השימוש בחומר בריליום בקרב טכנאי השיניים

5
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
17.11.2004
הכנסת השש- עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 282
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, ד' בכסלו התשס"ה (17.11.2004) שעה 9:00

השימוש בחומר בריליום בקרב טכנאי השיניים

חברי הוועדה: שאול יהלום- היו"ר
אריה אלדד
יגאל יאסינוב

ח"כ אורית נוקד
ח"כ גאלב מג'אדלה
ורדה אדוארדס, משרד התמ"ת
פרופ' יונה אמיתי, משרד הבריאות
מנחם אמיתי, המשרד לאיכות הסביבה
ד"ר ירון ברנשטיין, סמנכ"ל רפואה במרפאות השיניים של רשת מכבי שירותי בריאות ברוך ליבוביץ, יו"ר אגודת טכנאי השיניים
פרופ' יהודה לרמן, ראש המרכז לרפואה תעסוקתית, קופ"ח כללית
מיכאל מוסקוביץ, חולה בריליוזיס
חגית משולם, חולת בריליוזיס
ד"ר נוימן, ההסדרות הרפואית
ד"ר לנה נטפוב, מנהלת המחלקה לשירותים דנטאליים, האגף לבריאות השן
ליאורה עפרי, משרד התמ"ת
ד"ר ליזי פיירמן, מנהלת המעבדה למחלות ריאה, איכילוב
נירית דראי, חולת בריליוזיס
עו"ד אלי שטרן, יועמ"ש איגוד טכנאי השיניים

וילמה מאור

עו"ד ג'ודי וסרמן

חבר המתרגמים בע"מ


השימוש בחומר בריליום בקרב טכנאי השיניים

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, הנושא הוא חומר שנקרא, אני אומר את זה, כל היושבים פה באולם ההרצאות מבינים בעניין הזה, אבל אני אומר לטובת מאזיננו וצופנו שיש חומר שנקרא בריליום, והחומר הזה לפי רשימת, קודם כל נדע שהחומר הזה בריליום הוא לפי קביעתה של ועדה בין משרדית במדינת ישראל, קבע מהם החומרים המסרטנים הוודאיים בבני אדם ואחד מהם הוא בריליום ותרכובות בריליום.

אכן מדובר בחומר מסרטן, עכשיו מה הביא אותנו בכלל לדיון הזה, היה תחקיר של Ynet, והתחקיר העלה שעשרות אלפי עובדים בישראל מצויים בסכנה בריאותית בשל חשיפתם לחומר הזה בשם בריליום, על פי התחקיר כמה עשרות מהם כבר לקו במחלת ריאות קטלנית שמקורה בחומר הזה ובעיקר איפה נעשה שימוש? נעשה שימוש ברפואת שיניים, בתעשיות נשק, בתעופה ובגרעין.

התחקיר של Ynet, חושף כי למרות התקנות החד משמעיות בנושא, שמדינת ישראל על ידי חוקיה אוסרת את השימוש בבריליום, יצרני הכתרים ורופאי השיניים מתעלמים מהחוק וממשיכים לגרום למחלתם של עובדים. התחקיר ממשיך ומציין כי על פי אומדני הספרות המדעית כ-6% ועד 30% מאלה שנחשפו לבריליום במהלך עבודתם צפויים לחלות באותה מחלה מסרטנת נוראה שנקראת בריליוזיס.

במספרים מוחלטים מדובר על כ-200 טכנאים, כי יש 200 טכנאים שעובדים בטכנאות שיניים וגם חולים שיכולים להגיע לכאן, עד קרוב לאלף חולים. כמובן זה מדובר על תרחיש מבהיל ביותר שלא קיים, אבל כמובן שאם ככל שנעשה שימוש שלא כחוק, אז אנחנו נכנסים לגדר מספרים של אנשים שחולים באותה מחלה והמחלה היא כל כך קשה שאותה מחלה בריליוזיס, חמישית מהם צפויים למוות תוך מספר שנים בהם הם חולים במחלה.

כמובן שאנחנו לקראת הישיבה הזאת עשינו תחקיר, מרכז המידע והמחקר של הכנסת עשה תחקיר. התחקיר הזה באמת הראה שקודם כל זה אסור, שבחודש יולי 2001 אסר משרד העבודה על השימוש בחומר הזה, בבריליום לטכנאות שיניים ובמהלך שנת 2002 באמת תוקנו תקנות שאומרות לא ישתמש אדם בבריליום או בסגסוגת המכילה בריליום בעבודת טכנאות שיניים.

הבעיה שמוצבת לפנינו האם יש פיקוח מלא על הנושא הזה, משום שהטענה היא, לפחות מאותו תחקיר במירכאות, מצפצפים קצת, לא שומרים על התקנות והחוקים וכנראה, תכף אולי נבין את זה, החומר עצמו מוזיל, כאשר עבודת טכנאות השיניים, כתרים וכל מיני דברים כאלה שדרושים, שאסור להשתמש, אם משתמשים כנראה מוזילים את העבודה ולכן יש פיתוי כאן, פיתוי כספי, למרות ההוראות וההנחיות.

בכל אופן, משרד, אני קורא כאן מהתחקיר, שלנו, של המרכז למידע, "לאור פניית Ynet נמסר ממשרד התמ"ת כי לא ידוע להם ולא הובאו לידיעתם מקרים של שימוש בבריליום בקרב טכנאי שיניים, אולם לאחר כמספר ימים בתגובה לפניית המרכז והמחקר שלנו, נמסר כי המשרד דווח על שלושה עובדים שחלו במחלה הזאת שנגרמת מהחומר, בריליוזיס, אך לא פרט מה נעשה במשרד לאכיפת התקנות, מהי מידת האכיפה וכיצד פועלים כנגד מפירי התקנות" משרד הבריאות טוען שהוא אסר את העניין ואם היו אליו תלונות והוא מודיע גם שאם יגיעו אז יטופלו.

התחקיר שלנו מסכם ואומר ש"תקנות הבטיחות בעבודה שעל אכיפתם אמון משרד התמ"ת, אוסרות במפורש על השימוש בבריליום ובסגסוגת המכילות בריליום בעבודת טכנאות שיניים. כמו כן משרד הבריאות פרסם הנחיות האוסרות אף הן על השימוש בחומר זה בטכנאות שיניים". המחקר שלנו אומר ש"בניגוד להוראות החוק הן מתחקיר Ynet והן מדברי אגודת טכנאי השיניים, עולה כי טכנאי שיניים משתמשים בבריליום בעבודתם" כמובן לא כולם, לטענתם "השימוש בחומר נובע מלחץ המופעל עליהם מצד רופאי השיניים, בהסתדרות רופאי השיניים בישראל דוחים טענה זאת."

ובכן הסיכום, המשפט האחרון של התחקיר שלנו, "מכל האמור לעיל ניתן לקבוע כי הוראות החוק האוסרות על השימוש בבריליום בטכנאות שיניים אינן נאכפות כנדרש על ידי משרד התמ"ת והנחיות משרד הבריאות בנושא בחלק מן המקרים, אינן מקוימות." זאת הבעיה, התחקיר, התחקיר שלנו ולכן אנחנו כאן יושבים ובאנו כדי לראות חומר מסרטן ומסוכן, האם אנחנו יכולים לעשות יותר כדי שהוא לא יהרוג ויזיק לטכנאים או לשאר החולים. אני הייתי מבקש מפרופסור יהודה לרמן שהוא ראש המרכז לרפואה תעסוקתית בקופת חולים כללית, לפתוח.

מה שאני בקצרה רוצה לדבר, כמתכת היא מתכת שאין ספק שיש לה יתרונות גדולים לתעשיות שונות ולכן לא רק טכנאי שיניים אלא גם תעשיות אחרות עושים שימוש בה. התעשיות שלנו ידוע על כך שנעשה בה שימוש, זה תעשיות הגרעין, התעשייה האווירית והצבאית, האלקטרוניקה ובנוסף תעשייה באמת כמו במעבדות של טכנאי השיניים. אין ספק שהמתכת הזאת שכמו שהיא יעילה היא גם מזיקה לבריאות, יש שני היבטים כמו שציינת, חומר מסרטן ודאי בבני אדם, אבל בראש ובראשונה במה שהובא לידיעתנו ברגע שטכנאי השיניים הגיעו ולחצו שמה שהם סובלים זה בעצם כתוצאה מעבודה, זה מחלת ריאות קשה שקרויה בריליוזיס.

זאת אומרת יש לנו שני בעיות רפואיות קשות עם החשיפה למתכת, בריליוזיס היא מחלת ריאות קשה, פוגעת ברקמת הריאה, מחלה נוספת זוהי סרטן. שאלו אותנו שנים, היינו בכנסים, דוקטור ליזי פיירמן, מנהלת המעבדה למחלות ריאה באיכילוב ואני שהסתובבנו בכנסים בארצות הברית, איך זה יכול להיות שבמדינת ישראל אין מקרה אחד של בריליוזיס, יש לכם תעשיות גרעין, יש לכם תעשייה אווירית, ויש לכם ויש לכם.

עד שלא הגיע הצוות, יש פה מספר חולים שלחצו ואמרו, רבותיי מאבחנים אותנו במדינת ישראל בטעות במחלות תחת כותרת שאינה נכונה ולא הגיעו אלינו מתוך ידיעה שאנחנו מרכזים את הטיפול במחלות ריאה כתוצאה מחשיפה לאבק מזיק ואמרו, תבדקו, בדקנו ואבחנו את המקרה הראשון שפרסמנו אותו ב-99', 2000 בעיתונות בארץ כדי להביא את זה למודעות ומייד לאחר מכן ארבעה מקרים נוספים של טכנאי שיניים התגלו. מאי ידיעה על אף מקרה בתוך זמן קצר, לנו לפחות ידוע היום על עשרה מקרים בארץ של מחלת הבריליוזיס, מ-99' כשלא היה ידוע על אף מקרה---

כולם טכנאי שיניים?

לא, אנחנו נדבר על זה. מייד לאחר שהיה את הגילוי של המקרים, פניתי למפקח עבודה רפואי ראשי, דוקטור למש, שמייד פעל ומייד לאחר מכן, בין הגילוי של המקרה הראשון, לדעתי אם אני זוכר נכון, למקרים האחרים, אסר על השימוש באופן מפורש, מייד הוציא את האיסור של השימוש לאחר שהוא שמע על המקרה הזה.

לצערנו אנחנו מתבשרים באמת מתחקיר שאותם טכנאי שיניים עשו בעצמם שלמרות האיסור השימוש ממשיך. היכן המקרים מסתתרים? ההבחנה בטעות שניתנת, היא של מחלה שקרויה בשפה המקצועית שלנו, סרקוידוזיס, זאת מחלת ריאות אחרת שגם היא פוגעת ברקמת הריאה והתמונה שלה דומה לחלוטין למחלת הבריליוזיס, אין הבדל בין השתיים למעט אם אתה בעל כושר הבחנה רפואית שקיים במעבדה של דוקטור פיירמן.

ולכן מה שעשינו, לקחנו ארבעים חולי סרקוידוזיס שמוכרים כסובלים ממחלת הסרקוידוזיס ולא ידוע שום דבר על קשר לבריליוזיס. הושבנו אותם לראיון מעמיק וגילנו בתוכם שלושה חולים בעלי חשיפה והמקור למחלה שלהם שהוא בריליוזיס ולא סרקוידוזיס, הייתה חשיפה לבריליום. הפכנו את ההבחנה מסרקוידויזיס לברליוזיס, ואני אגע מייד למה זה כל כך חשוב.

לכן, אם האומדן שלנו נכון, והוא גם כן דרך אגב פורסם בעיתונות בינלאומית, ש-6% מחולי הסרקוידוזיס הם בעצם חולי בריליוזיס, ואם ההערכה היא שבמדינת ישראל כ-5000 עד 10 אלפים חולי סרקוידוזיס מאובחנים שכאלה, יש לנו בין 300 ל-600 איש עם המחלה הזאת. זהו אומדן, אומדן שמבוסס על מחקר קטן שביצענו ופרסמנו אותו.

מה התועלת באותו גילוי מוקדם שאנחנו חושבים שהוא חשוב? במידה ואתה מגלה מוקדם, אתה יכול למנוע את המשך החשיפה במי שחשוף, זה דבר שהוא מאוד חשוב. יש לנו את היכולת לעשות את זה עם אותה בדיקה שדוקטור פיירמן תדבר, גם עם מישהו שהוא כבר אינו חשוף, גם עם אותם מעבדות שיניים שבוא נאמר יבואו היום ויאמרו, אנחנו יותר לא חשופים, הפסקנו את השימוש חד משמעית. יש הגיון וצורך רפואי בהמשך מעקב אחרי אותם טכנאי שיניים כי יש חשיבות גדולה ויש יכולת לגילוי מוקדם של המחלה בטכניקות שנדבר עליהן מייד, כדי לעצור את ההתדרדרות.

זה חשוב גם באיזה שלב אתה מגלה את המחלה, זה חשוב לאבחן אותה נכון כי חשוב לטפל נכון. הטיפול שונה בין סרקוידוזיס לבריליוזיס מבחינה רפואית וזה חשוב לכן לאבחן נכון ולא לקרוא לילד בשם אחר. בנוסף אני חושב, שחשוב מאוד, גם אם לא היו את התועלות האלה, לעזור לעובדים לממש את זכויותיהם במובן שאם זאת מחלת מקצוע, יש להם זכויות וזה לא סרקוידוזיס וזה בריליוזיס וזה גורר בעקבות זה.

ממה נובע הסרקוידוזיס?

הסרקוידוזיס זאת מחלה חיסונית בלתי ידועה מבחינת הגורם שלה. אם אני אסכם, לדעתי היום מה שצריך לעשות, בשלב הזה, אנחנו נשמע בוודאי את נציגי התמ"ת מבחינת הגברה של הפיקוח, אכיפה של הפיקוח, זה דבר אחד. לדון ברמה המותרת לחשיפה באותן תעשיות ואני מדבר בתפקיד שלי כראש המרכז לרפואה תעסוקתית בכללית, מעט, אם בכלל, עשיתי השבוע סקר לקראת הדיון, מגיעים אלינו לפיקוח רפואי, תקופתי בעקבות חשיפה במפעלים.

במפעלי ים המלח, הטענה היא שהרמות מאוד נמוכות, יש פיקוח בתעשייה האווירית שמבוצע, אבל זאת התעשייה היחידה במדינת ישראל, ואולי יש פה קופות אחרות שיוכלו לדבר. אבל החשיבות הנוספת הלא פרוטה, זה להכניס לפחות את טכנאי השיניים שהם בעצם המרכז של הדיון למעקב רפואי מסודר, כולל ביצוע של הבדיקות המיוחדות שקיימות היום לגילוי מוקדם של המחלה, בדיקה שהוכחה למעלה מכל ספק.

יש דרך אגב, מעניין, לפני שבוע יצא עיתון בארצות הברית, אחד העיתונים החשובים ברפואה תעסוקתית, עם מאמר שמדבר דווקא על הבדיקה הזאת, איך זה קרה אני לא יודע, צרוף מקרים. בדיקה ה"בלט" הבדיקה שאנחנו ביצענו ואיתה גילינו את אותה מחלה אצל טכנאי השיניים, שהיא הבדיקה היעילה והאמינה והחשובה לגילוי מוקדם ולגילוי המוקדם יש חשיבות גדולה כמו שדיברתי מקודם. לצערי הדבר הזה לא כל כך התקבל על ידי משרד התמ"ת, זה לא מחקר שאני מציע, אני מציע סקר של טכנאי שיניים, של קבוצה לפחות של חמישים איש שיבואו, יבדקו ונדווח בסקר שכדוגמתו מבוצע במדינות אחרות כמו ארצות הברית וקנדה כבר מזה שנים, כולל ביצוע אותה בדיקה.

אני שואל, קודם כל, המחלה היותר רחבה, סרקוידוזיס, כמה חולים יש מאובחנים במדינת ישראל?

התשובה היא כזאת, אין רישום מאחר וזו לא מחלה שמחייבת דיווח, יש מחלות שמחייבות דיווח לפי חוק מדינת ישראל, מאחר וזו לא מחלה שמחייבת דיווח, אין רישום מרכזי ארצי של כל המקרים. האומדן שנתתי הוא אומדן בלבד, דיברתי על בין 5-10 אלפים מקרים במדינת ישראל שסובלים מהמחלה. יש צורך, דרך אגב, ברישום כזה.

אתה אומר ככה, שהטיפול במחלה הזאת לעומת הבריליוזיס הוא שונה, וברור שאם אדם חולה במחלה כל כך קשה כמו בריליוזיס שהסיכוי שזה גם יגיע למוות ממנה, אם הוא מוגדר במחלה הזאת הסרקוידוזיס, הוא לא מקבל את הטיפול שאולי יציל אותו.

או שהוא מקבל בטעות טיפול אחר, לפעמים הוא כבר איננו חשוף, זה חשוב.

עכשיו, אתם הגעתם לעניין הזה שאנשים בבריליוזיס מאובחנים בטעות בסרקוידוזיס, לאחרונה, בעקבות אותו סקר מדגמי, בעקבות אותה בדיקה שאתה אומר שכבר העולם מגיע אליה שאתם ידעתם אותה אולי קודם, אז מדוע אינך בין ההמלצות שלך, אתה אינך חושב שמשרד הבריאות צריך לעשות פעולה לאתר את אותם 5000 חולים באותה מחלה ולערוך להם את אותה בדיקה שמא, בתוכם, לפי הסטטיסטיקה של המדגם, יהיו כמה עשרות. מ-5000 לפי המדגם שלך זה יכול להגיע לכמה מאות, ובכן כמה מאות ואולי אנחנו מצילים את חייהם, מדוע זאת לא אחת ההמלצות?

אני בהחלט חושב שאתה צודק, מה שאנחנו מנסים בכוחות הדלים שלנו, זה מעט מאוד, אין לנו שום תקציב, אנחנו עושים את הכול בצורה שהיא, כוונתה היא אלטרואיסטית. בעצם, אנחנו מה שאנחנו עושים עד היום, מאז שאנחנו פרסמנו גם את הדבר הזה, זה להביא למודעות של רופאי ריאות במדינת ישראל וראו מה שעשינו לפני שנתיים באותה כתבה גם ב"ידיעות אחרונות", המוות שאחרי אסבסט, זה להביא לכך---

מה זה רופאי ריאות? יש התמחות מיוחדת לרופאי ריאות?

בוודאי, יש התמחות מיוחדת.

עכשיו, לא נעשתה השתלמות כמובן לאותם רופאי ריאות לאחרונה?

היא בעצמה עשתה את זה, כולל שיחה לפי שבוע עם רופאי ריאות---

האם יש השתלמות שיטתית של משרד הבריאות, של כל רופאי הריאות?

לא, התשובה היא חד משמעית לא.

עכשיו, שאלה נוספת לי אליך, שאני שאלתי האם זה אותם המקרים שהתגלו, אמרת בהתחלה, יש לנו חמישה מקרים של טכנאי שיניים, אחר כך אמרת, מאותו מדגם שאנחנו עשינו, ושאלתי אותך אם זה גם מטכנאי שיניים, אמרת לא.

הערה מתודולוגית אחת, יש אלפי מחלות שיכולות להראות גם כמו מחלות אחרות, אדם שסובל מכאבי ראש, יכול להיות שיש לו מיגרנה, יכול להיות שיש לו גידול בראש. מחובתו של הרופא לעשות את הצעדים ההבחנתיים כדי לאבחן האם הוא צריך כדור לכאבי ראש או ניתוח, מחובתו של רופא שמטפל בחולה והוא חושב שיש לו סרקוידוזיס, לעשות את כל הצעדים ההבחנתיים כדי לדעת אולי זה לא סרקוידוזיס אלא מחלה אחרת. מה זה עניינו של משרד הבריאות להיכנס למרפאה של כל רופא ולהגיד לו, אתה צריך לעשות במקרה של כאב ראש עוד שלוש בדיקות, או במקרה של סרקוידוזיס עוד חמש בדיקות. עניינו של משרד הבריאות הוא להעלות את המודעות במסגרת זו ולא לחייב בדיקות.

חבר הכנסת, פרופסור אריה אלדד, אני קטונתי מלהתווכח אתך בצד המקצועי, בוודאי שאתה צודק ואם יש לאדם פריחה בעור אז רופא העור ישלח אותו לכל הבדיקות ויכול להיות שזה סרטני ויכול להיות שהכול בסדר ולא צריך כלום. אף על פי כן, לי נראה בעניים של הדיוט רפואי שלא כך הדבר, כי במקרה הזה אומרים לנו אנשי המקצוע הגרועים ביותר, לא רופא ריאות, אלא רופא שעומד בראש המגמה התעסוקתית, ותכף בוודאי נשמע גם את ראש המעבדה, שחל כאן בשנים האחרונות ואולי בחודשים האחרונים, חל כאן, הטכניקה הזאת שבמקרה של כאבי ראש כבר ידועה שנים ארוכות לכל הרופאים במדינה, בנושא הזה לא שמו לב שיש כאן טעות ולכן אם היום לא יעשה מבצע קום ועשה, אז הרופאים לא עשו את הבדיקות ולא יעשו את הבדיקות. כך אני מבין שכאן נוצר מצב מעין מצב חדש, כי רופאי הריאות אכן טעו עד היום, לא בגלל שהם רשלנים, אלא בגלל שלא ניתן להם אותה בדיקה ולכן אני חושב שבעניין הזה, זה לא כמו כאב ראש ומיגרנה.

כל הזמן יש מצבים חדשים ברפואה, רק מאוחר יותר הם מגיעים ל-Ynet, אבל אי אפשר לחייב בדיקות על סמך כתבה ב- Ynet.

מדוע לא? נניח אדוני, אתה יודע שהייתה פעם תרופה שבהתחלה חשבו שזו תרופה מצוינת, ואחר כך יצא שהילדים נולדים בעלי מומים ואת זה ידעו אחרי תקופה מסוימת. עכשיו, נניח שמגלים היום איזה שהיא תרופה, שבתרופה הזאת, פתאום עד היום לא חשבו שיש נזק, מכאן ואילך רואים נזק, אז נכון שמכאן ואילך אוסרים, אבל באים ואומרים אולי יש אלפיים נשים באמצע הריון, שאנחנו עוד יכולים לעשות משהו ולתקן את העניין, לא אלה שעכשיו מתחילות את ההיריון, צריכים להודיע לכל רופאי הנשים.

אבל כאן אומרים קודם כל שאין השתלמות שיטתית אז עוד לא מודיעים, משרד הבריאות עוד לא הודיע לכל רופאי הריאות והרופאים הפנימיים שגם מטפלים לפעמים בריאות, צריך גם לבדוק את זה. אז קודם כל לא עשו את ההשתלמות, אבל מעבר לזה, אנחנו עוסקים כאן, כאילו, בתיאוריה, שגילנו תרופה כזאת ואסרנו, אבל באים הרופאים ואומרים, מי שכבר לקח שלושה חודשים, יש לי אולי תרופה נגדית שאני יכול לבטל. לא יעשה משרד הבריאות סקר או יודעי לכל הנשים בהריון, תדעו לכם, אם לקחתם תרופה איקס, עליכם לפעול עכשיו מייד, לגשת לרופא, בוודאי שכן.

לכן אני אומר זה לא אותו הדבר, טוב מאוד שהרפואה שלנו מתקדמת ולא קפואה ומגלה דברים, אבל אנחנו לא רוצים רק להשתמש בהם לעשור הבא, אלא עוד רוצים לנצל את זה לעשור שלנו. אני מבקש קודם מד"ר ליזי פיירמן שהיא מנהלת המעבדה, אני מבין, שזאת המעבדה היחידה בארץ, מנהלת המעבדה למחלות ריאה רקמתיות בבית החולים איכילוב, זה המרכז הרפואי, בבקשה.

אני רוצה פשוט להסביר לכם שאני מנהלת את השירות המעבדתי הארצי למחלות רקמה, במרכז רפואי תל אביב, כפי שהוכר במשרד הבריאות, ככה הוא הוכר במשרד הבריאות, זאת אומרת אנחנו המעבדה היחידה שמבצעת את הבדיקות האלו---

גם אלייך זה שאלה בסוגריים, עכשיו הולכים להפריט את כל המעבדות, זה כולל את המעבדה שלך?

לא, בינתיים לא קיבלתי הודעה כזאת. ואם בארצות הברית הגדולה קיימות שלוש מעבדות בכל ארצות הברית, אנחנו באמת המרכז היחידי, והמעבדה היחידה שמתמחה בביצוע בדיקת ה"בלט", שזה בדיקה, זה בודק את הזיכרון החיסוני של הגוף לראיית הבריליום שחדר, זאת אומרת הבריליום חדר, והגוף זוכר את כניסת הבריליום והוא מבטא את זה בבדיקת דם ואנחנו המעבדה היחידה שעושה את זה.

אנחנו בידיים שלנו מצאנו את המקרה הראשון של ברליוזיס במדינת ישראל---

אנחנו משודרים, ויכול להיות שיש צופים שמסתכלים עלינו ומתעניינים, הבדיקה עצמה היא פשוטה, בדיקת דם.

מבחינת החולה, זאת בדיקת דם פשוטה כמו כל בדיקה, לא כרוכה בשום פעולה חודרנית, זאת אומרת זה משהו מאוד חשוב לכל מי שרוצה לבצע, הוא יכול להגיע למרכז רפואי תל אביב באיכילוב ולבצע את הבדיקה. אנחנו בידיים שלנו מצאנו את המקרה הראשון, שאנחנו קוראים לו, המקרה הראשון המדווח במדינת ישראל, כי יכול להיות שלפני נירית שיושבת פה, היו מקרים אחרים שלא דווחו. בשנת 2000 הוא פורסם, תכף נירית תדבר ותספר לכם.

אתה שאלת מי זה עשרה מקרים, זה שישה טכנאי שיניים, זה שתי תעשיות אחרות, כמו שאמר פרופסור לרמן, יש תעשיות רבות במדינת ישראל שאנשים חשופים לבריליום במעבר לטכנאות שיניים. ידוע שכל החשיפות הגרעיניות כרוכות בחשיפה לבריליום, מסתבר שבאסון התאומים היה בריליום, זאת אומרת אנחנו אמורים גם כן באסון התאומים לראות מקרי בריליוזיס---

החשיפה יכולה להיות עניין של יום?

החשיפה יכולה להיות מזמן מאוד קצר, שלושה חודשים, עד ארבעים שנה, זאת אומרת גם חולה שנחשף יכולים לבדוק אותו אחרי פרק זמן מאוד ארוך, ושוב אני מציינת את העניין של הזיכרון החיסוני, גוף זוכר, הגוף שלנו יש לו את היכולת לזכור---

מדוע טכנאי השיניים מסתכל באדם שכל חייב שיש לו כתר שנעשה בידי החומר הזה, אין לו סכנה?

אנטיגן מאוד חשוב, התגובה החיסונית מאוד חשובה בדרך הכניסה לגוף, זאת אומרת זה דבר מאוד חשוב, אם האנטיגן, הבריליום, שהוא אטום מאוד קטן, הוא גלוסה מולקולארית 4 בטבלת מנדליי, זאת אומרת זה משהו מאוד קטן שחודר דרך נשימה, או שהוא נמצא בפה, יכול להיות שאיזה אחוז מתמוסס, אבל הוא חודר דרך מערכת העיקול. זאת אומרת דרך הכניסה של האנטיגן לתוך הגוף, הוא הדבר הכי חשוב שקובע מבחינת תגובה חיסונית. מה שמתמוסס בפה הולך למערכת העיקול---

זה גם עניין של טמפרטורות הכנת החומר?

כן, כמובן, אדי בריליום, זה מה שעושה את המחלה. אני שוב אומרת, זה אטום מאוד קטן עם משקל מולקולארי מאוד קטן, והיכולת חדירה שלו היא מאוד עמוקה, גם בהיותו מתכת, ההישארות שלו בגוף היא מאוד ארוכה, זאת אומרת יש לו יכולת להישאר בתוך הגוף. היכולת של המערכת הלימפטית שלנו להיפתר ממנו היא מאוד קטנה, בניגוד לסרקוידוזיס, אותה מחלה שהגורם שלה לא ידוע, שהרבה מאוד פעמים האנטיגנים הם אורגנים ובשביל זה חולי סרקוידוזיס מבריאים מהמחלה בניגוד לחולי בריליוזיס, שהחדירה של הבריליום היא קונסיסטנטית והיא יושבת במערכת החיסון.

לפי דעתי אנחנו בפני הערכות של מגיפה, התעשיות של המאה העשרים זה תעשיות מרובות בשימוש בבריליום, הן תעשיות גרעיניות, תעשיות צבאיות, תעשיות אלקטרוניות. פשוט אנחנו אפילו לא יודעים איפה עוד מוכנסת המתכת הזאת, אנחנו לא יודעים. הבעיה זה באמת הבלבול הזה עם מחלת הסרקוידוזיס---

יש מגיפה כזאת בארצות אחרות?

כן, ארצות הברית, אני רוצה לציין את פרופסור ליניום, הוא האורים ותומים בארצות הברית מבחינת מחלת הבריליוזיס, שהוא צופה להתפרצות של מחלה---

הוא רואה עלייה משמעותית?

כן, מ- 70 אלף מקרים בשנות ה-70, יש 800 אלף מקרים היום בארצות הברית---

פרופסור אלדד, 30% לפי הספרות מאלה שהיו חשופים, יהפכו להיות מרוגשים לחומר, מה- 30% האלה שרגישים לחומר, כעשרה עד ארבעים אחוז, יהפכו להיות חולים, זה הנתונים בספרות.

אז מה ההמלצות שלך?

ההמלצות זה לבצע, להכניס את הבדיקה הזאת לכל מי שחשוף, כי מתוך הנתונים, הם נעים בכל מיני תעשיות, יכול לנוע---

בואי ניקח דוגמה, אנחנו כפי שאני מבין, מייד אנחנו נשמע את נציג התמ"ת, אבל אני מבין שאנחנו צריכים לחלק בין טכנאות שיניים, שלא חייבת להשתמש, שאנחנו יכולים לאסור. ואני מבין שיש תעשיות שחייבות להשתמש, נניח את אומרת גרעין, אז אני מניח שזה חומר בסיסי שם, עכשיו, את אומרת שאנחנו צריכים להוציא תקנה, שבתעשיות שהעובדים חשופים לחומר הזה, אחת לתקופה שתקבע על ידי משרד הבריאות, תעשה הבדיקה, והבדיקה הזאת היא תהיה במעקב, והיה ועובד יהיו תוצאות, יוכלו להפסיק את עבודתו---

גם מי שהפסיק להיות חשוף, אפשר לגלות מוקדם את מה שצריך לגלות.

ואז יש טיפול?

הטיפול מונע החמרה. מחלה הסרקוידוזיס היא לא מחלה שתמיד דורשת טיפול, כי כביכול בחולים יעודים המחלה היא יותר קלה, אז אם אותו חולה מאובחן כסרקוידוזיס, הוא יכול להישאר ללא טיפול, ואם אנחנו נאבחן אותו כחולה בריליוזיס, הוא דורש טיפול וכפי שאני הדגשתי, האנטיגן, שהוא הבריליום---

כמו שאנחנו יודעים בעובדי קרינה, עכשיו אנחנו טיפלנו בוועדה הזאת בתחום הפוספטים לדוגמה ואנחנו אמרנו שחלק מהעניין זה לא רק הבדיקות והמעקב, אלא חלק מהעניין זה גם טיפול מונע, לדוגמה האם אתה הולך עם מסכה שאתה מטפל באבק פוספטים, השאלה אם בעניין הזה גם יש רעיונות שאומרים שהעובדים שעובדים עם החומר הזה, צריכה להיות תקנה של הזהרה כלפיהם?

בהחלט. יש בתעשיות שקיימת הגנה, את זה אתה יודע---

הבריליום הוא לא חדש לתעשייה בארץ וגם לא למחוקק, המחוקק כבר הכיר את הבריליום בשנות ה-90---

אני שאלתי מה כלי ההגנה?

אם הם קבועים בחוק, אני מניח שמשרד התמ"ת יציג את זה יותר טוב ממני---

לנו רק יש שאסור להשתמש, שטכנאי שיניים אסור לו להשתמש.

הבעיה היא שבתקנה, אין את הבריליום, אין את ה"בלט", אין הבדיקה הספציפית הזאת ואין את הצורך, גם מי שכבר איננו חשוף להמשיך לעקוב כמו שהכניסו אצל עובדי הפוספטים.

אז באמת אני רוצה, כדי שתהיה לנו תמונה ונדע מה נעשה, מי ממשרד התמ"ת. אז השאלות הן כאלה, מה מותר ומה אסור נוכח הבריליום, האם אתם עושים משהו חדש נוכח הממצאים החדשים, כי אנחנו עוסקים בשנים האחרונות בחדשנות, ונוכח העובדה שבאים שרותי הרפואה ואומרים, אנחנו מגלים לפחות שישה טכנאי שיניים שעוברים על האיסור, מה אתם עושים, בבקשה.

אז באמת, קודם כל אנחנו חייבים להבהיר שתקנות שמתייחסות לאנשים שעובדים בבריליום ולא רק בבריליום, גם במתכות מסוכנות אחרות, תקנות כאלה קיימות כבר בארץ משנת 93'. והתקנות האלה קובעות שורה ארוכה של דרישות לגבי כל מי שמוגדר כעובד בחומר, עובד בחומר זה יכול להיות בבריליום, או במתכת אחרת שהיא בין המתכות המניות בתקנות.

התקנות האלה דורשות בין השאר, קיום בדיקות סביבתיות, במקומות עבודה שבהם יש עבודה בחומר, זאת אומרת שצריכה להגיע מעבדה מוסמכת שבודקת את רמת החשיפה לחומר, באיזה מידה החומר הזה נמצא באוויר באזור הנשימה של העובד, שזה מבחינתנו בדיקה מאוד חשובה שהיא צריכה לתת לנו אינדיקציה, אם באמת יש סיכון או אין סיכון במקום העבודה.

מעבר לכך התקנות האלה באמת קובעות דרישות לחובה של בדיקות רפואיות לכל מי שמוגדר כעובד בחומר, והבדיקות האלה הן לפני תחילת העבודה ובמהלך העבודה מתקיימות בדיקות תקופתיות שמטרתן באמת לזהות האם העובד נחשף והכוונה היא באמת, הבדיקות האלה הן בעצם בדיקות מניעתיות שמטרתן לזהות את החשופים בשלב מוקדם ולהרחיק אותם מעבודה בחומר על מנת שהם לא ימשיכו להיחשף.

מי אוכף את התקנות האלה?

עכשיו, אני חייבת להבהיר כאן דבר אחד, המידע שקיים לגבי סיכונים מהסוג הזה וסיכונים אחרים, הוא מידע שמתפתח כל הזמן. המחקר מתקדם, המקרים מופיעים, הזיהויים נעשים יותר חדים, כאן אנחנו שמענו, אני חושבת, תיאור מאוד ברור של מחלה שחשבו שלא קיימת בארץ והסתבר שהיא קיימת וזה גם הוכיח שקיימת חשיפה, כי לפני שהגיעו המקרים האלה, לפני שהמחלה הזאת אובחנה לראשונה, הייתה כאן דעה שהתבססה על הידע הקיים שאמרה שלמעשה הסיכון הזה, הבעיה הזו לא קיימת.

בואי נתרכז היום, השאלות שנשאלות, האם את חושבת שהתקנות שקיימות, שאת אמרת שקיימות, גם כלפי החומר הזה, גם כלפי החשיפה, גם כלפי ההתגוננות, גם כלפי הבדיקות כפי שנאמר כאן, בדיקת ה"בלט" לכל אדם שעובד עם החומר הזה אחת לתקופה. קודם כל האם התקנות, אחר כך נדבר על אכיפה, קודם כל האם התקנות מושלמות.

לגבי בדיקת ה"בלט" אני לא יכולה להוסיף, אני לא רופאה במקצועי, לצערי גם כרגע אין רופא תעסוקתי במשרדנו שיכול לנהל כאן דו שיח מקצועי על הנושא הזה.

מדוע אין?

המשרה לא מאוישת.

יש תקן?

יש תקן, יצא כבר מכרז, אנחנו כבר ממש על דרך המלך.

כמה זמן היא לא מאוישת?

שנה וחצי.

במשרד התמ"ת אין רופא תעסוקתי כבר שנה וחצי?

הרופא שהוזכר כאן פרש, יצא לגמלאות בגיל יפה והיה לנו קושי לאייש את המשרה מחדש. כידוע לך המדינה לא מאפשרת לפרסם מכרזים פומביים לקליטת עובדים, אלא אם כן עוברים מסלול ייסורים ארוך שכולל כל מיני ועדות חריגים. ועדת חריגים אישה לנו לפני, להערכתי, כחודשיים לפרסם מכרז פומבי. אנחנו בנקודה הזו באמת בבעיה ובקושי כי אני מניחה שמידע כזה היה כבר צריך לקבל איזה שהיא תגובה של המשרד לו היה באמת אדם שהיה יכול להתייחס לזה בצורה מקצועית, אבל כל זה בהערת ביניים.

זה לא הערת ביניים, זה הערת ביניים קשה.

הערה חשובה, אני מקווה שהיא עומדת לבוא על פתרונה.

אני חושב שבנושא כזה אני יכול להאשים גם את ועדת החריגים ולהגיד שבנושא כזה צריך לאשר לפני שנה וחצי, או ערב פרישת אותו רופא לגמלאות. אבל אני חושב שהמשרד במקרה כזה, היה יכול לעשות חוזה עסקה לא קבוע עם רופא תעסוקתי ויש רופאים תעסוקתיים במדינת ישראל, לפרויקט שהוא מגלה, אולי יש עוד כמה פרויקטים ולטפל בזה ולא להזניח.

הנושא הזה הוא באמת לא נושא יחיד, אנחנו באמת חייבים לשמור כאן על איזה שהיא פרספקטיבה, אנשים במדינה הזאת נחשפים להרבה מאוד חומרים מסוכנים, יש הרבה מאוד סוגים של תעשיות, אנחנו כיום מתמקדים כאן בנושא אחד, אבל חייבים להבין שהסיכונים הם רבים, הם מגוונים, הם דורשים הרבה ידע מקצועי---

תרשי לי, זה שהסיכונים רבים, זה בגלל שאנחנו מודרניים, אני מניח שאת החומר לא גילו לפני 2500 שנה ואז הוא לא היה והיום הוא קיים, אז זה שאנחנו מתקדמים. אנחנו בתקופה, הרי אנחנו לא חיים חיי נצח, בתקופה הקצרה של הוועדה הזאת בחודש האחרון, אנחנו עוסקים, זה הפעם השנייה ואת יודעת שעסקנו בפעם הראשונה בפוספטים, במעבר של הקריאה שלהם משלושה מפעלים, לנמל אשדוד, בעובדה שחלק מהם לא הוכרו כעובדי קרינה, לעובדה שהתקן האירופאי אומץ על ידיכם רק לאחרונה, לעובדה שעדיין לא יצאו התקנות שמחייבות את התקן האירופאי המחמיר יותר, ואתם מודים שהוא צריך להיות וכאן הנה הנושא השני.

אז כמו שאומרים שהנושאים, זה מראה שיש בעיה בטיפול של משרד התמ"ת בנושא של חומרים רעילים שאולי צריך להוסיף לכם איזה שהוא רופא תעסוקתי, אינני יודע מה, אבל באיזה שהוא מקום, אדם בוועדה שיושב בפנים ומשקיף על העניין באמת מקבל פרופורציה, לא כפי שאת מקלה, אלא פרופורציה מחמירה ואומר, לא מטפלים מספיק בנושאים האלה.

אלף, אני מסכימה אתך לגמרי לגבי הצורך ברופא תעסוקתי, אנחנו בהסכמה מלאה. לגבי מטפלים או לא מטפלים, אני פשוט ניסיתי לומר כאן, שיש כאן מגוון בטווח רחב מאוד של בעיות ואנחנו משתדלים לטפל בכולם, אבל לא בכולם התגובה היא מהירה מספיק. עכשיו, יש דברים באמת שהם יחסית מהווים מידע חדש והתגובה שלנו היא לא מיום ליום, כתיבה של תקנות כידוע לך היא מסלול מורכב ומסובך ולפעמים אנחנו גם מגיעים אליך וחוזרים עם תקנות שעדיין לא אושרו. כלומר, יש לנו כאן איזה שהוא תהליך, אנחנו כן משתדלים כן להגיב וכן להתאים את התקנות למידע שקיים.

עכשיו לעניין שלנו, בעניין שלנו יש לנו באמת דוגמה לתקנות שכן תוקנו---

שהחומר בריליום באמת נקבע בתקנות?

כן, החומר היה קיים בתקנות כבר מ-93'. עכשיו, מרגע שהתברר שיש עובדי טכנאות שיניים שחלו בבריליוזיס ומרגע שהתברר שיש תחליף אפשרי לבריליום בתעשיית השניים, התותבות וכדומה, הוחלט להוציא לגמרי את החומר הזה משימוש במעבדות טכנאות שיניים וזה בוצע, כלומר בתקנה יש היום איסור על שימוש בבריליום בטכנאות שיניים.

אז תסבירי לי את המנגנון, זה יכול להיות בריליום, זה יכול להיות חומר אסור אחר. מה קורה מבחינת איך אוכפים את החוק, יש לנו מאות טכנאי שיניים, יש לנו תקנה, אסור לכם להשתמש בבריליום, אני, כמו שיש תקנה שאסור לנו לעצור באדום לבן, יש במדינה הזאת כך וכך אלפי שוטרים שעוברים בפסי אדום לבן ובודקים האם אנשים עוצרים או לא עוצרים, ואם הוא עוצר אז הוא מקבל דו"ח וכולי. עכשיו אני שואל, תסבירי לי את המנגנון שלכם.

אוקיי, אז מרגע שאנחנו קובעים הוראה בתקנות, אנחנו כמובן מעוניינים שההוראה הזאת תהיה מיושמת ותתקיים. במקרה הזה מאחר והאיסור עבודה בבריליום במעבדות שיניים היה מוגבל לאוכלוסיה מאוד מוגדרת, כלומר הרשימה של מעבדות השיניים היא רשימה סגורה, והיא מוכרת למשרד הבריאות וגם הועברה אלינו. אנחנו כאן החלטנו שיש מקום לבצע צעדים של ידוע, כלומר לידע את כל מעבדות השיניים לגבי האיסור, להסביר להם את הסיכונים. ואני מבינה שהייתה כאן הנחה, שהייתה אולי שגויה במקצת שמאחר ומדובר כאן על מקומות עבודה שבהם הטכנאים עצמם הם אלה שנחשפים, יהיה כאן שיתוף פעולה מצד הגורמים האלה שצריכים להפסיק לעבוד בבריליום.

את מבינה את העניין הטכני להסביר לנו למה צריך בריליום ואם עובדים בבריליום, למה בכל זאת משתמשים בבריליום?

אני אענה לך תשובה מאוד לא מקצועית, למיטב הבנתי הוא משמש בסגסוגת שמשמשת להכנת שיניים תותבות והתברר שיש סגסוגות אחרות שלא מכילות בריליום שאפשר להשתמש בהם, הן נותנות תוצאה טובה באותה מידה מבחינת איכות התוצר, המכיר כנראה אחר, אבל יש אפשרות לאסור לגמרי בריליום בתחום הזה והקליינטים לא יפגעו, כלומר התוצר יתייקר.

אז בואי נחזור, אבל תגידי לי את העניין העקרוני, נניח שגוי לא שגוי, תכף נדבר על זה, לכם יש מחלקת פיקוח, איך זה עובד, יש מחלקת פיקוח שאם אתם מחליטים, היום בבוקר קם המפקח מה הוא עושה?

יש אגף פיקוח במשרד התמ"ת שמפקח על כל הנושאים של בטיחות, גהות, בריאות עובדים וכולי. האגף הזה מפקח על כל התעשייה, הבנייה, החקלאות, השירותים וכל מקום עבודה אחר שעולה על הדעת. מדובר ב-70-80 איש שמבצעים את הפיקוח בפועל ומספר מאוד זעיר יחסית לכמות המפוקחים ויחסים לכמות הנושאים שצריך לפקח עליהם. כי כפי שאנחנו חוזרים ואומרים מדובר בטווח מאוד רחב של סיכונים, בכל מקום עבודה אפילו באותה מעבדת שיניים, יש סיכונים אחרים, הבריליום הוא לא הסיכון היחיד.

את לא עושה, ולא המנכ"ל, עדיין מאחלים לך שתהיי בעתיד, אני קורא את העיתונים, יושב במליאת הכנסת, יושב בוועדות ואני שומע שבא שר לביטחון פנים, בא המפכ"ל של המשטרה ואין אדם, חבר כנסת, שלא יודע, שכל היום מדברים על תוספת כוח אדם, תאמיני לי שאני מכיר את שר התמ"ת, מכיר את מנכ"ל התמ"ת ומעולם אנחנו לא שומעים שיש מחלוקת קשה בין שר התמ"ת לבין האוצר שבא ואומר, רבותיי, העולם נעשה מורכב, החומר מתווספים, מדובר פה על חיים ומוות, לא מדובר פה על משחק ילדים, מדובר פה על חיים ומוות ואנחנו לא מסוגלים עם שבעים מפקחים לעמוד בנטל, אנחנו רוצים את הכפלת המפקחים.

תאמיני לי, יושבים איתי פה חברי כנסת, אף אחד לא שומע את זה, לקראת דיוני התקציב זה בכלל לא עולה. באיזה מקום צריך להיות איזה שהיא התאמה בין המחדלים שנובעים מבעיות תקציביות, בין זה שאין שנה וחצי רופא תעסוקתי, בין זה שאין מספיק מפקחים, לבין העולם שמתרחש מולנו בבעיות כל כך קשות.

יחד עם זה מאחר ואנחנו התרגלנו כבר לעבוד במין סביבה לוחצת עם משאבים שלא עונים על הדרישות, אנחנו מנסים כן לחפש פתרונות עוקפים, כלומר במקום לעשות אכיפה באלף, אנחנו מנסים למצוא כל מיני פתרונות יצירתיים שבאמת יביאו לקיום ההוראות מבלי להשתמש בכוח אדם.

במקרה הזה לדוגמה, היה שיתוף פעולה עם משרד הבריאות שבמשרד הבריאות יש אגף שאחראי על כל רפואת השיניים וגם הם הוציאו הנחיות מלאות לכל מעבדות השיניים והם גם התחייבו לטפל בכל המקרים שיגיעו לידיעתם על חריגות מההוראה הזו, כלומר ניסינו לעשות פה איזה שהוא מיגון של משאבים ולא לנסות לעבוד כאן לבד.

עכשיו, מעבר לזה, אני רוצה לומר עוד דבר, הייתה אפשרות נוספת, ולדעתי היא מאוד יעילה ומועילה, להביא בעצם למצב הרצוי והיא לא נעשתה עדיין, אנחנו עכשיו התחלנו לבחון אותה. ואני רוצה לומר שאנחנו כרגע מנסים לאסור יבוא של בריליום למטרות דנטאליות, כלומר יש אפשרות לגרום בחוק שכל מי שרוצה לייבא בריליום יצטרך לקבל רישוי והרישוי יהיה מותנה בכך שהבריליום הזה לא הולך לשמש במעבדות שיניים וכך בעצם תהיה מניעה מוחלטת של הפעילות הזו בתחום הזה, לדעתי זה בעצם יפתור את הבעיה באופן מוחלט.

בהחלט, אבל מטבעם של תקנות כאלה, ובטח יוסיפו לך שישנם כל כך הרבה הסכמים עם השוק האירופאי עם השוק הזה, הלוואי ויהיו. אבל אני רק אומר לך דבר אחד, שלפעמים רשויות המשפט, רשויות החוק, הם גם ברגע שיש מקרה כזה, אז הם באים ואומרים, אנחנו יום אחד, יש חמישים מעבדות במדינת ישראל לשיניים, אני הולך ומקדיש ואומר, עכשיו לא מפקחים על כלום שבוע ימים, אני לוקח את שמונים המפקחים שלי, ואני אומר להם או נותן להם קצת שעות נוספות אם צריך ואומר להם בשבוע ימים, אתם באופן פתאומי, כמו שעושים מבצעים, הולכים ובודקים את כל מעבדות השיניים.

נניח שנמצא טכנאי ונעמיד אותם במהירות למשפט ולמען ישמעו ויראו. זאת אומרת, לפעמים זה לא רק הוראות והוראות, האינטרנט לא בא במקום המפקח שבא. אני טכנאי שיניים ובא אליי המפקח ותפס אותי ואני משתמש בחומר הזה, מה יעשו לי?

אנחנו נגיש נגדו כתב אישום. תראה, אנחנו בדרך כלל מנסים לגרום לשיפור המצב על ידי שכנוע והסברה, בהרבה מקרים זה גם עובד. ניסינו וזה לא עבד, אז אנחנו מגישים כתבי אישום נגד אנשים שעוברים עבירה פלילית על החוק, הוא יקבל את העונש הקבוע בחוק.

אז תגידי לי מה הוא יקבל?

אני לא זוכרת, כמה עשרות אלפי שקלים. הוא יכול לקבל גם חצי שנה מאסר לדעתי.

אז מייד נדבר על זה בסיכום, אני כרגע עובר למשרד הבריאות, פרופסור אמיתי.

ראשית הדיון הזה חשוב כי הוא הציג בעיה, אבל אני רוצה לתת קצת פרופורציות להיקף הבעיה, משום שנמסרו פה מספרים שמעוררים תחושה של מגיפה וכך המילה מגיפה נאמרה גם כאן.

דוקטור פיירמן אמרה, בתגובה לשאלתך כבוד היושב ראש, שבארצות הברית צופים מגיפה ודוקטור ניומן אמר 800 אלף חולים. יש לפני את הפרסום של ניומן מפברואר 2004, הוא מעריך שמספר הנחשפים בארצות הברית הוא 200 אלף עד 400 אלף. לכן המספר 800 אלף נאמר שם כקצה הטווח של מספר הנחשפים---

הם אמרו 800 אלף, 30% נחשפים, מתוך נחשפים 40% יחלו, זאת אומרת 12%, ו-12% ממאתיים, אתה יודע מה ניקח את הממוצע, ניקח בין 200 ל-800 זה 500, 12% זה 60 אלף איש בארצות הברית.

בהנחה שהשימוש בתעשייה---

שאתה אומר 60 אלף מ-300 מיליון, זה אומר אלף חמישה מיליון, אז אם אנחנו מדברים במדינת ישראל, על חמישה מיליון, אז אלף איש כבר במחלה הסופנית, אלף איש חולים במחלה, אתם אומרים ששלושים ומתוך השלושים ארבעים, זה 12%---

אלף איש מקננים את הבריליום עד כדי מחלה שתבוא לידי ביטוי---

נכון, אלף איש שיש להם נשאים, נקרא להם לצורך העניין, אלף נשאים.

ברשותכם, בהנחה שהתעשייה בארצות הברית ובישראל היא באותו היקף אז זאת הפרופורציה. עכשיו, אין ספק שמהספר גדול ומחייב ויש פער גדול מאוד בין המאובחנים ואלה שנמצאים בתקופה והמחלה תבוא לידי ביטוי או לא תאובחן. לכן יש פורום בפעולה, אין ספק בנושא הזה, פרופורציות חשובות ועוד דבר שנאמר במובלע, פרופסור אלדד אמר משפט אחד אבל חשוב להדגיש אותו, פרופסור אלדד במשפט אחד אמר דבר שהוא מאוד חשוב, שיש להעביר קו חד ומפריד בין החשופים בקונטקסט התעסוקתי לאחרים בהקשר של מי שעודכן בריליום מסוכן. וזאת הבחנה מאוד חשובה, משום שמספר המחלות עם חשיפה כימית וגורם מחלה, יש חשיפה, כמו למשל חשיפה לעשן, לא רק האנשים שמשתמשים בחומר אלא גם אלה שסביבם וזה חשוב לומר, שלא הציבור יקבל רושם שכל מי שהיה במגע עם בריליום.

אנחנו הוצאנו צפירת הרגעה והסברנו, אנחנו מדברים על העובדים עם החומר ולא על אלה שהושתל בפיהם כתר בריליום.

זה הבחנה חשובה. עוד נקודה מאוד חשובה, מה המנגנון להביא את החולים האלה לבדיקה, יש כאן שתי אפשרויות וגם על כך העיר פרופסור אלדד, יש שתי אפשרויות, אחת, שמשרד הבריאות יוציא עוד תקנה ועוד חוזר מפורט, או שמשרד הבריאות בשיתוף עם ההסתדרות הרפואית בישראל, יוציא לאנשי המקצוע עדכון ידע מקצועי.

עכשיו, התזה של משרד הבריאות שלא צריך ללמד בפועל רק באמצעות תקנות, אלא באמצעות אבחון ידע מקצועי ועל כך בהחלט נדרש, ויש החלטה במשרד הבריאות ביחד עם ההסדרות הרפואית בישראל ואנשי המקצוע, פרופסור לרמן בנושא הזה כתב ואמר, יכול להוביל את הנושא, להעביר את הידע לכל העובדים הרלוונטיים. יש 27 אלף רופאים, הרופאים הרלוונטיים זה קבוצות קטנות יחסית, רופאים תעסוקתיים, רופאים מומחים בריאות, או רופאי משפחה.

לגבי הסקר שהוצע כאן קודם, יש הגיון להרחיב את האבחון בקרב חולי סרקוידוזיס, אם מספרם 5000 או 10 אלפים, לא כל אחד חייב לעבור את בדיקה. לאחר שהחולים יעברו אנליזה, זאת אומרת ישמע סיפור החשיפה שלהם, יפונו אותם עשרות או מאות מבין האלפים שאכן נחשפו ושם יש הגיון והצדקה מוחלטת בביצוע בדיקת סקירה וזה ייתן פרופורציות נכונות לניהול העניין ברמת העברת הידע ועד רמת החולה או החשוף הבודד.

לכן, ברגע שיש תקנות אולי אפשר לבצע איזה שהוא רענון ובדיקה חוזרת לתקנות מעודכנות, אבל כפי שראיתי אתמול ובדקתי את זה עם גורמי מקצוע, התקנות הן מחמירות והן בהחלט משמעותיות---

אתה מדבר על תקנות שלכם?

אני מדבר על תקנות החשיפה המקצועית של משרד התמ"ת הוציא. לגבי טכנאי השיניים, אני אשמח לתת התייחסות ספציפית שדוקטור לרמן נתן פה, שייחס נקודתית לרופאי השיניים.

אז בוא נחזור, מה ההמלצות שלכם בתמצית?

ההמלצות הן, להעביר עדכון ידע לרופאים בישראל, בדגש על הרופאים---

תוך כמה זמן אתם עושים את זה?

יחד עם ההסתדרות הרפואית בישראל, נמצא את הדרך, או בצורת מעבר מקצועי או בצורת עדכון אחר, זה לוקח כמה חודשים כדי לעשות את זה נכון. יש גם החלטה של הנהלת משרד הבריאות, בתאום יחד---

בעניין האם להעביר את כל החולים?

אני לא חושב שזה יהיה נכון לקחת בפורום הזה החלטה אם פרוטוקול ממש, אלא להחליט, אני מציע שנושא בדיקות סקר לחולי סרקוידוזיס ייבדק על ידי ועדה מקצועית, הייתי עושה את זה כסקר מדגמי על מאה או מאתיים חולי לכל היותר או להרחיב אותו וייתכן שיש מקום להרחיב את זה למוקדים אחרים בארץ עם פרופיל שונה, אולי בחיפה החשיפה היא שונה.

דוקטור פיירמן, אני רוצה לשאול, הבדיקה הזאת שאת אמרת שהיא בדיקה פשוטה, האם רק במעבדה שלך אפשר לבדוק את זה?

כן.

עכשיו, ההיקף הוא, אני רוצה להבין, נניח שמחר תקבלי אלף מבחנות, את מסוגלת לעמוד בזה?

אני שוב חוזרת, בארצות הברית זה נעשה בשלוש מעבדות, הבדיקה היא פשוטה לחולה, אבל מבחינת המבצע והפענוח של התוצאות צריך ניסיון גדול.

ניסיון, אבל לא היקף---

אנחנו יכולים לעמוד בלחץ.

אני שואל שאלה מאוד טכנית, עכשיו אני הולך למרפאה שלי בקופת חולים איקס, ואני מבקש מהרופא הפנימי שהוא רק רופא פנימי או מהאחות, אני מבקש כמו שאת עושה לי בדיקת איקס וואי, תעשי לי בדיקת "בלט", היא יודעת בכלל על מה אני מדבר איתה, או שהיא חושבת שהיא צריכה לבדוק לי את החגורה.

מבחינת הידע של אנשי המקצוע, הפצת הידע של גורמי המקצוע, חייבת להתבצע במשרד הבריאות.

אז אני אומר עד שאתם עושים, בוא נעשה את זה קודם בצורה וולונטרית, לסכם כאן עם המעבדה ולפרסם מודעה, חולה במחלה זאת, משרד הבריאות ממליץ שיעשה בדיקת "בלט", להודיע למעבדות איך עושים את זה, לסכם כמה שזה עולה, אני מבין שזה לא מי יודע מה בשמיים. שקודם כל, גם עד שאתה עושה סקר, תן לחולה שכתבת מודע בעיתון, שהוא יכול לעשות בדיקת "בלט" ולפחות חולה לא יגיד שלא הודיעו לו.

העברת מידע באמצעות תקשורת לחולים בצורה בלתי מבוקרת, עלולה להוציא דברים מפרופורציה, אולי ליצור תחושה, צריך לעשות את זה בצורה מסודרת.

נניח שאנחנו עושים סקר ומגלים שאלף איש נחשפו לבריליום, סקר ושאלון, אנשים שעבדו עם החומר, ומצאתם בבדיקת ה"בלט" סימנים אחרים לחשיפה לבריליום, יכול להיות שאדם נחשף לבריליום ולא יהיה חולה?

נכון.

אם תמליצו על טיפול בכל מקרה של "בלט" חיובי, כשאין שום תלונות ואין שום תסמינים?

לא. אם הטיפול---

אני אומר, בנאדם לא סובל מכלום, אבל יש לו בדיקה חיובית.

לא, מעקב.

האם יש חולה בבריליוזיס שאין לו שום ממצא בצילום חזה?

לא, איך אתה מבדיל, יש הבדל גדול בין שהוא חיובי, שהוא חולה במחלה ובין נשא, בין הנשאים 30 אחוז יהיו חולים בריליוזיס.

אנחנו אומרים שהאנשים שנחשפו לבריליום, יש צורך לעקוב אחריהם, אבל לא בהכרח לטפל בהם. עכשיו, המעקב יכול שיעשה במסגרת מעקב של בריאות תעסוקתית, כפי שנעשה עד היום, לפני שהמציאו את ה"בלט", למשל על ידי צילומי חזה תקופתיים, כשבנאדם אין לו תסמינים לחלוטין.

הוא צריך לעבור טיפול בתפקודי ריאות, לא התפקוד ריאות הפשוטים שנעשים היום בסקר---

היא אומרת שלא מספיק צילום.

ולא את הספידומטר, זה מאוד חשוב.

יש לזה תשובה כל כמה זמן, פעם בשנתיים מופיע מאמר.

עכשיו, אני שואל, עוד לפני שנשמע גם את החולים שסבלו, אני רק רוצה עוד את המחלקה לבריאות השן.

אני מנהלת המחלקה לשירותים דנטאליים במרכז לבריאות השן, אני ברשותך אדוני היושב ראש, אתייחס לכמה אספקטים של ההנחיות. אכן כפי שאמרת פרסמנו אותם, אבל בטרם פרסום ההנחיות גם הכנו את השטח, והוצאנו המלצות לבעלי המקצועות הדנטאליים בנושא של אי שימוש בבריליום עוד בשנות ה-90. ואנחנו משערים, אנחנו חושבים שיש סבירות גבוהה מאוד לכך שהמודעות לנושא היא מודעות עליונה.

מבחינת ההנחיות יש פה גם אספקטים אחרים, דיברה הגברת על הנושא של היבואנים והנושא של בתי מסחר לתרופות. אנחנו משערים גם שההנחיות שלנו, יש להם גם אפקט הילה מסוים גם לגורמים אלו, מכיוון שההנחיות שלנו למשל שחלות על מעבדות השיניים ועל רופאי השיניים לשימוש בבריליום ובדיווח על נושאים חמורים, הם גם חלים על יבואנים וחלים גם על בתי מסחר לתרופות.

אז עכשיו שאלתנו היא, בהנחה שכבר הוצאתם ויש הנחיות, מה קורה, אתם רק מוציאים הנחיות, אין לכם שום מחויבות לפקח על ההנחיות?

יש לנו מחויבות לנושא של בריאות הציבור באופן כללי ומאחר ונושא של בטיחות בעבודה הוא נושא שלא קשור בבריליום אלא קשור בנושאים שונים ואחרים, אני אתן דוגמה, יש חומר שנקרא גלוטרדיק, משתמשים בו לחיטוי של מטבעים וחיטוי של מתקנים ששמים אותם בפה של החולה וחשוב מאוד להשתמש בו בהעברה ממרפאת השיניים למעבדת השיניים, כדי למנוע העברה של מחלות זיהומיות, זה נושא בסיסי. אבל החומר הוא עלול להיות מסרטן בשימוש לא נכון, אז אנחנו באותם ההנחיות, דרך אגב, מדגישים שחשוב מאוד, מה הם הכללים של שימוש בחומר, מה אסור לעשות ומה מותר לעשות ואנחנו כן מחויבים לפקח.

אנחנו כן עושים את זה, אבל בצורה יותר מדגמית. אם יש דקה לרופא תאגידים, אז הוא כן קופץ למרפאת שיניים לפעמים זה קשור וזה הפועל היוצא של הביקור שלו במרפאת השיניים. אם הוא היה במרפאת השיניים ושם הוא רואה עם איזה מעבדה הם עובדים, ואם עולה חשש שהשרשרת של ההתקשרות בין המרפאה למעבדה היא זו שעלולה לפגוע בבריאות הציבור, הוא בהחלט יבקר שם והוא בהחלט יבדוק את זה.

אבל תרשי לי רגע, זה באמת מאוד מטריד אותי, לכם דווקא בנושא של רפואת שיניים, יש מפקחים שהם, נכון לא מפקחים את כל רופאי השיניים, אבל מפקחים את החברות, את התאגידים והם יכולים לגלות האם במרפאות האלה יש בריליום, יש דרך כימית. זאת אומרת, הם רואים שעכשיו התקינו, הרופא רואה, פותח את הארון ויש שם כתרים, אז הם יכולים להגיד האם הכתרים האלה עם בריליום או לא?

במקום אין לו שום אפשרות לעשות את זה כמובן וגם טכנאי השיניים מחויב על פי הנחיות להודיע לרופא השיניים מה מכיל הכתר.

יש לכם מפקחים?

אין לנו טכנאי שיניים שעובד איתנו לצערנו, אין לנו גם מפקחים על מעבדות, בפרוש לא.

זה רע מאוד, מדוע אין לכם על ההנחיות שלכם פיקוח, נוצרת אווירה, לתמ"ת אין מספיק מפקחים, למשרד הבריאות אין מפקחים בכלל, אתם נותנים הנחיות שיהיו הנחיות היפות ביותר שיכולת להיות, אבל הגנה, כמו שאת אמרת, על בריאות הציבור, זה הגנה שאני אדע שאני הולך לרופא שיניים והוא מתקין לי, אז אני לא רק אדע שהוא קיבל הנחיות והוא רופא טוב, אלא אני אדע גם שמישהו מפקח על עבודתו, כך זה בכל מקצוע. אדם שבונה בית, אז שולחים לו מפקח, שאני עשיתי חשמל בבית שלי, אז אמרו לי אתה חייב להביא מפקח, שילמתי לו הרבה כסף, הוא בדק האם החשמל לפי תקנות של מכון התקנים, זה עלה לי הרבה כסף.

זאת אומרת יש מפקחים, אדם לא יכול להתקין מערכת חשמל בבית, אדם לא יכול לבנות בית, יש דברים שאדם לא יכול לעשות, אדם חייב להעביר פעם בשנה טסט את האוטו ובבריאות הציבור זה נראה לי ככה, סומכים על היושר, כאשר אנחנו שומעים שיש פיתויים כלכליים, להוזיל, ורמאויות לפעמים, אולי הוא אומר לא בריליום וכן בריליום ולוקח את המחיר הגבוה ומוציא מהם מחיר נמוך, אז זה לא יכול להיות. באיזה שהוא מקום באמת מונח לפנינו כאן מכתב של האגף שלכם, שהוא כותב למישהו חתום על ידי דוקטור זוסמן, יש דבר כזה אצלכם?

מנהל האגף.

מנהל האגף, אז הוא כותב למישהו, לא משנה, "ההנחיות כשמן כן, הנחיות, אין לנו שום כוונה...", הוא לא אומר אין לי שום יכולת, אין לנו שום כוונה לאכוף את מילוין כפי שאנחנו לא פועלים לאכוף שום הנחיה מקצועית שלנו. את זה כותב מנהל אגף---

כי גם אם יתגברו לנו את כוח האדם המקצועי שיפקח על מעבדות, באופן עקרוני לכל מעבדה, לא נגיע, לא נוכל להגיע, אנחנו באמת חושבים שלכל מעבדה יש תפקיד מרכזי, אנחנו מגיעים לאחוז לא גבוהה, אבל אנחנו כן עושים את זה---

איפה, מי עושה את זה?

אנחנו עושים את זה, פועלים במעבדות שלנו, יש לנו טפסים מיוחדים, אין לנו מפקחים אבל אנחנו עושים את זה מנימוקים של בריאות הציבור ובדרך---

מה אתם עושים, אם אין מפקחים, מי בא למרפאה?

אותו רופא תאגידים שעושה ביקורת במרפאת שיניים.

אבל הוא לא שייך למעבדה.

נכון, הוא לא שייך, אבל אם יש לו דקה פנויה הוא כן הולך למעבדה---

אין לו דקה פנויה, למה שתהיה לו דקה פנויה, הוא חייב לשתות כוח קפה. טוב, עכשיו שלב החולים, שלום גברתי מי את?

שמי משולם חגית ואני חולת בריליוזיס כמעט ארבע שנים.

קודם כל רפואה שלמה.

אמן, תודה.

את יודעת גם איך נחשפת?

אני עבדתי בתוך טכנאית שיניים במשך חמש וחצי שנים, נחשפתי באופן ברור ומתמשך בעבודה, אני טכנאית שיניים בפועל, לצערי היום כבר לא, אבל טכנאית שיניים בשטח.

שאת היית טכנאית שיניים ידעת שאסור להשתמש בחומר הזה?

שאני הייתי טכנאית שיניים לא היה את התקנה שאסור להשתמש בחור הזה והתקנה יצאה בעקבות המלחמה של נירית, בשיתוף המחלה שלי והמחלה של מיכאל ביחד, גרם בשנת 2003 להוציא את התקנה הזו, עד אז לא הייתה שום תקנה ונחשפנו באופן ברור ומתמשך ולכן חלינו.

הזיהוי, לצערי, של המחלה אצלי, היא זוהתה בשלב קשה כי המחלה הזו היא שקטה ואם היו יודעים איך לזהות אותה לפני אז אני מניחה שהיו מצילים אצלי יותר שטחים בריאות. המחלה הזו הייתה אצלי באופן שהיא כבר אכלה חלק מהריאות, 40% שטחים מתים יש לי בריאות, זאת אומרת שאני במצב פעיל, המחלה פעילה אצלי, אני עם סטרואידים במינונים להרדים את המחלה וזה לא קורה.

בתגובה למה שאמרת, אני רק רוצה לציין, שהבדיקות שלכם שאגף הפיקוח עושה הן בדיקות יזומות לצערי וברגע שהבדיקה יזומה, אין בעיה לנקות את האוויר לפני הבדיקה. הבדיקה צריכה להיות בדיקת פתע וברגע שיש בדיקת פתע ויודעים במעבדה שנעשה שימוש בחומר, אז את באמת יכולה להעמיד לדין את אותו עבריין שהשתמש בחומר. אבל ברגע שהיא יזומה והוא מתכונן אליה שבוע מראש, אז אנחנו יודעים שהתוצאות יהיו לצערי, בתקן המותר.

לפרופסור אלדד הוגשה השנה עוד, באוגוסט 2004, פניה לגבי הנושא של מעבדות טכנאי השיניים וסקר טכנאים על מנת לדעת מה קורה ולידע את הציבור. התשובה שהתקבלה מהוועדה שלכם הייתה, "השימוש בחומר נאסר בתקנות, גילוי החשיפה לא יועיל בשל תקופת חיביון (התפרקות מאוחרת), אין תרומה בגילוי, הפגיעה היא אינה הפיכה". וכיום קיים מעקב אצל עורך דין.

יש לי שתי שאלות אלייך, אחד, מעקב על העובדים יכול להיות אך ורק במכון של ליזי, אם לא מדובר שם על מעקב אז איפה הם עושים מעקב? ושאלה שנייה שלי אלייך, זאת אומרת זאת לא שאלה, לעדכן אותך, ברגע שמגלים את המחלה, נכון שלצערנו היא בלתי הפיכה והסוף שלה ברור לכולם, ברגע שמגלים אותה לפני שהיא התפרצה, לא במצב שלי, המצב שלי הוא חמור, במצב שלפני שהיא התפרצה, שיש את הרגישות, זה קיים ומרחיקים את החולה, פשוט יכולים למנוע ממנו ולחסוך ממנו סבל עצום ואולי, את יודעת מה, להאריך לו את החיים בכמה שנים, בפרוש כך.

הפנייה נעשתה עלי ידי פרופסור לרמן מאחר ואנחנו ביקשנו שינסו, אגף הפיקוח על העבודה---

אני אבהיר את התשובה, משרד העבודה פרסם כל קורא לביצוע עבודות סקר ומחקרים, המעבדה של פרופסור לרמן וליזי הגישו הצעה לביצוע סקר כזה ונדחו מנימוקים שנשמעים לי תמוהים מאוד.

וזה חבל, כי לגלות אדם שנחשף והוא לא ברמת חולי שלי, זה להציל לו שנים של חיים, פשוט גילוי מוקדם ומעקב אחריו, אני נורא מתרגשת, סליחה, פשוט קשה לי, זה פשוט להציל לו שנים של חיים, במצב שלי אני לא יודעת מתי אני אגיע להשתלת ריאות, אני מאוד מקווה שלא גם. אבל תביני זה מחלה הורגת וזה קשה להיות חולה במחלה כזו. סירבתם לזהות, אני לא יודעת מי, אולי מי שאחראי על הטכנאים, אולי יושב ראש האגודה יכול להעלות את המודעות בקרב הטכנאים שיבדקו את עצמם, שיהיו אחראים לעצמם, מישהו צריך לקחת אחריות על החיים של עצמו ומישהו צריך לקחת אחריות על החיים של מי שנמצא במערכת ואלה הדברים.

אני באמת רוצה להודות לך אדוני היושב ראש הסכמת לקיים את הדיון הזה, אני שיערתי שאתה תסכים כי אני באמת מכירה את היחס שלך לכל הנושא הזה. ואני באמת קראתי את הכתבה ב-Ynet והייתה כתבה מאוד מפורטת, אפילו אני עברתי על דו"ח המחקר, הוא כמעט בעצם, הייתי אומרת מאמץ את הכתבה במלואה. פשוט נחרדתי לראות שיש תופעה כזאת ובסופו של דבר העניין נופל בן הרשויות השונות והחמור מכל אין אכיפה. ועוד במיוחד אגב, שמדובר ברופאים, שהם מכירים את תחום הבריאות וכפי שכבר שמענו קודם, יש כאן בעיה של מחיר, כאשר מדברים באמת על השימוש בחומר הזה במעבדות ובעצם ביודעין, חושפים את האנשים למחלה הזאת שהיא באמת כל כך בעייתית.

אני שמעתי אותך, אז אני מבינה שאחריות לא נופלת עליך, אבל חשבתי שאני נמצאת בסרט אחר, לשמוע שרופא תעסוקה לא היה שנה וחצי, לשמוע שהיו המלצות אבל לא יודעים מה קורה איתם, זה פשוט דבר שבעניי הוא מזעזע.

אני רוצה להציע, אלף, באמת, שיבוצע המהלך הזה של איתור החולים, אנחנו מבינים שהבדיקה היא באמת בדיקת דם. אני חושבת שצריכים להקצות לזה את כל המשאבים, אם אכן ידרשו, על מנת שהבדיקה תעשה אצלך במעבדה, חייבים את כל מי שהיה חשוף לנושא הזה ומדובר כאן לא רק במי שנמצא במעבדת שיניים, אלא גם כל אותם שעובדים במקומות כמו הגרעין, תעופה, שעוסקים עם מתכות כאלה ואחרות, נדמה לי שחייבים לבצע את המהלך של האיתור והמעקב שלאחר מכן, על מנת באמת להציל חיים.

הדבר השני זה באמת להגביר את האכיפה, אני חושבת שחייבים למצות את הדין עם מי שעובר עבירה. יכול להיות שההנחיות הן לא מספיקות, אז יכול להיות שבאמת אפשר ואני כמובן כבר מורגלת בזה, נגיש הצעת חוק פרטית, שקובעת במפורש את האיסור הזה, כרגע, ספציפית, לגבי הנושא הזה של הטכנאים, עם עונש מתאים וחמור, יכול להיות שזה ירתיע.

הדבר השלישי ואני חושבת שמה שאתה ציינת קודם, באמת חייבים להוציא חוזרים ולידע, אני קצת מתפלאת שצריכים לידע את מי שאמורים לדעת, אבל את באמת הרופאים ומצד שני חייבים באמת, אני לא יודעת אם נמצא פה מישהו, הנציג של הטכנאים, היושב ראש פה, אתה חייב לידע כולם פשוט, הרי הם יודעים מה זה החומר הזה, אז ברגע שהם רואים הם יהיו אלה.

עכשיו, הדבר הנוסף זה, שאני חושבת שאנחנו כאן חייבים באמת לתבוע שתהיה אכיפה שיוסיפו מפקחים, גם לתמ"ת במיוחד במצב של אבטלה כזאת גדולה וגם כמובן במשרד הבריאות, זה שערורייה שאין כדוגמתה.

סליחה, אפשר להגיב לדברים?

נתנו לגברת להגיד את דבריה, למה את מתפרצת?

לא, אני מרגישה שזה הסוף.

מאיפה את מרגישה שזה הסוף, אל תרגישי ככה. יושב ראש אגודת טכנאי השיניים בבקשה.

אני חושב שמי שדוחף והתחיל את כל נושא להוציא את הבריליום מהמתכת, זה אגודת טכנאי השיניים. אני חייב לתת טיעון ממש גרוע למשרד הבריאות, אנחנו לא הצלחנו דרך משרד הבריאות להוציא את הבריליום מהמתכות, לזכותו של דוקטור למש, ממשרד העבודה, שהחליט להירתם לפני מספר שנים וחבל שהוא לא הגיע, אני אתמול מאוד ביקשתי ממנו שינסה להגיע והוא יעיד שרק בזכותנו הוא הצליח להגיע למה שהוא הגיע.

אנחנו ב-2001 פרסמנו, יש לנו באינטרנט בפרוש שבריליום גורם, מסרטן ויש פה עוד מספר הנחיות. מה שאנחנו עדיין לא מצליחים וזה משרד הבריאות, ממש אני חושב, רק להגיד לנו כן עם הראש פותרים את הבעיות. הוצאנו כרטיס פרותטי, שאומר כרטיס זיהוי פרותטי, בסך הכול צריך לצרף אותו לכרטיס חולה, פשוט ולתת העתק לחולה, שהוא אומר כך, כרטיס זיהוי פרוטתי למתכות, ההנחיות לתרשומות סגסוגות לשיקום שיניים לצורך מעקב.

אנחנו מבינים שהבעיה היא הטכנאים.

לא, אז תכף אני אגיע לזה. על פי הוראות משרד הבריאות מתאריך 1/6/98 "יש לרשום את המתכות המרכיבות את הסגסוגות לשיקום שיניים בתיקים הרפואיים של המטופלים..." זה לא קיים עד היום, "תרשומת זו באה להבטיח אפשרות מעקב אחר מתכות במקרה תקלה וכן להבטיח מידע למטופלים על פי חוק זכויות החולה. לא ימסור טכנאי שיניים שחזור, כתרים, גשרים או תותבות חלקיות להוצאה, לרופא השיניים, אלא אם הוא מלווה בתרשומת המחילה, את הפרטים על הרכב הסגסוגת". הכרטיס מיועד לכל עבודה פרותטית.

אז למה אתם לא מקיימים את זה, אתה לא מקיים את החוק, גם בכתבה הודית.

יש דרישה של רופאי השיניים לעבוד עם חומרים לא אצילים, זה מתבטא במחיר, אם תבינו איך מורכב---

יש תחליפים לבריליום ואתה יודע את זה, אם הטכנאי החליט להתאבד, אז הוא מתאבד מרצונו. הרי הטכנאי עצמו הולך להתאבד, למה הוא עובד בזה---

כמו שקופות החולים ידעו לצאת בחוזה שאומר, לא יעבדו טכנאי שיניים עם מתכות שהן לא אצילות, אם אותה הנחיה הייתה יוצאת מהמרפאות, טכנאי שיניים לא מקבל את השכר שלו על פי המתכת, הוא מקבל את השכר שלו גלובלי וזו הבעיה, וטכנאי שיניים לא מעניין אותו אם הרופא יבקש ממנו לעבוד עם מתכת יותר יקרה וישלם עליה, יבורך, אבל בגלל שהמחיר הוא גלובלי אין ברירה לטכנאי השיניים, זו הדרישה.

יש מתכות אחרות שלא מכילות בריליום---

בשנה האחרונה---

בשנה האחרונה ועדיין אתה מודה שאתם עובדים עם בריליום, יש סטוקים של בריליום---

בוודאי שיש---

נו, אז לזרוק אותם אם אתה יודע שזה מזיק.

ביום שרופאי השיניים יקיים את התקנה שלו שאומרת שאסור לו לקבל כתר שמכיל בריליום, זה יגמר.

איך אני יכול לדעת שקיבלתי כתר עם בריליום?

תחתום על כרטיס פרותטי שאומר---

תשלח לי אתה את הספציפיקציה----

הוא לא רוצה לקבל, רופאי השיניים לא מקבלים את הכרטיס לפי הנחית יושב ראש האיגוד שלהם, לא לקבל כרטיסים. הם עלו בתלונה למשרד הבריאות, שמעת את התשובה.

יש חוק, אז אתה אומר שרופאי השיניים לא רוצים, אם זה חוק אז תקיים אותו.

דוקטור נוימן, שיש תקלה, אנחנו צריכים לאסור את העניין על כל חוליה בשרשרת. אנחנו צריכים לאסור את העניין על טכנאי השיניים, אנחנו צריכים לעצור, הלוואי, בנושא של היבוא ואנחנו צריכים גם לאסור על רופא שיניים לקבל את החומר הזה. בבקשה גברתי.

אני גם חולה במחלה, אני טכנאית שיניים ואני גם הראשונה שדווחתי כחולה במחלה הזאת, קניתי את מתכת הבריליום שנרכשה ללא שום בעיות, ללא שאלות מיוחדות, פשוט זה נקנה, זה מלפני חודש.

מאיפה קונים את זה?

דרך סוכנים של חומרים דנטאליים.

מי אחראי על הספקים האלה?

התקשרתי לחברה, ביקשתי מתכת והסוכן מכר לי.

למה רק יבוא ולמה לא מכירה?

גם נכנסתי לאתר של אגודת טכנאי השיניים לפני כחודש וראיתי שהבריליום עדיין ברשימת החומרים המותרים. דיברתי עם יושב ראש אגודת טכנאי השיניים, מר ברוך ליבוביץ והוא אמר לי, בכלל לא היית צריכה לקנות את המתכות, אני עכשיו יכול להגיד לך שאנחנו עובדים עם בריליום, אין שום בעיה ואז פתאום לפני שבועיים נכנסתי שוב לאתר וראיתי שיש איסור, כי אמרנו שאנחנו נמצאים בחשיפה תקשורתית.

רציתי להתייחס לעוד נקודה, שחגית התייחסה אליה וגם הנציגה של התמ"ת, שיש בעיה עם האפקטיביות של הבדיקות הסביבתיות כי הן יזומות או מתואמות מראש עם בעלי המעבדות, דבר שמאפשר להם ביום הבדיקה להעלים עקבות של בריליום או של חומרים מזיקים אחרים וזה מה שקורה.

בכל חברה, בכל ציבור, עוסקים ברפואת שיניים, ב-2001 על ידי טכנאי השיניים, מודעה על עמוד שלם, איסור לעשות שימוש בבריליום. בפרסום כתבה של דוקטור פיירמן, עם כל הסיפור של המקרה, להביא לתשומת לב הציבור והטכנאים. אז זה לא מדויק, הטכנאים רוצים, הטכנאים לא רוצים את זה.

עורך דין שטרן, זה לא מדויק---

השוק מכתיב---

השוק מכתיב, אז זה רע מאוד, אתה יודע יש היום, תיכנס לכל קיוסק, כל מסעדה, יש שלט, אסור למכור מגיל 18 ומטה אלכוהול, השוק ירצה, הילדים באים ומתחננים, אז מוכרים להם, לא מוכרים להם למיטב ידיעתי. זה לא אומר שהשוק רוצה אז צריכים להיכנע לו. בכל אופן, אתם לא רופאים, אבל טכנאי שיניים זה מקצוע קרוב לתחום הרפואה---

שאתה עובד על פי חוק, על פי הנחיות רופא, ואלה ההנחיות---

הוא מבקש כתר בתשעים שקל בשביל למכור אותו באלף---

אתם מתנהגים כמו במרפאת שיניים עכשיו, בבקשה דוקטור ברנשטיין.

אני סמנכ"ל רפואה במרפאות השיניים של רשת מכבי שירותי בריאות, הייתי רוצה להעיר את עניי הוועדה למעשה בתהליכי בקרת איכות שאנחנו עושים אצלנו לגבי המתכות. אתה הזכרת את נושא קופות החולים, אז אני יכול להגיד לך שכבר עשר שנים אנחנו כן בודקים את המתכות שאנחנו מקבלים מהטכנאים. אנחנו עושים את זה בשיטה שנקראת XRF אנחנו בודקים את זה אקראית. הדבר הזה נעשה, בעבר עשינו את זה בנחל סורק, לאחרונה אנחנו עושים את זה במכון התקנים הישראלי. מפציצים את המתכת בקרינה ואחר כך בודקים את ההרכב שלה.

אנחנו הגדרנו תקן מסוים למתכת שאיתה אנחנו עובדים שזה מתכות חצי אצילות, שבעיקר מכילות פלדיום ולא פחות חשוב, לא מכילות מתכות אסורות שבריליום היא אחת מהן, אבל אני חייב לעדכן כאן שיש גם מתכות נוספות שיכולות כן להזיק לאותו אדם שהכתר נמצא בפיו, לדוגמה ניקל שהיא בעייתית. ולכן אנחנו כן בודקים את הדברים האלה, אנחנו עושים את זה כבר עשר שנים, עושים את זה באופן אקראי ואני יכול להגיד בלב שקט שבעשר שנים האחרונות לא גילינו בריליום בכתרים שאנחנו קיבלנו מהמעבדות.

תודה אדוני היושב ראש, אני יותר מהמום, בהתחלה היה לך וויכוח עם חבר הכנסת אלדד, שאני מקווה שהוא ירד מהוויכוח - -

לא, ממש לא, זה עניין עקרוני, הוועדה תקבל המלצות ותבצע בדיקות.

אני לנגד עניי יש דבר אחד, טובת האזרח, בשביל זה אנחנו פה, חוץ מזה שום דבר לא מעניין אותי, שום דבר, לא משרד התמ"ת, לא משרד הבריאות, לא קופות החולים, לא שום דבר. אני תובע, אדוני היושב ראש, להחמיר ולהוציא מסקנות ולהביא לתקנות מחמירות מאוד כדי להעמיד את המצב הזה ולהפסיק אותו חד משמעית, יש פה ביזנס, יש פה עסקים, יש פה כספים, יש פה הכול, חוץ מטובת האזרח וזה צריך להפסיק. ואם ואני סומך עליך ואני בטוח שאתה תעשה את תפקידך נאמנה ואנחנו מאחוריך ובעניין זה אין פשרות. עכשיו אחרי ששמענו את כולם, אנחנו כבר יודעים את הכול.

יש בערבית פתגם שמורכב מארבע מילים, שאומר, "הרפואה מונעת", אם אנחנו מבצעים את הבדיקה "בלט" ועכשיו אנחנו גם נתחיל ללמוד ביטויים מקצועיים, שעולה 500 שקל ואם תגדל הבדיקה הזאת בדרישה, היא תרד בעלות שלה, אנחנו יכולים למנוע מיליונים של שקלים של הוצאה עתידית ציבורית. מה זאת אומרת, מה זה לא יכולים לבדוק אלף איש, בודקים 1500 איש, עם כל הכבוד, מה זה לא מוציאים הנחיה לבדוק אלף איש, למה לא? בשביל מה יש מעבדה?

אנחנו תובעים שהוועדה תמצה את כל דין החומרה בעניינים האלה שאנחנו שמענו היום, צריך לעשות את הבדיקה, צריך לעשות שורה של דברים מונעים וצריך להפסיק את הביזנס הזה שנעשה כאן על גבו של האזרח. ויש לנו את הכלים ואת היכולת לעשות את זה, אנחנו לא זקוקים לשום תמיכה בשביל לקיים את תפקידנו, אנחנו נשלחנו על ידי הציבור כדי גם לדאוג לבריאות שלו. ועוד מפקחים ועוד פקחים, זה לא מעניין אותנו, אם יש תקנות ויש חוקים ואין אכיפה, אז בשביל מה החוקים.

תודה רבה. פרופסור אלדד רוצה לומר משהו?

אני הייתי רוצה להגיש כמה המלצות מבחינתי דברים שאני הייתי מסכם איתם או ממליץ, בוודאי יושב ראש הוועדה ימליץ בסיכום. אחד, צריך לאסור לייבא ולמכור בריליום לצרכים דנטאליים בארץ, זה עבודתו של המשרד. חייבים להעלות את רמת המודעות בקרב רופאי משפחה ורופאים פנימיים לעצם העובדה שיש בריליוזיס בארץ ויש איזה שהם עדויות שיכול להיות שיהיו יותר מקרים עקב הגברת החשיפה. צריך להעלות את רמת המודעות לזמינות הבדיקה הספציפית בקרב הרופאים המומחים, אני לא יודע כמה מהמומחים יודעים שה"בלט" זמינה בארץ והיא יעילה.

אני ממליץ לבצע את הסקר שנדחה על ידי משרד התמ"ת שהנימוקים לדחייה לפחות, לא היו מקובלים עליי ונדמה לי שיש צורך בסקר קצת יותר גדול על ידי המעבדה של פרופסור לרמן ושל פרופסור פיירמן, כדי לדעת מה שיעור הנחשפים החיוביים שזקוקים למעקב אינטנסיבי יותר. אנחנו חייבים לקבוע נורמה של אכיפת תקנות שכבר פורסמו, כי אחרת מה הטעם לפרסם תקנות אם אנחנו לא אוכפים אותם וזה למשרד התמ"ת. וביקורת על ביצוע ההנחיות המקצועיות של משרד הבריאות, הטיעון שההנחיות הן רק הנחיות לא נשמע לי טיעון תקף, אז למה מפרסמים אותן?

אני מבטיח לכם אני אצביע נגד תקציב המדינה אם לא תקבלו יותר מפקחים, אני אצביע נגדו בכל מקרה. איגוד טכנאי השיניים, עם כל הכבוד, חייב להוציא הנחיה לכל חבריו להפסיק להשתמש בבריליום. עכשיו, אם כל הטכנאים יפסיקו להשתמש, אז רופאי השיניים יצטרכו להעלות את המחירים לחולים, להקטין את נתח הרווחים שלהם, לא תהיה ברירה, כי יהיה קרטל שלכם שתודיעו להם שאתם מסרבים להתאבד. ואם תסרבו להתאבד, תנאי השוק ישתנו.

ההמלצה האחרונה שלי, היא שלא תצא מכאן הנחיה גורפת למשרד הבריאות או למישהו, עכשיו כל מי שנחשף לבריליום, לבצע בדיקה, כי יש עשרות אלפי בדיקות ברפואה. אנחנו מכאן לא יכולים לקבוע הנחיות מקצועיות לביצוע בדיקות כי אחרת אנחנו נשלח כל מי שנגע פעם בגלדיולה לעשות אם. אר. אי. אי אפשר זה לו הזירה לקבל הכרעות מקצועיות כאלה, נדמה לי שיש תרשים זרימה של בדיקות סקר, צילומי ריאות---

חבר הכנסת אלדד, אני רוצה להבין, אנחנו לא גורם מקצועי, אבל אנחנו חייבים לדרוש מהגורמים המקצועיים שיתנהגו בצורה מקצועית ואם מביאים לידיעתנו שיש כך וכך חולים שעד היום הרפואה המודרנית של ימינו לא ידעה לאבחן את המחלה הנכונה והיום הם ללא טיפול ואם יאבחנו את המחלה הנכונה, אפשר יהיה לטפל בהם ולמנוע את החרפת המחלה, אנחנו אומרים, מצידי שיעשו סקר, בדיקות, מודעה, הם יחליטו מה.

על פי חוק מי שעושה את העבודה ומי שנותן את הטיפול הרפואי והדנטאלי זה רופא שיניים הוא נותן את ההוראה. להגיד לטכנאי אל תעשה זה אסור והרופא משתמש, זה כמו להגיד לילד תשמור שאבא ייסע עם חגורה, זה נחמד אבל זה לא אותו הדבר ולהאשים את האבא שהוא נסע בלי חגורה והוא אשם כי הוא נסע בלי. אנחנו מבקשים שתהיה הוראה לרופאים שאסור לעבוד בטכנאות עם החומר הזה. שתיים, בעניין הבדיקה הרפואית אני רק רוצה לומר, כמו בריאות, כשאנשים שעוסקים בצילומים וברנטגן, שהטכנאים יעשו.

רבותי, אני רוצה לסכם. מותר לציין שאנחנו נחשפנו פה, לדעתי, למחדל קשה, אנחנו נחשפנו פה למחדל שאומר שיש חומר מסוכן בשם בריליום שנעשה בו שימוש למרות סכנתו במדינת ישראל, עם כל הישגיי הרפואה המודרנית, לא חסרים לנו ממצאים רפואיים, חסרים לנו דרכי הנחיה, אכיפה ורצון לטפל בעניין.

אז מה שאני מבקש, אנחנו, גברתי מנהלת הוועדה, אנחנו נתכנס בדיוק בעוד חודש, לדיון בעניין, אני דורש כל אחד מהמשרדים, מייד אני אפרט, כל אחד מהמשרדים הנוגעים בעניין שנמצאים כאן, יביאו לנו תוך חודש ימים את התוכנית שהם גיבשו. במידה, ואני אומר לכם היום, אם אתם צריכים מייד לגשת לשר או למנכ"ל ולגבש את התוכנית הזאת ולא אז תודיעו לנו, אנחנו לא מסוגלים לגבש את התוכנית, ואנחנו נזמן לכאן את השר או את המנכ"ל של כל משרד.

אז נתחיל במשרד הבריאות, משרד הבריאות, אנחנו מבקשים שאתם תודיעו לנו מה אתם עושים כלפי, ההנחיות, קודם כל ההשתלמות לכל סוגי הרופאים שצריכים לדעת את זה, מומחים מצד אחד, רופאי ריאה, רופאי משפחה. בית, הנחיה בכול אופן, למעבדות ולסכם עם המעבדה המרכזית, איך בכל אופן יעשו בדיקות שישלחו מכל הארץ, את אותה בדיקת "בלט".

והדבר השני, אתם תגידו לנו איך אתם חושבים שכל חולה במחלת הסרקוידוזיס, ייבדק אם יש לו את מחלת הבריליוזיס, זאת אתם צריכים לתת לנו תשובה, אני מקבל את דעתו של פרופסור אלדד, שלא אנחנו נקבע לכם את הדרך, אבל אתם תודיעו לנו מהי הדרך, איך הדבר יעשה, אם בדרך התנדבותית, אם בדרך של מודעה, אם בדרך של סקר, אם בכל דרך שהיא. אבל ברור שיש כאן התפתחות מודרנית שלא הייתה ידוע ויש כאן הבחנה, כנראה הבחנה שגויה, בחלק מהמקרים בגלל העניין הזה.

האגף לבריאות השן, אנחנו חושבים שאתם צריכים, קודם כל להוציא הנחיות גם לרופאים וגם ולטכנאים, אם זה קיים אז תביאו לנו אותם. אני רוצה, דוקטור נוימן, צריך להבין את העניין, כאשר יש דבר מסוכן, אז אנחנו, נניח אני טיפלתי פעם, הייתי שר התחבורה, טיפלתי בתאונות דרכים של משאיות, שהמשאיות אם הן עושות תאונות ברגע שהן מעמיסות על עצמן יותר ממה שמותר. אז אנחנו דאגנו, ראינו שהנהג בעצמו, בגלל שהוא מקבל איזה בונוס בצד ועושה את הדברים האלה, והיינו צריכים גם בצדדים, מי ששולח אותו ומי שמקבל, מה אשם מי שמקבל. שלחו לא יותר חומר במשאית, לא הוא הזמין, הוא קיבל את החומר, הוא הזמין, יכלו לשלוח לו בשני משלוחים ואף על פי כן יש תקנה שמענישה אותו, כי הוא צריך לוודא, כי אין ברירה, שיש דבר רע, לפעמים צריכים כל הקצוות לסגור אותם.

ולכן, גם הרופאים, רופא שמשתמש בחומר, תגיד לי איך הוא ימצא, הטכנאי נותן לו, אז הוא יזמין את הטכנאי. המחלקה לבריאות השן צריכה לעשות הנחיות כאלה, שרופא מתלונן, הטכנאי יחטוף, אבל הרופא גם כן צריך לדעת שזה אסור עליו, וגם כן אם הוא הזמין את החומר. אם הטכנאי יטען הרופא הזמין, אז הרופא יועמד לדין, זה מה שחשוב כאן שגם לרופא הזה, אי אפשר לפתור את הרופאים משום דבר.

דבר נוסף, אני פונה אלייך ואני אומר לך, בבקשה בישיבה הבאה, קודם כל להביא לפה את מנהל האגף לבריאות השן. ואנחנו בשום אופן, אני אומר את זה בלשון קטגורית, גם אם אין לכם מפקחים וגם אם אתם לא מפקחים, תשובה כזאת לא יכולה להינתן, זה לא מעניין אותנו האכיפה. הוא יכול לבוא ולהגיד, היינו רוצים לאכוף, אין לנו כוח אדם, אינני יודע, אבל לא להגיד זה לא מעניינו---

אני מקווה שהמשפט הזה לא הוצא מהקונטקסט כי אני מופתעת, המדיניות שלנו היא שונה, אנחנו דואגים לבריאות הפועלים---

אני ציטטתי מתשובה לעורך דין שטרן שהוא יכול לתת לך צילום, אז תואיל גם לתת צילום לדוקטור נטפוב. עכשיו, אני מבקש בעניין הזה, גם הנחיות לכל השרשרת וגם לתת לנו את הדרך לאכיפה או לדרוש כוח אדם, או להגיד לנו בכוח אדם הקיים, כמו שאת אומרת, אני עושה מבצע תאגידים ואומרת שבוע ימים לא מבקרים בתאגידים, מבקרים בטכנאים.

עכשיו, התמ"ת, אני מסמיך אותך הגברת ורדה אדוארדס, אבל למעשה זה יותר רחב. אנחנו מבקשים ממך להביא לנו תשובות על האיסור שאת אמרת, על איסור היבוא, על איסור המכירה, כפי שנאמר כאן הדברים מאוד חופשיים, גם בגלל שאסור למכור לצרכים של שיניים ואנחנו מבקשים את הבדיקות להעביר לנו ממצאי בדיקות פתע. צודקת, מה זאת אומרת, אתם מודעים מראש, הוא יודע מה עשו, הרי הוא לא טיפש הטכנאי. אז צריכים לבוא ולומר הבדיקות חייבות להיות מבצעי פתע וחד פעמים והענשה פעם או פעמיים למען יראו ויראו.

אני מקווה שהעניין יעבור, אבל בעניין הזה, אני מבקש תשובה לרופא תעסוקתי, לא לחכות למכרז, אני מבקש שהיום את תפני למי שצריך, משרד התמ"ת הוא מספיק כשיר כדי לעשות חוזה לפי שעות עם רופא תעסוקתי עד שיהיה רופא קבוע. אבל לא יכול להיות שמשרד שמטפל בכול כך הרבה דברים לא יהיה לו איש מקצוע רפואי, זה מחדל, אבי אבות המחדלים. ולכן אנחנו מבקשים מכם גם את האכיפה וגם אם יש צורך בהנחיות נוספות, אם תגידו ההנחיות כפי שהבהרתם הם מספקות, אבל אם יש צורך.

ומה שקשור לנושא היותר רחב של האיסור בצמתים. בוודאי אתם אנשי המקצוע שאני מאוד מעריך את הדברים שהוזכרו כאן, על ידי המחקרים ועל ידי המעבדות ואם אתם תמצאו עוד דברים שלדעתכם אנחנו צריכים לעשות, אז אנחנו נשמח אם תעירו את תשומת ליבנו.

אני רק פונה גם ואומר לטכנאי השיניים, שבאיזה שהוא מקום, אתם גם אחראיים למקצוע שלכם ואתם לא יכולים להטיל את זה, אם הרופא מזמין אני עושה. הטכנאים הם מספיק בעלי אתיקה שצריכים לקבל החלטה פנימית, העולם יתהפך ואנחנו לא נוגעים בבריליום, הרופא רוצה, אומרים לו אין בריליום. תאר לך שמחר יש מחסור בבריליום, זה מה שהיית עונה לו, לכן הדברים האלה צריכים להיות ברורים מבחינת טכנאי השיניים ואף טכנאי שיניים גם שאתם לא יכולים באמצעים שלכם לאכוף על האיגוד שלכם. אבל בהחלטה פנימית אתית, אין יותר בריליום.

מר שטרן, הפרוטוקול לא ישקר, תיקח את הפרוטוקול בעוד שבוע של הישיבה הזאת ותראה שהיושב ראש שאתה מייצג אותו אמר, האמת נכון, יש טכנאים שמשתמשים, כי הרופאים דורשים מהם. אז אני אומר לך, אסור שדבר כזה יהיה, לא משנה מה אומר הרופא, דוקטור נוימן, שהם לא דורשים, אני מקבל את עמדתך לצורך העניין, דורשים, לא משנה, נניח שדורשים, הטכנאים צריכים לקבל החלטה, לא נוגעים בעניין, זה החיים שלכם.

האגודה קיבלה החלטה שלא, אם יש---

אני מדבר בשמי, בשם טכנאים שנפגעו ובשם טכנאים שחשופים לבריליום ולמחלה אך אינם קולטים את המשמעות הרעל של החומר וחומרת התוצאה. לפני שלוש שנים הייתי בסך הכול בן 33, אבא לבן, עם עתיד מזהיר ומצליח בטכנאות שיניים, עסק פרטי, התמחיתי בגרמניה וארצות הברית, הרווחתי הרבה כסף. היו לי חלומות ותוכניות ארוכי טווח לחיים, נסעתי, ביליתי ויום אחד נפגעתי מתהליך שניכר בי ובריאותי והוא הרעלת הבריליום.

מצאתי את עצמי מאושפז בטיפול נמרץ, חסר אונים, היסטרי, ללא יכולת לנשום ולשאוף אוויר, מחובר לחמצן, מאז חשך עולמי, מאז חיי התהפכו ללא היכר, מאז כל החלומות והתוכניות שלי נגדעו. מאותו היום הנורא אני מחובר כל לילה למכונת חמצן עם מסיכה, כמו מסיכת אב"ך, סובל מתופעות של דום נשימה, מתעורר לפרקים כל לילה נטוף זיעה ומחוסר נשימה ואוויר.

בבוקר מתעורר עייף ומותש כאילו לא ישנתי בלילה כבר שלוש שנים, כל לילה וכל בוקר נראים אותו הדבר, במהלך היום לא מסוגל למאמץ פיזי, מתוך גבר פעיל, עובד וחרוץ שהייתי, הפכתי לשבר כלי שרוצה אך לא יכול לבצע מאמץ פשוט. כל היום מתהלך עייף, מדוכה ומוטרד ממצבי ומהחיים, במקום אבא ששיחק עם הילד שלו כדורגל, אני יושב עייף בכורסא, במקום לעבוד ולפרנס בכבוד כמו כל גבר ממוצא בגילי, אני נתמך בביטוח לאומי עם 96% נכון לצמיתות. מבלה את זמני ושארית חיי בבתי חולים, רופאים ובבדיקות, רק בחצי שנה האחרונה הייתי מאושפז שלוש פעמים בבית חולים. עד לפני שלוש שנים לא הכרתי את רופא המשפחה שלי.

במקום לבנות את חיי, לעבוד ולבלות, אני מתעסק במחשבות על איזה פעילות תקשה עליי, אני מדוכה, לא מוצא טעם חיובי בחיים, קם עייף, הזוגיות שלי נהרסה, לא יודע ולא מעניין מה יהיה מחר כי זה כמו אתמול, אותו הדבר. והתרופות עליהן עוד לא דיברתי, סטרואידים שמדכאים את המערכת החיסונית, תופעות לוואי שלהן מדכאות את הנפש וכמובן טיפול בתרופות נגד דיכאון, גרמו לי לעלייה במשקל, אני מרגיש שאיבדתי צלם אנוש, כל החלומות שלי נגוזו.

עד מתי תתעלם המערכת הממשלתית המונעת הישנות מקרים אלו ותאסור על ייבוא הבריליום ושימושו בארץ. אנחנו הפכנו לנטל על מערכת הבריאות והרווחה בארץ שגורמים לכם הממשלה נזק כספי עצום. מה עוד צריך לקרות כדי לעצור את כדור השלג האיום והנורא הזה. לנו הפגועים כבר לא נוכל להחזיר את הגלגל לאחור ואין תרופה למחלתנו חשוכת המרפא, אך אתם תוכלו למנוע מאחרים נוספים מלהיפגע ואני קורא לכם מעל במה חשובה זו שזה מחובתכם המוסרים כשליחי ציבור לעשות סוף לסכנת החיים. תודה לכל מי שנתן לי את ההזדמנות לומר את דבריי.

תודה רבה לך. עכשיו, עוד הערה אחת לסיום, אני הייתי מבקש למנות את אחד החברים שלנו, אני חושב שהמתאים ביותר זה פרופסור אלדד, קצין רפואה ראשי לשעבר ואני הייתי מבקש ממך בשם הוועדה, לטפל ולבדוק מכל מה שדיברנו כאן, את הקריה הגרעינית, מה נעשה בתחום הגרעין, אתה מוסמך על ידי הוועדה, לבוא, אם צריך למסור דו"ח לי, אם צריך למסור דו"ח לכל הוועדה. כי הנושא של תעשיות הגרעין, כפי שהבנו, מצד אחד לא מפרסמים, מצד שני הוא עוסק בחומר ואתה מוסמך על ידינו לבדוק את העניין. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00