל את בתי הספר במגזר הערבי, וזה מה שיש לי לומר. אני רוצה לומר ליושבת ראש הוועדה רק עוד משפט אחד בנושא שהעלית, לימוד ילדים יהודים וערבים ביחד.

יש לנו בית ספר ניסויי אחד במחוז הצפון, בית ספר דו לשוני במשגב, שם לומדים ילדים יהודים מיישוביי משגב וילדים ערבים משייב, ערבה, סכנין וכל האזור. בהחלט בית ספר מוצלח. אנחנו בעד הנושא הזה.

קראתי על זה.

אבל יש בעיה שבית הספר הזה עולה מאוד מאוד יקר, כי אתה צריך לשים גם מורים דוברי עברית, גם מורים דוברי ערבית, וכל זה. אבל בהחלט - - -

אני לא התכוונתי שמחר מערכת החינוך בעכו תהיה כולה מגזר אחד.

אבל אנחנו בהחלט בעד המהלך הזה. אנחנו תומכים במהלך הזה. זו מגמה מאוד חיובית בעינינו, ואנחנו מסייעים בכל הזדמנות, כל יישוב שרוצה, אנחנו מסייעים.

אני מנהל בית ספר אורט בעכו. אני מייצג את בית הספר שהוא מז' עד י"ב. רק לפני שלוש שנים בית הספר היה שבע מאות שבעים ושמונה תלמידים. היום אנחנו בתשס"ה אלף שבעים וחמישה תלמידים, ובשנה הבאה אנחנו נהיה אלף מאתיים וחמישים. יש אצלנו בבית הספר שמונה עשרה כיתות אם בחטיבת הביניים, ועוד שתי כיתות חינוך מיוחד, ובחטיבה העליונה יש לנו שש עשרה כיתות אם.

כמה יבילים יש בבית ספר?

אני עכשיו מדבר. אני חושב שהבעיה הרצינית שעומדת למכשול בפני התקדמות בית הספר כפי שצריך היא רק הבעיה הפיזית. כי מבחינת תקציב , אני מדבר על הבית ספר שלנו, מבחינת תקציבית אנחנו מקבלים תקציבים טובים, כל מיני פרוייקטים מופעלים בבית הספר, גם ממשרד החינוך, גם מהעירייה וגם מאורט. אני לא רואה שהבעיה היא התקציבים. הבעיה הקריטית אצלנו היא המצב הפיזי שהוא גרוע מאוד. יש לנו בחטיבת הביניים שמאכלסת דונם וחצי שמונה עשרה כיתות, יש במתחם הזה שש מאות ארבעים וארבעה תלמידים, וחצר אחת שהיא קטנה מאוד לתלמידים האלה. הבעיה הזו מפריעה לנו לקיום הרבה פרוייקטים לבית הספר.

בחטיבה העליונה יש לנו שמונה עשרה כיתות אם, שש עשרה כיתות- - -

למתחם שלכם יש לאן להתרחב?

אין בכלל. בחטיבה העליונה יש לנו שש עשרה כיתות אם, כאשר שלוש עשרה כיתות אם מהן הן ביבילים, קרוונים, שניבנו אני חושב כשאני הייתי תלמיד בבית הספר .

אתה צעיר, זה לא הרבה זמן.

אני בגיל ארבעים ושתיים.

אני דיברתי מקודם על כיתות שלא רק שאני למדתי אלא גם אמא שלי למדה בהן, ועדיין הבן שלי, דור שלישי בבית ספר, לומד באותן כיתות, יבילים. ברעננה הכל כך עשירה.

זה לא מונע את התקדמות בית הספר עד עכשיו, אנחנו מבחינה פדגוגית מתקדמים. אבל אני אתן לך דוגמה שהיא בעיניי אבסורדית. אני גייסתי השנה תורם שהוא רוצה לתרום לספרייה כללית חצי מיליון דולר. תושב עכו לשעבר. ואין לו מבנה. הוא מחכה למבנה שרק תנו לי מבנה ואני מוכן להקים ספרייה מודרנית וממוחשבת לכל בתי הספר הערביים בעכו.

אין מקום אחר שלא צמוד לבית ספר?

יש מקומות. אבל צריכים לפנות אותם.

הכל מתנקז לאותו הדבר אני רואה.

אני חושב שאם תוכנית אב, אני עכשיו גם חבר בתוכנית אב בעכו, אם אנחנו נצא עם המלצות טובות, אני חושב שיש לנו הזדמנות טובה מאוד שאנחנו נקדם - - -

בתנאי שאנשים יגיעו. כי בישיבות האלה אנשים לא מגיעים. ודווקא של המגזר הערבי. ודווקא שם, שאנחנו צריכים לחשוב על תוכנית אב, מנהלי בתי הספר, כולל המפקחים במגזר הערבי, לא מגיעים לתוכנית הזאת.

למה?

למה? אני שואלת. לא מגיעים.

לא מגיעים לישיבות. וזה חבל מאוד.

אבל למה לא באים? אני לא מבינה.

הם צריכים להגיע.

זה ממש מוזר.

מהחשב הראשי של משרד החינוך. בשנת 2003 עיריית עכו קיבלה לצורך שכר ופעולות שמונים ושבעה מיליון שקל, שלוש מאות לא עשרים וארבעה מיליון.

בשנת 2003 קיבלתם לצורך שכר ופעילות חינוך שמונים ושבעה מיליון שקל, שלוש מאות שלושים ושניים אלף ושלוש מאות שישים שקלים.

ממשרד החינוך?

כן. ב-2004 שבעים ושלוש מיליון שקל חמש מאות ארבעים וחמש שקלים.


כפול – פי שלוש ופי ארבע. זה מהחשב הראשי.

איך את מסבירה את ההבדל? הכסף הזה מיוחד לחינוך.

זה שכר ופעולות. לא בינוי ולא בטיחות.

אני לא הייתי שם. אני לא יודעת. אני לא הייתי שם.

אתה יצאת החוצה לברר. מי נתן לך את הנתונים?

זה הנתונים שלנו בעיריית עכו דרך החשב שלנו.

זה צריך לבדוק.

זה מסביר את המצב בעכו.

לא . לא רק עכו. אם יש שערורייה היא עכשיו התגלתה.

אני לא יודע מי נתן לך את הנתונים.

החשב הראשי של משרד החינוך.

אז יש לנו כאן שני חשבים, ואני חושבת שטוב שהצטרפת. אני רוצה לומר לכם. אנחנו כאן נגענו בעוקץ של הבעיות של מערכת החינוך במדינת ישראל. אנחנו ראינו את אותו דבר בלוד, ואני שומעת דיווחים מפתח תקווה ומראש העין, ועכשיו אנחנו שומעים מעכו. ואני אומרת לכם – זאת הבעיה. משרד החינוך והממשלה, שאני היום לא שותפה לה, ויש לי הרבה ביקורת עליה, מעבירים כספים, ויש הרבה מאוד כספים שעוברים ולא מגיעים ליעדם. וזאת הבעיה המרכזית.

אין ויכוח.

אני רוצה שחשב משרד החינוך יעביר לוועדת החינוך דו"ח מפורט של הכספים שהועברו ב-2003 ו-2004, לאיזה מטרות, כמה כסף, מתי הועברו. אני מבקשת מחשב עיריית עכו, ואת גבירתי, תעבירי, ואנחנו גם נוציא מכתב, אני רוצה מחשב עיריית עכו, בשנתיים האחרונות, ב-2003 ו-2004, אילו כספים הועברו, לאיזה מטרות ומה היה השימוש בכסף שהועבר. ואנחנו נעשה את החיבור בין השניים. ואני מקווה שיהיה תיאום בין שני המכתבים האלה.

אין לי סמכות לפנות. אתם יכולים לפנות לשרה ולבקש.

אני לא אמרתי שאתה תביא לי את זה. כשאני אומרת את מה שאמרתי, אדוני הנכבד.

לפני שבוע רצו לעשות תחקיר על המצב של הרשויות המקומיות במגזר הערבי. אז ביקשו ממני להביא להם נתונים מדויקים כי איך שאמרת, הרבה כספים זורמים למועצות עקב ניהול כושל, לצערי, של רוב המועצות, לא משתמשים בכסף הזה לא ליעד שלהם אלא לדברים אחרים. אז יש לי נתונים מדויקים.

סליחה, אתה אמרת שמונים ושבעה, ואת אמרת לנו עשרים וארבע. ושלושים וחמישה. עכשיו, אני רוצה לומר לך. כשאני אמרתי אנחנו דורשים מכתב מהחשב הזה ומהחשב הזה, אנחנו מוציאים מכתב לראש העיר ולשרה. אנחנו נוציא מכתב מסודר, ואנחנו נספר במכתב את העובדות שהתגלו פה, ואנחנו נדרוש הסברים. ודאי שזה התהליך הפורמלי, שאני רק אומרת את זה כלפי הוועדה ולפרוטוקול.

מבית ספר מנרה, למרות כל בעיות הצפיפות שאני הזכרתי כאן, צריך לציין כמה דברים חיוביים.

זה תמיד טוב לסיים בדברים חיוביים.

מבחינת תקנים ושעות, בית הספר שאני מנהל אותו, לא סובל משום בעיה. מבחינת תקנים ושעות שמוקצבות על ידי משרד החינוך. למרות שיש לנו סל גדול של שעות, הבעיה שנוצרת שאנחנו לא יכולים לתקצב פדגוגית את הכיתות על מנת לנצל אותם ולגעת בעצב הרגיש של הבעיה, שהם התלמידים החלשים, שאנחנו תמיד סוחבים אותם על הגב, ובסופו של דבר בחטיבה ובתיכון לא נותנים להם את המענה.

על כן אני אישית מציע מול כל הפורום המכובד, הצעתי את זה לפניכם: אני כמנהל מציע להוריד מבית הספר שלי שש כיתות, על מנת שבית הספר שלי יהיה מרווח ואני אשיג את המטרות שאני הצבתי לעצמי. אני חושב שאין מנהל יכול לוותר על שש כיתות אם. תלמידים שלהן.

מאה אחוז. תודה רבה לך.

אני רוצה לסכם ברשותכם. בהמשך לדברים שאמרתי לגבי דיווח כספי מדויק מהחשב של משרד החינוך והעירייה, אני רוצה לציין שאנחנו מתכוונים פה בוועדה לקיים ישיבה, נדמה לי בשבוע הבא או בעוד שבועיים, היה אמור להיות בראשון בדצמבר, פשוט נדחה מטעמים פרוצדורליים, עם מנכ"ל משרד הפנים, שעדיין בתפקידו ככל שאני יודעת, הוא לא התפטר, עוד לא פוטר. ואנחנו נקיים ישיבה על אופן העברת כספים, באופן כללי, ברשויות מקומיות, לרשויות מקומיות לצורכי חינוך. אני חושבת שאנחנו כאן עולים על בעיה מאוד מאוד כאובה ואמיתית. כל עוד יש מנכ"ל אני מזמינה את המנכ"ל – הוא מוזמן. ואם יהיו שינויים אנחנו נדרוש שיביאו אנשים אחרים. בכל מקרה, אנחנו נקיים ישיבה, מה שלא יהיה, כי ככל שאני אהיה בתפקיד.

בכל מקרה, אני רוצה לסכם ולומר, בנוסף למה שנאמר עד עכשיו: הוועדה שמעה בדאגה רבה סקירה על מצב החינוך הערבי בעכו. למרות ההעדפה המתקנת עליה החליטה הממשלה ביחס לחינוך הערבי בעיר ולמרות הטיפול המיוחד של ראש הממשלה עצמו בעיר עכו, מצב החינוך הערבי בעיר לקוי, הן מהבחינה הפיזית והבטיחותית, והן מהבחינה הפדגוגית חינוכית, אם כי שמענו גם על דברים וצעדים חיוביים ועל מגמות חיוביות, ועל כך אנחנו בהחלט מברכים.

מהדיווח עולה כי משרד החינוך מקציב פחות מעשרה אחוז מהתקציב הדרוש לתיקון ליקויי הבטיחות – הייתי לארג'ית כשאמרתי עשרה אחוז – כמו כן מודאגת הוועדה מהצפיפות הבלתי נסבלת בחלק מבתי הספר בעיר.

הוועדה קוראת לעיריית עכו, למשרד החינוך, לקדם את תוכנית האב המחודשת למערכת החינוך בעיר, ולשתף פעולה עם כל המרכיבים, הן ההורים, המורים, המנהלים, מערכת החינוך, על כל מגזריה.

הוועדה תסייר במערכת החינוך הערבית בעכו כדי לעמוד מקרוב על צרכי מערכת חינוך זו על כל הנוגעים בדבר. ואנחנו גם מבקשים להיפגש עם כל הנוגעים בדבר, צוות פדגוגי, ועדי הורים, עירייה ומשרד החינוך.

אנחנו מבקשים במסגרת תוכנית האב המחודשת להאיץ את הקמת בית הספר התיכון החדש בעכו ולבדוק גם אפשרות לחלוקה מחודשת של התלמידים, כך שבמקום אחד לא יהיה צפוף מדי ובמקום אחד יהיה פחות מדי.

הוועדה תפנה לראש הממשלה כדי שיפעל להמשך תוכנית אופק שהוכיחה את עצמה לקידום החינוך בעכו.

אני מודה לכולם. אנחנו ניפגש בעכו.


הישיבה ננעלה בשעה 12:10