זכויות עולים עם מוגבלויות



2
עדת העליה, הקליטה והתפוצות
16.11.2004


הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי



פרוטוקול מס' 166
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, ג' בכסלו התשס"ה (16.11.2004) שעה 09:30

זכויות עולים עם מוגבלויות –
ישיבה לציון היום הבינלאומי לזכויות עולים עם מוגבלות

חברי הוועדה: מרינה סולודקין - היו"ר
יגאל יאסינוב
מיכאל נודלמן

שרת הקליטה ציפי לבני
ח"כ נסים דהן
מירלה גל – מנכ"לית משרד הקליטה
אריק פודר – דובר, משרד הקליטה
מוריה כץ – עוזרת המנכ"לית, משרד הקליטה
קרן ראובן-כהן – יועצת בכירה לשרה, משרד הקליטה
תמר אברמוביץ – משרד הקליטה
טניה אוסצי – עובדת סוציאלית מחוז הנגב, משרד הקליטה
איליה בגדסריאן – עולה עם מוגבלות, משרד הקליטה, כפר סבא
דוד יאסו – ממונה על קליטת עולי אתיופיה, משרד הקליטה
קרן מורג – מנהלת האגף לשיפור, משרד הקליטה
אירנה מירזאין – עולה חדשה, משרד הקליטה, כפר סבא
חביב קצב – מנהל האגף לדיור, משרד הקליטה
מיכל גולן – מרכזת שיקום לעיוור, מחוז מרכז, משרד הרווחה
דניאלה דרור – עובדת סוציאלית ראשית, האגף לטפול באדם עם פיגור שכלי, משרד הרווחה
עו"ד אדי וייס – סגן היועץ המשפטי, משרד הרווחה
תירצה אינגלנדר – מרכזת אחראית, לשכת הבריאות חדרה, משרד הבריאות
נורית לויתן – מפקחת ריפוי בעיסוק, משרד הבריאות
רחל ששון – אחראית השכלה נתמכת , משרד הבריאות
רינה מרקוביץ – מנהלת מחלקת פניות הציבור, משרד הבינוי והשיכון
שולה מיטבסקי – מנהלת תחום נכות כללית, המוסד לביטוח לאומי
רבקה פריאור – מנהלת אגף א', מינהל המחקר, המוסד לביטוח לאומי
מירי קידר – מנהלת אגף רווחה באגף לפעילות הקליטה, הסוכנות
היהודית
יואב כהן – מנהל מחלקת זכויות, קופת חולים לאומית
ישי קום – עובד סוציאלי ראשי, קופת חולים מאוחדת
יעל בורקו – עובדת סוציאלית מחוזית, מכבי שרותי בריאות
אריה חביב – מנהל תוכניות, מכון ברוקדייל, הג'וינט
נורית שטרוסברג – מחקר בתחום המוגבלויות, מכון ברוקדייל, הג'וינט
עו"ד דוד צבי רסקין – י.ת.ד. וועד הנכים
נטאשה קורץ – עובדת סוציאלית, סלע, מרכז סיוע לעולה במשבר
מרינה דונסקי – מנהלת הוסטל לנפגעי נפש, עכו
מיכל ורצברגר – מרפאה בעיסוק פרויקט לשיקום נפגעי נפש, יש
ירושלים
לנה רן – פסיכולוגית קלינית, פרוייקט יש, מרכז לטיול ושיקום
לנפגעי נפש
חיים גילה – מוקד בנפשנו, למתן מידע, סיוע וליווי לאנשים עם
בעיות נפשיות, בעמות שק"ל
מיכאל סולודקין – מוקד בנפשנו, הפצה ותרגום לרוסית
נחליאל דיסון – יו"ר מועצת ארגוני עולים, התאחדות עולי אמריקה
וקנדה בישראל
נעמי כץ – מנהלת ספריה לעיוורים, התאחדות עולי אמריקה וקנדה
בישראל
רות אברהמי – רכזת קליטה ארצית, התאחדות עולי צרפת

דנה גורדון

חבר המתרגמים בע"מ





זכויות עולים עם מוגבלויות – ישיבה לציון היום הבינלאומי לזכויות עם מוגבלות

שלום לכם, בוקר טוב, אני מאד שמחה להתחיל את ישיבת ועדת העליה, הקליטה והתפוצות בנוכחות שרת הקליטה והמנכ"לית של משרד הקליטה.

הנושא שלנו מאד חשוב, נושא של עולים עם מוגבלויות, ואני רוצה להזכיר לכם שהיום בכנסת מציינים את יום הבינלאומי לאנשים עם מוגבלויות. יש 14 ועדות שיושבות עכשיו, ובוועדות האלה דנים בנושאים מאד חשובים, שקשורים לבעיות של אנשים עם מוגבלויות.

אני מאד מודה לאורחים שהגיעו לישיבת הוועדה שלנו, וגם לנשים ולמשפחות עם מוגבלויות שמוכנים היום לדבר על בעיות פרטיות ספציפיות, וגם כלליות של נכים עולים. אם יש דוברי רוסית שלא דוברים עברית, ניתן להם תרגום.

אני רוצה לומר לכם שזו יוזמה של שר הבריאות לשעבר, חבר הכנסת נסים דהן, לציין את היום הזה בכנסת ישראל, וכשהשר לשעבר לא כאן אני יכולה לומר לכם שהוא היה בין השרי הבריאות הכי טובים, שאני ראיתי במציאות שלנו, והיוזמה שלו ברוכה מאד.

לפני שנה ישבנו כאן עם השרה והמנכ"לית, ודנו בנושאים של נכים עולים. אני קראתי את הפרוטוקול של הישיבה הקודמת, וראיתי שמשרד הקליטה עשה עבודה ברוכה בנושא של תרגום של זכויות עולים נכים במדינת ישראל, ועכשיו אני רואה את החוברת החדשה בשפה האמהרית, שזה מאד חשוב בגלל שהטענה בישיבה הקודמת היתה שעולים מאתיופיה לא יודעים את הזכויות שלהם. אני חושבת שבמשרד הקליטה בחלק שהם יכלו לעשות את זה, הם מימשו את הדרישות וההמלצות שלנו. ועכשיו רשות הדיבור לכבוד שרת הקליטה גב' ציפי לבני.

תודה רבה, אני חושבת שציון היום הזה הוא אכן ארוע מאד חשוב, וכך גם הדיון הזה בועדה, ולכן היה לי חושב לבוא למרות איזשהו קושי, לפחות לתחילת הדיון, גם אם אני לא אהיה בכולו. ואני באמת מברכת את הועדה על היוזמה.

אנשי משרד הקליטה יתנו סקירה יותר פרטנית, נמצאת כאן המנכ"לית, וכל הדרג הבכיר שעוסק בחיי היומיום בעצם במפגש עם אותם עולים עם מוגבלויות ובין היתר יציגו גם את חלק מהפתרונות שקידמנו במהלך השנה, אני לא יכולה להגיד פתרונות, כי אין פתרון שהוא פתרון אבסולוטי, אבל חלק מהתהליכים שאנחנו עושים כדי להקל על אותם אנשים.

במקרה, גם בכובע של שרת השיכון, יש לי נגיעה בנושא של דיור לאנשים עם מוגבלויות, אני קיימתי בתחילת השבוע, אני לא רואה אותם כאן, מפגש עם נציגי הנכים בנושא דיור, וגם כאן בחלק אנחנו אנשי בשורות ובחלק לא. ביחס למשרד הקליטה יוצגו לכם פעולות שנעשו גם בנגישות למידע, זאת אומרת בתרגום לשפות השונות, גם בנגישות פיזית למבנים. הפעולות שנעשו בתחום הזה. גם במגעה האישי עם העולה וכאן זה מתחבר לאותה מהפכה שנעשתה במשרד הקליטה, שמלווה כל עולה וגם הולכת לעולים שנמצאים כאן ומלווה אותם בליווי אישי.

במסגרת התכניות האישיות שעשינו לכל קבוצה, ובמסגרת השינויים והרפורמה במשרד הקליטה שעוברת לתוכניות שהן מיוחדות לכל קבוצה, אחת מהקבוצות שהרפורמה השתנתה ביחס אליהן, וכוללת טיפול שהוא מיוחד לעולים עם מוגבלויות, והיא תוצג כאן בהמשך גם על ידי האנשים העוסקים בכך במשרד הקליטה.

מבחינת השיכון, עם כניסתי לתפקיד כשרת השיכון, גיליתי שבעצם אותה החלטת אוצר לבטל לחלוטין את מענקי המשכנתאות, פגעה כמו שהועדה הזאת גם יודעת, בעולים בכלל וכמעט ופגעה בנכים על כסאות גלגלים, שקיבלו מענק שבוטל במסגרת הכוללת. בעקבות פעילות שהיתה גם כאן בכנסת ובעקבות דיונים עם האוצר, החזרתי את המענקים לקבוצת האוכלוסיה הזאת, אבל זה עדיין לא מספיק. כאן יש דבר שצריך להאמר, וזה הנושא של דירות נר.

יש כאן נתונים שיוצגו לכם על ידי אנשי המשרד, והם רחוקים מלהספיק. יש תור ארוך של ממתינים, והמצב הזה הוא מצב בלתי נסבל. במסגרת "הכובע המשותף" של שיכון וקליטה יחד עם האוצר, אנחנו מקדמים היום תכנית שאמורה להקל על העולים הממתינים. זאת אומרת, אם אנחנו מדברים על עולים שבתקופת ההמתנה שלהם בתור היו זכאים לשכר דירה, הוספנו בתקופת הביניים, שכר דירה לנכים, למשפחה, 1000 שקל נוספים לשכירת דירה, ליחיד 800 שקל נוספים לשכירת דירה, זה מאד משמעותי ביחס ליכולת לשכור דירה שמתאימה לך לצרכים, אני לא צריכה לספר כאן, אבל בדרך כלל שכירת דירה מהסוג הזה היא איננה פשוטה, עולה או נכה בכלל, והתוכנית הזאת מתיחסת לא רק לעולים אלא לנכים בכלל שממתינים בתור, צריך בדרך כלל לעשות התאמה אם זה רמפה לדירה, אם זה התאמה בתוך החדרים הרחבת המעברים, המשקופים, ובדרך הזאת אנחנו מאפשרים להם גם לרכוש דירה יקרה יותר או להשתמש בכסף כדי לבצע את ההתאמות האלה.

החלק שחשוב בתכנית הזאת, שהתחילה כבר לפני שבוע, נשלח פרסום ומידע לכל הנכים, החלק החשוב בענין הזה הוא שזה לא מוציא אותם מהתור. זאת אומרת, אין מצב שבו נכה ממתין לדירת נר וברגע שהוא הולך לתכנית הזאת ומקבל יותר כסף, הוא יוצא מהרשימה. הוא לא יוצא מהרשימה, הוא עדיין ממתין אבל בתקופת הביניים ההמתנה הופכת להיות נסבלת יותר, זאת ההגדרה היחידה שאני יכולה לומר. השינוי הוא שינוי משמעותי בתקופת ההמתנה, אבל לצערי כדי שיהיה שינוי משמעותי בתקופת ההמתנה עצמה, אנחנו צריכים לראות בתקציב המדינה יותר כסף לדירות נר.

עם כניסתי לתפקיד במשרד השיכון, החזרנו חלק מהקיצוצים שהיו בענין הזה, אבל אני בהחלט חושבת שיש מקום לפעילות גם, אולי אפילו עוד בשנת 2004, משארית תקציב 2004 שלעיתים אפשר לעשות בהם שימוש, וגם בתקציב 2005, ואני בהחלט חושבת שיש כאן מקום לפעולה משותפת. אני חושבת שגם האוצר צריך להבין במקרה הזה שלא מדובר בבעיה שתפתר עם הזמן, זאת אומרת הרשימה תגדל, העולים ימתינו בתקופת הביניים אנחנו עכשיו ממילא נותנים שכר דירה גבוה יותר, ולכן צריך לתת פתרון אמיתי ולחסוך מאותם נכים את תקופת ההמתנה שהיא היום ארוכה, ארוכה ממה שהייתי רוצה לראות.

בזה אסיים, אני רוצה לברך את הוועדה, לברך את העוסקים במלאכה במשרד שלי, שיתנו את הפירוט, המנכ"לית נמצאת כאן וכן אנשי המקצוע, מה באמת נעשה בחיי היומיום עם העולים.

תודה רבה לשרת הקליטה, יש לי רק שאלה אחת: איך הצלחת להחזיר את המענקים לנכים, כי עכשיו יש מאבק ואני משתתפת בו.

גם אני משתתפת במאבק להחזיר את המענקים בכלל. מאז שנכנסתי לפוליטיקה, אני אומרת שאסור להגיד לא יעלה על הדעת, כי בסוף הכל עולה על הדעת. אבל יש דברים שהם באמת בלתי נסבלים, ובמסגרת הזאת של הביטול הכולל, לבוא ולהסתכל לאנשים עם כסא גלגלים ולומר תסתדרו בעצמם, זה היה דבר שהיה בלתי נסבל.

היתה גם הצעת חוק פרטית, שהגיש חבר הכנסת בן אליעזר למליאה, ובמסגרת הזאת לפני שהתקיים הדיון יכולנו לנצל את ההזדמנות ולסגור את הנושא הזה. מדובר גם בסכום שיחסית לסך כל מענקי המשכנתאות, היה סכום שהאוצר יכול היה לעמוד בו. כי אם סך כל מענקי המשכנתאות שבוטלו בשנת 2003 היה 1,2 מיליארד חלקו חזר. זו גם פעולה שעשיתי בכובעי כשרת הקליטה, לעולים האתיופים, שבעצם כמעט מדי שבוע אנחנו מאשרים בוועדת הכספים עוד כסף לעולים האתיופים, שזה כמה מאות מיליונים.

מענקי המשכנתאות לנכים מסתכם ב-16 מיליון, עדיין יש לנו איזה חוסר קטן, אבל זה סכומים שגם לא היו דרמטיים מצד אחד, ומצד שני הנזק והסבל שנגרם לנכה היה בלתי נסבל. אז יכולנו לקבל את זה, ואני היום מקיימת, רק לידיעת הועדה, ישיבה עם ראש אגף התקציבים במשרד האוצר ואנשי משרדו, בנסיון בכל זאת גם לפעול להחזרת המענקים, לא כולם, אבל בעיקר עולים בנגב וגליל, זה בעיני משימות לאומיות מהמעלה הראשונה.

אנחנו מברכים את הפעילות הברוכה שלך גם בסיעת הליכוד כשאת יודעת יש עכשיו לובי, שאנחנו מיצגים את האינטרסים של אלה שאיבדו את היכולת לקנות דירות, ואלה שמיצגים את האינטרסים של ענף הבניה שעכשיו במשבר מאד עמוק, ואני חושבת שכל צעד או חצי צעד בכיוון הזה, זה פעילות מאד ברוכה.

בוקר טוב, אני קודם כל רוצה לברך כאן את העולה החדש מר איליה שהצטרף אלינו, ואחרי שאני אסיים את דברי אני אבקש ממנו לספר מנקודת המבט של העולה החדש, איך הטיפול והחלטה של משרד הקליטה סייע לו.

אני אעמוד על מספר נושאים ואולי מאחר והשרה התיחסה לנושא הדיור אני אוסיף עוד מרכיב אחד מאד חשוב בתחום הדיור שבאמצעותו אנחנו מצאנו פתרונות נוספים לאותם עולים שממתינים לדירות נר.

מה זה דירת נר?

דירה שנרכשת על ידי המדינה, דיור ציבורי שהמדינה מקצה לאדם ונותנת את המפתח ברכישה שלה. הזכאות לדירות כאלה היא לרשימה מאד מצומצמת אחרי ועדה, שקובעת את הזכאות אבל למרות שזה מצומצם עדיין יש רשימה של ממתינים.

מה זאת אומרת, גם כשזה מצומצם יש רשימת ממתינים?

התנאים הם כאלה, שהמקרים שבאמת זכאים לקבל את זה הם מאד קשים. ולכן יותר קשה לי עם העובדה, שיש רשימה של ממתינים לעומת אולי רשימות של ממתינים לדיור שהם נמצאים במצב אחר. אבל גם העלויות במקרה כזה, הן הרבה יותר גדולות.

כמה זמן אדם נקרא עולה לצורך זכאות.

לצורך הזכאות, זה עשר שנים. במקרים האלה, הפעם בכובע של משרד השיכון, יש נכים זכאים שהם אינם עולים וגם נמצאים ברשימה.

אנחנו פותחים פה נושא שהוא לגמרי שונה, כל שאלה לגבי העלות, זו קדום כל שאלה פילוסופית ואחר כך יש גם שאלה של זכאויות שונות במשרד בתחומים שונים, וזה פשוט אי אפשר.

לגבי אותם עולים, שהוועדה קיימה עליהם את הדיון וראתה אותם כזכאים לדירות נר, מאחר ואין לנו כרגע פתרון לדירות לכולם, אנחנו הגענו לסיכום עם משרד השיכון ומשרד האוצר, שבכל מקבץ ובכל הוסטל ניתן יהיה להעמיד עד 5% מהדירות באותם הוסטלים לטובת עולים נכים, כאשר כמובן ייעשו הסידורים המתאימים מבחינת היכולת של אותה דירה, להכיל בתוכה עולים עם כסאות גלגלים. אני חושבת שזה יתן לנו בהחלט עוד פתרון טוב לאותם עולים, במקום להמתין הם יוכלו להשתלב בהוסטלים ובקבצי דיור. זה בכל מה שנוגע לדיור, ובנוסף לאותו פתרון שהשרה ציינה אותו.

במסגרת שינוי תפיסת השרות שלנו, גם כאן כפי שציינה השרה, יש לנו מסגרת מאד מוגדרת לטיפול בעולים הנכים, ובמסגרת הזו אחד הדברים הכי מרכזיים הוא היציאה שלנו אל העולה החדש. זאת אומרת, העולה החדש לא נדרש עוד לבוא למשרדים שלנו, שאמנם בחלקם הגדול יש אפשרות גישה לעולים נכים, אבל בכל זאת אנחנו החלטנו לגבי אותם עולים שקשה להם להגיע, שאנחנו נגיע אליהם. זאת אומרת, יועצת הקליטה אישית מגיעה אל העולה הביתה או למקום שהוא בוחר שאנחנו נגיע אליו, והוא מקבל את השירות אצלו בבית או בכל מקום אחר שהוא בוחר, ויש לנו כאן אחת הדוגמאות לכך.

בעבר, לא רק שאותם עולים שלא יכלו להגיע אלינו נדרשו ללכת לעורכי דין לתת להם יפויי כח, זה גם עלה להם כסף רב, היום אין יותר דבר כזה. יועץ או יועצת הקליטה האישית, מגיעים אל העולה הביתה ונותנים לו את כל הטיפול שהוא זקוק. כמובן שאנחנו עושים את כל המאמצים על מנת להנגיש את כל המשרדים שלנו לעולים הנכים, ויש לנו תכנית עבודה שתבוצע רובה ככולה בשנת 2005, עשינו כבר סקר על מנת לבחון היכן אנחנו צריכים לעשות שינויים והיכן לא, באותם מקומות שעדיין כפי שצייתי אין לנו פתרון, או אם העולה מגיע אלינו, אנחנו יורדים אליו ונותנים לו את השרות.

דובר על החוברת שהמשרד הפיק בנושא זכויות של עולים עם מוגבלויות, החוברת הזו כאמור תורגמה לחמש שפות, היא גם תשב על אתר האינטרנט שלנו, כך שכל אחד יוכל לקבל את המידע, ועכשיו אנחנו עוסקים בעדכון שוטף, אנחנו גם ידענו את רכזי הקליטה שלנו, את יועצי הקליטה האישיים, ואת מרכז המידע שלנו שיושב בשדה התעופה בן גוריון, יש להם את כל המידע כך שכל עולה חדש נכה שמתקשר למרכז המידע אנחנו יודעים להפנות אותו בכל נושא שהוא לאותו גוף שעוסק בסוגיה הזו.

מעבר לכך, כמובן שהמשרד מסייע בתחום התעסוקה לעולים עם נכויות כאלה או אחרות, לא רק עולים בכסאות גלגלים, אנשים עם מוגבלויות יש רמת מוגבלויות שונות ולכן אחד היעדים המרכזיים שהצבנו לעצמנו זה גם למצוא תעסוקה לאותם עולים נכים.

פעילות נוספת שאנחנו עושים במסגרת קליטת בקהילה הן עם הרשויות והן עם ארגונים שונים בכל רשות במסגרת התכניות השנתיות שהם נותנים לנו הם נדרשים גם לתת לנו תכניות שמיועדות לעולים עם מוגבלויות והדבר אכן נעשה. ישנם פעילויות בסדר גודל של 750 אלף שקל בשנה, ושמיועדות לעולים עם נכויות, אותו כנ"ל בערוץ התמיכות שלנו יש בפירוש קטגוריה שבה אנחנו תומכים בארגונים שעושים פעילויות למען עולים נכים.

אפשר לפרט, היו תלונות מה עושים בתחום של תעסוקת נכים?

אולי זו הזדמנות טובה להעביר את רשות הדיבור לעולה חדש שהגיע לאחרונה לארץ ושיספר מנקודת המבט שלו גם את הטיפול של משרד הקליטה במסגרת שינוי תפיסת השירות וגם בתחום התעסוקה.

עד מתי הוא מוגדר עולה, עד איזו שנה של נוכחותו בארץ?

השאלה הזו נשאלה לפני רגע, ככלל בנושא התעסוקה מוגדר כעשר שנים, אבל שוב אני חוזרת ואומרת שאם בעיות יחודיות אנחנו מוצאים להם את הפתרונות ובאמצעות ועדות חריגים אנחנו גם יודעים במקרים מסוימים להגדיל, וחוץ מזה חשוב לציין שכל המערכת הממשלתית ממשיכה לטפל בעולים גם כשתקופת הזכאות שלהם במשרד הקליטה מסתיימת. יש גופים, יש משרד הרווחה, יש משרד השיכון אם זה נוגע לנושא דיור, יש מערכות שלמות שנותנות פתרון כפי שהם נותנות פתרון לישראלים הוותיקים.

אני עובדת סוציאלית יחודית של משרד הקליטה בנגב, אני בעצם טיפלתי מקרה, וזו הסיבה שהגענו לכאן ביחד, מתרגמת לרוסית ומרוסית.

דבריו ברוסית, מתורגמים ע"י טניה אוסקץ.

הוא לא ידע על המדינה עד אשר הגיע לפה חסר אונים בלי שהוא ידע בדיוק מה ואיך זה, מהיום הראשון שהוא הגיע ארצה הוא מרגיש את התמיכה והחום של המדינה. למרות מצבו הפיזי הקשה ביותר שבו הוא היה כמעט משותק, רופאים בבית החולים סורוקה הצילו אותו והוא עכשיו יכול לעמוד על הרגליים, וחל שיפור גם בתנועות הידים. לאחר שהשתחרר מבית חולים הוא התחיל כאילו לטפל ממש בקליטה שלו בארץ. מכיוון שהוא איש מדע, והיה לו מאוד חשוב התחום הזה, הוא חשב על המשך עבודה שלו בתחום. הוא קיבל מחשב, הלך לאוניברסיטה ויש לו מחר מפגש עם פרופסור.

לצערי, אני פגשתי את מר איליה רק היום לקראת הנסיעה, כל העבודה נעשתה דרך אשתו אירינה, שבאה אלי דרך היועצת שלנו שעובדת על פי התפיסה החדשה במשרדנו. בעצם, היא הגיעה אלינו עם בקשה לסיוע כספי כי הכסף היה הולך למימון נסיעות לכל מיני טיפולים רפואיים ובדיקות. במהלך השיחה, הבנתי שאכן יש בעיה וחסר כסף, אבל מעבר לזה יש בן אדם שבעצם מסוגל לעשות דברים הרבה יותר ממה שהוא עושה עכשיו, למרות המצב הפיזי.

בקשתי מאירינה להביא לי את קורות חיים שלו, ברוסית וגם באנגלית כדי שאפשר יהיה לתקשר עם אנשים מהצד השני, ופשוט הרמתי טלפון לאוניברסיטת בן גוריון, למחלקה להנדסה גרעינית, דברתי עם המזכירה הסברתי את המצב. מיד העבירו אותי למישהו מהנהלת המחלקה, והעברתי להם בפקס את קורות חייו. התקשרתי לאירינה, ואמרתי לה שייצרו איתה קשר. באותו ערב יצרו קשר מהאוניברסיטה, למחרת כבר היה מפגש וזה התחיל, ובאותו רגע נודע לנו שהוא צריך לעבוד, ובשביל עבודה צריך מחשב, בלי מחשב הוא לא יכול לעשות שום דבר, פניתי לארגון סלע, כי אני נוהגת לעבוד איתם, והסברתי להם את המצב, ובאותו יום הם אמרו לי שיהיה כסף, יצרתי קשר עם חנות מחשבים הסברתי שם את המצב, ותסלחו לי, אני פשוט לא מכירה אנשים שנותנים במדינה שלנו, שלא הכל רע כמו שנראה לפעמים, והם הביאו לו מחשב ליום מחרת, ואת הכסף העברתי אתמול או שלשום. חוץ מזה, אני חייבת לציין שבעל החנות, הביא מחשב עם תוספות שלא היו כלולים במחיר בכלל. מאז הוא עובד, ועושה שיעורי בית ומחר יש לו פגישה עם הפרופסור עם כל מה שהוא קיבל, הוא כבר הכין.

אני מאד מודה למשפחת בגדסריאן, לאיליה ואירנה, שטרחו להגיע לכאן ולספר לנו, ואנחנו מבינים איך בשטח מתרגמים את המילה טיפול פרטני של משרד הקליטה, וזה מאד חשוב בגלל לפני כן זה היה, תפקיד או משימה או שאנחנו חברי כנסת היינו צריכים פרטנית לעשות את זה בגלל שבמקרים האלה מובן אנשים לא יכולים להמשיך.

אני רוצה להוסיף שזו דוגמה אישית למצוא פתרון לכל עולה.

ישנם מקרים אוכלוסיות שונות שאולי גם העובדים הסוציאליים לא יכולים לתת מענה לזה, המוגבלויות לאנשים, באיזה נושאים משרד הקליטה באמת עוסק בנושא, ובאמת צריך להרחיב את הנושא של תעסוקה - -

אנחנו עובדים עם הרבה מאד גופים, עם כל הגופים וכל העמותות שנמצאות בשוק, ובאמת לחלק מהעולים אנחנו מוצאים פתרונות. אני לא יכולה לבוא ולהגיד כמובן לכולם, אבל הרבה מאד עולים מצאנו להם פתרונות, ואני מקווה שנוכל כמה שיותר גם בעתיד.

אני ברשותכם, מתנצלת. תודה רבה.

תודה רבה.

תודה. קודם כל חבל שהשרה יצאה, ואני מקווה שהמנכ"לית תעביר את זה, רציתי להגיד שהטיפול כן השתנה לכיוון הטוב, וזה הרבה שהיה לפני שנכנסתם לתפקיד, ועל זה אני חייב להגיד, כמובן יש פה מוגבלות של כספים ואני רק מקווה שעכשיו גם במשרד השיכון, ואני מקוו שבמשרד השיכון זה ישתנה.

אני רוצה לדבר על דברים פחות טובים. גם כשיש הקצאה והחלטה ומשפחה מקבלת אישור שסכום מסוים, כי הסכומים הם זהים הם קשורים לקטגוריה, אבל הם פחות או יותר זהים, הוקצה עבור המשפחה לקנית הדירה, זה לא אומרת שהמשפחה מקבלת את הדירה ואפילו לא אומר שבזמן הקרוב מאד הם עוברים לדירת נר, אני אישית טיפלתי לפחות בשני מקרים, שיותר מחצי שנה עברו עד שהתחילו לקנות להם את הדירה, מסיבה אחת.

יש רשימה שאני לא מבין מי בנה אותה, ואיך היא נבנתה, אותם מתווכים שרק דרכם מותר לקנות דירה. אני לא מבין מה זאת אומרת, המתווך א' קשור, ומתווך ב' לא קשורים, אבל זאת השאלה הראשונה שאני רוצה להבין, שאלה שניה, נכון שדירות נר, דירות מיוחדות לנכים, המסגרות האלה יש להם קריטריונים מסוימים ומיוחדים. למרות זאת יש יחסית הרבה דירות בזמן האחרון בשוק, שגם בינם אפשר לקנות אחוז ומספר דירות הרבה יותר ממה שקונים, במיוחד שיש כסף. רק לפני יומיים בירושלים הסתדר ענינה של אחת מהמשפחות האלו שחצי שנה, הם אפילו לא קיבלו אישור לראות את הדירה. זאת אומרת, פשוט המתווך שדרשו מהם לעבוד דרכו, לא עבד.

אני יודע וכולם יודעים, שיש המון דירות בירושלים. וזה גם אחד, ואני אעבור לחלק הכי חשוב של הנכים, לאותם נכים שהם בנכות הרבה פחות משמעותי מצד כל המשרדים וזה למחלות הקלות שהמשרדים מיחסים. חולי סכרת שיש להם נכות 30, 40, 50 אחוז, שהם לא רשאים לקבל תמיכה ענקית, ומקבלים כמעט כלום, יש להם גם כן בעיה של כניסה לעבודה. לא מקבלים אותם, חברים, קל מאד לעזור לאנשים שמגיע להם הכל, על פי החוק, קל לעזור. קשה לעזור לאלה שהם צעירים, ואני יכול להביא דוגמה, אשה בת 30, היא רוצה לעבוד והיא חולת סכרת ועולה חדשה, והמשרד כמעט ולא עוזר, ואין תכנית במשרד הזה ולמשרד אחר, כי גם הם נכים וגם להם מגיע.

ממונה על נושא הדיור במשרד הקליטה. כל הנושא הזה של רכישת דירות נר לזכאים נכים, זה מתבצע באמצעות חברות רוכשות מטעם משרד הבינוי והשיכון, שאושרו בפטור ממכרז לרכישה. ההנחיה היא שהעולה הזכאי, במקרה זה נדבר על העולה, צריך להביא את הכתובת של הדירה, ואישור שהוא ראה את הדירה, אז החברה שולחת את השמאי שלה ובודקת אם הדירה מתאימה כפוף למחיר, כפוף לכל הנהלים כמדינה רוכשת דירה. אין שום הנחיה לעבוד עם מתווך אחד מסוים או לא לעבוד עם מתווך אחר. יש הנחייה ברורה לעבוד עם מתווך שיש לו אישור ממשרד המשפטים שיש לו תעודת מתווך. זו ההנחיה היחידה שקיימת. אין הנחיה אחרת. ואם יש ביצוע בשטח אחר, אשמח ביותר לקבל מידע על זה, אנחנו נטפל בזה כי אין על פי ההנחיות, אין דבר כזה.

דבר שני, תהליך הרכישה זה לוקח זמן. מסיבה מאד פשוטה. אתה אמרת חבר הכנסת, שיש הרבה דירות בירושלים לנכים, צר לי להגיד לך שיש מעט מאד דירות מתאימות לנכים על כסא גלגלים בירושלים. זה בדיוק הפוך. ואני אשמח ביותר לקבל נתונים של דירות קיימות, אנחנו נקח את הכתובות של הדירות האלה ונעביר אותם לכל העולים הזכאים שממתינים ומחפשים את הדירות, אנחנו נעשה את זה בשמחה.

דבר שלישי, הנושא של המוגבלויות האחרות, אין ספק, אנחנו בקבוצת העולים הברוכה, הגדולה, אנחנו מתיחסים מול בתקציב נתון, בתקציב שהוא מאד מצומצם וכו', על מנת לסבר לכם את האוזן אנחנו עדיין יש לנו היום 100 מקרים, שמחזיקים ביד אישור לדירת נר, ואין לנו מספיק תקציב עבורם, ויש לנו עוד כ-300 מקרים שצריך לאשר אותם ואנחנו לא מאשרים אותם בכלל כי עדיין המרחק הוא עצום.

כמה יש שעומדים בתור?

אתה השלמת 400 כרגע, 100 כרגע יש להם אישור ביד, 300 עוד אין. וזה בהמשך למה שאמרה שרת הקליטה ושרת השיכון, כל פעולה שלכם להגדיל את התקציב הנר זה פעולה מאד מבורכת ומקלה על המצב, כי לדעתי אין מצוקה קשה יותר ומאשר אנשים מרותקים לכסא גלגלים.

אני חושב פשוט מאד שצריך להודיע שבלי זה לא - - תקציב , אנחנו פה שלושה חברי כנסת ותומכים, מתומכי תקציב, אנחנו יכולים להגיד זה לא כסף גדול, אלא ממש משהו קטן.

אני הבאתי את הנושא הזה גם בועדת התקציב שהתקיים בשבוע שעבר בועדה זו, שאמרתי שלדעתי אחד הדברים שצריכים לשים את הדגש עליהם, זה הנושא של דירות נר, לעולים זכאים, אמרתי פה לעולים אבל יש זכאים אחרים.

מה הסכום פחות או יותר?

אם לרכישה זה סכום ענקי, אם אנחנו רוצים לתת לכל החבירה דירות נר, הממוצע על 300 מקרים, 370 מקרים תכפיל את זה 600 אלף שקל, לדירה, זה המון כסף. זה יעלה בערך בסביבות למעלה 250, 270 מיליון שקל. צריך לעשות את החשבון, זה המון כסף.

אבל יש תקציב שאושר, אני שואל מה ההפרש?

זה אתה יכול להגיד בערך 50 מיליון שקל, ואתה יכול להגיד 220 מיליון. תשובה אחרונה לנושא הנפגעים, ברשימה כזאת של מצוקה אנחנו בהכרח מאד צמודים ונותנים עדיפות, נותנים פתרונות דיור לאלה שמתקיימים מקצבת קיום של הביטוח הלאומי, כקצבת נכות או הבטחת הכנסה של ביטוח לאומי, מי שלא נופל בקטגוריה הזאת, לא שחס וחלילה אני מזלזל, - -

לא דיברתי על דיור לנכים עם נכות נמוכה, דיברתי על מגורים משותפים ודיברתי על תמיכה ודיברתי על טיפול אישי.

אני עיין בכולם. ראיתם פה כרגע דוגמה, אבל הדוגמה הזאת מייצגת, מתקיים בכל אחד ואחד. נסיון שלנו לשדך לכל אחד טיפול אישי וטיפול תעסוקתי וטיפול הולם למצבו, זה מתבצע בשוטף. מידת ההצלחה שלנו זה מידת היכולת שלנו להתמודד בשוק החופשי בהשמה של תעסוקה של אנשים, אבל אנחנו לא מרפים מזה אנחנו ממשיכים את זה בקצב וזה מתבצע מהבקר עד אחרי הצהרים, עד הלילה, הפקידים שלנו מטפלים בטיפול אישי עד כמה שהם מסוגלים ביחד עם העמותות, ביחד עם כל האנשים שמטפלים בתעסוקה למוגבלים.

סליחה, אני רוצה להוסיף, בנוסף למה שנאמר על ידי השרה, בקשר להחזרת המענקים, שזה אני חושבת הצלחה גדולה, ומתן השתתפות בשכר דירה לזכאי דירות נר, הגדלת ההשתתפות בשכר הדירה וגם הקלה ניכרת במצב שלהם, רציתי להוסיף לענין של תהליך רכישת הדירה, שזה תהליך קצת יותר מורכב, כי צריך לוודא שהדירה הזאת אכן מתאימה לאותו נכה, זאת אומרת אנחנו מקבלים חוות דעת של מרפאה בעיסוק, וגם חייבים גם שכל התהליך של רישום דירה כזאת הוא יהיה תקין.

הבשורה היא, שבימים אלה המשרד עובד על מכרז חדש לרכישת דירות נר, זאת אומרת, אנחנו נפתח את הנושא הזה להשתתפות של גופים בשוק החופשי, ובוודאי שזה ישפר גם את היחס לזכאי, לנכה, זה יקצר אני מניחה, את הזמן של ההמתנה כי האינטרס שלהם יהיה לספק את הסחורה כמה שיותר מהר, כי כך ירוויחו יותר מהר, ואנחנו יודעים שזה מה שבדרך כלל זה מניע את כולם.

אני חושב שהישיבה היום היא ישיבה מיוחדת כי בכל ישיבות הכנסת מדברים היום על אנשים עם מוגבלויות. למה היא מיוחדת כי בכנסת תמיד מדברים על פוליטיקה על התנתקות לא התנתקות, על ערפאת על כל מיני דברים אבל על אנשים מדברים פחות. ואני חושב שזה חשוב מאד שבכל הועדות היום מדברים על זה. מה שקשור לועדה שלנו ועדת קליטה, אני צריך להגיד שבשנה שעברה אנחנו השגנו 10 מיליון בנוסף לתקציב, לדירות נר.

אני חושב שזו נקודה חשובה, כי אנחנו כמו שאמרה יושבת ראש הועדה עסוקים עם ניהול פרטני לאנשים עם מוגבלויות בלי מוגבלויות, אבל יש דברים שאי אפשר לעשות בצורה פרטנית, ובעיה של דיור נר, זו הקדנציה השלישית שאנחנו בכנסת, וכל הזמן זה עומד על סדר היום. היו אני זוכר את ההפגנות מול משרד הקליטה, ואני עד היום חושב שזו נקודה הכי חשובה, לדאוג לאנשים שהם לא יכולים כמו כל אחד לשכור דירה בשוק החופשי, וזה עולה יותר ולא כל דירה מתאימה לאנשים כאלה. אני חושב שפה אמרו שאנחנו צריכים להתעקש בנקודה על תקציב, אני אמרתי את זה קודם, ולהגדיל את התקציב ולעשות מלחמות כמו שעושים עכשיו, לפעמים בשקט, לפעמים פומבית כדי להשיג דירות נר. התקציב היה יותר גדול. אני מבין שדירות נר אין אפשרות להשיג בקלות, אנחנו צריכים לקחת בחשבון שיש אצלנו עכשיו בסדר היום התנתקות, יש אצלנו בעיה עם נוער בסיכון שזה גם בעיה.

אני עוד רוצה להגיד שאני מסכים עם ידידי יאסינוב, שזה לא רק אנשים שצריכים דירות נר, יש אנשים עם מוגבלות של 40%, 50% שם יש בעיות אחרות, של עבודה, ואני שמח שמשרד הקליטה עכשיו מטפלת בכל בן אדם באופן פרטני, ואני חושב שזה שינוי דרסטי במשרד הקליטה. אני צריך להגיד שטוב שנמצאו כאן שרת הקליטה והמנכ"לית, אני אציין הועדה עברה הרבה שרי קליטה, אבל שרת הנוכחית אני רואה שהיא עשתה הכל עם סדר עדיפויות, עם ראש פתוח ואני חושב שהיא השרה הכי טובה שאני הכרתי במשרד הקליטה. היא לא רק מדברת אלא מבצעת, עושה, מה שהיא יכולה. אם היא זקוקה לעזרה היא לא חוששת לגשת לחבר כנסת ולבקש את עזרתו, אם זה ללובי חזק, בכנסת, כדי להשיג את המטרות שהציבה לפניה, אם זה נוער בסיכון או במצוקה, נוער עולה, שהופך לנוער שוליים, מאחר והמגורים לא מביאים אותם לצפון תל אביב אלא מקומות בהם הדיור זול יותר, וזה בשכונות עוני. במקומות של עוני יש גם פשע ויש הכל.

פה יש בעיה גדולה וגם לזה צריך כסף, אבל אני חושב שאנחנו צריכים ללמוד סדר עדיפות, ולגבי דירות אני בלי ספק שזה בסדר עדיפות צריך לקנות דירות נר. ואני חושב שכל הכלכלה סובל מזה שאין מענקים ויש מיתון בענף שיכון ובניה זה קטר לכלכלה, אבל משרד האוצר עושה דברים שאי אפשר להעביר, ולכן אי אפשר לעשות את זה. במקום לתת מענקים, כמו בכל המדינות לתת מענקים, לפחות בפריפריה, לא נותנים שום שדבר, לקחו הכל ומזה סובלים לא רק אנשים הזקוקים לדיור, אלא גם הקבלנים הבונים דיור, וסובלת מזה הכלכלה. אבל בנושא שאנחנו דנים, אני חושב שאנחנו נשיג משהו, אני מקווה שכמו שחביב אמר בעוד שלוש שנים תור הממתינים יהיה פחות ממאה הדורשים דיור.

אני מבקשת מעולים דוברי אנגלית שהגיעו לישיבה, להציג את בעיותיהם.

יו"ר מועצת עולים בהתאחדות עולי אמריקה, רציתי לבקש מנעמי כץ לספר על פרויקט של עזרה לעולים עיוורים, תספר על הפרויקט ויש פה עולה חדש שיספר לנו קצת על בעיה שהוא שנתקל בה בעולים עם מוגבלות.

מנהלת הספריה לעיוורים של העירייה. מצאנו שיש בערך 25% של האוכלוסיה של הקשישים סובלים מבעיות בראייה, הגבלות, הם היו רואים אבל בהזדקנות במשך הזהן, יש בעיות מחלות הגיל, זה סכרת, ומחלות שמפריעות ומשפיעות על הראייה. הם בדרך כלל אינטליגנטים העולים שלנו, וקוראים הרבה, אבל עכשיו הם לא יכולים לקרוא, לא יכולים להסתכל בטלויזיה, ואין ספריה שהם יכולים, לא היתה, להוציא חומר מתאים. בגלל זה הקמנו ספריה, להגבלות בראייה, ואותם אנשים שקשורים לבית, באנגלית, ותודות להרבה תורמים אנחנו קיבלנו ספרים על קלטות, קסטות, מכל הארץ, הרבה מארצות הברית, כי זה לא קיים פה באנגלית כמובן, וגם ספרים באותיות גדולות.

כמה אנשים משתמשים בקלטות שלכם.

עד היום, וזה רק כמה שנים, עד היום יש לנו כ-100 מנויים. זה חינם. קיבלנו גם דואר חינם לעיוורים, ואנחנו שולחים לכל הארץ מאילת עד נהריה ועד הגולן, קבוצים, מושבים, והם כל כך שמחים כי היו מנותקים מכל התרבות. רק דבר אחד, לפני כמה שנים קבלנו קצת כסף ממשרד הקליטה, אבל אני הסתכלתי פה, ואיך אפשר, לא כתוב שזה קיים, איך אפשר לפרסם את התפקיד שלנו.

אני מבקשת מאנשי משרד הקליטה למסור לגב' אידה בן שטרית, להכניס את הפרט הקטן הזה, אבל מאד חשוב, למהדורה באנגלית.

יש בפרויקט י"ש שיקום חברתי, תמיכה רגשית, ספריות והשאלת ספרים בעברית ובשפות נוספות בכתב ברייל ובקלטות.

אז אולי גם להכניס את הכתובת שלכם והטלפון, שיש דבר כזה.

דבריו מתורגמים מאנגלית לעברית.

יש לי מחלה. הייתי פעיל בנושא של עזרה לאנשים עם מוגבלויות ועכשיו אני מוצא את עצמי מוגבל, הוא הגיע לארץ, עכשיו אני עדיין בבית קנדה, והוא מוצא שאנימקבל עזרה גם מהסוכנות וגם מהתאחדות עולי אמריקה וקנדה,

הבעיה היא בעיה של אגד, בעיה שהאדם עם מוגבלות נכנס הוא מבקש שהנהג יהיה אחראי על שלומו ולא יזרוק אותו אחורה או קדימה, קרה כבר כמה פעמים שנפלתי בתוך האוטובוס. אני מבקש שהנהג יהיה זה שאחראי לטפל באדם עם מוגבלות שעולה לאוטובוס.

אנחנו מאד מודים לך מפני שהצגת בצורה מאד נכונה את הענין.

רשות הדיבור לחבר הכנסת דהן, מי שיזם את ציון היום לאנשים עם מוגבלות.

תודה רבה לגברתי היושבת ראש חברת הכנסת מרינה סולודקין, היא תמיד מזכירה לי, השר לשעבר, הידידות בינינו היא לאורך שנים כשהיינו ביחד סגני שרים ושיתפנו פעולה אני חושב לתועלת כולם.

חבריי חברי הכנסת, אורחים נכבדים. היום הכנסת מציינת את יום הנכה הבינלאומי, ואני שמח שכל הכנסת, וכל ועדותיה כולל יושב ראש הכנסת והמליאה נקדיש את השעות האלה לדיון בבעיתם של אנשים המוגבלים עם כל סוגי המוגבלויות. זה לא דבר פשוט, שכנסת מפסיקה את סדר יומה, ויש לנו סדר יום עמוס, צפוף שמשתנה כל שעה, ובכל זאת אנחנו עוצרים את השעון רגע אחד כחברה עם בעיות של בטחון, עם בעיות של קיום עם בעיות של כלכלה קשות, עוצרים רגע אחד את החיים ואומרים, רגע, עכשיו אנחנו מדברים על הסדר יום האמיתי של החברה בישראל.

סדר יום אמיתי של השוויון לכל אדם באשר הוא שונה, בוודאי לאנשים עם מוגבלות. כועדת קליטה, בראשותה של חברתי, לפחות הדיון הזה, רוצים להתעסק עם בעיתם של העולים כעולים מוגבלים. איך מדינת ישראל קולטת, אם בכלל קולטת, אנשים עולים מוגבלים. האם אין איזה סינון שאומרים לעולה המוגבל, חיית 50 שנה ברוסיה, תשאר שם. אנחנו רוצים צעירים, יפים, עם עיניים כחולות, ג'ינג'ים. לא, האם אנחנו כחברה שוויונית פתוחים ומוכנים לקלוט כל כמדינת היהודים היא מדינתו של כל יהודי וזה לא משנה מה מצבו הגופני, כמו שלא משנה אם הוא עשיר או עני, כמו שלא משנה מה דרגת היהדות יש לו. זו מדינתו של כל העולם היהודי וכולם מוזמנים לכאן, ואת כולם אנחנו רוצים לקבל בזרועות פתוחות. השאלה 'האם אנחנו באמת רוצים'? זו השאלה שצריכה לעמוד במרכז הדיון, האם במדינת ישראל באמת עושים את אותה קליטת עליה לאותם אנשים עם מוגבלות.

אני אישית מכיר סיפורים, לא סתם אמרתי אמרו לו תשאר שם, אני מכיר סיפורים אישית שטיפלתי בהם כחבר כנסת, שמשפחה שרצתה לעלות, ואחד מבני המשפחה היה אדם עם מוגבל, אמרו להם, אתם יכולים לעלות אם אתם רוצים, אבל את האדם המוגבל תשאירו שם. זה מזעזע לשמוע כאלה דברים. אבל זה סיפורים שאני טיפלתי בהם אישית. הייתי צריך להתערב בין הסוכנות למשרד הקליטה, ובמיוחד אם המשפחה הזאת הגיעה לפניו, למשל אם הוא נמצא במוסד, ותקופה מסוימת הם השאירו אותו במוסד ועלו לארץ, בתקוה שאחרי שהם יקלטו והם כבר ידעו ויביאו אותו, ואז כשרצו להביא אותו אמרו להם, רק רגע, עד כאן.

כל הדברים האלה בוודאי יעלו לדיון, ואני מקווה שהדברים האלה ימצא להם פתרון, חוץ מהנגישות של אותם נכים, עולים נכים, שמגיעים לארץ עם קשיי שפה, וגם אם יש נגישות וכתוב המעלית לנכים בקצה המסדרון, זה כתוב רק בעברית. העולה מרוסיה לעולם לא ימצא את המעלית הזאת. כי זה כתוב בעברית. ושוכחים שעולים לא תמיד ביום הראשון קוראים עברית, נתתי דוגמה עולה מרוסיה, זה יכול להיות מארגנטינה זה יכול מצרפת וזה יכול להיות גם ממרוקו. גברתי, אני ממש מודה לך על הדיון הנפלא הזה, הפרוטוקול יופץ יובא לידיעת כל הגורמים, כמו שנה שעברה, אנחנו עשינו מזה מסורת בכנסת, לעשות את יום הנכה והמוגבל בכנסת כיום מיוחד, אני מאד מקווה שזה לא יהיה רק פעם בשנה, אלא ידברו על זה יום אחד בשנה, אבל ההשלכות של הדיון הזה יהיו במשך כל השנה עד שנוכל להיות בטוחים שאנחנו בחברה שוויונית, פתוחה, אני רואה פה חוברות בשפות שונות עם זכויות של עולים, של עולים נכים, זה דבר מצויין.

זה בהחלט צעד חשוב, לקראת הדברים שאנחנו מדברים עליהם. ואני מודה לכם על מה שאתם עושים. אני מצטער שאני עוזב, לועדות אחרות, כמו שאמרתי כל ועדות הכנסת היום מדברות בזה. אני מודה לך. תודה רבה לכולם.

יוזמה מאד ברוכה שלך, גם אנחנו מודים לך.

אני רוצה לדבר על מרכז לסיוע, תמיכה וליווי של אנשים עם מוגבלויות ובעיות נפשיות. המרכז נקרא "מרכז בנפשנו" שנמצא בירושלים מטעם עמותה שנקראת "עמותת שק"ל", (שירותים קהילתיים למוגבלים) בסוגים שונים. הבשורה הטובה שלנו השנה היא, שאישרו לנו פרויקט של הביטוח הלאומי לשלוש שנים להתרחבות גדולה, כי לפני זה אנחנו היינו סך הכל צוות של ארבעה חמישה אנשים.

אנחנו כבר קלטנו אנשים חדשים, שכולם הם או בני משפחה של אנשים עם בעיות נפשיות, או אנשים עם מוגבלויות נפשיות בעצמם, שהשתקמו ורוצים לעזור ולסייע לאחרים. ובעזרת התכנית הזאת של הביטוח הלאומי אנחנו קלטנו שני אנשים דוברי רוסית, כך שהמרכז היום פתוח ומוכן לענות, לסייע וללוות כל אדם שיפנה אלינו בקווי הטלפון שלנו גם בשפה הרוסית. אנחנו נשמח להפיץ את המידע שיש לנו, אנחנו מפרסמים הרבה מידע, נושאים השונים של בריאות הנפש, ובמיוחד בנושאים של שיקום והחזרה לקהילה, כפי החוק שהתקבל בשנת 2000, ואנחנו נשמח להעביר חומר לכל מי שיפנה אלינו. ניתן גם לפנות אלינו אחרי הישיבה ואנחנו נרשום את שמכם, ונעביר לכם את החומר.

ברשותכם, בעקבות דבריו של חבר הכנסת דהן שלא נמצא פה, אני בתור מיצג של משרד הקליטה אני רוצה להגיד, אנחנו משרד הקליטה קולטים את כל עולה שמגיע לארץ. אין לנו שום החלטה של נגיעה שום השפעה, לעכב או לטפר או להעלות מישהו שנמצא בחוץ לארץ זה לא בטיפולנו, זה בטיפולה הבלעדי של הסוכנות היהודית.

נקודה שניה, נמצאת כאן גב' קרן מורג, שמתוך שעות היממה, 20 שעות ביום מטפלת בשני דברים מרכזיים במשרד, אחד מהם זה הנושא של הטיפול האישי בעולה, והשני התאמה המשרדים שלנו לנכים המוגבלים, כלומר לנכים וגם למוגבלים, אני אשמח מאד אם תאפשרו לה להציג את מה שהמשרד עושה, לשפר את המצב ואת הצורה, לדעתי המצב שופר בצורה מאד רצינית, אבל זה הבמה שלה.

אני מאד מודה לך, ולפני שקרו תדבר, לא ידעתי שעכשיו היא בכובע חדש של עזרה לנכים, אני רוצה את הנציג של ביטוח לאומי. אני מבקש שנסיים בדיוק בשעה 11:00 שיש לי ישיבה בועדת העבודה והרווחה.

מנהלת אגף במינהל המחקר של המוסד לביטוח לאומי. לידי יושבת שולה מיטבסקי, מנהל תחום נכויות היא תשלים את מה שאני לא בקיאה בו. לאחר שנה בארץ, הנכה העולה, זכאי לכל אותם זכויות שזכאים הנכים הוותיקים. הנכים הישראלים.

לפי החוק, מי שעולה לארץ, עולה זכאי לקצבת נכות אם הוא נכה אחרי שנה מיום שהוא עלה לארץ, ובעצם הסיבה שקצבת נכות כללית משולמת למי שאיבד כושר השתכרות. השנה הראשונה של העליה לארץ עוד אי אפשר לדעת מה הסיבה למה הוא לא עובד. אם זה קשיי קליטה, או אבדן כושר השתכרות, בגלל נכות רפואית. נכה שעולה מקבל קצבת נכות כמו כל אזרח ישראלי אחרי שהות של שנה בארץ, ויש לנו לנכים היותר קשים יש גמלה שנקראת גמלה מיוחדת לעולה וזה באמת לנכים שהם תלויים בעזרת הזולת, שהם הנכים הסיעודיים, שהם הנכים היותר קשים והם לא ממתינים שנה אלא שלושה חודשים.

הגמלה שנקראת "פשרת עולים", שהיא מקבילה לגמלת שרותים מיוחדים לנכה רגיל, נפגע רגיל תושב רגיל. זה מופיע בחוברת ההסברה בשפה הרוסית, ויש גם נייר אחר שגם קשור לנכים, גם אותו ביקשתי שיתורגם לרוסית. אני קצת חורגת, אבל בנוגע למה שכן חשוב, הרעיון הוא שאפשר גם לעבוד וגם לקבל קצבת נכות. וזה חשוב ובמיוחד לעליה הרוסית שהיא אוכלוסיה שעובדת. והגמלה הזאת היא גמלה מיוחדת לעולים מורכבת גם מהחלק הסיעודי וגם השלימה את החלק מבטיח קיום והיא משולמת אחרי חצי שנה שנמצאים בארץ, וכל זה משולם עד תום השנה הראשונה, זאת אומרת בשנה שעולה אינו זכאי לקצבה, אחר כך הם נקלטים במערכת הביטוח הרגילה של נכים ומקבלים קצבת נכות רגילה וקצבה סיעודית רגילה מה שמגיע לכל אזרח בארץ.

אני אשלים במעט נתונים, ואני חייבת להודות שהיה לי קושי מסוים להכין את הנתונים האלה מפני שאני יודעת שהועדה מתיחסת פה בדיונים לאלה שעלו מסוף 89 ועד היום. כאשר בעצם חלקם הלא קטן, אני לא יודעת להגיד בדיוק כמה, הם כאלה שעלו בתור צעירים בגיל 18 הם כבר היו בארץ והפכו לנכים ואחר כך בכל אופן גם הם נכללים כאן. כל מי שיש לנו רישום לגביו, ששנת העלייה שלו היא מ-1990 ואילך, נכלל כאן. כלל אוכלוסית הנכים שמקבלים קצבה בביטוח לאומי היא כ-165 אלף איש. מתוכם כ-27,300 הם עולים מהקבוצה הזאת. אם אנחנו מתיחסים לעליות המאוחרות אז משנת 2000 יש לנו 3000 עולים שמקבלים קצבת נכות. אתן לפרוטוקול, אני חושבת שאין טעם להלאות פה בפרטים של אחוזי נכות ודברים כאלה אני אתן שיצורף לפרוטוקול, כי חבל על הזמן.

אני חושבת שאנחנו נעשה עוד ישיבה בעוד חצי שנה.

בקשנו במיוחד ממכון הג'וינט לספר לנו איזה מחקר שהם יעשו בנושא של עולים נכים.

אני עובד בג'וינט ישראל בתחום של תעסוקה ויזמות, אגף שילוב עולים תעסוקה ויזמות, ואנחנו בשל חשיבות הנושא החלטנו להכנס לפעילות שלנו עם נכים עולים בתחום של תעסוקה. הנושא של תעסוקה כאן עלה ורואים בו חשיבות מאד גדולה, זה מגדיל את תחושת ההשתיכות וכל הנושא של הערך העצמי, הדימוי העצמי, ובוודאי מיותר לציין שכל הנושא הכלכלי.

כדי לעשות תכנית התערבות מושכלת ונכונה ויעילה, אנחנו החלטנו לבצע סקר, אנחנו לקראת סיום התהליך לביצוע הסקר, סקר שהוא בא לעמוד על מידת התופעה, על הקשיים שעומדים בפני האנשים עולים עם מוגבלויות, הפיזור שלהם על פני הארץ, אופן ההתיחסות של המשפחות לנכות הוא שונה מקהילת עולים לקהילת עולים אחרת, היחס של מתנ"סי השירותים השונים כלפי אותה אוכלוסיה, המסגרות הקיימות האם הם מותאמות לאנשים עם צרכים יחודיים כאלה של אנשים עם נכויות, עולים, כל זה אנחנו נבדוק. אנחנו מתחילים בתוך כשבועיים שלושה, אנחנו מתחילים בסקר.

היקף הזמן שמתוכנן הוא כשלושה חודשים עד חמישה חודשים, לסיום הסקר. אנחנו בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה, משרד הקליטה, אנחנו משתפים פעולה ביחד. אני רוצה להודות למוסד לביטוח לאומי שהעביר לנו נתונים ראשוניים, כדי לבסס עליו את הסקר, וכמובן אנחנו נשתף פעולה עם כל הגורמים ביחד, התוצאות אפילו בפחות משנה, אני מקווה שבתוך ששה עד שבעה חודשים נוכל גם לפרסם את התוצאות וגם להעתיק את תכנית ההתערבות הכוללת שאנחנו מקווים להתיחס.

עובדת משרד הבריאות, אחראית על נפגעי נפש בכלל, וביניהם כלולים גם העולים. אני רואה פה בעמוד 45 שכתוב אולפנים מיוחדים ללימודי עברית. משווים אותנו עם עיוורים וחרשים לנפגעי נפש, הוא לא זמין מבחינת נוכחות, מכיוון שעולה נפגע נפש כשהוא מגיע לארץ אינו מקבל אולפן, כי הוא במצב שהוא לא יכול לקבל אולפן. אני בזמנו ביקשתי, וישבנו עם המון ועדות, שירחיבו את הזכאות אותם 500 שעות שכל עולה מקבל, עולה נפגע נפש אינו מקבל, בכלל. לכן אנחנו רוצים שאת ה-500 שעות האלה שנותנים לכל עולה, כשהוא יקבל את במשך עשר שנים, כמו שמקבל אותו עולה קווקזי, כמו שמקבל עולה אתיופי, מכיוון שיש לו צרכים מיוחדים.

זה בהיקף של 150%, אנחנו מכניסים את זה למסקנות של הועדה.

אני עובדת במשרד הרווחה באגף לאדם עם פיגור שכלי, ובשונה ממה שאמר חבר הכנסת דהן, אנחנו משלבים אנשים עם פיגור שכלי בכל המסגרות שלנו, עולים חדשים בכל המסגרות שלנו, והגיעו עולים עם המשפחות, ובלי המשפחות, לפני המשפחות, אחרי המשפחות, וכולם השתלבו בכל המסגרות שלנו. אנחנו אפילו, מעיזה לומר נותנים עדיפות בתהליך האבחון שה התנאי עוד לפני סף ראשון, כדי לקבל שירות של השרות אותו אני מייצגת, אנחנו נותנים עדיפות לעולים חדשים מפני שלפעמים אנשים מבוגרים, מה שנקרא ישראלים, אנחנו לא בנקל מאבחנים וקובעים שהם מפגרים, בגיל מבוגר, כאשר בעולים חדשים אנחנו נותנים להם עדיפות.

את שלב האבחון הם עוברים כולם עם מתורגמנים כי אין דרך אחרת, אבל פה אני מצטרפת אליה לבקשה שלה, אנשים משתלבים אצלנו במסגרות, ולמזלנו באמת במסגרות יש דוברי כל השפות העובדים הם דוברי כל השפות מכל מגוון האוכלוסיה. הקושי הגדול אתם יודעים שתנאי הכרחי לבן אדם להשתלבות הוא השפה, ואנחנו כולנו יודעים. אדם עם פיגור שכלי גם אם הוא פיגור קל, יכול אך ורק לקבל הוראה כאשר היא הוראה מתחום החינוך המיוחד. אולפן לצורך הענין הזה לא יכול לסייע לו. פה אני חושבת ששילוב של משרד הקליטה עם אותו סל קליטה, או אותם שעות שמדובר בהם, לאנשים עם פיגור שכלי מאד היה עוזר, אבל הם משתלבים בכל המסגרות ואצלנו אין תור ממתינים, לא לאחרים וגם לא לעולים חדשים, כולם מקבלים את השירות.

בענין זה אני אומרת לך, מכניסים למסקנות של הועדה ופונים עם זה גם למשרד הקליטה.

חשוב שבאומנות תהיה מורה מהחינוך המיוחד. אי אפשר שתעמוד מורת אולפן רגילה ותעביר קורס, חייבת להיות מורה מהחינוך המיוחד.

אני מיצגת את האגף לשיפור השירות במשרד הקליטה, ובנוסף לכובע הזה בתחילת השנה מוניתי כממונה לשוויון לאנשים עם מוגבלויות. כאן חשוב לי לומר, אני לא יודעת אם כולכם יודעים, שבעצם באמצעות הנחיה של משרד המשפטים, ד"ר דינה פלדמן, כל משרד מחוייב למנות ממונה לשויון אנשים עם מוגבלויות כך שמעבר לזה שאתם יכולים לראות בי או בנו, כתובת דעו לכם בכל משרד יש ממונה שפשוט אתם יכולים לפנות אליו בסוגיות השונות.

מעבר למה שפירטו המנכ"לית והשרה, הדבר המרכזי הוא באמת ברפורמה של השירות האישי, שזו באמת מהפכה אישית שכל עולה ועולה חווה בה, עולה במוגבלויות השונות, הדבר השני שכבר התחלנו לבצע באמצעות עמותת שק"ל, אגב, אנחנו עשינו סקר בכל היחידות, בכ-40 יחידות מאילת ועד קרית שמונה כדי לבחון מה הצרכים שלנו כדי להנגיש את המבנים שלנו החל מהחניה וכלה באביזרים בשרותים המתבקשים ובאמת פיתחנו תכנית תלת שנתית, אנחנו כבר מתחילים אותה בשנה הבאה מכיוון שמדובר בעלויות מאד גדולות כדי להנגיש את כל המבנים של המשרד.

דיברנו על פתרון הדיור, דיברנו על הנושא של עולים בקהילה, שנה הבאה המשרד יבצע הסברה והכשרה לכל העובדים שלנו מקבלי קהל כדי לחדד בדיוק את ההבדלים בין הצרכים השונים של האנשים עם מוגבלויות שונות, איך מאתרים אותם ואיזה מענים צריך לתת אותם, אנחנו חושבים שהם חייבים לספק כלים הרבה יותר ספציפיים בתחום הזה, ועוד כמה פעולות שאנחנו נבצע זה גם הנגשת אתר האינטרנט, אנחנו מקווים שכבר נוכל לבצע את זה בשנה הבאה, וגם הנגשת מבנים שהם לאו דווקא באחריות המשרד אבל שאנחנו כן נותנים מענים כמו אולפנים אולי יהיו הרצאות וכו'. זה לא יהיה מעבר קל, כל הרשויות נמצאות כרגע במצוקות תקציביות קשות, אבל אנחנו נעלה את זה על סדר היום, ואנחנו נקדם את זה אנחנו מקווים כבר בשנים הקרובות.

אני מסיימת את ישיבתנו ואני אומרת לכם, שאני מבקשת ממנהלת הוועדה לקיים בעוד חצי שנה ישיבת עבודה, רק על הבעיות שנותרו לנו.

אני מאד מודה לכל המשתתפים.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00