ד' - הצעת חוק לעידוד העסקת עובדים ישראלים בענף החקלאות, התשס"ד-2004

5
ועדת הכספים
29.11.04

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
מיום שני, ט"ז בכסלו, התשס"ה (29 בנובמבר, 2004) בשעה 12:10

הצעת חוק לעידוד העסקת עובדים ישראלים בענף החקלאות, התשס"ד-2004

חברי הוועדה: אברהם הירשזון – היו"ר
איוב קרא

חה"כ רן כהן
אמנון נגר – משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ממונה על היחידה לעובדים זרים
שי סומך – משרד המשפטים
נועה וגנר – משרד התמ"ת

משה בר סימנטוב
סיוון הכטר

אברהם דניאל
נעמה בר גד פייביש
שאלתיאל שרעבי
חנניה אזולאי

חיים חדד – התאחדות חקלאי ישראל

שגית אפיק

טמיר כהן
















הצעת חוק לעידוד העסקת עובדים ישראלים בענף החקלאות, התשס"ד-2004

שלום לכולם, אנו עוברים לנושא הבא – הצעת חוק הצעת חוק לעידוד העסקת עובדים ישראלים בענף החקלאות, התשס"ד-2004, של חבר הכנסת רן כהן וקבוצת חברי כנסת. אנו מכינים את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית.

הצעת החוק הזו מוגשת על ידי חברי כנסת מכל הסיעות בבית. עיקרו של דבר- אנשים עוסקים הרבה מאד בנושא של העובדים הזרים, וחלק נגזר מזה זה עידוד עבודת ישראלים במקומות השונים שבהם עובדים העובדים הזרים. מאחר ואנחנו כבר אחרי הקריאה הראשונה, שעברה גם במליאה וגם בוועדה הזו, אני יכול לתמצת לחלוטין את הדברים. אנחנו מוצאים, בעצם, שלושה מגזרים עיקריים שבהם נמצאים עובדים זרים במדינת ישראל שעובדים, כחוק. אני לא מדבר על אלה שעובדים שלא כחוק. בעיקרו של דבר זה בענף הסיעוד, בענף החקלאות ובענף הבניין. בעוד שלענף הסיעוד יש קושי מאד גדול למצוא עובדים ישראלים לאותן משימות של 24 שעות ביממה, ולגור בבית, וגם שם יש כיווני פתרונות, אבל נעזוב אותם כרגע – בענף הבניין יש תזוזה בהחלט לא רעה בכניסת עובדים ישראלים. בעיקרו של דבר- מהציבור הערבי, בגליל בעיקר, שנכנס לענף הזה. אנחנו עוקבים אחרי זה כל הזמן, ויש לזה חשיבות עצומה.

לענף החקלאות בעצם יש תלות מאד קשה בעובדים זרים מיומנים, למרות שישראלים עבדו בחקלאות בהיסטוריה, בנו את החקלאות, עשו את ענף החקלאות, אבל היום, כאשר ענף החקלאות צריך להתמודד עם מתחרים בעולם ועם תשלומי השכר, יש לו תלות מאד גדולה וקשה בעובדים זרים. כל המציעים כאן רוצים ליצור בעצם מעין עבודת פיילוט של עידוד ישראלים לעבוד בחקלאות, אם במגזר מסוים, אם באזור גיאוגרפי מסוים, אם בענף מסוים. אנחנו לא באים לקבוע את זה כאן. זו בדיוק תהיה עבודתו של שר החקלאות, שהוא יצטרך להביא את העבודה לנושא הזה, ולכן – מאחר ואנחנו ממילא מוגבלים בתקציב שהוא פחות מ- 5 מיליון שקל – ההצעה מציעה 4.99 כדי לא לעבור את הצורך הזה, של מעל 5 מיליון שקל, שתצריך מעל 50 קולות בכנסת. זה עבר פה אחד במליאת הכנסת, כך שלא היתה בעיה גדולה בנושא הזה. אנחנו רוצים לסלול דרך שבה עובדים ישראלים יוכלו ותהיה להם מוטיבציה ותמריץ להיכנס ולעבוד בחקלאות. היה וזה יצליח – המדינה תדע איך לעשות את זה באופן נרחב יותר, בעתיד. הכל, כמובן, בשיתוף פעולה עם החקלאים. אני לא רוצה לפרט עכשיו את כל מה שלמדתי בעניין הזה. למדתי המון. אין טעם שאפרט כאן, כי המשרד יודע יותר טוב ממני, וגם החקלאים, ואין שום סיבה לא לקדם את זה באופן שבו 5 מיליון שקל יושקעו בעניין, 4.99. ואז נדע דבר אחד: שגם אם בעקבות החוק הזה יתווספו לענף החקלאות 500 או 1000 עובדים ישראלים, שיתפרנסו מחקלאות, יביאו פרנסה לביתם ויתמכו בענף החקלאות בעבודה ישראלית – מבחינתנו זה שווה. שוחחתי באופן אישי עם שר האוצר בעניין הזה. בהתחלה היתה התנגדות. לאחר מכן הוא הרפה מההתנגדות, ונדמה לי שהוא אפילו תומך בעניין. שר החקלאות בוודאי תומך, מליאת הכנסת תומכת. אני לא חושב שיש כאן מקום לוויכוחים גנרליים. אם היה מדובר על 500 מיליון או היה מדובר על להפסיק יבוא עובדים זרים באופן גורף, או דבר דרמטי מהסוג הזה, היה טעם לוויכוח גנרלי. כאן מדובר על פיילוט. נדמה לי שאפשר להעביר את זה כפי שזה, או את כל התקנות שיובאו על ידי השר, כדי לראות איך מבצעים את החוק הזה, בוועדת הכלכלה. אם היה מדובר בסכומים גדולים – זה היה חוזר הנה.

מישהו מאנשי המשרדים רוצה לומר משהו בנושא? משרד האוצר.

אני רק רציתי לדעת אם החקלאים מעריכים שתוספת של 2000 שקל לחודש יכולה לתת מענה, אולי, לעידוד כניסת ישראלים לענף החקלאות. השאלה האם בדקת כמה מ- 5 מיליון אפשר להכניס - - -

חבר הכנסת קרא, אני אגיד לך ביושר: לחקלאים עצמם הכי קל בעולם לקבל עובדים זרים. הם עובדים הרבה מאד שעות, בתעריפים יותר נמוכים. זה הרבה יותר קל. אבל חלק מהחקלאים אומרים במפורש שבמידה ותהיה אפשרות לתת לעובדים הישראלים שבשכנותם או באזורם סכומים יותר גדולים מכפי מה שהם משלמים לעובדים הזרים, כי במה שמשלמים לעובדים הזרים – ישראלים לא באים לעבוד. חד וחלק.

אני אומר שצריך 2000 שקל לפחות.

אבל אם יינתנו סכומים, אולי אפילו פחות מ- 2000 שקל לחודש, יש סיכוי - --

· - -

בחוק לא מדובר על - - -. על זה ידובר בתקנות, אבל ברור לגמרי שזה יצטרף לסכום כזה שבאמת יביא את אותם מועמדים רלבנטיים להצטרף לכוח העבודה.

אני הייתי זה שחוקק את החוק המקורי שהעניק ליוצאי צבא מחצית מדמי האבטלה לשנה הראשונה, אם מתייחסים לענפים כמו עבודה מועדפת. זה עבד לעילא ולעילא. עד היום ישנם למעלה מ- 17,000 חיילים משוחררים שנכנסו לעבודה בעקבות אותו חוק, ונשארו בענפים האלה. כך שכל הסטיגמה על ישראלים שלא רוצים לעבוד – היא סטיגמה מרובעת, אטומה, חסרת תוחלת. צריך, לדעתי, לצאת ממנה ולעשות את זה.

אולי לעשות את אותו הדבר לחקלאות, בנושא הזה, להכניס אותה כעבודה מועדפת.

היא נמצאת. החקלאות היא עבודה מועדפת.

אני אתחיל בעלות התקציבית, שחבר הכנסת רן כהן דיבר עליה כמה פעמים. בחוק אתה יוצר קריטריונים לזכאות. אין אפשרות ליצור קריטריונים לזכאות ובמקביל לקבוע מגבלה תקציבית. עשינו חשבון פשוט, שאם יינתן 1000 שקל לחודש, ולדעת החקלאים זה ודאי לא מספיק – יבואו 1000 מצטרפים חדשים? אז אנחנו כבר מגיעים לעלות תקציבית של 12 מיליון. אנחנו לא יכולים להגביל את העלות, כי ברגע שאתה קובע זכאות – כל מי שיעמוד בקריטריונים יהיה זכאי, והעלות התקציבית ודאי תהיה גדולה מ- 12 מיליון שקלים.

באופן פרטני יותר – ההצעה מדברת בעצם על סבסוד שכר.

אגב, שר האוצר בישיבה האחרונה פה, צידד בזה.

ההצעה פה מציעה סבסוד שכר, אני מניח שדובר רבות בפני הוועדה בהקשרים רבים על הבעייתיות של סבסוד שכר ומה קורה בתום תקופת הסבסוד, השכר ירד – העובדים ילכו. אנחנו יוצרים פה איזשהו עיוות של פונקצית הייצור בחקלאות, שתעדיף עבודה על פני הון. אני גם לא יודע איך נוכל להתמודד עם זה שרק מצטרפים חדשים, ולא כל ה- 50,000 עובדים בענף החקלאות יקבלו. נמצא את עצמנו במצב שכולם זכאים איך שהוא לקריטריונים, יעמדו בקריטריונים ויהיו זכאים לתקציב, ואז העלות תהיה מאות מיליונים.

מה שאנחנו אומרים – לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 52.6 עובדים ישראלים - - -

· - -

יש עשרות אלפים. כל מספר שלא נסכים עליו, עדיין נמצא את עצמנו עם מספרים עצומים. מה שאנחנו אומרים הוא שצריך למצוא פתרונות ארוכי טווח לבעיה של עובדים ישראלים בחקלאות. אנחנו גם מדברים עם חקלאים וגם חושבים – שבחלק מהמקומות שניתנו, עד היום, זה בחוק ההסדרים, בהחלטת הממשלה מאמצע אוגוסט, שנקבע שלפחות 40% מתקציב ההכשרה המקצועית יפנה לענפים - - עובדים זרים.זה אומר לפחות 40 מיליון שקלים. צריך לגבש תוכנית, כמובן - יחד עם החקלאים, להכשרה, למימון הכשרה של עובדים בענף החקלאות. צריך לחשוב על עוד פתרונות נוספים – התאמת פונקצית היצור, התאמת תנאי העבודה – בכיוון הזה.

עניין אחרון – אני לא רואה איך נאפשר סבסוד שכר בענף מסוים בלי שזה יזלוג לענפים אחרים. אין ענף שלא - - -

הממשלה מתנגדתלהצעת החוק, ושר האוצר הציג את הנימוקים להתנגדות של הממשלה. אני מתייחס רק ל - -

הממשלה מתנגדת להצעת החוק?

כן.

אז זאת אומרת שזו רק קריאה טרומית וקריאה ראשונה עם התנגדות הממשלה?

נכון.

אני מבקש להתייחס לפרטים, ויש כאן הרבה פרטים שצריך להסדיר אותם, צריך לעבוד עליהם. הצעת החוק היא לא מגובשת. לפני הקריאה הראשונה אמרתי את אותם הדברים, ואז אמרו שהדברים ייעשו לפני הקריאה השניה והשלישית. אני אוכל לתת דוגמאות. יש הרבה פרטים שצריך להסדיר אותם, או לא מעט פרטים – ויש גם קשיי יישום.

הדבר המרכזי הוא היחס בין הסעיף התקציבי של ה- 5 מיליון לבין הזכאות האישית.

זאת אומרת שאם יוסדרו פרטים כאלה ואחרים – תתמוך בהצעה?

הממשלה מתנגדת, ואני כפוף להתנגדות.

אבל אפשר יהיה להביא את ההצעה לממשלה, לדיון נוסף.

אני אומר את הדברים בתור נציג היועץ המשפטי לממשלה, שלפי תקנון הכנסת גם אמור לייעץ לה, ומבחינה משפטית ההצעה לא מגובשת, וצריך לעבוד עליה קשה. אני אומר לך: אני לא מתייחס למהות, והמחלוקת היא ברמה בעיקר של משרד האוצר, והיא מתייחסת בצורה מקצועית לתוכן של הדברים. אם אדוני רוצה אני יכול לפרט.

הקשר בין הסעיף שקובע מגבלה תקציבית של 5 מיליון שקלים לבין הזכאות האישית, גורם לבעיות מיסוי קשות. למשל – אם אני ארצה לעבוד בחקלאות ואני רוצה לדעת מה יהיה השכר שלי. אם יתנו לי תוספת לשכר, יכול להיות שאני ארצה לעבוד, אבל אם לא יתנו לי – אני לא אעבוד. אני לא יודע מה יהיה בסוף ההעסקה שלי, כי אני לא יודע אם התקציב ייגמר או לא ייגמר. יכול להיות שאני אעבוד שנה שלמה, ואז, בסוף יתברר שאני לא זכאי לתוספת לשכר כי התקציב נגמר. זו פגיעה, ואני לא יודע איך להסדיר את זה- האם משרד החקלאות ייתן אישור מראש לכל אדם אם הוא יעבוד או לא? ייצבע איזשהו כסף בתוך ה- 5 מיליון לכל עובד? צריך לדבר על כך, אני לא יודע בדיוק איך הדברים האלה ייעשו.

איך פנה השר כאשר היה, למשל, העידוד לקטיף בפרדסים? בדיוק אותו הדבר.

לא נקבעה זכאות בחוק. ברגע שאתה קובע זכאות בחוק – כל מי שיהיה זכאי יהיה צריך לקבל את המענק. אתה לא יכול להתחמק מזה.

אל"ף – אני לא מתחמק. זה נכון, אלא אם ייקבעו דבר מאד פשוט: שה- 500 הראשונים הם אלה שיזכו לעניין הזה. לכן זה לחלוטין תקף.

אתה קבעת – זה כמו להגדיל את התקציב להבטחת הכנסה בכמה עשרות מיליוני שקלים ולהגיד - - -

אם השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת קובע שהחוק הזה חל רק על ה- 500 הראשונים שמתייצבים, בזה הוא גמר את העניין.

· - -

הדבר הזה צריך להיפתר.

דבר שני, וכבר חבר הכנסת רן כהן נגע בזה, הוא אמות המידה לחלוקת התקציב. זאת אומרת –אפשר לקבוע, לפחות צריכה להיות סמכות לזה. צריך להסדיר את הנושא הזה. למשל, אפשר לקבוע שזה יהיה רק בערבה התיכונה. או – כל הקודם זוכה, אבל דברים צריכים להיקבע.

יש נושאים נוספים שהם יותר קטנים, אבל בכל זאת: יחס לחוק שכר המינימום, נושא המיסוי, הגדרה של ענף חקלאות.

מה הבעיה של שכר מינימום?

השאלה אם זה מעבר לשכר המינימום – צריך להבהיר את זה.

זו תוספת לכל שכר.

גם אני חשבתי, אבל כדאי להבהיר את זה. אני לא אומר שזו בעיה גדולה, אבל - -

הגדרה של ענף החקלאות היא די רחבה. הנושא של חיילים משוחררים – מה היחס בין מה שרוצים לתת כאן לבין חוק הביטוח הלאומי – עבודה מועדפת. הנושא של 24 ימים, התנאי הזה, למשל, לא נמצא בעבודה מועדפת. מה קורה בחודשים שיש בהם חגים, חופשים, ימי מחלה? צריכים פה איזשהו מבחן בחוק, אני חושב. יש כאן את סעיף 5, למשל, שהוא לא ברור לגמרי.

אני ממשרד התמ"ת. התבקשתי על ידי נציג הביטוח הלאומי להעיר הערה כללית וגם שתי הערות פרטניות. ההערה הכללית היא הבעיה החוקתית, שגם המשרד הביטוח הלאומי - - -

אני מציע שתייצגי רק את עמדת משרדך.

אני התבקשתי להביע את העמדה.

אני מציע שתייצגי את המשרד שלך. אם הביטוח הלאומי חושב שזה מספיק חשוב לו – שיבוא לכאן.

הבעיה הראשונה, והצביעו עליה כאן קודם, היא בעיית מגבלת הכספים – מה קורה לאותו אדם שהגיע בתום ה- 500 הראשונים, או ה- 1000 הראשונים, והכסף תם. הבעיה הזו מוליכה אותנו לבעיה אחרת, לשאלה – האם באמת מתאים לעשות פיילוט בחקיקה, כאשר בעצם, הנושאים הללו מתאימים יותר להסדרה במסגרות אחרות – של החלטות ממשלה, או מסגרות שקובעות קריטריונים, קובעות לתת את זה ל- 500 העובדים הראשונים או למכסה מסוימת של עובדים. האפשרות לקבוע קריטריונים יותר גמישה, וגם היא לא חייבת להיות בחקלאות. הבעיה של עובדים זרים בענפים מסוימים יכולה להיות גם בענפים אחרים, ולממשלה יש יותר גמישות לזהות איפה נמצאת הבעיה, באיזה עבודות - - -

אבל הכנסת רוצה שזה יהיה בחקלאות. מי אתם שתגידו לכנסת שלא?

אני רק מביעה את העמדה של המשרד.

אולי אלה שלומדים משפטים פשוט לא למדו שיש גם בית מחוקקים, והוא רוצה – בחקלאות.

ביקשתי להציג את עמדת משרדנו, ואני אעשה כך. אני אציג את עמדת משרדי. לכן, מוצע שהדבר ייעשה כפי שנעשה בעבר, שהיו כל מיני פרויקטים לשילוב ישראלים, בדרכים אלה ואחרות. זה מתאים יותר להפעלה בצורה הרבה יותר גמישה.

הבעיות שצוינו פה על ידי משרד המשפטים הן בהחלט בעיות רציניות. האבחנה בין מקבלי אבטחת הכנסה למובטלים – לא הכנסנו לפה את מקבלי הבטחת ההכנסה. איפה המענק לחיילים משוחררים שנכנסים במסגרת מענק לעבודה מועדפת? אנחנו מדברים פה על צורה מסוימת של ניוד, ניוד עובדים. זאת אומרת : יכול להיות שהועבד ימלא 24 ימים בחודש, אבל ימלא אותם אצל כמה מעבידים. איך הדברים האלה ייעשו אם אין כאן איזשהו פרויקט שנעשה בשיתוף רציני של הממשלה, של המשרדים? האם המענק הזה הוא שכר, ואיך הוא ממוסה? מדובר פה על סבסוד שכר, שכר המעביד – האם המעביד מקבל את הכספים האלה עבור עובדיו? האם העובדים האלה מקבלים את השכר ואז צריך לנכות ממנו מס או כל מיני תשלומים – אלה, בעיקרון, השאלות.

אני מהתאחדות חקלאי ישראל. קודם כל אני רוצה לומר שאנחנו תומכים בהצעה. אני חושב שלא צריך לחסוך שום ניסיון – אפילו שזה נראה קצת קשה וכמעט בלתי ניתן להשגה, צריך להמשיך לנסות אותו. אני חושב שמשרדי הממשלה משחקים פה באיזושהי היתממות מסוימת, וחיפוש כל מיני סעיפים ותת סעיפים איך אי אפשר ליישם את הרעיון הזה לעודד העסקת ישראלים בחקלאות.

האוצר, לפני שנה וחצי, הגיע אלינו ואמר שבשביל לעודד ישראלים לעבוד בחקלאות, יוטל מס על העובדים הזרים, כך שלחקלאי יהיה קשה יותר להעסיק אותם. בינתיים לקחו 200 מיליון שקל בפטנט הזה, ולא נכנסו ישראלים חדשים. אז אם האוצר באמת רוצה לעודד – שייקחו את ה- 200 מיליון שקל, ישקיעו אותם בישראלים – אם זה במיכון, אם בטכנולוגיה, אם בשדרוג החקלאות, וישקעו את הכסף הזה באמת בעידוד כניסת ישראלים לחקלאות. הכוונות של האוצר הן לא כאלה. הכוונות של האוצר הוא גם לגזור איזה קופון מהעסקת העובדים הזרים בארץ. הוא משתתף בחגיגה הכללית שכולם שותפים לה חוץ מהחקלאים. הכוונות של האוצר לא אמיתיות.

אנחנו יצאנו לפני שבוע עם החברה' של האוצר. הצענו להם לעשות מספר פיילוטים. אני אומר לכם – נמצא את התוספת. השאלה היא באמת האם אפשר להעסיק עובדים ישראלים בחקלאות. אני מסכים למה שאומר חבר הכנסת רן כהן שגם אם בניסיון הזה נצליח להעסיק 500 עובדים או 1000 עובדים, זה מבחינתנו הישג גדול מאד – להכניס חזרה מספר כזה. אבל מבחינתנו אולי אפשר יהיה להסביר שגם העניין של השכר לא מכניס ישראלים לחקלאות. אולי סוף סוף הוועדה תדע שהמרכיב של השכר הוא לא המרכיב של כניסת ישראלים לחקלאות. סוף סוף העניין הזה צריך לצאת החוצה, כחי כל הזמן מתקיים פה מאבק בינינו לבין האוצר, לבין התמ"ת – כן להכניס או לא להכניס עובדים, והשכר זה המפתח. אני אומר לכם: זה לא המפתח. אנחנו מוכנים לעשות פיילוט – לקחת מקומות, אזורים מסוימים, להוסיף על שכר המינימום, על חשבוננו, כולל על חשבוננו,למצוא את הדרך לשלם את ה- 5 מיליון שקל האלה, כדי שיעשו גם סדר ואיזשהו פיקוח, וסוף סוף לדעת אם אפשר להכניס עובדים ישראלים. אני משער שהאוצר לא צריך להתנגד, אלא למצוא דרך איך לממש את הרעיון הזה של חבר הכנסת רן כהן, בשביל לנסות להעסיק עובדים ישראלים בחקלאות.

אני נציג משרד החקלאות. המשרד תומך בהצעה הזו.

הממשלה מתנגדת.

אני מצטער. יכולתם לבוא מתואמים. אם לא באתם מתואמים – זו לא הבעיה שלנו.

ולגבי ההעסקה – נכון שתמיד טוענים שחסרים עובדים בחקלאות, ויש כאלה שטוענים תמיד שצריך להכניס ישראלים. זה נכון, צריך להכניס ישראלים, אבל כאשר הם טוענים, כמו שאמר חיים חדד, שהגדלת השכר לעובד הישראלי תגרום לכניסתם של הישראלים, הדבר הוא לא נכון. אבל, ה- 5 מיליון האלה, או ה- 4.99 שמצוינים בהצעה, זה יכול להיות מספיק, די והותר, כי לפי מה שאני יודע, ואני מנהל את התחום הזה במשרד – ישראלים לא נכנסים לעבודה הזו. במשך השנה ו- 4 החודשים שלי בתפקיד פנו אלי הרבה, אבל אני ידעתי גם שהתוצאה תהיה שלילית. זאת אומרת, הם הלכו, קיבלו את הטלפונים של חקלאים בערבה ובצפון, בכל מקום, קישרתי אותם עם רכזי ועדות חקלאיות ועם חקלאים, אבל הם הלכו במטרה לחזור, הם לא הלכו במטרה להישאר. ידוע לי על 3 אנשים בלבד שהמשיכו לעבוד, בנאות הכיכר. כל המספרים של הלמ"ס – אני לא יודע מאיפה הם שאובים. אני יודע שבחקלאות היום, השנה, לא הרבה ישראלים נכנסו, ותמיד חסרות ידיים עובדות.

אני רוצה להבהיר נקודה,לאור הדברים שנאמרו: אנחנו מכירים את הקושי ואת הבעיה שיש היום בחקלאות בנושא של עבודה. אנחנו מנסים לחשוב ולקיים איזשהו דין ודברים עם החקלאים כדי לאתר פתרונות , אבל פתרונות שהם ארוכי טווח, פתרונות שיטפלו מהיסוד בבעיה הזו, ויצמצמו אותה, לפחות, אם לא יפתרו אותה לחלוטין. ובאמת – יש רשימה של נושאים שיכולים לבוא בחשבון, ואפשר לדבר עליהם, ואנחנו בהחלט פתוחים לנהל דין ודברים.

ההצעה הזו, לפחות להבנתנו, לא מהווה פתרון. אולי פתרון זמני. ודאי לא פתרון לטווח ארוך, ואולי, אפילו, במידה מסוימת – מעצימה את הבעיה, מפני שהיא גורמת בסופו של דבר לעליה של השכר של המועסק. אם הכוונה היא לחוקק חוק שיפתור בעיה של 500 עובדים בחקלאות, אז יכול להיות שהחוק ישיג את ייעודו. אני מבינה שזו לא הכוונה. אם הכוונה רחבה יותר, אז צריך לפתור את זה בצורה יסודית יותר. אם מעלים את השכר של העובדים, צריך לעשות שינויים בחקלאות, שיאפשרו לחקלאי לשלם שכר גבוה יותר, אלא אם כן הכוונה היא כאן בסוף לבסס נוהל כזה שפשוט נותן סבסוד מלא, בפועל, לכל העובדים הישראלים בחקלאות, עד עולם, ואז, כמובן, שאנחנו לא מדברים על 5 מיליון שקל. ההצגה התקציבית של 5 מיליון שקל מעוותת את התמונה.

ראשית – אני אומר לכם חד משמעית, אני חושב שאתם מגזימים קצת. אני אומר מדוע – אני יודע שעכשיו אנחנו מעבירים את חוק ההזנה. גם הוא לא נותן תשובה לכל ילדי ישראל, אלא רק לחלק מילדי ישראל. יכולים לומר ילדים אחרים: למה אנחנו לא יכולים להיכנס לחוק הזה? אז אומרים – כי אין תקציב. החוק הזה גם קובע שבעוד שלוש שנים, כאשר לא תהיינה תרומות, אולי בכלל יהיה מצב שונה. זאת אומרת, נותנים הזנה, ואז, בעוד שלוש שנים היא תיפסק. אז הולכים גם לנושאים כאלה. לכן אני אומר לכם, שלא זו הדרך.

מה שאני מציע – אל"ף, אם זו הצעת חוק שהממשלה לא תומכת בה, אני חייב להודיע על מועד הצבעה. זאת אומרת, זכותו של כל אחד להיות נוכח, וזה מה שאני מתכוון לעשות. דבר שני – אדוני מגיש את הצעת החוק הזו. זה פרלמנט, וזו זכותו. שמענו את דעת המומחים, ואני מודה להם, ובסופו של דבר העניינים נחתכים בהצבעה של כן או לא. מה שאני מציע לכם הוא לנצל את הזמן הזה, ולשבת עם חבר הכנסת רן כהן. אנחנו נביא את הדברים תוך שבוע או עשרה ימים להצבעה. אם יש תיקונים, שאתם מגיעים אתו לכלל אפשרות לתקן, על דעת שניכם, אני אשמח מאד להביא את הנוסח המתוקן. אם לא – זו זכותו המלאה של חבר הכנסת להביא את זה להצבעה, וזה יישאר או ייפול על פי החלטת חברי הכנסת.

הלשכה המשפטית - - צריך לשתף פעולה עם הלשכה המשפטית.

זה ברור, אל תדאג.

חוות דעתה של הממשלה היא שהעלות התקציבית גבוהה מ- 5 מיליון שקלים ולכן נדרש רוב של 50 חברי כנסת.

תאמין לי שכשהוא יגיש את זה אחרי התיקונים זה יהיה ברור מאד ומוגדר. אל תיתלו בזה שזה לא יהיה יותר, כי אם הוא יאמר שהצעת החוק הזו היא רק ל- 50 0עובדים, הרי אפשר להגדיר את הדברים. אל תיתלו בזה.

אני מאד מכבד את הדוברים של משרדי הממשלה. אל"ף, הממשלה והאוצר לא הציבו שום תוכנית, למרות שאנחנו מטפלים בעניין הזה שנתיים. שנתיים מביאים עובדים זרים וחקלאי ישראל תלויים בהם. משרד האוצר, חוץ מלהתנגד לא עשה כלום. אני לא אומר את זה בכעס, אני אומר את זה כעובדה. אני מנהל את התחום הזה שנתיים כבר.

דבר שני – משרד האוצר היגיע להסכמה עם הקבלנים בבניין שהוא עושה אתם פרויקט בלי חוק. הוא לא מקיים אותו. למה? כי אין חוק.

כאשר חוק קובע שהתקציב הוא 4.99 מיליון, חזקה על השר, שמתקין את התקנות, שהוא יגביל את החוק הזה, את התוצאה, ל- 4.99. זאת אומרת, כל האמירה כאן כאילו שזה לא יהיה 4.99, למרות שכך כתוב, היא אמירה חסרת שחר, כי השר יתקין תקנות במסגרת ה- 4.99. אין לו דרך אחרת.

הערה נוספת – אני בהחלט נכון, ברצון, להצעתך, לתת מענה על ההערות, יחד עם הלשכה המשפטית. אנחנו ברצון רב נביא את זה תוך מענה לאותם הדברים שאתם מעלים אותם כבעיות אמיתיות. אני לא מתכוון לעבוד – לא על האוצר, לא על הממשלה, ולא על אף אחד. כל מה שאני רוצה הוא שישראלים יעבדו יותר בחקלאות. נעשה את הניסיון הזה. אגב, בשיחה אישית ביני לבין שר האוצר, חד משמעית הוא אמר לי שהוא בעד. אז אני לא יודע מה קורה בינו לביניכם, וזה גם לא מעניין. אני הולך כמצוות היושב ראש. נשב על זה יחד, נתקן את התיקונים הדרושים, והיושב ראש יחליט.

גברתי, היועצת המשפטית, תרכזי את הנושא הזה.

ברוח המלצתך, היושב ראש, אני רק מבקשת תיקון שהוא לא קשור ללאקונות המשפטיות שהועלו כאן, להוסיף בסעיף 5 – לגבי התקנות האלה, להוסיף גם את שר האוצר - - -

תוסיפי את מה שאת רוצה. קודם כל – אני לא יודע אם הנושא של התקנות יהיה פה, בוועדת הכלכלה, או בוועדת הכספים. בישיבה הסופית, לפני ההצבעה, אני אתן לך את האפשרות להעלות את זה.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:35