א' - תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט) (תיקון)

2
ועדת הכלכלה
07/12/2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי



פרוטוקול מס' 316
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ד בכסלו התשס"ה (7 בדצמבר 2004), שעה 09:00

תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט) (תיקון), התשס"ד-2004

חברי הוועדה: שלום שמחון – היו"ר
דוד טל
מלי פולישוק-בלוך

עו"ד ליאורה עופרי הלשכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר
והתעסוקה
פטר מגנוס מפקח עבודה ראשי, משרד התעשייה, המסחר
והתעסוקה
עוזי אלאלוף כלכלן, הממונה על הגבלים עסקיים
סנדרה מוסקוביץ ממונה, חומרים מסוכנים, נציבות כבאות והצלה
עו"ד יעקב פרידגוט יועץ משפטי, "דלק"; מנכ"ל איגוד חברות הנפט רן מזור מנהל תכנון, "טן"
זאב שטיין משנה למנכ"ל, "דור-אלון"
גרשון קידר יועץ משפטי, "פז"
גדעון קירש יועץ לחברות "פז" ו"דלק" ולארגון תחנות הדלק
בנושא התחנות הפירטיות
דבי ג'ורג' סמנכ"ל "אמישרגז"
אילן מירון סמנכ"ל הנדסה, "פזגז"
מהנדסת לימור לסטיגזון יועצת איכות הסביבה, התאחדות התעשיינים
אהוד זיו ראש מחלקת אחזקה ובטיחות, קצא"א

אתי בנדלר

לאה ורון

דקלה אברבנאל


תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט) (תיקון), התשס"ד-2004

בוקר טוב. על סדר היום תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט) (תיקון), התשס"ד-2004. ב-18 באוקטובר הוועדה אישרה את רוב התיקונים של התקנות שמונחות לפנינו. נותרו שלוש תקנות שיש לגביהן מחלוקת. לבקשת משרד המשפטים הוסרה תקנת עונשין, ולכן אנחנו מתכנסים היום.

מדובר בשלוש תקנות בתיקון תקנה 10 והוספת שתי תקנות חדשות: 42א ו-65א. אקרא קודם את תיקון תקנה 10.

לא קיבלנו את החומר הנוסף.

לא קיבלנו את הנוסח שהוספתם.

משרד התעשייה, המסחר והתעשייה הוסיף אותן, אבל מייד נעביר את החומר.

הטיוטה שנמצאת כאן נשלחה לאישור חברת הדלק. זה נשלח בדואר אלקטרוני.

סליחה, אז זה בסדר.

מאחר שלתחנות תדלוק בגפ"מ יש תקן ישראלי, רצינו לבקש שיהיה סייג שהדרישות לא יחולו על תחנות תדלוק בגפ"מ.

אין לנו התנגדות לזה לסייג את ההוראות בפרק מסוים. זה עלה רק אחרי שיחה אתמול. הטענה היא שהתקנות בפרקים ד' ו-ו' סותרות את התקנה החדשה שהוספנו לגבי תדלוק בגפ"מ.

נתחיל בדברים שלשמם הוועדה התכנסה.

אני מבקש להעלות עוד סוגיה, לגבי עבודות ריתוך במחסנים ובתחנות תדלוק. לפי התקנה, נדרש שם אישור של מפקח עבודה. אך בתקנות אחרות נכתב שהמאשר צריך להיות האחראי על הבטיחות של אותו מתקן, לא צריך לרוץ בגלל כל עבודת ריתוך.

זה לא מדויק, אבל זו עוד תקנה שמבקשים לדון בה. מייד נסביר.

אני מתחילה מתיקון תקנה 10. פסקה (3) לא אושרה, הכוונה לתקנות משנה (ד)-(ה).

אני מבהירה שמדובר בתקנה 9 לתקנות המתקנות, שכותרת השוליים שלה היא "תיקון תקנה 10". פסקה 3 מתחילה בשולי הדף.

אני קוראת את התקנות.

אם מסייגים את תחנות התדלוק בגפ"מ ממה שכתוב כאן, אין בעיה. בתקן הדרישות לגבי תחנות אלו מחמירות בהרבה.

בסדר. אנחנו מחריגים אותן כאן.

איפה זה מוחרג?

בתקנה 34א, בעמוד 5.

נגיע לזה.

ההחרגה היא בעצם בתקנה החדשה, שכבר קיימת.

לגבי מרחקי הבטיחות, יש כאן מספרים חדשים, שלא הופיעו עד עכשיו. המרחק של 6 מטר, למשל. המרחקים מתייחסים ל-1.5 מ' לגבי נפט מסוג ב' וג' ול-4.5 מטר לנפט סוג א'. צריך אחידות לאורך כל הדרך. אלא אם כן זה משהו חדש. אם כן, צריך לסייג זאת רק לתחנות חדשות ולא לתחנות ישנות.

לדעתי בהוראות המעבר יש התייחסות לתקנה 10(ד), ובאמת היא חלה על מתקנים חדשים. אני מפנה לתקנה האחרונה בעמוד 12.

אבל זה גם בתקנת משנה (ה).

אני מדבר על תקנת משנה (ד). מדובר פה על שטח פתוח של מתקן, תחום של 15 מטר "מאביזרים המותקנים על צינורות, וכן מיחידות ניפוק ומערכות ניקוז" – את כל מגדיר אלה תקן ישראלי 60079, גם מרחקים. אין מקום לקבוע כאן 15 מטר, כי יש מקומות שבהם יש ממש סרטוט, חתך של הבור, והמרחקים המותרים נקבעים – למשל, אם יש אביזר שנמצא בתוך בור. אם קובעים כאן 15 מטר, בעצם סותרים את התקן. צריך לשים כאן את התקן כפשוטו, בלי לתת פירוש של עוד 15 מטר, כי זה פשוט לא נכון.

התקן עוסק בגבהים – מעטפות שנמצאות סביב אתר שיכולה להיות בו דליפת דלק – והוא לאו דווקא קובע 15 מטר. הנתון הזה לקוח מתיאוריה ישנה, שהיתה מזמן, והתקנים הפסיקו לטפל בזה כך. התקן הישראלי מגדיר הכול, אין טעם להיכנס למידות. צריך לומר שיש לעבוד על-פי התקן, זה נכון.

אז איך הגיעו ל-15 מטר שכתובים כאן?

אני לא יודע, זה ישן נושן.

למי יש תשובה על זה?

אני לא מכיר את התקן עד כדי כך.

מה אתה מציע? למחוק את "בתחום 15 מטר ממכלים..."?

לכתוב "על-פי תקן 60076".

מה התקן אומר על ציוד חשמלי?

הכול. נניח שיש אביזר מסוכן, השאלה היא באיזה גובה הוא מעל פני הקרקע. אם הוא מתחת לאדמה, מה שנדרש זה רק הבור שלו ועוד 30 ס"מ מעליו. אם זה מכל – זה אכן 15 מטר. אם זה ברז ניקוז, זה כדור בקוטר 1.5 מטר.

זה יכול להיות מעל ל-15 המטר? יש ציוד חשמלי שמעל ל-15 הוא לא יהיה מוגן?

מקובל עליכם שרק מספר התקן ייכתב?

לא, צריך לציין כאן את 15 המטר. לדעתי לא קוראים נכון את התקנה. זה מצמצם את התקנה, לא מרחיב אותה.

למה כתבו כאן 15 מטר דווקא? למה לא 5 מטר, למה לא 20 מטר? האם מעבר לזה אין סיכון בכלל?

אני מניח שיש אנשים מקצועיים שישיבו על כך.

אם במרחק של 30 מטר יש פתאום עוד אביזר, הוא כבר לא בפנים. לכן כדאי להשאיר את התקן.

אני לא מבינה למה צריך כאן 15 מטר.

בגפ"מ חילקנו את זה לאזורים, למעטפות, ולכל מעטפה נותנים היתר. זה נותן גם הגנה נגד התפוצצות. זו לא דרגה אחת: יש דרגות שונות של הגנה מפני התפוצצות. לא נכון להכניס נתון אחד לתקנה, צריך להפנות לתקן כפי שהוא.

התקנה חלה על כל מה שהתקנות שמגדירות מתקן. זו הגדרה רחבה מאוד, וכוללת בין השאר תחנת תדלוק פנימית במחסן פרטי. אני חושש שזו גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה.

כתוב במפורש שזה נוגע רק לתחנה ציבורית, לגבי יחידות הניפוק והמשאבות.

בישיבה הקודמת התקנה הזאת הוקראה. ההערה היחידה היתה שיש בעיה עם המרחקים בנוגע לתחנות תדלוק ציבוריות ופנימיות. לפיכך המשרד נשלח לעשות שיעורי בית, והובאה תקנה מתקנת שבה החלק השני. כל החלק השני, מהמילים "ואולם הדרישה לקיום ציוד מוגן..." וגו', זה חלק חדש, שלא היה בנוסח הקודם.

למה כאן כתבו 6 מטר?

אני באמת לא מבינה: מציעים 6 מטר, ואחר כך 1.5 מטר, לגבי משהו אחר, וכו'. אלו עניינים מקצועיים, שאני לא אמורה להבין בהם. מכל מקום, הטענה על סתירה כביכול בין התקן לבין מרחק של 15 מטר לא הועלתה בישיבה הקודמת. זה עלה רק עכשיו. אני מניחה שאם אין כאן מישהו שמכיר את התקן על בוריו,

לא נאמר שזו סתירה, נאמר שזו הגבלה. זה צמצום.

יש כאן שתי עמדות, כפי שהבנתי. עמדה אחת היא שהתקן עצמו קובע מרחקים שונים, ולכן אין מקום לנקוב ב-15 מטר. עמדה אחרת היא שאין סתירה אלא מגבילים את תחולת התקן לתחום של 15 מטר. אין לנו כלים להכריע בעניין.

יש כאן מישהו ממכון התקנים?

זה לא מנוסח טוב, לדעתי. התקנה מתחילה במילים "בשטח פתוח של מתקן...". קודם כול היא חלה על מתקן. אחר כך כתוב: "הוראה זו תחול על תחנת תדלוק ציבורית או פנימית לגבי יחידות הניפוק והמשאבות". אבל עדיין לא כתוב שזה לא יחול על מתקנים אחרים שמוגדרים כמתקן.

כתוב: "תחול על תחנת תדלוק ציבורית או פנימית".

אבל לא כתוב שהיא לא תחול על דברים אחרים שהתקנה מגדירה כמתקן. קראי את ההגדרה של מתקן.

יש תקנה ספציפית שקובעת שמה שנאמר בתקנת משנה (ד) חל אך ורק על תחנות כאלה.

זה לא מנוסח נכון.

אי-אפשר לקבל החלטה בלי להבין מה זה התקן הזה.

אני מבקשת להעיר שנציגי מכון התקנים הוזמנו לדיון.

התקן אינו תקן רשמי. לפיכך למפקח עבודה אזורי יש סמכות להחריג, לסייג אותו.

נעבור כעת לתקנה הבאה.

צריך לתקן את הניסוח.

אני מבקש להעיר הערה למר מגנוס: למה קבועים כאן 15 מטר ולא 20 מטר ולא 10 מטר? מאיפה זה בא?

זה הופיע בתקנות המקוריות. נשארנו אתן אבל היתה בקשה,

מה הרציונל?

הוא לא יודע. שאלתי אותו את אותה שאלה בדיוק. לא ניתנה תשובה.

לא נעבור על כך לסדר היום.

נכון, לא נקבל החלטה.

אני מבקש לעבור לתקנה הבאה.

התקנה הבאה היא תקנה 42א, בעמוד 7, בסעיף 27. אני מתחילה לקרוא את התקנה.

אגב, זה כולל גם את העובדים.

התקנה הזאת אושרה כבר.

למה אסור להשתמש בטלפון נייד?

כי אם הסוללה מתפרקת, יש ניצוץ, וזה במישור הקרקע.

היו שריפות כאלה, גם בארץ, זה לא מוגזם.

היו שריפות בארצות-הברית.

אני משלימה את קריאת התקנה. התקנות האלה אושרו על-ידי משרד המשפטים בכל הנוגע לאחריות פלילית, לגבי כל אחת מהנפשות המוזכרות כאן.

עד היום זה לא קיים?

זה קיים, בצורה וולונטרית.

אני מבקש להעיר הערה, ואני לא יודע אם נהוג לעשות זאת בתקנות: חשוב שגודל השלט יוגדר. היום יש שלט בגודל של מטבע של עשר אגורות, עם ציור קטן של טלפון סלולרי, והוא מאחוריי עמוד. איש לא יכול לראות זאת. בטיחות צריכה להיראות. אם לא רוצים בטיחות, שלא יצחקו על זה. אבל כששמים על העמוד הכחול מדבקה קטנטונת – זה לא מתאים.

נקבע מטר מרובע? כמובן, מר זיו צודק בהחלט, אני מסכימה אתו לחלוטין. צריך לכתוב את כל הדברים בשלט די גדול.

יש תקנות שקובעות זאת.

מה שנהוג היום בתקנות הוא וולונטרי, הוא לא היה בחוק, וזה הכי יעיל: אנחנו שמים מדבקה על המשאבות. אנחנו עושים זאת כי אנחנו דואגים לעובדים שלנו.

אבל אני לא רואה את המשאבה.

אני לא יורד מהמכונית. השלט הוא גם למי שבא לתדלק. אני יושב ומעשן בתוך המכונית ולא רואה כלום.

לא לאורך זמן. ב-2006 כנראה תצטרך לרדת, כי עוברים לשירות עצמי. כך המדינה החליטה.

על אחת כמה וכמה.

כולם עוברים לשירות עצמי? אני נוהגת יותר משלושים שנה ולא מתדלקת בעצמי.

אם תדלקי כך, תשלמי 7 אגורות פחות.

יש צו של שר האוצר ושר התשתיות, הם חתמו עליו, ולפיו מאפריל 2006 בכל תחנה יהיה שירות עצמי.

אבל זה לא מונע מהתחנה לתת שירות לאנשים כמוני, שלא יודעים לתדלק.

הרי המתדלק יודע שאסור לו לעשן.

אז על אחת כמה וכמה לא צריך לשים את השלט על המשאבות.

סליחה, בכל זאת נגדיר את גודל השלט.

שירותי הכבאות, בתנאים שלהם לתחנות התדלוק, מתייחסים לשלט, לכתוב בו ולגודלו. זה מטופל באישור רישיון עסק, שמתחדש אחת לשנה. כרגע יש ועדה בשירותי הכבאות שעובדת על הנושא הזה. אפשר להשאיר את העניין כאן כמות שהוא, וזה יטופל. זה גם שונה מחברה לחברה – יש לוגו לחברה, אין שלט אחיד.

השלט לא חייב להיות אחיד, אבל הגודל יכול להיות אחיד.

אני לא מקבל את זה, בכל הכבוד. יש גם הרבה חברות סיגריות, ועל קופסת הסיגריות יש אזהרה בגודל סטנדרטי. זה לא פוגע בלוגו.

נכתוב שהשלט לא יפחת מגודל מסוים.

עד היום הכול היה וולונטרי, אבל אחרי אישור התקנות יהיה מצב חדש: בכל התחנות שעד היום שולטו בדרך מסוימת ואנשים עישנו בהן על אף השילוט, דיני העונשין יחולו – על כל המתדלקים ועל כל הלקוחות. השלט קיים, השאלה היא אם רואים אותו או לא.

מהו שלט סביר? מה הגודל?

הוא צריך להיות בכל מקום, זה לא שייך לגודל.

אבל מה הגודל לפי שירותי הכבאות?

זה יכול להיות בקוטר של 10 ס"מ או של 15 ס"מ, ויכולים להיות עשרה שלטים בגודל הזה. העיקר שזה נראה ללקוח, זה סביר.

עד היום נהגנו לשים את זה על כל משאבה. חשבנו שזה מעביר את המסר בצורה הטובה ביותר. בנושא המחירים אומרים שנשים שלט אחד גדול, אבל לא רואים אותו בכלל, כי זה שלט אחד. בעינינו יעיל יותר לשים מדבקה על כל משאבה.

זה לא סותר.

גם וגם.

בכל מקום שהציבור נמצא, במקום חשוף, יהיה שלט. יכול להיות שלט אחד, יכולים להיות חמישה שלטים, אבל הציבור יראה את הדברים האלה. כאן הסבירות חשובה יותר מהגודל.

גודל של 40 ס"מ על 50 ס"מ זה סביר?

אי-אפשר לשים שלט כזה על משאבה.

לא אמרתי שהוא יהיה על משאבה.

הציבור לא יראה אותו. כך תחנת הדלק בנויה. יש משאבות, אין מקום אחר.

השלט יוצב מעל המשאבה, במקום שהמחיר כתוב. לשם כל אחד מסתכל. שים את זה מעל זה.

אני מציע שיכתבו בתקנות שנדרש שלט אזהרה, ויוסיפו את המילים "במקום בולט ובגודל מתאים".

מה זה "גודל מתאים"?

שאפשר לקרוא.

צריך להשאיר לחברות הדלק מרווח הגיוני.

אנחנו משאירים להם את זה ברווח.

אין סיבה להגדיר שלטים בגודל של 40 ס"מ על 50 ס"מ, שאיש לא יצליח למקם אותם.

יש לי הצעה: בנושא של הצגת הודעה על איסור מכירת אגרופן או סכין לקטין מחויבת הודעה בשלט שמידותיו 40 ס"מ על 50 ס"מ. אני מציעה שכאן ייכתב כך: "...לשלט אזהרה אחד לפחות בנוסח...". בסוף יהיה: "השלט יותקן במקום בולט לעין ולא יוסתר, וגודלו יהיה לא פחות מ-40 על 50 ס"מ".

והוא יהיה פטור מארנונה.

אני מנציבות הכבאות. חשוב להגדיר את גודל האותיות. אני לא זוכרת בעל פה מה הגדרנו בהוראות מפקח כבאות ראשי, אבל גם גודל האותיות, גודל השלט והצבעים הוגדרו שם.

ולא ידעתם לומר זאת לוועדה?

הנושא יידון.

קודם נאמר שאתם רוצים לעשות תקנות חדשות, לעשות שינויים.

לא, אמרתי שזה כלול בהוראות הכבאות, שהן הוראות תקפות.

אם יש הוראות תקפות של כיבוי אש, למה צריך את זה כאן?

עדיין אין.

קודם כול מדובר במשהו מתוכנן.

ההוראות תקפות כבר שנה.

אני מבינה שעדיין אין נוסח סופי. מעבר לכך הוועדה צריכה להחליט אם היא רוצה לעגן את זה בחקיקת משנה או בהוראות נוהל. זה הבדל במעמד הנורמטיבי.

יש לי בקשה נוספת, ואני מקווה שנציג משרד הפנים נמצא כאן. כל הדברים האלה, שנועדו לבטיחות ולזהירות ולהגנה – אנחנו מקבלים אותם עלינו באהבה ובהחלט עושים זאת מרצון. אבל בגלל כל שלט שמושם בתחנה הפקח העירוני דורש מאתנו אגרת שילוט, וזה המון כסף. אנחנו טוענים שזו לא פרסומת, ויש מקומות שמתחשבים בכך ויש מקומות שלא מתחשבים. צריך לקבוע באופן כללי: לא יעלה על הדעת ששלטים שנועדו לבטיחות, העיריות יגבו עליהם אגרות. זו שערורייה.

אגב, יש גם עניין של שפות. הוועדה צריכה לקבוע העקרונות בעניין הזה.

כעיקרון נכניס לתקנות את גודל השלט, את כל המרכיבים.

גודל השלט יהיה לפחות 40 ס"מ על 50 ס"מ, יהיה לפחות שלט אחד, הוא יהיה במקום בולט לעין ולא מוסתר. אבקש התייחסות של משרד המשפטים לשאלה אם הוא צריך להיות רק בעברית או חובה שהוא יהיה גם בערבית. אם כן, אני מבקשת שהוועדה תסמיך אותי לוודא שהעקרונות שהיא תחליט עליהם יבואו לידי ביטוי בנוסח. גם האותיות צריכות להיות קריאות, כמובן.

מה לגבי הבעיה שהעליתי, אגרות השילוט? זה לא יעלה על הדעת, זו לא פרסומת לתחנה.

אני לא יודעת מה המצב היום. האם העיריות גובות אגרות על שלטים שמחויבים לפי דין? זאת השאלה.

כן.

יש עיריות שגובות ויש עיריות שאינן גובות, כל אחת לפי היועץ המשפטי שלה ומצבה הפיננסי.

זה הולך וגובר.

מצד אחד המחוקק מטיל חובה על עסקים ומצד שני גובים כסף.

מה אנחנו יכולים לעשות בעניין?

אני לא יודעת.

נכתוב שהשילוט יהיה פטור מארנונה.

השאלה היא אם זה בגדר ההסמכה של השר.

אם לא, השר לא יחתום.

שלפחות תצא קריאה מהוועדה לגוף המוסמך במשרד המשפטים, שייאמר שהוועדה סבורה שלא ראוי להטיל אגרות שילוט על השלטים האלה. אולי משרד המשפטים יוציא הנחיה לרשויות.

כשאתה צודק, אל תתפשר. צריך להעביר את זה בתקנות, והשר יחתום או לא יחתום.

אני מציעה שעו"ד עופרי תבקש ממשרד המשפטים, שנציגם אינו נמצא כאן, שיעבירו לוועדה חוות דעת בעניין. אם יתברר שהנושא אינו חד-משמעי, הוועדה תשוב ותדון בכך. ואולי אישור התקנות לא ייכנס לתוקף עד לקבלת חוות הדעת.

מקובל. אנחנו מאשרים, בסייגים שדיברנו עליהם כרגע, את הוספת תקנה 42א.

כעת נעבור לסעיף 65א בעמוד 10. זו אותה תקנה שדנו בה כרגע, אלא שכאן היא נוגעת לתחנת תדלוק פנימית. אני קוראת את התקנה.

נאשר, עם כל ההערות שהיו קודם.

אגב, הן לא עלו בישיבה הקודמת.

בתוך המכונית יהיה מותר לעשן ויהיה לדבר במכשיר סלולרי? כך עולה מהניסוח. אבל אפשר לשבת עם חלון פתוח ולדבר במכשיר הסלולרי, והוא יכול ליפול החוצה מהחלון, ויהיה הסצנריו שתואר כאן. זה בסדר?

העישון אסור.

לא. כתוב: "לא ישתמש מחוץ לרכב בטלפון נייד או במכשיר קשר ולא יעשן". זה מחוץ לרכב. מתוך זה אני מבין שבתוך הרכב מותר לו לעשות זאת.

נכון.

בקיץ, בימי תמוז הלוהטים, צריך לדומם את המנוע ואז המזגן לא עובד. אם מחכים בתור, אני אתבשל בפנים.

אז פותחים את החלונות.

אתה מדומם מנוע רק בעת התדלוק, לא כשאתה מחכה.

בסדר, אני לא רוצה להקצין את זה.

אבל ההערה במקום.

הכול, או לעניין "ולא יעשן"? גם מכשיר קשר ומכשיר נייד?

אם אני מעשן סיגריה והחלון פתוח, ניצוץ של הסיגריה יכול לעוף.

הבעיה היא שהנהגים מעיפים את הסיגריה דרך החלון, ולא יודעים לאן היא עפה. אצלנו במשרד אסור לעשן, נקודה, כי לא יודעים לאן בדל הסיגריה יגיע.

אבל יש גבול.

זו שאלה של פרשנות, אפשר לראות זאת כאיסור בכלל, לא רק מחוץ לרכב.

אני קוראת את ההוראה. משמע שבתוך הרכב אפשר לעשן.

הכוונה היתה שלא יעשנו בכלל.

אי-אפשר לכפות על אנשים לא לעשן בכלל.

אפשר להבין את זה בשתי הדרכים – עישון מחוץ לרכב ועישון בתוך הרכב.

במשך 50 שנה לא קרה שום דבר, עם מנוע עובד ועם מנוע דומם. לא מעשנים, לא קרה נזק. למה להפוך את היוצרות?

ועוד איך קרו נזקים: פרצו דליקות, נקרעו צינורות.

לא מהסיגריה. אני לא מכיר מקרים של נזק מסיגריה. בארצות הברית היה מקרה של פגיעה ממכשיר סלולרי.

זה קרה בעולם, אין סיבה שנחכה שזה יקרה אצלנו.

נקבע שני סעיפים: האדם לא יעשן בכלל, קודם כול. הסעיף השני הוא לגבי מה שמחוץ למכונית.

אם הוא יעשן במכונית, בחלונות סגורים, יבוא פקח וייתן קנס?

לא, אתה תעיר לו, ואם המשטרה תראה אותו, יש לה אפשרות לקנוס.

אין אפשרות לאכוף את התקנה הזאת. מה שאפשר לעשות הוא שכשאדם יוצא עם סיגריה, המתדלק יבקש ממנו לכבות אותה.

אין ספק שבאכיפה אנחנו חלשים מאוד במדינה, אבל אני מצפה שבזכות העובדה שיש שלטים, אולי בעוד כמה דורות נחנך את האנשים.

השלט הוא לצאת ידי חובה.

השאלה היא אם זה מסוכן או לא, זאת השאלה היחידה שצריך לדון בה. אם עישון במכונית בשטח של תחנת תדלוק אינו מסוכן, אין שום סיבה לאסור זאת.

זה יותר מסוכן לאדם שנמצא בתוך המכונית.

לזה אני לא דואגת, זה לא ענייני.

אפשר להבין זאת גם כך וגם כך.

השאלה מה הוועדה מחליטה. צריך להתאים את הנוסח לכוונת הוועדה. השאלה פשוטה, ואני חושבת הוועדה זכאית לתשובה על השאלה הזאת.

בנוסח של השלט כתוב: "אין לעשן בשטח התחנה".

אני זוכרת שזו היתה הכוונה – שלא יעשנו בכלל. אבל חבר הכנסת טל העלה את השאלה.

אולי המכונית שלי היא אקס-טריטוריה?

לא. השאלה היא אם זה מוצדק.

מהבחינה הבטיחותית אין בעיה שהאדם מעשן במכונית שלו, חד-משמעית. אם הו זורק בדל סיגריה, זו בעיה, אבל אם לא?

נשאיר זאת כך. הסעיף מאושר.

הכוונה לאיסור עישון בכל שטח התחנה?

נכון.

אחרי שעברנו על הניסוח עם משרד המשפטים, אנחנו מוסיפים תקנת עונשין חדשה. אני מפנה לעמוד האחרון, תקנה 77א.

אני רוצה להסביר את הרקע: התקנות עצמן אינן קובעות מהו העונש של מי שמפר את הוראותיהן. לכן חלה הוראה בחוק שמאפשרת גם מאסר. העליתי את העניין בפני עו"ד עופרי וביקשתי שתבדוק במחלקה הפלילית במשרד המשפטים אם אומנם ראוי, בגין העבירות החדשות שהוספו עכשיו, לאפשר עונש מאסר או יש להסתפק בקנס. זו הסיבה שמביאים תקנה חדשה.

אני קוראת את הוספת תקנה 77א. הסכום הוא 12,000 ש"ח, אולי יותר. לפי מה שכתוב בחוק כרגע, זה הסכום.

אם אעשן בשטח התחנה, זה הסכום שאשלם?

זו סיגריה יקרה.

יכולת להיכנס למאסר. את זה ביטלנו.

זה לא מספיק.

אנחנו רוצים לסיים את הדיון בתקנות היום. למה זה לא מספיק?

יש עוד הוראות בתקנות שנוגעות לדברים דומים, למשל תקנה 16א החדשה, שמדברת על איסור שילוט בחוות מכלים. אז שם כן ייתנו מאסר? צריך לצרף לכאן את כל התקנות האלה, גם בנוגע למתקנים אחרים.

תודה. שמענו את הטענה ולא קיבלנו אותה. אנחנו מאשרים את תקנה 53, את תקנה 77א. נתקדם.

נעבור לתקנה 34א, בעמוד 5, בעקבות הערה של התאחדות התעשיינים. כתבנו שבתחנת תדלוק ציבורית שמתבצע בה תדלוק בגפ"מ יקוימו בקשר למתקנים אלה הוראות תקן ישראלי 5512. מבחינתנו היתה כוונה שכל המתקנים שבהם יש תדלוק בגפ"מ, כל התקנות באותו פרק לא יחולו.

צריך להחליט אם לפתוח מחדש את העניין הזה.

כלומר נתבקשנו כאן לקיים דיון מחודש בשתי תקנות.

מי הגיש את הבקשה, משרד המפשטים?

לא, התאחדות התעשיינים ביקשה זאת כרגע, בפתיחת הישיבה. היא רוצה לדון מחדש בשתי תקנות, כדי לסייג את התחנות שמתדלקות בגפ"מ ולהכניס החרגה.

רוצים לומר שיתר התקנות בפרק הזה אינן חלות.

אבל קודם צריך הסכמה לפתוח את הדיון מחדש. אני מקיים הצבעה על פתיחת הדיון מחדש: אנחנו פותחים את הדיון מחדש. מה אתם מציעים להכניס לשם?

הבקשה היא להפוך את התקנה הזאת כפי שהיא מנוסחת לתקנת משנה (א), ויש לי הצעה לנוסח להחרגה, שהוא תוספת לתקנת משנה (ב): הוראות תקנות 35-47 לא יחולו על מתקנים לתדלוק רכב בגפ"מ – כל התקנות שנמצאות בפרק ד.

יש אותה תקנה לגבי תחנות דלק פנימיות, והיא תקנה 55ב. ההצעה היא שגם שם מה שנאמר יהיה תקנת משנה (א), ואותו נוסח יוסף לתקנה משנה (ב): הוראות תקנות 56-65 – ההוראות בתוך פרק ו – לא יחולו על מתקנים לתדלוק רכב בגפ"מ.

מה זה אומר?

זה כבר מכוסה בתקן.

מה יהיה לגבי מתקנים מעורבים? הרי זה מה שיהיה בסוף. לכן ההחרגה צריכה להיות מנוסחת כך: "לא יחולו על מתקנים המתדלקים רק בגפ"מ". כי בתחנות המעורבות יחולו שתי התקנות.

נכון, אבל תקן 5512 חל רק על מתקני גפ"מ.

האם מקובל עליכם מה שאמר מר קירש? זה יהיה רק לתקנות שמתדלקות בגפ"מ?

רק לגבי מתקנים של תדלוק רכב בגפ"מ.

לא, גם לגבי מכונות משולבות. התקן מתייחס לשניהם.

אלו עניינים מקצועיים, אני לא יודעת להשיב עליהם.

רוב הסיכויים שרוב התחנות הציבוריות יהיו משולבות.

אז מה הועילו חכמים בתקנתם? אם מחר מכניסים תדלוק בגפ"מ לתחנת דלק, פוטרים אותם מכל התקנות?

אם יש גם תדלוק בדלק, מה שרלוונטי לדלק יחול. אבל בכל ההוראות לגבי גפ"מ יחול התקן.

הן לא יחולו על המתקנים לתדלוק דלק בגפ"מ אלא רק על המתקנים האלה.

כך כתוב.

הנוסח מקובל עלינו.

ברור שהמתקנים שאינם לתדלוק רכב בגפ"מ, ששם יחולו ההוראות.

אז זה מקובל. רשמנו את ההחרגה של הגפ"מ.

יש עוד תקנה שמבקשים לדון בה אחרי שהוועדה אישרה אותה בדיון הקודם: תקנה 55.

אני רוצה להעיר משהו ברמה העקרונית. לא אתעסק בזוטות, אבל אני חושב שאחרי שאנחנו עוברים על תקנות ומאשרים אותן, ללכת אחורה – אומרים שרק עז עושה את זה. אני לא מתכוון להיות עז וללכת אחורה בכל פעם. יש כמה דברים שלא נראים גם לי, ואני מבקש לפתוח עוד 11 תקנות נוספות ולדון בהן. האם זה יהיה בסדר? זה יהיה ראוי?

בכל הכבוד, כרגע אני לא מתנגד לפתיחה של הנושא הזה, אבל אני חושב שהיושבים כאן צריכים להכין שיעורי בית מלכתחילה, ולא לנסות להקל דברים ולחזור שוב לוועדה.

אם ההערה סבירה, למה להוציא תקנה גרועה?

נדמה לי שהפנייה של חבר הכנסת טל לא היתה אליך, אלא אל יושב-ראש הוועדה. אני מכבד אותה, בהכנעה. אני רואה שפקידי הממשלה מבינים שחברי הכנסת הם רחמנים בני רחמנים.

והם גם עובדים אצלם.

קודם נשמע במה רוצים לדון.

תקנה 55 סותרת את תקנה 10, שאושרה על-ידי הוועדה לפני כמה רגעים. הכוונה לריתוך במחסן גז. יש המון נוסחים ממקומות אחרים: בתקן, בהוראות הבטיחות, בהוראות המחסנים, שעומדים להגיש לכנסת. ריתוך נעשה באישור בכתב של הממונה על הבטיחות, המנהל או המהנדס. להזמין את מפקח העבודה בגלל כל ריתוך, כדי שיבוא לאשר זאת? גם כשעובדים במשמרות, בלילה? זה לא מעשי, זה לא קיים, וזה סותר הרבה תקנים.

גם תקנה 10 אומרת: "לא תיעשה במתקן עבודה באש גלויה". ההגדרה של "אש גלויה": "להבה, גץ, ניצוץ חשמלי או מקור חשמלי בעל אנרגיה מספקת לגרום להתלקחותם של גזים או נוזלים המאוחסנים במתקן". תקנה 10 אומרת שלא צריך אישור של מפקח העבודה. זה גם לא מעשי. מר מגנוס יכול לאשר שמעולם לא הזמינו אותו לאשר ריתוך במקומות כאלה של היום והלילה.

ד"ר מגנוס הוא מפקח ארצי.

אני מציע למחוק את תקנה 55.

התקנה קיימת בנוסח הנוכחי, וגם היא מחייבת אישור ממפקח העבודה האזורי. זה לא דבר חדש, זה קיים בתקנות הנוכחיות.

אני לא מקבל את הטענה הזאת. שאם זה לא דבר חדש אבל הוא לא טוב? במקרה הזה אני מצדד בדברי מר ג'ורג'. אולי יש מקום לתקן. אם תאמרי שהישן הוא גם הטוב ביותר, בסדר, נישען על הישן.

קודם אמר חבר הכנסת שאין אכיפה. זה נכון, כאן לא היתה אכיפה כי התקנה אבסורדית. לא צריך להכניס תקנה שלא יהיה אפשר לאכוף.

זה גם עלול ליצור בעיה בטיחותית: אם יש תקלה ונאלצים לבצע ריתוך כדי לתקן דליפה – יצטרכו להמתין למפקח?

תודה. אני מקיים הצבעה על פתיחת הדיון מחדש בתקנה: אושר פה אחד. בבקשה.

אני בעד. בלילה, במשמרות, באירועים כאלה – אי-אפשר להמתין.

אני בעד לקבל את ההערה, ולו מהסיבה שאי-אפשר להזמין את המפקח האזורי בכל עניין קטן. אם היה מפקח אזורי צמוד, בסדר.

אני מציע שייכתב שלא יתבצע ריתוך אלא על-פי נוהל שאושר על-ידי מפקח עבודה אזורי.

תודה. מר מגנוס, אני שמח שחבר הכנסת טל הצליח להעיר אותך בישיבה הזאת.

מי בעד ההצעה הזאת? אין תומכים. מי בעד ביטול הסעיף: אושר. אנחנו מורידים את הסעיף. ביטלנו את סעיף הריתוך.

לא, רק את התנאי של מפקח עבודה.

הוחלט למחוק את התקנה. זה ביטול תקנה 55.

תקנה 55 הישנה לא נשארת? צריך לכתוב שהיא מבוטלת.

כעת נחזור לתקנה שהתווכחנו עליה קודם לכן: תקנה 10 בעמודים 3-4. אפשר להגיע להבנות כאן? מה ההצעה?

אם מוחקים את הנתון של 15 מטר, לדעתי לא יהיה ברור איך צריך לנהוג.

יהיה ברור: לפי התקן 60079.

התקן מגדיר הכול. אגב, הוא לא כתוב עברית. מכון התקנים הישראלי אימץ את התקן האירופי IEC79.

אז מה לכתוב כאן?

אפשר למחוק את הקטע מהמילה "בתחום" עד "נפט מסוג א'": "בשטח פתוח של מתקן, יהיה ציוד חשמלי מוגן נגד התפוצצות (Explosion Proof) בהתאם לת"י 60079".

בסדר. זה מקובל עליכם?

כן.

אם כן, אפשר לאשר את התקנה כפי שהיא?

בסדר, אבל הייתי רוצה שמזכירות הוועדה תשלח מכתב למכון התקנים הישראלי. צריך לבקש מהם שיתרגמו את התקן לעברית. חשוב שהתקן יהיה כתוב בעברית.

הם עושים את זה הרבה באחרונה.

תודה. אני מקיים הצבעה על תיקון תקנה 10(3): אושר פה אחד.

אם כך, אישרנו הרגע את תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט) (תיקון), התשס"ד-2004.

כפוף לקבלת חוות דעת, כפי שדיברנו.

יש עוד כמה סעיפים שאני לא רוצה לפתוח כאן, אבל אני חושב שהם שגויים. אלו דווקא סעיפים שנעשה בהם שינוי. הערנו הערות ולא התייחסו אליהן. לדעתי יש דברים שאינם רלוונטיים, והם לא עלו כאן לדיון. אני מבקש שהוועדה תעיר שהנושא ייבדק שוב, ואם זה לא משמעותי, יהיה אפשר לתקן את הדברים.

אני לא יודע על מה אתה מדבר.

יש הנושא של מרחקים.

זה אומנם אחד הנושאים הכי מרתקים שהוועדה עסקה בו בשנתיים האחרונות, אבל לא צריך להגזים.

למשל אני מפנה לתקנה 60. יש שם סתירה בין סעיף (5) לסעיף (6).

איפה הייתם בדיונים הקודמים?

חברים, הישיבה נעולה. מי שיש להם הערות ורוצים להעבירן כדי שאפנה אותן למשרדים הנוגעים בדבר והם יבחנו את הדברים –אני מוכן לעשות זאת בתוקף תפקידי הרשמי והבלתי רשמי. אבל את התקנות אישרנו.

כפוף לקבלת חוות דעת של משרד המשפטים בדבר פטור מאגרת שילוט וכל הניסוח, בשלטים המחויבים לפי התקנות האלה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00.