א' - הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירות מין שנעשו בקטין על ידי בן משפחתו)

2
ועדת החוקה חוק ומשפט –
25.11.2004

הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 335
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום חמישי י"ב בכסלו התשס"ה (25 בנובמבר 2004), שעה 09:00

הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירות מין שנעשו בקטין על ידי בן משפחתו) התשס"ג - 2003

חברי הוועדה: מיכאל איתן – היו"ר
יצחק לוי
גילה פינקלשטיין

עודד ברוק – המשרד לביטחון פנים
עו"ד דרורה נחמני-רוט – משרד המשפטים
עו"ד רינת וייגלר – הלשכה המשפטית, משרד הרווחה
רחל ויינשטיין – קצינת מבחן, משרד הרווחה
עו"ד ליאת בן מאיר-שלום – איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית
הילה קרנר סולימן – מנכ"לית, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית
עו"ד ורד וינדמן – סגנית היועצת המשפטית,המועצה הלאומית לשלום הילד
ד"ר יואב ספיר – הסנגוריה הציבורית

אפרת רוזן

דורית ואג

חבר המתרגמים בע"מ










הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירות מין שנעשו בקטין על ידי בן משפחתו) התשס"ג - 2003

אני פותח את הישיבה. על סדר היום הצעת חוק של חברת הכנסת פינקלשטיין, חוק העונשין, תיקון – עבירות מין.

בוקר טוב. לפי יושב ראש השדולה לשלום הילד יש בוגרים רבים, רבבות בוגרים, שמגיעים לתקופת בגרות ומבינים שנפגעו מינית. מתלוננים על זה, ואז מתברר שחלה התיישנות והתוקף, זה שתקף אותם מינית בגיל צעיר, לא יכול להיענש. מה שאנחנו היינו רוצים זה פשוט תיקון בחוק העונשין. בשנת 96' הוכנס תיקון לחוק העונשין שמאריך את תקופת ההתיישנות על עבירות מין שבוצעו על ידי בן משפחה. זאת אומרת, התקופה מתחילה להימנות מגיל עשרים ושמונה אצל בן משפחה שתקף. אנחנו מדברים על ידי מי שאינו בן משפחה.

להשוות.

כן. שתקופת ההתיישנות בעבירות מין שנעשו על ידי מי שאינו בן משפחה תתחיל להימנות מגיל שמונה עשרה. כי אחרת, ילד שתקפו אותו בגיל חמש, ילדה שנאנסה נניח בגיל חמש, היא יכולה להתלונן עד גיל חמש עשרה. אז מה עם ההגנה בפני תוקפים? בייחוד בתקופה כזאת האינטרס החברתי שלנו להגן על קטינים? אני חושבת שחייבים לתקן את חוק העונשין וגם שיתייחס למקרה של קטין שהותקף מינית על ידי מי שאינו בן משפחה. התיקון הזה הוא הכרחי. אי אפשר להתעלם ממנו.
מה שאנחנו רוצים זה להאריך את משך ההתיישנות.

מה עמדת משרד המשפטים?

אנחנו מסכימים להצעה בנוסח שבא בפני ועדת השרים, והנוסח נמצא בפניכם.

מה את אומרת על הנוסח שלהם?

יכול להיות . אפשר באמת. אני הבטחתי אז כשהיה הדיון במליאה שאני אסכים לשינויים, כי אני חושבת שזה חשוב מאוד.

מה את אומרת?

אני אומרת שמבחינה עקרונית אנחנו בעד הארכת תקופת ההתיישנות לאור הממצאים שהביאו לנו שיש בעיה עם הגיל בו מתלוננים, בתיקונים מסוימים בנוסח של משרד המשפטים.

יפה. יש מישהו מהסנגוריה הציבורית כאן?

טוב. אנחנו הבענו את עמדתנו גם בעבר וחילקנו נייר עמדה בהקשר הזה. אנחנו מתנגדים לתיקון הזה, ואני אומר כמה מילים אולי על התיישנות באופן כללי. התיישנות זה עיקרון שמקובל בדיני עונשין, ויש לו צידוקים שהם מעבר, לא רק העניין של מחילה ואיזה שהוא סדר חברתי שאחרי תקופה מסוימת מניחים ששב על כנו. אלא יש פה עיקרון מאוד מאוד חזק של מניעת עיוותי דין.

אני חושב שבנושא שלנו יש לנושא הזה משנה תוקף. כאשר מדובר על קטין שהדוגמה שחברת הכנסת מביאה וגם בדברי ההסבר, אכן מישהו שנגיד בן שבע נעשה בו מעשה והולך ומתלונן, על פי הצעת החוק יוכל להגיש תלונה בגיל עשרים ושמונה. עכשיו, נשאלת השאלה האם אין פה חשש שמסכת הראיות, שהאמינות של התלונה יהיה קשה לבדוק אותה בעצם.

בעניין הזה אנחנו חושבים שצריך לשמור - - -

רגע, אני לא מבין. אם יהיה קשה לבדוק, זה משחק לרעתו. לא לטובתו.

זה בדיוק השאלה. אחרי זה, כשיש תלונה, והדברים מגיעים בפני תובע והתובע אומר, יש לי תלונה, אני אגיש כתב אישום. השופט אחרי זה אומר, יש לי פה מילה מול מילה, ופה נכנס ההקשר של חיזוק גם - - -

או.קיי. מה דעתך שאנחנו נעשה כך: הרי יכול להיות גם שהחשוד, יש מצבים שהוא גם מודה. נכון? יש מצבים שאדם מודה.

יש מצבים.

אדם עם נקיפות מצפון או נסיבות מסוימות. ואומר, אתם יודעים, אני עשיתי. ועדיין אתה אומר, למרות שהוא יגיד אני עשיתי הוא ייצא לחופשי ולא יעשו לו שום דבר. כי עברו איקס שנים. זה בעצם מה שאתה אומר. אני שואל אחרת: אולי , אני לא יודע מה היו המנגנונים קודם, אני גם לא מומחה בדיני ראיות. אבל אני שואל אם אי אפשר לדרוש במקרים כאלה הרשעות לא על סמך משקל הראיות במשפט הפלילי היום, או למשל עדות מסייעת חזקה.

זה ודאי ישפר את המצב. אני רוצה לומר משהו על זה. קודם כל, אני רוצה לומר: יש פה שני דברים. כבר החוק, יש פה כל הזמן איזו שהיא נגיסה בעיקרון הזה. לא רק בעיקרון של התיישנות. אנחנו רואים את זה בהרבה מאוד דברים אחרים. יש פה איזו שהיא נגיסה - - -

אני אגיד לך, הנגיסה הזאת היא דרך אגב היא נסיגה טבעית. זה דבר שאני מדי פעם חוזר עליו פה. זה הערה שיש לי מהניסיון חיים שלי, שהוא כבר ברוך השם צובר תאוצה. אני אומר את זה לאנשים צעירים, כי אני אף פעם לא הבנתי מה זה ניסיון חיים, עד שלא הגעתי לגיל הזה שאפשר להבין מה זה. גם סירבתי להבין. מהניסיון חיים שלי מה שאני רואה, שבהרבה תחומים יש השפעה גדולה על החברה,על המשפט, על הכלכלה, כתוצאה מהתארכות החיים של בני אדם. זה לא חסר משמעות שבני אדם חיים כעת במקום רק לפני חמישים שנה, תוחלת החיים היתה בעשר שנים פחות. זאת אומרת, החיים מתארכים, תקופות יותר ארוכות.

גם ההתיישנות היא יחסית לפרק זמן שאנחנו תופסים אותו. מה זה זמן? אנחנו מודדים אותו ביחס למשהו. כנראה ביחס לחיים שלנו. אומרים, חיים של בן אדם. אז זה תפיסה של זמן. כמה זמן צריך להתיישנות. וכשהחיים מתארכים אז כנראה שגם תקופות ההתיישנות יצטרכו להתארך. בין שאר הדברים שיעברו שינויים.

אז היו שינויים שהאריכו את תקופות ההתיישנות. וגם בהקשר הזה, כאשר עבר התיקון הקודם, למעשה אמרו: בואו נראה אם יש לנו איזו שהיא סיבה טובה לסטות מהעיקרון הכללי של דיני העונשים. ושם אמרו: כאשר מדובר בבן משפחה, אכן יש קושי לאותו קטין ללכת, כי בן המשפחה הוא זה שפגע בו. ושם היתה באמת הצדקה. כאן מדובר על מישהו שלא נפגע על ידי בן משפחה. במקרה הזה אני סבור שיש לאותו קטין גם אפשרות ללכת להתלונן, גם לספר לבני המשפחה שלו, ואין את אותה הצדקה שהיתה קיימת לחריגה הזאת מהעיקרון.

אני אענה לך על זה. אני אענה לך תשובה שאני רואה, ולכן תכף אנחנו נעשה כאן... את הדיון הזה כנראה נקיים בקריאה הראשונה. אבל יש הבדל גדול בין עבירות מין לעבירות אחרות. בעבירות מין יש לפעמים מצבים שהקורבן חושב שהוא חלק מהצרה שהגיעה אליו. ואז ילד מפחד להגיד את זה אפילו להורים שלו. הוא מפחד מהתוצאה, מה שהם יגידו. ילדות במיוחד, שהן לא יודעות מה יקרה, הן לא יודעות מה המשמעות. הן יודעות יפה מאוד מה המשמעות למשל בחברות מסוימות שיש בהן רגישות למשל לנושא הבתולין. זה לא אותו דבר כמו - - -

השאלה אם עד גיל עשרים ושמונה, כאשר דובר במעשה שבוצע בגיל שש, האם באמת יכול לבוא פסיכולוג ילדים ולהגיד בלב שלם שתלונה כזו שמוגשת בגיל עשרים ושמונה היא תלונה שהיא בוודאות אמינה - - -

אם היא לא בוודאות אמינה אדם לא יורשע.

הלוואי שכך היה. הלוואי שכך היה.

אנחנו דורשים, אני רואה כאן, דבר לחיזוקה. דבר מחזק לפני הגשת כתב אישום אפילו.

אני חושב שאם אנחנו רוצים לשים איזה שהוא מנגנון ביטחון אז צריך לדבר פה על דרישה של סיוע ולא על חיזוק. למשפטנים בינינו יודעים.

בסדר. אני מסכים - - יכול להיות שאני אלך לקראתכם.

דבר לחיזוק, היום כל דבר הוא דבר לחיזוק. אומר הילד שהיה יום באותו יום, ורואים שהיה יום אז זה דבר לחיזוק.

צריך חיזוק חיצוני. לא חיזוק מעצמו.

חיזוק זה גם חיזוק שמתייחס לעדות עצמה.

חברים, אין צורך. אין צורך. כי כולנו יודעים שיקרו שני דברים. דבר ראשון, שכולנו נעביר את זה לקריאה ראשונה, דבר שני שזה יחזור, ודבר שלישי שאם אני אתן לך לדבר עכשיו, כשזה יחזור תרצי להגיד את זה עוד פעם. אז תגידי את זה אז. למה לנו. אנחנו יודעים שיהיה עוד דיון ארוך, מעמיק בכל מילה שאנחנו מדברים. בשלב זה אנחנו אומרים הרעיון מקובל, למעט יש כאן התנגדות אחת. כל הגורמים רוצים---

בבקשה.

אני גם רוצה לתקן משהו שנאמר פה. הארכת עבירות מין בתוך המשפחה תוקנה פעמיים. בפעם הראשונה היא תוקנה מעשר שנים מגיל הפגיעה, אחר כך זה תוקן ב-96' לעשר שנים מגיל שמונה עשרה, ואחר כך זה תוקן לעשר שנים מגיל עשרים ושמונה. ואנחנו לא מעונינות להשוות את המצב. כי אכן היטב הציג הסנגוריה יש הבדל בין עבירות שקרו בתוך המשפחה. אנחנו רואות שנשים בשלות בערך בגיל שלושים, לבין עבירות מין שקרו בקטינים שלא בתוך המשפחה. בעיני זה יותר לקונה בחוק ולא איזו נסיגה שהמצב היום הוא כל כך מופרך, ובאמת כבוד היושב ראש מכיר את הסוגיה, וגם הפגין עכשיו בקיאות לגביה, שתקופת ההתיישנות מסתיימת כשהנפגע עוד קטין.

עכשיו, לסוגיית החיזוק, היועצת המשפטית של האיגוד גם תאמר שתי מילים ברשותך.

היא לא תאמר כלום. את מנהלת לי? את הופכת להיות חברת כנסת.

אמרתי ברשותך. אם אתה לא תתיר היא לא תדבר.

היא תגיד בפעם הבאה. אנחנו ניפגש פה עוד פעם.

אני מבקשת אבל שלא תהיה הנחה אוטומטית שנדרשת חיזוק גם כי - - -

אנחנו לא נחליט עכשיו שום דבר בעניין החיזוק או הסיוע. מי בעד העברת החוק לקריאה ראשונה? טוב. עבר פה אחד.

הנוסח של ועדת החוקה יועבר. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:30