כנסת פתוחה

א' - מצב הנמלים לקראת השינוי המבני

2
ועדת הכלכלה
22.11.2004
הכנסת השש- עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מספר 301
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ט' בכסלו התשס"ה, (22.11.2004) שעה 09:30

מצב הנמלים לקראת השינוי המבני

חברי הוועדה: שלום שמחון – היו"ר
אבשלום וילן
יצחק וקנין
דוד טל
איוב קרא
אברהם שוחט

ח"כ עמיר פרץ

אבי ירושלמי - מנהל אגף לעיצוב מדיניות לטווח ארוך
אריה רונה - ראש מינהל ספנות אזרחית (בפועל)

אהרון עוזיאלי - סגן הממונה על השכר
שאול צמח - סגן הממונה על התקציבים

עו"ד אבי אורנן - עוזר ראשי לממונה על יחסי עבודה

שלמה בריימן - סמנכ"ל תפעול
עמוס רון - מנכ"ל
דן תיכון - יו"ר מועצת רשות הנמלים

אתי אשד
נחום גנצרסקי - נשיא לשכת הספנות
מיכאל מאיר - מנהל

צביקה גיל
צחי טרקמן - עוזר יו"ר ההסתדרות
יהונתן ישראלוב - ועד עובדים רשות הנמלים ת"א
דוד פרץ - יו"ר ועדת תפעול נמל חיפה
רמי קלינגר - משרד ראשי רשות הנמלים
חיים שייב - מחזיק תיק התחבורה בהסתדרות

חזקיה ישראל
משה נחום - ראש אגף סחר חוץ וקשרים בינלאומיים
צבי פלדה - יו"ר ועדת תובלה ימית ואווירית
איגוד המשתמשים בתובלה ימית בתפזורת

יונה ליכטנשטיין - מזכ"ל

לאה ורון

חבר המתרגמים בע"מ



מצב הנמלים לקראת השינוי המבני

בוקר טוב לכולם אנחנו רוצים לפתוח את הישיבה. על סדר היום, מצב הנמלים לקראת השינוי המבני.

אנחנו ביקשנו לקיים דיון על הרפורמה בנמלים על דוח מצב נכון לעכשיו, ואני רוצה להזכיר למי מאיתנו שלא היה, שוועדת הכלכלה סברה בזמנו שהרפורמה בנמלים צריכה לקרות בתוך וועדת הכלכלה, שמטבע הדברים עוסקת בנושא ספנות וזה חלק מתפקידה. בסופו של דבר, היתה הכרעה פוליטית שהנושא יידון בוועדת הכספים, יחד עם זאת, אחרי שהוא עבר מוועדת הכספים לקריאה שנייה או שלישית, צריך גם לראות באמת מה קורה, ולאן לאן הדברים מתקדמים אם בכלל, על מנת שוועדת הכלכלה תוכל לגבש את צעדיה כדי לסייע ככל הניתן לגבי מה שקורה בכל הנמלים, לגבי הרפורמה ולגבי בעיות שנוצרות עם הרפורמה. הסבירות היותר גבוהה, שממילא הנושא ימשיך להיות מטופל בוועדת הכלכלה של הכנסת.

אני ביקשתי מיושב ראש ההסתדרות, חבר הכנסת עמיר פרץ, להשתתף איתנו בדיון הזה גם כדי לשמוע דוח מצב ממנו, וגם כדי לנסות בסיומם של הדברים לגבש את צעדי הוועדה לקראת ההמשך. באופן טבעי נמצא איתנו גם פה גם הממונה על התחום באגף התקציבים שאול צמח שוודאי יוכל להתייחס לנושא בהמשך.

כמו שאמרתי זהו דיון פתוח והוא חלק מסדרת דיונים שהוועדה מקיימת ברפורמות השונות שהממשלה מבצעת בשנים האחרונות, בשורה ארוכה של נושאים, כך גם הדיון הזה כך שאפשר להיות משוחרר ולראות האם הרפורמה שאנחנו מדברים עליה אכן משיגה את יעדיה אם בכלל, אם היא מתקדמת לא מתקדמת, אם יש סיכוי שבסופו של דבר ייצא ממנה משהו אם אכן היא תורמת או לא תורמת כל השאלות הרגילות שאנחנו מכירים.

כאמור, אני ביקשתי מעמיר פרץ ולכן גם דחינו את הדיון להיום מהשבוע החולף, כדי שישתתף איתנו בדיון הזה ואני באופן טבעי גם אבקש ממנו לומר מספר מילים לפתיחת הדיון.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת חברים שהגיעו לכאן מרשות הנמלים, מהנציגויות של כל הארגונים, חברי הוועדים שנמצאים כאן.

אני חושב שהישיבה שאתה מקיים היום היא ישיבה חשובה ביותר, כיוון שלצערי הרב הכנסת והמערכות הפוליטיות, שאמורות לקבל הכרעות נדרשות לנושאים כל כך מורכבים וכל כך מסובכים רק כשהעניין מגיע לכדי משבר, אני חושב שאתה מזמן את הישיבה בנקודת זמן שיכולה לתרום מאוד לקידום התהליך המסובך והמורכב שבו אנחנו נמצאים.

הממשלה אישרה לפני שבוע ימים את כניסת החוק לתוקף בעוד 90 יום, ואנחנו נמצאים למעשה בקטע האחרון מבחינת החוק. אני רוצה להזכיר לכולם שהחוק קובע שאם בתום התקופה שנקבעה לא יהיה הסכם, הרי החברות החדשות שיחליפו את רשות הנמלים, יהיו למעשה חברות שכביכול יתחילו לפעול כאשר כל העובדים בעצם על פי החוק מאבדים את כל זכויותיהם, וכל המחויבות כלפיהם מתבטלת לחלוטין. ברור שמי שיוביל למצב שבו נגיע לרגע הזה לוקח על עצמו אחריות מאוד כבדה.

ברשותך, רק משפט אחד על המצב בנמלים. אני שומע מכל עבר שיש כאלה שטוענים שעדיין המצב בנמלים הוא לא טוב ועדיין יש תור ארוך בנמלים, ואני על פי הבדיקות שיש לידי עם הגורמים בשטח, המצב הוא שהעובדים בנמלים מצליחים להדביק את כל הפערים, יש בעיה עם שטחי העורף שהם סתומים, יש בעיה ששטחי העורף לא מצליחים לעמוד בקצב של הפריקה והטעינה שעובדי הנמלים מצליחים לבצע. אני בהחלט אשמח אם וועדת הכלכלה היתה מזמנת את כל הגורמים, גם התאחדות התעשיינים צריכה לתת את דעתה לעניין, ולתת את ההנחיות למפעלים ברחבי הארץ, לפתוח את שעריהם לשעות ארוכות יותר, כדי שיוכלו לקלוט את המכולות. מה שקורה גם כשפורקים מכולות ושמים אותם בשטחי העורף, כשהמפעלים עובדים עד שעות מסויימות, אין לאן להעביר אותם. אבל היום יש מצב מאוד מוזר, שכל האש מכוונת לכיוון עובדי הנמלים בזמן שהעבודות בשטח מדברות אחרת.

אני הנחתי את עובדי הנמלים לפתוח במה שנקרא הידברות עם התעשיינים ולהזמין נציגי תעשיינים לראות את המצב לאשורו, כדי שנפסיק באמת עם הפופוליזם המיותר שדבק בארץ הזאת בכל פינה ופינה.

באשר לנושא היום אני מתנצל בשמם של החברים שלנו מהאגף לאיגוד מקצועי מכיוון שבמקביל מתקיימות פגישות נוספות ומתקיים משא ומתן מקביל שהם נמצאים שם ולכן אני העדפתי שלא יבטלו את הפגישות, שימשיכו לקיים אותם ושחררתי אותם מהדיון הזה.

אנחנו נמצאים בדיון בשלושה מישורים עיקריים. המישור הראשון הוא מה שנקרא הסכם המעבר. הסכם המעבר של עובדים מרשות הנמלים וחברות הנמל שהולכות ומוקמות. ההסכם השני הוא הסכם הפרישה של עובדים שאמורים לפרוש. ההסכם השלישי הוא ההסכם ההתייעלות הפיננסית של כל חברה וחברה שתוקם. אלה שלושה נושאים מרכזיים שכל נושא הוא עולם ומלואו הוא נושא מורכב מאוד מסובך מאוד ובוודאי כאשר נגיע לשלב השלישי של ההתייעלות הפיננסית שמה לדעתי תהיה מחלוקת מאוד קשה. יהיה ויכוח וויכוח מאוד עקרוני. הממשלה לוחצת למצב שחברות הנמל יהיו חברות כמעט ריקות מהון עצמי, כמעט ריקות מכל גיבוי בתוך מה שנקרא עוד לפני שהחברה יוצאת לדרך.

אנחנו החלטנו לקחת את המשרד של רואי החשבון סווארי, שהוא המשרד שהיום קיבל מאיתנו אישור לבדוק על איזה ערך נכסי מדובר, מה המשמעות של העברת הנכסים מחברות הנמל לחברת הנכסים, כי הרי אנחנו בהחלט לא נסכים בשום פנים ואופן שאיש לא ישלה את עצמו שחברות הנמל יהפכו לבחינת חברות מדף שאין בהם שום יכולת ותשתית להגן על זכויות העובדים שעליהם תהיה התחייבות בהסכמים.

מה היקף ההון העצמי הנדרש? קשה מאוד למדוד אותו, כי כל עוד לא נחתמו הסכמים על היקף הזכויות ועל היקף ההתחייבויות, זה צריך לעבור שלב ראשון, בשביל לסיים את ההסכמים שמעגנים את זכויותיהם של העובדים, ואת זכויות הפרישה, ולאחר מכן ניתן באמצעות הכלי הזה למדוד מהו השווי הנמדד על מנת להבטיח את האיתנות הפיננסית של החברות האלה.

אני חושב שבסך הכל מי שבודק את הביצועים של הנמלים יכול בהחלט להרים גבה כי בתקופה הכי קשה בתקופת המשברים שחלפה עלינו וכאשר עובדי הנמלים אמורים להיות במוטיבציה אפס כי הם מושמצים בכל יום ובכל שעה ומשרד האוצר לא חוסך את לשונו, ושר האוצר באופן מיוחד גם מכנה אותם ואת כולנו מה שנקרא כמעט חבורה של מאפיונרים ואני באמת די מופתע מכך שהתוצאות של היקפי השינוע בתוך הנמלים הרבה יותר טובות מאשר היקפי השינוע שהיו בשנה קודמת. ועל כך אני באמת חושב שמותר גם לומר מילה טובה לעובדים שנמצאים שם בשנת משבר כל כך גדולה שמנסים להאשים אותם בחוסר אחריות כלפי מדינת ישראל הרי מסתבר לפי התוצאות ופה אין משחקים פה אפשר לספור כמה מכולות שינעו בנמל מסויים בשנה מסויימת וכמה שינעו בשנה שלאחר מכן.

אני חושב שאין שום סיבה להגיע למצב של משבר לקראת ינואר פברואר, אני לא מציע גם להמתין עד ה-17 בפברואר ואז כולנו נתחיל פה להתרוצץ ולחפש לעצמנו דרך איך לצאת מהמשבר.

אני מציע שנקבע לעצמנו יעדים קודמים, אני חושב שאם לא תהיה ברירה אז החל מסוף דצמבר משרד האוצר כבר לא יהיה עסוק בתקציב המדינה, ואז לדעתי כולם צריכים להתפנות ולעסוק בעניין גם שר האוצר בעצמו. אם לא אז אין בעיה, לא יהיה תקציב יהיו בחירות לא יהיה שום, אנחנו יכולים לדבר על מה שנקרא מדיניות חדשה שמחזירה את הנמלים למדינה ולא מוכרת את הנכסים בנזיד עדשים.

אני כבר מכיר את כל אלה שממתינים באילת ולוטשים עיניים לנמל הקטן אבל חביבי, ברוך השם עם הבונבוניירות שהולכות שמה להתחלק אנחנו כבר יודעים מה השמות שממתינים אבל זה לא העסק שלנו, אותי מה שמעניין העובדים באים ומספרים לי סיפורים על מי רוצה לקנות מה, ואני אומר להם אותי זה לא מעניין, ברגע שחברת נמל באשדוד וחברת נמל בחיפה וחברת נמל באילת תקבל מספיק נכסים שמשמשים את הביטחון ואת האיתנות הפיננסית ואת הביטחון לזכויות העובדים כל השאר זה בעיה של המדינה.

אני, כחבר כנסת, יוכל לטעון שעשו מכירה כללית של הקרקעות מכירה כללית של הנכסים, אבל זה לא קשור להסכם. מבחינתי בהסכם כל מה שאני צריך להבטיח שיש מספיק נכסים שיבטיחו את חברת הנמל בעתיד. כל השאר מה יעשו בנכסים האחרים שמועברים לחברת הנכסים עצמה, האם ימשיכו לטפל בהם כחלק מנכסי הציבור יחליטו לעשות איתם כל פעולה אחרת זה כבר לא ויכוח ששייך להסכמי העבודה זה כבר ויכוח שצריך להתקיים בכנסת במסגרת הליכים ציבוריים, ואני לא רק יודע לעשות את האבחנה הזאת אני עומד על כך ואני אומר גם לוועדים שאנחנו חייבים לעשות את האבחנה. אנחנו אמורים לעמוד על כך שיהיו לנו תשובות לזכויות העובדים מעבר לכך הויכוח גולש לפן הציבורי והוא צריך להתקיים במסגרות אחרות.

אני בהחלט רוצה לומר שאני חושב שאם אתה תקבע, למרות שהדיון אמור להתקיים בוועדת הכספים וזה נראה שאנחנו עושים פה דיון, את ההסכם העבירו לשם, זאת הבעיה. אני חושב שבאמת הנמלים לצערי את כל התוצאות תאכל אתה כי כל התוצאות שיהיו יבואו אליך לאחר מכן.

אני חושב שבכל מקרה אי אפשר להתעלם מהעובדה שוועדת הכלכלה מקיימת דיון ואני מציע שתזמנו דיון נוסף כבר בתחילת השנה כי אסור לתת לינואר לחלוף, בינואר חייב שכל ההסכמים יהיו חתומים, ואם צריך שבמחצית ינואר יתכנסו שר האוצר ואני יום ולילה כדי להכריע בסוגיות שעדיין לא התגברו עליהם בתוך הצוותים אנחנו יודעים לעשות זאת.

אני לא אוהב כל כך את חברתו של שר האוצר אבל יש לי תפקיד ואם אני אצטרך לשבת איתו כדי להכריע בעניין ולמנוע משבר אני יעשה זאת, עשינו את זה בעבר עם שרי אוצר קודמים אין שום סיבה שהתהליך לא יהיה תהליך ידוע מראש, מאז ומתמיד בכל הסכם גם עם מנגנון הכרעות שקצב זמן לכל דרג ודרג לכל היררכיה והיררכיה וברגע שדרג מסוים לא הצליח להגיע לכדי הסכם זה עבר לדרג הבא שם התקבלו הכרעות, ואני מציע שאתם תתבעו שאכן ייקבע תהליך כזה, אני מאוד תומך בתהליך כזה, כמובן שהתהליך הזה גורם לכך שגם הנציגים שלי משתדלים לעשות הכל ולפתור את רוב הבעיות וגם נציגי הממשלה לא מעוניינים לבוא ולהיחשף בפני השר שלהם ככאלה שלא הצליחו להגיע להסכם.

לקביעת לוח זמנים יש תכונה שהיא יוצרת מוטיבציה לכל השותפים להגיע להסכמים לפני התאריך שנקבע. זה הניסיון שלי, ותאמינו לי יש לי ניסיון רב מאוד במשברים לא פשוטים ומסובכים ואני לא חושב שבמשבר של הנמלים יש לנו סיבה שלא להצליח כי עובדי הנמלים מכירים בעובדה שחברה ממשלתית הולכת להיות מוקמת, מעולם הרי לא ראינו בחברה ממשלתית איזה דבר פסול, ראינו דבר פסול בזה שביטלו הסכם שנחתם עם שר קודם.

חברה ממשלתית, עם כל הכבוד, היא חברה ציבורית זה לא הפרטה, אנחנו לא מדברים כרגע על ויכוח של הפרטת נמל מדברים פה על שינוי מבני, מבנה התפקוד במסגרת המבנה הממשלתי כל הניסיון הציבורי לפעמים נראה לי מוזר שעיתונאים מדברים על נמלים בהפרטה, זה לא הפרטה, מדובר בהחלט על שינוי מבני ועל יצירת תחרות בין נמלים במסגרת היותם חברות ממשלתיות, אבל לצערנו הרב הלכו למהלך מיותר כי חברות הבת, היתרון הגדול של חברות הבת שלא היית צריך לקבוע מה הזכויות ומה המחוייבות שלך כלפי העובדים כי היית עושה מהלך של השאלה שהיה מסיים את הרפורמה באופן מיידי ובלי כל המכאובים והמשברים שעברנו. הממשלה היא ריבונית וזכותה לשנות החלטות, אנחנו מבחינתנו רואים במעבר לחברות ממשלתיות כדבר אפשרי אני מאוד מקווה שהעניין אכן יגיע לכדי הסכם.

לצערי הרב יש ניצול לרעה של מצב הביניים שאנחנו נמצאים בו. והנהלות הנמל באופן שיטתי מתגרות בוועדי העובדים בוקר וערב, ואני מציע לכולם מתוך אחריות למתן קצת את רוח הקרב שאוחזת את כולם. כי לכולם יש מה שנקרא איזה שהוא סף שבירה אחר כך קשה מאוד לשלוט בו, ולכן אני מציע שכל מי שיש לו רעיונות וכל מי שיש לו פנטזיות למיניהן שישמור אותם לאחר שנסיים את ההסכמים, אין שום סיבה ליצור משברים מלאכותיים מיותרים דווקא בתקופה כל כך רגישה שכל העסק נמצא במתח כל כך גדול.

אני לא מתרגש, הרי אפשר להחליט שמתנתקים מהכל לשבועיים שלושה ויושבים מידי יום ופשוט ברגע שתיקבע שיטה שסעיף שמסתיים חותמים עליו ושמים אותו כסעיף שסוכם הבעיה היום שהממשלה לא מוכנה לעשות דברים שכבר סוכמו. אחת הדרישות שלנו, בואו נרשום קודם כל מה סוכם, הבעיה שיש תפיסה שהיא לא פשוטה שהם אומרים אחרי שנסכם על הכל נסכים גם על מה שהסכמנו קודם, זאת אומרת הוא אומר לך, אם "התפוצץ" הסעיף האחרון, אני חוזר בי מכל מה שסיכמתי.

זאת שיטה שקשה מאוד להתקדם איתה, אני מאוד מקווה, זאת התביעה שלנו יש היום פגישות בין שתי ראשי הצוותים בין שלמה שני לבין ולאך לסקין והתביעה שלנו היא על סעיפים שכבר סוכמו, אי אפשר פעם אחת לסכם עם רוני יובל ואחר כך מישהו אומר לך רוני יובל סיכם נו אז מה, ובא מישהו אחר ומסכם פעם אחת לרשות הנמלים יש סמכות פעם שנייה אומרים אין סמכות, אחר כך למשרד האוצר פעם אחת רשות החברות יש לה סמכות אחר כך אומרים לך סליחה אגף התקציבים צריך להיות מעורב, בקיצור הריבוי הסמכויות הקיים היום בתוך המערכת שמנהלת משא ומתן מולנו יוצר בהחלט בעיה בהתקדמות המשא ומתן, ולמרות הכל אני מקווה שהאחריות תיקבע, ואני מקווה שאף אחד לא מתכנן למשוך את המשא ומתן כדי לגרום לפיצוץ בסופו של דבר, ככה אני מקווה.

אם יש פה אנשים אחראים אז הרי אין שום סיבה מרגע שאנחנו מודיעים שאין לנו בעיה עם העיקרון של החברות הממשלתיות אין שום סיבה להגיע להסכם אלא אם מישהו מתכנן לפוצץ את זה אלא אם מישהו מחפש זירה לריב, אני חושב ששר האוצר אחרי ההתפשטות שלו בכנסת ואחרי שהוא נחשף כאדם לא אמין אז יכול להיות שנוח לו לבוא ולעשות משבר עם עובדי הנמלים אולי שמה הוא יותר פופולרי.

אני מקווה שיגלו אחריות, אני מקווה שאף אחד לא מחפש לעצמו זירה, זירה כדי להתנגח בה כדי להשכיח מהציבור מצבו במקום אחר, אני ככה מקווה, יכול להיות ששר האוצר חושב שלהתקוטט עם עובדי הנמלים זה דבר פופולרי, יכול להיות, אני מאוד מקווה שהאחריות תגבר וגם שר האוצר יתגבר על היצר שלו וידחף את הצוותים שלו לסיים את המשא ומתן. אני בכל אופן אומר לך אדוני היושב ראש שאני מתכוון לעשות הכל להביא את המשא ומתן הזה לידי הסכם.

אני יכול להגיד רק חבריי לוועדה, מתוך עיסוק ברפורמות אחרות שהוועדה עוסקת בהם, שבאופן עקרוני ממה שמסתמן לנו, גם במקורות וגם ברשות הדואר, עובדים בדרך כלל נותנים את מלוא התמורה. אבל מתקיים תהליך מקביל לתהליך החקיקה, עכשיו פה בעצם יש ניסיון לא יודע אם זה לאגף התקציבים אבל תיכף ניתן לו, אבל משרד האוצר לעשות דברים שונים ממה שסוכם, זאת אומרת זה לשפר עמדות כל הזמן, זה מן מהלך של שיפור עמדות כל הזמן, בסוף אתה מתעורר בוקר אחד מוצא את המצב שונה לחלוטין ממה שהסכמת, ואז אתה גם ויתרת על מה שהתכוונת מראש לוותר והממשלה משנה את עמדתה.

אני יכול לתת דוגמאות. למשל, בנושא מקורות היה איזה סיכום לא פורמלי עם הממשלה, בנושא מינוי יושבי ראש לחברות הבת. אין סיכום לא פורמלי, זאת אומרת כל אחד צריך ללכת לעשות את מה שהוא יודע, נכון שהתחלף בינתיים שר התשתיות וכן הלאה אבל יש רצף שלטוני, הסתבר לך שמראש הם חותמים על הסכמים שהם לא מתכוונים למלא אותם, אין שום כוונה, אמרו לך כן אין בעיה העגלה נוסעת קדימה. האם אתם מתכוונים להגיע לכדי סיכום? האם אתם באמת מבינים את לוח הזמנים שהוצב פה למי שמוביל את המהלך הזה, ככה שהוא לא יגיע לדקה ה- 90 ויתפוצץ.

אדוני, אני אתחיל במטרת הרפורמה. בעצם המטרה של הרפורמה היא לא להחליש אף אחד המטרה של הרפורמה היא לחזק את הנמלים, המטרה של הרפורמה היא שינוי מבני ויצירת תחרות היא לא מכוונת להחליש אף אחד היא מכוונת לחזק וזה בא לחזק את המשתמשים וזה יבואנים והתעשיינים שנמצאים כאן והספנות, כל מי שמשתמש בשירותי הנמל.

אני מסכים שהתהליך הוא תהליך מורכב ואני הולך לבקש מאהרון עוזיאלי, שהוא סגן ממונה על השכר, לפרט יותר בעניין של המשא ומתן על השכר אבל מדובר פה כמובן על דברים מאוד מורכבים ומאוד רגישים והנושא הרגיש ביותר בתוך הנושאים המוכרים והרגישים זה הנושא של זכויות עובדים ואנחנו מנהלים על זה את המשא ומתן בהתאם בדיוק למה שקבע בית הדין בהסכמה בין הממשלה לבין ההסתדרות בצוותים שהוא קבע את לוחות הזמנים שנקבעו, ואני רוצה להגיד לפחות הממשלה מצידה עושה את המאמץ לעמוד בלוחות הזמנים ואני חייב להגיד גם להרגשתנו, הן ההסתדרות והן נציגי העובדים עושים את המאמץ, והם יושבים ומקיימים את הפגישות והנושאים גם אפשר להגיד שהם מתקדמים. יש דברים שבהחלט בתוואי נכון ואני גם מסכים לעצה של יושב ראש ההסתדרות שצריך לקבוע אולי לוחות זמנים יותר פשוטים ונראה איך נעשה את זה אחר כך.

לגבי האיתנות הפיננסית של החברות שדיברו על זה כאן, יש פה ויכוח שהוא קצת ויכוח חשבונאי על מה שווים נכסים שמעבירים לממשלה ומה השווי שלהם בספרים או שווי בפועל, אני לא רוצה להיכנס לויכוח הזה, ההסתדרות לקחה על עצמה יועץ אני חושב שהוא באמת מקצועי וטוב אני חושב שבסופו של דבר נגיע להסכמה גם בעניין הזה. אני מסכים שכפי שהדברים נראים עכשיו אין שום סיבה להגיע למשבר לא ב-17 ולא לפניו בוודאי שלא אחריו ב-17 בפברואר. הדברים נמצאים בתהליך של התכנסות ולכן כל מה שנאמר כאן כאילו לא נפגשים וכאילו לאנשים אין סמכויות אני חושב שאין לזה מקום.

עד עכשיו הוא אמר שני דברים הוא אמר אחד שהאוצר הסכים להאיץ את המשא ומתן כפי שהציע יושב ראש ההסתדרות והדבר השני שההסתדרות לקחה לבדוק את האיתנות הפיננסית היא דבר שמקובל על האוצר. רק לעניין השאלה ברגעים אלה ממש יושבים ודנים בנושא הפנסיה בין הנציגות שלכם לנציגות שלנו, הדברים נעשים ועובדים עליהם פה.

יש דבר אחד נוסף שצריך לקחת בחשבון, שאני מדבר על המשבר וזה נושא נזקי השביתה. אדוני אני מדבר על נושא השביתה עד היום המשתמשים בנמלים מלקקים את הפצעים מנזקי השביתה ואני מניח שתתן להם את זכות הדיבור והם גם יגידו מה השביתה הזאת גורמת, אני חושב לאור מה שנאמר כאן ולאור כפי שהדברים נראים ולאור העובדה ששני הצדדים רוצים לסיים בהסכם ובאופן חיובי ולטובת כל הצדדים כי אני חושב שחשוב מאוד להימנע מכל עיצומים ושביתות והשבתות זה גורם נזק למשק זה גורם נזק למשתמשים ובסוף גם לא נקבל את הנושאים.

אני אתחיל ממה ששאול דיבר, על זכויות העובדים. בוועדת הכספים כל חברי הכנסת של מדינת ישראל שנכחו בוועדת הכספים הצהירו כל זמן שלא יגמרו את נושא זכויות העובדים לא יתקדם הנושא של החוק, דהיינו לא היה צריך להגיע גם לקריאה שנייה שלישית אבל זה כבר היסטוריה, זה הגיע וזה עבר בקריאה שנייה שלישית, אבל שהיו בינינו פה והוא היה איתנו בוועדת הכספים והוא בין אלה שתמכו ברעיון, אני לא יודע מה אומר לך שאול שיש התקדמות בזכויות עובדים, אני נמצא גם כן במשא ומתן הזה אני לא רואה התקדמות משמעותית.

הוא הזכיר שלפני חודש וחצי היה צוות אשר אמר שנושא הפנסיה יוכל להיפתר רק בנובמבר הבא, אז איך אנחנו יכולים היום לבוא ולהיות רגועים כעובדים, לא אנחנו ולא הגמלאים של הנמלים, כי המצב בקופות הפנסיה מדאיג אותנו יש דברים שהם חתומים בהסכמים ולא מיושמים בפועל.

לגבי לוחות זמנים, אנחנו נפגשנו לפני שבועיים וחצי זו הישיבה האחרונה שאנחנו דנו איתם, ופגישות האלה כשרוצים אז יושבים לדיון רציני וכשלא רוצים אז ממצמצים. ממצמצים כי נוח להם למשוך זמן עד ה-17 לפברואר שייכנס החוק, וכל החברה שיושבים פה התעשיינים היבואנים, משתמשים בנמלים, סתם אנחנו הולכים לגרום לבלגן כי אנחנו נמשיך לדאוג לזכויותינו, וכל זמן שזכויותינו לא יפתרו אנחנו נמשיך לדאוג להם כי ככה לא מנהלים משא ומתן הם מושכים זמן בלי סוף, הזכיר עמיר את מה שקורה בהנהלות הנמלים נמצא פה גם המנכ"ל של רשות הנמלים.

יש מערך הסתה כנגד הוועדים בנמלים, מהיום שהסכמנו לחזור לעבודה ב-5 לאוגוסט וחתמנו על הסכם שאנחנו חוזרים לעבודה, מתנהלת נגדנו הסתה ואפילו מפריעים לנו. אני יכול להגיד לך שאנחנו חברי וועד 24 שעות ביום, בלי יום ובלי לילה, והעוזר של ח"כ עמיר פרץ יכול להעיד, שאנחנו מציקים לו גם ביום שבת בשש בבוקר. אותי אישית זימנו לבית הדין למה אנחנו לא עובדים ביום שבת, ובית הדין הסביר לעורכי הדין של רשות הנמלים שאין שום חובה כזאת.

אז זה רק מציג לכם נתונים שבאים במהלך יום עבודה רגיל, אנחנו נמצאים במשא ומתן אז ההנהלות המקומיות מנצלות את זה על מנת לעשות לנו הפרד ומשול בתוך הנמלים, על מנת להסית עובדים, על מנת להגיד לעובדים זה סוכם עם הוועדים וזה לא סוכם עם הוועדים, ואנחנו נמצאים במשא ומתן ואז מתחילים טלפונים וככה אי אפשר לנהל משא ומתן שלמשל ביום חמישי הקרוב אמור להגיע דירקטוריון של נמל חיפה לנמל חיפה, והבוקר הודיעו לי שהם לא מגיעים, למה? כי היינו צריכים להוציא מכתבים ואולי לאיים שאנחנו אולי נעשה סנקציות למה? אני לא יודע. למה צריכים כל הזמן להכניס הסתה והפרעה, הסתה והפרעה, כי הם כל הזמן מבעירים את הקרקע, העובדים לא רגועים.

מי זה הם?

הנהלות הנמלים, או הנהלת הרשות, תקרא לזה איך שאתה רוצה. אנחנו נגיע למצב שנאבד שליטה על העובדים, היינו במצב כזה אני לא רוצה שנחזור למצב הזה, אנחנו אחרי שגמרנו את ההסכם ואמיר יודע עד כמה היה קשה לנו להגיע להסכם ב-5 לאוגוסט חטפנו אישית אני ואלון חסן שהוא יושב ראש הוועד של נמל אשדוד במהלך של חודש וחצי ירדו לנו לחיים, ירדו לנו לחיים וזה לא קל. וכל זה על מנת לעמוד באותו סיכום. עמדנו בסיכום, והוא בא ומציג לך כרגע שהיבואנים המשתמשים יציגו אלו נזקים. אני יכול להזמין את המנכ"ל ואת הסמנכ"ל שיציגו לך מה עשינו על מנת להתגבר על כל העבודה ויעידו גם התעשיינים כמה משמרות נוספות, כמה משמרות אנחנו פותחים יותר על מנת לתגבר את העבודה אבל אם אין עורף אין עבודה. אנחנו לא יודעים להמציא דברים.

דבר נוסף שלא אומר שאול צמח, זה שעצרו את כל התקציבים של 2004 אין שום תקציב ב-2004 ברשות הנמלים, אתה לא יכול לקדם פרוייקטים, אתה לא יכול להמשיך ולבנות את העורף על מנת להמשיך לקבל את אותם מטענים שהם בוכים עליהם שהם לא נפרקים, אז זה לא הוגן לבוא ולהציג וזה מסלול מדופלם שהם עובדים עליו, לא נותנים לך תקציב אחרי זה אין לך עורף, למה אין לך עורף? לא רוצים לעבוד. הכי קל להגיד לא רוצים לעבוד. יש נתונים שאנשים עושים מעל ומעבר. ויכולים להציג לך את זה הנהלות הנמלים ממחלקת כוח אדם שאין פה בלוף.

לגבי הנכסים, לדעתנו מנסים להשתלט על הנכסים האלה אנשים מבחוץ, על מנת לבוא ולהתעשר, אין פה שום הסבר אחר. נמל ללא נכסים לא יכול להיות נמל. לא יכול להיות נמל. אנחנו היום לא יודעים לשבת ולסכם סתם דוגמה הסכמי פרישה שהתקדמנו מאוד בנושאים האלה, אנחנו לא יכולים שיש לנו בעיה בהסדרי הפנסיה לא יכולים כשיש בעיה בהסכם הנכסים ולא יכולים כשיש בעיות בזכויות עובדים, איך מעבירים את העובדים מצד א' לצד ב' מה הזכויות שלי יהיו מחר, איך אני אוכל לעבוד מחר?

כתוב פה בחוק. בפרק ו' בסעיף ג' – "..כל הזכויות ותנאי העבודה שהיו לעובד עובר כדין ובהתאם להוראות סעיף 29 לחוק ההסתדרות התקציב תשמ"ח 1985 בחוק זה חוק הסתדרות התקציב ... ויראו אותם כזכויות .... חברת הפיתוח והנכסים..".

זה לא שווה את הנייר שזה כתוב עליו. כשאתה תדע להגדיר לי מה יש מה אין, מה זה סעיף 29 איפה זכויות הפנסיה, הם בכלל מסוגלים לתת לזה גיבוי כספי בלי שיהיה הסכם. אבל מה זה משנה, כתוב. אם החוק הזה ייכנס לתוקף בדרך הזאת אתה יכול לראות את העניין כנמל סגור להרבה מאוד זמן.

במשא ומתן שהיה ב-5 לאוגוסט דרשנו ערבויות, הסבירו לנו שהערבויות לא צריך אין לכם מה לדאוג, יש אמונה, הכל יזוז, רוצים להתקדם, אין שום התקדמות, לגבי מה שדיבר עמיר גם כן אני יודע להציג נתונים של נמל חיפה. נמל חיפה שינע מיליון עשרים אלף מכולות שזה אומר שנמל חיפה הוא מספר אחד במזרח התיכון. אז ככה שאי אפשר לבוא ולהציג נתונים שאנחנו מחבלים בעבודה, זה רק מציג לך עובדות שאנחנו אוהבים עבודה ואוהבים תחרות. עובדי הנמלים בעד תחרות אבל לא בעד הרפורמה הזאת במתכונת שהיא מוצגת, כי במתכונת שהיא מוצגת היא אינטרסנטית למי שמציג אותה על מנת לבוא ולכבוש את כל הנכסים.

דבר נוסף, נושא מספנות ישראל, מספנות ישראל זה דרך ניהול פרובוקציה. בשבועיים הקרובים היתה אמורה להיכנס אונייה לפני איזה חודש וחצי, מנענו את הכניסה בשבועיים הקרובים אמורים להכניס עוד אונייה, שוב פעם על מנת לנהל פרובוקציה, תהיה פרובוקציה ברגע שהאונייה תיכנס ושוב פעם אני לא מעוניין שיהיה לי משא ומתן עם חברה שיושבים לשמאלי, כי חבל, אני יודע את מה הם מייצגים, הכאב שלהם זה הכאב שלנו.

אני רוצה רק לגעת בנקודה אחת שאני מצר על זה שהנושא הזה עבר לוועדת הכספים שבסופו של דבר מי שדנה בנושא ומי שלומד בנושא זו הוועדה הזאת. אני חושב שאם וועדת הכספים היתה נוהגת כפי שוועדת הכלכלה נהגה למשל בחוק רשות הדואר, שהפכנו אותה מרשות לחברה, ושם גם אתה זוכר שזה הגיע בחוק ההסדרים, היה מאוד חפוז ומאד חשוב לאוצר להעביר את הצעת החוק הזאת וראינו, ואנחנו התנינו את זה מראש, וועדת הכלכלה התנתה את זה מראש, החוק הזה לא יפעל טרם סיכום הזכויות של העובדים הפנסיה וכל השאר. עם כל הדברים הקשים שהעובדים חטפו שם מכה לא קטנה, אבל שזה יהיה על דעת העובדים וכך אני חושב שנכון היה שוועדת הכספים היתה צריכה לנהוג, ואני חושב שנכון כך שאנחנו צריכים להמשיך לנהוג מפני שזה הערך היחידי שיש לבית הזה, ללחוץ על הרשות המבצעת שתגן על זכויות העובדים קודם כל. אני חושב שאם הרשות המבצעת היתה יודעת שהחוק לא התקדם אלא אם כן הזכויות של העובדים היו נסגרות ומסוכמים הדבר הזה היה מסתכם כבר מזמן ואז במילא גם לא היה צריך להשבית את הנמל.

אני מצטער ששאול כאן רומז שבעצם כל ההפסד הגדול שהיה כאן זה כתוצאה מהשביתה של העובדים, העובדים לא רצו לשבות, אני ראיתי חבר כנסת שצעק מעל הדוכן וקרא לשר האוצר ולאוצר לא להניע את המהלך הזה שכן לא תהיה לעובדים ברירה אלא להשבית את המערכת, הם ידעו אגב שזה מה שיקרה, הם רצו אגב שזה יהיה מושבת, הם רצו, הם ביקשו את זה, וזו לא פעם ראשונה, דובר כאן כבר ואני לא ארחיב על מה שדודו אמר לגבי המשא התקשורתי לגבי העובדים במידה מסויימת הם הצליחו.

אבל אני חושב שכבית המחוקקים אנחנו צריכים לפקח על הרשות המבצעת לברר ולבדוק שדברים אכן נעשים כפי שצריך לעשות כדי לשמור על אותן זכויות, ואני לא אומר את זה רק משום שאני בא מתוך הצד הזה של העובדים מתוך איזה שהיא מפלגה של עובדים, אני אומר את זה שזה דבר אנושי, צריך הרבה חמלה ולפתוח את העיניים ולראות את אותם האנשים גם ביום שלמחרת, ואי אפשר לדרוש לראות רק איזה כוח שלטוני שיש בידיך, לכן אני חושב אדוני היושב ראש עד כמה שהדברים יהיו תלויים בנו בוועדת הכלכלה וכרגע לצערי הם לא בידינו משום שזה נמצא בוועדת הכספים אבל אנחנו צריכים להרים את קולנו גם בוועדת הכספים, ואני חושב שוועדת הכלכלה צריכה לפנות לוועדת הכספים להסב את ליבה גם בנושאים הללו.

יותר מזה, אני חושב שהוועדה הזו צריכה היום לקרוא לאוצר כמו להסתדרות לסיים את המשא ומתן ב-15 בינואר כדי שלא ייווצר מצב שברגע האחרון שוב יילחצו וידרסו הרבה זכויות אחרות של עובדים.

אני לא יודע מה וועדה כזו יכולה להוליד או לקדם או להזיז, מעבר לזה דברים שנעשו בוועדת הכספים מסיבה כלשהי העבירו את זה לוועדת הכספים, בתור שר חקלאות לשעבר אני אומר לך אולי רק נקודה אחת קטנה שהחוק הזה הולך למחוק את ענף החקלאות. מדינת ישראל בעקבות לוח התעריפים החדש שלה שמתייחס לנושא של אוניות, ואוניות קטנות זה חקלאות, מציע לך בתור שר החקלאות לשעבר להיכנס לעובי הקורה. ופנייה לחברינו ממנהל הספנות נחום גרסלסקי שעד לפני חודש בתקשורת אני רואה אותו דורש וועדת חקירה על המחדל שנעשה פה עם הרפורמה ומשום מה בחודש האחרון שקט. אין וועדת חקירה ואין דרישה לוועדת חקירה ולהערכתי הדרישה הזאת צריכה להגיע עוד פעם.

אנחנו מבינים שכשחוק יוצא לוועדת הכספים הם משתחררים ממנו למחרת הנושא מטופל בוועדת הכלכלה, יש לנו עניין להחזיר את הדיון בנושא הנמלים למקום הטבעי שלו שזה בוועדת הכלכלה של הכנסת, ואנחנו מתכוונים להיכנס לסדרת דיונים מואצת וללוות את לוח הזמנים שנקבע כל כך שבסופו של דבר הדברים אכן התחילו בזמן ואנחנו לא נגיע לעוד שביתה ב-17 לפברואר או בכל תאריך אחר שנקבע.

כמו כן אנחנו חושבים שבדרך כלל יש לנו את היכולת לנסות לסייע בהגעה להסדרים כפי שהם הגיעו אנחנו לא יכולים לשנות את החוק. אלא אם כן תבוא יוזמת חקיקה מהממשלה, אלא אם כן תבוא איזה חקיקה פרטית של חברי כנסת, אבל הכוונה היא באמת להחזיר את הנושא למקומו הטבעי, לנסות לדחוף את כל הנוגעים בדבר אכן להגיע לסיכומים מבעוד מועד כדי שהדברים יצאו לדרך כדי שבסופו של דבר האיתנות של חברות הנמל החדשות שהוקמו יהיו כאלו שיאפשרו את הביטחון של העובדים בנמלים. זאת הכוונה. מצד שני יש גם כוונה לא פשוטה לדאוג לאינטרסים של מדינת ישראל, כי אם יש כוונה למישהו לחכות שמדינת ישראל תשקיע את כל הונה וכספה בחברות הנמל האלו כדי שהיא תהיה בסופו של דבר השתלטות של בעלי ההון על חברות הנמל בסופו של דבר קרוב לוודאי שהם יגיעו להחלטה בשלב כזה או אחר.

זה בדיוק השלב שבו אנחנו צריכים להתריע על הדברים לבחון אותם מקרוב לראות לאן הם מתגלגלים זה המומחיות מצד אחד של לחכות בצד לראות שמדינת ישראל שופכת הרבה מאוד כסף ולנסות להשתלט על זה במחיר נמוך. ומאחר ואנחנו מכירים את הדברים האלה אנחנו רוצים מבעוד מועד להיכנס לסדרת דיונים מסודרת ולאורך זמן ולסייע לכל הצדדים הנוגעים בדבר. בראש ובראשונה, עם העובדים אין לדבר הזה, ואנחנו מכירים את זה מרפורמות אחרות, אבל אנחנו לוקחים בחשבון גם את האחריות הלאומית שיש לחברים כאן בוועדת הכלכלה, איך הדברים צריכים להתנהל בעתיד.

ברור לחלוטין שאם כל הנושא של החקיקה כמו שאמר פה חבר הכנסת טל היה תחת וועדת הכלכלה, הסבירות שהיה עובר בדרך המהירה לוועדת הכספים, לא היה קורה כיוון שבאופן טבעי וועדת הכלכלה משקיעה יותר ויותר זמן בדיוניה בנושאים האלו מתוך הנחת עבודה שחבריה לומדים להכיר מקרוב את הנושאים שהם עוסקים בה וועדת הכספים עמוסה יותר בנושאים אחרים של תקציב ומיסים ולכן באופן טבעי סדר יומה ולוח הזמנים שלה הוא שונה לחלוטין מאשר של ועדת הכלכלה זאת הכוונה להחזיר אתכם הביתה ולנסות לתאם את כל הגורמים כדי שיהיה אפשר להגיע להבנה.

להעיר לוועדה המכובדת שאנחנו מתכבדים לשבת בה. אני כבר הייתי בסרט הזה של וועדת הכספים והיושב ראש הקודמת הירשנזון של אותה וועדה גם כן דיבר מילים יפות, אנחנו נלווה אתכם אנחנו ניכנס לעובי הקורה, אנחנו נצא מפה עם הסכם, ובאמת מילים ואנחנו השקענו שעות בוועדת הכספים וטרחנו להסביר לחברי הוועדה כל פרט למה מה שהם מציעים לא טוב. אבל מה קרה? קרה פלא ביום שהיו צריכים להצביע פתאום אתה רואה מתחלפים לך חברי הוועדה. אז אני המשחק הזה באמת אולי זה המשחק שלכם פה בכנסת, עם כל הכבוד, אנחנו לא בסרט הזה, היום אני באתי לוועדת הכלכלה כי שמעתי שיש כל מיני תלונות של לקוחות באמת לא ידעתי מה המטרה של הוועדה. אז באמת אני אומר את דעתי. אני אפילו לא דיברתי לא עם עמיר ולא עם חבריי לוועדים, אני לא מאמין בזה, עם כל הרצון, ואני הייתי בסרט שפתאום חברי הוועדה פתאום התחלפו לי כולם, ואנשים באים ומרימים את היד. וזה אותה כנסת ישראל.

אני אומר שבסרט הזה הייתי וכשאמרו לי, תשמע הם יכולים להחליף את חברי הכנסת, אמרתי זה דמיוני הדבר הזה, אנחנו באים משקיעים שעות להסביר לחברי הועדה אני אומר לך חבר אחרי חבר אומרים אנחנו איתכם, אלי אפללו, ורוחמה אברהם וכל החכמים האלה, בסוף הם עמדו מעל דוכן הכנסת והציגו אותנו כאני לא יודע מה, אז באמת אני לא מאמין בוועדה אבל אם זה מה שצריך להיות אז אנחנו פה היום, אני באתי לדבר עם הלקוחות שמתלוננים. אני אומר לכם אתם לא יודעים מה מחכה לכם. הכנסת חוקקה חוק שב-17 לחודש, תתפלאו לשמוע שאתם לא יודעים מה מצפה לכם. הכנסת חוקקה חוק, לקביעת מטרה בכל מחיר.

יש לנו פרובוקטורים ברשות הנמלים שכבר מחלקים את העוגה מקימים לי דירקטוריונים רבים מי יהיה מנכ"ל של מי, מי יהיה דירקטוריון של מי, ואתם תאכלו אותה. כי אני אומר לכם ואנחנו לא נחכה עד הרגע האחרון, אם לא יהיו איתנו במשא ומתן והם יכולים למשוך את המשא ומתן כמה שהם רוצים לנו יש קו אדום שאנחנו הצבנו לעצמנו כוועדים, ואני אזכיר לכם שהנשיא אמר שאם החוק עובר אנחנו רשאים לשבות.

אני אומר לכם ברגע שאני אבוא לעובדים שלי ואני אודיע להם שלא הצלחתי להביא להם הסכם אני יותר מזה לא צריך להגיד להם שום דבר. ואז אתם יכולים לעבור מוועדה לוועדה ותסלחו לי לקפוץ לשמים ולא יעזור לכם. כי לא יעזור שום דבר. התפקיד שלנו כוועדים זה להגן על המקום עבודה, על העובדים, על זכויות העובדים, על הפנסיה, אנחנו גם יושבים במעט דיונים שהיו לנו, היו בעיות שאנחנו הסכמנו עליהם, נושא הפנסיה שזה ייקח מינימום שנה גם אם יישבו יום לילה כדי לפתור את סוגיית הפנסיה ולא יהיו פתרונות. אם לא יהיה פתרון, לא יהיה שום חוק. יכול להיות שיהיה חוק, אבל נמלים לא יהיו.

אני לא יודע אם אתם במקום לרוץ לוועדות אתם מילאתם את פיכם מים כולכם יושבים בשקט, אתם הולכים עם המדיניות של שר האוצר, אני מודיע לכם ברגע שאנחנו נרגיש שקצו כל הקיצים אני פשוט יבוא עושה אסיפת עובדים ואני מודיע לעובדים שלי שלא הצלחתי להביא הסכם.

אלון אתה עושה טעות כי דווקא בגלל האיומים האלה - - -,

אתה שמעת אותי? תקשיב מה אני אומר, אני זה שנלחמתי להחזיר את העובדים בחודש אוגוסט לעבודה. בהסכם שנחתם בחודש אוגוסט, אני אכלתי מרורים להחזיר את העובדים שלי לעבודה, וגם אחרי שנחתם ההסכם, אתם יודעים מה אני עברתי באשדוד כדי להחזיר את העובדים לעבודה. היום כולם אומרים לי אמרנו לך, ומאשימים אותי למה חזרנו לעבודה, עוד שבוע היינו גומרים את הסיפור ואין לי מה להגיד להם היום, אבל אתם יושבים בצד נותנים לנו לשחק, אני אומר לכם יגיע התאריך שאנחנו נבוא ונגיד זהו עד פה, עד פה.

אני מדבר גם לאוצר ואני מדבר גם לוועדה לא יודע כמה כוח יש לה לשנות דברים לדעתי גם מי שמנהל את המשא ומתן לא מטעם האוצר מטעם רשות הנמלים לדעתי זה טעות. יש פה ניגודי אינטרסים מובהקים. אנשים כל אחד דואג לאינטרסים שלו, זה רוצה להיות מנכ"ל של חברה כזו, ההוא רוצה להיות חבר דירקטוריון בחברה ההיא ואנחנו צריכים לפי האמוציות של כל אחד ואחד לפעול.

הוא לא היה צריך לקחת את זה מהם לקבל מהם נתונים אולי כן, כי לא כולם מכירים את הנתונים אבל לנהל את המשא ומתן אסור שינהלו את המשא ומתן. צריכים להוריד את זה מהידיים שלהם כי יש פה ניגודי אינטרסים ביניהם. אני לא רוצה להיכנס לפרובוקציות שדודו דיבר עליהם מה שקורה בנמלים היום. היום אני אומר לכם אין לי ראש בכלל לנהל משא ומתן. אני כל היום מתעסק איך לכבות שריפות אצלי בנמל. ואני בטוח שגם בחיפה לפי מה שאני שומע.

דבר נוסף אני רוצה להגיד לכם שאין בכלל עבודה באשדוד. השבוע האחרון הרבה עובדים הלכו הביתה בלי לעבוד כי לא היתה עבודה. אז אני לא יודע על מה המהומות לא יודע על איזה פיגורים מדברים לא יודע איזה נזקים מדברים? אני רק אומר כדאי באמת שייכנסו להילוך גבוה וינהלו משא ומתן ואל תבנו הרבה על הוועדות האלה, תשמעו מה אני אומר לכם. אני הייתי בסרט הזה בוועדת הכספים אני מכבד את הוועדה, אני הייתי אומר דברים אחרים.

אני רק אומר, בואו תלחצו איפה שצריך ללחוץ בלי לזלזל באף אחד חס וחלילה כי אני אומר אם אנחנו נגיע לתאריך שאני אדע שזהו, כי הם יש להם אינטרס למשוך את הזמן כמה שיותר, יש כמה אינטרסנטים שלא רוצים שיהיה הסכם מהצד השני, הם רוצים למשוך את הזמן עד לרגע האחרון הם רק חושבים שאנחנו ניכנס ללחץ כי ייגמר הזמן. ואז אנחנו נחתום על ההסכמים. לא יהיה דבר כזה. תודה רבה.

קודם כל אדוני היושב ראש, אני רואה חשיבות לדיון הזה מסיבה אחת מרכזית והיא שמבחינה ציבורית נדמה שהשקט היחסי ששורר כעת בנמלים וסביב המשא ומתן מצביע אולי על מצב קבוע ולא כך. בהחלט אמר נכון יושב ראש ההסתדרות יש צורך ואני תומך בזה לחלוטין לגמור מהר ככל האפשר את כל אותם פרקים שנשארו פתוחים, אני אומר עיקר הבעיה איננה בהסדרים שקשורים לזכויות העובדים, שם דווקא יש הרבה מאוד הבנות ודברים שפחות או יותר מסוכמים וידועים מבחינה כמותית. עיקר המחלוקת בעומק הרפורמה, ופה בעניין הזה העובדים ובעיקר אלון חסן הם האחרונים שיכולים לבוא ולהתלונן. הוצגה בפניהם לפני למעלה משנתיים תוכנית אחרת שבה הפתרונות נמצאים כולם בתוך אותה חבילה בתוך רשות הנמלים ואי אפשר היה לקדם את העניין הזה כי העובדים לא הסכימו.

הנושא השני שעליו לא נאמרה פה אף מילה זה מה קורה ב-18 בפברואר מה קורה אחרי הרפורמה, אחרי כניסת החוק לתוקף ופה עיקר הבעיה היא להיערך היום למצב החדש שהחוק קובע שבמסגרתו המערכת הופכת להיות אחרת לחלוטין ואנחנו במעט שניתן לעשות שמירה על סטטוס קוו אנחנו עושים כדי ליצור מצב שבו היום שאחרי יאפשר הפעלה תקינה של נמלי ישראל ושל המערכת וימשיך פעולות שצריך לעשות.

מה שאמרתי עד עכשיו זה שני דברים. נכון וניתן להאיץ את המשא ומתן כדי להגיע לפתרון לפני כניסת החוק לתוקף. בעניין הזה אני חושב שיש אחידות דעים, הסתדרות, עובדים, אוצר מדינה ורשות הנמלים. והנושא השני שאמרתי חבל שאנחנו לא עוסקים בו ובמידה רבה לא עוסקים פה כאן ובמידה רבה לא עוסקים בו בכלל בגלל התחייבות לשמירה על סטטוס קוו ופה אני רוצה להתייחס להסכם שנעשה ב-5 לאוגוסט השנה בין המדינה וההסתדרות, שבמסגרתו יש מנגנון שמאפשר להמשיך ולדון בנושאים שעומדים על הפרק יום אחרי ה-17 בפברואר, אני לא ממליץ למשוך את המשא ומתן הזה, אני רק אומר שנבוא ולראות כעת איזה שהוא תאריך שאם לא ייקרה שום דבר או לא יושג הסכם עד אז צריך לסגור את הנמלים להשבית את המדינה וכו' אני חושב שזה מוגזם.

אני אגיד לך מה אני חושב, זאת אומרת אם אתה בעצם יוצר מסלול ופתח שהמשמעות שלו בעצם, שימשיך להתנהל משא ומתן אחרי כניסת החוק לתוקף זה בעצם ניסיון גם לא לעשות שום דבר עד אותו תאריך אבל גם להודיע לעובדים עכשיו בעצם לא יהיה לכם כלום. אני אגיד לך גם מה אני מציע לחבריי, ואני אגיד לך מה המשמעות של הדבר הזה, הרי הממשלה תמיד צריכה שמישהו ילחץ אותה כדי לעשות את מה שהיא צריכה לעשות. עכשיו נמצאים פה שלושה חברי כנסת, ואני מניח שיצטרפו גם חברי כנסת מהצד השני.

אם אנחנו היום נניח הצעת חוק שהמשמעות שלה היא ביטול החוק הקיים ב-17 בפברואר, אני מניח שכל אותם אנשים שהתחייבו לאלון ולדודו וכן הלאה יחתמו על הדבר הזה. זאת אומרת אז אם אתם רוצים להגיע למצב שבו יהיה על השולחן חוק שהמשמעות שלו לבטל את החוק הקודם ב-17 בפברואר זה בדיוק המתכון שאתה תדע, וזה מה שאני מציע אם דוד יצטרף אליי אם איציק יצטרף אליי, אבל הממשלה לא עושה כלום. זה לא מה שהוא אמר דרך אגב, הוא אמר שצריך להאיץ את המשא ומתן.

אני מציע שבסוגיות האלה, קודם כל נהיה חכמים ולא פיקחים. והרעיון הוא שמראש אנחנו יודעים שיש לו מצב משברי קשה ואני חושב שעדיף לפתור אותו מראש ולא לפתור אותו בדיעבד אני לא חושב שלמישהו פה כולל משרד האוצר והממשלה כממשלה יש להם אינטרס למשוך את הדברים עד ה-17 בפברואר אני חושב שנכון יהיה שהדברים יהיו גמורים עד ה-17 בפברואר זאת השאיפה שלנו זאת החשיבה שלנו בהסכם. אנחנו במפורש מדברים על סיטואציה שבה אנחנו רוצים שב-17 בפברואר כבר יהיה סגור מבחינת ההסכמים הקיבוציים זכויות העובדים, הנכסים הפיננסיים, וכל הדברים האחרים שמעיקים כרגע על כל הצדדים שקשורים לרפורמה.

אני רוצה להזכיר שעמיר פרץ ציין שלושה צוותי עבודה שעובדים, הוא החסיר את צוות הפנסיה, זאת אומרת אני חושב שמיוצגת פנסיה, הסכמי פרישה, הסכמי מעבר ואיתנות פיננסית, ארבעה צוותים שעובדים במקביל. החשוב הוא, שצוות פנסיה שהוא מקצועי לחלוטין, עובד יחד עם דורית טנא של ההסתדרות. הרעיון הוא, שבכל מקרה גם אם העבודה לא תושלם ואני מקווה שכן תושלם בחודשים הקרובים, אף שקל לא נוזל החוצה. זאת אומרת, מה שקיים היום ברשות הנמלים כרשות, בסיכומו של דבר הנכסים האלה יימצאו או בחברת הנכסים או בנמלים. אין סיטואציה שבה כתוצאה מהשינוי המבני, הדברים בורחים החוצה.

אבל דודו, אתה רואה מה הבעיה שלך, איזה טעויות אתה עושה? עד שהוא הולך להגיד משהו משמעותי לפרוטוקול ועכשיו אין לו מה להגיד. אחר כך אתה תגיד עובדה מה הוא אומר, בבקשה תרשמו לכם, תן לו להשלים את המשפט. הרי עוזיאלי לפחות דבר אחד רוצה לדבר בחיוב תן לו.

אני אמרתי שכל מה שעומד היום לרשות העובדים, ימשיך לעבוד לטובתם בין אם זה יהיה דרך החברות עצמן או דרך חברת הנכסים, שום נכס לא זולג החוצה.

פעם במדינת ישראל, הממונה על השכר היה הגורם המנחה שכל הגורמים המקצועיים האחרים בישראל התאימו את עצמם כולל אגף תקציבים כולל חשב כללי וכו', היום הדברים התהפכו. היום אגף התקציבים הוא המנחה ולצערי הרב הממונה על השכר וגורמים אחרים צריכים להתאים עצמם. מה שאומר עוזיאלי שהוא מעריך שצוות הפנסיה לא יוכל לסיים את העבודה גם אם ישבו בלי שום וועדה, ישבו אקטואליים מקצועיים ויעבדו יום ולילה לפני נובמבר 2005.

הערכת הצוותים המקצועיים כפי שנמסרה אלינו, הערכת הצוותים המקצועיים שאין שום סיכוי גם אם יישבו יום ולילה שהם יסיימו עד ה-17 בפברואר זאת הערכתם, ככה היא נמסרה לי. אין לך איזה הודעה אחרת? אין לך הודעה של אקטואר שמתחייב לסיים את העבודה עד ה-17 בפברואר, כזה אין לך.

עכשיו מה שהוא אומר, אני רוצה שהחברות תתחייבנה שלא תהיה סלידה, אבל זה לא שווה את המשפט שהוא אמר, שמרגע שמוקמת חברת הנכסים ההון עובר לחברת הנכסים. חברת הנכסים פועלת על פי חוק, חוק הנאמנות של חברת הנכסים יהיה חוק שמפריד אותה מאינטרסים של חברות הנמל. לא יעזור מה שאתה תאמר או מה שאני אומר, מאותו רגע הבטוחה היחידה שתהיה זה הכסף שנמצא עכשיו בייעודות.

כולנו יודעים שהייעודות לא מספיקות ואם אתה יוצר מצב של נתק בין הנכסים לייעודות בשלב שעוד לא הסתיים אומדן הערך הפנסיוני האקטואלי באותו רגע אמרת שאנחנו נישאר ... כמו שהיום כל פעם אנחנו מתחננים לאגף התקציבים שיסכימו לשלם את הפנסיה של עובדי התע"ש שכבר פרשו, לא אלה שעומדים לפרוש.

לגבי הגמלאים של התע"ש, שלכאורה פה, בדיונים כאן התחייבה המדינה ואמרה אנחנו נדאג לגמלאים הפורשים, אין מצב שגמלאי שפורש לא יקבל פנסיה. היום המדינה אומרת לתע"ש סליחה הם גמלאים שלך אתה יחידה משקית נפרדת, אתה חברה ממשלתית נפרדת, תשלם. אבל אין לי מאיפה לשלם, בכל חודש גמלאים לא מקבלים. אלה לא עובדים שתגיד הם לא עובדים כן עובדים, הגמלאים לא מקבלים את הפנסיה שלהם מכיוון שאתה אומר לי זה שהצרה שאתה לא יכול להבטיח אותה, כי חברת הנכסים לא תיתן לך ערבות מקבילה. האם המדינה תאמר עכשיו שהיא מתחייבת שחברת הנכסים לא נכנסת לתוקף עד שהסדרי הפנסיה לא מסוכמים סופית, ותעדן את זה, בדרך נאותה של חקיקה שגוברת על הסעיפים שמפרידים בחוק החל מה-17 בפברואר אני מקבל את מה שאתה אומר, אבל אם לא הוא לא מסוגל להתחייב על מה שהוא אומר.

מה שאתה אומר, מה שיש בקופה הזאת של הנכסים לא זולג לשום מקום. עכשיו אני שואל, נניח שמה שיש בקופה הזאת לא מכסה את ההתחייבויות האקטואריות של העובדים, מה קורה עם זה?

כל מה שאני ציינתי זה שהזכויות של העובדים מובטחות או כלפי החברה עצמה או כלפי חברת הנכסים כל עוד הנכסים האלה נמצאים בחברה, כל עוד הייעודות האלה לא פורקו לטובת החברות, זה כל מה שציינתי ולכן אין זריקה החוצה. ישנה טענה חזקה מאוד והרואה חשבון שלכם נמצא ועכשיו אני מניח שגם לדברים האלה הוא התייחס שבכלל יש לנו עודף אז אני לא יודע אם יש עודף או חוסר אני לא אחראי אני לא אקטואר אבל ישנה טענה הפוכה חזקה שבכלל הייעודות נמצאות במצב טוב מאוד. אז אני לא יודע.

אני אבל רוצה לחזור למשא ומתן כי אני חושב כרגע זה הדבר המרכזי שישנו, אנחנו קבענו סדר גודל של עשר פגישות לארבעת השבועות הקרובים, אני חושב שזה משהו מאוד מסיבי זה עדיין לא מרמז על כוונה או חשיבה לדחות את משא ומתן או להעביר אותו לטובת ה-17 בפברואר או כל תאריך אחר. החשיבה שלנו כמו שאמרתי היא להקדים את התאריך הזה ולא לבוא אליו או לאחר אותו. אני חושב אמרתי שזה נכון שאנחנו צריכים להיות חכמים ולא פיקחים ולדעת איך להיחלץ ממצבים יותר טוב מראש למנוע את המשבר אם נוכל למנוע אותו, לא בכל מחיר אבל זאת החשיבה.

אני רוצה לציין שיושב ראש ההסתדרות עשה מהלך מאוד נבון וצירף למשא ומתן את העוזר האישי שלו שעשה באמת סדר בשכל בכל הדיונים ואני חושב שגם הצליח ליישם מצב שבו יש משא ומתן שמתנהל באמת בצורה אמיתית ישירה וכנה, דרך אנשים שאפשר לדבר איתם.

נקודה אחרונה אולי, אני מעריך שיש לנו עוד פרטנר אחד במשא ומתן שוודאי גם הוא ירצה להצטרף בבוא הזמן ולהגיד את דבריו זה שר התחבורה שהוא אחראי על התיק, סך הכל אנחנו מדברים פה על עניין ממשלתי בקונטקסט היותר רחב שלו זה לא רק עניין של אוצר, אלא זה שירות ממשלתי יש עליו אחראי, אחראי עליו משרד התחבורה ואני מניח שבכוחות המשותפים האלה נצטרך למצוא פתרונות כמו שאמרתי למצוא אותם מראש ולא בדיעבד.

אדוני היושב ראש, אני רק מבקש בקשה מהאוצר. מה שקרה זה לא כניסתו של העוזר שלי, מה שקרה זה החלטתי שאין לי יותר החלפה בצוותי המשא ומתן אני קבעתי שמהיום והלאה נציג וועד שהוא חלק מצוות משא ומתן מסויים אי אפשר להחליף אותו ואני מבקש שאתם תקבעו אותו דבר, זאת אחת הבעיות שאנחנו כל פעם מתחילים ודנים מחדש עם מישהו אחר. גם אתם צריכים לקבוע שמהיום והלאה מי שנקבע פעם אחת כנציג האוצר או נציג החברות אין מצב שמביאים את העוזר או הסגן, אין, אם עוזיאלי, הוא צריך להיות בעל הסמכות ובעל האחריות, זה הכל. אם אתם תקבעו החלטה מקבילה זה בהחלט יביא לקידום המשא ומתן.

עוזיאלי מתי אתם מסיימים את העבודה שלכם?

אני אמרתי שהחשיבה שלנו היא להקדים את ה-17 בפברואר. אנחנו קבענו נכון לרגע זה ישיבות מסוף נובמבר ועד העשרים וכמה בדצמבר חודש מלא של עבורה לפנינו סדר גודל של עשר פגישות אנחנו נקבע בהמשך עוד פגישות אני מעריך שזה יעלה לדרגי של ראש ההסתדרות מצד אחד שר האוצר שר התחבורה מצד שני וזה יהיה מוכרח להגיע לשם כדי לקבל את ההחלטות היותר מכריעות. אני במפורש לא חושב שאנחנו צריכים להגיע למצב שבו בפברואר אנחנו נמשיך לנהל את המשא ומתן כדאי שזה יהיה מאחורינו.

אדוני היושב ראש וחברי הכנסת, אני חושב שרק על ידי זה שאני אתאר את מידת הנזק שהייתה ומה שצפוי לנו תבינו את החיוניות שבמשא ומתן אינטנסיבי ולסיים אותו מהר ככל האפשר ובצורה הישירה ככל האפשר.

סלח לי, אתם הבערתם את הבעירה לא מיתנתם אותה.

על מה אתה מדבר?

אתם הפגנתם נגד העובדים, במקום להפגין נגד שר האוצר.

אני לא רוצה להיכנס לבעיה הפוליטית.

זו לא בעיה פוליטית תסלח לי, התאחדות התעשיינים הפגינה, זה לא פוליטי.

התאחדות התעשיינים הפגינה על מנת להגן על העובדים.

על מנת לא להגן כלום, על מנת ללקק לשר האוצר זה מה שעשיתם, הוא נהנה מזה. אל תספר לי סיפורים.

עכשיו קודם כל אני רוצה פה להבהיר נקודה אחת, ופה נקודת זכות לנמלים ולעובדים. כיום אנחנו שמחים לציין שהנמלים חזרו לעבודה סדירה ומעל למעבר לזה ואנחנו מצליחים פחות או יותר להדביק את הפיגור שהיה והיום המצב הוא שכמעט ואין פיגורים ואם יש זה רק במסופים וזה שולי ביותר.

השליטה היתה השליטה הגדולה ביותר בתולדות המשק הישראלי בנמלים. האוניות פרקו עשרות אלפי מכולות בנמלים הזרים זה מכולות ייבוא. נוסף לזה הושעו עשרות אוניות בנמלי ישראל.

חוץ משל עודד טירה סליחה, תציין שעודד טירה קיבל עדיפות ראשונה להיכנס לנמל באיזה שהיא צורה.

הנזק הישיר כתוצאה משני הסעיפים האלה למשק זה כסף שיוצא מהארץ לגורמים זרים, הוא מסתכם בסדר גודל של מעל ל-30 מיליון דולר. נוסף לזה נאלצנו לייצא ולייבא חומרים א' לשמור על ההסכמים ב' להמשיך את קווי הייצור, הדבר הזה עלה למשק הישראלי כשישה מיליון דולר. נוסף לזה הנזקים הבלתי ישירים שכרגע קשה להעריך אותם. אני יכול לציין בפני הוועדה שאובדן חודש הייצוא הזה גרם נזק לייצוא הימי בסדר גודל של 700 מיליון דולר.

אולי אני אפסיק אותך, כי יש פה עבודה של מרכז המחקר של הכנסת. אומדן על בסיס חישוב ואומדן הפדיון של המגזר העסקי הכולל, מוערך בכ- 47 מיליון דולר דרך נמלי הים. בערך כ-65 אחוז משמשים לייצוא המהווים כשלושים מיליון דולר, הערך המוסף המקומי בישראל מוערך בכ- 50% מסך פדיון הייצור המקומי עולה על תוספת של 30 מיליון דולר לערך לצורך הארגון כך שאומדן הפדיון של המגזר העסקי מסתכם בכ-60 מיליון דולר כ-270 מיליון שקל ביום, אומדן הפדיון הכולל של כ-330 מיליון דולר שהם כאחד וחצי מיליון שקל בשבוע אם יש שביתה בנמלי הים.

עכשיו בהנחה שנצליח למחזר או לספק כחמישים אחוז מאותם ה-700 מיליון דולר אובדן ייצור נשקם, כחמישים אחוז מזה יהיו לקוחות שיגידו עבר זמנו בטל קורבנו, אנחנו מדברים על סדר גודל של 350 עד ארבע מאות מיליון דולר.

עכשיו לגבי העתיד. יש לנו הבטחה ולמעשה הדברים כבר בוצעו ורשות הנמלים מנסה למזער את הנזקים של המשתמשים אם זה ביבואנים או בייצור. בנושא התובלה האווירית מתוך עלות למשק שהיתה כשישה מיליון דולר האוצר הסכים להשתתף בשיעור של ארבעה מיליון דולר ואילו לגבי הנזקים שנגרמו לנו בתובלה הימית רשות הנמלים אישרה השתתפות בסדר גודל של מאה מיליון שקל. חסר לנו על מנת לכסות את אותם שני שליש שהבטיחו אז בנושא של תובלה אווירית זה מיליון דולר ובנושא של התובלה הימית סדר גודל של 30 עד 40 מיליון שקל.

עכשיו לגבי העתיד רבותיי, המשק הוא בעיקר משק הייצור לא יעמוד בשביתה נוספת, ואני מציע להתייחס ברצינות לדברים שנאמרו כאן מתוך העבר, הנמלים מה שהם מאיימים הם מקיימים. אני רוצה לסיים את דבריי, אולי תצא קריאה גם מוועדת הכלכלה בכנסת ויש כבר היענות הייתי אומר בהסכמה לאמנה שתמנע כל שביתה או סכסוכי עבודה בעתיד בנמלים. בהסכמה בין הממשלה עובדי הנמל. אני מציע לוועדה לקרוא לגורמים לחתום על אמנה שמונעת שביתה בעתיד.

אני לא חוזר על כל ההוצאות שנגרמו פה אבל אני רוצה רק להודיע לכם. חברות הספנות הזרות פשוט נמאס להם ממה שקורה במדינה פה. אנחנו כבר עדים לפחות לשתי חברות אחת מהם גדולה מאוד מהמזרח הרחוק שהפסיקה לפקוד כתוצאה מהבעיות בארץ את נמל ישראל, האיום הבא הוא שהסחורות במדינה הזו יעלו יותר וגם לא יהיה ייבוא לארץ. חברות הספנות לא רוצות להגיע לפה, הם לא יכולות לשדר אמינות לוח הזמנים שלהם נדפק הוצאות אדירות, באו משרדי האוצר בממשלה הבטיחו לכסות את ההוצאות האלה, לא עומדים בהבטחות האלה. ולכן האמינות עוד יותר נדפקת.

יש עוד דברים שנעשים לקראת ה-17 בפברואר ואני רוצה רגע לצאת מהנושא של יחסי עבודה כי על זה דיברו פה כבר הרבה. כל נושא התקנות אין לנו מושג .... ואנחנו המשתמשים העיקריים בנמלים בספנות, אין מושג מה קורה עם זה, ולכן אנחנו יכולים למצוא את עצמנו במצב שהתקנות החדשות יעקרו את החוק הזה מתוכן, אם יש איזה דבר טוב או שניים בחוק של הרפורמה גם זה לא יהיה. אותו דבר גם עם המשא ומתן עם האיגודים שאנחנו לא יודעים מה קורה. מה כן מוסכם מה לא מוסכם אבל זה כבר דיברו.

יש מאה חמישים מיליון שקל בחוק הזה שהוקצבו על פי הודאתו של אור יוגד לשלם את זה להוצאות שעלולות להיגרם כתוצאה מהשביתה. אין שום דין וחשבון איפה הכסף הזה למה הוא שימש ואיפה הוא הלך? הכסף הזה שייך לאלה ששילמו אותו לרשות. הרשות אסור לה להרוויח כסף לפחות בעבר. והכסף הזה אם לא עשו בו שימוש צריך לחזור למשתמשים.

תקציב הפיתוח של 2004 של הנמלים לא אושר, תקציב הפיתוח לא אושר, עכשיו כנראה וזה לא פייר עכשיו, אם היה כן מאושר והיו באים לעשות עבודות אז חלק מהמגבלות שיש היום על התגרות על השביתה היה נפתר כיוון שזה לא אושר אני לא מבין למה זה כבר סוף שנת 2004 מה זה כל שנה ככה מאושר תקציב של אותה שנה רק בסוף השנה או שזה שנה ספציפית שניסו פה לדון מחדש.

איגוד המשתמשים בתובלה ימית בתפזורת לשינוע גרעיני ומספוא. אני חייב להגיב למה שאתם פה אמרתם לפני כמה דקות. אנחנו בכל זמן ניהול המשא ומתן בוועדת הכספים וכל זה לא יצאנו אף פעם אחת נגד העובדים. ההפך הוא הנכון, אנחנו פנינו לשרים לחברי הכנסת לפי דברי מר טל קודם והתרענו על כל הדברים הללו. כתשובה ואנחנו מאלופי משלמי התשלום למאה חמישים מיליון שקל שנאספו כדי לשלם פיצויים לנזקי השביתה בגלל שאנחנו לא תמכנו בעליהום על העובדים הצוברים לא זכאים לפיצוי.

תקשיב מה הוא אמר סליחה, הוא אמר שהרפורמה לא טובה למדינת ישראל האמינו לזה בוועדת הכספים והיום נותנים בהם בגלל הדעה האמיתית שלהם.

רבותיי אני רוצה לסכם את הישיבה ברשותכם. אנחנו קיבלנו דיווח על מצב המשא ומתן לקידום הרפורמה בנמלים. אנחנו נקיים דיון נוסף בתחילת השנה הבאה בשבוע הראשון של שנת 2005 כדי לקבל דיווח על תמונת המצב. העניין השני הוא לקבל דיווח באותה ישיבה.

העניין השלישי שאנחנו נסכם אותו בינינו פה חברי הכנסת זה נגיש הצעת חוק פרטית לקידום החוק עד ה-17 בפברואר אם הכל לא יסתיים, והעניין הרביעי האפשרות שהמשא ומתן לא יסתיים עד ה-17 בפברואר, זה ייכנס לסחרור נוסף ואני מבין שזה נזק גדול למשק הישראלי.


חברים תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10