ערעורים על החלטת הנשיאות שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום; חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 38) (זימון לוועדה של נושא משרה או ממלא תפקיד); חוק הכנסת (תיקון מס' 20) (זימון לוודה של נושא משרה או ממלא תפקיד)

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
 
 
 
 
פרוטוקול מס' 174
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, כ"ה בחשוון התשס"ה (09.11.2004), בשעה 10:00

1. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום.
1. הכנת הצעות חוק לקריאה שנייה ושלישית:
1. הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 38) (זימון לוועדה של נושא משרה או ממלא תפקיד)-(כ/54)
1. הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 20) (זימון לוועדה של נושא משרה או ממלא תפקיד), התשס"ה-2004 (כ/54).

חברי הוועדה: רוני בראון - היו"ר
אחמד טיבי
זהבה גלאון
מאיר פרוש
עמרי שרון

חה"כ נסים דהן
גאולה רזיאל
דוד לב
ירדנה מלר-הורוביץ
דלית דרור
אנה שניידר

ארבל אסטרחן

אתי יוסף

מיטל בר-שלום


 
 
 
 
 
 

ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום.

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. התקבל ערעור אחד של חבר הכנסת ישראל אייכלר, שעניינו חילול בקניון החדש בטרמינל 3 בנתב"ג. חבר הכנסת פורוש מופיע בשמו.

בטרמינל הנוכחי יש מספר רב של חנויות לקקהל הרחב. העובדה היא שהוא בנוי בטוב טעם בדרך שמושכת את הציבור להגיע לשם. ביום ראשון התבשרנו שהמונים באו לבלות בקניות הזה ולצפות במה שקוןרה בשדה התעופה. אני חושב שרשות שדות התעופה כתאגיד ממשלתי פועלת בניגוד למה שאנחנו יודעים על קניונים ברחבי הארץ. מבחינתנו, זה דבר חמור מאוד. אם זה יתפתח, זה יפגע גם בחנויות של לוד רמלה. אני מבקש שוועדת הכנסת תכיר בדחיפות. אני חושב שצריך להתייחס לקניון הזה אחרת מאשר לקניונים האחרים הנמצאים על אדמות קיבוצים, כיוון שהוא שייך לתאגיד ממשלתי. יש את השפיטה, שאני כן או לא מסכים איתה, אבל בוודאי שאנחנו לא צריכים להסכים לחילול שבת בהיקף כזה גדול, כפי שקורה בטרמינל 3. לכן, אני מבקש לאפשר לחברי לסיעה, הרב אייכלר, שיעלה את הנושא כהצעה דחופה לסדר היום.

עם כל החומרה של העניין ועם כל החשיבות שהנושא הזה יידון בפרלמנט הישראלי, הנשיאות לא ראתה בזה דחיפות מיוחדת, והיא חושבת שהנושא הזה הוא חשוב וראוי שיעלה במסגרת הצעה רגילה לסדר ולא כהצעה דחופה. אין פה משהו מיוחד שהוא דחוף. שאר הדברים שאושרו בנשיאות, היתה להם דחיפות ממשית שהצדיקה את העלתם. העאלנו השבוע 6 נושאים במקום 5 נושאים, כך שאנחנו לא יכולים להוסיף עוד נושא. אני מציע למציע שיעלה את זה כהצעה רגילה לסדר, והנשיאות בוודאי תאשר את זה.

חבר הכנסת פרוש, האם אתה חושב שזהו נושא חשוב שלא יכול להיות מועלה בצורה של הצעה רגילה לסדר?

אם היתה לנו סיעה של 40 חברים והמכסה השבועית שלנו היתה מאפשרת את זה, היינו משתמשים ב-10 דקות ולא רק ב-3 דקות. כדי לנושא כזה, אתה צריך להודיע על כך לנשיאות 10 ימים קודם לפחות. הנימוק הנוסף הוא, שאם זה יתווסף לסדר היום, יהיו רק שני חברים שיציעו את זה, הרב אייכלר והרב יאיר פרץ, כך שלא יהיה עומס גדול על סדר יומה של הכנסת. לכן, אני מבקש לאשר את זה. צריך לזכור, שמדובר בסמל שמקשר בין העם היהודי לקדוש ברוך הוא.

האם יש מישהו אחר שרוצה להעיר? אם אין, אנחנו נצביע על כך.
 
ה צ ב ע ה
בעד- 4
נגד-אין
נמנעים-אין
 
ההצעה התקבלה.

הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 38) (זימון לוועדה של נושא משרה או ממלא תפקיד)-(כ/54)
הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 20) (זימון לוועדה של נושא משרה או ממלא תפקיד),
התשס"ה-2004 (כ/54).

הנושא הבא הוא הכנת הצעת חוק יסוד הכנסת (תיקון מס' 38) (זימון לוועדה של נושא משרה וממלא תפקיד), והצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 20) (זימון לוועדה של נושא משרה וממלא תפקיד) לקריאה שנייה ושלישית. התקבלו 2 הסתייגויות. ההסתייגות האחת היא של חברי הכנסת ברכה, מח'ול וטיבי, להצעת חוק הכנסת, תיקון מס' 20. בסעיף 3א(ד), הם מתבקשים לקבוע כי המילה, "הקבועים", תימחק. הם מבקשים שיאמר, "רוב חבריה". חבר הכנסת טיבי, מדוע אתם רוצים שיאמר, "ברוב חבריה".

כרגיל.

אבל אז יכול להיות רוב של 2 מול 1.

אם אומרים ברוב של חבריה, הכוונה היא ל-51%.

זאת אומרת ש-11 חברים צריכים להצביע בעד הדבר הזה.

דרישת הרוב הזו, היא כאשר זומן נושא משרה ולא הגיע לוועדה והוועדה יושבת ומחליטה להוציא דרישה שהוא יתייצב. השאלה היא איזה רוב נדרש לשם כך.

הכוונה היא לסנקציה על השר. נאמר והזמנת את הפקיד והשר אמר לך שהפקיד לא בא אלא הוא בא במקומו. הוועדה אומרת לשר שהוא יבוא ואתה תוכל לבוא יחד איתו. אנחנו רצינו לתת לזה נופך של אחריות, כדי שאנחנו לא נעשה את זה ברוב מזדמן שמחליט להתעלל באיזה שר, לאחר שהשר הפעיל שיקול דעת ואמר שהוא בא במקום הפקיד.

היא אומרת שצריך 11 חברים נוכחים.

הסעיף משתמש פעמיים במונח, "רוב של חבריה הקבועים".

ומה קורה אם נוותר על המילה, "הקבועים"? איזו דרמה תהיה?

אין דרמה.

אין דרמה.

אם כך אפשר לוותר על זה. דלית, מה את אומרת?

זה נעשה במתכונת חוק מבקר המדינה, סעיף 18 א'. גם שם נדרש רוב של חבריה ולא רוב מקרי של 2 מול 1.

אנחנו נצביע על כך.
 
ה צ ב ע ה
בעד- 4
נגד- אין
נמנעים- אין
 
אנחנו עוברים עכשיו להסתייגות אחרת של חברי הכנסת בשארה, זחאלקה וטאהא, שמבקשים שבתיקון מס' 20 בסעיף 3א(ב), יהיה כתוב, "זימון לוועדה מוועדות הכנסת יעשה באמצעות או בידיעת השר". הוא רוצה שהמילה, "באמצעות", תימחק.

העוזר שלו אמר לי שהוא מבקש 3 הסתייגויות דיבור.

אני מבקש לקרוא את ההצעות ואחר כך נצביע על כך.

התיקון הראשון הוא לחוק יסוד הכנסת שהנוסח המקורי שלו מופיע לפניכם ומצוטט במלואו, סעיף 21 (ב). הנוסח הקיים הוא, "בתקנון ניתן לקבוע הוראות בדבר סמכותן של הוועדות לזמן נושא משרה וממלא תפקיד בשירות המדינה, ברשות מקומית, במועצה דתית, בתאגיד שהוקם בחוק ובחברה ממשלתית..." ההצעה היא שיאמר, "ועדה מוועדות הכנסת רשאית, במסגרת מילוי תפקידיה, לזמן נושא משרה וממלא תפקיד בשירות המדינה, ברשות מקומית, במועצה דתית, בתאגיד שהוקם בחוק ובחברה ממשלתית..." בנוסף מוצע, שבמקום הסיפא של הסעיף שאומרת שהזימון ייעשה באמצעות השר הנוגע בדבר או בידיעתו ושהשר רשאי להודיע לוועדה שהוא יופיע, יאמר, "הוראות בדבר זימון והתייצבות ייקבעו בחוק".
 
סעיף מס' 2 מציע לתקן את חוק יסוד הממשלה, כי יש בו כפל. בחוק יסוד הממשלה יש הוראה שאומרת שוועדה רשאית להזמין, במסגרת מילוי תפקידיה, עובד מדינה או מי שייקבע בחוק להתייצב בפניה. אם אנחנו עכשיו מסדירים את הנושא בחוק יסוד הכנסת ובחוק הכנסת, מוצע למחוק את ההוראה בחוק יסוד הממשלה.
 
זה הסעיף המסמיך. ההוראות המהותיות נמצאות מעבר לדך, בסעיף שמוצע להוסיף לחוק הכנסת, בסעיף חדש לגמרי, כי היום הנושא לא מוסדר בחוק הכנסת. מוצע להוסיף סעיף שהכותרת שלו תהיה, זימון לוועדה של נושא משרה או ממלא תפקיד. כפי שאמרתי, בחוק היסוד מוזכרים מספר גופים שמהם אפשר להזמין נושא משרה, או כל גוף אחר שייקבע בחוק. מוצע לקבוע, שאותן סמכויות זימון תהיינה מוקנות לגופים האלה בנוסף לגופים שנקבעו בחוק היסוד, מועצה דתית, חברה ממשלתית, תאגיד ערוני וגוף שהועמד על פי חוק לביקורתו של מבקר המדינה.
 
יאמר, כי זימון לוועדה ייעשה באמצעות או בידיעת השר הנוגע בדבר, ולגבי מי שאינו נמצא בשירות המדינה, באמצעות ובידיעת ראש הגוף שהמוזמן פועל בשירותו, ויצויין בו הנושא שיידון בוועדה. השר הממונה או ראש הגוף רשאי להודיע לוועדה לפחות 4 ימים לפני המועד שנקבע להתייצבות, והוא עצמו יופיע במקום מי שזומן, ויראו בהודעתו כאילו הוא שזומן. הוצע כי ייאמר, לפחות 4 ימים לפני המועד, ובמקרה ונמסר הזימון תקופה קצרה, אז מייד לאחר הקבלה.

זה הגיוני. אנחנו ננסח את זה.

על אף האמור בסעיף קטן (ג), שאומר שהשר רשאי להודיע, רשאית הוועדה ברוב של חבריה.

לא צריך את המילה, "של".

רשאית הוועדה ברוב חבריה להחליט כי בנוסף לשר או לראש הגוף, יתייצב בפניה גם מי שזומן כאמור בסעיף קטן (ב). הוועדה תודיע על החלטתה למי שזומן אמור, וכן לשר או לראש הגוף, לפחות יומיים לפני המועד שנקבע לדיון בוועדה. מי שזומן לפי סעיף זה ולא הופיע בפני הוועדה, רשאית הוועדה ברוב חבריה לדרוש ממנו להתייצב במועד שתקבע, בזימון שייעשה לפי סעיף קטן (ב), לפחות 3 ימים לפני המועד שנקבע לדיון. זימון מהסוג הזה נקרא, דרישה להתייצב, והיא תהיה בכתב וחתומה בידי יו"ר הוועדה. מי שזומן לפי דרישה להתייצב ולא עשה כן ולא הראה טעם ראוי לכך, דינו קנס.

כמה מוגדר הקנס בחוק העונשין במצב בו לא הוגדר הסכום? 61,500 שקלים. יש כסף בשביל התקציב. סידרנו עוד מקור הכנסה.

בנוסף נאמר, ולא יזומן להתייצב בפני ועדה מוועדות הכנסת כל אחד מאלה, נשיא המדינה, יו"ר הכנסת, ובעניין של שפיטה, נושא משרה שיפוטית.

אולי נוסיף גם את מבקר המדינה.

למה שהוא לא ייתן דין וחשבון? הרי הכנסת היא זו שממנה אותו. הוא זרוע של הכנסת. למה שהוא לא ייתן דין וחשבון בכנסת?

בסדר. תרדו מהרעיון הזה. אנחנו נצביע על התיקון.
 
ה צ ב ע ה
בעד- 5
נגד- אין
נמנעים- אין
 
אני קובע שאנחנו מאשרים את הצעת חוק יסוד הכנסת (תיקון מס' 38-זימון לוועדה של נושא משרה וממלא תפקיד), וכן את תיקון מס' 20- זימון לוועדה של נושא משרה וממלא תפקיד.

אנחנו צריכים להתאים את התקנון. ברגע שהחוק יעבור, אנחנו נגיש הצעה לוועדה להתאמת התקנות.

מאחר ויש הסדר מקביל בחוק בחוק מבקר המדינה, צריך להתייחס ליחס ביניהם. לדעתי, הדרך לעשות זאת, היא לומר בסעיף 18א, על אף האמור בחוק מבקר המדינה.

הדברים נרשמו ויטופלו.
 
הישיבה ננעלה בשעה 10:18