הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 9), צו יסודות התקציב, התוכנית הכלכלית, שינויים בתקציב

5
ועדת הכספים
24.11.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 209
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, י"א בכסלו התשס"ה (24 בנובמבר 2004), שעה 9:00

1. הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 9), התשס"ד-‏2004
2.צו יסודות התקציב (הוראות לתקציב ביניים לרשות השידור לשנת 2004)(הוראת שעה)(תיקון מס' 2), התשס"ה-2004
3. הצעת חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004)(תיקון – אישור ועדת הכספים), התשס"ד-2003
4. שינויים בתקציב 2004

חברי הוועדה: אברהם הירשזון - היו"ר
רוני בריזון – ממלא מקום היו"ר
נסים דהן – ממלא מקום היו"ר
רוחמה אברהם
חיים אורון
בנימין אלון
יחיאל חזן
חיים כץ
ניסן סלומינסקי
איוב קרא
אברהם בייגה שוחט

עו"ד דניאלה גורני הרשות לניירות ערך
שרה פרוש הרשות לניירות ערך
איטה שוחט הרשות לניירות ערך
דניאל רימון הרשות לניירות ערך
אורי קציר דובר הרשות לניירות ערך
דן אלון יועץ משפטי, איגוד חברי הבורסה
מודי בן-צבי סמנכ"ל כספים, רשות השידור
שלמה תוסייה-כהן עוזר המנכ"ל, רשות השידור
מיה אלון-גורן אגף תקציבים, משרד האוצר
אסי מסינג לשכה משפטית, משרד האוצר
ניר כהן מנהל מחלקת הפנסיה בשוק ההון, משרד האוצר
בתיה פודרביטל משרד האוצר
הרצל בן-יהושע מנהל אגף התקציבים, משרד התחבורה
עמית שפייזמן משרד האוצר
גיא יעקב משרד האוצר
מאיר בינק משרד האוצר
יעל ארנון רפרנטית חקלאות, משרד האוצר
יפתח ברמן משרד האוצר
אסף מאיר משרד האוצר

שגית אפיק

טמיר כהן

יפה קרינצה

1. הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 9), התשס"ד-‏2004

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה בנושא הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 9), התשס"ד-2004. אני כבר מודיע שלא תהיה היום הצבעה, יהיה דיון ממצה והצבעה במועד אחר, כיוון שחברי הכנסת לא נמצאים ולא הייתי רוצה להיות דן יחיד, למרות שהתקנון מאפשר לי. לא ננצל פקקים ואירוע טרגי של מות חבר כדי לעשות הצבעות. הוחלט אתמול בנשיאות הכנסת שהיום לא יהיו הצבעות, אמנם ההחלטה הייתה ספציפית למליאה, אבל אני חושב שאותם טעמים שייכים גם לוועדה. אם יגיעו חברי כנסת אולי נשנה את ההחלטה, אבל בשלב זה, שאני לבד כאן, לא נוכל לקיים הצבעה בהצעת חוק, דברים אחרים אולי כן. מי מציג?

אני, מטעם הרשות לניירות ערך. תיקון מספר 9 הוא למעשה גם תיקון מספר 6 לחוק הסדרת הייעוץ בניהול תיקי השקעות. אלה שניים שעוסקים באותו נושא, וכמוהם גם התקנות שמונחות בפני הוועדה לדיון. אלה השלמות והתאמות למהלך שכבר ננקט והושלם לפני למעלה משנה, זה המעבר לדיווח אלקטרוני ברשות. התחלנו במהלך דרך חוק ניירות ערך, היום הדיווח האלקטרוני עובד מזה שנה. עכשיו בדיוק שנה מאז שהוא נכנס לפעולה מלאה ומחייבת בנובמבר 2003, ועכשיו אנחנו מכניסים למעגל הדיווח האלקטרוני גם את הדיווח של הקרנות ושל חברות ניהול תיקים. מדובר על תאגידים בלבד.

עד עכשיו, מי היה חייב בדיווח?

כולם היו חייבים בדיווח, אבל הדיווחים הוגשו בנייר או בדרכים אחרות ולא בדיווח אלקטרוני. הכניסה הייתה הדרגתית. זה נדון כאן בוועדה.

אני זוכר, אני ביקשתי את ההדרגה הזאת.

זהו המהלך המשלים, אין כאן שום חידוש. זה פשוט החלת כל הדברים שנקבעו בחוק ניירות ערך, שהדיווח ייעשה באופן אלקטרוני באמצעות המערכת שלנו, על פי הטפסים המחייבים, בדרכים המחייבות. בדיוק אותם הסדרים חלים עכשיו גם על מנהלי הקרנות וגם על חברות ניהול תיקים וחברות ייעוץ השקעות.

ממתי הם יהיו חייבים על פי התיקון הזה?

גם חוק ניירות ערך נכנס בהדרגה. השר הוציא הוראה מתי התיקון אמור להיכנס לתוקף, וניתנו מספר תאריכים של אבני דרך, שני שלבים של הטמעה, ולאחר מכן הכניסה לתוקף. אנחנו מציעים להחיל את אותו מנגנון הדרגתי גם כאן, כדי שהשוק הרלוונטי לא יוכנס למהלך הזה ללא יכולת להתכונן כיאות, ללא הדרכה, הטמעה ותקופת הסתגלות. זה הוכיח את עצמו היטב בחוק ניירות ערך, מכיוון שכשהדיווח האלקטרוני נכנס לדיווח מחייב זה עבר חלק, ללא כל תקלות, ואנחנו מבקשים לחזור על אותו מנגנון הדרגתי גם כאן, לפי התקדמות המערכת.

מהם הזמנים?

הזמנים ייקבעו בהתאם להתקדמות.

יש שלב ראשון של רישום, זה פרק זמן של שבועיים בו צריכים להירשם, ולאחר מכן שלושה חודשים הם מתנסים, הם שולחים דיווחי ניסיון, שולחים דיווחים במקביל לדיווחים האמיתיים.

מתי זה יקרה?

אין כרגע לוח זמנים נוקשה. אנחנו רואים איך מתנהל הרישום, אנחנו רואים איך מתקיימות ההדרכות, קיימנו הדרכות רבות גם בחוק ניירות ערך. אז אנחנו מחליטים לעבור לתקופת ההטמעה. בתקופת ההטמעה הדיווח הוא כפול: הוא מחייב כשהוא בנייר, אבל במקביל נדרשים הגורמים המדווחים לדווח גם בדיווח אלקטרוני כדי להתנסות, וכדי להתמודד עם המערכת בתנאי אמת. יחד עם זה, זה עדיין לא מחייב, כך שאם יש תקלות ושיבושים ציבור המשקיעים לא נפגע.

כשאנחנו רואים שכל הקהל הרלוונטי מוכן והמערכת בשלה, אנחנו מוציאים את הודעת הכניסה לתוקף. כאן גם מדובר במספר מדווחים קטן לאין שיעור מאשר בחוק ניירות ערך, ואנחנו מעריכים שאם בחוק ניירות ערך עמדנו בזה, לא תהיה בעיה מיוחדת גם פה.

דווקא בגלל שאת מזכירה את חוק ניירות ערך, תרשי לי לשאול עוד פעם. אני מבין שלפי החוק, רק אחרי קריאה שניה ושלישית, ואחרי הפרסום ברשומות ייכנס החוק לתוקף, ואז הם יתחייבו לדווח באמצעות מערכת אלקטרונית.

הכניסה של החוק לתוקף היא עניין פורמלי. המועדים הרלוונטיים ייכנסו בהודעות מיוחדות שיפורסמו ברשומות מטעם שר האוצר, אחרי החקיקה.

לכן, אני חוזר ואומר, הזמנים שהצעתם והזמנים שהוועדה החליטה עליהם היו שונים. היה חשוב מאוד שהוועדה תקבל מהם הזמנים – לא אכפת לי תאריכים – חודש אחרי חקיקת החוק יהיה רישום, חודשיים אחרי זה - - - אנחנו רוצים לשמוע מראש מהן הכוונות שלכם, כי בפעם שעברה היה פער גדול בין מה שהרשות חשבה ומה שחברי הכנסת חשבו. הוספנו עוד שישה חודשים.

ברגע שהחוק עובר מקבלים פניה מיושב ראש הרשות, שמבקש להירשם למערכת, ואז יש פרק זמן של שבועיים להירשם ולהפיק אמצעי חתימה אלקטרוני.

זה לא מרגע שהחוק עובר, מרגע שהשר יפרסם. מתי השר יפרסם, כמה זמן אחרי חקיקת החוק?

אם השר תומך זה יפורסם מיד.

ההצעה מוגשת על ידי שר האוצר. אני מעריכה שתוך תקופה של כשלושה חודשים אפשר יהיה להגיע לדיווח מלא, אלא אם כן תהיינה תקלות מיוחדות בדרך. קשה לראות מכיוון שציבור מנהלי הקרנות הם קבוצה יחסית קטנה, יהיה הרבה יותר קל לרשות החברות להגיע ולעשות את ההדרכות, להגיע לידי רישום ולידי הפעלה מעשית של העניין.

יש סטים של ארבע הודעות שאמורות להינתן, יש הודעת השר שהחוק נכנס לתוקף, והתקנות קובעות שלוש הודעות שונות של השר. אחת, על מועד תחילת רישום מורשה חתימה אלקטרוני, לאחריו מועד תחילת תקופת ההטעמה ואחריו מועד תחילת דיווח אלקטרוני חובה. רק לאחר ההודעה השלישית, שאמורה להיות ביחד עם הודעת החוק, כל המנגנון הזה נכנס לתוקף. כיוון שאתם יודעים שבמנגנונים הפרסומיים זה לוקח זמן, אפילו אם השר היום החליט זה לוקח חודשים בין הודעה להודעה, אז יש להניח שזה יקח לפחות שלושה חודשים מיום האישור.

יש כאן נציגים של הקרנות? חשוב לשמוע את דעתם, אם הם חושבים ששלושה חודשים זה מספיק.

אין התנגדות מצדם.

לשלושה חודשים?

לא לזמנים.

אנחנו מדברים עכשיו על הזמנים, אני מבין שאין התנגדות לחוק.

זה הופץ למנהלי הקרנות, הופץ באתר האינטרנט - - -

גם השלושה חודשים הופצו למנהלי הקרנות?

לא, זה הופץ במשך החודשים האחרונים, לא קיבלנו אף פניה או שאלה.

האם מנהלי הקרנות ידעו שהתהליך ייקח שלושה חודשים מהרגע שהשר יפרסם ועד שייגמר התהליך?

לא, אבל הם יכלו לדעת שזה מנגנון, שכפי שפרסמנו, מופיע בחוק ניירות ערך, ולכן הם יכולים להניח בערך את סדרי הזמנים.

בעל פה נאמר להם. הם שאלו, התעניינו, לרבות יושב ראש איגוד מנהלי הקרנות, ונאמר להם שזה בערך פרק זמן של שלושה חודשים.

ברור גם שיש מצדנו נכונות להתאים את לוחות הזמנים, במקרה שייווצר צורך בתקופת הטמעה ממושכת יותר. גם אנחנו מעונינים שהתהליך הזה יושלם, כי הדיווח האלקטרוני הרבה יותר נוח והרבה יותר יעיל מאשר דיווח בנייר. אבל ברור שאם ניתקל בצורך להאריך מעט את התקופות, לא נכפה לפני שהמערכת תהיה בשלה. שלושה חודשים זה הערכה שנראית לנו ריאלית כרגע, שזה בערך פרק הזמן שזה ייקח.

מה יהיה דינו של מי שלא עמד בתקופה של שלושה חודשים, ואתם החלטתם שאתם לא רוצים להאריך?

זה לא אינדיבידואלי. אם זה ייכנס לתוקף, מי שלא ידווח אלקטרונית יהיה בדיפולט, הוא יהיה בחזקת לא מדווח.

זה לא סיפור קל למנהל קרנות.

אם מאות תאגידים, שאין עניינם באופן מיוחד בשוק ההון, הסתדרו עם העניין הזה והמערכת עובדת היום ללא כל תקלות, אני לא צופה שגופים מקצועיים, שמתעסקים במערכות ממוחשבות גדולות, שכל עיסוקם הוא בשוק ההון ובדיווח לרשות ובפיקוח כל הכספים, אני לא צופה ריאלית קושי אמיתי דווקא בתחום הזה.

אם הייתם אומרים שהתהליך לוקח חודש ואתם נותנים שלושה חודשים, אני מבין. אתם נותנים חודשיים כדי להתארגן. אבל כשהתהליך לוקח שלושה חודשים, ואתם נותנים רק שלושה חודשים - - -

התהליך לא לוקח שלושה חודשים, הוא לא לוקח איזשהו פרק זמן קבוע מראש. אנחנו מוציאים הודעה, נותנים זמן להגיב. זה תהליך משולב של פניה והטמעה ומעקב אחרי ההקדמות ואחרי ההתכוננות. ואם זה ייקח שלושה חודשים ושבוע, אז אנחנו מוכנים - - -

זה משהו אחר, לא שמעתי בהתחלה את הגמישות הזאת. אמרתי שאם יהיה תאריך ואתם לא תוותרו, אז מי שיגיש אחרי זה יהיה בדיפולט.

מניסיון שלי לאורך שנים בוועדה, כל פסיק קטן – אם יש להם משהו להגיד – הם מפציצים אותנו אישית, טלפונית, מכתבים, פקס ובאים. לא שמעתי מהם, ועל הסינכרוניזציה של התאריכים דיברתי אתמול עם הרשות, שהרגיעו אותי.

את רוצה שככה נעבוד, כאנשי ציבור? לפי זה שלא הפציצו אותנו מספיק?

אני, שמאוד חרדה לזה שדעות הציבור תישמענה, במקרה הזה מרגישה ממש רגועה.

נציגי הקרנות בדרך, הם תקועים בפקקים.

בבקשה, אנשי הקרנות רוצים להפציץ אותנו, הם רק תקועים בדרך. אני מציע שנתחיל לקרוא. אם יגיעו מנהלי הקרנות נשמע גם אותם, אם הם לא יגיעו נפסיק את הדיון, ניתן להם את ההזדמנות להשמיע את דעתם כיוון שהם בדרך לכאן, וזה לא כמו שסמדר אמרה שהם לא רוצים אפילו להופיע פה.

לא אמרתי שהם לא רוצים להופיע, הם בדרך כלל שולחים חומר.

הבנו מהם שאין להם שום התנגדות, לא שמענו מהם שום דבר, זו קבוצה סגורה.

אני מבין, אבל בגלל שהם בדרך לכאן, ניתן להם את ההזדמנות להשמיע את דעתם. אני חושב ששעה, שעתים או אפילו יום אחד, לא יהיו אסון כזה טרגי למדינת ישראל. גברתי היועצת המשפטית, נתחיל לקרוא. אדוני, חבר הכנסת ליצמן, רוצה להגיד משהו? לא.

"הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 9), התשס"ד-2004.
1.בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 1, בהגדרה "בעל ענין", "הון עצמי", "החזקה", "הרשות", "חברה מסונפת", "פרט מטעה", "רשם", "שליטה"", המילה "רשם" – תימחק".

למה?

מכיוון שהם מבטלים את הדיווח לרשם, הכל יהיה אלקטרוני, לא יהיה דיווח בניירת.

האלקטרוני מחליף את הרשם, בסדר.

זה לאורך כל החוק. "2.בסעיף 8(א) לחוק העיקרי, במקום "לרשם" יבוא "לרשות", ובסופו יבוא "שונה הסכם הקרן, יגיש מנהל הקרן לרשות את הסכם הקרן המתוקן לפני מועד כניסתו לתוקף של השינוי". 3.בסעיף 31(ב) לחוק העיקרי, בפסקה (1), במקום "לרשם ולבורסה" יבוא "לבורסה". 4.בסעיף 33 לחוק העיקרי - (1) בכותרת השוליים, המילים "ודו"חות על הקרן" – יימחקו; (2) בסעיף קטן (א), במקום "ימציא למפיץ" יבוא "ימציא למפיץ, לפי דרישתו,";"

אני מבין שבאותה הזדמנות תיקנתם עוד כמה דברים, לא רק את עניין מעבר למשהו אלקטרוני.

יש כמה תיקונים קטנים.

אז כדאי להדגיש אותם, בבקשה. אולי בשבילכם הם קטנים, אבל תכף מתברר שהם גדולים.

מה שהקראנו כרגע זה חובה להמציא - - -

יש פה גם ויתור על משהו. במקום "ימציא למפיץ", "ימציא למפיץ לפי דרישתו". זאת אומרת, אם פעם זה היה חובה, הפעם זה רק על פי דרישת המפיץ. אולי פה זו קולא שבאה לידי חומרה. מישהו רוצה להסביר מה זה הויתור הזה?

אני חושבת שזה מדבר בתשקיף. יש חובה למפיץ למסור לבעל יחידות תשקיף.

היום, כשזה יהיה בדיווח אלקטרוני, התשקיף יהיה נגיש לכל. הצורך של המפיץ לקבל את התשקיפים פיזית כדי למסור ללקוחות לא קיים יותר, כי הכל יהיה נגיש באינטרנט.

אבל אם הוא בכל זאת ידרוש?

אם הוא מבקש, יש חובה לתת, אבל כדי למנוע את הצורך להוציא עוד ועוד ניירת לשווא, אמרו שרק אם המפיץ יבקש באופן ספציפי.

אם הוא יבקש, לא אומרים לו: אדוני, תסתכל באינטרנט.

לא, אם הוא דורש ייתנו לו, אבל לא יהיה צורך להפיץ את זה כשגרה, כי זו סתם ניירת שאין בה שום שימוש.

טוב, נמשיך.

"(3) סעיף קטן (ב) - בטל;" אקריא את הסעיף שבטל. "מנהל קרן ימציא למפיץ עותק של דוח, לפי סעיפים 34, 101 ו-102".

גם הצורך הזה התבטל מאותה סיבה.

רק לפי דרישה הוא כן ייתן.

לא, הסעיף הזה בוטל.

תמיד ניתן לקבל את זה מהרשות.

טוב, לא ניכנס לויכוחים, אתם אנשי המקצוע.

"(4) בסעיף קטן (ג), הסיפה החל במילים "קיבל המפיץ עותק" - תימחק. 5. בסעיף 34(א) לחוק העיקרי, במקום "ולרשם" יבוא "ולבורסה". 6. בסעיף 39 לחוק העיקרי, בפסקה (3), במקום "ולרשם" יבוא "ולבורסה", והמילים "ואם תוקן בדו"ח פרט מטעה ביחס לקרן סגורה - משהגיש את הדו"ח גם לבורסה" - יימחקו.

7.בסעיף 52 לחוק העיקרי, במקום "לרשות, לרשם ולבורסה" יבוא "לרשות ולבורסה". 8.בסעיף 54(ב) לחוק העיקרי, במקום "לרשות, לרשם ולבורסה" יבוא "לרשות ולבורסה". 9. בסעיף 61(ג) לחוק העיקרי, בפסקה (1), במקום "לרשות, לרשם ולמפיץ" יבוא "לרשות ולבורסה", והסיפה החל במילים "היה השינוי במדיניות" - תימחק.

10.בסעיף 71 לחוק העיקרי - (1) בסעיף קטן (א), במקום "ולרשם" יבוא "ולבורסה", והסיפה החל במילים "דו"ח המתייחס לקרן סגורה" - תימחק; (2) בסעיף קטן (ב), במקום "לרשות, לרשם ולבורסה" יבוא "לרשות ולבורסה". 

בסעיף 72 לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א), בפסקה (1), המילה "לרשם" - תימחק;(2) אחרי סעיף קטן (ה) יבוא: (ה1) (1) יושב ראש הרשות רשאי, אם סבר כי מידע הנכלל בדו"ח שיש להגישו לפי חוק זה הוא בעל חשיבות מיוחדת לבעלי היחידות של הקרן, להורות למנהל הקרן, לשלוח את הדו"ח לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת ולהודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות של הקרן כי עליו לשלוח את הדו"ח לבעלי היחידות."

זו תוספת לחוק הקיים. למה?

זה לצורך מקרים מיוחדים ונדירים, לא לשימוש כשגרה. אתן את הדוגמה שהתעוררה בזמן האחרון. בעקבות הרפורמה במיסוי חלו שינויים בהסדרי המיסוי של קרנות. מנהל כל קרן היה צריך לבחור במסלול המיסוי של הקרן, ושם היה צורך להודיע לכל בעל יחידות, וחשבנו שצריך שתהיה אפשרות ליושב ראש הרשות במקרים מהסוג הזה, סמכות להורות אם לשלוח הודעות אינדיבידואליות. זה כמובן לטובת בעלי היחידות.

יש סעיפים נוספים, שמשתמשים באותן - - -

כבר החוק קובע את זה, אבל כאן ניתן שיקול דעת ליושב ראש הרשות להוסיף בנסיבות מיוחדות.

"(2) קיבל המפיץ הודעה כאמור בפסקה (1), ישלח את הדו"ח, מיד לאחר קבלת ההודעה,לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת; בסעיף קטן (ט), המילים "גם לרשם" - יימחקו, במקום "במשרד הרשם ובמשרדיהם" יבוא "במשרדיהם" ובסופו יבוא "והכל אם לא נקבע לגביו אחרת לפי חוק זה".

הוספת סעיפים 72א ו-72ב. 12.אחרי סעיף 72 יבוא: דרכי הדיווח לרשות. 72א. (א) טיוטת תשקיף של קרן, תשקיף של קרן שהותר פרסומו וכל דו"ח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם, וכן כל דו"ח, הודעה, מידע או מסמך אחר שיש להגישם לרשות לפי חוק זה, יוגשו בהתאם להוראות לפי פרק ז'1 לחוק ניירות ערך."

זה פרק המעבר לדיווח אלקטרוני.

(ב) דו"ח שיש להגישו לפי הוראות חוק זה לרשות וגם לבורסה וכן תשקיף של קרן שהרשות התירה את פרסומו, שהוגשו לרשות כאמור בסעיף קטן (א), תעבירם הרשות לבורסה, ויראו את ההגשה לרשות גם כמילוי חובת ההגשה לבורסה. 

עיון במסמך והעתק מאושר.  72ב. (א) הסכם קרן, תשקיף של קרן שהותר פרסומו וכל דו"ח, חוות דעת או אישור הכלולים בתשקיף, וכן כל דו"ח שהוגש לרשות לפי חוק זה, יהיו פתוחים לעיון הציבור ברשות וכל אדם יהיה רשאי לעיין בהם ולקבל העתקים מאושרים מן הרשום בהם, בין באמצעות הרשות ובין באמצעות אחרים שהרשות הסמיכה אותם לכך, והכל אם לא נקבע אחרת לפי חוק זה."

קבלת העתקים מאושרים כרוכה באגרה?

כן, יש אפשרות להטיל על זה אגרה בתקנות הדיווח האלקטרוני.

אז אולי כדאי שזה יהיה כתוב בחוק העיקרי.

זה בחוק העיקרי. אנחנו מחילים את פרק ז'1 בחוק - - -

גם בחוק ניירות ערך וגם בחוק השקעות משותפות בנאמנות יש הסמכה להטיל אגרות על הפעולות.

על הסעיף הספציפי הזה זה דבר חדש.

לאו דווקא, זו סמכות כללית, אין צורך באופן ספציפי.

ואם תטילו זה יבוא אלינו?

ודאי.

כרגע זה לא מוטל.

אני מבין, ואם תטילו זה יבוא לאישור ועדת הכספים?

ודאי, הטלת אגרות היא בתקנות ובאישור ועדת האגרות הבין-משרדית. זו אפשרות שקיימת בחוק, ריאלית הקהל לא משתמש בזה. היום כל אחד, בעזרת האינטרנט יכול להיכנס, ואין צורך.

אבל זה לא יהיה העתק מאושר, הוא רוצה העתק מאושר.

שינינו את סעיף ההסמכה של התקנות, מה שאומר שבתקנות ניירות ערך, חתימת הדיווח האלקטרוני היא מכוח הסמכויות של חוק השקעות משותפות במניות, של חוק הייעוץ ושל חוק ניירות ערך. לכן התוספת, שנמצאת בתקנות אלה וקובעת את המחיר של האגרה, מתייחסת לכל החוקים האלה.

כולל הסעיף הזה?

כן.

אז אני רוצה לדעת מה גובה האגרה שתהיה.

37 שקלים בעבור חמישה עמודים ראשונים ועוד שלושה שקלים לכל עמוד נוסף.

מדובר על עותק מאושר לאדם.

כן, ומה ממוצע העמודים שיש בדיווח כזה?

בתשקיף יכולים להיות עשרות עמודים, בדוח כזה זה עמוד או שניים.

מי משתמש בדרך כלל בתשקיפים, אנשי מקצוע או הציבור הרחב? גברת כהן מחדרה תרצה תשקיפים?

היא עשויה, אבל היא יכולה לפתוח את המחשב בבית ולראות.

אבל זה לא יהיה עותק מאושר.

היא לא תזדקק לעותק מאושר, אלא אם כן היא רוצה לעשות איזו שהיא פעולה משפטית. עותק לעיון היא נכנסת לאתר הרשמי של הרשות, שזה אתר מהימן ומאובטח, והיא יכולה להסתכל בתשקיף בשקט מוחלט, שזהו העותק הנכון. היא לא זקוקה לצורך החלטות ההשקעה שלה, ההחלטה לאיזו קרן או לאיזה מנהל ללכת, לעותק מאושר. עותק מאושר צריכים כאשר רוצים להגיש תביעה או משהו מהסוג הזה. זה אירוע לא שגרתי.

הבנתי. וזאת אגרה שכבר אושרה על ידי ועדת הכספים? בסדר, אם היא כבר אושרה לא ניכנס לדיון שכבר אושר.

יש פה נציגים של הקרנות? אדוני, התעקשתי שהזמן של שלושה חודשים מיום שהשר נותן את ההוראה עד שייכנסו התקנות לתוקף, ורק דיווח אלקטרוני מתקבל, לדעתי זה מעט מידיי זמן. הם אומרים שזה על דעתכם, ואתם מסכימים.

אנחנו מסכימים לזה.

אין בעיה. יש לך נושא אחר שאתה לא מסכים לו?

ראשית אני מתנצל על האיחור, יש פקקים אדירים בכניסה.

טענו בפנינו ששלחו לכם את התזכיר, שלחו לכם את החוק, בזמן סביר שיכולתם להגיב ולנהל אתם משא ומתן לפני שמגיעים לוועדה. היה לכם מספיק זמן?

הם צודקים. לא באנו להתנגד, באנו להבהיר דברים.

נשמע אתכם. תמשיכי לקרוא בבקשה.

"(ב) העתק מאושר של מסמך שהוגש לרשות יתקבל בכל הליך משפטי כמקור ויהווה ראיה חלוטה לכך שהמסמך המקורי נמצא בידי הרשות; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם לגבי פלט של מסמך שהוגש לרשות בדרך האמורה בסעיף 72א(א); לענין זה, "פלט" - כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995.

תיקון סעיף 77 13.בסעיף 77(ג) לחוק העיקרי, במקום "ולרשם" יבוא "ולבורסה". תיקון סעיף 78 14.בסעיף 78 לחוק העיקרי - (1) בסעיף קטן (ה)(1), במקום "ולרשם" יבוא "ולבורסה" והסיפה החל במילים "דו"ח המתייחס" - תימחק; (2) בסעיף קטן (ז), במקום "לרשם" יבוא "לרשות ולבורסה", והמילים "ולמסור עותק ממנו למפיץ; דו"ח המתייחס לקרן סגורה, יוגש גם לבורסה" - יימחקו. 

תיקון סעיף 80 15.בסעיף 80(ג) לחוק העיקרי, במקום "ולרשם" יבוא "ולבורסה", והסיפה החל במילים "דו"ח המתייחס" - תימחק. תיקון סעיף 100 16.בסעיף 100(ו) לחוק העיקרי, במקום "ולרשם" יבוא "ולבורסה". תיקון סעיף 101 17.בסעיף 101(ד) לחוק העיקרי, במקום "לרשות, לרשם ולבורסה" יבוא "לרשות ולבורסה". תיקון סעיף 102 18.בסעיף 102(ב) לחוק העיקרי, במקום "לרשות, לרשם ולבורסה" יבוא "לרשות ולבורסה".

תיקון סעיף 106 19.בסעיף 106(א) לחוק העיקרי, במקום "ולרשם" יבוא "ולבורסה", והסיפה החל במילים "היתה ההודעה" - תימחק. תיקון סעיף 110 20.בסעיף 110(1) לחוק העיקרי, במקום "לרשם ולרשות" יבוא "לרשות ולבורסה", והסיפה החל במילים "דו"ח המתייחס" - תימחק. תיקון סעיף 112 21.בסעיף 112(ד) לחוק העיקרי, במקום "ולרשם" יבוא "ולבורסה", והסיפה החל במילים "היתה ההחלטה" - תימחק.

תיקון סעיף 112א 22.בסעיף 112א(א) לחוק העיקרי, במקום "לרשם" יבוא "לבורסה", והסיפה החל במילים "היתה הקרן" - תימחק. תחילה 23.תחילתו של חוק זה, למעט סעיף 72(ה1) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 11(2) לחוק זה, במועד שיקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות, בהודעה שתפורסם ברשומות."

מה עם חתימה אלקטרונית?

הכל מוסדר בחוק ניירות ערך ובתקנות, זה אותו הסדר בדיוק.

אלה התקנות שמיד נדון בהן.

התיקון הוא לתקנות ההן שנקבעו בהסדר, וזה שילוב של ההסדרים שנוגעים לתקנות ולייעוץ.

חבר הכנסת אורון, אני מתייעץ אתך. לפני שנכנסת אמרתי שאני לא רוצה להיות דן יחיד ולקיים הצבעה היום, כשחבריי חברי הכנסת בגלל פקק ומותו של חבר לא נוכחים בוועדה ואני אצביע לבד להכנה לקריאה שניה ושלישית. בינתיים נכנסת.

לפי דעתי אין פה בעיה, אבל מכסימום אפשר להגיד שאם מישהו יערער או יעיר את תשומת לבך - - -

אני מקבל את דעתך. נעבור להצבעה, בתנאי שבשלושה הימים הקרובים לא יתקבל שום ערעור שיכול היה להתקבל ברגעים אלה מחברי כנסת שאינם נוכחים.

זה אומר שזה ידחה את הנחת הצעת החוק בקריאה שניה ושלישית ליום שני הבא.

אין בזה בעיה. אדוני נציג הקרנות, יש לך הערות?

עניין השלושה חודשים, אני רוצה להבין איך המנגנון פועל.

השלושה חודשים לא נקבעים כרגע בשום מקום.

זאת הייתה הערכה שלהם, מהרגע שהשר יפרסם את החובה לעבור לדיווח אלקטרוני ועד לגמר התהליך, ההערכה שלהם היא שיעברו שלושה חודשים.

מדובר על תהליך שיש בו שלושה או ארבעה שלבים. כל המועדים ייקבעו בצווים, כולל כניסת החוק לתוקף, חוץ מסעיף אחד, שלא נוגע לעניין, והוא ייכנס מיד. תהיה הודעה של השר שתתפרסם ברשומות, ובזה ייכנס התיקון הזה לתוקף. לאחר מכן תבואנה הודעות, חלקן בחתימת השר ובהודעת יושב ראש הרשות, לגבי הכניסה לתחילת תהליך ההטמעה. זה השלב בו הדוחות יוגשו גם בנייר רגיל ובדיווח אלקטרוני במקביל, כאשר המחייב הוא הדיווח בנייר, רק בסופו של התהליך, אחרי ההדרכות ואחרי שתהליך ההטמעה יראה שהנושא מוכר ופועל, תינתן ההוראה לעבור לדיווח אלקטרוני מחייב. כך היה בתאגידים, וזה הוכיח את עצמו. חבל שאתם מדברים אתנו כאן, הנוסח היה בפניכם, אנחנו סתם גוזלים את זמנה של הוועדה.

מה משך הזמן של ההדרכות האלה?

זה יכול לנוע בין שישה שבועות, חודש. נראה איך השוק מתארגן ומגיב ורק אז נכריז על כניסה לתוקף מחייב. במועד ההכרזה ייקבע תאריך שיהיה שבועיים או חודש קדימה, ומאותו תאריך זה יהיה דוח אלקטרוני.

אני חושב שצריך לעשות הגבלה, ובתנאי ש-90% מהמשתמשים אמנם משתמשים נכון.

בוודאי, גם לנו יש עניין לקבל דיווח ולא להעמיד לדין, גם אם יש לנו אפשרות להעמיד לדין. המטרה היא שהדיווח באמת יעבוד, מצד שני, ברור שלא נמתין לנצח למישהו שלא התארגן, אם הוא לא התכונן הוא יישא בתוצאות, אבל הכוונה היא להביא את כל המערכות לפעול בשיתוף פעולה עם השוק.

תודה. אני עובר להצבעה להכנה לקריאה שניה ושלישית. מי בעד?

הצבעה
בעד – 2
מתנגדים – אין
אושר

תודה, אושר בהתניה שבשלושה ימים הקרובים לא יתקבל ערעור מהותי. ערעור מהותי ייקבע על ידי יושב ראש הוועדה. אם יהיה משהו מהותי נקיים דיון חדש, אם לא יהיה ערעור מהותי אז בעוד שלושה ימים זה יונח על שולחן הכנסת לקריאה שניה ושלישית.

אני מתנצלת, אני צריכה לצאת לוועדת חקירה.

התנצלותך מתקבלת.

























הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון מס' 7), התשס"ד-2004.

אנחנו עוברים להצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון מס' 7), התשס"ד-2004.

גם כאן מדובר על אותו דבר, התאמת הדיווח של יועצי השקעות ומנהלי תיקי השקעות לדיווח אלקטרוני על ידי אותן התאמות. במקום לרשות, לבורסה ולרשם זה יהיה לרשות ולבורסה, הכל ייעשה הכל בדיווח אלקטרוני. גם כאן מיועד אותו תהליך הטמעה. כאן מדובר באוכלוסייה קטנה, יש כ-130 חברות ניהול תיקי השקעות, וחברות בודדות בלבד לייעוץ בתיקי השקעות.

חשוב להדגיש, בעלי רשיונות גם לייעוץ השקעות וגם ניהול תיקי השקעות יכולים להיות גם יחידים, כלומר אנשים פרטיים. עליהם לא הטלנו את החובה, מתוך ההכרה שהדבר כרוך בהיערכות שגם כרוכה בתחזוקה וגם כרוכה בעלויות,שלא נראות מתאימות לאנשים פרטיים. לכן מוטלת החובה לדיווח אלקטרוני אך ורק על תאגידים.

זאת אומרת, אדם פרטי שהקים חברה, אבל הוא נשאר אדם פרטי. כלומר, כל החברה היא אדם אחד.

לא, אם החברה היא אדם אחד אז זו חברה. ברגע שהוא מקים אותה כחברה, אז החובות חלים עליו.

כולנו מכירים אנשים פרטיים שמקימים חברות רק כדי ליהנות מהקלות המס, אבל הם נשארים אנשים פרטיים, אדם אחד שעובד.

בצד ההנאה יש גם מחויבויות. תאגידים ערוכים אחרת, בנויים אחרת. מה גם שתאגיד לא יכול לפעול אלא באמצעות בעלי הרשיונות, ומן הסתם רוב התאגידים יהיו יותר מאדם אחד. מה שחשוב הוא, שמי שלא מאוגד ובאמת עובד מביתו אנחנו לא מחייבים.

הוא עובד מביתו תחת כותרת של חברה.

אם הוא חברה, הוא חברה. זה לא נראה לנו קריטריון סביר ללכת לקריטריונים אחרים. מי שמאוגד כתאגיד, התאגיד הוא בעל רשיון במקרה כזה, זאת אומרת זאת לא רק התאגדות למטרות כלכליות, אלא גם התאגיד חייב ברשיון. הרעיון הוא שכולם יהיו חייבים דיווח. יש כאן ויתור על האנשים הפרטיים. באופן תיאורטי היה מקום שכולם ידווחו, כי מי שהוא בעל רשיון הוא בעל רשיון, ואם הוא חייב חובת דיווח אז הוא חייב חובת דיווח, והדיווח הוא אלקטרוני וחל על כולם..

יפה מצדכם שחשבתם על האנשים הפרטיים, ולא חייבתם אותם לקנות מערכת אלקטרונית מאוד יקרה, אם כי היום אין אחד שלא עובד עם מחשב.

אבל יש כאן גם אלמנט של חתימה אלקטרונית, ולכן חשבנו שבנסיבות האלה, לפחות כרגע – אולי בעתיד נשנה את דעתנו – אנחנו מוכנים להסתפק בתאגידים בלבד.

כמה יועצים פרטיים יש?

יועצים פרטיים בחברות הם בודדים. יועצים בודדים יש אלפים, למשל הפקידים בבנקים הם מחזיקי רשיונות יעוץ – עליהם לא מדובר.

חבר הכנסת אורון, אחזור בשבילך. מה שמוצע בפנינו מחייב את כל החברות לעבור לרישום אלקטרוני. חלקם הם יועצים פרטיים, ואותם פטרו מחובת דיווח אלקטרוני. שאלתי מה דינו של יועץ פרטי שהקים חברה רק לצורך מס, כמו רופאים שהקימו חברות, רופאי שיניים.

זה לא רק לצורך מס, חברה כזאת מקבלת רשיון, כלומר היא לא רק בעלת אופי פיסקלי כלכלי, שהוקמה רק למטרות מס. אז, ברגע שהיא מתנהלת כחברה, אז היא מתנהלת כחברה בעלת רשיון לכל דבר ועניין.

בסעיף 1 יש ביטול הצורך להודיע ברשם החברות. השאלה היא אם זה מערכי מידע דומים. יש ציבורים שמסתכלים ברשם החברות על הרכב של חברה, והם לא בדיוק קשורים בדבר השני. השאלה היא אם יש מראה מקום ששולח אותם למקום אחר. פה אתם מדברים כאילו על איזה מועדון די סגור, קבוצת אנשים מסוימת. אם מישהו מגיע ל-5%, זה נדמה לי צורך של הרבה אנשים, שרוצים לדעת מה הרכב הבעלויות בחברה כזאת וכזאת. למה אתם משחררים את רשם החברות מהצורך – או שלא הבנתי מה כתוב פה.

זה חל על כל התאגידים שנמצאים תחת חוק ניירות ערך, הרשות נתפסת בתור רשם החברות לצורך החברות הציבוריות. באותו אופן חשבנו שזה רלוונטי גם לגבי החברות האלה. ברגע שזה באינטרנט, זה כבר לא חשוב באיזה אתר נכנסים לראות את זה, אצל הרשם או אצלנו. יש כניסה לאתר ההפצה, ושם רואים את כל הנתונים, כך שלא נעלם כל מידע מעיני הציבור.

השאלה היא במידת הזמינות שלו.

הזמינות של האתר הזה היא לפחות טובה כמו של האתר של רשם החברות.

לא זמינות מבחינת הטכנולוגיה, אלא מבחינת המודעות של הציבור. אני לא כל כך מצוי בתחום, אבל יש לי הרגשה שרשם החברות הוא מושג ידוע.

כל האינפורמציה תהיה עכשיו באתר רשות ניירות ערך, משום שהיא הגוף המפקח על התאגידים האלה.

אולי צריך לעשות תקופת מעבר של שנה, שנתיים, שלוש. הסעיף של ה-5% הוא מאוד קריטי.

זה נכון, אבל גם לגבי תאגידים שרשומים למסחר בבורסה, ששם באמת ה-5% הם משמעותיים וחייבים דיווח באופן ספציפי – מה שאיננו המקרה כאן – זה קיים באותו האופן. חוק החברות כבר ב-2000 קבל שלא יהיה יותר דיווח לרשם החברות ברגע שייכנס דיווח אלקטרוני לפי חוק ניירות ערך. החוק ההוא בתוקף כבר מפברואר 2000. להפך, הרעיון גם בחוק החברות היה לא להצריך את הציבור לפנות לשני מקורות אינפורמציה לגבי התאגידים המפוקחים על ידי הרשות לניירות ערך. מה היה קורה? היית צריך לחפש גם ברשם החברות וגם באתר הדיווח של רשות ניירות ערך כדי לאגד את כל המידע. אמרו שהכל ידווח לרשות לניירות ערך, ואז המשקיע מהציבור לא יצטרך לחפש בכמה מקומות. זה הרעיון, אם הוא עובד בחברות, ששם הדיווח והתנודות משמעותיים יום-יום ויותר מפעם ביום, זה ודאי נכון כאן.

נחזור לרגע לענייני הזמנים. אם בנושא הקודם שלושה חודשים נראו סבירים, אני מבין שעכשיו כשהכמות היא כפולה, בוודאי שלושה חודשים לא יספיקו.

היא כפולה מהאוכלוסייה של מנהלי קרנות, אבל היא עדיין הרבה יותר קטנה מהתאגידים.

יש הרבה אנשים פרטיים, ואז ההטמעה תיקח יותר זמן.

השלושה חודשים לא בחוק, הם הצהירו על זה.

לכן אני אומר שגם פה יצהירו, שזה לא חייב להיות תאריך כזה מקודש.

אנחנו לא אומרים את זה, נקבנו במועד לשאלת אדוני. יש לנו אמנם רצון להגיע לזה מהר ככל האפשר, אבל אנחנו קובעים את סדר הזמנים לפי התקדמות. לא לפי אחרון המתמהמהים ואלה שלא מתייחסים לעניין, אנחנו קובעים תאריכי יעד אבל יחד עם זה מאוד קשובים. לא ניצור מצב שבו 50% או יותר יהיו בדיפולט. ברור שלא זאת המטרה, מה גם שזה מכשיל את הרעיון עצמו, מכיוון שאם אין דיווח העניין נפגע.

מדובר באוכלוסייה שבשלב זה מדווחת לנו ולציבור בסך הכל דוח אחד, זה עלייה וירידה מאחזקה של 5%. שני סוגי הדוחות האחרים הם לרשות בלבד. מדובר בדוח מאוד קצר ומאוד מינורי.

אבל הקושי העיקרי הוא לא גודל הדוח אלא הצורך לעבור למערכת אלקטרונית. זה מצריך מידה מסוימת של הכשרה, התאמה מיחשובית, קבלת חתימה אלקטרונית, קבלת אישור לחתימה האלקטרונית – זה הקושי.

האם לנציג הקרנות יש מה להעיר?

לא.

מישהו מיועצי ההשקעות נמצא כאן?

כולם הוזמנו.

אנחנו עוברים להקראה.

"1. הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 27 – (1) בסעיף קטן (ב) במקום "לרשות, לבורסה ולרשם החברות" יבוא "לרשות ולבורסה"; (2) בסעיף קטן (ו), אחרי "הרשות רשאית לפרסם" יבוא "באתר האינטרנט שלה או".

2. שני סעיפים חדשים. אחרי סעיף 27 לחוק העיקרי יבוא: 27א (א) בקשה של תאגיד מורשה לביטול או להתליית רשיונו, לפי סעיף 10(ב), וכן דוח, הודעה, מידע, וכל מסמך אחר שתאגיד מורשה חייב להגישו לרשות או לבורסה לפי סעיף 27, יוגשו בהתאם להוראות לפי פרק ז'1 לחוק ניירות ערך." זה הדיווח האלקטרוני.

אני מבקש מחברי הכנסת, המוזמנים לא צריכים לשמוע את הדיונים הפוליטיים ביניכם.

נסים דהן, תשים אותו תמיד כיושב ראש, ולא תהיה שום הערה לא לעניין.

אני רוצה לומר לך שהוא עושה את מלאכתו נפלא, ואת זה אני אומר כאיש שינוי על איש ש"ס.

תודה רבה.

"(ב) דוח שיש להגישו לפי סעיף 27(ב) לרשות וגם לבורסה, שהוגש לרשות כאמור בסעיף קטן (א), תעבירו הרשות לבורסה, ויראו את ההגשה לרשות גם כמילוי חובת ההגשה לבורסה.

עיון במסמך והעתק מאושר. 27ב. (א) דוח שהוגש לרשות לפי סעיף 27(ב) יהיה פתוח לעיון הציבור ברשות, וכל אדם יהיה רשאי לעיין בו ולקבל העתק מאושר מן הרשום בו, בין באמצעות הרשות ובין באמצעים אחרים שהרשות הסמיכה אותם לכך."

גם לכאן יש אגרה?

כן, אלה אותן תקנות ואותה אגרה.

" (ב) העתק מאושר של מסמך שהוגש לרשות יתקבל בכל הליך משפטי כמקור ויהווה ראיה חלוטה לכך שהמסמך המקורי נמצא בידי הרשות; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם לגבי פלט של מסמך שהוגש לרשות בדרך האמורה בסעיף 27א(א); לעניין זה "פלט" – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995.

3. תחילתו של חוק זה במועד שיקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות, בהודעה שתפורסם ברשומות".

תודה רבה, אנחנו עוברים להצבעה אם אין הערות לאף אחד. מי בעד?

הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
אושר

תודה, הצעת החוק התקבלה, ובניגוד להצעת החוק היא מתקבלת מיד להכנה לקריאה שנייה ושלישית, ותעלה למליאה להנחה. אנחנו עוברים לתקנות ניירות ערך. התקנות האלה יוצאות מנקודת הנחה שהחוק הקודם התקבל, נכון?

אלה לא תקנות מכוחו.

אבל הן צריכות לבוא יחד.

אין להן שום משמעות אם החוקים האלה לא יתקבלו.

כיוון שלחוק הראשון נתנו עוד שלושה ימים, נעשה אותו דבר לגבי התקנות. נאשר אותן – אם נאשר – ובתנאי שלא יתקבלו הערות מהותיות לחוק המקורי.

התקנות הן תקנות ניירות ערך (חתימה ודיווח אלקטרוני), התשס"ג-2003, שהתקבלו כאן לפני למעלה משנה, ומסדירות את כל נושא הדיווח האלקטרוני ברמה הטכנית. כלומר: מה זה אתר דיווח, מה זה אתר הפצה, מהי חתימה אלקטרונית, מי מאשר חתימה אלקטרונית, איך מעיינים במידע, אגרות וגם את מועדי התחילה.

התקנות האלה יצאו בתחילה רק בהתייחס למדווחים לפי חוק ניירות ערך, כמו שהצעתי בפתח הדברים בישיבה. התקנות האלה הן חלק מהמערך הכללי של התאמת החוק, והכנסת הקרנות והיועצים ומנהלי התיקים למעגל הדיווח האלקטרוני. התיקון הזה מכניס בתוך התקנות האלה את התיקונים המתאימים בהתייחס לשני המעגלים הנוספים של מדווחים. פשוט מוסיפים, במקום תאגיד יהיה כתוב מנהל קרן, נאמן קרן - כל הדמויות.

יש שינויים באגרות?

לא, אין שינויים באגרות, וגם אין שינויים בהסדרים עצמם. הכל התאמות. אפשר לראות את זה בעין בתיקון.

נציג הקרנות, אמרת שיש לכם הערות לתקנות.

הוספת תקנות, סעיף 6. "רישום לראשונה של מורשי חתימה אלקטרונית למנהל קרן, נאמן לקרן או מפרק לקרן". נאמר בשלוש השורות האחרונות: "מנהל קרן יגיש בקשה כאמור לגבי כל הקרנות שבניהולו, כאחת, ונאמן לקרן – לגבי כל הקרנות שהוא משמש להן נאמן, כאחת". האם אפשר לכתוב: "כל הקרנות שבניהולו במועד הבקשה, וכפי שתהיינה מעת לעת"? דהיינו שלא יחייב הגשת בקשה כל פעם שמנהל הקרן פותח קרן חדשה.

אף אחד לא הבין את זה ככה, אף אחד לא התכוון לזה ככה, אבל אפשר. אני לא יודעת אם הוא יצטרך להוסיף לגבי כל קרן חדשה, לכן אומרים "כאחת". נרשמים פעם אחת, וזה שמוסיפים קרן לא עושה שום שינוי. מדובר בהוראות טכניות.

אני לא בטוח שמה שאתה מציע לא לרעה.

בוודאי, הנוסח הקיים הוא יותר טוב.

הנוסח הזה אומר חד-משמעית, ברגע שהוא הוכר בתור שכזה, זה העיסוק שלו.

מנהל קרן יכול לגבי כל קרן שבניהולו, הוא איננו יכול לנהל מה שאיננו קיים.

רישום בפעם הראשונה. אף אחד לא הבין את זה כמוך. צריך להיכנס למערכת פעם אחת .

הבנו. יש למישהו התנגדות לעצם התקנות? מצביעים. מי בעד?

הצבעה
בעד – 4
מתנגדים – אין
אושר

תודה, התקנות התקבלו פה אחד, בכפוף לחוק, שלא יהיו התנגדויות לגביו. תודה רבה לכם.
















צו יסודות התקציב (הוראות לתקציב ביניים לרשות השידור לשנת 2004)(הוראת שעה)(תיקון מס'2), התשס"ה-2004

שלום, אני מאוד מודה לך, חבר הכנסת דהן. אנחנו ממשיכים בסדר היום, צו יסודות התקציב (הוראות לתקציב ביניים לרשות השידור לשנת 2004)(הוראת שעה)(תיקון מס' 2), התשס"ה-2004. יש מי שמציג את העניין?

מדובר בצו של שר האוצר להארכת התקציב בחודשיים נוספים. מאחר שלרשות השידור לא מונו עדיין מוסדות, ואין מי שיאשר את התקציב, הצו הזה הוא המשך של שני צווים קודמים. אחד היה עד יוני, השני היה עד אוקטובר, והצו הזה משלים עד דצמבר.

תודה. חבר הכנסת אורון, בבקשה.

הלקוניות וההרכב הם כנראה ממין העניין. זה גם מסתדר מצוין – נתחיל לדון בתקציב בלי שאושר בקריאה ראשונה, נאשר תקציב בנובמבר על שנה שנגמרת, כתקציבי ביניים, העיתונות מלאה בשערוריות ברשות השידור ואנחנו פה חותמת גומי להעביר 850 מיליון בפרוסות של חודשיים כל הזמן.

סליחה, שיבוא לפה השר הממונה, לא פחות ממנו, יגיד מה התוכניות של הממשלה לתקציב. אני כבר רואה שזה ימשיך גם לשנה הבאה, יש פה מודל נהדר. אפשר לנהל את התקציב, לפרק את רשות השידור – היא מתפרקת – מעמדה שואף לאפס, השידור הציבורי - - - מצדי שיפרקו אותם.אני מודה, שאני לא יודע איך לקיים שירות ציבורי אחרי שיפרקו את הרשות פעם אחת. אם היה לי מנגנון, והייתי בטוח שבהרכב הפוליטי החדש מחלקים את הרשות ומקימים דבר חדש, ויש שידור ציבורי ולא טלוויזיה חינוכית כזאת במשרד ראש הממשלה, הייתי הולך לזה. אני לא עד כדי כך גיבור, אין לי לזה אומץ, אבל לפחות יש פה נושא, שיש עליו אחריות ממשלתית, עם כל הכבוד לסמנכ"ל הכספים, הוויכוח הוא לא אתם, הם בסדר. סיפרו לי שאין ניירות טואלט, אני בכלל לא מדבר על כוס קפה. הם בסדר, אבל יש להם איזו אחריות פה למישהו.

כתוב אומנם שתאגיד ממשלתי, שמסיבות כלשהן – מה סיבות כלשהן? השר הממונה רוצה לפטר את המנכ"ל, לא מינו ועד מנהל, שערורייה שלמה. כל המדינה מדברת איך הרשות מתנהלת, מי מראיינים ואת מי לא מראיינים, כל עובדי הרשות אומרים מה שהם אומרים, ואנחנו פה מאשרים תקציב. אני מציע שנשנה את החוק, ונגיד שלתקציב הרשות לא צריך אישור, זה יותר מכובד. אני לא רוצה לאשר אותו פה.

תודה. בייגה, בבקשה.

החיזיון פה שובר את כל השיאים. בישיבות הקודמות, כשעשו את ההליך הכמעט בלתי חוקי – אולי הוא חוקי לפי האות היבשה, אבל הוא בלתי חוקי שלטונית, מהותית וכל מה שמסביב לזה – אז לפחות היה פה היושב ראש, המנכ"ל, הייתה איזו הרגשה שיש מישהו שמשיט את הספינה הזאת. היום אנחנו כבר יודעים מהתקשורת, שהעסק לא רק בצד של אישורי התקציב והקמת מליאת רשות השידור, אלא גם בחיי היום-יום הדברים נראים כפי שהם נראים. מלחמת גוג ומגוג.

יש טענות על חריגות במאות מיליונים.

אני לא יודע. לכן, אני מציע להודיע לממשלת ישראל שאנחנו לא מאשרים את התקציב. הם צריכים לעשות משהו כדי להשתחרר מהדבר הזה. לפי דעתי, חבר כנסת שמצביע היום בעד אישור התקציב לעוד חודשיים אחרי מה שעברנו השנה עם כל הדיונים האלה, פשוט ממעיט מערכו. הוא לוקח על עצמו אחריות, שאני לא זוכר הרבה פעמים שנתקלתי, במספר הרב של השנים שאני יושב בחדר הזה, תופעה מהסוג הזה, וחוצפה מצד הממשלה לבקש תקציב כאשר שום דבר אמיתי לא נעשה, והעסק הולך ומידרדר מיום ליום.

אני מציע, כדי לחסוך אי נעימות ולא להצביע נגד, להחזיר את התקציב, ולבקש מהם שיבואו עם משהו יותר רציני, שיגידו אל"ף, בי"ת, גימ"ל מה הם עושים, מה רוצים לעשות, את מחויבויות רשות השידור, על הקמת ועד מנהל. בלי זה, אני חושב שזה מאוד לא מכובד להגיש את הנייר הזה לוועדה, ולצפות שחבר כנסת שקול יוכל להצביע בעד.

אתמול פורסם ב"מעריב" נדמה לי, שמנכ"ל רשות השידור שלח – אני לא יודע מטעמו של מי – חברת כוח אדם להחתים חברי מרכז הליכוד, כדי למנוע את הפיטורים שלו. הדבר הזה הוא שערורייתי. מילא אדוני היושב ראש, כאשר שולחים חברת כוח אדם לעשות נפשות למנכ"ל, אז אולי המנכ"ל חושב שזה בסדר, אבל אני לא חושב שזה בסדר כאשר כבר שנה אין ועד מנהל לרשות השידור. בכל חברה מתוקנת, כאשר אין דירקטוריון, או משתלטים על החברה או שולחים אותה לפירוק, ככה אני מבין.

רשות השידור של היום, עם 800 מיליון שקלים, היא רשות שלא מתנהלת כמו שצריך. כמובן שתמיד מספרים לנו שקיצצו, ושומרים על תקציב נאות . אני רוצה להעיר לתשומת לב חברי הוועדה, הגשתי הצעת חוק לפני כשבועיים, שמבקשת לעשות שינוי, לפחות בגבייה של אגרת הרשות. הממשלה אמרה לא. אז מצד אחד, הממשלה לא רוצה לגבות את זה בדרך אחרת כדי שנפחית את האגרה, ומצד שני מבקשים ממני ומהחברים פה להרים יד.

אני חושב שצריך לבוא לפה המנכ"ל, יחד עם מי שממונה, כדי שנאפשר להם להמשיך לקיים את התקציב.

חבר הכנסת אורון, מאחר ואני מתייחס לנושא ברצינות, ואני לא רוצה לזלזל בו. לכן, אדוני מנהל הוועדה, אני מבקש שתזמין לשבוע הבא את השר אולמרט לכאן, לקיים דיון בכל הנושא הזה של רשות השידור, כי אנחנו לא יכולים להיות חותמת גומי לנושא הזה. מבחינתי, אם אין זמן בסדר היום, תעשה את זה באיזשהו יום אחרי הצהרים, תקבל אישור מיוחד. אני רוצה דיון מכובד בנושא הזה, כדי שנדע לקראת מה אנחנו הולכים.

יחד עם זה, אני לא מציע שנעכב את זה, ומציע לאשר הפעם את התקציב כפעם אחרונה.

נזמין את השר, זו הרי הזדמנות נפלאה אחרי שנקבל ממנו את כל ההסברים, ונדע לאשורו לאן הדבר הולך , לבצע אז את ההצבעה.

מה קורה אם לא מאשרים?

ממשיכים לעבוד כמו שהם עובדים עכשיו.

לא, אין להם תקציב. אתה הורג את הכל.

אני מוכן לאשר עד ה-31 בנובמבר, לחודש ולא לחודשיים. כי אם אנחנו מאשרים את התקציב עד סוף השנה, נגמרה 2004.

בואו נעשה ניסיון שחודש אחד לא יהיה תקציב.

אני מקבל את ההצעה שלך, חבר הכנסת אורון. קודם כל, נאריך את זה לחודש, שיהיה להם ממה לחיות. שתיים, מזמינים את השר בשבוע הבא. מי בעד?

הצבעה
בעד - 5
נגד – אין
אושר

תודה, אושר עד סוף נובמבר.



















הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון – אישור ועדת הכספים)

אני מבקש לעבור לנושא הבא, הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון – אישור ועדת הכספים), התשס"ד-2003. מגישים חברי הכנסת חיים אורון, בייגה שוחט, אלי אפללו, נסים דהן, אברהם הירשזון, יצחק הרצוג, אבשלום וילן, יעקב ליצמן, אורית נוקד. כמו כן, הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון – אישור ועדת הכספים), התשס"ד-2003, של חבר הכנסת חיים כץ. אני מציע שנדון על שני הנושאים כנושא משותף אחד, אם אין לחברי הכנסת התנגדות. אין התנגדות.

אני מבקש משני האנשים שעומדים בראש, חיים אורון וחיים כץ, יציגו קודם כל את הנושא בפני הוועדה.

החוק הזה צמח כתוצאה מתסכול, והרגשה – שאחר כך השתמשנו בה גם בכמה חוקים אחרים – שמביאים לפה חוק, שהוא בבחינת חוק מסגרת או מטריה, ואחר כך, באמצעות תקנות והחלטות ברמות יותר נמוכות מאשר החוק הראשי מתקבל מוצר שבמקרה הטוב חברי הוועדה מופתעים, ובמקרה הרע חברי הוועדה חושבים שהוא לא עולה בקנה אחד עם מה שהם חשבו כאשר הם הצביעו בעד החוק.

מדובר בנושא רגיש מאין כמותו, שיש לו השלכות רוחביות גדולות, כי מדובר בציבורים גדולים, ויש לו גם השלכות ארוכות טווח, משום שכל נושא שקשור בפנסיה הוא לפעמים עשרות שנים. במונחים שלנו גם ארבע שנים זה הרבה. אישרנו עכשיו תקציב לחודש. זה טווחים מאוד ארוכים, עם השלכות רבות, נושא שהוא במהותו מאוד מסובך. כולנו היינו שותפים למשא ומתן, כל אחד במעגלים שלו, עם שר האוצר והאוצר שמאוד לא אהבו את החוק הזה, ואני מבין שהם לא אוהבים אותו עד היום הזה.

מצד שני, השנה הזאת ספקה לנו הרבה מאוד נימוקים למה מאוד לרצות את החוק הזה. שתהיה בקרה ציבורית רחבה יותר, וגם סדן פומבי יותר לנושאים שקשורים בהתנהלות של קרנות הפנסיה, דווקא בתקופה בה יש שינויים כאלה גדולים. יכול להיות שאם נגיע למצב רגוע ומתמשך בלי זעזועים – פתאום מוציאים תקנה שמותר לעבור, פתאום מוציאים תקנה שאסור לעבור, פתאום מוציאים תקנה שצריך לעבור בתאריך כזה וכזה, וכל מיני דברים מהסוג הזה. אנחנו קוראים על זה בעיתונות ומקבלים מכתבים. יש עוד שורה של נושאים, שבטח חבר הכנסת כץ יפרט בהמשך.

אני יודע שלפחות בדיון שהיה לי אישית עם אנשי האוצר, הם אמרו שיש פה פרטים טכניים כאלה רבים וכאלה מסובכים, שאם ועדה של הכנסת תצטרך לדון בהם זה ייתקע. אני רוצה מראש להגיד שתי מגבלות שאנחנו מטילים על עצמנו, ושהחוק הזה יכיל אותן. יכול להיות שיש סוג של תקנות טכניות, שזה לא חל לגביהן, וניתן להגדיר אותן. זה מופיע בהרבה חוקים, יש דברים שמחייבים לבוא לוועדה, ויש אין-סוף דברים שלא מוכרחים לבוא לוועדה. יישבו אנשי מקצוע, ויגידו: סוג כזה של תקנות, של פרומילים, של אחוזים – אני אפילו לא יודע להגיד עד הסוף מה – לא חייבים לבוא לוועדה. אבל דברים, שיוגדרו כדברים מהותיים, אי אפשר שלא לתת לוועדה, בנושא כל כך מרכזי, ובתקופה שבה מתבצעים כאלה שינויים, לא לקבל את הסמכות. עצם הידיעה שזה צריך לעבור פה היא סוג של מסננת. היא גם קצת מקטינה את הכוח של מי שכל הכוח בידו לעשות כל מה שהוא רוצה, היא קצת מקטינה את השבטים – מהמילה שוט - שמפעילים בתוך המשא ומתן של קח ותן בנושא הפנסיה.

היות והייתי שותף רק בפרק אחד, הפרק המכונן של כל התהליך הזה, בתקופה שקרנות חדשות וישנות - - - אני לא בטוח שכל הביקורת של חבר הכנסת כץ לא הייתה צודקת, למרות שברור שהמהלך ביסודו היה בלתי נמנע. אבל אני יודע בדיוק איך זה מתנהל; אתה מוותר פה, והוא מוותר שם, בסוף הוויתורים האלה יש המון אנשים חיים. האם התקרה היא 2.5 או 2 מהשכר הממוצע במשק, ומה מקבלים תמורת זה למטה, באג"חים ייעודיים, הכל משא ומתן שהיה בו הרבה מאוד קח ותן.

זה לא נורא, אבל אם יש טענה שיש פרטים טכניים שמשתנים חדשות לבקרים, לא אותם צריך להביא, אבל אם הדברים מהותיים להביא לוועדה. ניתן למצוא את האבחנה הברורה בין מה שהוא דבר מהותי, לבין מה שהוא דבר טכני, שלא חייב לבוא לאישור הוועדה. אם הנוסח פה בקריאה הטרומית לא היה מספיק מחודד, בבקשה נעשה פה את השינויים האלה. אבל העיקרון הבסיסי שקיים פה באין-סוף נושאים – תראו איזה ישיבות יש פה האם מעלים את שמן הזית ב-2% לעומת היבוא, זה בא לפה ואם זה לא מאושר פה זה פוקע אחרי חודשיים – אין-סוף תקנות כאלה, ורק לנושא הזה אסור להתקרב.

תודה. חבר הכנסת כץ, בבקשה.

אמשיך מהסיפא של חבר הכנסת אורון. דנו פה על העברה תקציבית לרשות השידור, ומחר נדון על העברות תקציביות אחרות, והכל בא לוועדה. פנסיה זו תוכנית שצריכה להיות הכי בטוחה והכי מבוססת. בן אדם מתחיל בגיל 20, 25, 30 לחסוך לעת זקנה, שיקבל בגיל 67. הוא צריך לדעת לאן הוא הולך. יכול להיות שהממונה שיהיה על שוק ההון כשאותו אדם יגיע לגיל 67 עדיין לא נולד כשהתחיל לחסוך.

נתנו כוח בלתי סביר לממונה על שוק ההון. אין בן אדם במדינת ישראל שיש לו סמכות כמו שאנחנו נתנו לממונה על שוק ההון, לעשות מה שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה בלי לדווח לאף אחד. לכאורה הוא מדווח לשר האוצר. יכול הממונה על שוק ההון לבוא בעוד 40 שנה ולקבוע תקנות כאלה, שכל ההסכם שאתו נכנסת לפנסיה שונה לגמרי.

אני מחכה שאדוני היושב ראש יסיים לקרוא ויקשיב לי.

אתה יודע שאני מכיר את הנושא, אתה יכול להמשיך ואני מקשיב.

היות ואני מכיר את דרך הניהול הטובה שלך, ואני לא מופיע פה הרבה, אבל כשאני מופיע ומקבל את זכות הדיבור, אז לפחות שאזכה להקשבה, אפילו שאתה מכיר ובקי.

ככל שתופיע יותר תזכה ליותר הקשבה, נוכחותך חסרה לי.

מאחר ואנחנו מדברים בתוכנית רב-שנתית של 40 שנה, לא סביר שיבוא הממונה על שוק ההון דאז, שלא היה בהסכמים שנחתמו לפני 30 או 40 שנה וישנה אותם באופן חד-צדדי, והם ההסכמים שקובעים. זאת אומרת, אדם חסך במשך 40 או 45 שנה, וכלום. הממונה – עם כוונות טהורות, הוא רוצה להראות כמה הוא הצליח בקופות בשביל להתקבל אחר כך לביטוח ולקבל 100,000 שקלים בחודש, הוא בא למילואים. הם על הגב שלנו נחמדים, הם מצילים את הקרנות, ואליי באים אנשים כל יום. הם עושקים את האנשים, לוקחים אנשים שלא עבדו 20 שנה, 20 שנה הם בוועדה רפואית, ואומרים להם: אתם חוזרים לעבודה. אומר אותו אדם: איך אחזור לעבודה? אני לא מדבר על רמאים, אני לא מדבר על אדם שיצא לפנסיה רפואית והלך לעבוד במקום אחר – לו לא מגיעה פנסיה. אבל בן אדם שעבד 15 שנים, יצא לפנסיה רפואית ולא עבד מאז שעה אחת כי הוא לא מסוגל, הם אומרים לו: תחזור לעבודה. הוא אומר שהוא לא יכול. יש להם רופא שמקבל פרמיות לפי כמה שהוא מבטל, אין ועדה רפואית. הוא הולך לוועדה עליונה, מערער – אבל זה לוקח שלושה חודשים, ושלושה חודשים אלה הוא לא מקבל משכורת. האנשים האלה יושבים אצלי בוקר בוקר וערב ערב.

משנים את התקנות ועושים שם שמות. יכול להיות שיביאו את התקנות לוועדה ויאשרו אותן. לפני שבועיים שינו תקנות קרנות הפנסיה, ב-26 באוקטובר. נכון שלא עשו פה צעדים דרסטיים, ונכון שלא פגעו בעמיתים, אבל כמו ששינו בלי לדבר עם אף אחד, בלי לדווח לאף אחד, הממונה על שוק ההון יכול לעשות צעדים דרסטיים. אני לא חושב שאדם צריך לקבל כוח בלתי סביר. גם כשמפרקים חברה ובאים לבית משפט, בית המשפט ממנה מפרק שכפוף לבית המשפט. הממונה על שוק ההון והביטוח לא כפוף לאף אחד. לשר האוצר אין זמן בשבילו, הוא לא מתעניין בזה, הוא מתעסק בדברים גדולים, מה מעניינת אותו איזו תקנה, אז הוא חותם לו בליינד, או שהוא לא חותם לו בכלל.

אני קורא: "בתוקף סמכותי לפי סעיף 78י"ג לחוק הפיקוח על עסקי הביטוח, התשמ"א-1981, באישור שר האוצר". שאלתי את שר האוצר, הוא הסתכל עליי כאילו נפלתי מהירח, הוא לא ראה את התקנות האלה. משנים את התקנות, פוגעים באנשים - בתקנה הזאת שקראתי ממנה עכשיו לא פגעו באנשים.

אנחנו לא מבקשים שום דבר, אנחנו אומרים שוועדת כספים לדורותיה תהיה המפקח. אנחנו לא רוצים תוספות תקציביות. כמו שהיה פיקוח והיה דיון על רשות השידור. אם לא היה פיקוח של ועדת הכספים היו נותנים להם את החודשיים בלי בעיה בכלל, אמרת שנביא את שר התקשורת. נביא כל דבר לגופו של עניין. אני רואה שמביאים לפה דברים קטנים, ובפנסיה אין דברים קטנים, זה גורל של אנשים. אנחנו עושים משהו בהינף יד, פגענו ב-2,000 איש ובמה שהם חסכו. אם אתה משנה סעיף, לקחת למישהו 100 שקלים לעת זקנה, ו-100 שקלים זה הרבה. אני רואה ששר האוצר מעלה את ההקצבות ב-80 שקלים, הוא עושה - - -

דרך אגב, הצעת התקציב לשנה הבאה, בפגיעה בקרנות ההשתלמות, זקיפת רכב ופיצויים – כל חבר כנסת מפסיד 100,000 שקלים לקדנציה. אם הוא קדנציה אחת הוא מפסיד הרבה יותר. בואו נחוקק חוקים שכליים, ולא נהיה פופוליסטים, או שנחוקק חוק שאפשר לעבוד פה בהתנדבות ולהשתכר במקום אחר. אני בעד זה.

בשוויץ מקבלים סכום זעום מאוד, ועובדים בחוץ, והמדינה מתנהלת.

ככה זה צריך להיות גם פה. אני רוצה לעבוד פה בחינם, מי שלא רוצה לא יהיה, אבל לתת לי אפשרות להשתכר במקום אחר. היום כל חברי הכנסת, להוציא הוותיקים, הם בקופות החדשות, הם מוגבלים לחיסכון של עד 14,000 שקלים בקרנות החדשות, פעמיים השכר הממוצע. יבוא הממונה על שוק ההון, ישנה את התקנה ויגיד שתקבל לפי 7,000, אז תקבל לפי 7,000.

תודה. אתם רוצים להגיב?

אנחנו מתנגדים להצעה הזאת מכמה טעמים. אני רוצה להסביר, בטח בקשר לקרנות הוותיקות, את ההסדר שכבר התבצע, הוא כבר נכנס לתוקף. דרך אגב, כל חבר כנסת שרוצה הסבר אנחנו מוכנים להסביר ולנמק, ואני לא חושב שהייתה בעיה עד היום עם השקיפות של ההסדר. ההסדר הזה הוא מערכת סגורה. כל התלונות על עושק, ניסיונות להפחיד, שינויים שפוגעים – זה לא כסף שחוזר חזרה למדינה. הקרנות הוותיקות של ביטוח הדדי – הנכסים שיש בקרן אלה הנכסים שישמשו את הפנסיה של המבוטחים שלה. לא ייכנס עוד כסף פנימה ולא ייצא כסף החוצה, זה ההסדר.

הוא מבלבל קצת, הוא מטעה.

זה החוק, החוק הגדיר סכום סיוע שיזרום לקרנות. הבעיה של הקרנות נפתרה אחרי התקנות. התקנות הן אחידות ושוויוניות, ומרגע זה צריך להבין שכל שינוי שעושים שם, בין אם הוא לקבוצה כזאת או אחרת, בא על חשבון אחרים. עכשיו אני חושב שהאמירה הזאת יותר נכונה מאי פעם.

התקנות של קרן הפנסיה הן פרטי פרטים מקצועיים, שעליהם יושבים אחר כך היועצים של הקרנות. הבקשה להביא אותן לאישור דומה לבקשה להביא לאישור תנאים של פוליסת ביטוח חיים. גם שם זה ל-50, 60 שנה, אבל זה נושא מקצועי טהור. מובן שההסדר, בטח הסדר הפנסיה, עבר בחקיקה, עבר גם דרך הכנסת. תמיד אפשר לקבל עוד ועוד אינפורמציה לגבי ההסדר הזה. דברים שהם חקיקה, כמו הפחתת הזכויות זה במסגרת החוק, כמו שחלק מהנטל ייפול על הקרנות וחלק על המדינה – זה הוסדר במסגרת החוק, וכמובן שבדברים האלה זה מגיע אליכם, כי פה יש משקל להחלטות של הרשות המחוקקת. כל מה שקשור לתקנון אחיד – זה ממש להיכנס לתוך התפקידים של המפקח על הביטוח.

מותר או אסור לעבור מקרן לקרן לכמה זמן, פה רק אתם לבד.

זה לא זה, אתה מדבר על התקנון של הקרנות הוותיקות. צריכה להיות בקרה פרלמנטרית.

עשו פה תקנון אחיד, אני מתכוון גם לשאלה הזאת.

הצעות לתיקון החוק שעליהן אנחנו מדברים, זה חקיקה שעברה את התוכנית, ופועלת כמערכת סגורה. מעבר לזה, מרגע שעבר החוק עשינו עבודה מאוד רצינית בכל מה שקשור להסדר קרנות הפנסיה הוותיקות. הבעיה היא, שעיקר האינפורמציה שאתם נחשפים לה היא מהעיתון. יש איזשהו פער בין הנושאים שמתבצעים בפועל, במיוחד כשמדובר בנושא כל כך מקצועי, כל כך מורכב וכל כך מסובך, ובין אינפורמציה שמגיעה בצורה כזאת או אחרת לפוליטיקאים. לכן, יש מקום להסביר, לנמק, ליצור שקיפות.

אנחנו תמיד פתוחים להסברים, אבל מכאן ועד להגיע למצב שבו ועדת הכספים תיכנס לפרטי פוליסה – זה בדיוק כמו קופת גמל, למשל - זאת הסיבה העיקרית שבגללה אנחנו מתנגדים. אני לא רוצה כרגע לרדת לניסוחים עצמם, זה פחות חשוב. אני רוצה שתבינו מה המשמעות של תיקון כזה למערכת.

יש החלטה של ועדת שרים לענייני חקיקה להתנגד להצעת החוק, וזו עמדת הממשלה נכון לרגע זה.

אני רואה שחיים אורון חתום על הצעת החוק. מה כפוף חיים אורון לוועדת השרים, אם היא מתנגדת? הוא איש אופוזיציה, הוא יכול להעלות את זה.

רק ציינתי את זה.

אנחנו כנסת, ואנחנו יכולים להעלות - - -

גם איש קואליציה יכול להעלות הצעות חוק אם ועדת השרים מתנגדת.

אבל זה הרבה יותר קשה. חבר הכנסת חזן, בבקשה.

שמעתי בקשב רב את הנימוקים המלומדים שלך, מר כהן. נסה להסביר לי, מעבר למה שאמרת, איזה נזק ייגרם לשוק ההון כאשר ועדת השרים תאשר או לא תאשר תקנות.

יותר מנזק לשוק ההון ייגרם נזק למבוטחים בקרנות. הקרנות היום סגורות, הממשלה מזרימה לשם על פי החוק 80 מיליארד שקלים, וכמובן גם המבוטחים עצמם נדרשים להשתתף. קרנות הפנסיה הן ביטוח הדדי, זאת אומרת המבוטחים בקרן הם - - - שינויים בתקנון צריכים לראות את טובת כלל המבוטחים בקרן. מי שאמור לראות - מכוח התפקיד הרגולטורי שלו והסמכויות שלו – את טובת כלל המבוטחים בקרן, הוא המפקח על הביטוח.

והוועדה של הכנסת?

ועדת הכנסת לא מייצגת את טובת העם.

אתן דוגמה למה שאני מתכוון. ניקח אותם אנשים שהקרנות שילמו להם פנסיית נכות. כמובן שמי שזכאי לפנסיית נכות צריך לקבל, אבל בקרנות האלה התפתחו נורמות, שעובדים יוצאים לפנסיית נכות בהסדר עם המעביד. מאוד נוח למעביד לתת לעובד ללכת הביתה בפרישה מוקדמת על חשבון הקרנות. מי שזאת ראייה של קבוצה מאוד מצומצמת של מבוטחים שמקבלים פנסיית נכות, לעומת יתר מבוטחי הקרן. זאת דוגמה אחת לניגוד האינטרסים שקיים.

זה לא החוק, זה פרטי הפרטים של איך מחשבים את הפנסיה, איך מפעילים פנסיה, איזה דיווחים מדווחים. זה הליבה של העבודה השוטפת של אגף שוק ההון, לא רק בתקנות קרנות פנסיה אלא בכל מישור. אין מקום להתערבות כזאת מצד הוועדה.

גם הרשות לניירות ערך באה לפה עם תקנות. ההבדל בינינו הוא שאתה אומר שאם ועדת הכספים הייתה מתערבת, ועיניה היו שוזפות את התקנות, היא הייתה מקלקלת את כל הנושא. אנחנו טוענים שכל דבר צריך לבוא לידי חשיבה יותר עמוקה, לשמוע יותר דעות. יכול להיות שבסוף, אחרי כל הדעות נקבל את כל הנימוקים שלכם ונצביע כפי שאתם מביאים.

אני כבר אומר לכם, אני מתכוון להביא את זה לקריאה ראשונה. אני מבקש לפני כן רק דבר אחד. חבר הכנסת אורון העלה נושא שצריך להיבדק. הוא אמר, שהוא לא בטוח שכל התקנות צריכות לבוא בפנינו, אולי רק חלק, יכול להיות שרק דברים עיקריים. אני נותן לכם ארכה של עשרה ימים. אני מציע ששני אלה שעומדים בראש החוקים: חיים אורון מצד אחד וחיים כץ מצד שני, ינהלו אתכם משא ומתן לקראת הכנת החוק לקריאה ראשונה. יכול להיות שתגיעו לאיזו הסכמה על דברים שכן יגיעו, על דברים שמיותר שיגיעו.

נעלה לקריאה ראשונה, ולפני קריאה שניה ושלישית נשב בוועדה.

למה? יכול להיות שתגיעו לזה עכשיו. אם תגיעו תגיעו, ואם לא לא. לא התניתי את זה שאם לא תגיעו להסכמה אני לא מעלה. אמרתי מראש שאני מעלה את זה לקריאה ראשונה. אם תגיעו תוך עשרה ימים – יופי, לא תגיעו – גם כן יופי. הכל טוב. מקובל על שני המציעים? תודה רבה.

הדיון הזה נגמר, אנחנו עוברים להעברות תקציביות.

אבל היועצת המשפטית תעבוד אתנו.

בהחלט.




















שינויים בתקציב לשנת 2004

אנחנו עוברים להעברות תקציביות. העברת תקציבית מספר 635, משרד התמ"ת.

מדובר בהעברה של 650,000 שקלים מנסיעות לחו"ל לצורך אחזקת בניין ג'נרי של משרד התמ"ת, על פי סדרי עדיפויות של המשרד.

בבניין ג'נרי כל הרעיון היה שזה B.O.T. כלומר, שחברה משכירה את זה לממשלה, אמת? למה אנחנו מוציאים כסף?

צריך לשלם את התחזוקה של הבניין הזה, צריך לשלם לאותה חברה שממנה משכירים.

זה B.O.T., ראשי תיבות של build operate transfer, אז מה?

זאת תוספת לאחזקה השוטפת.

אפשר לקבל הסבר לזה? למה המדינה צריכה לשלם? המדינה משלמת שכר דירה, אז למה היא צריכה לשלם על האחזקה של הבניין?

זה כל התפעול של הבניין, זה גם הטלפונים של המשרד, גם הציוד של המשרד, הכל נמצא בתוך זה.

בפירוט זה לא נראה. מה זה מעבדה לפיזיקה?

בסדר, יש 450,000 של זה, ועוד 200,000 לעובדי המעבדה לפיזיקה.

ועידוד התעשייה – זה דברים יפים, אבל מה זה קשור לבניין? יש בלבול בין הבקשה לפירוט.

450,000 מתוך זה לג'נרי, ועוד 200,000 זה באמת לעובדי המעבדה לפיזיקה, שעל פי החלטת צוות א' ממשיכים בקניית שירותי עבודה. מאחר וזה נמצא באותו סעיף תקציבי איחדנו את זה לבקשה אחת, על מנת לא להכביד על הוועדה.

לימדו אותי שהמינוסים והפלוסים מתמזגים, פה אנחנו מתבקשים להעביר 400,000 ולא 650,000 שקלים. מהם 200,000 לעידוד התעשייה, שירותים כלליים ו-200,000 למעבדה לפיזיקה, והמינוסים מממנים את זה. אין פה 650,000, אני מצטער.

החלק של מינהל ושירותים זה אחזקת בניין הג'נרי.

יכול להיות, אבל זה לא מופיע בבקשה שלפנינו. יש פה אי התאמה בין הבקשה, שהיא על 650,000 שקלים לבין הפירוט שהוא 400,000 בלבד. לכן, אני לא אדון בזה היום, שיתקנו את זה.

זו אותה בקשה, 635, מופיעה לך גם בדף המחשב. זאת אומרת שאי ההתאמה נבעה מההגשה.

יפה, אנחנו עוברים לנושא הבא. פניה לוועדה מספר 642, שר התחבורה. כמעט ארבעה מיליון לתשלומי השכר.

מדובר פה בשחרור הרזרבה להתייקרויות שכר, על פי הביצוע המפורט, ועוד חלוקה פנימית בין התקנות של המשרד.

הכל הולך לשכר?

הכל שכר.

איך נוצר הגירעון בשכר? עם כל הקיצוצים, הפלטים למיניהם, לא נגעו בסעיף הזה.

מכיוון שסעיף השכר מתוקצב אצלנו בחסר. לא חרגנו בכמויות, לא הוספנו עובדים, לא הוספנו שום דבר.

השירות המטאורולוגי קשור אליכם?

כן, זה יחידת סמך במשרד התחבורה.

מלכתחילה התקציב היה בחסר.

כן.

אני מעמיד להצבעה. מי בעד?

הצבעה
בעד – 2
נגד –אין
אושר

תודה, פניה מספר 642 אושרה. אנחנו עוברים לפנייה תקציבית מספר 696-695, המשרד לביטחון פנים.

מדובר בהעברה של כעשרה מיליון שקלים מהתקציב השוטף של המשרד לביטחון הפנים לתקציב הפיתוח של המשרד, וכן שינויים פנימיים בתקציב ההרשאה להתחייב בתקציב הפיתוח.

מה אתם הולכים לעשות בתקציב הפיתוח?

זה מיועד לתוכנית האסטרטגית של המשרד לביטחון הפנים לפיתוח תוכניות מחשוב.

הכל פנימי?

כן, אין פה רזרבות. אני מעמיד את הפניה להצבעה. מי בעד?



הצבעה
בעד – 3
נגד –אין
אושר

תודה, פניה 695, 696 אושרה.

פניה מספר 718, מינהל מקרקעי ישראל.

תואם לשבוע הבא.

נכון, זה בשבוע הבא.

אנחנו מודים לך על הכנות, יידון בשבוע הבא. אנחנו עוברים לפניה תקציבית מספר 719, 720, תקציבי מו"פ.

מדובר על העברה של 2.5 מיליון שקלים למשרד המדע, לצורך מחקרי מו"פ אזורי ופיתוח תוכנית התשתיות, במסגרת תוכנית התשתיות.

זה היה בפנינו ודחינו את זה לדיון נוסף. אתם מעבירים מרשויות מקומיות במשרד הפנים למשרד המדע.

אמרנו שיבואו שני השרים ויסבירו איך זה.

איך פתאום יש ברשויות המקומיות כסף?

אולי תסביר לנו לאן זה הולך.

זה הולך למחקרי מו"פ אזורי, שזה מרכזי מו"פ אזוריים שמשרד המדע תומך בהם. יש כאלה בנגב, בשומרון, בגליל, בגולן.

זה דבר חשוב מאוד, הבעיה שלנו היא מאיפה לוקחים. לוקחים את זה מהרשויות המקומיות, את זה אנחנו לא מבינים.

"לכו והתפרנסו זה מזה". אמרו אמנם שאין הבור מתמלא מחולייתו אבל פה הבור מתמלא מחולייתו. אתה יודע כמוני, שזאת טעות סטטיסטית בתקציבים שם.

השאלה נשארה במקומה מהישיבה הקודמת, איך לוקחים מתקציב העידוד של הרשויות המקומיות?

אני מציע לאשר את זה בתנאי שראשי הרשויות המקומיות יחתמו על הבקשה הזאת.

אני לא מציע לאשר את זה. שלחו אליי כמה מראשי המו"פ האזורי בפריפריה, שיש לי הרבה מאוד אמפתיה אליהם, אבל ראשי הערים שלהם גם מטלפנים, ואומרים שאין להם כסף. הסידור פה, ששני שרים מעבירים 2.5 מיליון שקלים אחד לשני הוא בעייתי. שיבוא מישהו מהאוצר ויגיד לנו מה עשו פה, איך נוצר עודף של 2.5 מיליון במענקי האיזון של הרשויות המקומיות. זה שזה תקציב של 4.5 מיליארד זה נכון, אבל חסר שם הרבה כסף. יש הרגשה לא נוחה - ועד היום לא קיבלנו תשובה שמה שאנחנו אומרים הוא לא נכון – שאמר שר האוצר לשני שרים: לכו התפרנסו זה מזה, כי אני לא נותן משלי.

אני בוודאי לא הולך להכניס את ראשי בין שני ההרים האלה.

אני חושב שהוועדה מאשרת פה אחד את ההעברה למו"פ, את זה כולנו רוצים. הוועדה פה אחד לא מסכימה שהמקור יהיה הרשויות המקומיות. עכשיו תמצאו לי את הפתרון.

לא נדון בזאת, ונבקש בעניין הזה הבהרות.

אני לא ותיק בוועדה, למה המנהג הזה של לא לדון ולדחות, אם יש רוב נגד? למה למשוך?

הוא לא מביא להצבעה.

אנחנו עוברים לפניה מספר 722.

זה שינויים פנימיים בתקציב הגמלאות לפיצויים. זה התאמת התקציב. אלה גמלאות של עובדי המדינה.

אני מעמיד להצבעה. מי בעד?

הצבעה
בעד – 3
נגד –אין
אושר

תודה, פניה 722 אושרה. פניה מספר 723, 724, משרד המשפטים.

הפנייה הזאת נועדה לתגבר את תקציב השכר של משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט ובתי דין רבניים, בסך של 66 מיליון שקלים על גירעונות שכר.

אני שואל כבר כמה פעמים, מה זה הסעיף המיוחד הזה. פעם הסעיף שתמיד משכו ממנו זה משהו עם נפגעי הנאצים, עכשיו רץ לנו כל הזמן סעיף שנקרא תשלום ריבית ועמלות. כנראה שהחביאו שם המון כסף, וכל הזמן מושכים.

לא החביאו, הריבית במשק בשנתיים האחרונות היא במגמת ירידה, וכתוצאה מזה נשאר שם כסף.

אתם לא מחשבים משנה לשנה - - - ?

מחשבים, לא יודעים בדיוק כמה יורד.

הם מכינים את זה לשר האוצר, שלא יעז לשחק עם זה יותר מידיי, אז נועלים אותו שם. שר האוצר בא לממשלה ואומר שאין, אי אפשר לגעת. כששר האוצר יושב פה ואומר לך: אם הגדר תתקדם אז יש לי כסף, זה בבורות כאלה.

אלה מן הדברים שאין להם שיעור, אנחנו אוכלים מפרותיהם בעולם הזה והקרן - - -

פה המקור הוא אוצרי בגלל תגבור תקציב שכר של אחד המשרדים.

כולם מתקצבים שכר בחסר, זה דבר ידוע. שאלת את זה גם קודם. לא הוספתם כוח אדם, נכון?

לא הוספנו כוח אדם. לכל משרד יש רזרבה להתייקרויות בשכר, שזה בין 3% ל-4%. פה הפשרנו את הרזרבה הזאת, אבל היא לא הספיקה. יש משרדים, כמו למשל משרד החוץ, ששם הספיקה. לשנה הבאה תגברנו את תקציב השכר של המשרדים האלה.

אתם לוקחים בדרך כלל תחזית של מדד, המדד פה בכלל לא עולה.

במשרד החינוך זה אקוטי, מפני ששם אי אפשר לחשב מראש את כל אותן תוספות, שעות ועוד. יכול להיות שיש כאן אלמנטים של שעות ועוד. חזקה עליהם שהם יודעים לחשב שכר.

ברגע שמישהו חורג בכמויות אנחנו לא מעבירים לו.

השאלה במקרים כאלה אם הוסיפו כוח אדם. אם הוסיפו, זה בניגוד למדיניות הממשלה. כאן הם אומרים שלא הוסיפו. אני מעמיד להצבעה. מי בעד?

הצבעה
בעד – 2
נגד –אין
אושר

תודה, פניה מספר 723, 724 אושרה. אנחנו עוברים לפניה מספר 725, 726, משרד הפנים ומשרד המשפטים.

רשם העמותות עבר ממשרד הפנים למשרד המשפטים. העברנו פנייה של העודפים במשרד הפנים, שאושרה. עכשיו אני מעביר את העודפים של רשם העמותות ממשרד הפנים למשרד המשפטים. זה רק הליך טכני.

טוב, מי בעד?


הצבעה
בעד – 3
נגד –אין
אושר

תודה, פניה מספר 725, 726 אושרה. אנחנו עוברים לפניה 727, 728, מבקר המדינה.

הפנייה הזאת נועדה להעביר עשרה מיליון שקלים לתגבר את תקציב השכר של משרד האוצר, של אגפי המסים, נציבות שירות המדינה. שוב פעם אותו סיפור.

סליחה שאני חוזר על זה, זה אפילו יותר חמור, כי הוא עולה בדרגה. קודם זה היה ממקור פנימי של המשרד, אחרי זה מהאוצר שהסכים לתגבר שכר למשרד המשפטים. פה האוצר, שכל הזמן מטיף לנו על השמן והרזה, ועל הצורך בצמצום, לוקח לעצמו תוספת של עשרה מיליון לשכר. אולי שמישהו יגיד לי מה זה?

למשרד יש כוח אדם ועובדים, תקציב השכר נקבע על יד הסכמי עבודה - - -

אולי שר האוצר יסביר לנו את זה?

אין פה שום דבר מיוחד, זה שגרתי בכל המשרדים.

זה לא תוספת כוח אדם?

אין פה שום תוספת. אני מסתכל שאין חריגה בכמויות, לא בשעות שכר עידוד, לא בכוננות, לא בחודשי עבודה, לא בסעיף כוח אדם. אני בודק מה הביצוע עד חודש אוקטובר, אני עושה תחזית - - -

האוצר לא ידע לתכנן את סעיף השכר שלו?

בכל המשרדים תקציב השכר לא מדויק.

כל המשרדים מתוכננים בסוף על ידי האוצר.

מי בעד?

הצבעה
בעד – 2
נגד –אין
אושר

תודה, פניה מספר 727, 728 אושרה.

פניה מספר 729, 730.

משרד הביטחון, גמלאות. לא נמצא, הלאה.

אבל זה גמלאות משרד הביטחון.

מה אעשה שאין כאן מי שיסביר ויציג? אם זה לא חשוב להם, לא חשוב.

פניה מספר 732. משרד החוץ.

מדובר על שינויים פנימיים בתקציב השכר. פה אני אפילו לא מפשיר את הרזרבה לשכר, רק מתאים בין התקנות בין סעיף כוח אדם לפי הביצוע בפועל.

בסדר, מי בעד?

הצבעה
בעד – 2
נגד –אין
אושר

תודה, פניה מספר 732 אושרה. אנחנו עוברים לפניה מספר 733, 734, פינוי עודפי פרות קיץ.

מדובר פה בהעברה של 1.5 מיליון שקלים לתקציב התמיכות של משרד החקלאות, לתמיכה בחקלאים שהיו צריכים לפנות או להשמיד עודפים, עקב עודפים גדולים ביבול בקיץ.

זה הורג אותי, למה אי אפשר לנצל את זה כדי לתת לאנשים מסכנים.

נמצא אתנו חבר הכנסת אורון, שישמח לתת דיסרטציה בת שעתיים בנושא.

כל מה שניתן להעביר לבתי חולים וכולי מעבירים, ובסוף יש עוד פרי. למשל, שמעתי אתמול בבוקר שהיה ברד קשה על האפרסמונים במטולה. לפרי יש חיי מדף מאוד קצרים. העברנו לכל מי שיכולנו, ובסוף משמידים.

מעבירים ואלה עודפים, זה אפילו עודפים שלא הספיקו או לא הצליחו לקטוף.

באות עשר משאיות עם עגבניות, נתת לאחד חצי משאית, מה הוא יעשה אתה אחר כך?

אז זה פיצוי?

הרב אלון, עומד לי על קצה הלשון לומר לך משהו בעניין תרומות, מעשרות והשחתה.

זה לגמרי לא נכון, כי בגלל אי הרצון להשחית אז לא נותנים עשירית.

אתה יודע שבסופו של דבר אלפי טון של תוצרת חקלאית - - -

הסעיף הזה הוא ריק. היו בו 700,000 שקלים, אבל האוצר באופן מאוד נחרץ מחסל אותו. כל פעם שצריך משהו מביאים כסף, במקום שיהיה סעיף מסודר של תמיכות.

התמיכות בשוק המקומי זה תקציב שמנוהל על ידי משרד החקלאות, גם המקור כאן מהעתודה לפעולות של המשרד. זה נכון שיש הפחתות בתקציב התמיכות, אבל אני רוצה גם להוסיף שיש תמיכות ביצואנים, שהן יותר גדולות מבעבר.

חלק מזה זה ויכוח אידיאולוגי, שלא תומכים בשוק: בואו ניתן לשוק לעבוד. אבל כל פעם בא השוק ועושה תנועה בפרצוף, וצריך לעזור להם. אין חוכמות, משק שוק חקלאי כזה, פעם זה בגלל צרה כזאת ופעם בגלל צרה אחרת צריך להגן על השוק, אבל עושים מסביב כי האידיאולוגיה יותר חזקה באוצר.

לא נתקן היום כל מה שקלקלו קודמינו. אני מעמיד להצבעה, מי בעד?

הצבעה
בעד – 4
נגד –אין
אושר

תודה, פניה מספר 733, 734 אושרה פה אחד. אנחנו עוברים לפניה 735, 737, 753, תגבור תקציב החינוך היהודי בתפוצות בסך עשרה מיליון והרשאה להתחייב. הרשאה להתחייב? מה אתם מקימים שם?

זו החלטת ממשלה, זה פרוייקט בשיתוף הסוכנות. הפרוייקט מנוהל על ידי חברת בת של הסוכנות, שמביא אלפי יהודים ללמוד בארץ, בכל מיני מסגרות. הפרוייקט הוא בשנת הלימודים תשס"ה, חלקו ב-2004 וחלק ב-2005.

מה שם הפרוייקט?

אני לא יודע את השם המדויק. החלטת הממשלה אמרה שמעבירים 40 מיליון שקלים לפרוייקט הזה, בהתאם לביצוע בפועל, בהתאם למספר הסטודנטים שיגיעו. זה מופיע תחת משרד ראש הממשלה. אנחנו מעבירים 20 מיליון השנה ועוד 20 מיליון הרשאה להתחייב, כדי שיוכלו להתחיל להתארגן להמשך הפרוייקט, שהוא בהמשך שנת הלימודים תשס"ה. את ההרשאה להתחייב מביאים ממשרד החוץ, הכסף הוא מרזרבות של החינוך היהודי בתפוצות. כלומר, מההתחלה זה כסף שהיה מיועד בתקציב.

אני מעמיד להצבעה, מי בעד?

הצבעה
בעד – 3
נגד –אין
אושר

תודה, פניה מספר 735, 737, 753 אושרה.

פניה מספר 738, 739.

אנחנו מדברים על נציבות שירות המדינה, עברה ממשרד ראש הממשלה למשרד האוצר. זאת שוב העברה טכנית של העודפים שעברו במשרד ראש הממשלה, ואני מעביר אותם.

טוב, מי בעד?

הצבעה
בעד – 2
נגד –אין
אושר

תודה, פניה מספר 738, 739 אושרה.

פניה 740, 741.

אני לא מבין למה אנחנו מאשרים הכל.

אם נמצא משהו לא טוב לא נאשר.

אבל למה לא להכביד עליהם, שיגיעו. שכחתם שאתם באופוזיציה.

אבל אדוני הוא לא רק אופוזיציה, אדוני גם מייצג את כלל הציבור, ועל כן יש שליחות – הייתי כמעט אומר קדושה – להעביר את הדברים החשובים. פניה 740, 741, כבוד נשיא המדינה.

הפניה הזאת נועדה לבצע התאמות בשכר לקראת סוף שנה, וכמו כן התאמות בתקציב הקניות. אנחנו מתגברים אותם ב-150,000 שקלים.

מה זה תקציב הקניות של נשיא המדינה? מה הוא קונה?

זה תפעול, ארנונה, טלפונים, דואר.

הוצאה של טיסה לחו"ל, מותנית במה?

כשהנשיא טס לחו"ל מצטרפים אליו כל מיני גופים פרטיים. הגופים הפרטיים מצטרפים למטוס הנשיא ומצטרפים לעלויות, אבל הם משלמים את הכסף הזה, וזה 40,000 שאנחנו מוסיפים בהוצאה מותנית בהכנסה. זה צלמים וכדומה. הם לא מממנים את הטיסה של הנשיא, הם רק מממנים את השהות של עצמם.

אני מעמיד את הפניה להצבעה. מי בעד?

הצבעה
בעד – 2
נגד –אין
אושר

תודה, פניה מספר 740, 741 אושרה. פניה מספר 742, ראש הממשלה, הפשרת רזרבת השכר.

פה מדובר רק על הפשרת רזרבה לשכר בתוך תקציב משרד ראש הממשלה, לרבנות הראשית. יש הפשרת רזרבות של משרד ראש הממשלה הראשי וברבנות הראשית.

טמיר, אני חוזר על בקשתי. אני מבקש לקבל את כל ההוצאות שהיו לפעילויות משרד הדתות, השוואה של 2004 מול 2003.

מה זה פעולות, אתה לוקח מהפעולות של הרבנות הראשית?

לא, הייתה שם תקנה שנקראת רזרבה לרבנים הראשיים, אני פשוט מפשיר את זה לשכר. הכל פנימי, בתוך הרבנות הראשית.

זה נשאר ברבנות, מעבירים מסעיף לסעיף. מי בעד?

הצבעה
בעד – 2
נגד –אין
אושר

תודה, פניה מספר 742 אושרה.

פניה מספר 743, משרד החקלאות.

זו פניה של שינויים פנימיים בתוך משרד החקלאות. שני הדברים העיקריים רשומים לכם, אחד זה העברה של 600,000 שקלים בהוצאה לתקציב אחזקה ובינוי, והשנייה זה 748,000 שקלים - - -

מאיפה הכסף?

מהעתודה לפעולות של המשרד, שהוא מעביר לפי הצורך.

כלומר בתוך המשרד.

איפה המבנים, בבית ליד?

זה אחזקה של המבנים בבית דגן.

ואיפה פרוייקט המידגה?

במבנה הכי יפה שיש, שעד שבאתי עמד שנה וחצי ריק. שנה וחצי לא הצליחו להגיע להסכמה עם העובדים לעבור.

אשריך שזכית. מי בעד?

הצבעה
בעד – 3
נגד –אין
אושר

פניה מספר 743 אושרה.

פניה מספר 746, 747 משרד התמ"ת.

שני מיליון שקלים לצורך תפעול מרכז ההשקעות.

מדובר בהעברה לפי בקשת המשרד של שני מיליון שקלים מהתמיכות לצורך התפעול של מרכז ההשקעות של משרד התעשייה והמסחר, זה חוק עידוד השקעות. זה לצורך התפעול, הם צריכים לשלם X כסף לשנה למיחשוב. זה לא תוקצב כראוי והם צריכים עוד שני מיליון שקלים.

מי בעד?

הצבעה
בעד – 2
נגד –אין
אושר

תודה, פניה מספר 746, 747 אושרה.

פניה מספר 748, משרד הפנים.

אלה שינויים בתקציב מינהל התכנון במשרד הפנים. התאמות של התקציב לסוף שנה.

מי בעד?

הצבעה
בעד – 2
נגד –אין
אושר

תודה, פניה 748 אושרה. פניה מספר 749, תשתיות לאומיות.

מדובר בכמה שינויים פנימיים בתוך תקציב המשרד. אין פה שום שימוש ברזרבה. בין היתר, אחזקת רכב ממשלתי, שיש שם חוסר בתקציב, ובנציבות המים.

כמה כלי רכב ממשלתיים?

בסביבות עשרה רכבים. זה כספים שתלויים בהוצאות השוטפות של מינהל הרכב.

מיחידה לרעידת אדמה, אתם מוציאים כסף משם?

כן, הפעילות של הוועדה לרעידות אדמה עברה ממשרד התשתיות למשרד השיכון. יכול להיות שהיא תחזור חזרה, כרגע היא במשרד השיכון. הכסף הזה הוא כסף שהתקבל בעודפים.

העבירו את היחידה בלי להעביר את הכסף שלה?

זה לא כסף שהוא פעיל - - -

מי בעד?

הצבעה
בעד – 2
נגד –אין
אושר

תודה, פניה 749 אושרה. אנחנו עוברים לפניה מספר 750.

מדובר בהעברה של מזומן. זו לא הגדרה של פרוייקטים, זה משחק עם המזומן כדי להתאים אותו להתחייבויות שקיימות בתקנה, של מפעלי מים ביהודה ושומרון. זו תקנה שמיועדת להקמה של - - -

באיזה מקומות, במגזר הפלסטיני או היהודי?

זה גם וגם, אני לא יודע להגיד לך ספציפית על 470,000 האלה. זה לא הגדלה של הפרוייקטים, זה התאמה לפרוייקטים הקיימים.

מי בעד?

הצבעה
בעד – 2
נגד –אין
אושר

תודה, פניה מספר 750 אושרה.

פניה מספר 754, 755, תיירות.

יש מישהו? אין, אנחנו עוברים הלאה.

אולי חבר הכנסת אלון, שר התיירות לשעבר, יכול להסביר.

זה לשכות המודיעין של התיירות.

נכון, אבל בלי רפרנט לא נעביר. פניה מספר 762, תשתיות לאומיות.

שכר עידוד במשרד התשתיות הלאומיות, זה איזשהו אלמנט בשכר העובדים, שמטרתו לעודד תפוקה גבוהה יותר. הייתה בעיה עם המתודולוגיה של המשתמשים, הגענו אתם להבנה.

מי בעד?

הצבעה
בעד – 2
נגד –אין
אושר

תודה, פניה מספר 762 אושרה. תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.