ב - הצעת חוק הרשויות המקומיות (משמעת) (תיקון מס' 4 – השעיית עובד שהחלה נגדו חקירה פלילית)












2
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
29/11/2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 325
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שני, ט"ז בכסלו התשס"ה (29 בנובמבר 2004), שעה 13:30

הצעת חוק הרשויות המקומיות (משמעת) (תיקון מס' 4 – השעיית עובד
שהחלה נגדו חקירה פלילית), התשס"ד-2004

חברי הוועדה: יורי שטרן – היו"ר
לאה נס

חה"כ גלעד ארדן
עו"ד מרגלית בוטרמן הלשכה המשפטית, משרד הפנים
עו"ד אביטל שטרנברג משרד המשפטים
טובי לין בן שלום קמ"ד חקירות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון
פנים
עו"ד חמי לפידור מרכז השלטון המקומי
עו"ד בני יערי אב בית הדין למשמעת
יעקב היכל יועץ לוועדת הפנים ואיכות הסביבה, הכנסת

מרים פרנקל-שור
עידו בן יצחק, מתמחה

יפה שפירא

דקלה אברבנאל


הצעת חוק הרשויות המקומיות (משמעת) (תיקון מס' 4 – השעיית עובד שהחלה נגדו חקירה
פלילית), התשס"ד-2004

שלום לכולם.

כשנגמרה הישיבה שמתי לב שהחסרנו דבר חשוב מאוד: שבבקשות מסוג זה ידון דיין אחד, ולא יצטרכו להרכיב הרכב של שלושה. ביקשנו מהיועצת המשפטית של הוועדה לצרף את זה.

ההערה מקובלת.

אז אנחנו מקריאים את כל החוק או רק את הסעיף הזה?

לנו יש הערות להוראת המעבר.

אם כן, היועצת המשפטית תסביר לנו במה מדובר.

באופן כללי הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית. טרם ההנחה התקשר אלי מר בני יערי ואמר שיש לו הערה נוספת להצעת החוק. זו היתה הערה מהותית, ולכן סיכמתי עם חבר הכנסת ארדן שלא נניח את הצעת החוק, משום שבקשתו של מר יערי מהותית מבחינתו. אם לא תתקבל החלטה כזאת בוועדה לא יהיה ניתן להפעיל את החוק מבחינתו.

אז בואו נתייחס רק לסעיף הזה.

הסעיף המבוקש הוא פסקה (3). עו"ד יערי מבקש להוסיף אותה. צריך גם לדון בסעיף 2(ב), אם אנחנו כבר מעלים את זה. כוונתי להוראות המעבר.

קודם כול נדון בפסקה (3). לא צריך להסביר, קודם כול נקרא את הפסקה.

אני קוראת את פסקה (3). משמעות הדבר שבבקשות שמפורטות בפסקאות (1)-(2) ההרכב יהיה דן יחיד ולא שלושה שופטים.

יש עם זה בעיות?

מי קובע? אב בית הדין קובע? זו סמכותו?

כן, זה קיים לגבי משכורת בתקופת השעיה.

אני מקיים הצבעה: אושר פה אחד. מה לגבי הוראות המעבר?

סליחה, רציתי לברר משהו. אני חושש שאולי אני לא צודק, אולי זה סוכם בפעם הקודמת וחסר כאן. אני מתכוון לסעיף (2). כתוב: "הוגש כתב אישום נגד עובד, רשאי בית הדין, לבקשת ראש הרשות המקומית, להורות על השעיית העובד". אם כבר הוחלט להגיש כתב אישום, בית הדין יהיה רשאי להורות על השעיית העובד, ולא ב"פרוסות" של חצי שנה בכל פעם אלא עד תום ההליכים הפליליים.

למה להגביל? זה בשיקול דעת של בית הדין, אתה תחליט כמה זמן. אולי זה סוג עבירה שבו אתה רוצה זמן כדי לבחון את העניין?

קודם כול מדובר רק בעבירה שיש עמה קלון. השאלה היא אם המנגנון הוא כמו בפסקה 1.

בתקנות היום כתוב שההשעיה תימשך עד 15 יום מתום ההליכים הפליליים, ואם במהלך תקופה זו הוגשה גם תובענה משמעתית, ההשעיה נמשכת עד תום ההליכים המשמעתיים.

אם התקנות נשארות על כנן, אין צורך לכתוב זאת בחוק עצמו.

התקנה הזאת אינה עולה בקנה אחד עם ההחלטה שבפסקה (2), כי שם ההשעיה אוטומטית וכאן בית הדין צריך להחליט לבקשת ראש הרשות. שר הפנים יצטרך לשנות את התקנות שדנות בהסדר הזה היום.

בהצעת החוק לקריאה ראשונה דנו בשלב שעד להגשת כתב אישום. כעת פלשנו לתחום שלאחר הגשת כתב האישום. ייתכן שיש מקום לטעון שההסדר לא שלם, שבית הדין צריך להחליט – או שהוא יחליט שהוא משעה עד להגשת כתב אישום, או שיהיה שיקול דעת להשעיה לפרק זמן מסוים, ואחר כך זה יבוא לבחינה חוזרת.

מבחינת הוראות המעבר אני מציע שתחילת החוק תהיה בתוך שבוע, מה שיותר מהר.

הסכמנו על 75 יום.

זה היה באוגוסט, כשדיברנו על התארגנות.

למה כל כך ארוך?

יש השאלה של הוראת המעבר, העניין של התיקים התלויים ועומדים.

יש נתון? כמה תיקים כאלה יש?

לדעתי כדאי למצוא נתון שקל יותר לחתוך לפיו: אם הוגש כתב אישום, למשל.

לדעתי אם כבר הוגש כתב אישום – זה לא יחול. אם הוגש כתב אישום אחרי קבלת החוק, יחול החוק החדש.

ייתכן שבחלק מהמקרים גם אם היתה השעיה, העובד היה יכול לפנות לבית הדין. ייתכן שעובד שהושעה פנה לבית הדין לעבודה, והוא החליט כפי שהחליט. לא טוב שיהיו שתי פסיקות באותו תיק.

נניח שהעובד טוען שהשעו אותו שלא כדין, והוא הלך לבית הדין.

קודם כול, החוק לא יכול להיכנס לתוקף בעוד 75 יום.

צריך להפיץ חוזר בקרב כל ראשי הרשויות המקומיות.

אז נקבע 30 יום.

נקבע מיום 1 בינואר.

השאלה היא אם זה יחול על מקרים חדשים, ואולי על המקרים הישנים יחול המשטר הקודם – עד שהם יסתיימו?

אם זה חל מהיום, על המקרים החדשים, 30 יום או 45 יום זה סביר.

30 יום.

מה לגבי מקרים קיימים?

אפשר להגדיר מקרה קיים כמקרה שהוגש בו כתב אישום או כמקרה שהחלה בו חקירה פלילית או כמקרה שיש בו השעיה. עדיף לקבוע את שלב ההשעיה, כי איננו יודעים מתי החקירה התחילה. אם עוד לא השעו את העובד, יחול הדין החדש.

ולא משנה ממתי הוא מושעה?

אם ההשעיה קיימת, הדין הקיים היום יחול. העובד יכול לגשת לבית הדין, או שהוא ניגש או שהוא לא ניגש, לבטל את ההשעיה.

בגלל כתב אישום וגם לא בגלל כתב אישום?

לא, רק בגלל כתב אישום.

אחרי שהחלה חקירה פלילית ולפני שהוגש כתב אישום, החוק צריך לחול? ברור. זה חל על מקרים שבהם החלה חקירה פלילית, לפני שהוגש כתב אישום. מה לגבי בתיקים שהוגש בהם כתב אישום?

זה לא קשור לכתב אישום, השאלה היא אם ניתנה החלטה לגבי השעיה. המבחן הוא לא כתב האישום.

המבחן הוא גם לא אם ניתנה החלטה להשעיה.

אם הוא בהשעיה נחיל עליו את המשטר הקודם, ולא נסתבך. כל מי שנפתחה נגדו חקירה מיום כניסת החוק לתוקף – נחיל עליו את המשטר החדש. יש מצב ביניים, יש אנשים שהחל לגביהם הליך. פתאום מחילים עליהם מערכת דינים אחרת, זה יכול ליצור בעיות.

זה לטובתם. אני מוסיף להם זכויות.

זה לטובת העובד.

מה עושים עם מישהו שכבר הלך לבית הדין? נניח שהחלה חקירה פלילית והשעו את העובד, והוא הלך לבית הדין לעבודה.

אם כבר ניתנה החלטה של בית הדין בעניין הזה, ולא משנה אם הוא הושעה בגלל חקירה פלילית או בגלל משהו אחר, החוק הזה לא חל. אם היתה החלטה, אני לא רוצה לפתוח את העניין מחדש.

הכוונה לבית הדין לענייני עבודה.

נכון. אם נפתחה נגדו חקירה פלילית, בין שכבר הוחלט על-ידי ראש הרשות להשעותו ובין שלא הוחלט כך – יחול החוק החדש.

גם אם הוגש נגדו כתב אישום?

אם כבר יש כתב אישום, לא כדאי.

עד עכשיו אם היה נגדו כתב אישום, הדין קבע שהוא מושעה עד סוף ההליכים באופן אוטומטי?

לא אוטומטית. אחרי השימוע ראש הרשות רשאי להשעותו עד תום ההליכים.

בסדר, וכאן שיניתם את זה. אמרתם שהסמכות היא בידי בית הדין. כמה עובדים כאלה יש, שכבר הושעו על-פי החלטת ראש רשות בגלל כתב אישום? בודדים בלבד. אם הם יחליטו שהם רוצים לפנות לבית הדין, והם לא פנו עד היום – כי אם פנו, וכבר יש החלטה זה לא חל עליהם – תנו להם אפשרות לעשות זאת.

ואם הם פנו ואין החלטה?

זה לא משנה, השיקולים של בית הדין לא משתנים בעקבות החוק. זה לא משנה. אלו השיקולים של מר יערי, כשופט.

אבל אז מי שפנה לבית הדין, ונשאר בהשעיה – היה מקבל הפסקת השעיה אילו פנה לבית הדין לעבודה, אילו הלך לפי המשטר הקודם.

מבחינתי, ברגע שהיתה החלטה של טריבונל שיפוטי, זה תקף.

ואם לא נותנים צו לביטול השעיה באופן זמני, זה נחשב החלטה? יש צווי ביניים כאלה. מה אז?

ואפשר לפגוע בעובד כזה? אולי אילו פנה לבית הדין למשמעת היו מסיימים לו את ההשעיה.

אז אפשר לכתוב שזה לא חל על המקרים שנידונים כעת בבתי הדין.

בסדר.

נניח שהוגש כתב אישום לפני שנתיים ולא השעו את האדם?

אז אם ירצו להשעותו עכשיו, יצטרכו לפנות לבית הדין.

אומרים את ההיפך: מה אם הוגש נגדו כתב אישום כבר לפני שנתיים ולא עשו נגדו כלום, והוא המשיך להיות בקואליציה? לדעתי המבחן הוא לא כתב האישום אלא ההשעיה. צריך לבדוק אם נקטו את הצעד המשמעתי הזה.

אבל עובד שהושעה ואין נגדו כתב אישום – אני רוצה שזה יחול עליו.

בוודאי, הרי זה להגנת העובד.

ונניח שיש החלטה שיפוטית? הרי המחוקק אמר משהו אחר, זה לא סוביודיצה. למה לא להתערב ברגע שיש השעיה, והחוק יחול על כולם?

אני חושבת שעובד מושעה, בין שהוא בהליך שלפני הגשת כתב אישום ובין שהוא בהליך שלאחר הגשת כתב אישום, יחול עליו החוק. למה לא?

כי הוא כבר התחיל את הדין המשמעתי שלו לפי הליך קודם.

כמה עובדים כאלה יש? מעט מאוד. פעם ביקשנו נתונים מהשלטון המקומי. לא מדובר במסות.

לדעתי הבעיה היא לא שמעמידים אותם לדין משמעתי סתם, אלא הבעיה היא שלא מעמידים אותם לדין אף שהוגש נגדם כתב אישום. זאת דעתי.

החוק לא יפתור זאת, מן הסתם.

החוק כן בא לפתור את זה. השאלה אם החוק יחול עליהם.

אבל אם כן צריך לתת 45 יום כדי ללכת לבית הדין, כמו היום. אומרים שראש הרשות יכול להשעות את האדם לפרק הזמן הזה, בהנחה שבתוך התקופה הוא ניגש לבית הדין.

אולי הוא כבר שנה בבית ומוסיפים לו עוד 45 יום?

צריך לתת לרשות זמן ללכת לבית הדין.

אם השעית את העובד, אתה כבר יודע למה עשית את זה. יש לך הטיעונים.

אני מדבר רק על הוראת המעבר. אם אני משעה היום, זה בסדר.

כמה עובדים מושעים יש?

זה לא חשוב, נניח שיש עובד אחד כזה והוא בהשעיה כבר חודשיים. כשהחוק נכנס לתוקפו יש לראש הרשות שתי אפשרויות: להסכים שהוא יחזור לעבוד או להגיש פנייה.

עכשיו סופרים את 45 הימים שבסמכות ראש העיר.

לא, לא סופרים.

אם כך, זה בסדר.

תקופת ההשעיה שהוא ריצה תיספר. צריך לציין זאת.

לא, היושב-ראש אומר שלא נספור אותה. אחרת אי-אפשר.

לא. אם הוא נמצא בהשעיה פחות מ-45 יום, אין לו צורך להגיש בקשה לבית המשפט.

אם הוא מושעה 20 יום?

אז יש לו 25 יום.

אז זה כן נספר.

כן, כוונתי שזה לא נספר מחדש.

אז אם הוא 20 יום בהשעיה וירצו להגיש בקשה, עד שבית הדין יתעדכן במצב החקירה בתיק, יעברו 45 הימים. בכל זאת אני חושב שצריך לתת 45 יום.

אני מבקש להשיב על כך: קודם כול, השלטון המקומי רואה באיזה שלב של החקיקה אנחנו, והוא כבר יכול להוציא הודעה לכל ראשי הערים, שיהיו ערוכים לגשת לבית הדין אם משעים לפי שהחוק נכנס לתוקף.

שנית, אם החוק ייכנס לתוקף ויש מישהו שנשארו לו 10 ימים להשעיה וָלא הוא יחזור לעבודה – אני לא רואה שנשללת מבית הדין הסמכות לומר שכיוון שהוא זקוק ללמוד את העניין, הוא מאריך את ההשעיה עוד ב-10 ימים וקובע דיון לעוד 10 ימים, כי מדובר באלימות בתוך העירייה, למשל. יש סמכות לעשות זאת.

ואם האדם מושעה כבר 60 יום?

אילו היו אומרים שיש אלפי מקרים, בסדר, אבל אנחנו לא מדברים על זה. תתמודדו עם זה.

אם האדם כבר ב-60 יום השעיה, אז ב-1 בינואר, כשהחוק יתחיל, באותו יום פוקעת ההשעיה שלו.

אז ראש הרשות יפעל.

עכשיו כבר יודעים שהחוק עומד לחול, ועד שהוא יחול יש 40 יום, אז שכבר יגישו בקשות להארכה.

אין לי סמכות.

תתחיל לדון.

אם האדם בהשעיה של 60 יום, ביום התחילה כבר יפקעו 45 הימים.

אבל תהיה בקשה לפניך, תוכל לדון בה.

יש גם 45 יום עד שהחוק ייכנס לתוקף.

עוד אין לי סמכות לדון. רק ב-1 בינואר תהיה לי סמכות, ואז 45 הימים יחלפו.

באותו יום תיתן צו הארכה עד לקבלת החלטה על השעיה, לפי שיקול דעתך.

ביום 1 בינואר יפקעו כל ההשעיות.

כל עשר ההשעיות.

אתה יכול לתת הארכה לכל עשר ההשעיות עד להחלטה קבועה שלך. אני רוצה את שיקול דעתך ולא את שיקול דעת ראש העיר.

מר יערי, נכתוב בהוראת המעבר שכל החומר יועבר לעיונך.

לא צריך, זו בעיה של ראשי הערים, אם הם ירצו לדאוג להארכה.

בסדר, זה באמת עניין אדמיניסטרטיבי, אפשר לכתוב זאת בחוזר.

אפשר לקבוע שהשעיות העבר יעמדו בתוקף עד שתתקבל החלטה בעניינן. אבל אני בעד לקבוע מועד – 1 בינואר – ולהכריח את המנגנון לדון בכך.

בסדר. כך נקבע. מה סוכם לגבי פסקה (2)? רוצים את אותו הסדר כמו בפסקה (1) – להשעות את העובד לתקופה מסוימת, ולחזור ולדון?

לא.

אם הוגש כתב אישום, זה כבר עניין רציני.

אבל גם פה מדובר בבית הדין, לא בראש הרשות.

אגב, לכאורה זה בכל עבירה, זה לא חייב לנבוע מסעיף קטן (1).

כתוב: "אם מדובר בעבירה שיש עמה קלון".

לא, אני מפנה לסיפה.

לא ראיתי חוק כזה, שעובדים עליו כל כך הרבה.

אני מאוד שמחה על הטענות האלה. כל חבר כנסת חושב שעובדים רק על החוק שלו – משמע שעובדים על כל החוקים.

כאן בהוראות המעבר חושבים על כל מקרה.

אבל נכון לעשות כך. כך קובעים.

אם כן, בפסקה (2) צריך להורות על השעיית העובד עד מתן גזר דין?

לא, 15 יום אחר כך, ואפשרות להאריך.

אז למה בכלל צריך שינוי כזה?

כי כעת זו סמכות בית הדין ולא סמכות ראש הרשות.

כלומר, זהו אותו הסדר כמו בתקנות, ורק בית הדין מופיע במקום ראש הרשות.

כן, ואז אפשר להוסיף את ההליך המשמעתי שכתוב שם.

אם הוגש כתב אישום, רשאי בית הדין להאריך את ההשעיה עד תום 15 יום מיום סיום ההליכים הפליליים, ואם בתוך 15 הימים האלה הוגש הליך משמעתי בגין ההרשעה בעבירה הפלילית, רשאי בית הדין להורות על הארכת ההשעיה עד תום ההליך המשמעתי. זה הסידור שיש היום. אבל במקום ראש הרשות יבוא בית הדין.

מקובל?

זה מיטיב עם העובד.

זה מעביר את הסמכות.

אתה לוקח את התקנה, שהיום היא לגבי ראש הרשות, וקובע אותה בחוק לגבי בית הדין.

אז זה בפסקה (2): עם בית דין במקום ראש רשות.

אפשר לחלק את זה לפסקאות משנה.

אין שום עובד מושעה במדינת ישראל. אנחנו סתם דנים בינינו. למשל, ראש עיריית חדרה, מה הוא עושה? הוא משעה את עצמו? מי מקבל את ההחלטה?

הוא נבחר ציבור.

אלו דינים אחרים לגמרי.

תודה רבה. את הסעיף הזה, סעיף (2), אנחנו משנים ברוח התקנות הקיימות.

נכון. ייכתב "בית הדין" במקום "ראש הרשות".

גם בית דין משמעתי ייכנס.

גם משמעת, והתחילה ביום 1 בינואר. זה כמעט כמו "חודש מיום פרסומו".

זה לא יצא אותו דבר. קודם כול, מחרתיים 1 בדצמבר. החוק צריך לעלות, צריך לפרסם אותו. נקבע 30 יום, לא נהיה אכזריים.

אני מבקש לקבוע 30 יום מיום פרסום החוק.

מה לגבי הוראת המעבר? זה יחול על כל עובד שבהשעיה?

במחשבה שנייה, מאחר שצריך להודיע לכל ראשי הרשויות המקומיות שייערכו, עדיף שיהיה תאריך ברור. אנחנו עוד לא יודעים מה יהיה יום הפרסום.

אז נקבע 15 בינואר. בסדר.

לגבי ההחלה, איך ניסחנו את זה?

זה חל על עובד שבהשעיה. האם לא משנה אם הוגש כתב אישום או לא?

לא משנה.

ואם לא השעו אותו, ועכשיו ראש העיר ירוץ להשעותו?

אנחנו מדברים רק על המושעים.

מי שרוצים להשעותו היום, יש לו 45 יום, זה בסדר.

הבעיה היא אלה שהושעו קודם. אם חקירה החלה בנובמבר, עוד לא השעו, והחוק נכנס ב-15 בינואר – אי-אפשר להשעותם? ודאי שאפשר.

אם משעים מישהו עכשיו, יש 45 יום.

וב-15 בינואר הוא ייכנס למשטר חדש.

רק עד שהוגש כתב אישום, כי אם הוגש – הוא בהשעיה עד תום ההליכים המשפטיים.

יש שיקול דעת לבית המשפט.

לא. שאלתי אם זה מצוי בשיקול דעת בית הדין, ואמרתם שלא.

כתוב "רשאי בית הדין".

הוא רשאי להורות על השעיית העובד עד מתי – לפרק זמן או עד סוף ההליכים המשפטיים?

זה עניין אחר, אבל הוא גם יכול להחליט שאינו משעה כלל.

אפשר להשעות עד תום 15 יום מגמר ההליכים המשמעתיים, כמו היום. ראש הרשות תמיד יכול לבקש. גם העובד יכול לבוא לבית הדין, לומר שהנסיבות השתנו ולבקש לקצר את התקופה.

למשל אם שינו את סעיף האישום.

צריך לכתוב את זה. איך זה ברור שאם נשתנו הנסיבות וכו' אפשר לפנות? על-פי פסקה (2), אם הוגש כתב אישום, רשאי בית הדין להשעותו לתקופה לפי שיקול דעתו.

כפי שכתוב בסעיף 47ג(1).

את רוצה לכתוב "לפי שיקול דעתו, ושלא יעלה על 15 יום ממתן החלטה" וכו'?

אם השתנו הנסיבות, ראש הרשות או העובד רשאים לפנות?

תמיד אפשר. זו החלטת ביניים, זו לא החלטה סופית.

כך גם לגבי משכורת בתקופת ההשעיה. תמיד אפשר לחזור ולומר שהנסיבות השתנו, למשל שהמצב הכלכלי של העובד השתנה לרעה.

זה דומה לכל צו מניעה זמני שניתן.

אני לא יודעת, נבדוק, אבל שהרציונל יתקבל.

אנחנו מצביעים על אישור החוק לקריאה שנייה ושלישית. אושר פה אחד, עם כל התיקונים.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00.