הצעת חוק לתיקון פקודת הנזיקין פיצויים ללא הוכחת נזק
2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
24.11.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 334
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, י"א בכסלו התשס"ה (24 בנובמבר 2004), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 24/11/2004
הצעת חוק לתיקון פקודת הנזיקין (תיקון מס' 10) (פיצויים שאינם תלויים בנזק), התשס"ה-2004
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק לתיקון פקודת הנזיקין פיצויים ללא הוכחת נזק, התשס"ד-2004, של חבר
הכנסת רשף חן (פ/2284) – אישור לקריאה ראשונה – דיון והצבעה.
מוזמנים
¶
עו"ד תמר קלהורה - משרד המשפטים
אודליה מצליח בר-אל - מתמחה במח' ייעוץ וחקיקה (אזרחי),
משרד המשפטים
קצרנית
¶
תמר פוליבוי
הצעת חוק לתיקון פקודת הנזיקין פיצויים ללא הוכחת נזק התשס"ד-2004, של חבר הכנסת רשף חן (פ/2284) – אישור לקריאה ראשונה – דיון והצבעה
אפרת רוזן
¶
זו הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת רשף חן לתיקון פקודת הנזיקין. הנוסח הזה של הצעת החוק הוא בהסכמת הממשלה, ונציגת הממשלה תרחיב בעניין.
אני רוצה לומר כמה מילים בגדול, כי אני חושבת שלמרות שאנחנו בדיון מאוד מוקדם בהכנה לקריאה ראשונה, זה מצדיק דיון לגופו של עניין. למרות שזאת נראית הצעת חוק מאוד קצרה יחסית, מדובר פה על דבר מאוד חדשני מבחינת החקיקה. הרצון לקבוע פיצויים מוגברים הוא סטייה מאוד גדולה מהחקיקה היום בדיני הנזיקין, שקובעת שפיצויים ניתנים כפיצויים תרופתיים, כלומר המטרה היא להשיב את הניזוק למצב שהוא היה ביום עשיית הנזק, אלמלא היה מתבצע הנזק. הרצון לקבוע פיצויים מוגברים זו סטייה מהעיקרון הזה.
אפרת רוזן
¶
צריך לעשות איזשהו הבדל בין פיצוי עונשי לפיצוי מוגבר. פה מדובר על פיצוי מוגבר. פיצוי עונשי זה פיצוי שכל מטרתו היא להעניש את המזיק. אם תשים לב גם לכותרת הסעיף, פה אלה פיצויים שאינם תלויים בנזק.
רשף חן
¶
בוא נדמיין מצב שבו אתה נותן לי סטירת לחי וזהו. כואב לי ואני בוכה וזהו. לא נגרם לי אובדן הכנסה או נכות, האם יש לי עילת תביעה?
היו"ר מיכאל איתן
¶
אני אקרא את זה בקול רם: "76. פיצויים אפשר שיינתנו הם בלבד או בנוסף על ציווי או במקומו;
אלא שאם -
(1) סבל התובע נזק, יינתנו פיצויים רק בשל אותו נזק שעלול לבוא באורח טבעי במהלכם
הרגיל של הדברים ושבא במישרין מעוולת הנתבע;
(2) סבל התובע נזק-ממון, לא יינתנו לו פיצויים בשל הנזק אלא אם מסר פרטים עליו
בכתב-התביעה או בצירוף לו".
רשף חן
¶
הפקודה כולה, וגם בהקשר הזה, היא קודיפיקציה, אלא שבישראל עוד אפילו יותר מאנגליה, בכל מה שקשור לפיצויים מוגברים ההלכות מאוד מאוד מצמצמות. לכן המצב במדינת ישראל – הוא נמצא בחקיקה, לא תמצא את זה ברחל בתך הקטנה בפסיקה. בעיקרון, הפיצויים מוגבלים לנזק ממוני. מה זה נזק ממוני? זה נזק שאפשר לחשב אותו: 10% נכות, שלושה ימים בבית, כיסא גלגלים, משהו שעלה כסף.
יש ויכוח מתמשך לגבי עגמת נפש, כאשר הוויכוח הוא בעיקרון על השאלה האם אתה יכול לתת סתם פיצוי עבור עגמת נפש בלי שקרה לך שום דבר אחר, או שכדי לתת פיצוי על עגמת נפש - וזה בעצם מה שאני מציע כאן - אתה חייב לצרף אותו גם למשהו אחר, זאת אומרת שהוא לא יכול להיות ראש פיצוי בפני עצמו, אלא הוא חייב להצטרף גם לראש פיצוי ממוני.
בכל העולם, בארצות הברית בצורה מוגזמת ובאנגליה בצורה זעירה, פיתחו כלים של מתן פיצויים, שהם לא פונקציה ישירה של הנזק הממוני. יש הלכות שלמות בעניין הזה ויש הבחנות בין פיצויים עונשיים ופיצויים לדוגמה וכל מיני הלכות בעניין הזה. המכנה המשותף לכולם זה שאתה לא מתרכז רק בנזק הממוני שנגרם לאדם, אלא אתה מסתכל על דברים אחרים. בעניין הזה יש כל מיני אפשרויות, למשל גישה שאומרת: אני רוצה להסתכל על אינטרס חוקתי שנפגע. אני לא מציע לעשות את זה כאן.
הגישה המקובלת למצב שבו נותנים באנגליה פיצויים, כאשר אין נזק ממוני - - -
היו"ר מיכאל איתן
¶
אני אגיד לך מה מפריע לי בעניין הזה. מצד אחד בדוגמה שאתה מביא, אתה מנסה לתאר נזק שנגרם לאדם.
אפרת רוזן
¶
יש אפשרות לפצות, אבל בגין נזקי גוף לא ממוניים. אנחנו מדברים פה בעצם על המטרה של הפיצוי. המטרה של הפיצוי זה לתת איזו דלתא נוספת.
היו"ר מיכאל איתן
¶
חבר הכנסת רשף חן, אני מסכים אתך שצריך לחפש תרופה לדוגמה שאתה הבאת, אבל ההגדרה שלך יותר מדי רחבה.
היו"ר מיכאל איתן
¶
כי אתה אומר "תלויים בנזק, אם מצא שהעוולה נעשתה בזדון, כשעיקר כוונתו של הנתבע היתה הפגיעה בתובע", אבל זה לא מייצר דבר. יכול להיות שהנתבע בכלל לא נפגע, אלא להפך, הוא עוד הרוויח מזה, אז למה מגיע לו עוד פרס?
היו"ר מיכאל איתן
¶
אדם עשה איזושהי פעולה כלפי אדם אחר, ובמקרה יצא שבמקום שההוא יפסיד, הוא עוד הרוויח מזה.
רשף חן
¶
קודם כל, יהיה קיזוז ביניהם, אז בדיני נזיקין שהם מאוד כלכליים, יראו את הרווח ויראו שלא נגרם נזק ויתנו לו 100,000 שקל פיצויים ויורידו מזה את הרווח – נניח, שזה איזה הליך מטורף ושופט מטורף. אבל בעיקרון, כל כולה של פקודת הנזיקין עוסקת בפיצוי הנזק.
אפרת רוזן
¶
אני חושבת שקודם כל צריך לקבל איזושהי החלטה מבחינה עקרונית האם באמת אנחנו רוצים לסטות מדיני הנזיקין כמו שהם עכשיו.
אפרת רוזן
¶
דרך אגב, אנחנו חושבים שזה דבר מאוד מבורך. אנחנו חושבים שיכול להיות שהוא אפילו מצומצם מדי.
היו"ר מיכאל איתן
¶
אם אתם לא יודעים, אל תשבו פה. אתם יושבים פה כדי להגיד לי שאתם לא יודעים? הבנתי שיש פה סטייה, אבל האם אתם תומכים בזה ורואים את זה כדבר מבורך? אני מבין שזאת סטייה מבורכת, לא סטייה פסולה.
אפרת רוזן
¶
במתכונת הנוכחית היא בעייתית, ואני אגיד לך גם למה, למרות שלא רוצים פה שאני אעלה את זה, אבל אני חושבת שזה חשוב.
אפרת רוזן
¶
מכיוון שזאת הכנה לקריאה ראשונה וזה שלב התחלתי, חשבנו שאולי כדאי לדון בזה רק בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.
רשף חן
¶
כפי שאני התחלתי לומר לך, ההצעה הזאת היא ההצעה המינורית ביותר שאפשר להציע, שמרחיבה את המצב הקיים.
היו"ר מיכאל איתן
¶
אני לא רוצה ואני לא חייב עכשיו לשמוע את זה, יש לי החלטה שאני רוצה להתקדם. אני מנהל אתך כעת את המשא ומתן גם בשם חבר הכנסת אופיר פינס-פז.
תמר קלהורה
¶
אנחנו מסכימים להעביר את זה לקריאה ראשונה, אבל אני רק אומר כמה מילים על הצעת החוק הזאת. הצעת החוק הזאת היא חלק מהקודיפיקציה האזרחית מטיוטת התזכיר שאנחנו הוצאנו לציבור. ככלל, משרד המשפטים חשב שהדרך הנכונה ביותר להעביר את הקודיפיקציה היא כגוש אחד. חבר הכנסת רשף חן חושב שצריך לקדם את העניין הזה, ואנחנו תמכנו בזה. ההצעה כפי שהובאה לכאן, זהה לחלוטין בנוסחה כפי שנמצא בקודיפיקציה, בהתאמה.
מה אנחנו עושים כאן? אני מרשה לעצמי לתקן את חבר הכנסת חן בעניין אחד. פקודת הנזיקין כפי שהיא היום, כן מכירה בנזק לא ממוני, גם אם הוא לא תוצאה של נזק גוף. אם הוא תוצאה של נזק גוף, זה פשיטא. כשאדם מאבד יד, רגל, הופך לצמח או חלילה הולך לעולמו, הוא וקרוביו זכאים לפיצוי על הנזק הלא ממוני שנגרם כתוצאה מהעוולה.
מה שהיה שנוי במחלוקת, ובמידה מסוימת נפתר כבר בפסק הדין שהזכרתי של עיריית ירושלים נגד גורדון, זאת השאלה של נזק לא ממוני שהוא לא תוצאה של נזק גוף. בעיריית ירושלים נגד גורדון זה היה מצב שהגישו נגד אדם הליך פלילי די ביודעין שלא צריך להגיש נגדו את ההליך הזה והיתה טעות וכו' וכו', ונגרם לו נזק לא ממוני כי הוא ישב במעצר תקופה קצרה והיתה שם בעיה. בית המשפט אמר שיש נזק כזה. פקודת הנזיקין מכירה בנזק הזה.
במשך השנים התעוררו שתי שאלות. קודם כל, התעוררו כל מיני סיטואציות קונקרטיות, שבהן שוב בלטה השאלה האם יש להכיר בנזק לא ממוני במנותק מנזק גוף. אחר כך התעוררה השאלה מה קורה כאשר במצבים האלה המזיק לא פעל סתם מתוך איזושהי רשלנות או אדישות, אלא ממש פעל בכוונה רעה, הוא רצה לפגוע. עד היום זה בדרך כלל התעורר בסיטואציה כשהוא רצה לפגוע בפלוני מסוים, בעיקר בלשון הרע או בנסיבות של תקיפה, אבל פה ושם בשנים האחרונות זה גם צץ בסיטואציות כשלמשל לא נתנו לאנשים להיכנס למועדונים.
רשף חן
¶
לא, אני מנסה לחשוב על סיטואציות בהן לא פגעתי בגוף שלך ולא גרמתי לך נזק. לא קרה לו דבר, אחרי זה החזרתי לך את הכלב.
תמר קלהורה
¶
לגבי מה שנאמר בפסיקה לגבי אותם מקרים שרצו לפגוע בניזוק, בנפגע, בית המשפט אמר שיש לבתי המשפט סמכות לפסוק פיצוי מוגבר, יותר גדול מהפיצוי עבור הנזק הנומינלי בגלל הזדון.
תמר קלהורה
¶
חשבתי שזה חשוב שהדברים האלה ייאמרו. זה מה שנכנס לקודיפיקציה וזה מה שמובא לכאן. אנחנו תומכים בזה שזה יעבור לקריאה ראשונה.
אופיר פינס-פז
¶
קודם כל, אני תומך בעיקרון.
שנית, אני מציע שהעניין הזה יהיה דומה למה שיש בחוק כבר לגבי תביעת דיבה, הוצאת לשון הרע בלי הוכחת נזק, כשאז מדובר על 50,000 שקלים.
אני מציע ללמוד מהניסיון של הפסיקה בנושא החוק של איסור לשון הרע ללא הוכחת נזק. לגבי השאלה אם נותנים את ה-50,000 שקל וכו', זה אותו עיקרון, רק הנושא קצת אחר.
תמר קלהורה
¶
בחוק איסור לשון הרע התקרה של ה-100,000 שקל נקבעה בהתאם לשם, מכיוון ששם נאמר כך. 50,000 שקל זה בסיטואציה הרגילה, כשאדם מגיש תביעת לשון הרע ואומר שהוא לא רוצה להוכיח את הנזק, לא יכול ולא יודע, אבל אם הוא טוען ומוכיח שלשון הרע בכוונה, בזדון או במטרה לפגוע בו, אז הוא יכול לקבל 100,000 שקל.
רשף חן
¶
למעשה, ה-100,000 שקל של לשון הרע שהוא משנת 1999, הוא לא ה-100,000 שקל של היום. נכון היה להצמיד את זה איכשהו בצורה אחרת.
אפרת רוזן
¶
אני רק מבקשת, אם נוכל, להבהיר את הנושאים שנדון עליהם בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, מלבד הנושאים שמופיעים פה. תמר קלהורה ואני דיברנו על זה במשך השבוע. חשבנו שצריך לשקול להוסיף הוראת תחולה, מתי החוק הזה יחול על איזה סוגים של עוולות: אם כבר בוצע מעשה עבירה, אם זה כבר נידון בבית משפט, אם התחיל שלב ההוכחות. חשוב לדון בנושא הזה, ואם נרצה לדון בזה לעומק בקריאה שנייה ושלישית, יהיה צריך לדון בזה.
אפרת רוזן
¶
נכון. אנחנו דיברנו על זה במשך השבוע.
דבר שני שצריך יהיה לדון בו הוא היחס בין העוולה הזאת שהיא עוולה כללית בפקודת הנזיקין לבין העוולות הפרטיקולריות, שחבר הכנסת פינס-פז הזכיר, למשל בלשון הרע. אם יש הבדלים למשל בסכומים, צריך לדבר על היחס הזה.
היו"ר מיכאל איתן
¶
צריך לדבר, אנחנו אף פעם לא נגד דיבורים. מי בעד העברת החוק לקריאה ראשונה?
הצבעה
בעד - 3
נגד - אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת הנזיקין (פיצויים ללא הוכחת נזק), התשס"ד-2004 לקריאה ראשונה נתקבלה.