ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 20/07/2004

רשתות הפצה וסחר בסמים בהתנחלויות

פרוטוקול

סדר היום
_רשתות הפצה וסחר בסמים בהתנחלויות.

5
הוועדה למאבק בנגע הסמים
20.7.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 69


מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים
יום שלישי, ב' באב התשס"ד (20 ביולי 2004), שעה 11:45
סדר היום
רשתות הפצה וסחר בסמים בהתנחלויות.
נכחו
חברי הוועדה: איוב קרא - היו"ר
מוזמנים
מועצה אזורית גוש עציון:
שאול גולדשטיין - יו"ר
יאיר וולף - סגן ראש המועצה האזורית גוש עציון
מאיר וקנין - מנהל מתנ"ס גוש עציון
צופיה קמה - רכזת נוער בנווה דניאל
שושי לבל-לביא - רכזת נוער אזורית בגוש עציון
מלכה בארי – קב"סית ומנהלת תוכנית "הילה"
יסכה לנדאו – מנהלת יחידה לקידום נוער
לאה צ'סטרמן - מחלקת רווחה
לורין למברגר - פקידת סעד לחוק הנוער

רחל נויבואר - מדריכת מניעה מחוזית, משרד החינוך
רפ"ק סוררו יעקב - קצין אמ"ן, משטרת מרחב חברון
פקד אסף ציוני - מח' נוער חשיפה, מחוז ש"י
איתן גורני - סמנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים
איתן אקשטיין - מנכ"ל מרכז פסיכוחינוכי רטורנו
גיא כהן – ארגון ההורים הארצי
אוריה גן – קהילה דתית, מלכישוע
אבריאל בן-דור - דובר של חבר הכנסת איוב קרא
מנהלת הוועדה
בת-שבע פנחסוב





רשתות הפצה וסחר בסמים בהתנחלויות
היו"ר איוב קרא
שלום לכולם, אני רוצה להודות לראש המועצה שמכבד אותנו היום בישיבת הוועדה. באנו לכאן בגלל כמה סיבות. אחת, כי אנחנו אוהבים אתכם ולא באנו לפגוע במישהו, אלא להיפך – אנחנו חושבים שאתם מלח הארץ, אבל התפרסמה פרשה שהעיבה על כל מה שקורה פה. לפיכך חשבתי שחשוב שיידעו את האמת על ההתיישבות, את האמת על המועצה האזורית ועל כל מה שקורה ביהודה ושומרון.

נמצאים פה נציגי כל הגורמים הנוגעים לבעיית הסמים וכל אחד מצווה כמובן לסייע מהזווית שלו ולהביא למצב שלא יהיו מעידות. אני מעריך שהפרשה שהיתה פה היא מעידה חד-פעמית. אני גם מאמין שאם יש אזור או מגזר שבו נגע הסמים הכי מזערי – יתקנו אותי אנשי המשטרה והרשות למלחמה בסמים אם אני טועה – זה המגזר הזה. לכן לפני שאנשים יחגגו, עוד לפני קביעת בית המשפט, הייתי רוצה לשמוע על הסוגייה, מה הם מימדי התופעה ואם אכן המועצה האזורית פה נמצאת במצב קשה מהבחינה הזאת. חשוב לי לדעת אם זו פרשה חד-פעמית ובהתאם לכך נסיק את המסקנות בהתאם לכך, אבל אי אפשר להכפיש ציבור שלם בגלל מעידה חד-פעמית. אדוני, ראש המועצה, בבקשה.
שאול גולדשטיין
אני מצטרף למה שאמר חבר הכנסת איוב קרא. אנחנו בתהליך שבא לברר כל מיני אספקטים של טיפול בסמים ולראות אם אפשר לעשות את הדברים יותר טוב ממה שנעשה עד היום. אנחנו מאוד שמחים לביקור ועל הדיון.

אני רוצה לתת לכם רקע על כל התייחסות שלנו לנושא הנוער והנוער המנותק – בין אם זה בא לידי ביטוי בסמים או בדברים אחרים. בין יתר תפקידיי, אני גם מכהן בתור יושב-ראש ועדת החינוך במועצת יש"ע. לפני כשלוש שנים התחלנו לטפל בנושא הנוער ביש"ע באספקט הרחב שלו. יש שני דברים משמעותיים: דבר ראשון, ההשפעות על הנוער שלנו, מעבר להשפעות הרגילות, הן קודם כל ההשפעות שיש על נוער רגיל. זה נוער של חברה מערבית שצורך אינטרנט, טלוויזיה, יוצא לקניון ולכיכר החתולות כמו כל נוער אחר. כאשר משווים את הנוער ביש"ע לנוער בכלל הארץ או בכלל העולם, המאפיינים הם די דומים. הנוער שלנו חשוף יותר לאינטרנט ומולטימדיה מאשר לפיגועים. יש את האקסטרה, הדברים שמיוחדים ליש"ע, אבל ההשפעה של זה היא הרבה יותר קטנה מאשר ההשפעות המערביות הרגילות על הנוער. זה דבר שחשוב לדעת אותו.

דבר שני, סיווגנו את הנוער לספקטרום. אין אחד ככה ואחד ככה. אין אחד לבן ואחד שחור. יש אוסף של נערים שכל אחד נמצא בפוזיציה אחרת בנקודה נוכחית של החיים שלו. הרחבנו את המושג של "נוער" והגדרנו אותו מכיתה ז' עד י"ב - מעבר לתיכון הוספנו חטיבת ביניים. כאן גילינו שאחד הדברים הבעייתיים - שבעיניי הוא אחת הרעות החולות – הוא כל הנושא של הנשרה מבתי הספר. אני מתכוון לקלות הבלתי נסבלת שמחנכים ומורים מרשים לעצמם לזרוק ילדים ממערכת חינוך הפורמלית ולנתק אתם מגע. יש ילדים שיושבים בבית במשך חודשים רבים, כי אין מי שיקלוט אותם. עשינו מהלך מול משרד החינוך, האגף לחינוך ערכי והמינהל לחברה ונוער, קיימנו פה כנס מפקחים ארצי ועשינו עוד שני כנסים בפתח-תקווה. בעצם רצינו למנוע את ה"אספקה", את כניסה של נוער נורמטיבי למעגלי סיכון. הפרוייקט הזה ברמה הארצית, הלאומית, שאומר שלא יהיה מצב שמנהל יכול בקלות לזרוק ילד מבית ספר ואז הילד תלוי בין שמיים וארץ. הבאנו לתהליך לפיו גם אם הילד לא מתאים לבית ספר על המנהל מוטלת האחריות עליו עד שהוא מוצא לו מוסד חלופי, במשך מספר חודשים ללוות אותו ולראות שהוא אכן מגיע למוסד החלופי. רק אז הוא משוחרר מהאחריות עליו. השוט שלנו זה התקציב, כי הוא מקבל תקציב לפי מספר הילדים שיש לו במוסד. בעינינו זה דבר מאוד חשוב, כי זה מצמצם את מספר הילדים שנמצאים במעגל הנוער בסיכון.


הפרמטר השלישי שחשוב לדעת הוא שהפריפריה שונה מאזורים עירוניים לטובה ולרעה. לטובה, כי יש פחות חשיפה לכל מיני דברים שיש בעיר ונגישים לנוער. לרעה, הנוער הוא לבד. ביישוב שלי למשל, אחת השיחות עם בני הנוער היא מה המועצה שלי יכולה לתת להם. אני שואל אותם מה אני עושה כדי שלא יצטרכו ללכת לכיכר החתולות. אחד אמר שהם צריכים מגרש ספורט, אחד אמר מועדון וידיאו. קם אחד ואמר: בוא נשים את האמת על השולחן. אתה לא יכול להציע לי 3,000 בני נוער במקום אחד שאני יכול לבחור את החברים שלי. מה שלא תיתן לי, אתה משאיר אותי בקבוצת הנוער שלי, של עשרה-עשרים חבר'ה בגיל שלי. הרי לא תחבר ילד בכיתה ז' עם ילד בכיתה י"ב. בכיכר החתולות יש 3,000 בני נוער והוא בוחר לעצמו את הקבוצה שלו, עושה איתם מה שהוא רוצה, תרתי משמע.

דווקא במועצות אזוריות, בפריפריה, בערים קטנות - אפרת לצורך העניין היא חלק מהעניין - יש בעיה של שעות פנאי שצריך לפתור. מדינת ישראל לקחה על עצמה חינוך פורמלי, שאצלנו מתחיל ב-7:00 בבוקר, ברוב הארץ ב-8:00, ומסתיים ב-12:00, 13:00, 14:00, מקסימום 4:00. מה מעבר לזה? יש יום שלם. אם הילד מסיים ללמוד בממוצע בשעה 14:00 והוא ער עד השעה עשר בלילה, יש לו עוד שמונה שעות, עוד יום שלם. מה עושים? כל הקיצוצים שהושתו בשנים האחרונות על משרד החינוך פגעו בתחום הזה. התחום הלא פורמלי הוא על הכתפיים שלנו. תוסיפו לזה את כל הקיצוצים שמשיתים עלינו כל הזמן, היכולת שלנו להתמודד עם הבלתי פורמלי יורדת משנה לשנה.

לפני כארבע שנים הקמנו כאן מחלקת נוער מאוד אינטנסיבית, שמנסה דרך המתנ"ס – שאחראי לחינוך הבלתי פורמלי – לטפל בתחום הזה. אנחנו עושים את זה באמצעות רכזי נוער בכל יישוב. יש 20 יישובים וזה אומר 20 רכזים. זה דבר שלא קיים במקומות אחרים. בעיר בסדר גודל דומה מספיקים שניים-שלושה, אבל במועצה אזורית כל אחד שייך למקום אחר. הילדים פנויים בערב מסוים כי יש "בני עקיבא" ודברים אחרים וקשה מאוד להתמודד עם זה.

עכשיו נכנסנו לפרוייקט הספריות של מרכזים קהילתיים, כדי לתת מענה לנוער. כל הנושא הבלתי פורמלי צריך לקבל מענה, טיפול אחר לחלוטין, ברמה הלאומית. אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים, אבל זה לא מספיק. אני מקבל כסף מארה"ב, 200,000-300,000 לשנה, וזה מה שיש לנו. בסכום כזה קשה לעשות פעילות אמיתית. דרך אגב, החינוך הבלתי פורמלי לא פחות חשוב מהחינוך הפורמלי - הדוגמא האישית שהילדים רואים, ההתנסויות האישיות, החוויות שיש להם – שהוא דבר מאוד משמעותי.

לגבי נושא הסמים – זה אחד הצדדים של הניתוק של הנוער, אחד המוצאים. כמובן שבעינינו זה רע מאוד שיש נוער שפונה לזה, אבל יש עוד הרבה בעיות אחרות. מי שהולך לכיכר החתולות יכול לראות במו עיניו כמעט את כל שאר הבעיות של הנוער בכלל, לאו דווקא אצלנו. אנחנו מודעים לכל סוגי הבעיות, שום דבר לא מטאטאים מתחת לשטיח וגם אצלנו, בחממה היפה של גוש עציון, יש את הבעיות האלה. זה אמנם באחוזים הרבה יותר נמוכים, ברמה יותר נמוכה, אבל עדיין זה קיים וכל ילד הוא עולם ומלואו.

אנחנו מתמודדים עם בעיית הסמים ברמה מסוימת. גם פה אין מה לעשות, הדברים מוגבלים. מה שיש לנו זה מה שיש.
היו"ר איוב קרא
יש מתאם?
שאול גולדשטיין
לא. עשינו פרוייקט מעניין עם מלכישוע.
היו"ר איוב קרא
יש מתאם ביהודה ושומרון?
איתן גורני
יש מתאם במעלה אדומים. זה שאין מתאם לא אומר שאין קשר ולא מסייעים.
היו"ר איוב קרא
יש פה 200,000 תושבים.
איתן אקשטיין
אי אפשר לשים מתאם בכל מקום – בגוש עציון וכו'. אין מתאם אזורי, אבל נותנים תשובה דרך הרשות.
שאול גולדשטיין
כמו שאמרתי, המספרים נמוכים ואנחנו עושים מה שאפשר. עשינו פרוייקט עם מלכישוע לטיפול בקהילה עצמה.

בגוש עציון יש 20 יישובים. בקטע הזה של הגוש יש 50,000 נפש . זה כולל את בית"ר, אפרת ויישובי גוש עציון. האופציות שיש לילדים זה ביישובים עצמם, באפרת ובירושלים. העירבוב גדול מאוד. ירושלים היא במרחק עשר דקות נסיעה מכאן, רבע שעה או חצי שעה בטרמפים. לכן הקשר הטבעי שלנו הוא לירושלים, על כל היתרונות והחסרונות.
איתן גורני
אני רוצה לחזק את דבריו של ראש המועצה, כי התמונה אצלנו היא דומה. הנוער באזור, ביהודה ושומרון, לא שונה מהנוער הרגיל בכל הארץ, לא לטובה ולא לרעה. בעיית הסמים פוגעת בכל הארץ ופוגעת כאן לא יותר, אבל גם לא פחות. מהעובדה שנציגים של שתי קהילות טיפוליות דתיות יושבים אצלנו, רואים שגם הנוער הדתי נפגע מנגע הסמים לא הרבה פחות מאשר הנוער הרגיל. לכן המערך הכללי שלנו ברשות מנסה להתמודד, עד כמה שיכול, גם עם נגע הסמים כאן.

כאמור, יש לנו מתאם במעלה אדומים, שהיא עיר גדולה, ולשאר אנחנו מנסים לתת מענים תקציביים ומענים טיפוליים דרך הנהלת הרשות. זה לא הרבה, אבל כאשר פונים אלינו לקבל סיוע, בין אם זה סיוע להצגות או לפעילויות, אנחנו משתדלים לעזור. משרד הרווחה הקצה חצי משרה למטפל בנוער באפרת וחצי משרה לטיפול בנוער בקרני שומרון.

מבחינתנו, כפי שאמר ראש המועצה, לא רק כיכר חתולות יש בירושלים, כל המערך הטיפולי של הרשות וגם של עיריית ירושלים קיים למען כולם. מבחינתנו הכלל הנקוט ברשות הוא שכל נער יכול לקבל טיפול בכל מקום ויכול לפנות לעזרה בכל מקום. אנחנו בירושלים הגב של המקום הזה ולמקומות אחרים שנמצאים ביהודה ושומרון זה כפר סבא וכו'. בסך הכל כל המקומות האלה קרובים. זה אולי לא כל כך טוב, כי היינו מעדיפים שהטיפול יגיע גם לפה ולא יצטרכו לצאת מהיישוב. לזה יש כמה מכשולים, העיקרי שבהם הוא שקשה למצוא אנשים שיסכימו לבוא. הרבה פעמים, גם כאשר יש לנו תקציב, אנחנו מתקשים למצוא בעלי מקצוע שיסכימו לבוא הנה. המכשול השני הוא המגבלה התקציבית של המועצות והיישובים במקום, כי אם צריך מנחה וכד', זה בדרך כלל על בסיס שותפות, שכן גם לנו יש קשיים תקציביים לא מעטים. גם אנחנו סובלים מהמגבלות שלנו.

בעיקרון אנחנו סבורים שלכל הנערים מגיע אותו יחס ואותו טיפול ואנחנו מנסים להושיט ידינו מהצד השני לסייע ככל יכולתנו. אני אומר את זה במוצהר כי יש פה אנשים מתחום הטיפול בנוער ובנוער במצוקה.


לגבי חלופות – פה קראו לזה חינוך בלתי פורמלי ואנחנו קוראים לזה חלופות – אנחנו בדעה שאם לנוער, במיוחד בשעות הפנאי יהיו דברים יותר טובים לעשות, הם לא יתעסקו בסמים ולא בדברים מזיקים אחרים. אנחנו משקיעים הרבה מאוד בחלופות, כמו למשל נוער אומר כן לספורט ולא לסמים, חוגי מוסיקה, חוג שחמט. גם בגלל המצוקה שיש, כל הגורמים חייבים לחבור יחד כדי לעשות איזשהו מערך. כשאני הייתי צעיר היו תנועות נוער – "הצופים", "בני עקיבא", "עזרא", "הנוער העובד" – וכל החיים שלנו לאחר שעות הלימודים היו בתנועה. הרשות ניסתה לפעול בכיוון הזה, אבל היום תנועות הנוער זה לא מה שהיה והתנועות לא מגיעות לכל מקום.
שאול גולדשטיין
פה זה מפותח.
יסכה לנדאו
יש את "אריאל" בבת עין, הנוער העובד בהר גילה, וכאן "בני עקיבא".
איתן אקשטיין
ניתן יד לעשות פעילויות דרך תנועות הנוער.
היו"ר איוב קרא
אני מבקש לשמוע מנציג משטרת ישראל לגבי המצב כאן מבחינת היקף תיקים, תפיסות, וכו' באופן פרופורציוני לשאר המקומות.
רפ"ק סוררו יעקב
אני מצטרף למה שאמר ראש המועצה ונציג הרשות. אני אחראי על איסוף המודיעין בגזרת עציון וחברון. מתמונות המודיעין המשטרתי עולה שיש פה נוער מצוין. יש נוער שוליים כמו בכל שאר הארץ, אלא שבהם אנחנו נתקלים ומטפלים. למשטרת חברון יש כמה דפוסי עבודה עיקריים: 1. שיתוף קהילתי השייך לאגף קהילה ומשטרה, ועדות למיניהן, מפגשים עם ראשי המועצות והאוכלוסיה, דרך נציגי האגף. 2. דפוס חקירתי – עם נוער חשיפה של הימ"ר והמחוז. במרחב חברון האגף עוסק בחקירת התיקים שמגלים בעקבות חשיפה. עבירת סמים מבחינה משטרתית מוגדרת כחשיפה. רכזי המודיעין שלנו אוספים מידע ממגוון מקורות מודיעין, מעבירים את המידע הזה באופנים שונים, מתאימים את אופן הפעולה לכל מקרה שנתקלים בו, לידי נוער החשיפה. משם בעקבות כך וגם בעקבות מקרים אחרים צצה הפרשייה האחרונה.

לסיכום, מרחב חברון כשאר משטרת ישראל, רואה את תופעת השימוש בסמים מסוכנים, מריחואנה בכלל זה - אין אצלנו הגדרה של סמים קלים - בעיקר אצל בני נוער כדבר שצריך להתייחס אליו והוא בראש סדר העדיפות גם של היחידה שלי. אני משער שבעתיד עוד ניתקל במקרים מסוימים, כי ככל שנעמיק ונחפור, כך נגלה. זאת טיבה של עבירת חשיפה.
היו"ר איוב קרא
יש נתונים על 2004-2003.
רפ"ק יעקב סוררו
פקד אסף ציוני ייתן בהמשך את הנתונים.

בשורה התחתונה, מדובר בנוער מצוין, יש גם שוליים, אולי פחות ממקומות אחרים. אנחנו נמשיך ונטפל בזה.
פקד אסף ציוני
אני ראש מפלג נוער חשיפה בימ"ר ש"י. היחידה שאני עומד בראשה נקראת "נוער חשיפה", כשמה כן היא, והיא מטפלת בעבירות חשיפה. העבירה הראשית שאנחנו מטפלים בה היא עבירות סמים בקרב בני נוער. היחידה הזאת מתרגמת ידיעות מודיעיניות לפעילות אופרטיבית בשטח. אנחנו נשענים על מודיעין שקיים ביחידות וכן מודיעין עצמאי. אנחנו מתרגמים את זה לפעילות אופרטיבית-קהילתית וחקירתית שמביאה לפעולות.

תופעת הסמים ביו"ש קטנה באופן ברור משאר הארץ. השאלה שאנחנו שואלים את עצמנו היא איך זה מגיע לנוער כזה איכותי – אחד מהמעורבים בפרשייה האחרונה בגוש היה אמור להתגייס ליחידה מובחרת בצה"ל – איך זה מגיע לאוכלוסייה כזאת. תוך כדי דבריי אני אנסה להסביר את התופעה. חילקתי חומר הכולל נתונים והפרשיות שניהלנו מתחילת השנה ביהודה ושומרון. הפרשיות האלה נוגעות לכלל הנוער ביו"ש, לאו דווקא הדתי. אני אנסה להתמקד באזור גוש עציון.
מבחינת מספר התיקים אפשר לראות שישנה עלייה – 181 תיקים לעומת 151 בשנה שעברה.
יסכה לנדאו
הנתון הזה נכון עד עתה, כלומר זה כבר יותר ממה שהיה בכל השנה שעברה.
היו"ר איוב קרא
זה בגלל הגברת הפעילות של המשטרה?
פקד אסף ציוני
בעיקר. עבירות הן עבירות חשיפה. ככל שאתה חושף יותר, מדעית אתה מתקרב יותר לממדים האמיתיים של התופעה הזאת. ככל שנחשוף יותר - נגלה יותר, נחפור יותר - יהיו יותר תיקים. זה לאו דווקא מצביע שב-2004 היתה פעילות יותר ענפה, אלא התמקדנו בזה יותר. יש גם מצב שכופה על ביצוע פעולות אופרטיביות על מנת להעלות את כמות התיקים. גם ב-2003 היתה עלייה לעומת 2002.
היו"ר איוב קרא
כמה בני נוער מעורבים בזה?
פקד אסף ציוני
צריך לבדוק תיק תיק כדי לומר בדיוק כמה מעורבים, משום שיש עשרה תיקים בהם מעורב אדם אחד, ותיק אחד בו מעורבים חמישה אנשים.

מבחינת כמות המעצרים הכמות כמעט זהה - השנה בוצעו 26 לעומת 25 בשנה שעברה. נעצרו 12 בני נוער עד תום ההליכים, מתוכם 11 קטינים, לעומת 5 בשנה שעברה. זו עלייה משמעותית כי זה מצביע על עלייה בפעילות בתיקים איכותיים, קשים, שנחשפו ולכן אותם קטינים גם נעצרו עד תום ההליכים.
שאול גולדשטיין
אין מבוגרים?
פקד אסף ציוני
אנחנו מטפלים בקטינים. גם אחד הבגירים שנעצר בפרשייה האחרונה שנעצר ביחד עם קטין, נעצר כי מכר סמים לקטינים ולכן היחידה שלי היתה מעורבת בזה. היו 26 מעצרים, 19 מתוכם קטינים, וכל השאר בגירים. זה סך הכל ביהודה ושומרון. כאשר אני מדבר על מעצר, זה לא מעצר בשטח של פקח נוער או בלש, אלא מעצר של קצין, כלומר שחתמתי על פקודת המעצר. מעצר עד תום ההליכים אומר שהאדם נשאר במעצר עד לסיום דיון ההוכחות בעניינו. זה אומר שהוגש כתב אישום תוך כדי המעצר והוא נשאר עד תום ההליכים. תיקי פשע הם התיקים הקשים יותר. חוץ מהעבירה של שימוש בסמים, הם תיקי פשע.

לגבי תפיסות סמים – השנה נתפסו 4.5 קילו לעומת 870 גרם בשנה שעברה.

אני לא אכנס לכל הפרשיות שנחשפו, אלא אעדכן לגבי שתי הפרשיות שקשורות לגוש עציון – פרשייה מס' 3 ופרשיית "מתנה משמיים". במהלך החקירה הזאת נעצר קטין בן 17 מקרית ארבע, בן של רב, שהתחקינו על עקבותיו במהלך כחודש והבנו שהוא מבצע עסקאות סמים ענפות באזור קרית ארבע, באזור הגוש וגם באזור ירושלים.
יסכה לנדאו
הוא עדיין דתי?
פקד אסף ציוני
הוא הלך עם כיפה על הראש.
לאה צ'סטרמן
הוא רשום בישיבה.
פקד אסף ציוני
רוב הפעילות שלו, 70% מנפח הפעילות של הסחר בסמים, היתה דווקא באזור ירושלים. הוא נעצר והודה ב-300 עסקאות סמים. הגענו למספר הזה בעקבות דבריו - הוא סיפר למי מכר, כמה פעמים לכל אחד וכך פחות או יותר מגיעים לאומדן המכירות. זה התאים לראיות שהיו ברשותנו.
איתן אקשטיין
עם כמה אנשים שונים היה לו קשר?
פקד אסף ציוני
עם עשרות.
איתן אקשטיין
כלומר לאדם אחד היה קשר עם עשרות.
פקד אסף ציוני
בעצם המעגל יותר גדול, כי היו פושרים שהוא מכר להם והם התגלגלו הלאה.
איתן אקשטיין
הגעתם גם למי שמכר לו את הסמים האלה?
פקד אסף ציוני
המקרה הזה עבר לנוער חשיפה ירושלים, כי הסוחר שמכר לו היה משם.
איתן אקשטיין
אני שואל את זה, כי מי שמוכר סמים לקטינים והופך אותם לסוחרי סמים, עונשו חמור יותר. כשתופסים אדם כזה ומוכיחים, עונשו חמור מאוד ויכול להגיע ל-20 שנה.
יאיר וולף
מה היה ההיקף הכספי של 300 עסקאות? איפה הכסף?
פקד אסף ציוני
עשרות אלפי שקלים. הוא היה מבזבז אותו בכל מיני מקומות. הוא לא חסך.
איתן אקשטיין
כספים של פשע באים בקלות והולכים בקלות. זה לא הולך לתוכניות חיסכון.
פקד אסף ציוני
הוא הוציא את זה על בילויים ובזבוזים.
יסכה לנדאו
זה יכול להיות אינדיקציה. היה לנו ילד שהטיס חבר'ה להולנד.
היו"ר איוב קרא
יש עצורים בגיל 16-15?
פקד אסף ציוני
על-פי החוק כל קטין מעל גיל 12 חלה אחריות פלילית ולכן הסנקציות הרשומות בחוק חלות עליו. אני לא יודע אם נכון לעצור קטין בגיל 12, בדרך כלל נוקטים בשיטה טיפולית. ילדים בגיל 12-14 אפשר לעצור ל-12 שעות. אם אני רוצה להשאיר אותם במעצר, צריך להביא אותם לפני שופט. מעל גיל 14 אפשר לעצור ל-24 שעות ומעבר לזה צריך להביא אותם לפני שופט להארכת מעצר. כל זה כמובן אם יש עילה. אם אין עילה הוא ישוחרר, אם לא על-ידי, אז על-ידי גורם אחר.
יאיר וולף
באיזה שלב ההורים צריכים להיות מעורבים?
פקד אסף ציוני
מיידית. כל נער מתחת לגיל 18 אם הוא נעצר, או מעוכב או נחקר זה מובא מייד לידיעת ההורים.
יסכה לנדאו
האם ההורים יכולים לסרב שהילד ייחקר? הם יכולים להיות בחקירה?
פקד אסף ציוני
אנחנו נכנסים עכשיו לחוק הנוער. עד גיל 14 ההורים נמצאים בחקירה, אלא אם יש סייגים במקרה שההורה מפריע למהלך החקירה ופוגע ביכולת של חוקר לחקור את הקטין, הוא מוצא החוצה באישורי או באישור קצין אחר. מעל גיל 14 אין חובת נוכחות הורים. אנחנו לא מכניסים הורים לחקירה, אלא אם זה משרת את האינטרסים של הקטין – הוא רגיש, לחוץ, והנוכחות ההורים תורמת.
היו"ר איוב קרא
אתה חושב שחכם לעצור קטינים על עבירות סמים?
פקד אסף ציוני
במקרים מסוימים כן, לכן אנחנו עוצרים. יש קטינים כמו הקטין הזה, שחובה לעצור אותם.
היו"ר איוב קרא
האם לא עדיף שהמעצר יהיה בכפר גמילה או במוסד גמילה?
איתן אקשטיין
מאפשרים את החלופה הזאת.
פקד אסף ציוני
הרבה מקרים שבהם נעצרים קטינים עד תום תהליכים, בסוף הדרך יש חלופות מעצר. הם מגיעים למלכישוע או למקום אחר.
איתן אקשטיין
תיאורטית זה בתנאי שיש תקציב לטיפול, דבר שלא קיים.
פקד אסף ציוני
כשאני אומר מעצר עד תום ההליכים זה לא אומר שהקטין מסיים בתל מונד מאחורי סורג ובריח. הרוב המוחלט של המקרים מסתיים בהליך טיפולי כדי להחזירו לקהילה.
לאה צ'סטרמן
האם מגיל 14 חלה חובה על הילד לתת לבקשתכם טביעות אצבעות ותמונת זיהוי?
פקד אסף ציוני
מעל גיל 14 הקטין חייב לתת טביעות אצבעות ואפשר גם לצלם.
לאה צ'סטרמן
אם הוא מסרב, אתם יכולים לכפות את זה עליו?
פקד אסף ציוני
יש סנקציות דרך שופט.
יסכה לנדאו
מה לגבי עדכון הקהילה – מוסדות הרווחה וקידום נוער - במקרה של מעצר קטינים, בוודאי אם זה לא עיכוב לחקירה?
פקד אסף ציוני
אנחנו לא יכולים לעבוד מול 20 רשויות. אנחנו עובדים בצורה מסודרת ולפי חוק הנוער אנחנו מודיעים לשירות מבחן לנוער. אנחנו מחויבים להודיע בדואר תוך 7 ימים ובמקרים של מעצר אנחנו חייבים להודיע באופן מיידי בטלפון. אם זה בשעות מאוחרות, אנחנו מודיעים לכונן. כשיש צורך, אנחנו מודיעים גם לפקיד סעד, אבל לא בכל המקרים. ההורים תמיד יודעים מזה, הם תמיד בתמונה.

פרשיית "מתנה משמיים" היתה בחודש מרץ. היו שתי פרשיות צמודות אחת לשנייה - פרשיית לחן ופרשיית הגוש. בפרשיות האלה נחקרו 41 חשודים, נפתחו 52 תיקים, חמישה מתוך החשודים נעצרו, שניים מהם עד לתום ההליכים – אחד מקרית ארבע ואחד מנווה דניאל. אחד התבגר לא מזמן והשני קטין בן 17.5. ברשותם נתפסו 700 גרם סמים מחולקים למנות. הפרשייה הזאת מאוד חריגה וזה לא מאפיין את כל הפרשיות שניהלנו עד עכשיו ביהודה ושומרון בכלל וגם לא בגוש. היתה קשירת קשר עם גורמים פליליים בדרום, השכרת רכב בצורה מאוד חריגה, השכרת רכבים, נסיעה לדרום, מביאים עשרות קילוגרמים לאזור, מחלקים למנות בצורה שיטתית, מחלקים לזולות באזור ירושלים והגוש, ומזה מכירות לעשרות בני נוער באזור ובאזור ירושלים בכלל ובכיכר החתולות. רוב הקונים – הלקוחות - הקטינים הם מאזור יהודה ושומרון. גם העסקאות שהיו בירושלים היו לברנז'ה הקרובה, חבר'ה מבית-הספר, מהיישוב, כאלה שנפגשים בירושלים ושם מוכרים להם או נפגשים באזור הגוש ושם מוכרים להם.

החריגות שבפרשייה הזאת היא בהיקף של כמות הסמים שאנחנו יודעים שקנו ומכרו באזור והכספים שגלגלו. לא נשאר להם מזה כלום, רק 1,250 שקל שחילטנו לטובת המדינה. הם פיזרו מעל 150,000 שקל.
יסכה לנדאו
בפועל תפסתם אותם בסוף המשלוח, כי מדברים על עשרות קילוגרמים ואתם תפסתם פחות.
פקד אסף ציוני
בדרך כלל אנחנו נכנסים תוך כדי או בסיום, כי אז אנחנו מקבלים את המודיעין ומתחילים לפעול. יש עסקאות שאנחנו קוטעים עוד באיבם, תלוי במודיעין. אם יש לי מודיעין על מישהו שמתכוון למכור, ברור שאני אעצור את זה. במקרה הזה זה היה תוך כדי. אם השאלה היא אם הוא היה מפסיק אם לא היינו עוצרים אותו, אזי התשובה היא לא, כי היה שם הרבה כסף. גם ה-1,250 שקלים האלה היו אמורים להצטרף לרווחים מה-700 גרם שתפסנו ועם זה הם היו אמורים לקנות עוד עשרה קילו בדרום. זה מצייר תמונה על חומרת הפרשה. אני אומר שוב, היא לא מאפיינת את עבירות הסחר בגוש ויהודה ושומרון בכלל. זה חריג.
שאול גולדשטיין
מי שמכר לו את הסמים היו מהדרום?
פקד אסף ציוני
הוא יצר קשר דרך בחור מביתר עלי. מי שתיווך היה דתי מביתר עלית.
איתן אקשטיין
כמה תיקים של סחר היו?
פקד אסף ציוני
היו תיקים של תיווך, אספקה וסחר.
איתן אקשטיין
כמה אתם תופסים 10%, 5%?
פקד אסף ציוני
זה לא מדע, אי אפשר לדעת.
שאול גולדשטיין
אם באנו לדבר על עשרה אנשים, חבל.
איתן אקשטיין
כאשר אני רואה את התמונה, אני כן נבהל. גם אם אני לא מכפיל , אני נבהל.
פקד אסף ציוני
עד היום נחקרו קרוב ל-160 בכל יהודה ושומרון – נוער דתי ולא דתי. לא עשינו פילוח כמה נערים דתיים בתוך זה. אני לא יכול להגיד לעולם מה אחוז התפיסות הסמים בארץ.
היו"ר איוב קרא
ידוע שזה נע סביב 10%.
איתן אקשטיין
כאשר אתה מדבר על 10%, אזי אם תתפוס 100, תגיד לנו 1,000. תתפוס 200, תגיד לנו 2000. ככל שאתה תופס יותר, אתה אומר שיש יותר. ברור שלא מדובר רק ב-160, ודאי שיש יותר, לא תפסת את הכל. אותי זה מבהיל כאיש משטרה, כי ברור שזה לא 160, לא חשוב לי אם זה 1,600 או 200, זה המון.
היו"ר איוב קרא
מה משרד החינוך עושה לטובת העניין הזה, במה אתם יכולים לתרום? מה אתם עושים בנושא החינוך הבלתי פורמלי? האם נקבעו רכזים באזור בתחילת שנת הלימודים?
רחל נויבואר
הדרכה נקבעת בדרך כלל באוקטובר. ממה שנאמר פה עולה שיש פער בין מה שקורה בשטח לבין הידע של אנשי המקום על מה שקורה, למרות שכפי שאני מכירה את הנושא, הילדים באזור הזה מדברים על הדברים האלה הרבה הרבה שנים. לא חודש ולא חודשיים. כפי שאני מנתחת את זה מהצד, התדהמה שיש מהתפיסה הזאת היא פועל יוצא של תהליך הכחשה קבוע של משפחות, כי קשה להם להאמין שאצלם, במקום כזה, זה קורה.
היו"ר איוב קרא
כמו רמת אביב ג', גם שם קשה.
רחל נויבואר
הסימנים היו כל הזמן, הילדים היו כל הזמן, אבל עכשיו הכאב הגדול הוא שהסחר עבר לכאן וזה הפך להיות מוקד שמספק לירושלים.

אני אתייחס למה שקורב בבתי הספר. בתי הספר באזור גוש עציון מתחלקים בין שני מחוזות שקיימים במשרד החינוך – מחוז ירושלים והמחוז ההתיישבותי. נציג המחוז ההתיישבותי לא מגיע הנה. אני שייכת למחוז ירושלים ומגיעה לכאן בהתנדבות ומטפלת בכל הייעוץ של אלה שבאים להשתלמויות שלי.
הנתונים הם כדלקמן
פעילויות המניעה הלכו וירדו מהתיכוניים אל בתי-הספר היסודיים. בית-הספר היסודי התחיל להתייחס לנושא בשנתיים האחרונות. בהנהלה היתה אי נחת מהרעיון להתייחס, חששו אם בזה לא נעודד את התופעה. זו הגישה הרגילה שיש במערכות הדתיות. במקומות אחרים זה כבר מזמן עבר – למשל באפרת הכירו מזמן במציאות המרה, והם עובדים במרץ כבר שנתיים-שלוש. מעורבים בזה לשכת הרווחה, קידום נוער ובתי-הספר. כשאני עושה השתלמויות מגיעים בנוסף ליועצות, גם מנהלים ומורים. אפשר להרגיש שהיישוב מגויס - מכיר בזה שיש לו בעיה ומנסה לעשות משהו.

בגוש עציון – ברמת הטיפול האמיתי של המניעה, אני לא מדברת על החשיפה - עדיין לא התגייסו למשימה. היועצות באות להשתלמויות אבל לא יותר. אני לא מרגישה שיש בתוך בתי הספר גיוס של המנהלים, המחנכים או הרבנים ולא כל גורם אחר. אני יודעת שהרב פרל מעוניין שיהיה דבר כזה, אבל זה לא קורה. רק היועצות באות ולומדות, מנסות לעשות כמיטב המסגרת שלהן בבית-הספר.

בתי-הספר ששייכים למחוז ההתיישבותי – בכלל לא בקשר אתם ולא מקבלים תקציבים. כדי לקבל הדרכה הם מגיעים לירושלים. היועצות באות להדרכה אבל אין לי אחריות מיניסטריאלית עליהן. היועצות של שתי האולפנות כל הזמן באות להדרכה. הישיבה של שטיינזלץ, שעכשיו נכנסה, מאוד מיוחדים בגישה, הם מחזקים את העניין הרוחני ולא רוצים בכלל להתייחס לנושא הזה. אני מתייחסת לילדים שלכם כילדים שלומדים בהרבה מקומות – "אורות יהודה", "נווה שמואל" וכו'. ב"אורות יהודה" עובדים מאוד יפה, ב"נווה שמואל" פחות, כי זה גם עניין של כוחות. בית המדרש עובד מאוד יפה. פה התחילה פעילות יפה של יועצות, אבל זה ברמת היועצות ואני לא מרגישה שיש גיוס בית ספרי. כאשר אני באה לבית הספר, המנהלת פתאום לא יכולה לבוא לישיבה, הסגן שואל אם באמת צריך לדבר. אין עדיין מודעות.

בנווה דניאל, בעקבות מה שקרה, האנשים מוועדת החינוך צלצלו אליי וביקשו עזרה בפעילות ליישוב עצמו, קבענו שלוש פעילויות. גם בנווה דניאל יש תדהמה. הפרשנות היא שזה של אנשי שוליים. זאת הנקודה המרכזית שאני רוצה להתייחס אליה. הפרשנות היא שזו משפחה כזאת או אחרת, אבל כולנו עדיין בסדר. אני רוצה לשים את זה על השולחן - התופעה אינה רק בציבור הדתי, אלא גם בציבור החילוני, היא פושה בילדי טובים. זה דבר חברתי, זו התנהגות מקובלת, נורמטיבית, שקיימת בכל היחידות הטובות בצה"ל, באוניברסיטה ובכל מקום. לא יודעים מי הילד שייפול. אבל אין אומרים: נלמד מגיל צעיר את הילד לא ליפול. הם עדיין מפחדים לזהות עצמם עם אנשים שקשורים לנושא. אני חושבת שלא היינו חייבים להגיע למצב הזה אילו כל המערכת היתה נרתמת, החל בחינוך הבלתי פורמלי וכלה בבתי-הספר, ומבינה שהסכנה היא לא של אנשי השוליים בחברה בירושלים או ברמת השרון, אלא סכנה מהותית של כל בני הנוער. כך צריך לחשוב. כמו שמלמדים ילד לחצות כביש, חייבים להביא לילדים גם תוכנית מניעה, אחרת לא עשית חובתך. כמו שמלמדים מלאכה ושחייה, צריך ללמד ממה להיזהר בחיים. היום הסמים הם דבר מפתה, נורמטיבי. תסתכלו על הסדרות שיש היום לנוער, שם זה נורמטיבי. אתם לא יודעים כמה מילים בעיתונות לקוחים מתחום הסמים וכמה הסלנג מדבר בצורת החיים של הסם. הילדים מדברים כך מגיל צעיר, והם רואים ויודעים הרבה יותר מכולכם. כל אחד מכם שילך הביתה ויחקור קצת את ילדיו, יראה כמה הילדים יודעים יותר. זה היה כל הזמן, רק שאנשים לא רוצים לייחס את זה לעצמם, מתכחשים.

אני מצפה שמהישיבה הזאת תחזרו למערכת החינוך ותחייבו יותר את בתי הספר, לא רק היועצות. אם היועצת פועלת בלי הגיבוי של המנהל, אתם יודעים איך זה נראה. בלי הגיבוי של המחנכים, בלי הגיבוי של הרבנים, בלי הגיבוי של אנשי המפתח בבית-הספר, לא יזוז הרהב. הן עושות הרבה דברים ומשתדלות אבל זה נורא שולי ומעט בתחום שצריך.

היתה לא מזמן השתלמות של אחראי בית ספרי. זה תפקיד חדש שהממשלה הקציבה בימים אלה, כאשר הכל מקוצץ. הממשלה מכירה את הבעייתיות של הנושא והיא הקציבה לכל בית ספר אדם שיעסוק בתחום בנוסף ליועצת. הוא יהיה אחראי ארגוני, שאליו יבואו בסוף השנה וישאלו מה היה בשכבת ז', מה היה בשכבה ח' וכו' איך התייחסו לנושא. היועצת תיתן את העבודה המקצועית.

מהגוש לא הגיעו אנשים, אבל יש עדיין אפשרות לתקן את זה, כי החינוך ההתיישבותי עוד לא עשה את ימי ההכנה שלו. בית-ספר שלא שלח אנשים לא יקבל את התקציב לזה. זה מותנה שהאנשים יהיו בהשתלמות של יומיים. חייבים להתגייס בתוך בתי הספר.
יאיר וולף
אני מבין שלפי בקשת התושבים אתם עורכים השתלמויות בנווה דניאל, ואני מברך על כך.
רחל נויבואר
לא. היועצות שגרות בנווה דניאל צלצלו אליי בתור מומחית כדי להתייעץ אתי מה לעשות ואני עוזרת להן, אבל זה לא פורמלי.
יאיר וולף
אני מעיר פה, כיוון שאני יודע שבישיבות שקיימנו במקביל עלתה בקשה שהדברים האלה יהיו מתואמים עם האנשים ברשות המקומית. אנחנו נפנה בצורה מסודרת, כי ככל שנהיה יותר מתואמים, כך נוכל לתת מענה יותר מקצועי.
רחל נויבואר
הם צלצלו אליי בשם ועדת החינוך של היישוב. הם מבוהלים, רוצים להכות בברזל בעודו חם.
איתן אקשטיין
אני רוצה להסתייג מדבריה של גברת רחל נויבואר. לדעתי התמונה שונה. המידע שאנחנו מקבלים על מה שקורה היא ממטופלים שנמצאים אצלנו. כ-30% מהמטופלים מאזור איו"ש וכל אחד מהם, בשלב מסוים של הטיפול, מנסה לגרור את חבריו לטיפול. כל ילד מכיר מעגל של חמישה-שישה ואפילו עשרה שהשתמשו איתו ביחד.


אני אגיד לכם איך אני רואה את הבעיה. אנחנו עובדים עם שפ"י ונכנסים לתחום של מניעה. יש כמה יישובים שהזמינו אותנו, כמו איתמר ויישובים אחרים אשר בהם יש התערבות קהילתית עם הקהילה עצמה. הבעיה מתחילה בנקודה השניונית והשלישונית – יש מעצר ובדרך כלל אחרי שיש מעצר, מתקשרים אלינו או אל מלכישוע ומנסים לברר חלופת מעצר. כדאי שתדעו שבמדינת ישראל יש היום 100 מיטות טיפוליות לנוער וזה הכל. כלומר, המיטה ה-101 היא מיטה פרטית וזה אומר 100,000 שקל, על פי מה שקבע משרד הרווחה. זה די הרבה להורים נורמטיביים, גם לצפונבונים. זה אומר שיש הרבה מקרים שהשופט מבקש, כי יש שופטי נוער שנכנסו למהלך הזה ומבינים שזה דבר נהדר. הם עוצרים קטין ואומרים לו: יש לך אפשרות ללכת לחלופת מעצר טיפולית או ללכת למעצר בית או להישאר במעצר עד תום ההליכים. הקטין מסכים, המשפחה מסכימה, אבל אין תקציב, אין מיטות. קיבלנו עכשיו ילדה מאזור קריית ארבע – היא מספר 24 – ואין לנו יותר מיטות טיפוליות פנויות. זה אומר שמכאן ואילך, אם יהיו כאלה מעצרים, אותם ילדים לא יוכלו להיכנס לטיפול. זה אומר אחד מהשניים: אם לא נצליח לארגן לילד מיטה טיפולית, ייתכן שהמשפחה תצליח להגיע לחלופת מעצר במעצר בית, הילד הזה יוכל לתחמן את המשפחה, בדרך את הסבא הזקן שנשאר לשמור עליו, ייתכן שגם בחלופת המעצר הזאת הוא ישתמש בסמים. דיברתם על הטלוויזיה, אבל לא דיברתם על האינטרנט שבו הוא יכול להגיע לכל האתרים שמלמדים ילדים איך לדלג על בדיקות שתן של המשטרה. כל אחד יכול להיכנס לאתרים האלה ולראות. יוצא שלבדיקות השתן אין היום משמעות, הילדים לא פוחדים, הם כבר מכירים את הטרמינולוגיה.

יש כלי שצריך להשתמש בו – שילוב בין הקהילה, משטרה, מערכת טיפולית. יש גם טיפול אמבולטורי. בכל מקרה חייבים לסגור את המערכת הזאת, מכיוון שאותם ילדים שנעצרו וחזרו לקהילה, הם הילדים הכי מסוכנים. הם יושבים אחר כך באפרת או בכל מקום אחר ויש להם "סיפורי מלחמה". הם מספרים שהכל צחוק מהעבודה, לא עושים לנו שום דבר, לא יקרה שום דבר. אם לא נסגור את הקצוות ונעשה תוכנית מערכתית, שתכלול מניעה שניונית, המצב יחמיר. אם יש מידע, צריך לשלוח מייד לטיפול. אם הילד לא רוצה, צריך לחייב אותו לא רק דרך המשפחה, אלא גם דרך הקהילה. אם נעשה פעילות מערכתית, גם מי שנתפסו יטופלו.

שואלים איך יכול להיות שזה קורה במשפחות דתיות. מי שמשתמש בסמים, נכנס לעולם הסמים בגלל סקרנות, ריקנות, שעמום, יש מתנ"ס או אין מתנ"ס, אין פעילות חוץ בית-ספרית וכו'. מי שנשאר שם, יש לו סיבה טובה להיות שם. אף אחד לא נשאר שם כי היה לו משעמם. מי שמשתמש שוב ושוב, השימוש מבחינתו הוא פתרון – אומנם לא נכון - למצוקה. אם נטפל במצוקה במרחב הקהילה, המשפחה, של בית הספר – זה תפקיד היועצת – הוא לא יחפש פתרון באמצעות הסמים. הילדים שאני מכיר שהולכים לכיכר ציון הם כאלה שמשתמשים באופן קבוע ומחפשים את ה"באנג" או את הג'וינט" שהם "הפסיכולוגים" שנותנים פתרונות של כאן ועכשיו. הם לא ילדים רעים, הם ילדים שרע להם. אם נבין, נבין שצריך להכריח אותם לקבל פתרון טיפולי. זה פרוייקט מערכתי שצריך לבנות.
איתן אקשטיין
לפני חודשיים הייתי עם יעל נרדימון בביתר עילית. הם טענו שאין בכלל בעיה של סמים. ראש המועצה לא ידע על מה אנחנו מדברים.
אוריה גן
אני רוצה להציג משהו שונה ממה שהציג מר איתן אקשטיין. לפני כשנתיים החליטו במלכישוע לפנות לציבור הדתי. הרוב המוחלט של התקציב לא מגיע מהמדינה, אלא מגורמים אחרים. מלכישוע הצליחה לגייס כספים מגורמים אחרים , ובין השאר היא מציעה טיפול לנערים דתיים. דיברתם כאן על כמה פרשיות, בשבילי חלק גדול מהפרשיות האלה זה ילדים, גם המדוברות ביותר. הילדים שהזכרתם פה , גם סוחרי הסמים הגדולים, כשהם מגיעים אליי אני לא מרגיש שהם שונים במיוחד, הם לא עבריינים, הם לא נראים משהו אחר, שונה, שאפשר להצביע עליהם. הם לא שונים מהילדים אצלכם או אצלי בבית. יש את העניין של החיים הכפולים שמתרחשים כל הזמן, לא רק פה אלא בכל מקום. היתה תחושה שזה מפלצתי, אבל זה לא משהו מפלצתי, הנערים האלה יכולים להיות כל אחד שאתם מכירים.


בנוגע לקשר עם המועצה האזורית - אנחנו פועלים בשיתוף פעולה מלא עם גברת יסכה לנדאו ועם המועצה. זה בא לידי ביטוי בהתייעצות או בהפניית נערים וכו'. חשוב לי לציין זאת.

דיברו פה על ירידת הגילאים – למלכישוע לא היו מגיעים ילדים מתחת לגיל 15 ובכלל לא היו מקבלים ילדים. היום ילדים בני 13 מתדפקים על דלתות מלכישוע באמצעות הגורמים השונים. זאת תופעה שצריך לשים לב אליה.

לגבי נוער הגבעות - חלק גדול מהילדים שדיברו עליהם פה ומגיעים אלינו קשורים גם לעניין הגבעות. הם מסתובבים שם, כי לילדים יש אפשרות להסתובב במקומות האלה חודשים רבים בלי פיקוח ובלי התייחסות.
היו"ר איוב קרא
אני מבקש שתרחיב על כך.
אוריה גן
יש מקומות מסוימים שילדים יכולים לשבת, לקבל אוכל, מקום לישון, סביבה להיות בה, לעשן וגם אנשים שיכולים להשתמש איתם ביחד, ואין עליהם פיקוח. אף אחד לא רואה. יכול להיות שאף אחד גם לא יכול לראות או שיש מישהו שרואה ולא אכפת לו. זה לא רק ביהודה ושומרון, אלא גם בגליל. בפרשיות שצוינו פה לעניין הגבעות יש חלק ספציפי בנושא.

גם בגלל החיים הכפולים, כפי שציינתי וגם בגלל הגילאים, יש הפניה לטיפול. כרגע במלכישוע אנחנו יכולים לקלוט ילדים, יש לנו אמצעים לכך. כפי שאמר מר איתן קופרשטיין, התקציב לא מגיע מהמדינה, כי אין מיטות פנויות, אלא זה כסף שמגיע משום מקום. יש אפשרות לקלוט ילדים, אבל יש בעיה בהפניית הילדים שצריך לבדוק אותה. ייתכן שלא מאתרים את הילדים או שמפנים אותם למקומות אחרים שלא מתאימים דווקא להם. אני חושב שצריך לבדוק את העניין בכובד ראש.
איתן אקשטיין
כמה ילדים מהאזור הזה יש לכם עכשיו בטיפול?
אוריה גן
שישה ילדים.
איתן אקשטיין
כמה אתם יכולים לקלוט בקהילה הדתית?
אוריה גן
אני לא המנכ"ל של מלכישוע ואין לי על כך תשובה מדויקת. אני סבור שיש לפחות עוד ארבעה מקומות.
איתן אקשטיין
עוד ארבעה מקומות לא פותרים את הבעיה, אפילו לא עוד 14.
אוריה גן
במלכישוע יש קהילת נוער שיש בה 50 ילדים, קהילת בוגרים שיש בה 80 מבוגרים. הקהילה הדתית הוקמה לפני שנתיים ומלכישוע שמה למטרה להקדיש משאבים לנושא הזה.
לאה צ'סטרמן
לגבי התשלום – כל ילד שנשלח מהמועצה, חסות הנוער שילמה עבורו. חשוב לי לציין את זה. זה בדיוק כמו במקרים שאנחנו מפנים לרטורנו וגם משלמים.
איתן אקשטיין
זה חדש לחלוטין, משום שנאמר שזה לא יהיה על חשבון מיטות של הועדה.
אוריה גן
הילדים שמגיעים לקהילה הדתית במלכישוע הם לא על חשבון המיטות של הועדה.

הדבר העיקרי שאני רוצה לציין הוא שהבעיה מתעוררת בגוש בצורה כזאת משום שמציפים את הבעיות, מתייחסים לזה במלוא הרצינות ולא מתעלמים. צריך להקפיד שילדים שנמצאים בדרגת סיכון גבוהה וצריכים את הטיפול המתאים אכן יגיעו למקומות המתאימים.
איתן אקשטיין
האם אין דרך לכפות על ילד שנעצר וידוע שהוא משתמש ללכת למקום שיש מיטה פנויה? אני מניח שמבחינת המשטרה אין דרך, כי אם המשטרה עוצרת וההורים מבקשים חלופת מעצר, הילד חוזר לקהילה.
לאה צ'סטרמן
יש לנו קושי בנושא וכבר קרה לנו כמה פעמים שאם ילד הגיע למלכישוע בצו של שופט, עדיין החוק מחייב שיתוף פעולה של הילד ואם יש נקודת זמן שהילד אומר שהוא לא רוצה, הוא יכול לעזוב את המסגרת הטיפולית. יש לנו ילד שעד היום זרוק, מכיוון שאחרי חודש וחצי במלכישוע והתנגדות עזה מצדו הוא עזב ולחוק אין מענה למצב כזה.
איתן אקשטיין
זה קורה, השאלה היא אם הקהילה יכולה לחייב את המשפחה. לפעמים זה בגלל המשפחה כי למשפחה לא נעים שהילד יהיה במלכישוע או ברטורנו.
לאה צ'סטרמן
קח לדוגמה מקרה שההורים משתפים פעולה עם הקהילה והרשות, הילד נכנס לרכב של מי שמסיע אותו ובורח באמצע.
איתן אקשטיין
יש צו שמחייב אותו לקבל טיפול ואם הוא בורח המשטרה יכולה לטרטר אותו.
לאה צ'סטרמן
אז המשטרה מטרטרת או שלא ואם זה יום שישי מחכים ליום ראשון. משטרת ישראל טרודה בדברים נוספים מלבד למצוא אותו.

נציגת משרד הרווחה לא יכלה להגיע, אבל אני רוצה בכל זאת להתייחס לזה. משרד הרווחה נתן רבע תקן לנושא הזה. היה חצי תקן משותף למועצה מקומית אפרת ומועצה אזורית גוש עציון. מתוך הבנה שבמועצה מקומית שיטות העבודה והיכולות שונות מאוד ממועצה אזורית, הוחלט לחלק התקן הזה והיום עומד לרשותנו רבע תקן לעובד טיפול בסמים מטעם משרד הרווחה. גם למשרד הרווחה וגם לנו ברור שהתקן הזה יכול להתייחס למספר קטן של נערים שכבר מוכרים כסובלים מהתמכרות.

אנחנו יודעים על כ-5% מבני הנוער שהם משתמשים. אני יכולה לומר שהדברים היו כתובים על הקיר וידענו, אבל אין לנו את הכוח המקצועי המספיק כדי לכסות את הטיפול בנערים שרק התחילו לגעת. השימושים בסם מגוונים. במשטרה מתייחסים רק למריחואנה, אבל אנחנו לא יכולים להתייחס בקלות ראש לחשיש ואלכוהול. יש גם נוער ששואף גז ממזגנים. אנחנו מודעים לדברים האלה, אבל אין לנו כוחות מקצועיים להתייחס. היום אנחנו עובדים בשיטה של כיבוי שריפות ואם יש לנו שיתוף פעולה עם המשפחה הם כמובן יקבלו טיפול מסיבי יותר ויעיל יותר. כאשר יש התנגדות הכלים העומדים לרשותנו לא תמיד מספיקים.

לגבי הקשר עם הרבנים – בגוש עציון יש קשר אינטנסיבי בין הרבנים לבין כל הצוות. אנחנו עובדים בקשר הדוק עם רבני היישובים ובדרך כלל יש שיתוף פעולה טוב ופורה. כשקורה דבר חריג ביישוב קטן, כמו בנווה דניאל, כמובן שהמשמעות גדולה יותר, כי תפיסה של סוחר כזה או אחר בירושלים לא דומה, משום ההשלכות של זה ביישוב קטן. גם על כך חשוב לתת הדעת.

אני רוצה להדגיש שהידע המקצועי שהוא בהחלט מועט וכוח האדם שעומד לרשותנו בתחום זה הוא עוד יותר דל. אנחנו מאוד חוששים שאנחנו חוסכים בתוכניות מניעתיות לא רק לבני נוער, לא רק בבתי הספר, אבל אל ההורים שהם חלק אינטגרלי - ובעינינו הם בראש ובראשונה –אנחנו בקושי מגיעים. למרות שהם בעדיפות ראשונה בסולם העדיפויות ה-SOS שלנו, הם בדרך כלל נדחקים למדרגה התחתונה.
פקד אסף ציוני
את אומרת שמתייחסים בקלות לאלכוהול וחשיש - - -
לאה צ'סטרמן
לא. אמרתי שמתייחסים בחומרה לסמים קשים כמו מריחואנה.
איתן אקשטיין
אין סמים קלים בוועדה הזאת.
לאה צ'סטרמן
אני שמחה להבין אחרת.
פקד אסף ציוני
הוזכר כאן העניין של גז ואלכוהול – חשוב להזכיר ששני הדברים הללו אינם מופיעים בפקודת הסמים. אנחנו אוכפים את הנושא של הסמים, לגבי השימוש בגז פריאון אין לנו שום סעיף להיאחז בו ובלית ברירה אנחנו פועלים תחת הסעיף של גרימת נזק, כדי לנסות ולהכניס את זה לשירות מבחן לנוער או איזשהו הליך טיפולי.

לגבי אלכוהול - אין חוק שאוסר שתיית אלכוהול, אלא יש חוק האוסר מכירת אלכוהול לנוער. את הדבר הזה אנחנו אוכפים במסגרת חוק רישוי עסקים.
מלכה בארי
גם הסנפת דבק בעייתית.
יסכה לנדאו
אני לא מצטרפת לחוות דעתך, גברת רחל נויבואר, אולי את מדברת ספציפית על בית-ספר מסוים, אבל גם בבית-הספר האזורי הסמוך אלינו נעשה פרוייקט בנושא. אומנם הם לא נכנסו באהבה, אבל אחר כך הם התלהבו מאוד. הם עשו פרוייקט מניעה מאוד רחב ומוצלח, לא רק בתחום של הסמים אלא איזושהי הכנה לחיים. יש לנו בקשה שהוא ימשיך גם שנה הבאה. זו יוזמה מהמרכז הישראלי והמועצה.

התדהמה ביישובים היא יותר מהדמות המסוימת שלא היתה מזוהה מראש, כי דווקא בנווה דניאל, אם היו מבקשים רשימת שמות של כאלה שעשויים לעסוק בזה, אני לא חושבת שהשם הזה היה מופיע. אם היתה תדהמה, הרי היא היתה מהכיוון הזה ולא מעצם התופעה. בנווה דניאל וביישובים אחרים תופעה כזאת מוכרת כבר במשך שנים. כבר לפני ארבע שנים היתה תפיסה גדולה של סמים וגם אז הנושא עלה לכותרות. אנחנו רחוקים משלב ההכחשה ואנחנו לא אומרים שאצלנו זה לא קורה. אנחנו יודעים שאצלנו זה קורה. אני רוצה לציין לשבח את נווה דניאל שהיום יש שם ארבעה ילדים שנמצאים במסגרות שונות בחסות הנוער. אני רואה בזה את כוחו של היישוב ואת כוחם של ההורים ולא להיפך. זה לזכות. יש יישובים אחרים שיש שם ילדים שהיה ראוי מאוד שייכנסו לרטורנו או מסגרות של חסות הנוער במקומות אחרים, אבל הם לא שם. אני רואה בזה כשל שלנו וכשל של ההורים. דווקא בנווה דניאל הנושא הזה מטופל היטב. בכל מקרה, טוב שנזעקים ממקרים כאלה, כי אף פעם זה לא מספיק.

אנחנו עובדים באמצעות רכזי הנוער ובשיתוף פעולה מלא, מתוך ראייה שרכז הנוער אחראי על כלל הנוער ביישוב. זה לא מובן מאליו, אבל זה מאוד חשוב לנו. רכז הנוער אחראי גם על ה"טובים" וה"מוצלחים" וגם על הנוער, שאנחנו קוראים לו "הנוער העגול" , "הנוער האחר", "הנוער הפורש". יש רכזים שרוב זמנם ומרצם מוקדש לנוער "העגול", מכיוון שלנוער הנורמטיבי יש את "בני עקיבא" ומסגרות נורמטיביות אחרות ופחות צריך את תרומתו של רכז הנוער. מאוד חשוב לנו, בכל רמות המועצה, לתת את המענה גם לנוער הקשה שלנו.
גיא כהן
חשוב לדעת שאין מצב של הכחשה של הנושא הזה. זה מוצף למעלה ואנשים כן מטפלים. זה הדבר שנראה לי החשוב ביותר.
היו"ר איוב קרא
אני מבקש לסכם את הישיבה. אני פונה לרשות למלחמה בסמים ומבקש להקצות מתאמים לא רק במעלה אדומים. אני חושב שצריך למצוא לפחות שני רכזים נוספים לאזור הזה ולאזור צפון השומרון. אני חושב שחייבים לתת דגש לחלק הזה, כי מדובר במאות אלפי אנשים שהרשות בעצם לא נוגעת בהם. זה כמובן יחסית למה שאתם עושים במקומות אחרים. לכן אני מבקש שתבדקו איך אפשר לגבות את הרשות הזאת וגם רשות נוספת בשומרון. צריך שיהיו רכזים שיוכלו לפעול, לתאם ולהביא למזעור התופעה הזאת ושהנושא לא ייפול בין הכיסאות.

דבר שני, אני פונה לראשי המועצות האזוריות לשלוח אנשים להשתלמות. מגיע לכם רכזים בית-ספריים, שעל פי הדיווח של משרד החינוך אני מבין שהתקנים לא מלאים. מגיע לכם תקציב לנושא הזה, אבל זה לא מנוצל. חבל שתפסידו אותו. לקראת שנת הלימודים הבאה זה מתחיל לפעול ולכן ב-1 בספטמבר צריך להיות בכל בית-ספר – חטיבת ביניים או תיכון - רכז בית ספרי. חשוב שהאנשים המתאימים יעברו השתלמות עוד במהלך החודש הזה. חשוב שיהיה רכז מה גם שהוא עצמו מקבל על כך גמול השתלמות.

אני אפנה לשרת החינוך להגביר את החינוך הבלתי פורמלי ביהודה ושומרון. אני חושב שיש משהו לוקה בחסר בעניין הזה. אני מבקש ממנהלת הוועדה להכין מכתב ברוח הדברים האלה, כדי לתגבר את החינוך הבלתי פורמלי בגוש עציון ובכל יהודה ושומרון. היעדר תחום כזה הביא להידרדרות במספר יישובים. אני אפנה בכתב גם לשר הרווחה, זבולון אורלב, ואבקש להעלות את מספר התקנים לטיפול בסמים ביהודה ושומרןו. התקנים שיש כרגע לא נותנים מענה, אפילו לא חלקי, לסוגיה הזאת שצפה בתקופה האחרונה.


אני גם אפנה, באמצעות הוועדה, לכלל הרבנים שיהיו יותר מעורבים במיגור התופעה הזאת ביישובים באמצעות הטפות, הרצאות וכו'. חשוב לגייס אותם לטובת העניין. אני חושב שמעבר להשפעה של בתי-הספר הם יכולים להיות גורם מאוד משפיע, במיוחד באוכלוסייה זו.

אני רוצה להודות לראש המועצה, סגנו וכל החברים שאירחו אותנו פה. אנחנו מקווים לשמוע רק בשורות טובות. הממוצע פה 5% והארצי הוא 10%-11%. אנחנו רוצים שבאזור הזה לא יהיו בכלל את התופעות האלה. תמיד חשבתי שהנושא הזה שייך אליכם. אני מאמין שעם עבודה נכונה ושילוב ידיים, תהיו מה שהיינו פעם.
שאול גולדשטיין
אני מודה על הדיון, הוא היה חשוב לכולנו. חשוב לי להוסיף עוד נתון – בגוש עציון 50% מהתושבים מטופלים במחלקת רווחה. צריך להגיד את זה בלשון של כסף - כל זמן שהגזירות הנוכחיות על המועצות האזוריות יימשכו, אנחנו נמשיך להיות בגירעונות. אחרי הישיבה הזאת אני אכנס את כל הצוות לדון בקיצוץ עוד תקנים, כי אין כסף. אני לא אומר את זה בגלל הישיבה הזאת. אנחנו בגירעונות שאי אפשר לעמוד בהם, אנחנו על סף פשיטת רגל ואז מקצצים במקומות שאין לנו חובה סטטוטורית לטפל. רוכבים עלינו עוד ועוד עד שזה נשבר. השבר יפגע בכל החברה הישראלית.

הצוות של המועצה שלי ואני ביקרנו פעמיים בכיכר החתולות. עשינו סיור מאוד מקיף שם. היינו ערב שלם בגשר, מקום של זולה. היינו גם בסיור במלכישוע. אנחנו מנסים להחכים, אבל בסופו של דבר המשאבים שציינת הם החשובים.

מטבע הדברים, בגלל שהדברים יוצאים החוצה, חשוב לשמור על הפרופורציות שעלו פה. התדמית מאוד חשובה בכל מקרה ומצב.

אני מודה לכם מאוד ומזמין את כולם לחזיון אורקולי מאוד יפה ומרגש.
היו"ר איוב קרא
אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.




הישיבה ננעלה בשעה 12:35

קוד המקור של הנתונים