ג' - חשש לסגירת אזור התעשייה עטרות

5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
17/11/2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 318
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום רביעי ד' בכסלו התשס"ה (17 בנובמבר 2004), שעה 10:00

חשש לסגירת אזור התעשייה עטרות.

חברי הוועדה: יורי שטרן - היו"ר
רוני בר-און

יצחק חנניה - משרד המסחר התעשייה והתעסוקה
גבי וולקנסון - משרד המסחר התעשייה והתעסוקה
לואיזה וליצקי - משרד השר לענייני ירושלים
סנ"צ דורון ידיד - קצין אג"מ מרחב ציון, המשרד לביטחון פנים
רפ"ק קובי כהן - מפקד תחנת שלם, המשרד לביטחון פנים
גלית לוי - מנהלת סניף ירושלים, התאחדות התעשיינים
רן טוטנאור - יו"ר התאחדות התעשיינים, מרחב ירושלים
אורן מיכל - סופר דרינק
משה קוקה - אם החיטה בע"מ
ירון רביד - הרשות לפיתוח ירושלים
זיו איילון - מנהל האגף לחירום וביטחון, עיריית ירושלים
ניר ברקת - חבר מועצת העיר
אילן רומן - ראש מנהלת עטרות.

יפה שפירא

איה לינצ'בסקי


חשש לסגירת אזור התעשייה עטרות

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא אזור התעשייה עטרות. המציע לדון בנושא הוא חבר הכנסת בר-און, ואני אפתח בכמה משפטים. האזור היה בעיתי עוד לפני פרוץ האינתיפאדה הנוכחית, משפרצה האינתיפאדה, מדינת ישראל בעצם ויתרה לא רק על השטח שלה אלא גם על המתקנים שבו כאשר היא הסכימה לסגירת שדה התעופה, נתנה למפעלים להתרסק ולא הבטיחה שמירה כמו שצריך.

בעיניי, כל מה שקורה וקרה בעטרות זה מקרה מזעזע ומדהים אם אנחנו משווים את זה למה שמקובל במדינות מסודרות של הפקרות והזנחה מצדה של המדינה. גם חוסר עניין טריטוריאלי וגם אי אכפתיות לאנשי העסקים ולעובדים שעובדים במקום, הזנחה ביטחונית וכלכלית, ואני שמח שלבר הכנסת בר-און העלה את הנושא לדיון.

אני חושב שעד כה היו דיונים מעטים בכנסת הקודמת בוועדת חוץ וביטחון ומעבר לזה למיטב זכרוני לא הייתה ממש התייחסות של הכנסת לפרשה כאובה זו. אני מבקש את חבר הכנסת רוני בר-און להציג את העניין.

תודה רבה אדוני היו"ר, אני מקבל בברכה את כל אלה שהעניין חשוב להם ונוגע להם ובאו הנה בין ביוזמתם ובין מיוזמתו הברוכה של יושב ראש הוועדה. אני מתנצל בפניכם על כך שמכלל עשרים חברי הכנסת שהם אנשי ירושלים וחברים באופן פורמאלי בלובי למען ירושלים, התייצבו לדיון רק תושב ירושלים שהוא יושב ראש הוועדה, ואנוכי. עמכם ועם ירושלים הסליחה על היחס הראוי לגינוי הזה של חברי הכנסת לבעיה שהיא כל כך קריטית.

אני לא יכול לפתור את עצמי מלהתייחס להקדמה של חברי יושב ראש הוועדה, אני לא רוצה להפוך את הדיון הזה לפוליטי ולא רוצה להפוך בעיה כאובה ואמיתית לכלי ניגוח כלפי הממשלה, כלפי כל ממשלות ישראל. את הבעיה צריך לפתור כבעיה ירושלמית, ואם מתוך כך גם בעיות פוליטיות שאינן ירושלמיות בהכרח יפתרו או ימצאו חיזוק בכיוונים כאלה ואחרים, נימצא רק מרוויחים מהעניין הזה. בשום אופן לא הייתי מציע להפוך א הנושא הזה לכלי ניגוח פוליטי כי אחרת אולי הניתוחים הפוליטיים יצליחו אבל החולה, שהוא חולה מאד ממוקד וספציפי ונקרא אזור התעשייה עטרות, ימות אגב הניתוח הזה.

העליתי את נושא לדיון כבר לפני ארבעה חודשים במסגרת הצעה דחופה לסדר היום, העניין בא לטיפול קצת באיחור, ואני לא מאשים אותך, בלוח העניינים של הכנסת הכל דחוף, ויחד עם זה, לא זו בלבד שהעלאת הנושא על סדר יומה של כנסת ישראל לא גרם לטיפול כפי שאני שומע, ולא זרז אותו אלא שכפי שאני שומע, המצב רק הולך ומתדרדר. אני יכול לקבוע בצער שעיריית ירושלים הפקירה את אזור התעשייה של ירושלים, הפקירה את עטרות, ועטרות לטעמי מוגדרת כחלק מהעיר שנפל.

בחודש אפריל 2004 הפסיקה עיריית ירושלים באופן חד צדדי את מערך השמירה ההיקפי באזור התעשייה עטרות, עד אז היו שם שומרים שהופקדו על השערים וכן מפעם לפעם התקיים סיור של מאבטח אזרחי וגם שוטרים של משמר הגבול, כל זה איננו קיים יותר.

עיריית ירושלים מסרבת לממן, ואפילו באופן חלקי, והמספרים מגוחכים. העירייה מסרבת לממן את עלות ההבטחה, גם הסירוב התמוה של העירייה לאכוף חוק עזר שהיא בעצמה יזמה וחוקקה שנוגע לגביית אגרה במטרה לממן את הפעולות הנ"ל, גם הסירוב של העירייה להתעסק בעניין הזה לא מעיד אלא על מדיניות מופקרת של חוסר אכפתיות, שאננות, התעלמות, ושל יחס שגובל בחרפה וטיפשות.

זאת משום שעטרות הוא בסיס למקומות עבודה, שלא זו בלבד שאפשר היה להגדילו ולהרחיבו ולספק מקומות עבודה לעיר שכורעת תחת אבטלה, אלא גם לעזור לאותם מקומות עבודה שנלחמים בציפורניים ומסכנים את נפשם, ואני אומר את זה לא בלשון מליצה אלא ביושר, כפי שהעובדות יוכיחו שאנשים מסכנים את נפשם שעה שהם עובדים לפרנסתם בעטרות. לא מקיימים את מצוות ישוב הארץ, אלא פשוט מוצאים את מטה לחמם בעטרות, עיריית ירושלים וגם שלטונות הביטחון לא מתעסקים בעניין הזה.

קצת על ההיסטוריה של עטרות, זה מקום שהוקם בסביבות 48 , היה במקום ישוב בשם עטרות, הקרקע כולה בבעלות הקרן הקיימת והכשרת הישוב, כמעט מאה שנה, כולם יודעים שזה הקצה הצפוני של תחום שיפוט ירושלים, מובלעת שמוקפת ישובים ערביים, ארם, ביר-נבאללה קלנדיה. למרות שהמקום מספק בעיקר מקום תעסוקה ופרנסה לתושבים ערביים לכפרים שמניתי, חרף זאת, העוינות של הישובים מסביב לנוכחות היהודית במקום היא עוינות מופגנת וידועה.

במקום היה ממוקם עד לא מכבר שדה התעופה של עטרות שהיה אך כפסע בינו לבין הכרה בו כשדה תעופה בינלאומי, שינחתו בו גם טיסות בינלאומיות, ולא צריך להגיד לירושלמים ולישראלים על טיסות בינלאומיות שנוחתות בירושלים. אני לא יכול להתערב בשיקולים של צה"ל שהשבית את הפעילות האווירית בשדה, אני רק יכול להביע את צערי על כך.

צירי הגישה שמובילים למקום הם כביש 60, ציר ירושלים רמאללה, עובר שועפט בית חנינא, מאוקטובר 2000 הציר חסום לחלוטין לתנועת ישראלים, יש שיבושים קשים בכביש, יש שם עבודה של החומה. ציר גישה נוסף הוא ציר מס' 4 שמכונה בגין צפון שנפתח רק בסוף שנת 2000 בתקורות גבוהות ביותר מתוך ידיעה ברורה שכל תכליתו הוא להחזיק בחיים את אזור התעשייה בעטרות.

אני יכול להעיד מעדות אישית, שלפני שהגעתי לכנסת הייתי עורך דינה של חברת אגד ושל חברת ניצבה, חברת הבת של אגד, חברת הנכסים שלה, והייתה ההחלטה גמורה וסגורה בדירקטוריון של אגד ושל ניצבה, לסגור את מוסך אגד בעטרות בגלל בעיות בטיחות טרם היפתחו של כביש בגין.

ראש העיר דאז אמר, תן לי את כמה החודשים כדי לגמור את הכביש הזה כדי שלא נסגור מקום עבודה ונוכחות בולטת של גוף עסקי כל כך גדול בעטרות, תן לי לסיים את הכביש ואפשר יהיה להבטיח את התנועה של האוטובוסים ושל הנהגים באופן שלא נצטרך לסגור את זה. עמדתי על הרגליים האחוריות ושכנעתי את הדירקטוריון של אגד בעבודה קשה, והם לקחו אחריות כגוף ציבורי גדול לא לתת את מכת המוות לעטרות, והמשיכו לקיים את זה למרות הבעיות שהיו לנהגים. הכביש נפתח ואחרי שהכביש נפתח אנחנו עומדים שוב בפני אותה שוקת שבורה של סגירת המקום.

אני רוצה לתת לכם מספר נתונים כדי שתראו כמה זה פרדוקסלי ותוצאה קשה עם פתרון כל כך קל. באזור 150 מפעלים, כ- 4000 עובדים. האזור מייצר הכנסה לעיריית ירושלים של כ- 25 מיליון ש"ח בשנה מארנונה. עקב המקום בו הוא נמצא יש רגישות ביטחונית, ואפשר לומר גם פוליטית ממעלה ראשונה, זה הגבול הצפוני של ירושלים. אם האזור הזה נופל, הגבול הצפוני של ירושלים נסוג דרומה.

ביוני 2000 אישרה עיריית ירושלים להפעיל חוק עזר עירוני, לפיו הייתה העירייה אמורה להטיל אגרת שמירה לכיסוי ההוצאות בתחום הביטחון, כפי שקיים גם במקומות אחרים בעלי בעיות דומות, מעלה אדומים גבעת זאב סביון ומודיעין. את סביון נוציא מהתחום הביטחוני, היא השתתפה בגלל המיקום שלה ובגלל הרצון של התושבים להשתתף בזה יושם גם שם אותו חוק.

בפרוץ מאורעות אוקטובר 2000 הממשלה העבירה לעירייה תקציבי ביטחון מיוחדים שמהם הועברו כספים למימון הוצאות הביטחון ובגלל זה הפסיקה העירייה את הליך גביית האגרה מהתושבים בעצמה. כל עלות השמירה שיציל את עטרות מפני סגירה, פחות מ- 1.6 מיליון ש"ח לשנה. הסירוב של העירייה לאכוף את חוק העזר העירוני לא מובן, בלי הסברים ובלי תשובות.

אנחנו מבקשים מהעירייה לאכוף על התושבים שיממנו חלק מעלויות האבטחה והביטחון והעירייה לא מוכנה לעשות את זה. אני אומר לכם שאלה שמחזיקים את עטרות בשיניים עושים מעשה שפוגע בביטחונם הם. אני אציין שני מקרים:

ינואר 2001 עקיבא פשקוס, השם יקום דמו, מנהל מפעל נייר נרצח בפיגוע פח"ע בדרכו לאזור התעשייה. בפברואר 2002, פעיל פתח עבד מג'יד מהאבי רצח את גדי רג'ואן, השם יקום דמו, בעל בית קפה באזור התעשייה. מאז אפריל השנה הופסק לחלוטין מערך השמירה ההיקפי.

ריכוזי האוכלוסייה העוינת שמסביב מאפשרים להם גישה קלה עד כדי קלות בלתי נסבלת לאזור התעשייה. אני אומר פעם נוספת, במידה ולא יחול שינוי מהותי, המפעלים ינטשו את האזור, המשמעות היא שאלפי אנשים יפוטרו ויהפכו לנטל על החברה בישראל והתוצאות הנגזרות הפוליטיות ברורות לכל אחד.

יש במקום תכניות גמורות מוכנות לביצוע של הקמת מפעלים חדשים עם 300 מקומות עבודה נוספים. ההוצאה לפועל של המפעלים האלה מותנית בכך שאנשים יידעו שהם יכולים בבטחה למצוא את פרנסתם במקום הזה.

ארבע מפעלים, בנוסף למה שאמרתי, שנמצאים בתהליכים של התחלת בנייה, משהים את המהלך עד לפתרון הסוגיה. ארבעה מפעלים בממוצע של 50 פועל למפעל, הא לכם עוד 200 מקומות עבודה. בעיר שהאבטלה בה היא קשה.

גם אם עושים חשבון ציני קר של חישובי עלות תועלת בלי שום עניין פוליטי בלי שום עניין לאומי או מוניציפאלי, חישובי עלות תועלת קרים מביאים לתוצאה ברורה שצריך להשקיע את הסכום המצחיק הזה של 1.6 מיליון ש"ח, לא יודע מאיזה מקור, אם זה צריך לבוא מהתקציב של ביטחון פנים משרד ראש הממשלה או מתקציב משרד הביטחון או העירייה, אלה 1.6 מיליון ש"ח כדי לפתור את הבעיה שתציל את אזור התעשייה בעטרות. במיוחד כאשר המכשיר לייצור הפתרון הזה כבר קיים וזה חוק העזר שפשוט לא אוכפים אותו.

אני מצטער לומר שמאז שהעליתי את הנושא לדיון במליאת הכנסת, עיריית ירושלים, לא זו בלבד שלא זזה מילימטר קדימה, אלא הלכה עוד צעד גדול אחורה מטעמים לא ברורים, כנראה תקציבים או עקשנות או ויתור או חוסר עניין או אטימות שאי אפשר להסביר, והיא פיזרה את מנהלת עטרות. המעט דבק שיכול היה להדביק את זה באופן שיביא את העניין הציבורי פנימה והחוצה, בעיקר החוצה, אבל גם פנימה כדי להסדיר את הרגולציה, גם הנושא הזה ירד.

אני קורא לך אדוני היו"ר לעשות כל שביכולתך, במסגרת התפקיד שלך כיו"ר הוועדה בשיתוף פעולה כמובן עם כל מי שירצה לשתף פעולה, אחרי שתשמע את הדברים, להעלות את העניין על סדר היום הציבורי, ואני מודיע לכם שיכול מאד להיות שכל עכבה פה יכולה להיות מאוחרת. פעם אחת שזה יתרסק, לא בטוח שיהיה אפשרי להקים את זה מחדש ובוודאי זה יעלה הרבה מאות מיליונים כי להחזיר את נשמת אפה של עטרות אחרי שנאבד אותה.

מה גובה האגרה? ממתי היו אמורים לגבות אותה? האם זו אגרה על כל תושבי העיר או רק על המפעלים עצמם?

זו אגרה רק על המפעלים, אתה משלם עבור שירות זה לא מס. מס משלם כל רחוב הרצוג גם בשביל תלפיות וגם בשביל רוממה, שם זו אגרה, זה כמו שימוש בכביש.

מה גובה האגרה?

כשהתחילו בהליכים של החוק זה היה משהו כמו שקל, שקל וחצי למטר לשנה.

המפעלים לא התנגדו, נכון? הוחלט עליה בשנת 2000 והיא לא נגבתה מעולם.

החוק אושר ופורסם ברשומות, העירייה הוציאה הודעות שומה לאור זה שבאוקטובר 2000 פרצו המהומות, עצרו את הליך הגבייה.

זה ממש מתוחכם, פורצות מהומות ודווקא אז כשצריך להגביר את השמירה זה הופסק.

הם קבלו תקציבים מהממשלה לעשות את השמירה, אז היה כסף והיה אפשר לעשות את השמירה וכמחווה למפעלים החליטו לא לגבות את האגרה.

הסכום שהממשלה נתנה לעירייה מימן את השמירה? הוא היה תחליף?

העירייה קבלה סכומים אדירים בתקופה הזו לנושא הביטחון. בין היתר זה היה גם לנושא השמירה בעטרות אבל בעיקר לגילה לצורכי מיגון. העירייה הפרישה את הסכום הדרוש לצורך קיום השמירה.

הייתה החלטת מועצת העיר על הקפאת גביית האגרה

לפני כמה חודשים הוקפא החוק.

לא גובים משנת 2000 ורק עכשיו נתנו לזה ביטוי? פיזור מנהלת עטרות זו החלטת מועצת העיר?

עיריית ירושלים לא הקימה את מנהלת עטרות ולכן היא גם לא פרקה אותה, היא הפסיקה לממן בצוק עיתים את משכורתו של מרכז העמותה.

זה כמו הרופא שלא הרג את החולה אל ניתק לו את החמצן, זה בערך סוג כזה של תירוצים.

מר איילון טועה בהצגת הנתונים, את המנהלת הקים טדי קולק ראש העיר ירושלים.

הוא לא הקים.

עיריית ירושלים הקימה את המנהלת עוד בתקופתו של טדי קולק ומאז החזיקה את נושא המנהלת שעיקר ההוצאה הוא שכרו של מי שעומד בניהולה לאורך כל השנים.

זו מנהלת כמו מנהלת גילה?

לא, היא התחילה כגוף בלתי סטטוטורי, במהלך השנים, מ- 94 כשקבלתי את תפקיד, הקמנו עמותה כדי שזה יהיה ישות משפטית שאפשר לייצג אותה. יש נציג של ראש העיר ירושלים וועד המנהל, יש גם נציג של הרשות לפיתוח ירושלים של משרד התמ"ת של התאחדות התעשיינים ושל החברה הכלכלית וכמובן החברים בוועד המנהל הם ועד נבחר.

שמי רן טוטנאור, יו"ר התאחדות התעשיינים במרחב ירושלים מזה שבועיים, אני גם תעשיין גדול בירושלים בגבעת שאול. רציתי להוסיף ולהסביר על כל המספרים ועל מה שחבר הכנסת בר-און הסביר לנו למרות שזה מספיק חזק, אם היו אומרים לנו, כאנשים פרטיים להשקיע מיליון שקל ולקבל תמורתו 25 מיליון ש"ח, היינו רצים ועושים את זה.

אני אומר לך שתמורת 1.5 מליון ש"ח תקבל 25 מיליון, אז בעסק הפרטי שלך היית משקיע גם 20 מיליון בשביל לקבל 25 מיליון ש"ח אבל בענייני ירושלים, במפעלים האלה שאנחנו כל כך זקוקים להם, אתה מזלזל בזה, לא מוכן להשקיע את הפרוטות האלה, אבל אתה רוצה לקבל את ה- 25 מיליון.

אני אומר שבזמן שכל העירייה עומדת על רגליה ומבקשת להביא מפעלים חדשים לירושלים, באותו זמן אתה מוציא מפעלים מירושלים. איך אתה בדיוק חושב שמפעלים חדשים יכנסו לירושלים שהם שומעים שאתה זורק מפעלים מירושלים.

אתה פונה ישירות למר איילון, הוא זה שמקבל את החלטות האלה?

הוא נציג העירייה. יש פה דברים תמוהים ואטומים. מצד אחד אנשים רוצים שתעשייה תגיע לירושלים מצד שני זורקים מפעלים מירושלים. העיר הזו במצב סוציו-אקונומי אחרון במדינת ישראל. אתה יודע בדיוק את המצב הסוציו אקונומי של ירושלים, אתה יודע בדיוק מה קורה ל- 4,000 האנשים שזורקים לרחובות.

אינטר-קוסמה כבר לא בירושלים, טבע כבר לא באזור ההוא, נוריאל שזה תעשיות נעלים כבר העביר את המשרדים שלו והוא בתהליך עזיבה, מפעל המסוקים של התעשייה האווירית בתהליכי עזיבה, פלג בתהליכי עזיבה לא רק בגלל הנושא הביטחוני אלא מפני שעיריית ירושלים נתנה לה שומה של 4 מיליון ש"ח על סלילת הכביש של ארם שהם לא יכולים בכלל לנסוע בו כי הוא מסוכן מבחינה בטיחותית.

העירייה סללה את הכביש ואי אפשר לנסוע בו מבחינה בטיחותית, הם נתנו עכשיו שומה למפעל של 4 מיליון ש"ח. יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה והעירייה מתהדרת בזה שהם לא אחראים על השמירה. אבל הם ממנו את המנהלת, עד ינואר הם שילמו עבור הביטחון ואנחנו מבקשים או את הכסף או להפעיל את חוק העזר העירוני.

אנחנו צריכים את חוק העזר כי אז כל מפעל יחליט בעצמו אם הוא ישלם או לא. יש פה נציגים של מפעלים שלא רוצים להיות פריירים אז אנחנו מבקשים מהעירייה או שתמשיך לתמוך שם ולקבל עבור האזור 25 מיליון ש"ח בשנה - - -

הכסף הממשלתי לביטחון עדיין מגיע?

ארבעה מיליון ש"ח לגדר לא לתפעול. גם אם נעזוב את כל מה שאנחנו מבקשים מבחינה הגיונית, מבחינה כלכלית אי אפשר רק לקחת ולא לתת.

בשביל זה צריך גם לחשוב בצורה לוגית ולא כולנו יודעים לעשות את זה.

שמעתי את דברי חבר הכנסת בר-און ונוכחים נוספים והבעיה ברורה. אני רוצה להדגיש כמה דברים, אני טוען שחשיבות נקבעת לפי סדרי עדיפויות. אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה וראש העיר יכול להגיד מה שהוא רוצה אם בפועל סדרי העדיפויות העירוניים זה להשקיע ארבעה מיליון ש"ח, יש כאן בעיה בין דברים שנאמרים לבין דברים שנעשים.

אני רוצה להזכיר לך שלפי הסקירה שקבלנו מחבר הכנסת בר-און, ההזנחה הזו נמשכת כבר כמה שנים וזה לא רק באשמתה של העירייה הנוכחית.

אני מדבר על המצב כרגע, ועל המחדלים הנוכחיים, אפשר ללכת היסטורית מאה שנה אחורה.

זה לא מאה שנה אלה כל שנות האינתיפאדה.

לגופו של עניין צריך להסתכל על הכסף שמושקע בעטרות כהשקעה ולא כהוצאה. פונים אלי סוחרים, יש עכשיו בעיה קשה שחברות ביטוח לא מבטחות את האזור. מה שקורה הוא שכשבא מפעל גדול הוא יכול איכשהו להשקיע בעצמו אבל המפעלים מפעלים קטנים קורסים, הם לא מסוגלים לשלם סכומי ביטוח גדולים והחברות לא מבטחות את האזור וזה רשמי. דבר שני הבנקים לא נותנים הלוואה כי הנכסים לא שווים כלום, ואי אפשר לממש אותם, הבנקים רואים את המפה ומבינים את המדיניות שבאה מלמעלה.

אבל זו לא המדיניות של העירייה, אני חולק עליך, זה מתחיל ממשלת ישראל מלפני שתי ממשלות, לכן האזור מוזנח. יש הרבה דברים שהעירייה חייבת לעשות, אבל צריכה להיות תכנית ממשלתית.

היוזמה חייבת להיות יוזמה עירונית שמציגה תכנית לממשלה שאומרת שאנחנו רוצים א' ב' ו-ג', ואני רוצה להציע הצעות. הבעיה לכאורה כאן היא התפר בין עירייה וממשלה. אני מסכים עם חבר הכנסת בר-און שהאחריות להוביל את המהלך צריכה להיות ברמת העירייה, אבל בשביל לקדם את העניין, האוצר בא לעירייה ואומר לה תשרדו, תצמצמו ותאזנו את התקציב.

העירייה, בשביל לצמצם את התקציב שלה לוחצת ומצמצמת בדברים שלפי דעתה פחות חשובים. אחרי זה הפרס לעירייה זה לקחת שיק לא מסומן במענק של 230 מיליון ש"ח מענקי בירה או לחליפין, עכשיו יש גזר חדש, 40 מילון ש"ח שמיועד לעירייה לצמיחה ולקידום העירייה.

אני טוען שאנחנו צריכים לומר שלא יעלה על הדעת שהממשלה מצד אחד אומרת לה לשרוד ולצמצם, הממשלה עוזרת לעירייה לקבל החלטות לא נכונות. אני מציע הצעה פרקטית, לסמן כסף עירוני שמגיע לעירייה ליעדים אסטרטגים ממשלתיים ולא לאפשר לעירייה לפעול בניגוד לאינטרס לאומי. מה- 40 מיליון ש"ח או ממענקי האיזון, או ממענקי הבירה שהממשלה נותנת, ואלו שיקים מאד שמנים, לסמן את הכסף לנושאים שהעירייה לא מסוגלת להתמודד אתם כמו עטרות חינוך תרבות וספורט.

זה לא אותו משקל, תרבות וחינוך זה עניין הרבה יותר עירוני מאשר ביטחון וריבונות בשטח.

אני ממשרד התעשייה והמסחר, ראש מנהל אזורי פיתוח. אני רוצה לציין שהמשרד שלנו השקיע 4.5 מיליון ש"ח לטובת הגידור, כאשר 700,000 הלכו למתכננים, הייתה תכנית ב- 2004 להעביר 1.9 מיליון וב- 2005 את ה- 1.9 מיליון הנוספים, אבל יושב לשמאלי מר ירון רביד מהרשות לפיתוח ירושלים שביקשו בשלב זה לא לבצע את הגידור. מדובר בגידור אזור התעשייה, חלק אחד גודר.

למה אתם מסרבים לקחת את הכסף?

אנחנו לא מסרבים, אנחנו מבצעים כרגע, לאור ההקמה של גדר ההפרדה, תיאום מחדש של כל תכניות, כי התכנית של מיגון האזור נבנתה עוד לפני תכנית גדר ההפרדה והניחה כניסות ויציאות שונות מהמצב הנוכחי שמערכת הביטחון מכתיבה. יש לנו סדרה של תיאומים מחדש עם משרד הביטחון מג"ב ומשטרת ישראל לגבי תפיסת הביטחון ופרויקט הגידור המחודש. בגלל שהתמ"ס הקצה כסף, אין טעם להוציא מכרז שהוא כבר לא רלוונטי.

עד שהם יגמרו את זה כבר לא יהיה על מי לשמור כי לא יהיו מפעלים.

כמה זמן זה צריך להימשך?

המכרז בחלק הדרומי אני מניח שיצא בשנת ‏2004.

אתה מדבר על גדר ההפרדה?

20% מהכסף כבר אכל התכנון, מחכים שהתכנון יאכל את כל הכסף?

אתם הרשות לפיתוח ירושלים, אתה לא רואה פה הרס של פיתוח ירושלים?

אני מבקש להפריד את הבעיה לכמה מישורים. קודם כל הנושא של הצבת גדר ההפרדה משנה קצת את התפיסה והמשקל שגם המפעלים בעצמם נתנו לנושא של גדר הביטחון. הגדר הזו לדעתי אמורה יותר למנוע עבירות רכוש מאשר עבירות או סכנה של פח"ע שהייתה במהלך האינתיפאדה שאז נולד פרויקט מיגון האזור.

נושא שני זה הנושא של אזור התעשייה עצמו והחיבור שלו לירושלים, וחבר הכנסת בר-און הזכיר את סלילת כביש 4 צפון, יש היום מגרשים זמינים לשיווק באזור ויש עדיין בקשות למפעלים.

פריירים רק מתחלפים.

יש עדיין בקשות של מפעלים.

שבאים להחליף את אלה שבורחים.

טלפון אחד לסופר דרינק ואף אחד לא יבוא.

נראה לי שאתה חי על פלנטה אחרת.

אני לא חושב שאני חי בפלנטה אחרת.

קח את המאזן של הגירה שלילית והגירה פנימה באזור עטרות של מפעלים ועסקים ותבין לבד.

לא אמרתי שאין בעיה, אמרתי שאני מציע להפריד את סוגיית נושא הגידור של אזור התעשייה והשמירה בו.

אז תיתן פתרון חלופי, האנשים האלה לא עומדים דווקא על פתרון גדר, הם מבקשים ביטחון. אתה אומר הגדר כעת פחות רלוונטית וצריך להתאים אותה לגדר אחרת.

מערכת הביטחון שינתה לנו את כל מערך התכנון.

אז אתם כרשות לפיתוח ירושלים צריכים להיות אינטרסנטים מאד במתן מענה לצורכי ביטחון. כל עוד בונים זה ייקח זמן, אני מדבר לעת עתה.

נוכח המצב הכל כך טוב שאתה מתאר, השאלה אם כסגן ראש הרשות לפיתוח ירושלים אתה מוכן לעשות מעשה של דוגמא, ואני אחראי מכספי האישי להעמיד לרשותך משרדים שם, או שתעביר את המשרדים שלך לשם.

אין לי בעיה, זו לא שאלה של להעביר את המשרדים - - -

אני רוצה לשמוע ממך רק דבר אחד, מה אתם כרשות לפיתוח עושים בשביל שמחר בבוקר, אנשים שעובדים או מפעילים עסקים בעטרות ירגישו בטוחים יותר ויעזבו את המחשבה של עזיבה?

אנחנו עושים מספר דברים, דבר ראשון מקדמים מחדש - - -

זה לטווח ארוך, אני מדבר על מחר בבוקר.

בכסף של התכנון אפשר היה לאבטח את המקום חצי שנה. במקום לשלם לארכיטקט או לאדריכל אפשר היה לשלם את זה לביטחון, הרי ממילא הארכיטקט הזה לא הזיז אתכם מילימטר קדימה. בשביל 1.6 מיליון אתה לא יכול לחסוך מאתנו את הדיון הזה?

העברת התקציב שמשרד התמ"ס הקצה לטובת תכנון הגדר לא ניתן להעברה לשמירה.

מה אתה עושה בשביל שהיום בערב אנשים ירגישו יותר ביטחון?

לרשות עצמה אין מקורות לממן את השמירה הזו. הייתה פניה של הרשות לעירייה ולמשרדי הממשלה לנושא תקצוב השמירה.

הייתה פנייה?

למספר משרדים באמצעות מנכ"ל העירייה על מנת למצוא משאבים לשמירה הזו ולא נמצאו מקורות. הצענו להשתמש בתקציב הגדר וקבלנו תשובה שלילית ממשרד התמ"ס.

אני רוצה לתת קצת שכל לעניין, אם בונים גם את הגדר הכי טובה שיש אבל אין עליה שמירה, חבל על הכסף.

שמי גבי וולקנסון, עוזר מנכ"ל משרד התמ"ת. בכל אזורי התעשייה בארץ ראינו שיש שני דברים שהם המובילים את אזורי התעשייה בארץ וגורמים לכך שאזור תעשייה מצליח או כושל. שני הדברים האלה הם ראש עיר שמקדם את אותו אזור תעשייה ושזה חשוב לו, ודבר שני שהוא ממנה פרוייקטור או מנהל מנהלת שעוסק בדברים היומיומיים של אותו אזור תעשייה. זה הוכיח את עצמו. אם באזור התעשייה הזה יהיה מנהל מנהלת, הכול היה מסתדר.

היה מנהל מנהלת והדברים לא הסתדרו כי לא הכול תלוי בו.

אתה אומר שהבעיה של עטרות היא לא ביטחון?

אני לא מצליח להבין מהדיון למה לא אי אפשר לגבות מהמפעלים את הכסף לשמירה?

כי העירייה ביטלה את זה.

אבל אם יש לך מנהל הוא לא צריך את העירייה הוא עובר במפעלים ואוסף את הכסף.

מנהל מנהלת אוכף חוק עזר?

אנחנו צריכים לשמוע מכל המשתתפים שמייצגים את המוסדות הוא מה אתם עושים בשביל שהאבסורד הזה ייפסק והנכס הזה לא יישמט מידינו.

הצענו ארבעה מיליון ש"ח כדי לגדר את האזור, אני לא יכול לעשות את זה בעצמי.

הצעתם בתקופה שהייתה תקופה אחרת מבחינת פרישת הגדרות, היום אתה יודע שזה בלתי אפשרי, עד שייבנה טוואי הגדר, שאני לא מסכים אתו, עד אז גידור האזור לא שווה. לכן אם אתם רוצים לסייע לאזור התעשייה שהוא חשוב לכל הדעות וחשיבותו הרבה יותר גדולה מהחשיבות העירונית שלו, אם אתם רוצים לסייע, אתם צריכים לסייע בכלים שאפשר להשתמש בהם באופן מיידי, ולא בכאלה שהם רזרבה לעתיד.

אני מוכן לשבת עם אנשי העירייה ולבנות תכנית כדי לטפל בזה. אם אפשר להסיט מהקמת גדר למשהו אחר בתחום התשתיות, אני לא מממן הוצאות שוטפות, אני יכול לממן תשתיות נדרשות, אני יכול להסיט את הכסף הזה לדברים נדרשים באזור התעשייה.

כשאנחנו יושבים עם הרפרנטים של אנשי האוצר לגבי התקציבים, כשאתה מעלה נושא של תקציב עבור שמירה, הם אומרים אתה לא משרד הביטחון תפקידך להקים אזורי תעשייה. בקושי הצלחנו להסיט את התקציב הזה לגידור.

אם נשמע עוד עדויות מהשטח זה לא יעזור כי המצב ברור.

אני מבקש רק להוסיף משפט, שמי אורן מיכל ממפעל סופר דרינק בעטרות, מפעל שמעסיק כמאתיים עובדים עם מחזור מכירות של בסביבות מאה מיליון ש"ח בשנה. אנחנו מבקשים, ומתחננים שיפעילו את החוק, אנחנו רוצים לשלם, לא רוצים שיממנו לנו, תנו לנו לעבוד אנחנו רוצים להשקיע ולהרוויח ולהביא עוד עובדים לירושלים.

נציג מהמשרד לענייני ירושלים.

לצערנו זה לא משרד זו רק לשכה של השר והיא לא מתוקצבת כראוי בכל הנושא של ירושלים.

שום דבר לא מתוקצב היום כראוי.

תקציב לשכת השר עומד היום על אפס. כך שאין לנו כלים. הכלי היחיד שעומד לרשותנו היום זה השר שרנסקי העומד בראש ועדת השרים לענייני ירושלים, היא בוודאי יכולה להתכנס ולדון בנושא הזה, וזה מה שאני אעשה.

שתתכנס ועדת השרים שיש לה סמכויות של כל הממשלה, אלא אם כן שבועיים אחרי קבלת ההחלטה יש ערעור, היא מסוגלת להעביר החלטה שתחייב את משרדי הממשלה לפעול בהתאם.

בתנאי שאחד ממשרדי הממשלה לא מתנגד לזה, אבל זה בהחלט שווה דיון בוועדה.

אני רוצה להוסיף היבט נוסף של מידת הפגיעות של האזור שמבחינתנו זו מכה נוספת שהאזור עומד לספוג בתקופה הקרובה. אזור עטרות מוגדר כאזור עדיפות לאומית א', לכל סוגי התעשייה, מתוקף כך עד היום נהנו מפעלים חדשים שהגיעו לאזור מהטבות שמעניק החוק לעידוד השקעות הון להקים מפעל, מדובר בסיוע של המדינה להשקעות.

בתקופה הקרובה עומדים להיכנס תקנות חדשות לחוק הזה לפיהן קריטריון הייצוא יהיה קריטריון קשיח בדרכו של מפעל לקבל אישור ואנחנו רואים בכך פגיעה קשה נוספת שהאזור עומד לקבל בכך שמפעלים לא יוכלו ליהנות מההטבות שבחוק. הבאנו את הנושא בפני מנכ"ל משרד התמ"ת והוא אמר שהוא ישקול את זה ואנחנו מאד מקווים שיימצא פתרון.

למשטרה יש מה להגיד בעניין?

אנחנו מבצעים פעילות גם של מג"ב במסגרת סיורים - - -

אמרו שמג"ב הפסיק את הסיורים.

יש שם בסיס מג"ב עם שלוש פלוגות שמחויבים לעבור דרך אזור תעשייה עטרות בשביל להפגין נוכחות בכניסה וביציאה. הג'יפ לא נקודתי לעטרות, אין סיור נקודתי בעטרות אבל במסגרת אזורי הסיור או שאנחנו פרושים בשאר חלקי העיר במסגרת חלוקה לאזורים.

אתה יכול לדאוג לנוכחות גבוהה יותר, ולפחות חלקית לסגור את הפרצה הזו בכוחות שיש לך.

קיים קושי כי אנחנו מחויבים לתת תגובה ופרישה בכל חלקי העיר לפי סדר עדיפויות.

אין לך שום עדיפות לאזור הזה?

קיים קושי. יש עדיפות במסגרת העדיפות שיש לאזור הזה יש את הג'יפ הגזרתי שמסייר בכל הגזרה ומטבע הדברים יותר בעטרות, אותו דבר לגבי הניידת הגזרתית של הסיור.

אתה יושב עם המפעלים בנושאים האלה?

מפקד התחנה ישב עם אילן רומן כנציג המפעלים ותאם את הפעילות, עד אפריל הייתה חברת שמירה שבשעות היום היה סיור משולב שלנו, של שוטרים כחולים, עם חברת השמירה ובשעות הלילה החליפו אותנו שוטרי מג"ב יחד עם נציג חברות השמירה וזה נתן שילוב של 24 שעות. מאז אפריל אנחנו פועלים לבד.

אני בעל מפעל מצות בעטרות מרכז כ- 50 עובדים במערכת ועושה ייצוא גדול מאד. רציתי למקד את הנקודה, יש שני חיצים המופנים אחד לכיוון הממשלה ואחד לעירייה. הטענה שלנו כלפי העירייה היא אך ורק לגבי יישום החוק, היה גם עניין שהעירייה תעסוק בזה, זה ברור.

העירייה שאננה מסיבה פשוטה שכיום יש כמות מסוימת של מפעלים שלא נוטשים את האזור לא בגלל הסיבה שאין להם אלטרנטיבה יותר טובה, אלא מפני שאין להם יכולת לנטוש. מה שיקרה זה רצחת וגם ירשת, גם ארנונה ומיסים, אין ביטוחים, מפעל לא מבוטח שהבנק לא מממן אותו, הוא יקרוס, לא תהיה נטישה של המפעלים הקיימים הם פשוט ידעכו וייעלמו.

אילן, אולי מתוך הניסיון שלך אתה יכול להציע פתרון?

אני חושב שהדבר יותר ממובן, חוק העזר הזה מלכתחילה נועד לתת מענה ולהסיר את העול הכלכלי מהעירייה ולקחת אותו על כתפיהם של המפעלים.

המפעלים במצבם הנוכחי מסוגלים לזה?

הם רוצים, זה יצא להם יותר זול.

העלות פר מפעל תהיה כזו שכולם יכולים לעמוד בה.

מה לגבי המנהלת עצמה?

מכיוון שאני עובד בהתנדבות, מה- 1 בפברואר מאז לא קבלתי שכר. אני פורש גם מההתנדבות הזו בסוף החודש הזה, שידאגו המפעלים והעירייה לזה.

איך הוחלט על פיזור המנהלת, זו הייתה החלטה שלטונית?

זה היה אילוץ.

עיריית ירושלים הפסיקה להזרים כסף לטובת המנהלת.

נפריד את שני הדברים, נושא המנהלת ונושא השמירה, המנהלת מומנה על ידי עיריית ירושלים כי עיריית ירושלים הקימה אותה וזה למעלה מ- 15 שנה בלי קשר לנושא השמירה.

עוד מעט זו תהיה מנהלת בית הקברות.

כמה דקות של עובדות.

לפני כן לא היו עובדות.

לפני כן היה ערבוב של דברים שקשורים גם בפרשנויות ובוודאי שלא כל העובדות נר לרגלי כל מי שדיבר. ראשית, אני חושב אדוני היו"ר, שעלית על הנקודה, הבעיה היא לא בעיה עירונית, זו בעיה של מדינה, כולנו באותו צד ובאותה סירה, כולנו בעד, לא תמיד יש לנו את היכולות ולא תמיד יש לנו את ההסכמות, אבל גם הטונים צריכים להיות קצת יותר נמוכים וצריך להבין, אנחנו כולנו בעד.

זה המצב הכי גרוע כי אז שום דבר לא זז

תסביר את ההרצאה המלומדת שלך ואת הטפת המוסר לכולם, איך זה שהעירייה החליטה לבטל את חוק העזר הזה. אתה פה בשביל לענות על שאלות לא בשביל לשאת הרצאות.

במשרד התמ"ת יושבים אנשים שאין ספק שגם הם בעד. אנחנו בשיתוף פעולה מלא אתם וזה נכון שהם הקצו כסף לגידור - - -

אדוני, לא תוכל ליצור אווירה טובה יותר ממה שיצרת בדברי הפתיחה, תסביר לנו - -

עיריית ירושלים מעולם לא ממנה את תקציב האבטחה בעטרות. היא הצליחה עד השנה האחרונה להביא כסף מהממשלה, החליטה הממשלה להפסיק עם זה השנה.

תסביר למה אתה מתכוון הממשלה הפסיקה?

ההוצאה שחבר הכנסת בר-און דבר עליה, ה- 1.6 מיליון שהעירייה ממנה ושטוטנאור אמר שהעירייה ממנה, העירייה מעולם לא ממנה.

אתה אומר שהממשלה הפסיקה לממן, הכסף שקבלתם מהממשלה היה מסומן? היה כסף ייעודי לאבטחה?

למה אתם לא אוכפים?

הוא היה כסף ייעודי לאבטחה לעטרות ממשרד האוצר בתקופה שהצלחנו להשיג כספים שאין לנו אותם יותר.

היה ממש סעיף כזה?

הייתה ממש העברת תקציבים של כספים לאבטחת עטרות בשנים קודמות ממשרד האוצר באמצעות הרבה מגעים שניהל מנכ"ל עיריית ירושלים עם מנכ"ל התמ"ת.

ברגע שזה הופסק למה לא הפעלתם את החוק העירוני ובמקום זה השנה קבלתם החלטה להקפיא אותו באופן פורמאלי.

לעירייה יש בעיות נוספות, בירושלים יש בעיות נוספות פרט לאזור תעשייה עטרות, שוק מחנה יהודה למשל אינו פחות מאוים, להפך.

הוא אומר שזה פשוט לא בסדר העדיפויות.

יש לך חוק עזר עירוני שחל על אזור עטרות.

ואנשים אומרים שהם רוצים לשלם.

שישלמו.

אתה חושב שזה יהיה כמו במועצת העיר שנשאל אותך דבר אחד ותענה לנו דבר שני? מה שייך מחנה יהודה לביטול חוק העזר בעניין עטרות? היה חוק, היה מכשיר.

מחובתה של עירייה לראות את ההפרש בין יכולת הגבייה שלה, לא את פוטנציאל הגבייה אלא גם יכולת את הגבייה בפועל של בערך 50% על אותם מפעלים שלא משלמים ובגללם רוצה המנהלת שאנחנו נהיה חברת הגבייה שלה. אין לעירייה את הדלתא הזה.

עיריית ירושלים מודה בפיך שהיא לא מסוגלת לאכוף חוקים ולכן היא מבטלת אותם, זה מסר נפלא מצד עירית ירושלים.

וסדר העדיפויות של עטרות הוא נמוך.

אני לא רוצה להיכנס לדיון הפוליטי, את זה תעשה אתה, תניח לי לתת תשובות עובדתיות בלבד.

אז מהי העובדה? היום נעשית גבייה על ידי קבלני ביצוע חיצוניים שחיים מתוך הגבייה עצמה ומצליחים לגבות בצורה גסה. פה במקרה יש גם נכונות רבה של המפעלים להשתתף, אולי לא של כולם כי לא כולם נמצאים פה, יש חוק שמחייב, לא רק מאפשר, גם מחייב, כאשר הממשלה הפסיקה את המימון, שזו הייתה סיבה שלכם לא לגבות את הכספים כל עוד היה מימון, עכשיו כשהיא הפסיקה, אתם גם מפסיקים ומבטלים את הבסיס החוקי לגבייה.

קרה עוד דבר ואני מבקש להתרכז בעובדות, בשנת 2003 הייתה אבטחה ונרשמו במשטרה62 עבירות. בשנת 2004 לא הייתה אבטחה ברוב ימות השנה ונרשמו 28 עבירות. הייתה ירידה דרסטית של למעלה מ- 50%.

בזכות המדיניות העירונית שפטרה את הבעיות בעטרות.

אתם צריכים לקחת את ההמצאה הזו לניו יורק, תבטלו את המשטרה.

תשאל כל ילד או מבוגר בירושלים אם הוא רוצה לטייל בעטרות ותקבל את התשובה.

יש בעיה של תחושת ביטחון ולא של ביטחון, אז נעשה הפרדה.

אי אפשר להפריד.

תגיד את זה למשפחת רג'ואן, הם ישמחו לספר לך על תחושת הביטחון שלהם אחרי שהם קברו את גדי. אין בעיית ביטחון יש בעיה של תחושה? ביום הזיכרון תשלח להם את זה.

עיריית ירושלים אמרה למפעלים ולממשלה בואו נלך על שליש שליש ושליש, נעשה מאמץ השנה כל אחד ישלם 600,000. רק עיריית ירושלים נתנה את ה- 600,000 שלה, המפעלים לא נתנו אגורה והממשלה לא נתנה אגורה. ה- 600,000 האלה מיושמים עבור מנהלת עטרות ימים אלה, אילן קיבל את שכרו, חברת האבטחה מקבלת את שכרה.

עד רגע זה לא קיבלתי.

אתה יודע שאין מחזיק תיק בעירייה על הנושא הזה.

מה הדירוג שלך בעירייה? 600,000 נותנת עיריית ירושלים ולא יכולה לתת 1.6 מיליון. זה פחות מעלות מעביד שנתי של אחד ממקבלי השכר הגבוהים בעירייה.

ואף מחזיק תיק בעירייה לא אחראי על זה, אתה יודע שאין מחזיק תיק לענייני תעסוקה ועטרות? אף אחד לא אחראי על זה.

יש דברים שלא קשורים לאדון איילון. אתה אחראי על הביטחון ולכן גם על תפיסת הביטחון.

הוא אומר לך שאין בעיית ביטחון שם זו רק בעיה של תחושת ביטחון. זו הכותרת לדיון הזה.

אני מאמין שאתה מביע את דעתך הכנה אבל זה ילדותי, כל אחד שרואה את מפת העיר יודע איפה עטרות נמצאת ומה קורה מסביב. הוא לוקח את הנתונים של כמה חודשים ואומר הרגעה? זה אבסורד. יש לך מקום רגיש במיוחד שמדינת ישראל מאבדת עליו ריבונות, שמדינת ישראל מאבדת בו את העסקים וגם חיי אדם. אתה, כמופקד על ביטחון בעירייה חייב לתת לזה מענה והתחמקות שלך היא בלתי מובנת.

זה לא יעזור, אני רוצה להציע הצעה לפני סיכום, אתה צריך להבין, הדיונים האלה הם דה- ז'וו, הייתי בסיור עם חברי מועצה עם סגני ראש העירייה באזור, יש לנו שתי אפשרויות הראשונה להמשיך לדבר עם הקירות לנסות לשכנע ואולי יהיה נס. השיטה השנייה היא לבוא מלמעלה, דרך התקציבים שהממשלה נותנת לעירייה ולסמן את הכסף, עד שלא יהיה פתרון אחר. לגרום לזה לקרות.

אני רוצה לשאול את קצין אג"ם מרחב ציון, סנ"צ דורון ידיד, האם אתה שותף להערכה שאין בעיית ביטחון בעטרות והכל עניין של תחושה.

לא טענתי את זה.

זה מה שטענת והפרוטוקול יוכיח. אמרת שאין בעיה של ביטחון יש בעיה של תחושה. אבסורד כזה עוד לא שמעתי, אני שואל את קצין אג"ם, חוות דעתך המקצועית, האם אתה מסכים להנחה שאין בעיית ביטחון בעטרות ויש בעיה של תחושת ביטחון. אתה מוכן לחתום על זה?

ללא ספק יש שינוי נתונים בין 2003 ל- 2004, הנתונים, בגלל תהליכים כאלו ואחרים שקרו בעוטף הגזרה. ככל שאנחנו מתקרבים צפונה לקו התפר, אין ספק שיש בעיית ביטחון.

בעטרות?

בכל האזור.

אני מבקש ממך תשובה אחראית שתעמוד מולך כשהדברים יוכחו לכאן או לכאן. בעטרות יש בעיית ביטחון או בעיה של תחושת ביטחון?

אם אנחנו מדברים על עובדות, אנחנו לא צד בעניין, אני מדבר על עובדות וכמות האירועים נמוכה.

שמעתי אותך. יש בעיה של ביטחון בעטרות או יש בעיה של תחושת ביטחון בעטרות?

יש בעיה בעטרות שצריכים לתת דגש לביטחון, לא יותר מאזורים אחרים.

הכותרת היא שהממונה על הביטחון בעירית ירושלים חושב שיכולים לעשות ביטוח כי זה עניין של תחושה, ובנקים יכולים לתת משכנתאות, ובמקום חברות אבטחה נביא לכם פסיכולוגים.

המסקנות שלנו הם כאלה, דבר ראשון אנחנו פונים לעיריית ירושלים.

יש דרך לחייב אותם?

אני מודיע לך שסעיף התקציב של עיריית ירושלים השנה בחוק התקציב לא יעבור עד שלא נקבל פתרונות לנושא.

הפניה שלנו לעיריית ירושלים וכדאי שהעירייה תתחשב בפניה, היא דבר ראשון להפעיל את חוק העזר ועל ידי זה להבטיח שמירה באזור ולחדש את מימונה ופעילותה של מנהלת עטרות כי אי אפשר שלא יהיה באזור הזה גוף שיהווה מענה לכל מיני צרכים.

דבר שני אנחנו קוראים לעירייה לשים דגש לבעיות הביטחון ובעיות הפיתוח של אזור עטרות. איננו מסכימים לשום קביעה שבסדר העדיפויות האזור הזה נופל מחשיבותו.

דבר שלישי, אנחנו מבקשים מהשר שרנסקי שהוא יו"ר ועדת שרים לענייני ירושלים לכנס את ועדת שרים לענייני ירושלים, ואם להתאחדות התעשיינים או לגוף אחר בעירייה יש תכנית יותר מפורטת מה הצעדים שנדרשים לשמירת המקום, שמירה לא רק במובן האבטחה, אלא את הנכסים הפעילות הכלכלית וחיזוק אזור, אז אני מבקש להביא את זה לידיעת השר לענייני ירושלים כדי שזה יהיה פלטפורמה לדיון.

מדובר בכמה דברים שהם מעבר לתחום הפיקוח של העירייה וגם מעבר לביטחון השוטף, אלה עניינים של הטבות לאזור פיתוח א' ועוד דברים שיכולים להיות חלק מתכנית לאומית, כי אני חושב שעטרות הוא אתר בעל חשיבות לאומית, אני מקווה שוועדת השרים לענייני ירושלים תשכיל ותביא להחלטה שתיתן חיזוק למפעלים, תביא מפעלים נוספים ובוודאי תסייע למפעלים הקיימים להמשיך ולפעול באזור.

אני אבקש פגישה נוספת עם מנכ"ל העירייה וראש העירייה, אפשר בעטרות. אני מזמין את חבר הכנסת רוני בר-און ואת חברי הכנסת הירושלמים לבוא לשם, כי אני חושב שמדובר בהזנחה בסדרי גודל לאומיים.

אני מודיע לך שהפגישה הזו לא תצא לפועל בשנת 2005 לאור לוחות הזמנים הצפוף של חלק מהאנשים שאתה רוצה להזמין. אבל לאור הוראות התקנון שחוקקתי ותיקנתי לפני שבועיים, אפשר יהיה לזמן אותם באותה מסגרת שבה אנחנו מחייבים אותם.

זו תהיה ישיבת ועדה ככל ישיבה אחרת רק שאני מקבל את ההצעה שהיא תתקיים בעטרות. תודה לחבר הכנסת בר-און ולכל המשתתפים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15