א' - שינויים בתקציב, תיקונים בתקנון הבורסה (רישום למסחר של תעודות התחייבות של תאגיד בנקאי הניתנות להמרה כפויה)

5
ועדת הכספים
15.11.04
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 204

מישיבת ועדת הכספים
מיום שני, ב' בכסלו, התשס"ה (15 בנובמבר, 2004) בשעה 10:00

1. שינויים בתקציב לשנת הכספים ‏2004
2. תיקונים בתקנון הבורסה (רישום למסחר של תעודות התחייבות של
תאגיד בנקאי הניתנות להמרה כפויה)

חברי הוועדה: אברהם הירשזון – היו"ר
אהוד רצאבי – מ"מ היו"ר
רוחמה אברהם
חיים אורון
בנימין אלון
דניאל בנלולו
רוני בריזון
מוחמד ברכה
מיכאל גורלובסקי
נסים דהן
יצחק הרצוג
נסים זאב
יחיאל חזן
חיים כץ
אורית נוקד
ניסן סלומינסקי
איוב קרא
אברהם בייגה שוחט

דרור שליט – הבורסה לניירות ערך
אלעזר אמיר הימל – רשות לניירות ערך
רמי תרום – איגוד הבנקים בישראל

סמדר אלחנני

טמיר כהן

לאה קיקיון




שינויים בתקציב לשנת הכספים ‏‏2004
בקשה מספר 518 517 (הצבעה)

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר היום – הצבעה על פניה מספר 518 517.

יש לי הצעה לסדר. אני מבקש שתהיה הצבעה שמית.

אני מבקש לחכות לחבר הכנסת ליצמן. אני לא אסכים שהישיבה תתחיל בלי ליצמן.

אני מבקש לפתוח את הישיבה.

לא תהיה הצבעה בלי חבר הכנסת ליצמן. אי אפשר לקנות פה אנשים וללכת. אי אפשר לחכות לכולם ולליצמן – לא. צריך להביא אותו לכאן. אנחנו לא רוצים שיקנו את אף אחד פה.

אני מבקש מהתקשורת לעזוב את החדר.

· - -

יש פה רוב נגד ההתנתקות, נגד הסעיפים האלה.

אני מבקש ממך לצאת החוצה, אתה לא חבר בוועדה.

אני ממלא מקום.

· - -

במחטפים אפשר למכור את כל ארץ ישראל.

רבותיי, אנחנו היינו לפני הצבעה, ואנחנו עוברים להצבעה.

יש לי שאלה פרוצדורלית.

אתה רוצה התייעצות סיעתית?

כן.

שתי דקות להתייעצות סיעתית.

בינתיים אני רוצה לשאול: האם חבר ועדה שלא נמצא, האם יכול לאסור החלפה שלו או שאוטומטית נכנס ממלא מקום?

תקנונית – לא.

אתה שואל אותי שאלה משפטית. זה חשוב מאד מה שאתה אומר.

· - -

אנחנו עוברים להצבעה.

יש בתקנון אפשרות להצבעה לפי שמות.

אני מוכן לערוך הצבעה שמית, ברצון רב.

חכו שליצמן יבוא.

אני לא אחכה. אני עובר להצבעה.

רוחמה אברהם – בעד
דניאל בנלולו – בעד
איוב קרא – נגד
אלי אפללו – נעדר, יחיאל חזן ממלא את מקומו – נגד
חיים כץ- נגד
אברהם בייגה שוחט – בעד
אורית נוקד – בעד
יצחק הרצוג – בעד
יעקב ליצמן – אינו נוכח
ניסן סלומינסקי – נגד
מוחמד ברכה – בעד
אהוד רצאבי – בעד
רוני בריזון – בעד
נסים דהן – נגד
יצחק כהן – נעדר, מי ממלא את מקומו? נסים זאב – נגד
בנימין אלון – נגד
חיים אורון – בעד
אברהם הירשזון – בעד

למה לא קראו בשמי?

סליחה טעות שלי.

מיכאל גורולובסקי - נגד
10 בעד, 8 נגד. מישהו רוצה רביזיה?

אני מבקש רביזיה.

תוך דקה – רביזיה. מי בעד הרביזיה? – 6 בעד. מי נגד הרביזיה? – 10 מי נמנע? אין. תודה רבה, רבותיי.

ההצבעה היתה על שתי הבקשות – 518 517.


אנחנו עוברים להצבעה על 603 604. מי בעד? 10. מי נגד? 7 . תודה לכם, הבקשה אושרה.

תיקונים בתקנון הבורסה
(רישום למסחר של תעודות התחייבות של תאגיד בנקאי הניתנות להמרה כפויה)

אנו עוברים לנושא הבא – שינויים בתקנון הבורסה.

יש לי הצעה לסדר. אני חוזר על הדברים שלי מהשבוע שעבר. הדיון על התקציב בכל שנה הוא דיון קשה, ושנה הוא יהיה קשה במיוחד. התקציב עוד לא עבר קריאה ראשונה. אני חוזר ומבקש מהיושב ראש, לא לקדש את ה- 31 בדצמבר. אין לנו זמן. אם התקציב היה יורד בזמן – מילא, אבל הוא לא ירד בזמן. יהיו פה דיונים קשים, ענייניים, יסודיים ואף אחד לא יכול לעשות את זה בזמן הזה, שנותר. כל הדיונים כאן יהיו ארוכים – ואני מבקש שתודיע ש- 31 בדצמבר לא מקודש, ושהדיונים יימשכו מעבר ל- 31 בדצמבר, כי הזמן שנותר לנו, לצערי הרב – לא מאפשר לנו לדון, אפילו.

אל"ף , הערתך נרשמה, ואני לוקח אותה לתשומת לבי. אני אבדוק את הנושא הזה. אני אומר לך: שום דבר לא מקודש אצלי. תן לי לראות איך אני מוביל את העניין. אני לא רוצה להכריז הכרזות לכאן או לכאן. שמעתי הערה, היא רצינית מאד, והיא בהחלט תילקח בחשבון.

אני מהרשות לניירות ערך, ונמצא אתי גם חברי, דרור שליט מהבורסה. יש לנו 4 נושאי תקנון בורסה. הנושא הראשון הינו הסדרת כללי רישום לגבי תעודות התחייבות לתאגיד בנקאי. מדובר בהסדר שקיים כבר שנתיים במעמד של הנחיות זמניות והוא מאפשר לתאגידים בנקאיים להנפיק אג"ח שניתנות להמרה כפויה על ידי התאגיד. המכשיר הזה בא להשלים אפשרות שבנק ישראל קבע אותה להון שנקרא – הון משני עליון. זה סעיף הוני מסוים שמאפשר לבנק להנפיק התחייבויות מסוימות שעשויות להיות מוחלפות להון בנסיבות של שינוי של פרמטרים של סיכון. כאמור, ההסדר כבר עובד בפועל שנתיים. היתה רק הנפקה אחת כזו. אנחנו מבקשים לעגן אותו בתקנון ובהנחיות.

המרה כפויה – על ידי מי?

על ידי המנפיק, לפי פרמטרים של סיכון שנקבעים מראש, לפי מנגנון שנקבע מראש.

זה מה שהופך את ההון הזה להון משני של הבנקים. הון משני שהוא משהו בין אגרת חוב להון. דרך אגב, ברגע שזה יתבצע, באמת שיהיה מצבנו חמור. כמעט בפשיטת רגל.

הוא אמר שהיה מקרה אחד כזה.

מה שאמר חברי אלעזר אמיר הימל שהיה גיוס אחד כזה של בנק הפועלים, אבל אני אומר- המקרה שההתחייבות הופכת להון זה רק חס וחלילה כאשר אותו בנק יהיה קרוב לפשיטת רגל.

המדובר בפרמטרים של סיכון שנקבעים על ידי בנק ישראל לפי המפתחות של בזל והסטנדרט הבינלאומי. אין כאן המצאה ישראלית. זה יישור קו עם סטנדרטים בינלאומיים של הגדרות של הון בנקאי. גם האינטואיציה הבסיסית שלי, כשנתקלתי לראשונה במקרה, היתה כשלך – ואמרתי: מה זאת אומרת – כפויה על ידי התאגיד. ואז חזרתי והבנתי שזה בסדר, אין שם בעיה. זו הגדרה של סעיף מסוים עם מאפיינים מסוימים.

מה שאתה אומר הוא שביום פקיעת האופציות - - -

זה לא פקיעת אופציות. זו אגרת חוב. מדובר בהתחייבויות, באג"ח, שמונפקות, שבמהלכן יקרה אחת משתיים – בהסתברות מאד מאד גבוהה האג"ח האלה פשוט יגיעו לפירעון, לפדיון, אלא – שבמהלך התקופה, עד הפדיון, אם ישתנו באופן קיצוני פרמטרים מסוימים של סיכון הבנק, לפי המפתחות של בנק ישראל, אז קיימת האפשרות להפוך את האגרות חוב האלה להון. במקום שהן תהיינה אגרות חוב הן תהיינה באופן כללי מניות.

הכלי הזה קיים. הוא קיים כבר למעלה משנתיים. הוא היה מעוגן בהנחיות זמניות, אלא שההנחיות הזמניות הסתיימו, ואנחנו רוצים לעגן אותם כהסדר של קבע.

כל בעל חוב, אוטומטית, הופך לבעל מניות, במקרה של פשיטת רגל. החוב שלו הופך לחלק מהפירוק.

אבל לפי הנוסחה הזו, זה מאפשר את מה שאמר חברי – להפוך את ההון הזה להון משני, משהו שהוא בין הון מניות להון שמדובר פה. - - מספר הנפקות כאלה בשוק. אחת הונפקה לציבור, ויש גם אחת, לפחות שאני יודע, שנופקה למשקיעים מוסדיים, וזה לתועלת כל הצדדים, גם מי שקונה קונה את זה כי הוא חושב שזה טוב לו, וגם לבנק – זה מאפשר להגדיל את הפעילות שלו כי יש לו הון נוסף.

אני מציע שנמשיך הלאה, למכירות בחסר. ונעשה הצבעה על שני הדברים יחד.

מכירות בחסר הן נושא מאד חשוב שאנחנו מנסים מעת לעת להסיר כל מיני חסמים שקשורים להן, כי בין היתר, שוק המכירות בחסר הוא בעצם שוק של הלוואות, נקרא לזה – עוקף בנקים.

השאלות.

השאלות ומכירות בחסר זה שוק שיוצר מימון חוץ בנקאי שאני חושב שכולנו בעד לפתוח את האפשרות, ואז, כמובן, כל אחד יוכל לבחור - - -

גם אג"ח או רק מניות?

גם וגם.

כי על אגרות חוב דיברנו בשבוע שעבר.

תחבר את זה לעניין של עושי שוק.

אבל בכל אופן מובאים לפה מספר תיקונים, חלקם יותר חשובים וחלקם פחות חשובים. התיקון הראשון נוגע למניות, שכאשר מישהו מוכר מניות, חבר הבורסה, על מנת לא לפגוע ביציבות הפיננסית של הבנק צריך לקבל מניות כבטוחות. מה שאומר התיקון, שאם המניות הן מאותו סוג שנמכרו בחסר – ותשאלו: איך זה יכול להיות? והתשובה היא: כשהוא מוכר בישראל, ויש לו את אותן מניות בארצות הברית, אותן מניות יכולות להיות ביטחון, כי בדרך כלל כאשר אנחנו לוקחים מניות כביטחון אנחנו "מכסחים" אותן. זאת אומרת: מי שחייב 1000 שקל ויש לו מניות של "טבע" ב- 1000 שקל, זה לא מספיק. אולי מניות "טבע" יירדו ב- 10% אז צריך להוסיף מרווח ביטחון. אבל אם הוא מוכר בישראל ויש לו את אותן מניות בארצות הברית, אז מספיקה - - כמות של מניות.

תיקון שני – ישנם מקרים שיש לעובדים של חברה אופציות לא סחירות. יש מנגנון מאד מסובך ומורכב שמותאם למקרה הזה, אבל מה שאנחנו ראינו הוא שכל המנגנון הזה יכול להיות שהוא יותר טוב או פחות טוב – בארצות הברית יש מנגנון הרבה יותר פשוט. אם אנחנו נשאיר את המנגנון שלנו, כולם יממשו את האופציות בארצות הברית. כמובן שהכוונה היא לחברות הדואליות. לכן, מה שאנחנו מציעים פה, שאותו מנגנון שקיים בארצות הברית, וכמובן שבדקנו אותו וראינו שהוא לא גורם לשום בעיות – יהיה גם בישראל.

שני הנושאים הבאים הם נושאים של הבהרות, הבהרות בלבד. אני מדבר עדיין על מכירה בחסר, כאשר מוכרים short ומחזיקים כנגדו מק"מ של בנק ישראל, זכות לרכישת מק"מ בעתיד. אנחנו מבהירים שצריך לתת ביטחונות, כמו במקרה הקודם שהסברתי. זה דבר שלפחות לדעתי היה כתוב גם מקודם, אבל כתבנו את זה למען הסר ספק. דבר שני – אותו הדבר אם מישהו שואל לא מהחשב, לא מהברוקר, אלא מחברת בת של ברוקר, ברור שכלכלית זה אותו הדבר, אבל ברור שטוב יותר שזה יהי כתוב ברחל בתך הקטנה, כדי שלא יהיו ויכוחים אם זה כן נכלל או לא נכלל. הדבר האחרון, שהוא הדבר היותר חשוב – תקופת ה- short היום, אפשר למכור ב- short ולהשאיל רק על שנה. אנחנו, בתיאום עם מס הכנסה, בשאיפה להגדיל את תקופת המכירה בחסר ככל שאפשר. למס הכנסה היו הסתייגויות מהנושא הזה, ולכן, מה שהסכמנו עם אנשי מס הכנסה, שלא נמצאים פה, שזה תמיד יהיה עד תום השנה הקלנדרית הסמוכה.

שוטף פלוס שנה.

כן. מבחינתי, דרך אגב, היה אפשר גם ל- 5 שנים, אבל אני מתאים את עצמי לאנשי מס הכנסה.

אני אעמיד את התיקונים האלה קודם כל להצבעה.

מי בעד התיקונים? – 2 בעד. מי נגד? – אין. מי נמנע? – 1. תודה רבה, אושר.

נעבור לתיקונים הבאים.

הנושא הבא עניינו מגבלת פוזיציות פתוחות. זה אמצעי של הבורסה למניעת קורנרים. מאחורי הכותרת הזו מסתתרת הרגולציה שמכבידה על משקיע בודד במגזרים לתפוס פלח משמעותי מדי בשוק, שיכול להשפיע השפעה לא תקינה על המסחר. מה שמוצע פה זו שלושה שיפורים במערך הזה של הרגולציה, שמתייחסת למגבלת פוזיציות פתוחות. הנושא הראשון שאנחנו מבקשים לתקן הוא שבמידה ולקוח חרג ממגבלת פוזיציות פתוחות בפעילות אצל מספר חברים – הרי לקוח יכול לעבוד אצל מספר חברים, ובאופן עקרוני, אפריורי, החבר יודע בדרך כלל רק מה שמתרחש אצלו, לבורסה יש מערכת בקרה שמאפשרת לה לבדוק את הפעילות של לקוח אחד אצל מספר חברים, ולעשות סכימה, ואז היא יכולה להגיע למסקנה שיש לקוח בודד שחרג מהמגבלה. אז יש כלי אכיפה כדי לגרום לכך שהלקוח הזה לא יחרוג יותר. התיקון הראשון מתייחס לכך שבמידה ולקוח חרג ממגבלת פוזיציה פתוחה אצל מספר חברים – תיקבע מכסה מוקטנת, אצל כל חבר בנפרד, שהגודל שלה פרופורציונלי לפעילות הלקוח אצל אותו חבר.

השינוי השני הוא שהמכסה המוקטנת הזו תחול עד מועד הפקיעה הקרוב, ולא למשך 3 חודשים כפי שהמצב כיום, וכמו כן תישלל מהלקוח האפשרות לקזז חוזים סינתטים - - -

מה זה חוזה סינתטי?

זה מצב שהוא בפלוס אצל אחד ומינוס אצל השני. חוזה סינתטי זה הרכבה של אופציות כך שיוצר איזושהי התחייבות עתידית. במקום call ו- put אתה בונה future או forward. החוזים הסינתטים, כשהם עומדים אחד מול השני, בהחלט יכולים להתקזז. כלומר, אין חשיפה, לא של השוק ולא של הלקוח במידה והוא מאזן את עצמו בחוזה מול חוזה. אם הוא בגדול קונה call ומוכר call, קונה put ומוכר put, אז הוא כאילו מתאפס. במידה ולקוח יחרוג, אז האפשרות הזו של קיזוז תישלל ממנו.

התיקון השלישי הוא פשוט קנס, שאם לקוח חרג אצל חבר, והדבר הובא לידיעת החבר, והחבר לא פעל כהלכה – התיקון מסמיך את הבורסה להטיל קנס על החבר בשל ההפרה.

יש כאן שלושה נושאים. הכל מקצועי וטכני מאד, אני מוכרח להגיד.

אני ניסיתי להבין את הנוסחה. ה- L מתייחס למספר חברי הבורסה באמצעותם פועל הלקוח. החובה היא גם על חבר הבורסה, ברגע שהוא קונה מספר חברות. איך חבר הבורסה יכול לדעת עם כמה חברים עובד הלקוח?

חבר הבורסה לא יודעת, אבל לנו, לבורסה, יש מערכת שמזהה את הלקוחות, הלקוחות הגדולים, מספר של כמה עשרות לקוחות גדולים, ומזהה אותם אצל כל החברים שבהם הם נמצאים. זאת אומרת, אם הוא עובר אצל בנק איגוד ובנק מזרחי, בנק איגוד לא יודע על כך, ובנק מזרחי לא יודע, אבל ברגע שהאינפורמציה מגיעה בסוף אותו יום אלינו, אנחנו יודעים שהלקוח הזה עבר – מפעילים את הנוסחה הזו ואז מודיעים על המכסה לבנק מזרחי ולבנק איגוד.

נעבור לנושא הבא.

אחד הדברים שקרו בשנים האחרונות, וזה כמובן יגבר ב- 1 בינואר, 2005, הוא פעילות של לקוחות של חברי בורסה בניירות ערך בחוץ לארץ. הנושא הזה גם מגדיל את הסיכונים, כי אותם לקוחות גם קונים ומוכרים אופציות, ובכך מכניסים את עצמם לסיכון וגם את חבר הבורסה, וגם מוכרים ב- short בחוץ לארץ, כפי שדיברנו על זה קודם. בעצם, מה שעשינו – את אותם כללי פיקוח שהתאמנו ושפשפנו ושיפרנו כלפי מה שקורה בישראל, החלנו גם על הפעילות בחוץ לארץ, גם אם באותה מדינה הכללים קפדניים פחות. כלומר, מי שיכתוב אופציה על "טבע" בארצות הברית ומי שיכתוב אופציה על "טבע" בישראל, בהנחה שתהיה כזו, יהיה חייב באותם סטנדרטים שאנחנו רגילים אליהם בישראל, גם אם הם לא חלים באותה מדינה.

אנחנו מדברים ספציפית, למשל – על הפרדה בין נכסי לקוח לבין נכסי חשב. הלקוח פתח חשבון באיזה בנק בחו"ל, ויש שם כספים שמופקדים וניירות ערך שנרכשים, וחלק מהניירות נרכשים עבור הנוסטרו, וחלק- עבור הלקוחות, ואותה חובה שקיימת פה, למשל – של הפרדה בין נכסי עלות ובין נכסי הלקוחות צריכה להיות קיימת גם שם. זו דוגמה אחת.

רבותיי, נעבור להצבעה – מי בעד? – רוב. מי נגד? – אין. מי נמנע? – אין. תודה רבה, אושר.
אני מודה לכם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00