כנסת פתוחה

א' - פוליסות ביטוח של ספקי גז

2
ועדת הכלכלה
9.11.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 294
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, כ"ה בחשוון התשס"ה (9 בנובמבר 2004), שעה 9:00

פוליסות ביטוח של ספקי גז

חברי הוועדה: שלום שמחון – היו"ר
מגלי והבה
דוד טל
איתן כבל

עו"ד אולגה רזניקוב גבאי לשכה משפטית, המשרד לתשתיות לאומיות
עזרא לבנברג יושב ראש ועדת ההוראות, המשרד לתשתיות לאומיות
ולדימיר נמירובסקי סמנכ"ל תשתיות אנרגיה, המשרד לתשתיות לאומיות
אבנר פלור ראש אגף זיהום אוויר, משרד התחבורה
מרב בארי שני כלכלנית בכירה, משרד הממונה על ההגבלים העסקיים
עוזי אלאלוף משרד הממונה על ההגבלים העסקיים
אסף מאיר אגף התקציבים, משרד האוצר
שמשון רוט מרכז מידע והערכת סיכוני חמ"ס, המשרד לאיכות הסביבה
אמיל מלול מנהל המחלקה הפדגוגית, אגף להכשרה מקצועית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
שרון בן גל מפקחת עבודה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
ליאורה עופרי לשכה משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
סנדרה מוסקוביץ ממונה חומרים מסוכנים, נציבות כבאות והצלה
מהנדסת לימור לסטיגזון אוסטרובסקי יועצת איכות הסביבה, התאחדות התעשיינים
ג'לאל אבו חסין מנכ"ל ובעלי סטאר גז בע"מ
צדוק נתנאל מנכ"ל גז 2000
ג'ורג' דבי סמנכ"ל אמישראגז
עידו בן ארי יועץ משפטי, אמישראגז
אבי פרל בעלים ש.א.מ מרכז הגז
יורם טמיר מנכ"ל ש.א.מ מרכז הגז
משה אולדק מנהל תפעול והנדסה, חברת סופרגז
אלי משגב מנכ"ל דור גז
אורי קיסין מנכ"ל א.ב. קיסין
פנחס בידרמן מנכ"ל פזגז
אילן מירון סמנכ"ל הנדסה, פזגז
יעל דניאלי פזגז
אבינועם הינדי סמנכ"ל גז 2000
מרדכי אדרי מנהל אגף הנדסה ותפעול סופרגז
עו"ד יעקב אלעד יועץ משפטי, סופרגז
עידו יוגב קיסין
אבי אשכנזי אמגזית
מוטי גורן ראש ענף אנרגיה, מכון התקנים הישראלי
עו"ד זאב פרידמן המועצה הישראלית לצרכנות
עו"ד ירון לוינסון יועץ משפטי ומ"מ מנכ"ל הרשות להגנת הצרכן
שמואל מלכיס מנהל המחלקה הכלכלית, איגוד חברות הביטוח

אתי בנדלר

לאה ורון

יפה קרינצה



פוליסות ביטוח של ספקי גז

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא פוליסות ביטוח של ספקי גז, ואחר כך נעבור לישיבת ועדת המשנה בעניין הסעיפים האחרים בתקנות הגז.

פוליסת הביטוח בתקנות הגז מצויה בתקנה 5 לתקנות הגז (בטיחות ורישוי)(רישוי ספקי גז), התשס"ד-2004.

אנחנו מתחילים עם עניין הביטוח. קיבלנו דוח אתמול אחר הצהרים ממשרד התשתיות הלאומיות, חוות דעת. מי מציג את זה?

אדוני היושב ראש, יש לי הצעה לסדר. זה חוזר על עצמו פעם אחר פעם, שאנחנו או מנהלת הוועדה מקבלים את החומר יום לפני הדיון. אם רוצים שנתייחס לזה בכבוד - - - לי הכי קל, שכל מה שיופיע פה, גם אם זה הדבר הכי צודק להתנגד לזה ולדחות את זה, בשביל לגרום לזה שתהיה עוד ישיבה. אנחנו לא עושים את זה, ובגלל שאנחנו לא עושים את זה אתם מרשים לעצמכם כל פעם לתת ניירות, חוות דעת כאלה ואחרות, שלא מונחות לפני חברי הכנסת, לא רואים אותן, לא לומדים אותן, וממילא גם לא יודעים מה כתוב.

זה המועד שבו קיבלנו את זה. אני מצטער.

אני מדבר כרגע ברמה העקרונית ולא נכנס לפרטים של מי אשם. אני לא מחפש אשמים. אני אומר את זה כדי שבפעמים הבאות רצוי וראוי מאוד שחברי הכנסת, ובוודאי יושב ראש הוועדה ומנהלת הוועדה, יראו את החומר הזה מבעוד יום, כדי שיוכלו להתייחס אליו. איך אני יכול להתייחס היום לחוות הדעת, שתהיה הצודקת ביותר? אני צריך ללמוד אותה, אני לא מכיר את כל הנושאים הללו.

תודה. בבקשה, עורכת הדין גבאי.

הויכוח הגדול שהיה סביב סעיף 5 לתקנות הגז, על בטיחות ורישוי של ספקי גז, היה סביב סכום שהיה קבוע בתקנות האלה. הסכום שהיה קבוע בתקנות, מה שמשרד התשתיות עדכן, זה חמישה מיליון דולר. הייתה התנגדות הן מצד חברות הגז הגדולות והן מצד חברות הגז הקטנות לסכום הזה. החברות הגדולות טענו שהסכום הזה הוא קטן מידיי, והחברות הקטנות טענו שהסכום גבוה יתר על המידה.

לפי כך פנה משרד התשתיות הלאומיות ליועץ ביטוח, אשר הכין את חוות הדעת המפורטת. היועץ עשה סקר בין מספר מדינות בעולם, בדק מה נהוג שם.

מי הכין את הדוח הזה?

משרד בשם ליבוביץ שטרייכמן.

נציגים מהמשרד הזה נמצאים כאן?

לא הזמנתם אותם?

לא הזמנו אותם.

למען הגילוי הנאות, אני חושב שנדע אם המשרד הזה עובד עם איזושהי חברת גז.

משרד ליבוביץ שטרייכמן עובד עם אחת מחברות הגז שנמצאות כאן?

לא. בדקנו לפני שוועדת המכרזים של המשרד אשרה אותו. היה עוד מומחה, אבל אותו מומחה שני עובד עם חברה מסוימת, שפועלת בשוק הגז הוא נפסל.

לאחר שבוצעה בדיקה מעמיקה של סכומי הביטוח הנהוגים במדינות העולם – נעשתה בדיקה בארצות הברית, אוסטרליה, מספר מדינות באירופה – היועץ הגיע למסקנה שהסכום של חמישה מיליון דולר הוא סכום סביר. ההצעה שלו היא להשאיר את הסכום הזה בעינו. הוא גם מציע לשנות את הנוסח של סעיף 5 בצורה הבאה.

זו ההמלצה של היועץ לגבי סעיף 5.

אקרא את זה. "סיכום מסקנות והמלצות. באין אפשרות להבטיח באמצעות החקיקה את זמינותו של ביטוח אחריות על בסיס "יום האירוע" – המצב הביטוחי הרצוי – לעומת ביטוח אחריות על בסיס "יום הגשת התביעה" – המצב הביטוחי הפחות רצוי, אך הקיים – אין מנוס אלא להשאיר על כנו את הנוסח הקיים של התקנה, אשר בגדרו יהיו ספקי הגפ"מ רשאים לצאת ידי חובת דרישת הביטוח על ידי הצגת ביטוח אחריות גם על בסיס יום הגשת תביעה. הצבענו לעיל על התועלת המוגבלת מהסדר ביטוח החובה בהקשר זה של ביטוח אחריות, שהיא עצמה מבוססת על הוכחת אשם.
המלצתנו היא לאמץ את התיקונים המוצעים לתקנות המוצעות בקשר עם הסדר הביטוח, ובין השאר להרחיב בו את ההגדרה של אירוע גפ"מ כמותווה לעיל.

ההסדר המוצע הוא אחיד לכלל הענף. בהסדר כזה הסכום שייקבע צריך להיגזר מהמטרה שאותה מנסים להשיג, תוך איזון האינטרסים הנוגעים לעניין.

על פי תפיסת התקנות המוצעות כנוסחן, יידרש כתנאי לרישוי ספק גפ"מ, שהספק ירכוש פוליסות לביטוח חבותו בגבול אחריות אחיד של לא פחות מ-5 מיליון דולר לאירוע גפ"מ, בבחינת דרישת מינימום לצורך רישוי, שאינה גורעת מיתר סמכויות הפיקוח של המנהל או מחובת הספק על פי דין או חוזה.

להערכתנו מדובר על סכום שהוא בגבול העליון של מתחם הסבירות לצורך המטרה להביא לכיסוי האחריות כלפי הציבור, בקשר עם נזקים פוטנציאליים ניכרים העלולים להיגרם על ידי אירוע גפ"מ".

אדוני היושב ראש, יש לי בעיה בהבנת הנשמע. בהמשך למה שאמרתי קודם, זה לא מונח לפניי. היות והיועצת המשפטית מאוד בקיאה, ויש לה מוח חד ומחודד אולי היא תסביר לי את זה, או שמישהו אחר יסביר. היושב קרא, ולא הצלחתי לעקוב.

קראתי את רוב הדוח, ואת חלקו גם אני לא הבנתי. אני מבין רק שמוצע לאמץ פה את עמדת המשרד.

לא הייתי קוראת את זה בצורה חד-משמעית. נדמה לי שמה שנאמר כאן זה שעמדת המשרד היא סבירה, אבל אפשר גם אחרת. זה כן ולא.

אני רוצה להזכיר שאנחנו כאן לא כדי לאמץ את עמדת המשרד בכל מחיר ובכל צורה. אנחנו כאן כדי לראות איך אנחנו מגוננים על האזרח במדינת ישראל, ומשום כך אנחנו צריכים למצוא את האיזון.

אם כך תעשה שאירוע גפ"מ יהיה יותר גבוה, שיהיה עשרה מיליון דולר.

אבל צריכים למצוא את נקודת האיזון.

מבדיקת הפרוטוקול אתמול, הסעיף של הביטוח לא עבר לוועדת המשנה, ועל כן הדיון כרגע הוא דיון במליאת הוועדה.

לא קראתי את כל הדוח של היועץ, אבל נדמה לי שמחטיאים פה את המטרה. לפי דבריו של השר הקודם, מר יוסף פריצקי, מטרת המשרד בסעיף הזה היא להבטיח את נושא הבטיחות, וזה בסדר. אבל אם מדברים על כיסוי ביטוחי, אנחנו לא צריכים לדאוג לכלל הציבור. במערכת הביטוחית של חברות הגז שקיימת היום, אין כיסוי לרוב אירועי הגז האפשריים. כפי שאתם יודעים, לפי נתוני איגוד לשכות הביטוח, רובם של האזרחים אינם מבטחים את רכושם, ולכן הם חשופים לחלוטין. לעומת זאת, פוליסות הביטוח של חברות הגז אינן מכסות את אירועי הגז, שהם ברובם בתוך הבית ומעבר לאחריותן.

מה הכוונה מעבר לאחריותן?

אחריות פוליסת גז כוללת היום אחריות מוצר ואחריות מקצועית. ברגע שחברת גז התקינה מערכת שמשתמשת בגז היא אחראית בגין שני הסעיפים האלה. אבל במידה ולא, אחריותה של חברת הגז נגמרת בברז הדירתי, וכל היתר הם מכשירי גז שלא בתחום אחריותה אלא בתחום אחריות היצרן, וזה נדון כבר בישיבות הקודמות.

הצענו הצעה כוללת, שאומרת שנעשה ביטוח פוּל, שהפרמיה ממנו תיגזר בצורה שוויונית מהטלה של סכום לא גדול – מאוד קטן אפילו – על כל טון משיכה מבז"ן. לדוגמה, אם נטיל דולר על כל טון, נצבור 400,000 דולר של פרמיה שנתית, שבאמצעותה אפשר לקנות ביטוח פוּל ששוויו בין 50 מיליון ל-100 מיליון דולר. גם אם נחייב את חברות הביטוח, על פי הצעתו של שרגא אלעד ל-30 מיליון, אין בה משום כיסוי לקטסטרופות.

בהצעה שלך יש כיסוי לקטסטרופה?

כן, אתה יכול להגיע באירוע לכיסוי של מאות מיליוני דולרים, ולכלול את הכיסוי לאירועי הגז בתוך הבית.

של מי העמדה הזאת שהצגת כרגע?

של החברות הקטנות.

אני רוצה להשלים את מה שנאמר. לגבי ההצעה שיהיה פול, משיחות שלי עם בכירים מאוד בחברות הביטוח, לא מצאתי נכונות אצל אף אחד מהם לקחת את המשימה הזאת. זה אולי רצון טוב, ואולי חיובי אפילו, אבל לא נראה שיש מי שירים את הכפפה הזאת.

אני משלם פרמיה, וחברת הביטוח לא תהיה מוכנה לבטח אותי?

לא מוכנים, חברות הביטוח בעיקרון לא רוצות לבטח את ענף הגז בכלל, אז לקחת את הנושא כפול ולרכז את זה – דיבורים לחוד ומעשים לחוד.

דבר שני, וזה לא חדש, אנחנו לא מדברים כרגע על ביטוח הצרכנים על כל אירוע שקרה. זה לא ביטוח כמו ביטוח דירתי רגיל. פה מדובר על אחריות מוצר של חברת הגז, וכדי שאפשר יהיה לתבוע את הסכום הזה צריך להוכיח אשם. זו המציאות שקיימת היום, ועל זה החוק כרגע מדבר. אם רוצים לשנות את החקיקה, זה תהליך אחר, לא דרך התקנה. אולי שווה לעשות אותו אבל לא במסגרת הזאת, ולא לזה כיוונו. רצינו להבטיח דבר אחד, שאם חברת גז התרשלה, וכתוצאה מהרשלנות שלה נגרם נזק ללקוח או לשכן של לקוח, אז כמובן שיצטרכו להוכיח אשם, אבל החברה תשלם, ויהיה מי שיכסה את הנזק.

מבחינת ההיסטוריה של הנזקים שהיו בארץ, למרות שהיו מקרים כבדים מבחינת נזק – שוב, מתוך שיחות עם ראשי הביטוח – לא היה מקרה שעבר את המיליון דולר, לגבי הסכום שנתבע בסופו של דבר מחברת הגז. גם אם הייתה שם תביעה, וגם אם הנזק הכללי היה גדול, אותו חלק שהוטל בסופו של דבר כאחריות של חברת הגז וחברת הביטוח הייתה אמורה לשלם, הסכום הזה בכל ההיסטוריה שלנו היה פחות ממיליון דולר.

כמה שילמו בלונדון מיניסטור?

לא שילמו את הסכום הזה.

אנחנו מדברים פה על צרכן, לא מדברים על מפעל. למפעל יש ביטוח משלו. אנחנו מדברים על הגנה על צרכן, שאין ביכולתו לרכוש לו ביטוח משלו.

תודה. בבקשה מר דבי.

מטרת הביטוח היא כאשר קורה אירוע ולא יכולים לשלם, אז חברת הביטוח תשלם. לכן, המבחן הוא כמה עלול להיות הנזק. לפי הניסיון ולפי הפסיקה, אמישראגז נאלצה להעלות את הביטוח מ-20 מיליון ל-30 מיליון דולר, כדי להיות בטוחה שיהיה כיסוי מתאים.

לאירוע?

אירוע ותקופה. כפי שאמר מר לבנברג, חברות הביטוח לא ששות לבטח את ענף הגז. לא מצאנו ביטוח בארץ, לא יכולנו להשיג בשום מחיר, לכן נאלצנו לעשות את הביטוח השנה בלונדון, בללוידס. לגבי גובה הסכום, חמישה מיליון נראה לנו מצחיק. הנזק נגרם מאירוע אחד, בלון אחד או צובר אחד, לכן זה לא תלוי בגודל החברה. ההצעה של לשכות המסחר נראית מאוד ראויה, וזה יכול לכסות את כל מדינת ישראל, ואת כל הענף. המדינה של הצעות המסחר היא שלמעשה המדינה מבטחת. בתי הזיקוק לוקחים סכום מסוים שיחליטו, ויהיה ביטוח לכל ענף הגז. כל ספק גז מורשה – יהיה לו ביטוח.

זה מה שהם אומרים, שמישהו אחר יבטח?

כל מי מושך גז ישלם על כל טון גז דולר או חצי דולר. יהיה הרבה מאוד כסף, 400,000 דולר, שאתם אפשר לבטח.

זו מלכודת. זה כמו שלא צריך לעשות ביטוח לאוטו, אבל כשמתדלקים את האוטו משלמים עוד עשר אגורות לביטוח האוטו. זו המשמעות של העניין.

לא, לא.

זה רעיון מצוין, בואו נעשה את זה גם לגבי מכוניות. מי שצורך יותר דלק ישלם יותר.

נטל הפרמיה יחול על החברות הגדולות, שהן משווקות יותר, אז לדעתי זה גם צודק. אבל ההערה שלי היא לגבי סעיף 5(ג). הסעיף הזה אינו בר ביצוע. דורשים שחברת הביטוח תתחייב – הם לא עומדים לרשותנו, ולא פועלים לפי הוראותינו, והם לא ייתנו התחייבות כזאת.

אני רוצה להגיד משהו לנציגי חברות הביטוח. אנחנו לא נכנסים למלכודת של חברות גדולות וקטנות. לנו יש רק מלכודת אחת, האזרח. כל המשחק הזה טוב בשביל הדיון, לא ניכנס למלכודת של חברות גדולות וקטנות.

אחד המוקדים העיקריים, שצריך למקד בהם את הדיון, זה במהות הביטוח. כמו שאמר מר לבנברג, וככל הידוע לי, הסיבה שתביעות הביטוח היו יחסית קטנות היא שנדרש רשלנות או אשם של החברות. הכיסוי שצריך להינתן צריך להיות לפי הנזק של הצרכן. לא ייתכן שיש מצב שבו הנזק לצרכן באירוע לצרכן הוא שהוא נשאר בלי בית או בלי בית עסק. לכן, מבחינה מהותית הביטוח צריך לכלול לא רק מצבים של רשלנות.

מה אתה מציע?

לא רק לדבר על הגובה של הסכום אלא גם מה הוא יכסה. הוא אמור לכסות הכל, כל נזק שנגרם לצרכן.

אני חוששת שככל שמדובר בהטלת אחריות קפידה אתה לא יכול לעשות את זה באמצעות תקנות.

לא צריכה להיות שום בעיה, השאלה היא איזו פוליסה תיקנה. אם יקנו פוליסה שמכסה גם אחריות קפידה זה רק עניין של פרמיה.

השאלה אם אתה יכול להטיל חובה לקנות פוליסה שתכסה כל נזק, בין אם ספק הגז אחראי לו ובין אם אינו אחראי לו. הדבר הזה איננו סביר, וודאי שאתה לא יכול לעשות את זה במסגרת התנאים שאתה מציב בתקנות לספק גז.

בין אם מדובר במימון התשלום מטעם החברות ובין אם בדרך אחרת, התוצאה הסופית שנכללת בסכום, שמרכיב את הסכום של הגז, צריך לכלול בתוכו גם את אותו ביטוח.

ייתכן שההצעה שלך ראויה, רק אני סבורה שאין למה מקום במסגרת חקיקת משנה.

תודה רבה. בבקשה.

אני חושב שהדיון כאן נסחף לכיוונים בלתי הגיוניים לחלוטין. חובת ביטוח מטילים בדין לעתים רחוקות מאוד, רק בתחומים מאוד מצומצמים. מה שאדוני אומר כאן זה להטיל חובת ביטוח דירה, כביטוח חובה, על כל אזרחי מדינת ישראל. זה פשוט לא מתקבל על הדעת.

יש מעט מאוד תחומים שבהם המחוקק בחר להחיל ביטוח חובה, כמו ביטוח רכב. דרך אגב, הרעיון להטיל את עלות ביטוח רכב חובה על הדלק כבר נשקל הרבה פעמים, אלא שהוא משנה את עלות הדלק בצורה כל כך רצינית, שההשפעות המאקרו כלכליות שלו הן כאלה שזה בלתי ישים.

לגופו של עניין, פה מדובר על חובה שמוטלת על חברות הגז וספקיות הגז לגבי ביטוח חובה, שהוא נדיר במקומותינו לגבי אחריות מוצר. דרך אגב, באחריות מוצר לא צריך להוכיח אשם, כי יש שם אחריות חמורה, ויש רק מספר טענות הגנה מצומצמות ליצרן על פי פקודת הנזיקין ואחריות מקצועית. כך שנראה לי שיש איזשהו היגיון להטיל ביטוח חובה. לדעתי, למרות שהייתי שמח כמי שמייצג את האינטרסים של חברות הביטוח, אי אפשר להיכנס לתחום עסקי פרטי, ולהטיל חובות ביטוח כל כך רחבות ובלתי הגיוניות.

יש לך הצעה?

אני חושב שמה שמוצע כאן, למעט כמה הסתייגויות שיש לי - בייחוד לגבי סעיף 5(ג) שהוא בלתי הגיוני לחלוטין – הוא סביר בהחלט. אם נלך בהיגיון של הדובר הקודם, הוא ממש בלתי סביר, להטיל חובה לכל נזק, כולל נזק הצפה, למשל על ספקית המים – מקורות או העירייה – ולעל ספקית החשמל. ספק לא פחות מסוכן מגז.

תודה. נציגת הממונה על ההגבלים העסקיים, אני מבקש שתתייחסו לשאלת התארגנות חברות הגז לגוף אחד לצורך הכיסוי הביטוחי.

זו הפעם הראשונה שאני שומעת על ההצעה הזאת. במידה וזה ימשיך ויתגלגל נצטרך ללמוד אותה, אבל על פניו זה נראה לנו מאוד בעייתי. במקרה קודם שנתקלנו בפול של ביטוח, שזה היה ביטוח חובה לרכב אבנר, היו הרבה ועדות על מנת לפרק את אותו גוף, ולמדינה לקח הרבה מאוד שנים עד שהיא הצליחה לפרק את אותו גוף. אנחנו ודאי שלא בעד ישיבה משותפת מכל סוג שהוא של חברות הגז יחד. אבל במידה ותעלה הצעה כזאת, נצטרך ללמוד את כל המרכיבים שלה, ולהתייחס אליה ספציפית.

מה עמדתכם בקשר לטענה שסכום הפוליסה המוצע כאן, חמישה מיליון דולר - שלפי חוות הדעת זה אומר פרמיה של 50,000 דולר לשנה על ידי כל חברת ביטוח - לחברה קטנה מהווה חסם כניסה?

אנחנו לא אקטוארים, אבל אנחנו יודעים בדרך כלל מהם חסמים גבוהים, ומהם חסמי כניסה נמוכים. ברור לנו שעלייה מחמישה מיליון ל-30 מיליון, המשמעות שלה היא מאוד כבדה לחברות הגז הקטנות, ולא לחברות הגז הגדולות. ברור לנו מה האינטרס של חברות הגז הגדולות, מעבר להגנת הצרכן. זה מקרה שבו נדמה לנו שזה באמת העלאת חסמי כניסה, ואנחנו צריכים לבחון את הדוח האקטוארי שהוכן למשרד התשתיות, לראות אם יש בסיס מאחורי זה.

את אומרת ש-30 מיליון דולר זה גבוה מידיי. חמישה מיליון דולר זה נמוך מידיי?

התחלתי ואמרתי שאנחנו לא אקטוארים. יכולנו להמליץ לוועדה ולמשרד התשתיות לקחת מישהו שיודע לעשות את העבודה הזאת ולבחון - - -

לקחו, אני לא מזלזל ביכולות של מי שכתב את הדוח, אבל אני מבין שעל פיו אפשר להחליט מה שרוצים.

אני יכולה להגיד אך ורק שעלייה מחמישה ל-30 מיליון נראית לנו העלאת חסמי כניסה בצורה מאוד משמעותית.

אם הוועדה תחליט על 15 מיליון דולר, זה נראה לך חסם כניסה גבוה?

נצטרך לחזור ולבחון את המשמעות של זה לגבי חברות הגז הקטנות. לעומת זאת, אני יכולה לתת לך דוגמה, שבתקנות מופיע שחברות גז יצטרכו לספק 60 טון גז ממקום אחר. בחנו את העניין הזה מבחינת האספקה של חברות הגז הקטנות נכון להיום, האם זה מהווה עבורן חסם משמעותי. מצאנו שזה כנראה לא מהווה עבורן חסם משמעותי. אז על דבר כזה אנחנו לא אומרים שיש לנו בעיה אתו, אבל עלייה מחמישה מיליון ל-30 מיליון זה בהחלט העלאת חסם, וזה צריך לבוא במאזניים מול טובת הצרכן.

ישבתי בבית זיקוק, עם אנשים שעוסקים נוצר היום מצב בארץ שחברות הביטוח הישראליות לא רוצות לבטח את החברות הקיימות. בית הזיקוק מבטח דרך ללוידס היום, ואותו המבטח בללוידס התחיל לבטח גם את חברות הגז הגדולות. טעית קודם בחישוב, דולר לטון גז זה לא יוצר לבלון גז אפילו מיל - - -

לא עשיתי חשבון.

לא יוצר לצרכן כלום, מפני שאם יש לך עוד 400,000 דולר, ופוליסה של 100 מיליון דולר, אתה מכסה את כל מדינת ישראל. אז אין לך ברירה, אלא לעשות את זה תחת גג אחד, כי אחרת אף אחד לא יעשה לך ביטוח. אתה חייב להגיע למצב כמו שהיה עם אבנר.

תמיד מזכירים לנו שחברות הביטוח לא אוהבות לעשות ביטוח. אנחנו נתקלים בזה הרבה מאוד פעמים בשגרת יומנו, ומבטחים באמצעות חברות ביטוח אחרות בחוץ לארץ, הזכירו פה את ללוידס. אנחנו לא צריכים לחשוש מכך שחברות הביטוח לא רוצות לבטח. לדעתי, אפשר גם להטיל עליהן חובה שיבטחו, הכל בגדר הסבירות, שזה לא פוגע בחופש העיסוק וכל שאר הדברים. יש כאן את הממונה על ההגבלים העסקיים, שיכול לומר גם הוא את דברו בנושא הזה. אני מעיר את ההערה הזאת, כדי שלא נפחד שלא רוצים לבטח.

בסדר. אני מבקש מכם, נציגי הממונה על ההגבלים העסקיים, זה התייחסות למה נראה בעיניכם חסם כניסה סביר, 5,10,15 מיליון דולר?

איזה סכום גורם לכך שזה יהיה חסם כניסה.

הדבר השני, התייחסות להצעה של חברות הגז הקטנות לעשות פול. ממה שהבנתי ממך עכשיו, פסלת את זה על הסף.

לא רק החברות הקטנות, גם אמישראגז הצטרף.

אני רוצה לסייג ולהגיד שיש דין שונה במידה וחברות קטנות עושות בינן לבין עצמן איזשהו פול ביטוחי, מאשר אם כל החברות עושות יחד. זה מצב שונה.

יש פה טעות בחישוב. הפרמיה לא פרופורציונלית.

בסדר, תסבירו את זה אחר כך. הדבר השלישי שאני מבקש זו התייחסות שלכם לדוח של הביטוח שהוגש לנו על ידי משרד התשתיות.

זו הפעם הראשונה שאנחנו מגיעים לוועדה, ויש תמימות דעים בין חברות הגז הקטנות לגדולות. בנושא הזה אין תחרות.

כל מה שאמרתי, שלכם לפעמים נדמה שאם אתם משחקים לנגד עינינו את המשחק של הגדולות נגד הקטנות, אז אנחנו נכנסים לזה.

אדוני, אל תלך לכיוון הזה, כי אנחנו מזמן מתואמים אתם. חשוב מה שאמר נציג אמישראגז, ג'ורג' דבי, שהוא מסכים אתנו. האחריות על המוצר היא לא עלינו. אנחנו ספקי גז, סבלי גז, מספיק עם הסיפור הזה. יושבת פה ועדה ומכתיבה למנגנון מסחרי פרטי איך לחיות, איך לנשום, את הביטוח וכל מה שקשור. אני חבר ועדה, ואני בעד שיהיו תקנות, על מנת שיהיה סדר בענף, אבל בואו ניכנס לפרופורציה היחידה. האחריות היא לא על אף אחת מחברות הגז, לא הגדולות ולא הקטנות. המוצר שאנחנו קונים, מנפקים ומספקים, הוא גז שמנופק לנו על ידי בז"ן. אם יש שרשור ביטוחי זה בסופו של יום זה יגיע גם לבז"ן, כי אם תהיה תביעה, התביעה תהיה גם נגד בז"ן.

בקשר להגבל העסקי, שהוא לא קיים, כל החברות קונות את הגז בבית הזיקוק. כולנו קונים את הגז בבית הזיקוק. הנתונים על כל גרם שאנחנו קונים מבית הזיקוק רשומים וידועים. זה לא משהו שאנחנו יכולים לכתוב כך או אחרת. אם זה ידוע, מוסיפים לנו בקנייה במקום 2 שקלים, 2.10 שקלים. הם יקבעו מהן העלויות, וכל אחת מהחברות - - -

לפי ההגיון שלך, על פי מה שאתה מסביר לי עכשיו, קנית את הגז ושילמת 2.10 שקלים. חיברת לי בלון בבית, ולא חיברת אותו בסדר. מה הקשר לגז שנמצא בתוך הבלון?

אעשה אחריות מקצועית. ניסיתי להפריד בין האחריות למוצר – זה כמו צד ג' – שהיא תהיה על בז"ן, שזו המאסה הכבדה. אחריות מקצועית, אני כחברת גז חייב לעשות בנפרד. אתה צודק שאעשה אותה בנפרד מהאחריות על המוצר. כל חברה תחליט כמה ביטוח היא רוצה לעשות על האחריות המקצועית שלה. אני חושב שיש קבוצה שעל כל עשרה מיליון שקלים מחזור עסקי, יהיה מיליון דולר אחריות מקצועית. אני מנסה לעשות הפרדה בין האחריות המקצועית לבין האחריות על המוצר, כך שהצרכן יהיה מכוסה גם לגבי אחריות מקצועית וגם לגבי אחריות על המוצר.

בנוסף לכך, לא לכל אחד יש ביטוח מקיף על הרכב שלו. יש כאלה שיש להם צד ג' וחובה. אנחנו אומרים, שגם לחלק מהצרכנים יש ביטוח.

נניח שאתה בא אליי עם חברה אחרת. החברה אומרת שמעבר לזה שהיא מספקת גז, גם עושה ביטוח בגובה מסוים, ואתה נמצא בביטוח יותר נמוך. אז אני עושה חשבון ורואה מי שמציע יותר.

זה לא רק מה שיגידו חברות הגז הגדולות - שהן יעשו לך ביטוח יותר גדול מאשר אנחנו, ובחינם - את זה תשאיר כבר לתחרות. מה הם לא נותנים כדי שיעברו אליהם: אספקת גז לשנה חינם, כיריים ועוד. אף פעם לא הייתה ועדה מכובדת כזאת שדנה בביטוח הגז. היו מספיק אירועים במדינה הזאת, ואתה יודע שמתמודדים. אני מבקש שזה יהיה דרך בז"ן. במחיר של הגז נשלם את הפרמיה, ותאמין לי שעשית דבר גדול לעם ישראל בקטע הזה.

לנו יש ביטוח במשך שנים, אין אף חברת ביטוח בארץ שמוכנה לבטח אותנו מזה הרבה מאוד שנים, גם בגלל המחזור וגם בגלל ה- well being. כולם מתעלמים מזה, ביטוח זה לא רק סכום, לא רק אחריות מקצועית ולא רק חבות המוצר זה גם ה-well being. כל חברה פרטית רוצה לכתוב לעצמה את ה- well being שלה. אני רוצה לבטח כך ומוכן לשלם עבור זה. ברעיון של הליכה לפול אחד התעריף יותר זול, וזה בסדר גמור מבחינתי. אני מוכן להגיד שפזגז משלם יותר מ-400,000 דולר בשנה על ביטוח.

אם אגיד 600,000 דולר זה יהיה קרוב למציאות?

יותר מ-600,000 דולר. אני בקטע של כמעט היעדר תביעות ואני משלם את הסכום הזה. אם היו לי גם תביעות מעבר לגובה הביטוח הייתי משלם פי שניים או שלושה. לכן, לגבי פול כלשהו, אני לא יודע איך עושים אותו. אם ידובר על הוזלה, אני בשמחה רבה מוכן לשלם פחות, אין לי שום בעיה.

דבר שני, אני מעריך שחברות הביטוח בחוץ לארץ, כאשר הן תבואנה לבטח את הענף הזה - אם חברות הביטוח בארץ לא מוכנות לבטח - אז אני חושב שהן תהיינה - - -

גובה הביטוח שמוצע כאן בתקנות על ידי משרד התשתיות יהיה גבוה יותר או נמוך יותר ממה זה עכשיו?

העניין של גובה הביטוח היא בעיה של הרגולטור. אם הוא רוצה לדאוג לצרכנים, וכתוצאה מהרצון שלו לדאוג לצרכנים הוא יעלה או יוריד זו הבעיה של הרגולטור. צריכה להיות פוליסת ביטוח שמכסה את הרשלנות שלנו, את הפעילות שלנו אם היא לא בסדר, ומי שצריך לקבל פיצוי צריך לקבל את הפיצוי שלו.

אתה לא עונה לי. אתה לא מתנדב מחר בבוקר לקפוץ לביטוח של 30 מיליון דולר.

אני לא אקנה ביטוח של חמישה מיליון דולר. בשביל החברה שלי זה נראה לי נמוך מידיי. הביטוח של החברה שלי הוא יותר מ-30 מיליון דולר. דרך אגב, נאמר פה קודם שכיוון שמדובר על עליה בין חמישה ל-30 מיליון דולר, זה מחסום כניסה לענף – זה לא בדיוק ככה. מי שמבין בביטוח יודע שהכסף הגדול הוא בשכבה התחתונה של הביטוח.

כמה צריך לעלות ביטוח של 30 מיליון דולר?

זה תלוי בחברה. יבוא שמאי ביטוח ויראה שהחברה לא מסודרת, לא מאורגנת, היו לה הרבה תקלות, היה לה קושי מקצועי, אין לה יכולות, אז אם הוא יבטח אותה בכלל הוא ירצה פרמיה על הסיכון שהוא לוקח.

כל חברה זה משהו אחר, בהתאם להיקפים שלה?

בהתאם לרקורד הביטוחי שלה.

מר מלכיס, מה אתה אומר?

לא בררתי את הנושא הזה, משום שזה הגיע אליי אתמול רק בשעות הערב. השאלה היא מה הביטוח כולל, צריך להתייחס ספציפית לכל אחד מהכיסויים הנדרשים.

זאת אומרת שמר בידרמן צודק, שטענת הממונה מופרכת לכך שזה דבר שמהווה חסם כניסה היא מופרכת. יכול להיות שחברה תעשה ביטוח של 30 מיליון דולר ואין לה תקלות, השירות שלו טוב והכל בסדר – אז היא תשלם מחיר די נמוך. מי שאצלו זה אחרת - ישלם מחיר יותר גבוה.

התעלמתם ממה שקודמי אמר, שבביטוח בדרך כלל השכבה הראשונה היא יקרה, בהגדלת השכבה שכיחות הנזק הולכת וקטנה, וגם עוצמתו בדרך כלל, אז המחיר של השכבה השניה הוא נמוך משמעותית. כך שאין ספק ש-30 מיליון דולר כיסוי הוא לא מכפלה של פי שש מהחמישה מיליון, אלא הרבה פחות. אבל יש גבול למה שמדינה צריכה להתערב בחיי הכלכלה. זאת אומרת, נראה לי שסביר ונכון לקבוע מינימום מסוים, אבל להשאיר את השיקול לחברת הגז אם לקנות ביטוח גבוה יותר.

תודה. מר בידרמן, בבקשה.

לגבי הנתונים שנמסרו פה לגבי גובה הביטוח. לדאבון לבי, בלונדון מיניסטור התשלום של חברות הביטוח היה הרבה יותר ממיליון דולר.

בלונדון מיניסטור אני מניח שחלק מהאנשים הפסידו הכל.

וכל זה קרה ממספר קטן של מכלים בני 48 קילו.

תוצאה של מקום עסקים שלא עבד טוב שנים, בנוסף לאסון הגז זה גרם לאנשים להתמוטט לגמרי. מה זה אומר על גבולות?

בסך הכל התייחסתי למספר שנאמר פה. אנשים קיבלו את כספם.

אם אדם סגר את בית העסק שלו לשלוש שנים, הוא קיבל את הכסף שלו על שלוש השנים?

אני יכול לשלוח את החומר של בית המשפט. עד לרגע הזה עסקאות שנסגרו עם דיירים שנפגעו ובעלי עסקים עברו כבר את שני מיליון הדולר, והסיפור לא נגמר עדיין.

תודה. אדון נתנאל, בבקשה.

אני פה בעל החברה הכי קטנה, ואני הכי מודאג. בשנה הבאה אין לי 50,000 דולר לשלם ביטוח, כי את כל הכסף לי כבר בזבזתי על משפטים עם אמשיראגז, פזגז, סופרגז. אני לכל חברי הכנסת, אתם לא בעלי אינטרסים, תדאגו לצרכן, שאספק לו גז עם ביטוח. הביטוח צריך לתפוס אותי כבר מבית הזיקוק. מה שאני אעשה, זה הביטוח לחבות המקצועית שלי, שאם קדחתי במקום לא נכון – על זה אשלם. אבל אם משהו יתפוצץ – שבית הזיקוק ישלם. כולם פה בעלי אינטרסים, 30 מיליון – אני מוכר ב-30 מיליון? אני לא יכול. אם אתם לא רוצים אותי פה, תשלמו לי מה שהשקעתי ואני הולך.

אני מסכים עם דברי נציג חברות הביטוח. יש גבול למה שהמדינה יכולה להתערב, ומה שהיא צריכה ולא צריכה להתערב. אין פה, לצערי, נציג של שוק ההון והפיקוח על הביטוח - - -

הם הוזמנו, אמנם באיחור אבל הוזמנו, והייתה שיחה מאוד ארוכה עם מר בן אור.

אנחנו מתנגדים באופן עקרוני לכל סוג של הפול, כרגע בלי קשר להיבטים של ההגבלים העסקיים, וכמובן יש להם פה מקום לא קטן, כי על פניו נראה שזה מאוד בעייתי. כל הסיפור עם בז"ן – צריך לזכור שיש ברקע גם חברות שמייבאות, אז מי שמייבא לא ישלם? מסובך, רגולציה עודפת. פיצול בז"ן בפתח, הסרת הפיקוח אוטוטו, אין שום סיבה לצעד שמציעים, ועלינו זה לא מקובל.

כמו שהיושב ראש אמר קודם, מתנהל פה איזשהו דו-שיח בין חברות קטנות לגדולות. אין ספק שהחברות הגדולות, אם יצליחו להשיג פה ביטוח מינימלי גבוה, הם יצרו חסם כניסה. זה לא סוד, ואפשר לשים את זה על השולחן. אמר מר לבנברג שהתשלום הגבוה ביותר ששולם בפועל עד היום הוא עד מיליון דולר.

נכתבה חוות דעת מקצועית.

אני מודה, אין לי השכלה אקטוארית, ואני לא יודע מה סביר ומה לא סביר. אני משתמש בחוות הדעת המקצועית. מה שברור לי, שהניסיון להגדיל את זה מעל חמישה מיליון דולר, על פניו נראה כמו ניסיון ליצור חסמי כניסה. לכן, אני חושב שבעניין הזה כדאי לאמץ את חוות הדעת, וללכת על חמישה מיליון דולר.

אפשר ללכת לכיוון של קריאת הניסוח של התקנות, ולהשאיר את הסכום עד שיבוא המכתב של הממונה, ואם אתה רוצה גם חוות דעת של המפקח על הביטוח. אז נשב אנחנו ונקבע את הסכום, זה לא נראה לי מסובך.

על השולחן פה יש שתי הצעות, שגם אתה וגם הממונה אמרו באופן מיידי שעניין הפול לא נראה לכם, גם טכנית. זאת אומרת שזאת האפשרות היחידה, אבל למה חמישה מיליון ולא שישה, או כל סכום אחר.

אני מצפה מאנשי האוצר, שלדיון כזה יבואו עם חוות דעת משלהם. אתם אנשי האוצר, כולם משכילים, כולם חכמים, כולם יודעים את התורה, אבל לכם אין עמדה? אתה צריך להסתמך – בלי לקבוע בכבודו של כותב חוות הדעת הזאת – על חוות הדעת? למה אתם לא הבאתם לוועדה חוות דעת מקצועית שלכם, איך אתם רואים את זה? אז אני יכול לומר שזה ניטרלי, אני קורא את חוות הדעת שלך, מר מאיר, אני קורא את זה, ואני מוצא באיזון משהו באמצע. אני צריך למצוא פתרון מאוזן בין זה שלא ניצור חסם כניסה גבוה מידיי, לבין זה שלא נסדר את הצרכן, שיהיה מינימום מזערי. אני מצפה מכם, כאנשי הרשות המבצעת, שתתמכו ותעזרו לרשות המחוקקת בקבלת ההחלטות. אתה לא אקטואר, גם אני לא אקטואר, אבל לכם יש את כוח האדם שיכול לקרוא את הדברים הללו.

אין ספק שדרושה פה חוות דעת מקצועית, אבל צריך להבין שבעניין הזה המקצועיות, למיטב תפיסתי, היא בכל מה שקשור בנזקים פוטנציאליים משימוש בגז. זה לא במשרד האוצר, ואין לנו את היכולת לעשות את זה.

אז למה אתה מסכים לחמישה מיליון ולא לעשרה?

כי אני מסתמך על הגורמים הראויים בממשלה, ויש חוות דעת. אני אומר רק את דעתי האישית, אבל נראה לי על פניו, שהניסיון להעלות את הסכום הוא ליצור חסמי כניסה.

אבל אתה מבין שאני יכול להביא חוות דעת אחרת, שיכולה לסתור את חוות הדעת הזאת, ובמקרה טוב היא תהיה חצי מחוות הדעת הזאת.

תודה. מר נמירובסקי, בבקשה.

לאחר ששמעתי שמר בידרמן אמר שיש תביעה לשני מיליון דולר – כל מספר שנעמיד פה תמיד אפשר יהיה לשים אחריו סימן שאלה. לדעתי, המשרד הלך בכתיבת התקנות על מספר סביר.

הבנתי, נעבור להקראה. הסכום לא ייקבע היום, הוא ייקבע אחרי שנקבל את חוות הדעת של הממונה על ההגבלים העסקיים, ואחרי שנקבל את חוות הדעת של הממונה על הביטוח במשרד האוצר. נתכנס חברי הוועדה ונקבע את הסכום, זה לא צריך להיות מסובך.

צריך לקחת בחשבון את התביעה הכי גדולה שהייתה בשוק נגד חברות גז.

חבר הכנסת והבה, לא לוקחים את המקרה שהיה ולוקחים שני מיליון דולר. אנחנו לא קשורים לחסמים, אנחנו כבר שנים רבות מכוסים ב-40 מיליון דולר לאירוע. אנחנו יושבים עם יועצי ביטוח , יועץ הביטוח אומר: בשביל שהלקוחות שלך לא יהיו בתת ביטוח, אני ממליץ בפניך שתעשה ביטוח כזה וכזה, אבל אתה לא חייב. זה עולה לנו מאות אלפי דולרים בשנה. אנחנו מדברים על 40 דולר לאירוע פר לקוח, וזה לא משנה אם הוא קטן או גדול או כל מיני דברים אחרים. זה טובת הצרכן. אנחנו לא מתנדבים לזה, אנחנו יושבים עם יועצי ביטוח והם צופים את העתיד – איזו קטסטרופה יכולה להיות, ושתיים – הם יודעים מה קורה בעולם בתחום זה. הם לוקחים את כל הגורמים האלה וכך הם ממליצים מה לעשות, אז צריך להתייחס לזה בכובד ראש.

יש לי הערה לגבי הפרמיה. הפרמיה לא הולכת בפרופורציה לסכום. אמישראגז הגדילה את הביטוח ב-50%, הפרמיה עלתה ב-8%. היקר ביותר הוא המיליון הראשון, לכן מחמישה לעשרה מיליון העלייה בפרמיה העלייה אינה משמעותית. כל זה טעות.

תודה רבה, אדוני יהיה האחרון.

לדעתי כולנו מגנים על הצרכן, חובתנו להגן על הצרכן. אני חברה קטנה שמושכת 200 טון גז בחודש. זה לא אחוז אחד מהחברות הגדולות. אם יחייבו אותי לביטוח של 30 מיליון דולר, אני אפשוט רגל, כבר לא אהיה חברה קטנה. אתם כאן למעשה אומרים לחסל את החברות הקטנות. אפשר לעשות ביטוח, וביטוח גדול, לפי המשיכה, לא בהגדלת עוד דולר לטון או חמישה דולר מבתי הזיקוק. אפשר לפי המשיכה של החברה. אם החברה מושכת אלף טון, היא צריכה לשלם עבור אלף טון.

לכל חברה יש משיכה מסוימת בשנה. נניח שאני מושך 2,400 טון בשנה, אז משרד התשתיות יחייב אותי על אותם 2,400 טון, ויחייב את סופרגז ואמישראגז על פי המשיכה שלהם. אם אגדל בעוד שנה, אז יחייבו אותי באותו סכום שאגדל. אבל אם תחייבו אותי ל-30 מיליון, אני הולך לסגור ממחר את חברת הגז. בין כך הולכים לסגור את החברות הקטנות.

מר תמיר, אני לא מציע לפרט את ההצעה, כי על פניו היא נשללה גם על ידי הממונה וגם על ידי האוצר.

אבל זאת הטעות, אין פה הגבל עסקי. זו פוליסה עסקית רגילה מול ללוידס בדרך כלל.

מי ינהל אותה? אתה תנהל אותה?

אם לא, אז יש אלטרנטיבה.

תודה רבה. מר אשכנזי, בבקשה.

אני רוצה שיירשם כהסתייגות, אנחנו חברה שעוסקת אך ורק במכלי מחנאות. הכניסו את מכלי המחנאות לתוך תקנות הגז, ואנחנו לא קונים בשנה 200 טון. ברגע שאנחנו באותן תקנות, אנחנו מבוטחים כבר בחמישה מיליון דולר.

אתה מבקש להחריג אותך.

אני מבטח כבר בחמישה מיליון ויותר, כדי לכסות את ביטחוני האישי, שאם משהו יקרה אהיה מכוסה. אבל כשמכלי המחנאות בתוך כל הסך הכולל הזה, אנחנו מגיעים לסכומים בלתי הגיוניים מבחינת החברה שלנו. אני מבקש רק שתהיה הסתייגות. שלחתי גם מכתב לוועדה המכובדת הזאת.

מר נמירובסקי, הוא אומר שהוא לא בעסקים של כל השאר, הוא מתעסק רק עם הבלונים הקטנים.

אני יודע, אני מכיר את החברה. שוב אנחנו חוזרים למה שהוחלט על ידך שאנחנו מעבירים את ההכרעה על סכום הביטוח למועד מאוחר יותר. אנחנו מדברים על ביטוח מינימום. מי שירצה לעשות 10 מיליון או 20 מיליון לטובת הצרכן כדי לישון בשקט מבורך.

אמגזית אומר שהוא לא מתעסק באספקת גז לצרכנים, אבל מעצם הניסוח פה אתה מכניס אותו למקום שהוא לא חייב להיות בו. השאלה היא אם אתה יכול להחריג אותו.

אין לי תשובה בשלב זה, לדעתי לא.

הנושא של גודל הביטוח לא קשור לכמות הגז. אם הספק הכי קטן הולך לשטח מסחרי שיש שם חנויות ועוד מחסן גדול, ונשרפים שם כמה בלונים, אז ברור שזה לא קשור אם הוא קונה רק 50 טון בשנה. אולי צריך להיכנס לסוג העיסוק או ההיקף. מה שקורה בפועל בחיים זה שהארגונים שיודעים להם רכש דואגים לביטוח. אין היום חוזה שהביטוח הוא לא האישיו הכי גדול בינינו לבין הלקוחות, שהם קצת מסודרים. מה שקורה שאלה שלא מסודרים, הבתים, החנויות הקטנות, אין להם רכש ואין להם יועץ, והם לא מטפלים בזה, ולהם זה מיועד. בשוק מי שיהיה חזק וחכם ידאג לעצמו, ומי שלא - צריך את התקנות האלה.

דבר אחרון, שיגידו המומחים מה עושים. אני הולך לחברות הביטוח ואתן אני מתייעץ איך לבנות את הביטוח. אולי את המינימום לא אנחנו נגיד אלא חברות הביטוח.

תודה. בבקשה, גברתי.

אני רוצה לקרוא את נוסח סעיף 5 כפי שמציע אותו המשרד לאחר שהוא למד את הדוח של יועץ הביטוח.

אז יש ניסוח חדש שלא נמצא אצלנו.

אתם מתקנים משהו בהגדרות, נכון?

נכון. זה נמצא בעמוד 7 של הדוח, אבל עם כמה שינויים שאנחנו מציעים.

את מתחילה בסעיף 5.

נכון. "ספק גז יחזיק בכל עת בפוליסת ביטוח תקפה של מבטח, הרשאי להוציא פוליסת ביטוח במדינת ישראל לביטוח אחריותו החוקית בגין נזק לגופו או לרכושו של אדם בקשר עם אירוע גפ"מ, עיסוקו של הספק, נכסיו, וכל המוצרים שסופקו או תוקנו - - -"

אני יכול לקבל את זה?

אפשר לקבל את זה? אי אפשר ככה.

היא קוראת נוסח חדש.

את קוראת את הנוסח מתוך חוות הדעת, וזה הנוסח שאת מבקשת שהוועדה תדון בו? אני שואלת על מנת שנוכל לחלק לנוכחים.

כן, אני קוראת מעמוד 7.

בזמן שמצלמים על מנת לחלק לאנשים, תמשיכי לקרוא.

"ספק גז יחזיק בכל עת בפוליסת ביטוח תקפה - - -" אנחנו מציעים נוסח שהוא לא בדיוק כפי שהוא מופיע בעמוד 7.

לא, אני לא חושבת שיש טעם לעבוד כך. אתם מציעים גם לתקן את ההגדרה של ספק גז כפי שהוא מציע?

לא.

מר נמירובסקי, צר לי, אין לי יכולת לעשות את זה. אנחנו יוצאים לחמש דקות הפסקה, ועוברים לישיבה של ועדת המשנה בהמשך הנושאים. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:10.