ד' - תקנות הבטיחות עבודה (איסור עבודה בחומרים מסרטנים)

5
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
23.11.2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי



פרוטוקול מס' 287
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי י' בכסלו התשס"ה, (23.11.2004) שעה 15:30

תקנות הבטיחות עבודה (איסור עבודה בחומרים מסרטנים מסוימים) (תיקון) התשס"ד - 2004

חברי הוועדה: שאול יהלום - היו"ר

יאיר גולדשמידט - מפקח חקלאות ארצי - משרד התמ"ת
ליאורה עופרי - לשכה משפטית - משרד התמ"ת
שלום אורי - המשרד לאיכות הסביבה
אורנה מצנר - המשרד לאיכות הסביבה
עו"ד שלומי פרידן - המשרד לאיכות הסביבה
ד"ר יהודית שחם - ראש מחלקת סרטן תעסוקתי - המכון הארצי
לבריאות תעסוקתית וסביבתית

וילמה מאור

ג'ודי וסרמן

חבר המתרגמים בע"מ














תקנות הבטיחות עבודה
(איסור עבודה בחומרים מסרטנים מסוימים) (תיקון) התשס"ד - 2004

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת עבודה והרווחה והבריאות. תקנות הבטיחות עבודה (איסור עבודה בחומרים מסרטנים מסוימים) (תיקון) התשס"ד - 2004.

קיבלנו בקשה משר התעשייה, המסחר והתעסוקה, אהוד אולמרט, תקנות הבטיחות בעבודה, איסור עבודה בחומרים מסרטנים מסוימים (תיקון) התשס"ד-2004.

תקנות הבטיחות בעבודה בעצם עושות שימוש בעבודה בחומרים מסרטנים לבני-אדם שיש להם תחליף סביר. בשנת 2002 אנחנו עשינו תיקון לתקנות שבעצם אוסר שימוש בתכשירים שהם ארסן וכרום שיש. התגלו כחומרים מסרטנים ודאיים. ולאחר זמן מה גילינו שהסיכונים גם נמצאים בעץ עצמו שחוסן ושומר בחומרים האלה.

זאת אומרת, לאו דווקא בתהליך החיסון והחיטוי של העץ, שזה האיסור הראשון. האיסור השני שעכשיו אנחנו בעצם באים לקבוע אותו, זה גם איסור שימוש בעצים שכבר חוסנו ושומרו בחומר הזה.

ואלה התקנות בקצרה. התוספת היא מאוד קצרה לפרט 14 לתוספת בתקנות. התיקון הראשון היה בעצם: "כל תכשיר לשימוש איסור בכל תכשיר לשימור או חיסון עץ המכיל זרניך, ארסן או כרום שיש או שניהם".

למה משתמשים בזה, כדי שלא יהיה מחלה בעץ?

כנראה.

טרמיטים, פטריות.

ועכשיו גילינו שלא רק תהליך החיטוי והשימוש בחומר מסרטן אלא גם התעסקות בעץ שכבר חוסן. קרי, נניח עץ שיובא מחוץ-לארץ והוא חוסן בחומר, בארץ לא משתמשים בתהליך החיטוי של העץ, אבל עוסקים בעץ שהוא כבר חוסן בחומר. אז אנחנו מבקשים גם לזכור את העניין הזה.

אני רק אציין שלפני התיקון הזה, אנחנו כבר בצו ייבוא חופשי אסרנו את הייבוא של עצים שמחוסנים וששומרו בחומרים האלה. אז מבחינת ייבוא, אנחנו מקווים שעניין האכיפה, נקודת המקור מה שנקרא, לא ייכנסו יותר באמת עצים שחוסנו. כמובן שיש היום עצים שחוסנו בחומרים האלה ואנחנו מבקשים את האיסור בשימוש של העצים האלה.

ממתי התקנות?

התיקון הוא מאפריל 2002. התיקון הראשוני לגבי איסור השימוש בתכשיר.

עם הייבוא אני מבין, אבל בואי נדבר על המדינה שלנו. האם יש לנו עצים לשימוש בכלל, או אנחנו לא מגדלים בכלל עצים לשימוש?

נכון להיום, עד כמה שאני יודעת, ישנם במדינה עצים שמשומרים ומחוסנים בעצים האלה.

אני שואל, האם אנחנו גודעים עצים בכלל?

לא, אני לא חושבת. היה בעבר ייבוא של עצים שחוסנו כאן.

עזבי "חוסנו". אנחנו מדברים פה על עצים לעשות שולחנות, נכון?

למיטב ידיעתי אין גדיעת עצים בארץ.

כאן מדברים על עצים לתעשייה, נכון?

בעיקר אני יודעת שהעצים עליהם אני מדברת הם בעיקר באמת עמודי חשמל של בזק, עמודי חשמל של חברת החשמל. היינו בבגצ"ים בעניין הזה שתקפו את התיקון של התקנות, בתיקון הראשון. וגם את התיקון של הצו שאסר את הייבוא. ובעצת בית-המשפט הגבוה לצדק, נמשכה העתירה. ומבחינת התיקונים האלה יש את האו-קיי.

נניח שחברת החשמל ייבאה 200 עצים, היתה לה הזדמנות לקנות. והיום היא מקבלת תקנה שלא להשתמש בעצים האלה.

אל"ף, היא יודעת. והחברות האלה בוודאי היו מעורבות גם לעניין של הייבוא בזמן תיקון הצו.

לא, הצו היה רק לא לחסן, הצו לא היה לגעת בעצים כאלה.

לא, הצו אסר ייבוא של עצים שחוסנו ושומרו. צו הייבוא אסר ייבוא של עצים שחוסנו בחומר. עצים שכבר מוכנים מחוסנים ומשומרים בחומר.

ממתי הצו?

הצו הוא מאוגוסט 2003.

אז עכשיו תארי לך שחברת החשמל קנתה בינואר 2003, היא מקיימת את הצו, היא לא מחסנת את העצים. היא עשתה חשבון שהיא צריכה 100 עצים בשנה, קנתה 300 עצים, אוניה וזה, זה לא הרבה כסף.

אז היא הביאה במקום 100 הביאה 300 עצים. והיא בהחלט קיבלה את זה שהיא לא מחסנת, אבל מעולם לא אסרו עליה את הטיפול בעצים. עכשיו יכול להיות שהיום את אוסרת עליה והמחסן שלה עומד מעל 200 עצים. אתם עושים פה תקנה בלי לשמוע האם יש בעיה כזאת בשוק או לא.

שוב אני חוזרת, היה לנו בג"ץ בעניין הזה. לא העלו את הטענות האלה, הטענות העיקריות של בג"ץ של בזק, שגם מייבאת עצים כאלה, היה לגבי הנזקים הכלכליים.

מי היו בבג"ץ?

בבג"ץ השני היה בזק. היה בג"ץ ראשון שתקפו את התקנות לעניין השימוש בקרשים. איגוד לשכות המסחר, חלק מהחברות שפה בארץ מחסנות ומשמרות את העצים בחומרים האלה.

הם נמצאים פה עכשיו בחדר הזה? מישהו מאלה נמצא?

לא מכירה. הגופים האלה גם יודעים על התיקון. אנחנו הפצנו את התיקון הזה גם למשרדי הממשלה, גם לאיגוד לשכות המסחר.

כן, אבל אתה מצפה מאתנו שאנחנו נאשר תקנות, כאשר התקנות נוגעות לאיגוד המסחר, לבזק, והם לא יושבים פה. אם הם היו עונים לך בכתב, "אנחנו מסכימים לתקנות", אז זה בסדר. אבל את מצפה ממני שאני אאשר תקנות, כאשר הצד שהולך להיפגע מהתקנות לא נמצא כאן.

אבל אני מסבירה שאנחנו הפצנו את התיקון לגופים האלה. קיבלנו התייחסות אך ורק מחברת פרמוט. כל השאר לא הגיבו, חוץ מבזק שהגישה בג"ץ בעניין ונדחתה.

לא, הגישה זה את אומרת לא על התקנות האלה.

בעיקר על איסור הצו שהתקנות כאן באות להשלים את מה שנאמר בצו.

אני יכול לאשר את זה בלי שהגורמים הנפגעים נמצאים פה?

ראוי באמת להזמין את הגופים, אבל אנחנו מכירים את פסיקת בתי-המשפט שלעולם אי אפשר להזמין את כל הגופים שנוגעים לכל תיקון.

נכון, אבל אם הוגשו כאן שני בג"צים, לפחות את העותרים בשלב הראשון שהיה מדובר על החיסון. לפחות בשלב הראשון שאני יודע שהם הגישו בג"ץ על זה, הגורמים בשטח, אז כפי שאת אומרת, כפי שהגב' ליאורה אומרת, איגוד לשכות המסחר ובזק, דוגמה.

אבל אם אנחנו מדברים על איסור ייבוא שכבר קיים מאוגוסט 2003, איסור שימוש בחומר שקיים כבר מאפריל 2002. אז עכשיו אנחנו מדברים על הנדבך השלישי של איסור ייבוא.

האם יש מחסנים שאנשים הכינו, אני לא יודע. יכול להיות שתבוא חברת בזק ויש לה מאה עצים ונגיד להם כמה זה עולה ונגיד, "תספגו את העלות ותשמידו את העצים". אני לא יודע אולי יש להם אלף, אני לא יודע מה להגיד כאן.

לחילופין, אפשר אולי אפשר לקבוע מועד מאוחר יותר, כדי לאפשר לאנשים באמת להיערך לתיקון הזה, לאיסור ייבוא לעצים האלה.

החומרים שמדובר בהם זה חומרים מסרטנים. מאחר והחומרים מסרטנים - החל כל התהליך הזה ולצורך ההגנה חלה לכל מי שהתעסק בחומרים, כדי שהם לא ייפגעו מאחר וזה מסרטן. ולכן כל המגבלות האלה. ואם אנשים ייפגעו מבחינה מסחרית, ולעומת זאת העובדים שלהם יוגנו מבחינת תברואית, אז זה בעצם אחד המסרים.

אבל ככה לא מתנהגים, יכול להיות שזה כמו נזק טבע, יכול להיות שהמדינה צריכה לפצות אותם. אני לא יודע מה הנזקים כאן. אם זה נזק קטן, אם חברת בזק צריכה להפסיד 30 עמודים, אני מאשר לך את התקנות בדקה, בלי 180 יום, ב-10 ימים.

אבל אם פתאום יתברר שלשכות המסחר יסבו את תשומת לבנו למשהו שאנחנו לא חושבים עכשיו. שיש פרגולות במדינה שהוכנו לזה ונמוטט בזה עסקים. אני ממש לא יודע אם הם היו יושבים כאן, הייתי יודע יותר טוב.

אני יכולה להגיד לך שהיו דיונים. אני לא הייתי כל-כך מעורבת בגלגול הקודם של הנושא הזה. אבל אני יודעת שהיו דיונים בנוגע לנושא הזה יחד עם היזמים, יחד עם החברות שהולכות ומושפעות מהתקנות וגם מהצו. יש לי גם התכתבות כאן בעצם בעקבות הפניה שלנו לקדם את התיקון הספציפי הזה מפרמוט וגם מבזק, עם תשובה לשר שלנו שזה היה חלק מכל הנושא בעתירה. ויושבת פה גם גברת ממשרד לאיכות הסביבה שהיתה מעורבת, אולי היא תוכל להוסיף.

אני לא אחדש הנושא הוא מוכר. אני מנהלת את המחלקה לסרטן תעסוקתי במכון הארצי לרפואה תעסוקתית וסביבתית. שאנחנו דנים בחומר מסרטן, אז כמובן שהדרישה או המחשבה למנוע מגע עם החומר בכלל, הרי זה כבר ברור. כשהמניעה הראשונית למצוא תחליפים לחומר.

אני חושבת שמצב דומה למצב שאנחנו דנים בו כאן, זה המצב של נושא האסבסט לדוגמה. גם אסבסט בזמנו שהוכר כחומר מסרטן לאדם, יצאה הנחיה להחליף ובצה"ל מחליפים היום את כל הגגות וכו'. זה נכון שיש בזה היבט כלכלי, אני לא יודעת, כמו שאתה ציינת.

ממתי ידוע לך שהחומרים האלה הם חומרים מסרטנים?

החומר מוכר כמסרטן באיה, והוועדה הבין משרדית עוקבת אחרי איה, משנת 1987.

אז למה חיכית עד היום? ויש מכתב אליכם , את שייכת למשרד לאיכות הסביבה.

לא. אני המכון הארצי לרפואה תעסוקתית וסביבתית.

אז יש מכתב שלכם אליהם לפני 17 שנים. למה לא? אם את יודעת 17 שנים שהחומר מסרטן, אז מדוע לא נכתב לפני 17 שנים מהמכון שלכם מכתב לתמ"ת, "נא לאסור את השימוש בחומר הזה, בעצים האלה".

הוועדה הבין משרדית שאחראית על סיווג החומרים במדינת ישראל, סיווגה את החומר כמסרטן לאדם. התהליך הוא כזה: אחרי שחומר מוכר כמסרטן, חלים כל מיני תהליכים וכו'. מפקח עבודה ראשי מזמן ועדה שדנה בתקינה לגבי העובדים בחומר הנ"ל.

וכך באמת נעשה. יש תקינות לגבי מעקב אחרי עובדים שחשופים בחומרים מסרטנים, לארסן לדוגמה. הם נותנים ביקורות וכך וכך וכך. אנחנו לא אמורים לעשות את זה.

התשובה לזה זה שרק לאחרונה יש תחליף של החומר הזה. כאשר אין תחליף לחומר - אז יש - - -

אז זאת הסיבה. אז הלכו ועסקו במשך עשרות שנים וכן נתנו לעובדים לעסוק בחומר מסרטן כי לא היה תחליף.

לא, עם פיקוח.

אבל יש תחליפים לעצים. ולגבי החומר המסוים הזה.

אתם אומרים ככה, גם החומר המסרטן יש הנחיות זהירות. ולכן מצפוננו נקי 17 שנה. ואין כאן אסון מי יודע מה כי אנחנו נותנים במידה שאינה מסרטנת. זה מה שאתם אומרים.

עכשיו מאחר ויש תחליפים, אז למה אין בכלל את החומר הזה? אז אנחנו גם במידתו הקטנה מתפטרים ממנו. ואני אומר, בקשה, רק תראו לי לפחות שכל הגורמים במשק שעד היום בגלל שאתם נתתם את המידות ומידתיות - קנו הרבה חומר והכינו הרבה חומר, במידות האלה - הם לא נפגעים.

אז את אומרת, שהיה בג"ץ על העניין. זאת אומרת, יש כמה גופים חמים על העניין. אני מציע לקיים ישיבה. תראי מי מכל הבגצ"ים, הגופים שניגשו, נזמין אותם, נגיד להם ואז נוכל לאשר בלב שקט את התקנות. אני חושב שזה יותר צודק, לא?

בקשה, אין לי בעיה. אבל שוב אני באמת רוצה רק להגיד שכשבית-המשפט קיבל, יותר נכון שמע את הטענות של בזק בנוגע לנזקים כלכליים כשהוא עושה את האיזון בין נזקים כלכליים לבין נזקים בריאותיים.

אבל את אומרת שאתם הכנסתם ועכשיו אדם שהיה סוחר עצים, אולי יש איזשהו במדינה סוחר עצים עם מחסן שהוא ייבא מטורקיה המון המון עצים, והוא אמר, "מאחר ויש מידתיות, כמה חומר, כמה זה, לא יעשו לי שום דבר". עכשיו אנחנו באים ואומרים, "אל תשתמש אפילו בפסיק של חומר".

אני לא מתאר נכון את הסיטואציה? אז בסדר, שיגידו לנו, "אין בעיה". אבל אם אחד יבוא ויגיד, אז אולי ניתן לו ארכה, נשאל אותו כמו עד מתי אתה מתפטר מהמלאי, ניתן לו ארכה יותר גבוהה. אז אני חושב שכאן יש לנו אפילו מפתח. שני בגצ"ים היו, את העותרים נזמין.

אני מאגף הפיקוח לעבודה. אני קראתי בחומר רקע, אני לא הייתי מעורב בזה אישית, שבזמנו שהגישו, היה מדובר בעצם שהודיעו לחברות הגדולות שהיו מעורבות שיש כוונה לאסור על-ידי תיקון התקנה גם הבאת חומר שחוטא בחו"ל.

הכל בסדר, אם היה לך פה מכתב מהחברות שמסכימות - אז היינו גומרים את העניין בדקה. לא נראה לי, בשביל זה קיימת הוועדה, הרי למה צריכים את הוועדה, יכלו להגיד מה שאתם תתקנו וגמרנו. הכניסו ועדה שתבדוק אם באמת חשבו על הכל. אז זה נראה שלא, שלפחות הם צריכים להיות מולי שנתקן את התקנה והם ישמעו. ואולי יגישו כאן משהו שאומר, "צריכים 200 יום" לא יודע. אבל הם צריכים לשבת כאן.

ברגע שתזמנו - נעשה את זה מהר מאוד. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 16:00.