הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), שינויים בתקציב

5
ועדת הכספים
17.11.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 207
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ד' בכסלו התשס"ה (17 בנובמבר 2004), שעה 9:00

1. הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-
2003 – פרק י"ב: תיקון חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל – סעיף 80(5) ו-(6) –
היטל על העסקת עובדים זרים.
2. שינויים בתקציב.

חברי הוועדה: אהוד רצאבי - היו"ר
דניאל בנלולו - מ"מ היו"ר
רוני בריזון - מ"מ היו"ר
רוחמה אברהם
חיים אורון
בנימין אלון
נסים דהן
יצחק הרצוג
יצחק כהן
יעקב ליצמן
ניסן סלומינסקי
איוב קרא
אברהם בייגה שוחט

אורי אריאל
ענבל גבריאלי
מג'לי והבה
אליעזר כהן
מרינה סולודקין
עמרי שרון

עו"ד יעל ייטב - יועמ"ש, רשות המסים, משרד האוצר
טלי דולן - יועמ"ש, אגף כלכלה והכנסות המדינה, משרד האוצר
מיכאל שיפר - איגוד לשכות המסחר
שאול מרידור - רפרנט תחבורה, משרד האוצר
גיא אבן - משרד האוצר
ערן ניצן - אגף תקציבים, משרד האוצר
מיכל צוק - אגף תקציבים, משרד האוצר
עמית שפייזמן - אגף תקציבים, משרד האוצר
משה בר-סימנטוב - רפרנט עבודה ורווחה, משרד האוצר
ערן פולק - אגף תקציבים, משרד האוצר
קונסטנטין בלוז - אגף תקציבים, משרד האוצר
מאיר בינג - משרד האוצר
יפתח ברמן - אגף תקציבים, משרד האוצר
יעקב ברקאי - אגף תקציבים, משרד האוצר

שגית אפיק

סמדר אלחנני

טמיר כהן

תמר פוליבוי

1. הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2003 –

תיקון חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל – סעיף 80(5) ן-(6) – היטל על העסקת עובדים זרים

אני פותח את הישיבה. חבר הכנסת נסים דהן, בבקשה.

אדוני היושב ראש, יש לי הצעה לסדר. בתחילת השבוע היינו עדים בוועדה למקרה קצת משונה, שאנחנו צריכים כחברי הוועדה לקבל לו הסבר. לא ייתכן שחבר הכנסת ליצמן, שהוא אחד הוותיקים, המסורים והמתמידים בוועדה פתאום לא הופיע בוועדה.

אני באמת חייב דין וחשבון...

אני לא רוצה שיהיו כאן שמועות רעות.

הייתי ב"נירוונה", הגעתי לכנס למנהלים דתיים שמימנה רשות הדואר. לפני שלושה שבועות בעיתונות החרדית פורסם שאני אמור להופיע באותו יום. אומר לך שני דברים שאמרתי בכנס. ראשית, הם הראו שם שקופיות והסבירו על 500 שירותים שבנק הדואר ורשות הדואר נותנים.

למה בחרו אותך?

זה כנס של אנשים דתיים.

זאת לא אפליה כאשר מגדירים שזה רק לאנשים דתיים?

אבל אלה מנהלים דתיים שעובדים, אז זאת אפליה מתקנת...

חבר הכנסת בריזון מסכים שזה יהיה כל שני וחמישי, כך הוא יוכל להעביר פה כל מיני העברות שהוא רוצה להעביר...

אמרתי שלמרות שיש כל כך הרבה שירותים טובים של רשות הדואר, שירות אחד לא מצאתי. אני מחפש בול לשלוח את הממשלה הביתה, ואין כזה. זה השירות היחיד שלא מצאתי.

הרבה היו רוצים לשלוח אותך הביתה בלי בול...

שנית, הסיסמה של רשות הדואר "שירות יקר במחיר מוזל". אמרתי שזה בדיוק ביבי, הוא רוצה שירות יקר במחיר מוזל. הוא לא רוצה לשלם כסף, הוא רוצה שירות יקר. הוא רוצה שנתמוך בו ביום רביעי. הוא רוצה שנתמוך בו ביום שני באי-אמון. הדבר היחיד שמוכנים לתת לנו אפשרות בלי התחייבות זה נאומים בני דקה ביום שלישי, כשאז אנחנו יכולים לומר מה שאנחנו רוצים.

לא סוף שבוע בנירוונה? אני רוצה לסכם את הדיון הזה.

יש לי הצעה לסדר. אני רוצה לדבר על מד"א. אני קצת מוטרד שיש שני מחירים במד"א. יש מחיר למד"א במרכז העיר - בירושלים וברמת אביב משלמים 300 שקל לאמבולנס.

ואתה מקבל החזר, אם אתה מאושפז.

אני מדבר על הציבור שלי. בקריית ספר, למשל, משלמים 560 שקל.

אם זה יותר מ-15 קילומטר, זה עולה 560 שקל.

מד"א זה דבר מסובסד ממשלתי.

מד"א מממן את עצמו מהפעילות שלו. הוא צודק, היתה קרן איזון במשרד האוצר שמימנה את המרחקים, וביטלו אותה.

למה שלא תפנה בשאילתה לשר הבריאות?

שאילתה זו שאילתה. אני אפנה בשאילתה, אבל בעוד חודשיים ישיבו לי.

אני הייתי שר בריאות, ואני יודע את כל התהליך. במשרד הבריאות היתה קרן איזון למרחקים. בהתחלה זה היה מחיר אחיד לכולם והיתה קרן איזון שאיזנה בין המרחקים הארוכים. הרי לא ייתכן שעבור אמבולנס שנוסע חמש דקות ועבור אמבולנס שנוסע שעה ואמבולנס ישלמו אותו דבר. אבל זה היה המצב בפועל, שילמו אותו דבר והיתה קרן שאיזנה את התשלומים. משרד האוצר, במסגרת הקיצוצים שלו, ביטל את הקרן הזאת ואמר שצריך לקבוע את הסכום לפי מרחק. למשרד הבריאות ולמד"א אין דרך אחרת. צריך להחזיר את הקרן הזאת, כדי שהיא תוכל לפעול.

אני אמרתי את זה כי זה נוגע לציבור שלי, אבל זה נוגע גם לכל מקום בפריפריה ובצפון.

מי שגר בקריית שמונה, בית החולים הכי קרוב אליו נמצא בצפת, שזה שעה נסיעה.

במסגרת הדיונים על תקציב המשרד, למה שלא תפנה ליושב ראש?

יכול להיות שזה מצריך דיון נפרד.

אם נסכם את הנושא של מלון "נירוונה", אני חושב שהכנסת לוקחת את זה בחשבון, כי בימים שחבר כנסת נעדר, הוא לא מקבל אש"ל.

אנחנו נעבור לסדר היום ונדון בסעיף הראשון – הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2003, פרק י"ב: תיקון חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל, היטל על העסקת עובדים זרים. להזכירכם, בתוכנית הכלכלית לשנת 2003 הוטל היטל על עובדים זרים, כאשר לבקשתי פוצל הנושא של עובדים זרים מומחים. מה זה אומר זר מומחה? זה עובד שמקבל פעמיים השכר הממוצע במשק.

זה לא רק מומחה, שחקן כדורגל.

יש גם ספורטאי חוץ.

כמו שחבר הכנסת רצאבי אמר, אנחנו קודם כל פיצלנו את הנושא של ההיטל על העובדים הזרים מחוק ההסדרים בשנה שעברה. לפני כשבועיים, בתוך הנושא של ההיטל על העובדים הזרים, פיצלנו את הנושא של ביטול ההיטל על עובדים בכירים. היום מוטל היטל בשיעור של 8%. יש כוונה בהצעת החוק שפוצלה כאמור, אבל עדיין מונחת על שולחן הוועדה, להעלות את ההיטל באופן מדורג כך שיגיע בסופו של דבר לשיעור של 40%, למעט עובדים זרים מסוימים שעליהם לא תחול ההעלאה, או תחול בצורה פחותה.

אבל אנחנו בכלל לא רוצים שההיטל יחול על עובדים, שלא לגביהם היתה הכוונה מלכתחילה כשהוטל ההיטל, כי בעצם אלה לא העובדים שמדינת ישראל רוצה להילחם בהבאתם. הכוונה היא בעיקר למומחים שמגיעים לישראל. כשאני מדברת על מומחים, אני מדברת למשל על מנהלי סניפי בנקים זרים, רופאים שמגיעים לשנת שבתון לבתי חולים בארץ.

לא ידענו איך להגדיר את אותו מומחה או אותו בכיר. הקריטריון שנבחר הוא הקריטריון של השכר שהוא מקבל. יצאנו מנקודת הנחה שעובד זר שמקבל פי שנתיים מן השכר הממוצע במשק, מן הסתם מדובר בעובד שיש לו מומחיות מסוימת, שהוא בכיר, ושלא לגביו היתה הכוונה מלכתחילה בהטלת ההיטל, ולכן אנחנו מחריגים אותו ומבקשים לקבוע בהצעת החוק שמונחת לפניכם שעל עובד זר, כאמור, לא יחול ההיטל.

או שמשתמשים בו להלבנת הון.

אתה הולך רחוק מדי.

למה אני הולך רחוק מדי? למה לא להגדיר את העובד ממש ולהגדיר אותו לפי שכר? למה לפרוץ כזאת פרצה לגנבים? אני אקח 10 עובדים, אשלם להם פי חמש, יחזירו לי את הכסף, ואז אני פטור מההיטל.

זה לא יחול גם על עיתונאי חוץ ועל ספורטאי חוץ מאותה סיבה.

זה לא אומר דבר. תגדירו מקצוע, לפחות מקצוע אקדמי. סתם פועל ניקיון שיקבל פי שלוש מהשכר הממוצע?

מה אכפת לך? שישלמו פי שלוש לפועל ניקיון.

לא, אתה פטור מהיטל.

מאה אחוז, כל מי שנותנים לו פי שלוש, שיהיה פטור מהיטל.

לא הבנת בדיוק מה הם רוצים.

אני הבנתי, אני רוצה למנוע את הבאת העובדים הזולים. אם משלמים הרבה כסף לעובד יקר, שישלמו.

אבל הוא פטור מהיטל.

אבל הוא משלם משכורת.

הוא יקבל חזרה את ה-90%.

יש קושי בהגדרה של מקצועות. כל הנושא של היטל על עובדים זרים נועד למנוע מצב שבו מעסיק ישראלי יעדיף עובד זר על עובד ישראלי. עובד זר תופס מקום של עובד ישראלי, ולכן יש היטל. היו אפילו מחשבות להגדיל את זה מעבר ל-8%, אז את זה הזזנו הצידה. יש אנשים שהם עובדים זרים שנכנסים לארץ, ולא רק שהם לא תופסים מקום של עובדים ישראלים, אלא אפילו מגדילים את כמות המועסקים הישראלים, למשל נציג של בואינג. בואינג חייבת לפתוח פה נציגות, והיא תעסיק את הנציג שלה שהוא אמריקאי לצורך העניין הזה. כך גם לגבי "אפלייד מטיריאלס" וכך הלאה. יש הרבה מאוד חברות דווקא בענפי ההיי-טק או בענפים מתקדמים שישלחו לפה את הנציגים הזרים שלהם. יש מפעל בבעלות יפנית שמייצר אצות באילת, והוא לדוגמה לא יעסיק אף מנהל ישראלי . הוא רוצה את המנהל שלו שמדבר יפנית.

הוא משלם לו ישירות משכורת.

הוא משלם לו, וזה חייב מס בישראל. אם עובדים זרים מועסקים בישראל, הם חייבים במס בישראל. גם אם המעסיק שלהם הוא אמריקאי או יפני, המס משולם בישראל.

לפי חוק עובדים זרים, הוא עובד זר.

ברגע שהוא כזה, הוא מייצר מקומות עבודה לישראלים, כיוון שסביב הנציגות של בואינג יש עוד פלנטה שלמה של מועסקים, קבלני משנה, רואי חשבון ועורכי דין. לכן ביקשתי לפצל את הנושא של עובדים זרים מומחים מכל הנושא של עובדים זרים רגילים בחקלאות ובבניין, שעל זה אנחנו לא מדברים היום. לכן הכוונה היא לפטור את אותם אנשים. אם סיימתם את הדיון בנושא הזה, אני אעמיד אותו להצבעה.

אני חושב שהרעיון לגבי עובדים זרים מקצועיים מומחים הוא נכון. גם מדובר בכמות לא גדולה יחסית של עובדים.

אבל בהקשר למיסוי עובדים זרים, לדעתי, צריך מאוד להיזהר בהעלאת המיסוי, כי אנחנו נגרום לכך שאנשים יתחילו להעסיק עובדים בצורה בלתי לגאלית. אולי תכניס קצת כסף לקופת המדינה, אבל אתה תבריח הרבה עובדים למעגל המועסקים הבלתי לגאליים במקום למסד את זה ולהביא לכך שהיום תתנהל מלחמה על העובדים הבלתי חוקיים. המלחמה צריכה להתמקד בעובדים הלא חוקיים ובקנסות. זה יכול לפצות את קופת המדינה.

ההיטל על עובדים לא מומחים הוא פוצל ולא עומד היום לדיון.

זה לא רק פוצל, זה כבר התקבל. אני מדבר על ה-8%.

יש העלאה 20% עד 40%. זה פוצל, זה יעלה מתי שיעלה. אינני יודע אם הוא יעלה, אבל כרגע זה לא בדיון.

אני תומך בהצעה שלך, אבל אני אצביע נגד, בגלל הפיצול, כי מה בעצם אומרים? שלא מתעסקים עם הבעיה הגדולה של העובדים הזרים בגלל מה שקורה פה בכנסת. יש פה נושא, שהוא לכאורה די מוסכם. להבדיל מחבר הכנסת נסים דהן, אין לי בעיה עם העובדים הזרים המיוחדים שמקבלים מעל לשכר הממוצע במשק. אם מישהו משלם לעובד זר, עובד ניקיון או מורה, שכר כפול, אין לי בעיה שלא יטילו עליו היטל, כי תכלית ההיטל היא למנוע את השכר הזול. זאת לא הכנסה. ההיטלים הללו נועדו להשוות את העלות של עובד זר לעובד ישראלי. כרגע עובד זר יותר זול מעובד ישראלי ויש אינטרס כלכלי להחזיק אותו, למרות כל הדיבורים. כל זמן שיש אינטרס כלכלי להחזיק אותו, דבר לא יעזור.

זאת עלות לשעת עבודה - - -

מה עושה הכנסת? אני מבין שיש איזו קבוצה של מנהלי בנקים, יפנים, בואינג וכו' וכו' שדיברה עם מי שדיברה, והם מחוברים לכנסת, ואנחנו מפצלים אותם, אבל הכנסת את החוק עצמה משאירה פה. מה זה אומר? אותם נאומים וכתבות בטלוויזיה על הזרים - את מי תופסים? בסוף רודפים אחרי מישהו באיזה מקום, אבל הבעיה היא להשוות את העלות שמשפיעה על שכר העבודה של הישראלים באותם ענפים. מורידים אותה כלפי מטה, ולכן הם לא נקלטים. יכול להיות שאפשר לפרוס יותר את המדרג. אני חושב שבכך שאנחנו קוברים את זה, איננו ממלאים את תפקידנו, ולכן כמחאה, אני מתנגד.

הוא מחה גם על הפטור משכר דירה והצליח.

אז יש לו סיכוי להצליח היום גם.

אני חושב שההיטל על עובדים זרים לא מומחים צריך להיות גבוה יותר מאשר 8%. לגבי המדרגים, נדבר אחר כך. יש פה בעיה. כמו שאמרת, יש כאלה שרוצים לתמוך בקבלני בניין ויש כאלה שרוצים לתמוך בחקלאים, כמו חבר הכנסת וילן וכן הלאה, ואז נוצרים לחצים. מה קורה כתוצאה מזה? שהנושא הזה כבר לא עולה למעלה משנה, ודווקא אותם עובדים זרים מומחים שיוצרים לנו מעגלי עבודה נוספים, הם אלה שבגלל הבעיה הזאת, הבעיה שלהם לא נפתרת.

אז חברת בואינג לא תשלח עובדים בגלל 8% מהשכר? להפך, שיהיה היטל ושיחשבו פעמיים אם לשלוח מומחה או לקחת אותו מישראל.

אי אפשר לקחת מישראל.

אפשר, זה בדיוק מה שאמרתם בהתחלה כשביקשנו שנוציא את העובדים הזרים.

אתה רוצה שלהדסה יגיעו מומחים או שאתה רוצה להקשות עליהם?

בגלל ה-8% הם לא יבואו?

לא יבוא מומחה, לא יבוא מנהל יפני לעבוד פה.

הם ייסעו לשנת שבתון למדינה אחרת.

50% מס הכנסה הם יסכימו לשלם, אבל עוד 8% הם לא ישלמו?

במשכורות הגבוהות 8% זה הרבה כסף.

עובד זר כזה שהוא מנהל חברה או שהוא נציג של חברה זרה לא מקבל 5,000 שקל והוא גם לא מקבל 14,000 שקלים, הוא מקבל יותר מזה, ולכן אני אומר שההיטל במצטבר הוא סכום גדול. אותי מדאיג לא העובד הזר הזה, אלא מה שקורה מסביב, כי סביב בואינג עובדים 30 איש, סביב המפעל היפני מועסקים קרוב ל-100 עובדים ישירים ומסביב יש עוד תעשייה שלמה, ואני לא רוצה שהם ילכו מפה.

או רופא שבא ללמד.

אז ה-8% האלה זה מה שיפריע? במיוחד כשרופא בא לשנת שבתון, בית החולים הישראלי משלם את השכר שלו.

הרי זה מוטל על המעסיקים, זה לא מוטל עליו.

נכון, אבל המעסיק אז לא יכול להעסיק אותו, כי זה עולה לו יותר. קח את בית חולים הדסה ותטיל על העובד הזר עוד 8%.

כמה יש כאלה? שניים או שלושה?

אינני יודע, אני נותן דוגמה. אני מדבר בעיקר על הנציגויות הזרות שעובדות פה.

אין לי בעיה עם הסיכום הזה, יש לי בעיה עם ההקשר.

אבל לדעתי המחאה שלך יכולה להביא לכך שגם התיקון הזה לא יעבור.

הדיון ממצה את עצמו.

אז בואו נצביע בבקשה.

אני רוצה שהתחולה תהיה רטרואקטיבית.

זה לא עובר, אתה רוצה שנצביע על זה? אנחנו נגד.

אני נגד.

ים המלח זה פעם אחת בשנה, לא כל יום...

אנחנו דופקים את עצמנו.

אנחנו מבקשים שהתחילה תהיה מיום כניסת ההיטל רטרואקטיבית, מאחד ביוני 2003.

אנחנו לא מחילים רטרואקטיבית.

תורידי את התחולה הרטרואקטיבית, ואז הוא יצביע בעד ויהיה רוב...

אנחנו נחכה עם ההצבעה.

2. שינויים בתקציב

היו"ר אהוד רצאבי: בואו נעבור לשינויים בתקציב. נתחיל בפנייה מספר 575.

מדובר בשינוי תקציבי שיש בו שני סעיפים: אחד – תוספת של מזומן לפרויקטי בטיחות למקומות שבהם הביצוע הוא נמוך יחסית השנה, והשני - תוספת הרשאה לפרויקט של נתיב תחבורה ציבורי ראשון לציון. רחוב הרצל בראשון לציון זה רחוב שמחבר בין נס ציונה, רחובות לצומת בית דגן. זה ציר תנועה מרכזי. אנחנו עושים פה נתיב תחבורה ציבורי לאוטובוסים, ובמסגרת זה מרחיבים את הכביש. בסך הכל הפרויקט הוא 30 מיליון וחצי שקלים.

אל תעלה את זה להצבעה, זה לא עובר.

תחבורה ציבורית זה חשוב.

שתבוא הממשלה ותנהל לעצמה את החיים, האופוזיציה לא מנהלת את המדינה.

נו באמת, אתם נגד בטיחות? לא תיארתי שתצביעו נגד זה.

מה אתה חושב על ההצעה הזאת?

הצעה מצוינת, אבל היא לא תוכל לעבור היום.

אני מדבר על העיקרון קודם כל.

אנחנו מוכנים להצביע.

אני רוצה בענייני תחבורה להבין את העניינים עד הסוף. למה אנחנו מתקצבים את זה היום בסכום כזה גדול ולא את הרכבת הקלה בתל אביב? אחר כך נעבור לירושלים.

אדוני היושב ראש, חבל, אתה סתם שורף לנו את הזמן, תסגור את הישיבה.

אני באמת רוצה לשאול בעניין מע"צ - אני הבנתי שיש בעיות בניצול התקציב, ואני לא יודע אם זה נכון, איפה עומדים הדברים?

קודם כל, אנחנו היום בתהליך שבו כרגע יש יחידת סמך שנסגרת עד האחד בינואר. במקביל, הוקמה חברה ומתחילה לעבוד. חלק מהפרויקטים הועברו לחברה ומנוהלים כבר על ידי החברה החדשה, וחלק מהפרויקטים ביחידת הסמך. לפי הידוע לנו כיום, אין בעיית ניצול מזומנים במע"צ. יכול להיות שמן הסתם יהיו פניות סוף שנה כדי להעביר מזומנים מפה לשם בעקבות אי ניצול במקום מסוים ועודף ביצוע במקום אחר, אבל בסך הכל אני חושב שאנחנו מדברים על שנה רגילה במובנים האלה. אין שום דבר מיוחד, לפחות שאני מכיר. יש קצת חיכוך – ברגע שמע"צ עברה לחברה, מן הסתם היה חודש שבו עשו בדיקות על הפרויקט ועצרו אותו קצת כדי לראות אם הוא בסדר ומה האומדנים, אבל בסך הכל העבודה ממשיכה גם ביחידת הסמך.

מה יהיה המקור התקציבי ב-2005 במע"צ?

בתקציב פיתוח התחבורה סעיף 79 תהיה רובריקה שנקראת "מע"צ" ובה גלום בעיקר הפיתוח וגם אחוז מסוים שנסגר בהסכם הפיתוח של תקורה לתפעול, אבל כל תקציב מע"צ ילך דרך סעיף 79.

כמה היה התקציב?

לא התעסקתי עם זה. אם אני לא טועה, באזור ה-1.8, אבל אני לא בטוח במאה אחוז.

כמה יהיה מתוקצב בשנה הבאה כביש 6 מצפון לדרום?

אני לא זוכר. השנה הוא מתוקצב לדעתי באזור ה-350 מיליון שקלים, בעיקר קטע 18 שהוא הצפוני, ויש גם קצת השלמת עבודות וכו' על הקטע המרכזי וגם על הקטע הדרומי.

מה עם התאורה?

בכל מקרה, על פי הבנתי, התאורה תוכננה על ידי חוצה ישראל ל-2005.

אני פניתי בעניין לפני כתשעה חודשים, וקיבלתי תשובה ממנכ"ל המשרד שיש הסכמה על העניין. אני הבנתי שזה ממקורות המדינה, כי זה לא היה במכרז, אבל השאלה אם זה מאושר ומתוקצב. אני חושב שזה חיוני לעשות את זה.

יש בחוצה ישראל בעיות בטיחות קשות ביותר באותם מקומות שבהם אין שום אפשרות לרדת לשוליים. בכביש מספר 6 יש כמה וכמה קילומטרים רבים שאין בהם שוליים.

אין דבר כזה.

דיברה אתי על זה גם מנכ"לית משרד המדע שנוסעת שם כל יום.

כרגע יש תקציב של רזרבה ב-2005 בחוצה ישראל. יש מספר פרויקטים שהחברה מעונינת לעשות. עוד לא קיימו על זה דיון אתנו, ולכן אני לא יכול להגיד לך איזה מהפרויקטים ייבחר, אם זה יהיה תאורה או כל מיני דברי בטיחות. הדברים ייבחנו במהלך 2005, ואני אוכל גם לבדוק את זה ולחזור אליך.

תבדוק, כי הוא ענה לי תשובה חיובית.

אני אבדוק ואני אחזור אליך.

יש כאן העברות נוספות, שאני תוהה אם יש בכלל טעם להתחיל לדון בהן עקב הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה. יש גם העברה נוספת של המשרתים בקודש. מה זה משרתים בקודש?

לא צריכים דבר מהממשלה הזאת, לא מדבשך ולא מעוקצך.

משרתים בקודש הם אותם עובדים של שירותי דת או מה שנקרא מועצות דתיות שאינם עובדים במועצות דתיות, אלא משרתים את הקהל באותם מקומות שאין בהם מועצות דתיות: במושבים, ביישובים קטנים, במועצות אזוריות וכן הלאה.

וזה דחוף להעביר את זה היום?

אם זה היה תלוי בי, אפשר היה להביא את זה ב-2007.

אתה מבין את החברים שלך? עם חברים כאלה, אני לא צריך אויבים.

אני מכיר שוחטים בקודש, הם שוחטים כל מה שיש בו קדושה...

אני מציע שבגלל המצב של המשק, נאשר כל סעיף שהוא העברת כסף לפיתוח ולתשתיות. אני מציע שנאשר כל תקציב שקשור בשכר ובעיכובי שכר, ולגבי כל השאר נמתין. האם זה מקובל עליך?

זה לא מקובל עליי.

אני רוצה להגיד לכם שיש דברים שהם מעבר לעניין של קואליציה ואופוזיציה.

איזה דבר למשל?

עכשיו נזכרתם בזה? איפה הייתם כשעיכבתם כספים לאנשים שצריכים לאכול?

יש דברים שהם לטובת המשק, כמו ההיטל שדיברנו עליו קודם או כמו העברות אחרות שהמשק זקוק להם. זה מעבר לשיקולים של קואליציה ואופוזיציה. בכל מקרה, אני נועל את הישיבה הזאת. לכו לדרככם ולעבודתכם. אני מכריז על הפסקה של 10 דקות עד שעה 10:00.


חידוש הישיבה בשעה 10:00

1. המשך - הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד- 2003 – פרק י"ב: תיקון חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל – סעיף 80(5) ן-(6) –
היטל על העסקת עובדים זרים

אנחנו נמשיך במה שהתחלנו קודם בנושא העובדים הזרים המומחים. אנחנו מדברים על כך שלא יוטל היטל על עובדים זרים מומחים, אותו פיצול שדנו בו קודם.

אדוני היושב ראש, חייבים להתחיל את הדיון מההתחלה, כי הנוכחים החדשים כאן לא שמעו את הדיון.

אדוני חבר הכנסת דהן, אני רוצה להגיד לך שלאט לאט אני נהנה יותר ויותר. אני לומד את המשחק, וזה באמת נהיה נחמד. לפני ההצבעה, אני מבקש מהיועצת המשפטית לקרוא.

קודם כל, אנחנו נתחיל באי-אמון - - -

אין לך רגע, יש לך רק זכות אחת עכשיו – לשתוק.

סליחה, אלה תקנות, מה זה לא להפריע? אי-אמון - - -

יש לי הצעה לסדר.

כרגע אין הצעות לסדר. היו לך קודם וקיבלת. חבר הכנסת בייגה שוחט ביקש לדעת על מה מדובר.

חבר הכנסת דהן, יש לך כוונה לעצור הכל במדינה?

אחרי שעצרתם את כל החיים, פתאום אתם מדברים. אין אוכל לאנשים, חד-הוריות לא מקבלות שכר, ופתאום נזכרתם בכבישים.

עד לא מזמן היית שר.

בהצעת חוק הממשלתית דובר על העלאת ההיטל על עובדים. הסעיפים פוצלו. לפני כשבועיים עשינו פיצול על הפיצול, ובודדנו את העובדים הזרים הרגילים מהעובדים הזרים המומחים. עובד זר מומחה מוגדר כמי שמקבל כפל שכר ממוצע. מדובר על אלה שהם נציגים של חברות זרות, שסביבם יש עוד עובדים ישראלים נוספים, כמו בואינג שמעסיקה עוד 30 עובדים או חברה יפנית שיש לה עוד 100 עובדים, לרבות עוד קבלני משנה. למעשה, בעצם היותם פה, הם מגדילים את התעסוקה של המשק הישראלי. ההצעה הממשלתית היא לבטל את ההיטל על העובדים הזרים המומחים בלבד.

את ה-8%.

זאת אפליה בין העשירים לעניים. מי שמעסיק את המומחים האלה הם העשירים. עוד פעם אתם רוצים לתת להם הקלות?

כמובן, אנחנו מבקשים את זה רטרואקטיבית מאחד ביוני 2003.

אין דבר כזה, אסור.

מותר.

זאת הטבה.

אני רוצה לשמוע חוות דעת.

אתה תשמע חוות דעת, ואחרי זה אנחנו עוברים להצבעה. גברתי היועצת המשפטית, בבקשה.

לאור הפיצול, אני קוראת את פסקה (5), סעיפים (ב) ו-(ג):


"בסעיף 44 –

(ב) אחרי ההגדרה "הכנסה" יבוא:

"השכר הממוצע במשק" – כהגדרתו בסעיף 3(ה3) לפקודת מס הכנסה;";

(ג) בהגדרה "עובד זר", בסופה יבוא:

"(4) עיתונאי חוץ וספורטאי חוץ, כהגדרתם בסעיף 75א לפקודת מס הכנסה;

(5) עובד זר שמשולמת לו, בשל חודש עבודה, הכנסה בסכום השווה לפעמיים השכר
הממוצע במשק, או הכנסה בסכום הגבוה מזה, ולגבי עובד זר המועסק פחות מ-180
שעות בחודש – הכנסה בסכום השווה למספר השעות שבו הוא עובד בחודש כשהוא
מחולק ב-180 ומוכפל בסכום השווה לפעמיים השכר הממוצע במשק, או הכנסה
בסכום הגבוה מזה."

מתבקש כאן לקבוע את התחילה מאחד ביוני 2003, המועד בו נכנס ההיטל לתוקף. מאחר שמדובר בהטבה, יוחזר כסף, ואין עם זה בעיה.

האם מדובר רק בעיתונאי חוץ ובספורטאי חוץ?

לא, בכירים שמרוויחים מעל לפעמיים השכר הממוצע במשק.

על כמה אנשים מדובר?

לא הרבה.

מחר לא יגדירו את כולם כך?

לא, יש מגבלה.

מה המגבלה? רק השכר?

מוגדר מה זה עובד זר מומחה. עובד זר מומחה מקבל כפל השכר הממוצע. ברור לך שעובד בניין או חקלאי לא יקבל כפל שכר ממוצע.

ואם הוא מנהל עבודה? אולי כן.

אז הוא מומחה.

הוא לא מומחה, חסרים מנהלי עבודה ישראלים?

אנחנו עוברים להצבעה.

אם אתה מגדיר הגדרה מקצועית, זה בסדר, אבל פה אין הגדרה מקצועית.

אי אפשר, ניסו להיכנס להגדרה מקצועית, זה לא עובד. אני עובר להצבעה.

אני מבקש התייעצות סיעתית.

יש לך בדיוק דקה. אתה בז למקום שאתה עובד בו.

מי שמבייש את המקום זה אלה שלא היו כאן כשדנו בנכים ובמוגבלים וברחו מהמליאה. הם מביישים את המקום.

אני רוצה להגיד לחברי הכנסת שלא היו פה את מה שאמרתי בבוקר. אני חושב שהתיקון הזה מוצדק, אבל היה פה חוק של עובדים זרים שמונח שנה בכנסת. מכל מיני סיבות, כולו תקוע פה, והוא צריך היה לגרום לכך שיותר עובדים ישראלים ייכנסו למערכת העבודה. הסעיף הזה שעוסק בקבוצה קטנה ולגופו של עניין, הייתי מצביע בעדו. הוצאתו היום מהמכלול, קוברת את החוק כולו, ולכן אני אצביע נגד.

התייעצות סיעתית.

ההתייעצות נגמרה מזמן. מי בעד? מי נגד? יש נמנעים?


הצבעה

בעד – 10
נגד – 4
נמנעים – 1
הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2003 – פרק י"ב: תיקון חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל – סעיף 80(5) ו-(6) – היטל על העסקת עובדים זרים עברה.

תודה רבה, החוק עבר.
2.
המשך - שינויים בתקציב

מ"מ היו"ר דניאל בנלולו: אני רוצה להתחיל בדברים חשובים מאוד, העברות תקציביות לאותם אנשים שאתה מדבר עליהם, חבר הכנסת דהן.

אנחנו לא צריכים טובות מהממשלה הזאת, לא מדבשך ולא מעוקצך.

אני מבקש לחזור על הדין וחשבון מים המלח עבור חברי הכנסת שלא הגיעו הבוקר.

לא היום. אני עובר להעברה מספר 575.

ההעברה מתייחסת לשני נושאים: אחד – ל-4.5 מיליון שקל שעוברים לפרוייקטים של בטיחות מסעיפים שבהם הביצוע נמוך ביחס למזומן, והשני - הרשאה להתחייב בסך 30 מיליון וחצי שקלים שנועדו לנתיב תחבורה ציבורי ברחוב הרצל בראשון לציון, נתיב תחבורה ציבורי המחבר בין נס ציונה, רחובות, דרך ראשון לציון, לכיוון צומת בית דגן.

אנחנו מדברים על תקציב של פרויקט בטיחות. אני רוצה להזכיר לכל חברי הכנסת מה זה התקציב הזה של פרויקטים לבטיחות. התקציב הזה נועד לסייע לרשויות מקומיות לצביעת מעברי חציה או לשיפורים בערים. זה אומר שזה עובר ישירות לערים או ל רשויות מוניציפליות. הייתי רוצה לקבל רשימה מי מקבל את אותם 4.5 מיליון שקל.

אדוני היושב ראש, אני מציעה שנקבל את הרשימה אחרי שנעביר את ההעברה הכספית הזאת, מכיוון שמדובר פה בכל זאת בהעברה תקציבית שהיא חשובה מאוד.

אין שום בעיה, נקבל אחר כך את הרשימה.

אנחנו רשימה שתגיע לוועדת הכספים.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 575 עברה.

מ"מ היו"ר דניאל בנלולו: אנחנו עוברים לפנייה מספר 684. חבר הכנסת דהן, אני מוכן לדבר אתך על כל העברה, אבל אני מבקש ממך לא להפריע.

מדובר בהעברת עודפי הרשאה משנת 2003 לשנת 2004 בסך 15,284,000 שקל.

לפני כחודשיים לקחו מהקרן לעסקים קטנים בסביבות ה-15 מיליון שקל. הובטח לי על ידי מנכ"ל המשרד שלכם - - -

זה משרד השיכון והבינוי.

אם זה לא משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, אני מתנצלת.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 684 עברה.

יש לי הערה טכנית. זאת העברת עודפים משנת 2003. זה לא יכול להיות, או שחסר פה דף מחשב, כי קודם כל צריך לראות מאיפה זה עבר.

מהרזרבה הכללית.

מאיפה זה עבר מהרזרבה הכללית? זה צריך להיות עודפי הרשאה באותו סעיף. צריך לראות פה את הסעיף שממנו זה עבר לרזרבה, מהרזרבה לסעיף החדש.

כל העודפים הם בדרך כלל ברזרבה המיידית.

אין ברזרבה.

מ"מ היו"ר דניאל בנלולו: אנחנו עוברים לפנייה מספר 692.

הכוונה היא להעברת כספים לתשלום לעבודות מיידיות.

תודה. מי בעד?

רגע.

רגע.

חבר הכנסת ליצמן וחבר הכנסת דהן.

אני לא דיברתי מילה.

חבר הכנסת דהן.

אל תצעק עליי.

אני אוציא אותך.

אתה לא יכול להוציא אותי להצבעות. אל תצעק, תדבר יפה.

תירגע הבוקר. דיברתי אליך יפה מספר רב של פעמים. אני מבקש להוציא אותו החוצה. תירגע, ואל תגיד לי לסתום את הפה.

אתה לא יכול להוציא אותי, עכשיו זה זמן הצבעות.

אני מבקש להוציא אותו החוצה.

על פי התקנון, אני צריך להצביע. הוא ביקש לא להפריע, לא הפרעתי לו.

אני מכבד אותך, אל תענה לי.

אל תגיד לי לסתום את הפה.

חבר'ה, אתם רוצים לקיים ישיבה? בבקשה. אתם רוצים לנעול אותה? בבקשה.

זה מה שקורה כשיש ממשלת מיעוט שמדשדשת. כך היה בסוף ממשלת ברק וכך היה בסוף ממשלת נתניהו.

אני חוזר שההעברה הזאת היא בניגוד לכללי מנהל תקין. היא מכניסה את הסעיף לאוברדרפט. למרות ההעברה, אי אפשר להכניס את הסעיף הזה לחוסר, ולכן ההעברה הזאת לא תקינה. אין דבר כזה בתקציב ממשלה חוסר. אתה יכול להיות מאוזן, מינוס של 813,000 שקל. זה ברזרבה לעבודה.

לא, מפה הוציאו.

מפה הוציאו ומפה נשאר חסר.

לא, אתה טועה.

נבדוק אם יש פה בעיה. לא נראה לי שיש פה בעיה טכנית.

הוא לוקח שלושה מיליון ומשהו שקלים מפעולות במערכת הייצור ומהרזרבה לעבודה 800,000 שקל – זה המינוסים – יחד מתקבל 4,180,000 שקל, ו-4,180,000 שקל זה בפלוס ומעבירים אותו לתעסוקה במצבים מיוחדים, וזה חשוב.

אני עובר להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 692 עברה.

מה עם העסקים הקטנים של חברת הכנסת אברהם? זה היה משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, נרגעת?

אני לא נרגעתי, אבל מדובר בתעסוקה מיוחדת ובארבעה מיליון שקלים.

מ"מ היו"ר דניאל בנלולו: אנחנו עוברים לפנייה מספר 706.

הפנייה נועדה לתקצב גידול טבעי במערכת החינוך בשנת הלימודים תשס"ה.

בכמה כסף מדובר? אדוני יושב הראש, כבר ביקשנו כמה פעמים שבבקשה עצמה יכתבו את הסכום, ולא ישלחו אותנו לעמוד השני, ששם לפעמים אתה כן רואה את זה ולפעמים לא. ביקשנו שיכתבו תמיד את הסכום בבקשה עצמה.

אני רואה פה הרבה מינוסים ופלוסים, אולי את יכולה להשכיל אותי?

נשאלו כאן כמה שאלות לגבי אופן ההעברות בעניין תקצוב הגידול הטבעי. בין שנה לשנה במערכת החינוך מתווספים עוד תלמידים. יש מודל שחוזה בתחילת שנת התקציב, כלומר בתחילת 2004 שהיא בעצם שנת הלימודים תשס"ד, שנה קודמת לשנת הלימודים הנוכחית, את הגידול הטבעי הצפוי, ובהתאם לזה זה מתוקצב בתקנות שונות. מגיעה שנת הלימודים תשס"ה, בודקים את המודל ומפזרים בין התקנות התקציביות לפי הגידול בפועל שנוצר במערכת החינוך. לכן יש כאן העברות פנימיות שהסכום הכולל שלהן בסביבות ה-81 מיליון שקלים.

אני זוכר שלפני כשלושה חודשים העברנו בדיוק בהנמקה הזאת כ-100 מיליון שקל, כאשר הוסבר לנו שמקצה השיפורים הזה מתנהל. ההנמקות היו בדיוק אותן הנמקות: מעבר משנת לימודים אחת לשנייה, תיקונים בתקציב וכו'. האם כל שלושה חודשים תבקשו מאתנו להזיז סכומי כסף של עשרות ומאות מיליונים?

כל שנה בתקציב החינוך יש שלוש, ארבע העברות.

אני יודע, והם הבטיחו לי שהם עושים מקצה שיפורים אחד בשנה, בערך בסביבות ספטמבר.

יש תנועות, יש הערכות לא נכונות.

הנה החינוך ההתיישבותי – שם דווקא הורידו. אני זוכר שבפעם הקודמת זה היה 70 מיליון - - -

המספרים הגדולים לא מעניינים, כי הם אמיתיים. מה שחשוב בכל ההעברות האלה זה המספרים הקטנים, שם נעשים כל הדברים. הדברים הם בסדר.

אני מסתכל על מעיין החינוך התורני.

אם מדובר בגידול טבעי, מהמספרים יוצא שהגידול הטבעי היה רק בבתי ספר תיכון ושבבתי ספר יסודי לא היה גידול טבעי, אלא להפך, שם עוד לוקחים 72 מיליון שקל. אם זה גידול טבעי, בדרך כלל גידול טבעי הוא לכל האורך והרוחב. איך זה שבבתי ספר יסודי הגידול הטבעי מתבטא בחוסר של 72 מיליון שקל ושהגידול הטבעי הוא רק בבתי ספר תיכוניים?

אתם רואים כאן את התוכניות. כשאנחנו תקצבנו בתחילת שנת התקציב, הכנסנו את זה לפי איזשהו מודל צפוי. מגיעה תחילת השנה, ואנחנו עושים העברות בהתאם למה שהיה בפועל. יכול להיות שמה שנראה שם מבחינת התקציב היה יותר מ-72,000 שקל, אז לוקחים את החלק היחסי. אלה העברות פנימיות שמטרתם לתקצב גידול בפועל של מספרי התלמידים.

השאלה היחידה שמעניינת בהעברה כזאת היא האם שונה פה איזשהו קריטריון?

לא.

כמה זה שכר לילד בתיכון? 5,000 שקל?

תלוי למה.

אני מדבר על ילד ממוצע.

ערך שעה לפני תקצוב של חומרים וכל מיני עלויות נוספות זה בסביבות 5,000 שקל.

אני שואל כמה זה השכר שמועבר לרשות פר ילד.

אני צריכה לבדוק את זה.

תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 706 עברה.

תודה, הפנייה עברה.

מ"מ היו"ר דניאל בנלולו: אנחנו עוברים לפנייה מספר 707 של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, היה מסלול שנקרא "ערבות מדינה". אנחנו עדיין ממשיכים לפעמים לממש ולחלט ערבויות במסגרת המסלול הזה. נוצר מצב שיש שם עודף שעובר למסלול אחר, כששם זקוקים למזומנים, וזה מסלול המענקים בחוק עידוד השקעות הון.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 707 עברה.

מ"מ היו"ר דניאל בנלולו: אנחנו עוברים לפנייה מספר 715.

הפנייה נועדה להפשרת רזרבה להתייקרות, לשם השלמת תקצוב ההקצבות למשרתים בקודש.

מה זה משרתים בקודש?

כמו עובדים של המועצות הדתיות, רק במקומות שבהם אין מועצות דתיות, כמו: מושבים, מועצות אזוריות.

אני לא מבין איך נוצר המצב הזה, כי בניגוד לעובדי המועצות הדתיות, ששם יש בעיה מאוד גדולה מפני שהרשויות המקומיות לא מעבירות כספים, כולם מתוקצבים מתקציב משרד ראש הממשלה. איך נוצר פתאום פער כזה של שלושה מיליון שקל? הרי ידוע מראש בדיוק כמה צריך לשלם.

בהעברה ממשרד הדתות למשרד ראש הממשלה, נפלו כמה מיליונים...

לא נפל מספיק...

להערכתנו, החוסר נובע מהתייקרויות בלתי צפויות, ולכן אנחנו מקדימים את זה מהרזרבה להתייקרות.

כמה התקציב הזה בסך הכל?

כתוב 70 מיליון שקל.

אני כבר ביקשתי לדעת כמה פעמים, ועכשיו אני מבקש את זה באופן תקיף, אני לא יודע כמה זה שווה - מכיוון שזה מפוזר בין כמה משרדים, בין משרד הדתות ובין משרד המשפטים - -

אין משרד הדתות.

סליחה, במשרד ראש הממשלה.

אין דת.

- - ביקשתי מקובי הבר לדעת כמה סך כל ההוצאות של משרד הדתות השלם בשנה שעברה מול סך כל ההוצאות השנה. האם זה יותר או פחות?

תוסיף 20%.

תוריד 40%.

אבקש ממשרד האוצר השוואה בין תקציב 2003 ל-2004 לפי סעיפים, ולדעת מה קרה עם תקציב משרד הדתות אחרי שהוא פוצל.

אם הוא ייתן לך את זה, תראה שהוא לא עשה דבר.

נכון.

אני יודע, אבל אני לא מגלה. אני צריך לתת להם נשק כשהם הולכים לביבי?

אני מודיע לך באחריות שיש תוספת.

אני יודע, כמו שהודעת לי באחריות הרבה דברים אחרים...

עד היום צדקתי בכל דבר. אולי תצטערו שעשיתם את זה, כי בסך הכל גרמתם לכך שיש תוספת. אולי זה טוב, זה בסדר.

אם אתה תרגיז אותי, אני אביא את המספרים. זה החלום שלהם...

הרב ליצמן והרב נסים דהן, אמרו לפני זמן קצר שההעברות האלה הן מיותרות, שהם לא צריכים אותן ושהם ממש לא זקוקים להן. אני לא יודע מדוע אנחנו צריכים להצביע בעד, אם שניהם אומרים שלא צריך את הכסף.

אני אצביע נגד, כדי שתהיה מבסוט. אתם הממשלה, אתם צריכים לדאוג להם למשכורת.

אני מוכן להצביע נגד.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 715 עברה.

תודה רבה, הפנייה עברה.

יירשם בספרי דברי הימים שהרב נסים דהן הצביע נגד העברת שלושה מיליון שקל למשרתים בקודש.

אבל צריך להוסיף בסוגריים, שזה קרה לאחר שהוא ראה שיש רוב להעברה.

מ"מ היו"ר דניאל בנלולו: אנחנו עוברים לפנייה מספר 718.

שינויים בתקציב מינהל מקרקעי ישראל. התאמות בתקציב השכר, התאמות בתקציב ההכנסות בהתאם לביצוע בפועל, הגדלת התקציב המיועד לביטול עסקאות ב-30 מיליון ₪ בהתאם לביצוע הצפוי, והגדלת התקציב המיועד לתשלום חלף היטל השבחה לרשויות המקומיות ב-80 מיליון ₪, בהתאם לביצוע הצפוי.

כמה היו ההכנסות של מינהל מקרקעי ישראל השנה?

כרגע הן סביב שני מיליארד שקלים.

אז איך אני רואה שיש תקציב של ארבעה מיליארד שקלים?

לא מותנה.

הסעיף כולו ארבעה מיליארד שקלים.

זאת לא חוכמה לקרוא את מה שכתוב, אנחנו יודעים לקרוא לבד את זה. אנחנו רוצים קצת הסבר.

גג התקציב של המינהל שמופיע הוא ארבעה מיליארד שקלים. כולנו יודעים שבגלל הביקושים הגדולים לדיור ולקרקע, אין הכנסות אלה כבר כמה שנים. אתה אומר שההכנסות הן שני מיליארד שקלים.

יש פה סעיף תכנון ופיתוח במגזרי המיעוטים, שאתם מורידים אותו ב-22 מיליון שקל. אני יודע שהנושא הזה תקוע, ואני מדבר על כל תוכניות המתאר במגזר הערבי. איך יש לכם עודף של 22 מיליון שקל שם ואיך אתם מורידים אותם? אני יודע שבכל מקום שאתה מגיע אליו, אומרים לך שתקועים בתוכניות מתאר ובכל מיני דברים אחרים, ואתם מרוקנים פה את הסעיף כמעט ברבע. כל הסעיף היה 90 מיליון שקל, ואתם מורידים אותו עכשיו ב-22 מיליון שקל. אז מה, עוד פעם לא מבצעים ואחר כך אומרים שיש בנייה לא חוקית?

אני חושב שאתה שואל שאלות חשובות, ויש לנו פה עוד הרבה שאלות לגבי כל שאר הסעיפים. כרגע לא נצביע על ההעברה הזאת, ואנחנו נביא לפה את מנהל מקרקעי ישראל כדי שייתן לנו הסברים. א

מ"מ היו"ר דניאל בנלולו: אנחנו עוברים לפנייה מספר 719, 720.

זאת פנייה שנועדה לתקצב מחקרי מו"פ ופרוייקטים של מחקר ותשתיות במשרד המדע. המקורות הם 2.5 מיליון שקל מתוך מקורות משרד המדע ו-2.5 מיליון שקל מתוך סעיף מענקי האיזון.

אתם נוגעים במענקי איזון לרשויות?

זה בהתאם לסיכום בין שר הפנים ושר המדע.

אני חושב שההעברה הזאת היא שערורייה, והיא כנראה נגמרה במשרדי שינוי, לא במקום אחר.

אני לא יודע מזה.

אתה לא יודע? יש דברים שאתה כנראה לא יודע גם בתוך שינוי.

תודה לאל.

ידעת על פריצקי את הכל?

לא ידעתי. אתה רואה, יש דברים שאני לא יודע.

הרשויות המקומיות נאנקות מחוסר תקציב. לוקחים 2.5 מיליון שקל ממענקי האיזון של הרשויות המקומיות, שרק אתמול ישבו פה ובכו שהן מתמוטטות ואמרו שאין להן כסף. לוקחים מזה כסף ומעבירים למשרד המדע לפעילויות של משרד המדע. אני חושב שיש גבול לשערורייה הזאת. שינוי מופיעה על תקן של צדיקה. אני מציע להפיל את זה, לשלוח את זה חזרה, ולהגיד לשני השרים שאת העסקים שלהם ביניהם לא יעשו על גבן של הרשויות המקומיות.

אני מצטרפת לכל מילה שנאמרה על ידי חברי חבר הכנסת בייגה שוחט.

אני דוחה את ההצבעה על הסעיפים האלה.

מ"מ היו"ר דניאל בנלולו: אני עובר לפנייה מספר 744.

מדובר בהעברה של 380,000 שקל בהרשאה להתחייב ובהוצאה נטו לתגבור תוכנית אבטחה במזרח ירושלים, והעברה של 2.4 מיליון לתוכנית הבנייה הכפרית.

זה כאילו 380,000 שקל, ומה זה בינינו 380,000 שקל? קודם כל, זה לא 380,000 שקל. אם אני לא טועה, זה חוזר כבר 10 שנים. בהתחלה מביאים תקציב שהוא כולו בחטא של 20, 20 וכמה מיליון שקל, ואחר כך מביאים תוספות במשך השנה בנושא הזה. פה מדובר על משטרה פרטית במשרד הבינוי והשיכון. זה השם שלה. על הבית שלי מגן משמר הגבול, צבא ההגנה לישראל ומשטרת ישראל. אני בטוח שגם על הבית שלך באשדוד מגינה משטרת ישראל ולא משטרה פרטית.

יש משטרה פרטית במשרד הבינוי והשיכון שמגינה על מזרח ירושלים. יכול להיות שבסיפור הזה נמצא הבית שעמרי שרון פעם יירש. יכול להיות, ואני מאחל לו כל טוב. אני בטוח שאת הבית הזה, כמו בתים אחרים, צריך לשמור. כל פעם מופיע השר, כולל השרה הנוכחית, ואומרים שהם נגד. למה כולם נגד וזה מתקיים? כי זאת משטרה פרטית. מי שמנהל את ה-30 מיליון שקל זה לא משרד הבינוי והשיכון. זאת עמותת "עטרת כוהנים" ועמותת "אלעד" שמשתמשות בכסף הזה לצרכים שלהם, כולל כאשר צריך לפנות מישהו ערבי במזרח ירושלים, משום שהחליטו שקנו את הבית שלו, והמשטרה אומרת שהיא לא רוצה לעשות זאת.

השנה הוא כבר מקבל פרופסורה לעניין…אבל הוא צודק.

לפני שמעבירים את הכסף, אני מבקש שיסבירו לנו למה צריך להוסיף ומה עושים עם הכסף. בתור איש משרד האוצר, אני אומר לך שהיו דברים לא תקינים בעמותות הללו עם מכרזים שלא היו בסדר, והיו ביקורות על המכרזים, ולכן עשו מכרזים חדשים.

זה לא נוגע לעמותות.

זה לא מגיע לעמותה, זה מגיע לחברת השמירה. מי שאחראי על חברת השמירה זה קב"ט של משרד הבינוי ושיכון.

אני יודע, קב"ט של משרד הבינוי והשיכון שהולך יד ביד עם העמותה.

אתה אומר דברים קשים מאוד. אני לא עושה פה כרגע איזשהו משפט.

כל פעם זה מגיע כך, מתגייס הרוב ומעביר את זה. אני מבקש שיבוא פעם קב"ט לוועדה שיכון לפני שמעבירים, לא אחרי, ויסביר למה משטרת ירושלים יכולה לשמור על הר חומה, על גבעת זאב, על פסגת זאב, על רחביה ועל בית ראש הממשלה ברחביה.

תזמין את המשטרה.

תזמין את מי שאתה רוצה. אני כבר עכשיו אומר שאני אצביע בעד ההעברה של 380,000 שקל למשטרה, ושיבוא מפקד משטרת ירושלים ויגיד שהוא משתמש בזה למזרח ירושלים. זה המקום היחיד בארץ שיש משטרה פרטית במשרד שלא שייך לעניין שנים רבות, ולא במקרה זה לא יוצא משם. הפעם זה 380,000 שקל, אז זה נוח לך לא לעשות מזה עניין. אם תעצור את זה, סוף סוף יבוא לפה מישהו שיודע – ולא מישהו שלא יודע - ויגיד למה זה צריך להיות כך.

חבר הכנסת אורון, בוודאי אתה ביקרת במקום וראית מה קורה שם, שזה שונה ממה שקורה באשדוד או בכל מקום אחר במדינת ישראל. אני ביקרתי שם וראיתי שצריך שמירה, כי יש שם בתים של יהודים בשכנות לערבים.

למה המשטרה לא עושה זאת?

יש לי הצעה ידידותית. אל תנסה להסביר דבר שנולד בחטא, מתנהל 10 שנים במנהל לא תקין בדרך לא תקינה ועבר את כל הוועדות. חבר הכנסת אורון תמיד אומר את הדברים האלה. זה אחד הדברים החמורים ביותר מבחינת מינהל תקין והתנהלות, אז אל תנסה להצדיק את זה. תאמין לי שהמשכיל בעת ההיא יידום ולא יגיד מילה.

הרי חבר הכנסת אורון הביא את זה למבקרת המדינה, וכולם בדקו את זה.

קבר את זה דוח - - -

בפעם הבאה תבוא לפה נציגות ממשרד השיכון ומהעמותה, ואז תשאל אותה את כל השאלות ותקבל את כל התשובות.

אנחנו נצביע בעד, אבל תביא את השרה הנה כדי שתסביר את העניין.

למה צריך להביא את השרה? אפשר להזמין את מי שצריך להזמין. אתה לא יכול לדחות את ההצבעה, כי יעצרו שם את השמירה.

אני רוצה להזכיר גם לחבר הכנסת שוחט וגם לחבר הכנסת אורון שעשה בזה פרופסורה, אני חבר ועדת כספים ותיק. היו פה דיונים על הנושא הזה, היתה פה המשטרה והיו פה כל הגורמים, וכולם אמרו שהתקציב הזה מוצדק ושכך הוא חייב להמשיך להתנהל. חבר הכנסת אורון יודע את זה, אבל בכל זאת ממשיך לנאום את הנאומים שלו. התנהל פה דיון בעקבות הדברים שלו, ולכן אסור להפסיק את זה אפילו ליום אחד, גם אם חבר הכנסת אורון צודק בכל מילה שהוא אמר.

אתה בקואליציה או באופוזיציה? פתאום התהפך הגלגל.

גם אם חבר הכנסת אורון צודק בכל מילה שהוא אמר – והוא לא צודק, והוא יודע שהוא לא צודק, כי כבר התקיים פה הדיון הזה – אסור להפסיק את האבטחה אפילו לשעה אחת, כי מדובר בחיי אדם.

אני חושב שהנחת היסוד של חבר הכנסת אורון לא נכונה. במקומות בהם אני גר, יש חברות שמירה שעושות את זה, כי המשטרה לא מסוגלת.

כי המועצה האזורית מממנת אותם, עיריית ירושלים, לא משרד הבינוי והשיכון. אני חי בחוץ לארץ?

נכון, אז זה משרד הפנים, אבל התנהל כאן דיון רק לפני שבוע על מרכיב הביטחון. קודם כל, הנחת היסוד של משטרת ישראל היא שהיא יכולה לשמור רק במקומות רגילים. אז זכיתם שאצלכם יש שקט ושלווה וששם מספיקה המשטרה. במקומות הרגישים המשטרה לא מסוגלת לשמור. אני גם משלם כסף על הנושא הזה וגם המדינה משתתפת בזה, כי למשטרה אין יכולת "להרים" פרויקט כזה. שם מדובר במקום קשה ומסובך, ולכן יש צורך בזה.

ראיתי בהעברה גם הרשאה להתחייב של 2.4 מיליון לבנייה כפרית. על זה אף אחד לא מדבר.

זה מיועד למוסדות ציבור ולפיתוח תשתיות בגוש עציון.

אני חושב שבעניין הזה הועלו מספיק שאלות, כדי שהעסק הזה יתברר בצורה יותר יסודית. אם תעמיד את זה להצבעה, אני אומר מראש שאנחנו מחויבים לנושא, אבל אני אדאג שיופיע פה נציג של משרד השיכון ויסביר את הדברים האלה. אני חושב שמה שהיה נכון לעשות זה לדחות את ההצבעה עד להופעתו של אותו נציג.

אולי אפשר להפריד בהעברה הזאת את כל מה שקשור לחיי אדם? בגלל שמדובר על חיי אדם, אני מציעה שנצביע.

200,000 שקל חיי אדם?

מדובר על חיי שעה, לא על חיי אדם.

מי בעד פנייה מספר 744? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט.
פנייה מספר 744 עברה.

הפנייה עברה.

מ"מ היו"ר דניאל בנלולו: חבר הכנסת רצאבי, תחליף אותי בבקשה לעשר דקות.

זו העברה של 3.4 מיליון שקל מתקציב האמרכלות לתקציב המחשוב באגף מס הכנסה. לקראת האיחוד של אגפי המסים, המחשבים במס הכנסה לא מספיק חדישים כדי להתחבר למערכת של המכס.

אתם גובים שכר בשביל זה.

התקציב של המסים לא הולך למס הכנסה, אלא להכנסות המדינה.

הרי פה אישרנו את הפטנט הזה, זאת פעם ראשונה שבונים משקפים באמצעות מס שמטילים.

זה החלק השני. פה אגרת הבטיחות באה לממן בהוצאה מותנית בהכנסה את משקפי הביטחון.

נעבור להצבעה. מי בעד? מי נגד?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 721 עברה.

הפנייה אושרה. יש רפרנט לפנייה מספר 722 – גמלאות? אין.

היו"ר אהוד רצאבי: אנחנו עוברים לפנייה מספר 731.

מדובר בשינויים פנימיים בתקציב "נתיב", שעיקרם תגבור תקציבי המחשוב ואמרכלות.

אמרו שסגרו את "נתיב", מה קרה?

זה בכל מקרה מהתקציב הקיים.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 731 עברה.

הפנייה עברה.

היו"ר אהוד רצאבי: אנחנו עוברים לפנייה מספר 522.

יש לך בעיית זמן, אז תחליט מה אתה מעלה.

מדובר בהעברת 3.1 מיליון שקל למודל של אקוויפר ירקון - - -

תודה רבה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 522 עברה.

ההעברה אושרה.

היו"ר אהוד רצאבי: אנחנו עוברים לפנייה מספר 629.

זו העברה פנימית בתקציב השכר של משרד הפנים בסעיף התאמות לביצוע בפועל לקראת סוף השנה.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 629 עברה.

ההעברה עברה.

פנייה מספר 630, 631

אנחנו עוברים לפנייה מספר 630, 631 בעמוד 7 בחוברת הגדולה.

מדובר על שינויים בתקציב הדיור הממשלתי לשם תקצוב 6.4 מיליון לשיפוץ תשתיות בבית הנשיא.

העסק הזה קיבל עיתונות גרועה מאוד.

מדובר בשיפוץ של בית הנשיא. בית הנשיא נבנה לפני כ-35 שנה. מאז הוא לא עבר שום שיפוץ. התשתיות שם היו במצב מאוד גרוע, ואני מדבר על מערכת המיזוג והמים שהתחילו לעשות בעיות בשנים האחרונות. הוחלט לעשות שיפוץ. אם אני לא טועה, מדובר בשישה מיליון שקל, כשמדובר על שיפוץ תשתיות.

באותו זמן החליטו גם לעשות שיפוץ ושדרוג של מערכת הביטחון במקום. לשדרוג של מערכת הביטחון יש עוד עלות של כתשעה מיליון שקל.

לא מדובר פה על תשעה מיליון שקל.

לא, כרגע מועברים פה שישה מיליון שקל.

כבר העברנו פה כמה פעמים בוועדה כספים לתשתיות של בית הנשיא. השאלה היא האם זה הולך לבונקר או לא. תשעה מיליון שקל לבונקר של בית הנשיא?

אני מהצד של הדיור הממשלתי.

תסביר לנו על השישה מיליון שקל.

אני פחות יודע להסביר לאן הולך כל שקל מתוך השישה מיליון שקל. אני רק רוצה להגיד איפה אנחנו עומדים. אנחנו כבר יצאנו למכרזים. הוועדה אישרה קודם הרשאה להתחייב, ולכן כבר יצאו מכרזים לביצוע העבודות. כרגע אנחנו מבקשים להעביר את המזומן הדרוש.

זה על סמך מה שאישרנו בהרשאה להתחייב או שזה כסף נוסף?

זה כסף מזומן שנועד לכסות על ההרשאה להתחייב שהשתמשנו בה.

אני רוצה להעיר משהו טכני.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 630, 631 עברה.

תודה רבה, הפנייה עברה. סמדר אלחנני, אם זה מיותר, בואו נתקדם.

אני רוצה להעיר פה שכאשר מעבירים מסעיף 13 לסעיף בית הנשיא, זה עובר דרך הרזרבה. זה עבר דרך הרזרבה, לרזרבה שהיתה במינוס 5.4, הוסיפו 6.4 מיליון שקלים, וזה הגיע כמעט לפלוס של מיליון שקל. אבל סימולטנית, בסינכרוניזציה מלאה, היא הופכת להיות ברזרבה 7.349 מיליון שקל. זה לא יכול להיות.

תגידי לו את זה אחר כך. אני רוצה שזה ייעשה אחר כך.

היו"ר אהוד רצאבי: אנחנו עוברים להעברה 632 של משרד הפנים.

זאת תוספת של מיליון שקל ליחידת הפיקוח על הבנייה, הוצאות לתגבור פעילות היחידה, הגשת תביעות נגד עברייני בנייה.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 632 עברה.

היו"ר אהוד רצאבי: ההעברה הבאה – 636 637.

העברת השתתפות של משרד הבינוי והשיכון של מיליון ו-700,000 שקל בפרויקט "עלי נגב".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד - כולם
נגד – אין
פנייה מספר 636 637 עברה.

הפנייה עברה.

היו"ר אהוד רצאבי: אנחנו עוברים לפנייה מספר 638 בעמוד 15.

מדובר בהעברה פנימית בתקציב משרד התשתיות.

זה מסובך, זה ייקח זמן. אני מציע שנדחה את זה לפעם הבאה.

עוד לא הבנתי על מה מדובר.

לא משתפים שם את העובדים, ולכן אני חושב שזה מאוד בעייתי.

מדובר בהעברה פנימית בתקציבי משרד התשתיות למספר נושאים: הוצאה למכרז ייעוץ בינלאומי בנושא משק החשמל לקראת הרפורמה במבנה משק החשמל, תקינת תקן ישראלי לגז טבעי - נכון לעכשיו משתמשים בתקן ההולנדי, והוחלט לעבור לתקן ישראלי - וקרן העברה של מיליון וחצי שקל למכון לחקר ימים ואגמים להשלמת החוזה.

אנחנו נדחה את ההצבעה על הסעיף הזה. אם יישאר לנו זמן, אנחנו נחזור אליו חזרה.

היו"ר אהוד רצאבי: אנחנו עוברים לפנייה מספר 641.

פניות 641 ו-642 הן שתי פניות שנועדו בסך הכל לעשות שינויים בשכר, הן במע"צ והן במשרד התחבורה, ולהתאים את הביצוע בפועל למזומן.

היה קיצוץ בשכר בשנה הזאת, אז איך יש פתאום תוספות?

לא, התוספת היא בתוך רזרבה התייקרויות שכר בתוך הסעיף, בלי קשר לקיצוץ שהיה - - -

יש מליאה עכשיו.

אבל יש אישור לשבת בדיון בזמן המליאה.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – כולם
נגד – אין
פנייה מספר 641 642 עברה.

פנייה מספר 641 642 אושרה.

היו"ר אהוד רצאבי: אנחנו עוברים לפנייה מספר 644 645.

מדובר בהעברה מתקציב משרד התשתיות לתקציב רשות הגז, שנמצאת גם במשרד התשתיות.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – כולם
נגד – אין
פנייה מספר 644 645 עברה.

היו"ר אהוד רצאבי: אנחנו עוברים לפנייה מספר 646.

מדובר בשינויים פנימיים בתקציב הפיתוח של משרד הבינוי והשיכון. החלק הראשון זה העברה של 6.3 מיליון שקל לאחזקה למבני ציבור בבית שמש.

הם צריכים לקבל אחזקה?

זה דיור ציבורי. החלק השני זה העברה של 6.5 מיליון שקל לפיתוח תשתיות לחייליים משוחררים דרוזים. החלק השלישי זה שני מיליון שקל.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 646 עברה.

היו"ר אהוד רצאבי: אנחנו עוברים לפנייה 652-653.

נועדה להעברת 2.5 מיליון שקל, לפי החלטת ממשלה, לשפכים לשדרות.

תודה רבה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 652 – 653 עברה.

הפנייה עברה.

היו"ר אהוד רצאבי: אנחנו עוברים לפנייה מספר 654.

פנייה להתאמות שכר לתקציב למתאם הפעולות בשטחים.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 654 עברה.

הפנייה אושרה.

היו"ר אהוד רצאבי: אנחנו עוברים לפנייה מספר 655, שר החקלאות. אין רפרנט.

היו"ר אהוד רצאבי: אנחנו עוברים לפנייה מספר 658.

תקצוב 100,000 שקל ביחידה של הממונה על ההגבלים לצורך החזר והכנסות מהוצאות בית משפט.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד - רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 658 עברה.

הפנייה עברה.

היו"ר אהוד רצאבי: אנחנו עוברים לפנייה מספר 659 660.

העודפים המחויבים של תחום תעסוקה במשרד העבודה והרווחה לשעבר, שעוברים דרך סעיף 23 וסעיף 36.

מי בעד? מי נגד?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 659 660 עברה.

הפנייה אושרה.

היו"ר אהוד רצאבי: אנחנו עוברים לפנייה מספר 661 662.

הפנייה מעבירה חצי מיליון שקל מפיתוח תשתיות תיירות בעיר אילת לתחזוקת תשתיות בעיר אילת.

אם אני לא טועה, כל הסיפור הזה היה קומבינה. בהתחלה אישרנו תשתיות לאילת, לאט לאט זה לאחזקה, אבל בסדר.

מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 661 662 עברה.

היו"ר אהוד רצאבי: אנחנו עוברים לפנייה מספר 665 666.

מדובר על העברת שני מיליון שקלים מתקציב פיתוח תיירות ירושלים להשתתפות המשרד בקמפיין בירושלים בהתאם לסיכום בין המשרד לעירייה.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 665 666 עברה.

הפנייה עברה.

היו"ר אהוד רצאבי: אנחנו עוברים לפנייה מספר 667.

העברות של משרד התיירות, העברות בין תוכניות עבור הוצאות מנהלה בלשכות אירופה. יש הכנסות של 270,000 שקל כהוצאה מותנית והעברה של 200,000 שקל מפרסום.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
פניי המספר 667 עברה.

ההעברה עברה.

היו"ר אהוד רצאבי: אנחנו עוברים לפנייה מספר 668 669 בעמוד 48 – משרד האוצר.

שינויים בתקציב הפיתוח של משרד האוצר, שעיקרן תגבור תקציב. מדובר פה על שדרוג המחשב של שע"מ. שע"מ הוא הגוף שתומך בכל גביית המסים.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 668 669 עברה.

הפנייה אושרה.

היו"ר אהוד רצאבי: פנייה מספר 671 – שר החקלאות. אין רפרנט.

היו"ר אהוד רצאבי: אנחנו עוברים לפנייה מספר 672, עמוד 53.

שינויים בחוק לעידוד השקעות הון בתיירות. יש כאן תוספת הרשאה של 6.2 מיליון שקל לחוק עידוד השקעות הון בתיירות. אנחנו מפחיתים השתתפות במשרד הפנים במימון תשלום ארנונה בגלל ביצוע נמוך, והעברת שני מיליון שקלים לפיתוח המקומות הקדושים.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 672 עברה.

הפנייה עברה.

היו"ר אהוד רצאבי: פנייה מספר 673.

העברה של תקציב מחיסכון שכר חיילי חובה לשדרות - - -

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברה מספר 673 עברה.

ההעברה אושרה.

הוצאה מותנית בהכנסה במסיכות אב"כ - - -

כנראה מוכרים את הישנות.

היו"ר אהוד רצאבי: הפנייה הבאה 674 – איכות הסביבה.

זאת פנייה לתקצוב של 445,000 שקל בהוצאה מותנית בהכנסה והסטה פנימית של 200,000 שקל - - -

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 674 עברה.

הפנייה עברה.

היו"ר אהוד רצאבי: אנחנו עוברים לפנייה מספר 675.

זאת העברה של 2.5 מיליון שקל מהמשרד לרשות הטבע והגנים הלאומיים.

תודה רבה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 675 עברה.

הפנייה אושרה.

היו"ר אהוד רצאבי: אנחנו עוברים לפנייה מספר 676 677 עמוד 60.

הפנייה התקציבית הזאת נועדה כדי לתגבר את תקציב הסנגוריה הציבורית והסיוע המשפטי ב-55 מיליון שקל.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 676 677 עברה.

הפנייה אושרה.

היו"ר אהוד רצאבי: עמוד 63, פנייה מספר 678.

השתתפות משרד החינוך בהכשרה מקצועית במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 678 עברה.

היו"ר אהוד רצאבי: אנחנו עוברים לעמוד 64, פנייה מספר 680.

שינויים בתקציב השכר של משרד הבינוי והשיכון, בהתאם לביצוע בפועל.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 680 עברה.

הפנייה אושרה.

היו"ר אהוד רצאבי: נמצא פה מי שיסביר על משק המים, פנייה מספר 685? לא.

אבל זה חשוב, זה הזרמת מים בנחלים.

אני בעד לאשר את זה.

לא אכפת לי לאשר, אבל צריך לחנך אותם שיבואו להסביר.

לא, שיבואו לכאן.

היו"ר אהוד רצאבי: עמוד 68 – העברה 686 687, שר האוצר.

הפנייה נועדה לתקצוב הסעות במערכת החינוך.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 686 687 עברה.

הפנייה אושרה.

היו"ר אהוד רצאבי: פנייה מספר 688 689. אין רפרנט.

זה כבר אושר.

זה לא אושר.

ה-42 מיליון שקל אושר אתמול. המנכ"ל היה פה ונתן הסבר.

מה השורה התחתונה?

עשרים עשרים - - -

נחה דעתי אם הוא אמר לפרוטוקול - - -

היו"ר אהוד רצאבי: אנחנו עוברים לפנייה מספר 693, 694. מדובר ב-690 מיליון שקל.

מדובר ברזרבה תקציבית של 690 מיליון שקל בתקציב משרד הביטחון. הסבר מפורט יימסר בוועדה המשותפת.

אני צריך אם זה קשור אלינו או לוועדה.

המסגרת – פה, והפירוט – בוועדה לתקציב הביטחון.

אני מציע לא לדון בזה עכשיו, כי כבר פעם קבענו שאמנם אנחנו לא נכנסים לפרטים, אבל בגדול כן צריכים לתת לנו "משהו".

600 מיליון שקל מתוך זה, זה לפי סיכום, ו-90 מיליון שקל זה בהעברת בסיס.

עכשיו אני ממש יותר חכם...אני מציע לא על רגל אחת לעשות זאת.

יותר הגיוני שהוועדה המשותפת תדון בזה, ואם היא מסכימה לפרטים, נאשר את זה פה אחר כך בלי לדעת את הפרטים.

הנוהל הוא הפוך.

מכיוון שאי אפשר לפצל את זה, נדחה את זה עד לדיון בוועדה המשותפת, אז נקבל פירוט.

נסמוך עליהם במובן הזה, שהם הנציגים שלנו.

כן, הם יבדקו את הפרטים, ואנחנו נהיה חותמת גומי.

אפילו על הנוהל הזה נדון בנפרד.

יש נוהל.

אני מציע שנדון בנפרד על הנושא של הנוהל. בואו נאשר כרגע את ההעברה, ונבקש מיושב הראש של הוועדה להתאים את הנוהל בהתאם. מי בעד?

באופן חד-פעמי.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 693, 694 עברה.

טמיר כהן: אנחנו חוזרים לפנייה 685, עמוד 66 – רשות הטבע והגנים. הרפרנטית עזבה את המקום, ויש מישהו אחר שיסביר את הפנייה במקומה.

שינוי פנימי בתקציב של מוצרים ציבוריים, שמיועד לאפשר הזרמת מים בנחלים של 13 מיליון שקל.

זה חשוב, תודה רבה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 685 עברה.

הפנייה עברה.

טמיר כהן: אנחנו עוברים לפנייה מספר 697 בעמוד 77.

העברת תשעה מיליון שקל מרזרבה לאשראי למועצות אזוריות למערכות פנימיות - - -

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – כולם
נגד – אין
פנייה מספר 697 עברה.

הפנייה עברה.

טמיר כהן: פנייה מספר 700 701.

בעד.

נגד.

העברת 600,000 לתקציב הייעוץ להתפלה להוצאת מכרז בחדרה.

מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 700 701 עברה.

תודה רבה. הפנייה עברה.

היו"ר אהוד רצאבי: עמוד 82, פנייה 704 708.

בשנת 1998 נחתם הסכם עם תע"ש עקב החלטת ממשלה להעביר לתע"ש 100 מיליון שקל. בפועל, הועברו 20 מיליון שקל בשנת 1998 למימון פינוי תע"ש במתחם רמת השרון. את ה-90 מיליון האחרים היו אמורים להעביר או עם מכירת הקרקע או בשנת 2004. היום בשנת 2004 השטח עדיין לא נמכר, הממשלה צריכה להעביר את הכסף הזה.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 704 708 עברה.

הפנייה אושרה.

טמיר כהן: אנחנו עוברים לעמוד 85 לפנייה 711 712.

הפנייה נועדה לתקצוב הסעות, סמינרים למורים וביטוח תלמידים בחינוך העצמאי.

לסעיף רזרבה צריך לקרוא היום תשלום ריבית ועמלות, זה הפך להיות סעיף הרזרבה. כל פנייה מורידה מסעיף הרזרבה, מסעיף ריבית ועמלות. לא היתה כזאת חריגה, איזו חריגה היתה שם?

אני לא מבין את זה.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מסר 711 712 עברה.

הפנייה עברה.

טמיר כהן: אנחנו עוברים לעמוד 88, פנייה 713 714 – לימודי יהדות.

הפנייה התקציבית נועדה לתגבור לימודי יהדות במשרד החינוך.

בסקטורים מסוימים או בכלל?

לא, בכלל.

זה תל"י?

למען היותנו יהודים טובים יותר...מי בעד? מי נגד?


הצבעה

בעד - רוב
נגד - מיעוט
פנייה מספר 713, 714 עברה.

הפנייה אושרה.

טמיר כהן: אנחנו עוברים לפנייה מספר 716, 717 בעמוד 91.

הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב 2.5 מיליון שקל לקרן למורשת הכותל.

יש כותל, למה צריך מורשת כותל?

הם עושים עבודה נהדרת.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 716, 717 עברה.

פנייה מספר 716, 717 עברה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20