ב' - הצעת חוק פקודת התעבורה (תיקון – הגדרתו של "רכב עבודה")

2
ועדת הכלכלה
9.11.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 293
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ה בחשוון התשס"ה (9 בנובמבר 2004), שעה 11:00

א. הצעת חוק פקודת התעבורה (תיקון – הגדרתו של "רכב עבודה"), התשס"ד-‏2004
ב. תקנות התעבורה (תיקון מס'...) התשס"ג-2003 בדבר סיווג מחדש של טרקטורים (מצורף בסוף הפרוטוקול נוסח התקנות)

חברי הוועדה: שלום שמחון - היו"ר
רוחמה אברהם
גלעד ארדן
דניאל בנלולו
גילה גמליאל
דוד טל
אליעזר כהן
משה כחלון

חה"כ נעמי בלומנטל
עו"ד שרית זוכוביצקי - משרד התחבורה, לשכה משפטית
שוקי שדה - משרד התחבורה, מנהל אגף הרישוי
דוד אלוש - משרד התחבורה, מנהל מחוז באר-שבע והנגב
חנניה אפנג'ר - משרד התחבורה, רב בוחן ראשי
עו"ד יעל ייטב - משרד האוצר, רשות המסים, יועמ"ש
שאול מרידור - משרד האוצר, אגף התקציבים
עו"ד נגה רובינשטיין - משרד המשפטים
סנ"צ שולמית שמעון - המשרד לביטחון הפנים, ראש חוליית תעבורה
פטר מגנוס - משרד התמ"ת, מפקח עבודה ראשי
אבי גולן - יו"ר ארגון מורי נהיגה
עידו שמשון - מ"מ יו"ר ארגון מורי נהיגה
שלומי אטיאס - מנכ"ל ארגון מורי נהיגה
ד"ר משה בקר - ארגון מורי נהיגה, יועץ
שמעון ביטחון - ארגון מורי נהיגה, מזכיר
אבי קרמר - ארגון מורי נהיגה, דובר
רן רונקין - ארגון מורי נהיגה, גזבר
חיים כחלה - ארגון מורי נהיגה, רו"ח
יחזקאל עיני - ארגון מורי נהיגה, הנהלה
אלי מליוב - ארגון מורי נהיגה, יו"ר אילת
אברהם בן דוד - ארגון מורי נהיגה, יו"ר עפולה
יוסף אבסעיד - ארגון מורי נהיגה, חיפה
לבנת קיזנר - איגוד לשכות המסחר, מנהלת תחום ענפי, איגוד
יבואני רכב דו גלגלי
גדי אבירם - איגוד לשכות המסחר
אורי ושיץ - איגוד לשכות המסחר, יו"ר חטיבת המלגזות
יצחק סופרין - איגוד לשכות המסחר
אריה כרנדיש - התאחדות חקלאי ישראל, מדור בטיחות
יצחק וולף - התאחדות חקלאי ישראל, מדור בטיחות
חגי צברי - איגוד חקלאי ישראל, מדור בטיחות
אסף דעבול - סגן ראש עיריית ראשון-לציון

אתי בנדלר

לאה ורון

אסתר מימון


1.
הצעת חוק פקודת התעבורה (תיקון – הגדרתו של "רכב עבודה"), התשס"ד-‏2004

אני מבקש לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום שני נושאים: האחד, הצעת חוק פקודת התעבורה (תיקון – הגדרתו של "רכב עבודה"), התשס"ד-2004, של חברת הכנסת נעמי בלומנטל. השני, תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשס"ג-2003 בדבר סיווג מחדש של טרקטורים. עד שתגיע היועצת המשפטית לוועדה, אני אאפשר לחברת הכנסת נעמי בלומנטל לומר כמה מלים לגבי הצעת החוק שהיא הניחה על שולחן הכנסת.

אדוני היושב-ראש, חברי הוועדה, אורחים נכבדים, אני מדברת על הצעת חוק שמרחיבה את ההגדרה של רכב עבודה. הצעת החוק הזאת באה למעשה מן השטח. אני מוכרחה להגיד שהעוזר שלי, דוידי, נתקל במישהו, וסיפרו לו על המצוקה של מורי הנהיגה. הם אומרים שהרכב זה כלי העבודה שלהם, והם מוצאים את עצמם במצב הרבה יותר נחות מנהגי המוניות למשל, שמתחשבים בהם בהרבה מאוד מרכיבים שהם מרכיבי רכב עבודה; ואילו מורי הנהיגה, שזה רכב העבודה שלהם, מתחשבים בהם בכמה מרכיבים, אבל לא בכול. לפיכך מצאתי לנכון להציע את הצעת החוק הזאת שמרחיבה מעט את ההגדרה של רכב עבודה.

ישבתי כמה פעמים עם הנציגות המכובדת של מורי הנהיגה והופתעתי לטובה. רעיונות שהעליתי בפניהם, כמו למשל להופיע בבתי ספר כדי לחנך טוב יותר למניעת תאונות דרכים, שזאת המהות של המלחמה בתאונות הדרכים, הם אמרו שהם כבר עושים זאת. כל מיני רעיונות מהסוג הזה, שהעליתי בפניהם, כשדיברנו על מיתון הנגע של תאונות הדרכים, הם אמרו שהם שותפים לעשייה הזאת, וכאמור הופתעתי לטובה.

האם אני יכול לקבל את עמדת הממשלה להצעת החוק הזאת?

לאחר הקריאה הטרומית ועל מנת לקדם את הצעת החוק צריך שיהיה תיאום עם משרד האוצר.

הבנתי שהיתה הסכמה בין חברת הכנסת לבין שר האוצר, כך שהצעת החוק לא תחול על ענייני מסים.

הנציגות של מורי הנהיגה ויתרה במהלך הדברים על מה שקשור למס הכנסה. ייתכן שיעלו נושאים אחרים שקשורים למיסוי, אבל לא לגבי מס הכנסה.

אולי גברתי תסביר לי מדוע, למשל, אתם מבינים שהרכב של נהגי מוניות לא משמש להם רכב פרטי, וממילא אתם לא מקזזים להם 9,000 או 10,000 ק"מ, ולמורי הנהיגה אתם רוצים לקזז?

דבר ראשון, אנחנו מקזזים את זה במנגנון קצת אחר.

אולי גברתי מוכנה להסביר לי מה המנגנון שיש לנהגי המוניות?

המנגנון הוא לא במישור של רכב עבודה או לא. הרכבים לא מוגדרים כרכבי עבודה. כרכב עבודה מוגדר רק רכב שאי אפשר לעשות בו שימוש פרטי.

אני מוכן לקבל את מה שגברתי אומרת, אבל אז נתאים את מעמד הרכב של מורי הנהיגה למעמד הרכב של נהגי המוניות. מה שאתם נותנים לנהגי מוניות, תתנו גם למורי נהיגה, לא יותר ולא פחות.

חבר הכנסת טל, אני רוצה לקרוא מה שר התחבורה אמר בעת הדיון במליאה: "הצעת חוק התעבורה (תיקון - הגדרתו של רכב עבודה), התשס"ד-2004, עניינה להוסיף להגדרה של רכב עבודה המופיעה בסעיף 1 לפקודת התעבורה, רכב מנועי המשמש ללימוד נהיגה, וזאת כדי שבעלי הרכב ללימוד נהיגה יזכו בהקלות מס. אף שהגדרת רכב עבודה בפקודת התעבורה היא רכב שציוד תעבורה מותקן עליו באופן קבוע, או שמבנהו עשוי לבצע עבודה ואיננו מיועד להובלת משא או להסעת נוסעים, כגון מערבלי בטון וכן הלאה, ולכאורה אין אלה המאפיינים של רכב המשמש ללימוד נהיגה, תומכת הממשלה בהצעה בקריאה טרומית, ובלבד שהמשך הליכי החקיקה יתואמו עם משרד האוצר, והמציעה, חברת הכנסת בלומנטל, אמרה שהיא מסכימה לתנאי הזה של ועדת שרים לחקיקה".

נציגי משרד האוצר, על איזה הקלות מס אתם מדברים?

יש מנגנון בתקנות מס הכנסה שקובע חילוץ של מרכיב ההוצאות הפרטיות, והוא מתייחס רק לרכב שמשמש גם בעבודה. דהיינו, רכב פרטי, שום הוצאה שלו אינה מותרת בניכוי לפי הוראות המס. המנגנון שקיים מכוח תקנות פקודת מס הכנסה מתייחס רק לרכב שמשמש בעבודה בהיקפים שונים. הוא אומר שלא נתיר את מלוא ההוצאה לניכוי, אלא אנחנו קובעים מנגנון מסוים שהמטרה שלו היא חילוץ מרכיב ההוצאה הפרטית, כך שההוצאה הפרטית לא תותר בניכוי. המנגנון הזה מוסדר בתקנות, הוא פועל הרבה מאוד שנים.

אם הכול מוסדר, למה צריך הצעת חוק?

זאת לא הצעת חוק ממשלתית. התקנות ממעטות מתחולת התקנות לרכב עבודה.

חברת הכנסת בלומנטל הציעה בכלל הצעה אחרת בפקודת התעבורה. היא לא קשורה, לפי מה שאנחנו מבינים, לעניין המסים.

האם את אומרת שהיא הציעה הצעת חוק דקלרטיבית?

היא הציעה לתקן את פקודת התעבורה. אנחנו הבענו את דעתנו. ביקשנו להבהיר שזה לא יחול לעניין המסים, ואכן, היא הביעה את הסכמתה.

אני לא מבין, דברי אתי בעברית פשוטה. אני מורה לנהיגה, אני מזמין רכב כדי שאני אוכל לעבוד עליו, על הרכב הזה אני מקבל פטור ממסים: ממכס, ממס קנייה? ממה אני מקבל פטור?

מכלום.

האם אחרי הצעת החוק הזאת יהיה לי פטור ממשהו?

לא, לפי הסכמת הממשלה.

בשביל מה באנו?

אם הרכב מוכר כרכב לצורכי עבודה, מה הועילו חכמים בתקנתם? למה אנחנו מתקנים את החוק? הרי כל הסיפור הוא כדי לנסות ולהשוות במשהו. אני רוצה לנסות ולעשות השוואה מלאה, מפני שאם אתם אומרים שיש מנגנון אחר אצל נהגי המוניות, ואני מקבל את מה שאת אומרת, אני רוצה להשוות את המעמד שלהם למעמד של נהגי מוניות.

נהג מונית רוכש מונית בלי כל ההטבות ונוסע בה, עד שהאוטו מתפרק לו, וזה לוקח הרבה זמן. מורה לנהיגה, אחרי שנתיים-שלוש, אני מניח, צריך להחליף אוטו, ואני מניח שאפילו גברתי לא תקנה אוטו ממורה לנהיגה, לא משום שהם אנשים לא טובים, אלא משום שזה רכב שנהגו עליו כל כך הרבה תלמידים והכול דפוק. הבלאי המואץ ברכבים כאלה מצדיק התחשבות מצד הממלכה. אדם כזה שרוכש אוטו, לצורך העניין אפילו לוקח הלוואה מהבנק, ואחרי שנתיים הוא צריך להחליף, עוד לא הורדתם לו אפילו את הפחת, הפחת הוא 20%. אחרי שנתיים הוא צריך למכור, אז עשיתם לו טובה, הורדתם 40%. הוא קנה רכב חדש, כדי לקנות רכב חדש הוא לוקח הלוואה נוספת, הוא לוקח הלוואה נוספת ועדיין הוא משלם את ההלוואה הראשונה, ואתם לא מורידים לו מהרכב החדש את כל ה-100%, אתם לא מורידים לו עדיין את ה-60% שנותרו לו.

חבר הכנסת טל אומר שמה שמגיע לנהגי המוניות, התכוונה הגברת בלומנטל לתת גם למורי הנהיגה.

לא הכול.

קודם כול, אני רוצה הכול, ועכשיו אני מוכן לשמוע דברים שיתיישבו עם השכל הישר. אני מוכן לשמוע ולקבל.

קודם כול, חברת הכנסת בלומנטל הסכימה לקבל את ההערה של שר האוצר, ואמרה שזה לא לעניין מסים.

זה לא כך. הודעתי למשרד האוצר, בשיחת טלפון, שמורי הנהיגה, בנושא של מס הכנסה, מוכנים ללכת עם האוצר, לא לגבי המכס. המכס זה סיפור אחר.

היינו בדיון ששר האוצר היה נגד מחוסרי הדיור, עכשיו שר האוצר נגד מורי הנהיגה. מה קורה פה? מה יהיה?

לא יכול להיות ששר האוצר נגד.

זה מה שאומרים פה.

זה לא יהיה.

הממשלה הסכימה לחוק שלפי פרשנותה אין לו שום משמעות?

זה מה שהיא אומרת.

היתה הסכמה אחרת, אני מצטערת. ההסכמה היתה רק לגבי מס הכנסה, לא לגבי מיסוי בכלל. הבנו שהמדיניות של משרד האוצר היא, לאט-לאט להוריד מיסוי מרכבים, זה מתפרסם לא אחת, ובין השאר מיסוי בכלל. גם כאן היה דבר נכון להתחיל להוריד מקבוצות מסוימות, וזה ממש הולך ביחד עם מדיניות משרד האוצר.

המדיניות של משרד האוצר היא להימנע ככל האפשר מפטורים סקטוריאליים, אלא ניסיון להפחית את המיסוי לגבי כלל האוכלוסייה. פה אנחנו מדברים על השוואה בין קבוצות. למוניות יש דין אחר, דין ספציפי לייחוד שלהם.

אני לא יודע מה קורה בחברות להשכרה. אני לא יודע, אז אני לא מתווכח עם גברתי. אבל מה קורה, למשל, לגבי רכבים לתיירות?

חל עליהם אותו הסדר.

תראי כמה הגון והוגן אני. אני אומר לך שנעשה דין אחד לכל אותן קבוצות, גם לרכבים לתיירים, גם למוניות.

לפי מה?

לפי מה שאתם רוצים. אתם תקבעו מה טוב למוניות ולרכבים של תיירים, ואת זה תקבעו גם לגבי מורי נהיגה.

הצעת החוק היא לא לגבי התקנות, היא לגבי הגדרת רכב עבודה.

עורכת-הדין ייטב, לאיזה הטבות יזכו מורי הנהיגה בעקבות החוק, על-פי דעת משרד האוצר? האם יש פה מורה נהיגה שמתנדב לענות לי מה הכוונה?

דבר ראשון, לקנות את הרכב ללא מס קנייה, כמו שנהגי המוניות קונים. דבר שני, להוריד את האגרה, ולהשוות אותה. נהג מונית משלם 600 שקלים, ואנחנו משלמים 4,000 שקלים.

מה עוד?

זה העניין. מס קנייה והורדת האגרה, וכמובן להכיר ברכב כרכב עבודה.

היום, כאשר מורה לנהיגה רוכש רכב, זה עולה לו כ-150,000 שקלים או 140,000 שקלים, כמו לכל אזרח בישראל. הרכב עצמו נחשב כלי עבודה, הבן אדם עובד מהבוקר עד הערב, למרות שהוא לא עובד בפועל מבוקר עד ערב, מפני שיכול להיות שחייל רוצה את השיעור ב-06:00, והמורה קם ב-06:00 לחייל, והוא יעשה שמונה שיעורים במשך היום, ועקרת בית, לאחר שהיא הרדימה את הילד שלה בשעה 19:00, רוצה את השיעור ב-20:30. זאת אומרת, השעות שהוא עובד בפועל מתפזרות על כל היום.

אני אביא דוגמה אישית למכירת רכב של מורה לנהיגה. בחודש שעבר אשתי רכשה רכב ב-138,000 שקלים, רכב ממוצע, "סיאט טולדו". הרכב שנשאר לה, סוברו משנת 1998, נמכר היום ב-45,000 שקלים לפי המחירון, ההצעה הגבוהה ביותר שקיבלנו מסוחר היא 20,000 שקלים. זאת אומרת, פחות מ-50%.

האם אשתך היא מורה לנהיגה?

כן. נתייחס אליה כמו אל נהג מונית, כי היא למעשה עובדת כמו נהג מונית, מבוקר עד ערב, משקיעה את נשמתה בעבודה הזאת. אם אין לה אפשרות לרכוש רכב חדש, הרי זה בא על חשבון תאונות ומהווה סכנה. אלה דברים שאנחנו רוצים למנוע.

אנחנו רוצים לתת לאנשים האלה, שמלמדים את הילדים, ומדברים כל הזמן במדינה הזאת על מניעת תאונות דרכים וחינוך תעבורתי, את הכלי הטוב ללימוד, ולא הכלי משנת 1997, שעד עכשיו אשתי לימדה בו.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לברך את חברת הכנסת נעמי בלומנטל על היוזמה, משום שבעיני היא חשובה מאוד.

קודם כול, הממשלה נגד הצעת החוק, זה כבר אומר שהיא חשובה.

אז מה? מישהו אמר שאנחנו צריכים- - -

את אמרת, שמעתי אותך ברדיו.

דווקא במקרים שבהם קיימת אפליה, מחובתנו לתקן את האפליה הזאת, מה גם שכל מי שלמד שיעור נהיגה, היה צריך לעבור בקרב אותם מורי נהיגה. אין צל של ספק שהרכב הזה משמש אותם לעבודה, מהרכב הזה הם מתפרנסים, זה כמו שאנחנו באים לפה לכנסת ומתפרנסים, ואני בכוונה משווה. הם נכנסים לרכב ויושבים 8, 9, ו-10 שעות ביממה, ועובדים עליו. זה המשרד שלהם ומזה הם מתפרנסים. למרות ההתנגדות של האוצר, ואני מניחה שההתנגדות של האוצר היא בגלל העלויות הכספיות של הנושא, ולמרות ההתנגדות אולי של משרד התחבורה, למרות שלא שמעתי מהם, אני אתמוך בהצעת החוק הזאת, ואני אשפיע גם על חברי לתמוך בה, משום שהצעת החוק הזאת מתקנת את האפליה שקיימת זה שנים רבות. מה גם, שאולי בהמשך, לנו, כנבחרי ציבור, שדואגים לכלל הציבור, זה יכול לעזור גם במשהו אחר, זה יוריד את המחירים של שיעורי הנהיגה לכל אחד מהילדים שלו.

אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת רוחמה אברהם מדברת על אפליה, ואני חושב, כמו שאמרתי קודם, שיש עיוותים במערכת, ואנחנו צריכים לתקן את הטעון תיקון.

מעבר לכך, אני רוצה להסב את תשומת לבו של היושב-ראש, שהסקטור הזה של המורים, בסך הכול מכניס לא מעט כסף לקופת האוצר. אני ואתה ואחרים, הרי לא עברנו טסט במכה הראשונה, שילמנו פעם אחת אגרה ופעם שנייה אגרה ופעם שלישית אגרה. בממוצע, אדם מן היישוב עובר אחרי שלושה-ארבעה טסטים. הוא משלם שלוש-ארבע פעמים את האגרה. צא ולמד וחשב, אם יש 300,000 תלמידים בשנה, תכפיל כפול ארבע פעמים שהם נכשלים בטסט, תכפיל כפול שלוש פעמים שהם נכשלים בתיאוריה, הרבה מאוד כסף נכנס לקופת האוצר.

מעבר לכך, האוצר כאן בוועדה תמיד מדבר על כלכלה חופשית ושוק חופשי ותחרות. ברגע שזה יקרה, יכולים להיכנס הרבה מאוד אנשים למערכת הזאת, תהיה תחרות, ובמקום שהילד שלך ישלם 85 שקלים לשיעור, אולי הוא ישלם 60 שקלים לשיעור.

מעבר להתייחסות לגופם של דברים, שאת זה יעשו משרד האוצר והלשכה המשפטית במשרד התחבורה, בפני הממשלה הובאה הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה. מה שמבקשים נציגי המגזר הזה, ממה שעולה כאן, זה משהו אחר לגמרי. יש כאן תיקון לחוק הלא מתאים. בפני הממשלה הובא החוק הלא מתאים. יש כאן שתי בקשות ספציפיות, וזה לא מה שהובא בפני הממשלה. מה שהובא בפני הממשלה זה תיקון לפקודת התעבורה עם השלכות תעבורתיות על כל התקנות, על כל ההוראות המסוימות, על כניסה לצומת, לנתיב מסוים. זה לא מה שאתם מבקשים. החלטת הממשלה התייחסה להצעת החוק.

הצעת החוק אומרת שהרכב הופך להיות רכב עבודה, האם לא נגזרים מכאן כל שאר הדברים האחרים?

קודם כול, המהות של המגזר- - -

סליחה, חברים. קראתי מה שר התחבורה אמר במליאה. שר התחבורה, שהיה קודם שר המשפטים, ובין לבין הוא היה גם במשרד האוצר, לפני כן הוא היה גם שר האוצר, אמר פה במפורש שהכוונה, שבעלי הרכב ללימוד נהיגה יזכו בהקלות מס.

הייתי בוועדת שרים, ואני אומרת לך מה היה הדיון בוועדת השרים ומה הובא בפני ועדת שרים. הנייר הוא תיקון לפקודת התעבורה.

את אומרת שזה לא משיג את המטרה, לכן לא צריכה להיות לכם התנגדות לזה. נאשר את הצעת החוק, ואחר כך נראה מה הפרשנות שלה.

זה לא נותן כלום.

אדוני היושב-ראש, באיזה תקנות נקבעה רמת המיסוי על רכבים?

זה לא כאן.

האם לא מופיעה שם ההגדרה של רכב עבודה?

כשלקחתי השבוע את הצעת החוק לידי, קראתי אותה, וישר הודעתי למנהלת העבודה שאני חוששת שיש לנו בעיה, כי נדמה לי שאין קשר בין נוסח הצעת החוק ובין דברי ההסבר שלה. דהיינו, התיקון בפקודת התעבורה, כפי שמוצע, אני חוששת שלא ישיג את המטרות כפי שהן מובאות בדברי ההסבר, מחד גיסא. ומאידך גיסא, יביא לתוצאות תעבורתיות, כפי שהסבירה הגברת רובינשטיין, שונות לחלוטין, שאינן קשורות בכלל לנושא הנדון.

האם זה יהיה כך גם אם אני אכניס הסתייגויות נוספות להצעת החוק?

זה ממש לא קשור.

אנחנו כאן כדי לתקן את הצעת החוק.

המטרה של הכנת הצעת חוק לקריאה ראשונה היא לברר את מטרותיה ולהתאים את הנוסח שהוועדה מאשרת, כך, שאם באמת תעלה הצעת החוק לקריאה ראשונה, היא תעלה בנוסח ראוי, שישיג את העקרונות שעליהם החליטה הוועדה. לכן אני מבקשת שיובהרו העקרונות, המטרות, והנוסח יבוא לאחר מכן.

נכון לרגע זה, מה שהצלחנו לברר הן שתי מטרות: האחת, לבטל את מס הקנייה; והשנייה, להקטין את אגרת הרישוי כך שתהיה באותו גובה של נהגי המוניות, כלומר מ-4,000 שקלים ל-600 שקלים. אלה שתי המטרות שביררנו עד לרגע זה. האם יש כוונות נוספות?

להשוות לתנאים של נהגי מוניות.

מונית היא לא רכב עבודה.

האם אני יכול להניח שבשתי המטרות האלה קלעתי למה שהשר אמר במליאת הכנסת?

השר לא התנגד לעניין המיסוי, רק שהדרך בתיקון פקודת התעבורה לא נכונה.

שר התחבורה התכוון למס קנייה ולאגרת רישוי?

הוא לא התנגד לכך.

יש המודל של נהגי המוניות. יש דרישה של המציעה, שהתנאים של מורי הנהיגה יושוו לתנאים של נהגי המוניות, אני סבורה שיש בניסוח של הצעת החוק לציין שזה לפי התקנות של נהגי המוניות- - -

לא יהיה מדובר בהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה, אלא יהיה מדובר בהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה, אולי לתיקון חוק מס ערך מוסף, אני צריכה לבדוק עוד. אינני יודעת איזה חיקוקים נוגעים להיבטים הקשורים במיסויים, פרט אולי לנקודה אחת שקשורה לאגרה.

מס קנייה על רכבים – האוצר יודע להגיד לנו איפה זה נקבע.

הם יגידו לנו.

חברים, סליחה, למה אתם צועקים? מרגע זה, אני אומר לכולם וגם למורי הנהיגה, אני מאוד מבקש לשמור על תרבות הדיון. אני אומר את זה גם לחברי חברי הכנסת וגם לצוות הוועדה, לכולם. אנחנו ננסח אחרי שנגדיר מה שאנחנו רוצים.

ההשוואה פה למוניות נובעת מחוסר הבנה.

יש שתי נקודות שמוצעות פה על-ידי המציעה ועל-ידי חברי הכנסת, והן אומרות לפטור ממס קנייה ולהוריד את אגרת הרישוי. אתם צריכים להגיד אחר כך אם זו הצעת חוק תקציבית. תשיבו על זה בהמשך, לפי הנהלים. אני שואל עכשיו רק מה עמדתכם.

אני לא יודע להגיד לך מה הסכום, לכן אני לא יודע להגיד מה ההשפעה התקציבית של זה, גם בהיבט של מורי הנהיגה. צריך לזכור, עם כל הכבוד לסקטור של מורי הנהיגה, שאם נפתח את הפתח הזה למורי הנהיגה, יש השלכות רוחב לעוד כמה כלי רכב שמשמשים לעבודה. לא רק מורי הנהיגה משתמשים ברכב לעבודה. אני בטוח שגם אתם יכולים לפרוס לא מעט סקטורים שהרכבים שלהם משמשים רק לעבודה.

איזה?

למשל, שמירה. לפחות מצד אגף תקציבים לא התכוונו לכך בהצעת החוק, אם זו כוונת הצעת החוק.

אני רוצה לפנות לחברי, חברי הכנסת, הבנו את הפרינציפ, ואנחנו יכולים להצביע על מה שאנחנו רוצים. מדובר בשני דברים, וגם אם הצעת החוק לא נוסחה כך, צריך למצוא איך לנסח אותה, בישיבה הבאה כמובן. אנחנו מדברים על פטור ממס קנייה לרכב של מורי הנהיגה ועל הורדת אגרת הרישוי מ-4,000 שקלים ל-600 שקלים. אם נצביע על העיקרון הזה, נבקש לישיבה הבאה מהיועצת המשפטית לוועדה למצוא את הניסוחים המתאימים, ונבקש מהאוצר שיודיע לנו בכתב אם זו הוצאה תקציבית או לא.

אני מבקשת שיודיעו לנו קודם מה העלות, ואם יסתבר שהעלות היא מעל 5 מיליוני שקלים, וזה גורם לכך שההצעה תהיה הצעה תקציבית, אני מבקשת זמן כדי שנוכל לפנות גם למ.מ.מ., כדי לקבל עמדה.

כמה זמן אנחנו צריכים לעניין?

שבועיים.

שבועיים זה הרבה זמן.

חצי שעה רפרנט יושב על זה.

חבר'ה, לוח-הזמנים של השבוע הבא מלא לגמרי, לכן הוויכוח על שבועיים לא שווה.

אדוני היושב-ראש, הוויכוח על השבועיים לא שייך לעובדה שהאוצר צריך להביא חוות-דעת. הרי זה לא נושא חדש לגמרי, זה לא שאין להם הנתונים האלה.

ממילא אני אקבע את הדיון לעוד שבועיים.

תקבע את הדיון לעוד שבועיים, ובינתיים היועצת המשפטית תקבל את חוות הדעת, במהלך השבוע הזה.

הדיון יתקיים בעוד שבועיים, אני מצביע על הצעת הסיכום, כפי שהבאתי לכאן. ניפגש בעוד שבועיים כדי לראות איך אנחנו ממשיכים. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
בעד – פה אחד
הצעת הסיכום של היושב-ראש אושרה.

תודה למורי הנהיגה, להתראות.
2.
תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשס"ג-2003 בדבר סיווג מחדש של טרקטורים

אנחנו מאחלים מזל-טוב לחבר הכנסת ארדן שהפך לאב בישראל.

תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשס"ג-2003 בדבר סיווג מחדש של טרקטורים.

אני רוצה לחלק את דפי ההסבר שלנו.

מר שדה, מה אתה זורק עכשיו על שולחן הוועדה?

אני מחלק לפני הדיון.

האם זה נקרא לפני הדיון? תעביר אלי את החומרים שאתה רוצה להעביר, ואנא, בפעם הבאה תעביר מבעוד מועד.

אין בעיה.

במרץ 2001 הוקמה ועדה שבה השתתפו גורמי המשק השונים: משרד העבודה, משטרת ישראל, המגזר הכפרי, משרד התעשייה, בכל הקשור לנושא של תקנות חדשות ועדכונים במספר כלי עבודה.

כאשר אני אומר כלי עבודה, זה כולל מלגזות וטרקטורונים, ואני מחלק את זה לארבעה תחומים. מדובר בטרקטורון משא, טרקטורון רגיל, מלגזות וטרקטורון שטח.

אני רוצה לציין שכל המשתתפים בדיונים הקודמים בהחלט הסכימו לסיכומים. יכול להיות שבנקודה זו או אחרת יהיו חילוקי דעות. נעבור על הדברים ונאשר אותם, ואם יהיו חילוקי דעות, נפתור את הבעיה.

לפני כמעט שנה וחצי אישרנו עד סעיף 3, וביקשתי מכם תיקונים. למעשה אנחנו צריכים להמשיך מתקנה 4.

נתחיל מההתחלה, כי יש תיקונים בהגדרות.

האם מישהו רוצה להעיר משהו כללי לפני קריאת התקנות?

אני רוצה לברך את הוועדה על כך שעשתה עבודה גדולה. היינו שותפים לזה כנציגי החקלאים בישראל. הוועדה לא עסקה בנושא של תאונות הדרכים, שאלה דברים שמשיקים לתאונות עבודה, וטרקטור הוא לא רק כלי שנוהג בכביש, אלא הוא גם כלי עבודה. הוועדה, שישבה לפני שנה או קצת יותר, חזרה עם חלק מהדברים וביקשה שמשרד העבודה ומשרד התמ"ת יישבו יחד עם משרד התחבורה ויגיעו לסיכום בנושא מלגזה.

האם יש לך בעיה עם התקנות?

חסרים פה כמה נושאים, והפרטים מאוד חשובים. לפני הישיבה ישבנו עם מנהל אגף הרישוי, שוקי שדה, והוא הסכים אתנו בנושא הזה. אם הוועדה תסמיך אותנו בנושא הזה לשבת ולמצוא את הפתרונות, ניתן את התשובות שנתנו, שלא מופיעות כאן.

מה פירוש "הוועדה תסמיך"? אתה מתכוון שהוועדה תסמיך אתכם לטפל בתקנות? מה הבקשה?

עזבי את זה.

בישיבה הקודמת בנושא הזה, אני חושב שאיתן כבל ניהל, הייתי אז עוד די טרי בתפקידי כיושב-ראש הוועדה, התעקשתי לגבי הנושא של נהיגה בטרקטור משא, שהגיל של הרשיון יעלה. מאז עברו ימים וקצת יותר נכנסתי לנושא, גם אחרי שעשיתי קצת תחרויות ספורט מוטורי, הגעתי למסקנה שדווקא כן כדאי לאפשר לצעירים להתנסות בנהיגה. משתי סיבות: האחת, אפשר לפתור את הבעיה על-ידי החמרה משמעותית בענישה לגבי נהגים צעירים שינהגו בכלים האלה. השנייה, בגלל הבעיות שזה עלול לעורר במגזר החקלאי. דרך אגב, לא היתה הצעה כזאת בתקנות, ההצעה היתה אז יוזמה שלי. אני מבקש למשוך את היוזמה הזאת ולהישאר עם הגיל הקודם של 16 שנה.

טרקטור משא זה 16.5.

מה הגיל שמותר היום?

גיל 16, ואנחנו עושים 16.5 עם השתלמות, כי זה רכב שנוסע על כביש במהירות.

מושבניקים נוסעים מגיל ארבע.

למה שלא תעשו החמרה של הענישה לנהג צעיר שעשה עבירה, עד כדי החרמה?

יש הבדל מהותי בין לימוד נהיגה של טרקטור בשטח לבין מבחן נהיגה של רכב בשטח עירוני. אלה שתי שיטות שונות לגמרי. ברגע שאתה נותן לאדם רשיון על טרקטור, ונותן לו אוטו שייסע על כביש, הוא חייב לקבל הדרכה. להערכתי, הגיל הממוצע היום לאוטו הוא 17, ואנחנו הורדנו את הגיל, נתנו אפשרות בגיל 16.5, עם השתלמות והדרכה של שמונה ימים, כדי להכשיר את הנהג.

אני רוצה לענות למכובד שדיבר. אנחנו מאוד בעד גיל 16. בין היתר, אני עוסק בתחום הזה.

עכשיו זה יהיה 16.5.

אם החלטתם על 16.5, החלטתם שלא יהיה. אם 16.5, למה לא 17? אנחנו יודעים בדיוק למה אתם מתנגדים, אתם פוחדים מאותם בני 16 שיסעו עם הכלי הזה בכביש. מה האלטרנטיבה שלהם?

זה כלי שמגיע ל-50 קמ"ש.

אם הוא מגיע ל-50 קמ"ש, כמו שטוענים, זה כלי מאוד בטוח. אני חושב שחבר הכנסת ציין את זה בצורה מאוד ברורה. האלטרנטיבה של אותו בן 16 היא לקנות אופנוע. אתה, בתור הורה, על מה אתה מעדיף שהבן שלך ייסע, האם שהוא ייסע באופנוע או שהוא ייסע בטרקטור משא?

באופנוע הוא לומד לנהוג.

אופנוע 50 סמ"ק זה גם מגיל 16, זה כלי שמגיע ל-50 קמ"ש.

אם אנחנו מדברים על סקטור מסוים שרוצים לטפל בו, יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת, וגם המכובדים האחרים, תחליטו, פעם אחת על דרך ענישה, פעם שנייה על דרך הכשרה. תכשירו בני 16 לנהוג טוב יותר, בדיוק כמו שמכשירים אותם לרכב על אופנוע בגיל 16. אל תיקחו מהם את כל הזכות הזאת. אין בזה שום הגיון. מה גם שאין הגיון לקחת טרקטור, שהוא טרקטור חקלאי בהגדרה, ולקחת מושבניק מיבנאל ולהגיד לו: אתה, על אותו "מיול", תתחיל רק בגיל 16.5, אבל על הטרקטור שלך, שאתה נוסע, שהוא 3.5 טון, ואתה נוסע עם נגרר וכן הלאה, אתה יכול.

יש הבדל במהירות. אחד נוסע בשטח, שני נוסע בעיר.

לשניהם מותר לנסוע בכביש, שניהם נוסעים במהירות 50 קמ"ש. אותו כלי שמדובר עליו, טרקטור משא, נותן ניסיון בלתי רגיל לאותם בני נוער.

האם נצביע על גיל 16?

נצביע על גיל 16 עם החמרה בענישה.

אני תומך בהצעה של 16 והחמרה בענישה.

נתקן לגיל 16.

אני רוצה לעשות הצבעה על קיום דיון מחדש, מאחר שכבר עסקנו בתקנות האלה. מי בעד קיום דיון מחדש? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
בעד – פה אחד
הוחלט על קיום דיון מחדש.

אושר לקיים דיון מחדש.

מי שמחזיק ברשיון נהיגה לרכב פרטי יכול יהיה לנהוג על טרקטור משא מבלי מה שדרשנו מאותו צעיר בגיל 16.5, אם הוא רוצה להוציא רשיון נהיגה רק על טרקטור משא.

זאת האפשרות שיש לו באותו רגע.

הוא יכול להתחיל ללמוד על רכב פרטי כבר מגיל 16.5.

אני מציע שנתחיל לקרוא את התקנות, וכאשר ניתקל בבעיות, נעצור.

(קוראת תקנה 1(1) מהנוסח המצורף בסוף הפרוטוקול)

הערות לתיקון תקנה 1(1). אין. אם כך, אנחנו מאשרים את תקנה 1(1).

(קוראת תקנה 1(2) מהנוסח המצורף בסוף הפרוטוקול)

האם יש הערות לתקנה 1(2)? אין. אנחנו מאשרים את תקנה 1(2).

(קוראת תקנה 1(3) מהנוסח המצורף בסוף הפרוטוקול)

האם יש הערות לתקנה 1(3)? אין הערות. אנחנו מאשרים את תקנה 1(3).

(קוראת תקנה 1(4) מהנוסח המצורף בסוף הפרוטוקול)

הערות לתקנה 1(4).

יש פה דרישה לקשת התהפכות.

זה מופיע בהמשך.

אני מציע להיפטר ממנה ולקבור אותה מחוץ לגדר.

אנחנו מאשרים את תקנה 1(4).

(קוראת תקנה 1(5) מהנוסח המצורף בסוף הפרוטוקול)

האם יש הערות לתקנה 1(5)? אין. אנחנו מאשרים את תקנה 1(5).

(קוראת תקנה 1(6) מהנוסח המצורף בסוף הפרוטוקול)

האם יש הערות לתקנה 1(6)? אין. אנחנו מאשרים.

(קוראת תקנה 1(7) מהנוסח המצורף בסוף הפרוטוקול)

יש כאן טעות הדפסה, הדפיסו (5) במקום (7). האם יש הערות? אין. אם אין הערות, אנחנו מאשרים.

(קוראת תקנה 2 מהנוסח המצורף בסוף הפרוטוקול)

האם יש הערות לתקנה 2? אריה כרנדיש, אם אתה לא עוצר אותי עכשיו, אישרנו. איפה שאתה רוצה לעצור אותי, תעצור.

זה לא שייך אליו.

אני מברך על הנושא של ההכשרה, שבעבר לא היה בתקנה. עד עכשיו משרד התחבורה הכשיר מורים לטרקטורים ולמלגזות, שהם היו מוסמכים ללמד. אנחנו דורשים שבנושא של מלגזה, כמו שהיה בעבר, שיהיה מורה מיוחד שמכשיר למלגזות, ולא כל מורה לנהיגה.

כרגע לא מתעסקים בזה, אבל כמו שאנחנו יושבים עם כולם, נשב גם אתם.

אני רוצה לציין שאין עדיין שום תקנות, ואנחנו מדברים כאן על שני משרדים. נצטרך פה תקנה שאדם עבר הכשרה, ואין שום תוכנית.

לא נעשה שום דבר עד שתהיה תקנה.

הוא אומר שלא יוכל אדם לנהוג מלגזה, אלא אם יש הוראות מעבר בסוף.

יש הוראות מעבר בעמוד האחרון.

בתוך ארבעה חודשים אמורה להיות תוכנית הכשרה משותפת לשני המשרדים, אמורים הנהגים לעבור את התוכנית הזאת ולקבל היתר ממשרד התחבורה לנהיגת מלגזה, אחרי שהם עברו את ההכשרה, והכול בתוך ארבעה חודשים.

זה כתוב בתקנה 13(ב).

(קוראת תקנה 13(ב) מהנוסח המצורף בסוף הפרוטוקול)

מצוין, רק שכתוב "על אף האמור בתקנות 4, 6 ו-7", וכאן מדובר בתקנה 2.

אנחנו מבקשים לשתף בנושא הזה את יבואני הציוד ואת יצרני הציוד של המלגזות. זה דבר שונה לחלוטין ממה שמשרד התחבורה מביא.

צריך להתאים את הוראת המעבר. אינני יודעת אם סתם הוספה של תקנה 2 לתקנה 13(ב) תפתור את הבעיה, כי מדובר כאן על כושר נשיאה וכיוצא באלה דברים. אני מבקשת להתאים את נוסח התקנה, שזה יחול גם לגבי תקנה 2. צריך להחליט לאיזה תקופה. האם שנתיים רצופות מיום התחילה?

זה מה שכתבנו.

תקנה 2 תוסף בנוסח המתאים שתמציאו לנו.

(קוראת תקנה 39ד מהנוסח המצורף בסוף הפרוטוקול)

האם יש הערות? אנחנו מאשרים את 39ד.

(קוראת תקנה 39ה מהנוסח המצורף בסוף הפרוטוקול)

הערות ל-39ה. אין. אנחנו מאשרים את 39ה.

(קוראת תקנה 39ו מהנוסח המצורף בסוף הפרוטוקול)

לגבי המשקל המותר, יש לי פה הסתייגות. דיברנו על ארבעה טון.

זה תוקן.

יתקנו את זה ל-4 טון.

האם לתקן בשני המקומות? יש כאן 3.200 ו-3.500.

זה יתוקן רק בגרור. במקום 3.500 ק"ג יהיה 4.000.

כתוב בסעיף קטן (ב), שהוא "לא יסיע נוסע על הטרקטור אלא לאחר שחלפו חודשיים". אנחנו מבקשים לתקן את זה לשלושה חודשים. הליווי היום הוא שלושה חודשים.

נתקן לשלושה חודשים.

האם מי שיש לו הרשיון המתאים יודע על ההגבלות האלה אם הן לא מצוינות ברשיון הרכב?

כתוב: טרקטור, קבוצה 2, רשאי לנהוג גם עגלה קבוצה 2. 3.200 זה טרקטור מקבוצה 3, שהוא רשאי בחצי השנה הראשונה לנהוג עגלה מקבוצה 2.

האם זה יהיה רשום לו?

זה רשום ברשיון.

אנחנו מאשרים את תקנה 39ו.

(קוראת תקנה 4 מהנוסח המצורף בסוף הפרוטוקול)

בסעיף קטן (2), במקום 6,000 ק"ג, אנחנו מסכימים שיהיה 12,000 ק"ג, כי זו היתה ההמלצה המקורית.

למה לא 14,000?

אמרנו שיהיה 12,000, ואחר כך נעשה את התיקון, שלא נשים מכונה ניידת עם הטרקטורים החקלאיים.

איך יהיה התיקון?

מ-6,000 ק"ג ל-12,000 ק"ג.

המשקל הכולל היום של טרקטור חקלאי בחריש נע עד 14.000 טון, וזה מה שהיה בזמנו בוועדה. אנחנו מבקשים שיהיה כתוב 14,000 טון.

האם יש לכם עוד הערות?

אין לי בעיה בעניין.

אנחנו משנים 6,000 ק"ג ל-14,000 ק"ג, ואנחנו מאשרים את תקנה 4.

(קוראת תקנה 5 מהנוסח המצורף בסוף הפרוטוקול)

האם יש הערות לתקנה 5? אין הערות. אנחנו מאשרים.

(קוראת תקנה 6 מהנוסח המצורף בסוף הפרוטוקול)

האם יש הערות?

היינו צריכים להביא בחשבון את התקינה האירופית, אחרת זה ייצור בעיה.

הבאנו את זה בחשבון. יהיו התאמות בעוד שנתיים.

אישרנו את תקנה 6.

(קוראת תקנה 7 מהנוסח המצורף בסוף הפרוטוקול)

האם יש הערות? אנחנו מאשרים את תקנה 7.

(קוראת תקנה 8 מהנוסח המצורף בסוף הפרוטוקול)

מה זה אומר?

כדי לנהוג בטרקטורון היום, אם יש לך רשיון לטרקטור, אתה צריך להגיע לגיל 17.5. אם יש לך רשיון לדרגה 02, שזה פרטי או יותר, זה גיל 17. אנחנו מבקשים האחדה, שגם בעל רשיון לטרקטור, יוכל לנהוג בטרקטורון בהגיעו לגיל 17.

מי שיש לו היום רשיון על טרקטור, לא יכול לנהוג בטרקטורון?

אלא אם כן הוא הגיע לגיל 17.5.

היום אפשר לנהוג בטרקטורון בגיל 17.5, והיינו רוצים שאדם יוכל לנהוג בטרקטורון, כשיש לו רשיון לטרקטור, בגיל 17, כשאדם מקבל רשיון 02.

חבר הכנסת ארדן הציע קודם להוריד את הגילאים.

הוא לא דיבר על טרקטורון, הוא דיבר על טרקטור משא.

מאיזה גיל אפשר לנהוג בטרקטורון?

מגיל 17, ברגע שנאשר את התקנה.

אדם שמחזיק רשיון נהיגה לרכב פרטי יכול לנהוג על טרקטורון מגיל 17.

איחדנו את הגילאים.

מי שמוציא רשיון נהיגה על טרקטור, יכול לנהוג רק בגיל 17.5.

לרכב פרטי צריך מלווה, וכאן אני מניחה שאין מלווה.

אין פה מלווה.

לגבי הנושא של הטרקטורון. אנחנו חייבים להיות ערים לכך שבהתיישבות, ולא רק בהתיישבות, נוהגים מגיל 16 על טרקטורונים, זאת גזרה שלציבור יהיה קשה לעמוד בה. צריך להכשיר את נהגי הטרקטורונים, צריך להוסיף להכשרה של הטרקטור גם את נושא הטרקטורון. זה שאדם בגיל 17 מוציא רשיון 02 לרכב פרטי, יוצא לכביש ונוהג, ונוהג על הטרקטורון מבלי שהוא קיבל הכשרה- - -

למה אי אפשר לקבוע שמי שיש לו רשיון על טרקטור יוכל לנהוג על טרקטורון?

טרקטורון עושה פעילויות הרבה יותר מסוכנות מאשר טרקטור.

מי אמר לך?

אני אומר לך כמושבניק.

אולי כמושבניק של פעם.

טרקטורון מסוכן, עושים אתו כל מיני קפיצות באוויר ונסיעות. הרי גם אתה מסתובב בשטח וגם אנחנו, וטרקטורון זה רכב מסוכן מאוד, ואפשר להתהפך אתו.

התשובה הפשוטה היא שעם טרקטור לא עושים תחרויות ועם טרקטורון כן.

בתקופה שהוא היה מושבניק היו רק טרקטורים, היום הטרקטורון הוא כלי עבודה כמעט בכל משק. מה אתה אומר להם? היום לא מחזיקים טרקטור אם לא חייבים, אין סיבה להחזיק טרקטור גדול.

יש לי שני בני דודים שגרים במושב קדימה, ושניהם מחזיקים טרקטורונים, ואין להם שום שטח חקלאי מעבר לזה, כי הכול מושכר, והם כל היום עושים את הנסיעות האלה.

הם לא חקלאים, אתה לא צריך לדאוג להם.

אני מביא דוגמה. זה רכב מסוכן, ועושים אתו הרבה פעילויות.

אני בעד הורדת הגיל.

בהחלט יש מקום לאיחוד הגילאים. אני לא יודע אם אתם יודעים מה קורה באירופה עם הטרקטורון, אבל שם מותר לנסוע עליו בגיל 16, ולא בגיל 17 ולא בגיל 18. אם אדם כבר עושה רשיון לטרקטור, הוא נוסע עם טרקטורון בשטח, וזה לא צריך להפריע לאף אחד. תכשירו אותו. פשוט, תכשירו אותו.

מי שיש לו רשיון על טרקטור, יוכל לנהוג על טרקטורון. מי שמגיע לגיל 17 ועשה רשיון, זה משהו אחר.

הנושא עלה בדיון לא פעם. לא סתם אריה כרנדיש העלה את העניין של ההשתלמויות, כי ישבתי אתו לפני זה וסיכמתי אתו חלק מהדברים. אם מדברים על גיל 16, צריך לראות מה אורך השתלמות. תשאיר את העניין של עשיית השתלמויות לנו.

נגדיר את זה פה.

נקבע את מהות ההשתלמות, כמה השתלמויות, באיזה צורה לעשות את ההשתלמויות, ועל-פי זה נתפשר.

מה אנחנו רושמים פה?

גיל 16 עם השתלמויות.

הולך בן-אדם, עושה קורס על טרקטור, מוציא רשיון. בין הגילאים 16 ל-17, לרוב האוכלוסייה החקלאית שעוברת את הטסט הזה, אתם גורמים לעשות עבירות, כי הם עושים רשיון על טרקטור, אבל הם יעבדו על טרקטורונים. למה לגרום להם לחטוא?

אנחנו לוקחים רשיון נהיגה 02 מינימום לאדם בגיל 17.5, ומורידים אותו לגיל 16.

בהשתלמות תכניס עוד שעתיים על טרקטורון.

בזמנו, כששינינו לגבי הטרקטורון, קבענו שמי שמחזיק רשיון נהיגה לרכב פרטי יכול לנהוג על טרקטורון, בינתיים הורידו את הגיל ל-17, ואותו צעיר בן 17, מיד כשהוא מוציא את הרשיון, הוא יכול לנהוג על טרקטורון בלי שום הכשרה, אפילו על טרקטור. האבסורד היה שלא דאגו בזמנו שמי שלמד על טרקטור, הוציא רשיון נהיגה על טרקטור, ימתין עד גיל 17.5 כדי לנהוג על טרקטורון. מי שמוציא רשיון נהיגה על טרקטור, אין שום בעיה שינהג על טרקטורון.

אם כבר מורידים את הגיל לטרקטור ל-16, אני מציע להוריד גם את הגיל של בעל רשיון נהיגה אחר, בתנאי שתהיה הכשרה.

זה לפי תקנה 190ב, ואז זה פתר את הבעיה, כי תקנה 190 קובעת שנעשה לו הכשרה, ואנחנו באגף נקבע מה סוג ההכשרה.

לתקנה 8 אני מציעה: בתקנה 189(א) לתקנות העיקריות, בתקנה משנה (א1), במקום 17.5 יבוא 16 שנים, ועבר הכשרה שאישרה רשות הרישוי וקיבל תעודה או אישור על כך. האם זה מה שאתם מציעים?

האם זאת תעודה שנותנים בגמר הקורס?

האם יש הכשרות אחרות שניתנות?

לא.

נאמר פה שבתקנות ייכתב שבקורס הטרקטורים, שבו הוא מקבל את הרשיון, במסגרת הקורס הזה, יהיה גם חלק שיעסוק בטרקטורונים, כדי שהוא לא יצטרך לעשות הכשרה פעמיים.

יכול להיות בהחלט שנוסיף את זה היום ל-36 שעות של לימוד הטרקטורים, יכול להיות שנעשה את זה בהשתלמויות עצמאיות. בזמנו אמרתי שאם יהיה דבר כזה, נעשה את זה בבתי ספר לטרקטורים. סיכמנו את זה. החשוב הוא להיכן להצמיד את זה. האם להצמיד את זה לקורס?

אמרנו עכשיו שמי שמוציא רשיון על טרקטור, יוכל לנהוג גם על טרקטורון, ובגלל זה הורדנו את הגיל. כל מה שמתבקש ממך זה להודיע לפרוטוקול שבהנחיות שתוציא, במסגרת הלימוד של קורס לטרקטור, ייכלל גם טרקטורון. מה הבעיה?

עדיין זה מחייב התייחסות נפרדת, כי ייתכן שאדם מבקש להוציא רשיון רק על טרקטורון, ולא על טרקטור.

שוקי שדה, אתה מסכים למה שאני אומר?

אני מסכים.

ברמת התקנות צריך התייחסות נפרדת, כי ייתכן שאדם רוצה להוציא רשיון רק לטרקטורון ולא לטרקטור.

אין רשיון לטרקטורון בלבד. טרקטורון יכול לנהוג אדם שיש לו רשיון לטרקטור.

למה יש היום תקנה 189(א1), אני לא מבינה, שמתייחסת רק לטרקטורון?

177 זה הבסיס, זה רשיון נהיגה לטרקטור.

זה רשיון נהיגה לטרקטורון.

לטרקטור.

177(4) זה לטרקטורון, זה מה שכתוב. אני לא מבינה בזה, אבל אני יודעת לקרוא.

אם את מחזיקה ברשיון נהיגה לרכב פרטי, תקנה 178, זה מכסה את 177ד.

אני חושב שצריך להיות כתוב: טרקטור וטרקטורון.

לטרקטורון אין רשיון בנפרד מטרקטור. הוא צריך להוציא רשיון לטרקטור אם הוא רוצה לנהוג על טרקטורון.

בזמנו, כאשר הסדרנו את כל הסיפור של רשיון נהיגה לטרקטורון, ועיגנו את כל הנושא של טרקטורון בתקנות התעבורה, הלכנו על גיל 17.5 מסיבה פשוטה, זה כלי מסוכן והוא שונה מטרקטור. זו היתה הסיבה.

הוועדה עברה את השלב הזה, וכרגע עוסקים בסעיפים של התקנות.

יש בעיה מבחינת תקנה 189. פסקה (א1) קובעת ש"לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 177(4)", שהיא מדברת רק על טרקטורון, "אלא אם כן מלאו לו שבע עשרה שנים וחצי". אם מחליטים להוריד את זה לגיל 16, כמו לטרקטור, צריך לתקן את זה, למחוק את זה.

צריך למחוק לגמרי את התקנה. אם כך, אנחנו מוחקים לגמרי את תקנת משנה 189(א1).

צריך בתקנה 189(א) להוסיף גם את הנושא של טרקטורון.

לא צריך, כי "לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 177(1) אלא למבקש שעבר קורס לנהיגה בטרקטור".

בתקנה 189 נכתוב: לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 177(1) ו-177(4), ואז תקנת משנה (4) תחייב את מי שעושה רשיון על טרקטורון לעשות את הקורס שקבענו פה בתקנון.

אני אגיד מה התכוונו, ואתי בנדלר יחד אתכם תנסח את זה. הכוונה היא שמי שעשה קורס על טרקטור, יוכל לנהוג על טרקטורון מגיל 16. וכן שקורס על טרקטורים יכלול השתלמות גם על טרקטורון.

האם נהג שקיבל רשיון נהיגה לטרקטור יוכל באופן אוטומטי לנהוג בטרקטורון בלי כל הכשרה נוספת? אם היום הוא יחויב במסגרת הקורס בהכשרה, אתה נותן לו באופן חופשי לנהוג טרקטורון?

ניקח טווח ביטחון.

אם הוא מעל גיל 17, מותר לו באופן אוטומטי, אתם אמרתם.

נכון, אם הוא בין גיל 16 ל-17, הוא יצטרך לעבור את ההשתלמות של הטרקטורים שעשינו, אם הוא עבר את גיל 17, הוא פטור.

האם תהיה הוראת מעבר?

כן, נעשה הוראת מעבר.

(קוראת תקנה 9 מהנוסח המצורף בסוף הפרוטוקול)

אנחנו מתקנים מחודשיים לשלושה חודשים, בגלל חובת הליווי.

לטרקטור משא אדם יצטרך שלושה חודשים?

אחרי שיש לו רשיון לטרקטור, הוא ימתין שלושה חודשים כדי ללכת להכשרה על טרקטורון.

מה הכוונה של התקנה הזאת?

אם הייתי יכול להסביר, לא היית שואל.

אדם יכול ללמוד על טרקטור בגיל 16, לקבל את הרשיון, ולאחר שלושה חודשים על טרקטור, הוא יעשה הכשרה לטרקטורון, זה ייקח לו עוד חודשיים, והגענו לגיל 16.5.

יש חלון של שנה, בתוך החלון הזה אומרים לחכות חודשיים.

אני חושב שהורדנו פה את הגיל ל-16.

הם מתכוונים, שבגיל 16 הוא יגמור את הקורס ויעשה הכשרה אחרי שלושה חודשים, וחזרת לגיל 16.5. למה לא לעשות הכשרה בגיל 16? אם לא, הוא ילך לאופנוע, וגם כך הוא יסכן את עצמו.

מאחר שהפעילות של נהג טרקטורון, ייאמר עוד פעם מה שאמרתי לחבר הכנסת ארדן, שונה לחלוטין מפעילות על הכביש, יש הבדל בין נהיגה על שטח ונהיגה על הכביש, ה"מיול" הוא רכב לנסיעה על כביש. נוסעים אתו בשטח עירוני, נוסעים אתו בשטח פתוח.

תכשיר את הנהג.

זה רכב לכל דבר, זה לא טרקטורון.

שוקי שדה, בטבלה שהכנת לנו כתבת: "בתקנה 190 היתרים (הגבלות לבעל רשיון נהיגה לטרקטור לעבור השתלמות ב"מיול, בטרקטור משא. 1. מיום קבלת רשיון נהיגה לטרקטור ימתין חודשיים לפני שיתחיל השתלמות לטרקטור משא, וזאת בתנאי שגילו מעל 16.5". אם, נניח, הוא עשה רשיון בגיל 16, הוא צריך לחכות לגיל 16.5. "2. אדם שגילו מתחת לגיל 16.5 ימתין עד הגיעו לגיל 16.5 כדי שיוכל לעבור השתלמות ולקבל היתר לנהוג ב'מיול'".

כל זה רק בשביל דבר אחד, שלילד הזה שיוציא רשיון לטרקטור, ואנחנו יודעים היום מה קורה, שיהיה טווח פעולה לביטחון, לנהיגה כמו שצריך. לאחר מכן הוא ילמד להתנסות על הכביש ברכב מסוג אחר.

אין בעיה, שייסע על אופנוע מגיל 16.

בגיל 15 הוא רשאי ללמוד, ובגיל 15.5 הוא ייבחן. מגיל 15.5 עד גיל 16 אי אפשר להכשיר אותו?

האם אפשר לכתוב פה 16 במקום 16.5?

בסדר.

אנחנו מאשרים את תקנה 9, עם התיקון.

בסעיף קטן (א) יש נקודה אחרי 177, כלומר, האם "במשך חודשיים" נמחק?

להפך, זה תוקן לשלושה חודשים.

מה זה השלושה חודשים? האם זה הנהג המלווה?

זה דומה. הוא יקבל ניסיון בנהיגה.

כתוב בטבלה: "מיום קבלת רשיון נהיגה לטרקטור ימתין חודשיים" – ועכשיו זה יהיה שלושה חודשים – "לפני שיתחיל השתלמות לטרקטור משא".

אני לא מבין מה אתם עושים. אני אינטרסנט.

אתה יבואן, ועכשיו ברור לי.

מה שאתם מנסים לעשות כרגע זה להגיד שלא יהיו יותר כלים כאלה לבני 16. אם זה מה שאתם רוצים, הצלחתם. אם רוצים בכל זאת, וכמו שאני מבין, הרוח שנושבת, לפחות מחברי הכנסת, היא כן לאפשר את זה, לא ייתכן בשום פנים ואופן שתגידו לילדים האלה שימתינו עכשיו שלושה חודשים. מה קרה? למה צריך להמתין? הוא נוסע ב"מיול", ה"מיול" נוסע 50 קמ"ש, אנחנו יבואנים שלהם, יש אלפי כלים כאלה על הכביש.

למה תיקנו קודם לשלושה חודשים?

אם יש טרקטור, זה מה שאני מבין, שלוקח אתו עוד אנשים, יהיה נהג מלווה, כי בקיבוצים, ואני קיבוצניק בעברי, לוקחים עגלה ולוקחים שם ילדים.

אין דבר כזה, אסור.

רבותי, נהג מלווה למכונית פרטית, עם כל הכבוד, זה אוטו שנוסע בכביש מהיר, הוא נוסע במהירות גבוהה, ושם מתאים שיהיו שלושה חודשים.

הרכב הזה לא ייסע?

הרכב הזה לא נוסע בדרכים מהירות, הוא נוסע בדרכים עירוניות בלבד.

באיזה דרכים הוא נוסע?

הוא נוסע על כביש.

הוא נוסע על כביש.

מי שרוצה לנהוג על טרקטור משא, חייב ברשיון נהיגה לטרקטור, זה התנאי. כלומר, מי שרוצה לנהוג על "מיול" חייב רשיון נהיגה לטרקטור. בזמנו אמרנו שהוא יוכל לעשות את ההכשרה ששינינו לצורך ה"מיול", ואז לא צריך להקיש על עניין הטרקטור.

לטרקטור משא היתרנו לנסוע, גם אנחנו. בניגוד לכל הכלים האיטיים, שנוסעים 40 קמ"ש, היתרנו לו לנסוע 50 קמ"ש בתוך העיר כדי שהוא לא יפריע לתנועה. הוא ייסע בתוך העיר. הנערים נוסעים לבתי הספר, לוקחים את החברים, ונוסעים גם 70 וגם 80 קמ"ש. יש טרקטור משא, שזה לא ה"מיול" שהוא מייבא, שנקרא "בומברדיר", שנוסע 70-80 קמ"ש. לכן אנחנו רוצים שירכוש ניסיון. אחרי שיש לו רשיון נהיגה לטרקטור במשך חודשיים או שלושה, אחר כך יבוא אלינו לעשות הכשרה, שמונה שיעורי נהיגה, יעבור מבחן נהיגה, והוא יוכל לנהוג על זה.

למה לעלות ל-16 ושלושה חודשים?

ההגבלה בבקשה לטרקטורון היתה כי צריך לזכור שמי שלומד על טרקטור רגיל לא לומד על כביש, הוא לומד במגרש, וחסרה לו המיומנות של נהיגה על הכביש, ולכן ביקשו שתהיה מיומנות לפני שנותנים לו לנהוג בכביש, כך זה נולד.

מה אתה מציע?

אני בא להסביר למה ביקשו פה את זמן ההמתנה לרכוש ניסיון. לא ייקחו אחד שבחיים לא ראה כביש, והוא יעלה על כביש.

חבר הכנסת ארדן ביקש בתחילת הדיון שיהיה גיל 16. להבדיל מהתקנה הקודמת "היה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 177 במשך שלושה חודשים לפחות", ואתם מבקשים שזה יהיה גם כאן. על זה הויכוח.

גדי אבירם, לא נקבל פה את עמדתך. הורדנו חצי שנה, וזאת הפשרה.

הרגתם את העניין. אם זאת היתה הכוונה מההתחלה, בסדר.

היה כאן 16.5.

אדוני היושב-ראש, ברשותך, קצת נתונים, יש סדר גודל של מעל 2,000 כלים שנוסעים, ותאונה קטלנית אחת אנחנו מכירים. אני גם יבואן של אופנועים ברוב עוונותי, ולצערי אני מכיר שם הרבה מקרים של תאונות עם נפגעים, לרבות הרוגים ופצועים קשה. אם אתם מעכבים את אותה אוכלוסייה, בני 16, לאן אתם, ריבונו של עולם, שולחים אותם?

אם לילד לא בא לחכות עוד שלושה חודשים, הוא ירכוש אופנוע 50 סמ"ק.

תציע לי הצעה.

אתם רוצים להכשיר אותו, במסגרת ההכשרה יהיו שמונה שיעורים של השתלמות על כביש, ופתרת את העניין.

למה אי אפשר להוסיף הכשרה על כביש? ילד שהולך ללמוד על אופנוע של 50 סמ"ק יכול להוציא את הרשיון מגיל 16. מתי הוא צריך להתחיל ללמוד?

מגיל 15.5.

הוא עולה על הכביש כבר בגיל 15.5, על כלי שיכול להגיע גם ל-80 קמ"ש. מה שאומר פה הבחור, ויש בזה הגיון, שאם ילד, אפילו לא חקלאי, ילד מפונק, אבא שלו רוצה לקנות לו מתנה – אני זוכר כשהייתי ילד שדחיית הסיפוקים שלי היתה קשה מאוד, אני רוצה משהו, אני רוצה אותו עכשיו – למה בשביל שלושת החודשים האלה אני אדחוף את הילד הזה דווקא לנסוע על רכב דו גלגלי ולא על רכב ארבע גלגלי? במקום זה תוסיף שיעורי חובה על הכביש. אתה אומר שאתה לא יכול לזרוק אותו ישר לכביש, כי הוא לפני זה נהג על טרקטור.

לא זאת הנקודה.

תמצא פשרה.

על הנושא הזה היה דיון ארוך מאוד, ואנחנו, כחקלאים, הסכמנו בנושא הזה לוותר.

מה אתה מציע?

אני מציע שזה יישאר עד גיל 16. עד גיל 16 אפשר ללמד את זה. אני מציע שאת 12 השעות שסיכמנו, והוא צריך אותן כדי שתהיה לו מיומנות ושליטה על הכביש, כדי לאפשר לו לנסוע בגיל 16 על ה"מיול".

גלעד ארדן, אתה עומד על דעתך לקבל את הנוסח כמו שהוא פה או שאתה רוצה שינוי? אתה מציע שיהיה שינוי בכל זאת?

אנחנו מתייחסים פה לניסיון שיש לילד הצעיר הזה משטח לכביש.

אמרו לך כאן להכשיר אותו במסגרת קורס הכשרה.

הקורס לא מספיק. אני רוצה שקודם כול שהוא ירגיש את הרכב במקומות אחרים לפני שהוא עולה על כביש.

נגיד שילד גר בעיר, הוא רוצה לעשות קורס על טרקטורים, הוא יקבל רשיון בגיל 16. בקורס על הטרקטורים, כשהוא הולך ללמוד, יהיו לו עוד כמה שעות.

יש פה עוד נקודה שצריך לשים על השולחן. הנקודה היא הכשרה. לבתי ספר לטרקטורים, נכון להיום, אין שום לימוד שמתבסס על נושא של כבישים בשטח עירוני או בשטח פתוח. מה שקורה, שבתי הספר לטרקטורים, אין להם ההכשרה והטיפול בנושא של שטח עירוני ושטח פתוח. אם יצטרכו לעשות את ההשתלמויות האלה, מי שיודע לעשות את זה ויודע טוב, אלה בתי ספר רגילים. מה שקורה, שנוצר מצב שהוא לומד על טרקטור בבית ספר לטרקטורים, והוא יצטרך ללמוד בבית ספר אחר.

תכשיר את בתי הספר האחרים.

אנחנו מצביעים על אחת משתי האפשרויות הבאות- - -

אני מרגיש לא נוח. אני עובד עם שוקי שדה בשיתוף פעולה.

מה אתה מציע?

אני לא מבין מה משנה לכם אם את ההכשרה על הכביש הנער עושה לפני גיל 16 או אחרי גיל 16. אם זה היה משהו תקדימי, שלא קיים במדינת ישראל, הייתי אומר, הגיל אצלנו בדברים האלה הוא גבוה יותר, אבל יש כלי רכב דו גלגלי. אנחנו יודעים שהרבה מה"מיולים" אלה רכבי פנאי של צעירים, לא מדובר רק ברכבי עבודה. ראיתי את זה באזור הרצליה.

אני מציע לקבל את ההצעה שיהיה גיל 16, אבל לתת את ההכשרה בבתי הספר העירוניים.

הוא לא מכשיר לזה. זה לא פשוט לנסוע בכביש.

יש לכם בעיה בקורסים של הטרקטורים להוסיף כמה שעות של נהיגה ?

אין שום בעיה.

ביקשנו את זה ואמרו לנו שאנחנו לא מוכשרים מספיק. אנחנו מוכשרים מספיק לתת 44 שעות עיוניות, לעמוד בפני כיתה- - -

צריך לזכור שבגיל 17 כל הדיון הזה לא רלוונטי, כי יש לו רשיון נהיגה לרכב פרטי, והוא לא צריך את ה"מיול".

נכון, אבל הוא מדבר על גיל 16.

זה רק מחזק את העמדה שאין שום צורך בשלושת החודשים.

לא הבנתי איפה הבעיה? איפה תהיה ההכשרה, שוקי שדה יקבע.

שוקי שדה אמר קודם, בעניין אחר, שההכשרה תינתן במסגרת קורס הטרקטורים, שלא יהיה מצב שאדם עושה שלושה-ארבעה קורסים. זה גם עולה המון כסף.

גם גיל צעיר וגם בלי קורס? יש מגזר חקלאי ויש מגזר לא חקלאי. אני מבין מה שאתה אומר לגבי המגזר החקלאי.

עד עכשיו חשבו שאני מייצג את גדי אבירם.

הבנתי טוב מאוד את מי אתה מייצג, וזה בסדר גמור. אנחנו צריכים לעשות פה איזון.

יהיו בתי ספר שיכול להיות שכן יכשירו, ובתי ספר אחרים – לא.

תשאיר לו את שיקול הדעת להחליט מי מבתי הספר הזה יכול ללמד על ה"מיול".

הצעת הפשרה היא כזאת: היה בעל רשיון נהיגה, לפי תקנה 177, במשך חודשיים לפחות, או שעבר הכשרה מתאימה שאושרה על-ידי רשות הרישוי.

בסדר.

המילה "או" יוצרת מצב שבגיל 16 הוא יכול לנהוג על טרקטור משא.

אם הוא עבר הכשרה.

בכל מקרה הוא צריך רשיון נהיגה לפי תקנה 177. או שיש לו את זה במשך חודשיים או שהוא עבר הכשרה מתאימה.

כבוד היושב-ראש, מה שאומר שוקי שדה, שההכשרה לא תעבור שמונה שעות.

שוקי שדה הוא איש ישר.

הנוסח יהיה: היה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 177 במשך חודשיים לפחות או שהיה בעל רשיון כאמור ועבר הכשרה מתאימה שאושרה על-ידי רשות הרישוי.

מי שיש לו חודשיים צריך הכשרה? זה לא טוב.

זה או או.

בכל מקרה הוא חייב הכשרה לשטח עירוני.

לא הצעתם את זה בשום מקום.

דיברנו על זה עכשיו כל הזמן.

יש תקנת משנה (ב), ואני מדברת על תקנת משנה (א).

האם זה כולל השתלמות?

זה כולל קורס נהיגה.

אני רוצה לקבוע איפה ההכשרה שלו.

זה לא בתקנה.

בהתחלה עשינו פשרה. יש אלפי "מיולים". אם יש עכשיו קורס מורים לטרקטורים, ותלמיד בא בגיל 16, יש לו בבית את ה"מיול" והוא רוצה לנסוע עליו בחקלאות, הוא צריך לקבל את ההכשרה במסגרת אותו קורס, שלא ישלחו אותו לבית ספר עירוני.

לא קבענו פה שבכל מצב ישלחו אותו ללמוד בעיר. אנחנו לא יכולים להיכנס לשיקול הדעת המקצועי איזה בית ספר מסוגל לתת הכשרה גם בתחום העירוני ואיזה לא. השארנו לשוקי שדה את שיקול הדעת.

אתה דורש שני קורסים.

יש שני קורסים. קורס אחד במבשרת ציון וקורס שני באבן מנחם לצורך העניין. באבן מנחם חבר'ה עושים את זה בעיקר בגלל הטרקטור. במסגרת הקורס התחייב שוקי שדה שזה יכלול גם את הקורס על הטרקטורונים. אתה אומר שבמבשרת ציון, שיש את אותו הקורס, הם יידרשו לעשות שתי השתלמויות, אחת במסגרת קורס טרקטורים, כמו שמקובל במגזר ההתיישבותי, ולגביהם זה יספיק לרשיון על ה"מיול", ובמבשרת ציון זה לא יקרה. למה?

הוא תומך בזה.

הוא לא מסכים, זה בדיוק העניין. הוא לא מסכים, כי הוא אומר שלשוקי שדה תהיה החלטה לבתי הספר לטרקטורים. במבשרת ציון ההשתלמות תכלול גם את הטרקטורון הזה.

רשות הרישוי תחליט.

הנציב העליון יחליט באיזה בתי ספר זה בסדר ובאיזה בתי ספר זה לא בסדר.

לא לפי האזור הגיאוגרפי, זה לפי מה שבית הספר עושה.

יש קורס של 44 שעות, בקורס הזה נכנס הכול. הוא לא רוצה לתת רשיון לבית ספר מסוים, שלא ייתן. הנקודה היא, שאתה רוצה להחזיק את המקל בשני קצותיו.

אם כך הבנת, יש לי בעיה להסביר. בעניין הזה אנחנו מנסים לכוון לכיוון של המרכז החקלאי, וזה לא תקין מבחינתם, שהם לא מוכנים היום לעשות פעילות של לימוד נהיגה במגזר עירוני. אנחנו נותנים להם פעילות, כי צריך לתת להם. זה חמור מאוד, הטיפול בצורה הזאת כמו שאנחנו מטפלים כאן. זה נושא מקצועי טהור. צריך לקבוע מדיניות כיצד לעשות ואיך לעשות.

אני אגיד למה אנחנו מתכוונים. אתי בנדלר ניסחה את העקרונות. אנחנו אומרים שצריכה להיות הכשרה מתאימה שאישרה רשות הרישוי במסגרת קורס נהיגה בטרקטור או במסגרת אחרת או שהיה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 177 במשך חודשיים לפחות.

אני לא מבין את החודשיים.

אם הוא לא קיבל הכשרה מיוחדת לנהיגה בכביש, כפי שאתה אומר, הוא ימתין חודשיים.

הוא לא יקבל הכשרה? הוא ינוע בכביש בלי הכשרה?

זה מה שהצעתם בלאו הכי.

אתם אמרתם "חודשיים", לא משנה מה יהיה. העיקר שימתין בסוכנות של גדי אבירם חודשיים.

לא היתה במסגרת ההצעה כאן הכשרה מיוחדת לנהיגה בטרקטורון.

בטרקטור משא, ויש הבדל.

כל התקנה עוסקת בטרקטור משא, והיא מחייבת הכשרה בקורס.

האופציה של חודשיים לא הגיונית.

נוריד את החודשיים, אין בעיה.

אין מצב שאדם מחכה חודשיים, והוא לא נסע בחיים בכביש, ונהיה לו רשיון על "מיול".

הורדנו את החודשיים. נשארנו רק במסגרת של קורס הטרקטורים או במסגרת אחרת ששוקי שדה אישר.

את זה אני מקבל.

אם אדם עשה קורס טרקטורים, קיבל רשיון, הוא הוכשר במסגרת הקורס שלו או במסגרת אחרת ששוקי שדה אישר.

מקובל עלי.

הם מדברים על אחת מהאופציות, ברגע שהוא עשה קורס טרקטורים, יש לו גם רשיון על "מיול".

לא, זה דורש הכשרה.

ההכשרה קיימת בכל מקרה.

במסגרת (ב) זה רק במסגרת של טרקטור משא.

יש קורס, בקורס יעשו הכול. כשאדם לומד נהיגה, האם אומרים לו לא לנהוג בלילה? בלי שום שיעור בלילה נוהגים בלילה.

לפי מה שאתם מאשרים עכשיו, יכול להיות שאדם יעשה קורס טרקטורים, לא עלה על כביש בחיים, ולמחרת הוא ינהג על "מיול".

במסגרת הזאת תהיה הכשרה. שוקי שדה מוציא הנחיות, שהמשמעות שלהן היא שבקורס הטרקטורים צריכה להיות גם נהיגה- - -

למה אתה כובל אותי רק לטרקטורים?

אמרנו: או הכשרה אחרת.

זה בסדר.

יש פה משהו שאני קצת תמה עליו, אנחנו מתעלמים ממנו וקוברים ראשנו בחול. מוציא בן אדם רשיון על טרקטור, הוא הלך לבית ספר ולמד על טרקטור, הוא עירוני, היה ילד חוץ בקיבוץ, זרקו אותו מהקיבוץ. האם למחרת, בגיל 16, מותר לו לנהוג עם טרקטור ועגלה בעיר? מותר לו. על מה אנחנו מדברים? על טרקטור רגיל אנחנו מתירים לבן אדם לעלות על הכביש עם עגלה גרורה אחריו, עם עשרה טון.

אתה צודק בכל מה שאתה אומר, חוץ מזה שטרקטור ו"מיול" זה לא אותו דבר.

ההבדל הוא אחד, 10 קמ"ש, גם לא בכל הטרקטורים. אנחנו צריכים לראות את המהות. גם האישור של טרקטור מאפשר לכל אחד לנסוע בעיר. למה עשינו את המגבלה? עשינו את המגבלה כי אמרנו שרוב אלה שלומדים על טרקטורים נוסעים במשק החקלאי ולא בעיר.

חברים, אנחנו סיכמנו.

בתקנות משנה (א) ו-(ב) צריכה להיות הכשרה מתאימה שאישרה רשות הרישוי במסגרת קורס נהיגה בטרקטור משא או במסגרת אחרת, והוא צריך להיות בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 177, ותישאר תקנת משנה (ג) כפי שהיא.

תודה רבה.

אישרנו את סעיף 9, בנוסח כפי שינוסח על-ידי היועצות המשפטיות.

(קוראת תקנה 10 מהנוסח המצורף בסוף הפרוטוקול)

האם יש הערות?

זה מצוין, כי אתם דורשים גם חגורות בטיחות. על רקע העניין הזה אני דורש להוריד את הקשתות מהטרקטורונים.

זה דיון עם אגף הרכב.

ברכב שטח זה בהחלט דרוש ונכון, כי יושבים שם עם חגורה. בטרקטורון לא יושבים עם חגורה.

זה דיון אחר.

אנחנו מאשרים את תקנה 10.

(קוראת תקנה 11 מהנוסח המצורף בסוף הפרוטוקול)

מוסיפים חגורות בטיחות.

מדובר על הוספת חגורת בטיחות רק לטרקטור משא?

ולרכב שטח.

אנחנו מאשרים את תקנה 11.

לגבי הבטיחות, צריך באישור מכון התקנים.

זה כתוב בתקנה 364(א).

לא לגבי החגורות, לגבי קשת ההתהפכות.

זה קיים, התקנה לא השתנתה.

(קוראת תקנה 12 מהנוסח המצורף בסוף הפרוטוקול)

האם ארבע חודשים זה יספיק?

הייתי עושה את זה חצי שנה על מנת שנתארגן עם בתי הספר.

בסדר גמור, "חצי שנה מיום פרסומן".

"שישה חודשים".

(קוראת תקנה 13 מהנוסח המצורף בסוף הפרוטוקול)

צריך להוסיף בתקנת משנה (ב) 2 בהתאמות הנדרשות, שאת צריכה להעביר אלינו.

תיקנו מ-6,000 ק"ג, ל-14,000 ק"ג.

אני מציעה שעורכת-הדין זוכוביצקי תעביר נוסח, לפי מה שהחליטה הוועדה, ואז עורכת-הדין בנדלר תוכל לדאוג לזה.

אישרנו את תקנה 13.

אנחנו מאשרים את תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשס"ה-2004. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00

נוסח מעודכן – נובמבר 2004


תקנות התעבורה (תיקון מס' ? ), התשס"ה - 2004



1)
בתוקף סמכותי לפי סעיף 70 לפקודת התעבורה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת
2)
לפי סעיף 48 (א) לחוק יסוד: הממשלה, וסעיף 2 (ב) לחוק העונשין, התשל"ז-
3)
1977, אני מתקין תקנות אלה:


4)
תיקון 1. בתקנה 1 לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן- התקנות
תקנה 1 העיקריות) -

(1) אחרי הגדרת "גרור" יבוא:

""דיפרנציאל" – מחלק כח ותנועה שהרכיב יצרן הרכב בתהליך ייצורו, המאפשר רדיוס סיבוב והעברת כח הנעה בין גלגלים שונים באותו סרן כהגדרתו בתקנה 266";

(2) בהגדרת "טרקטור" המילים "לגרירה או" – יימחקו;

(3) אחרי הגדרת "טרקטור" יבוא:

""טרקטור משא" - טרקטור שנתקיימו בו כל אלה:

(1) הוא נע על 4 גלגלים לפחות;

(2) משקלו הכולל המותר לא עולה על 1500 ק"ג;

(3) ההיגוי שבו נעשה באמצעות הגה;




__________________
(1) דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 7, עמ' 173.
(2) ס"ח התשנ"ב, עמ' 214.
(3) ס"ח התשל"ז, עמ' 226; התשנ"ד, עמ' 358.
(4) ק"ת התשכ"א, עמ' 1425; התשס"ד, עמ' 80 ועמ' .
(4) הוא מצוייד בדיפרנציאל;

(5) הוא בעל משטח הטענה שהרכיב היצרן בתהליך ייצורו, המיועד לגרירה והובלת טובין;

(6) הוא צויין ברשיון הרכב כטרקטור משא."

(4) בהגדרת "טרקטורון" –

(א) במקום פסקאות (2) ו-(3) יבוא:

"(2) אופן הישיבה עליו הוא כשרגלי הנהג משני צדי המושב;

(3) ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון."

(ב) פסקה (5) – תימחק.

(5) אחרי הגדרת "כביש חד סטרי" יבוא:

""כושר נשיאה" – משקל המשאות הניתנים להרמה ולשינוע על ידי מלגזה, לפי קביעת יצרן הרכב בהליך ייצורה."

(6) אחרי הגדרת " מכונה ניידת" יבוא:

""מלגזה" – מכונה ניידת בעלת תורן או זרוע שליפה להם מחובר מזלג או התקן אחר המיועדים להרמה ולשינוע של משאות, אשר צוינה ברשיונה כמלגזה;"

(5) אחרי הגדרת "רכב צדי" יבוא:

""רכב שטח"- רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לנוע בדרכי עפר בלבד, ואשר התקיימו בו כל אלה:

(1) הוא נע על 4 גלגלים לפחות;

(2) נפח מנועו לא עולה על 750 סמ"ק;

(3)משקלו העצמי אינו עולה על 750 ק"ג;

(4)ההיגוי שבו נעשה באמצעות הגה;

(5) הוא צוין ברשיון הרכב כרכב שטח."



תיקון 2. בתקנה 39א לתקנות העיקריות, בסופה יבוא:
תקנה
39א "(ח) לא ינהג אדם ולא יפעיל מלגזה אלא אם כן קיבל הדרכה לפי תוכנית שאישרו רשות הרישוי והאגף לפיקוח על העבודה במשרד התעשיה, מסחר ותעסוקה וניתן היתר מאת רשות הרישוי."


הוספת 3. אחרי תקנה 39ג לתקנות העיקריות יבוא:
תקנות
39ד עד "תנועת 39ד (א) הנוהג בטרקטור משא לא יסיע עליו
39ו טרקטור אדם נוסף אלא אם כן ניתן היתר לכך
משא מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם
ובטיחותו ברשיון הרכב.

(ב) מהירות נסיעתו של טרקטור משא לא תעלה על 50 קמ"ש.

(ג) לא ינהג אדם בטרקטור משא ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חגורים בחגורת בטיחות כאמור בחלק ג' לתוספת השניה.


תנועת 39ה (א) לא ינהג אדם רכב שטח בכביש אלא
רכב שטח לשם חצייתו.
ובטיחותו
(ב) מהירות נסיעתו של רכב שטח לא תעלה על 40 קמ"ש.

(ג) הנוהג ברכב שטח לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם ברשיון הרכב.

(ד) לא ינהג אדם ברכב שטח ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חגורים בחגורת בטיחות כאמור בחלק ג' לתוספת השניה.


הגבלת 39ו (א) לא ינהג אדם בטרקטור שמשקלו
נהיגה עצמי עולה על 3,200 ק"ג או שצמוד
בטרקטור אליו גרור שמשקלו הכולל המותר עולה
על 3,500 ק"ג אלא 6 חודשים לאחר שניתן לו רשיון לפי תקנה 177.

(ב) נוהג בטרקטור לא יסיע נוסע על הטרקטור אלא לאחר שחלפו חודשיים
מיום שניתן לו רשיון כאמור."


החלפת 4 . במקום תקנה 177 לתקנות העיקריות יבוא:
תקנה
177 רשיון "177 . "רשיון נהיגה דרגה 1 הוא רשיון לנהוג -
נהיגה
דרגה 1 (1) בטרקטור למעט טרקטור משא גם אם צמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 10,000 ק"ג;

(2) במכונה ניידת הנעה על גלגלי זחל או במכונה ניידת אופנית,שמשקלה הכולל המותר אינו עולה על 6000 ק"ג, למעט מלגזה;

(3) במלגזה שכושר הנשיאה שלה עד 20,000 ק"ג;

(4) בטרקטורון;

(5) ברכב שטח;

(6) בטרקטור משא, אם ניתן היתר מאת רשות הרישוי לפי תקנה 190."


תיקון 5. בתקנה 178(א) לתקנות העיקריות, אחרי פסקה (5) יבוא:
תקנה
178 "(6) בטרקטור משא."


תיקון 6. בתקנה 179(א) לתקנות העיקריות, אחרי פסקה (5) יבוא:
תקנה
179 "(6) במכונה ניידת אופנית שמשקלה הכולל המותר
אינו עולה על 14,999 ק"ג או במלגזה".


תיקון 7. בתקנה 179א לתקנות העיקריות, בסופה יבוא:
תקנה
179א "(3) במכונה ניידת אופנית שמשקלה הכולל המותר עולה
על 14,999 ק"ג."


תיקון 8. בתקנה 189(א) לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (א1), המילה
תקנה "וחצי" תימחק.
189

תיקון 9. בתקנה 190 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא:
תקנה
190 (4) "כאמור בתקנה 177(6), אם המבקש -

(1) היה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 177 במשך חודשיים לפחות;

(2) סיים קורס נהיגה בטרקטור משא שאישרה רשות הרישוי ועל פי תכנית שאישרה, לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים וחצי;

(3) עמד בהצלחה במבחן נהיגה."


תיקון 10. בתקנה 363ב לתקנות עיקריות –
תקנה
363ב (1) בתקנת משנה (א), אחרי "בטרקטורון" יבוא "או ברכב
שטח";

(2) בתקנת משנה (ב), אחרי "בטרקטורון" יבוא "או
ברכב שטח";

(3) בתקנת משנה (ג), אחרי "בטרקטורון" יבוא "או
ברכב שטח".


תיקון 11. בחלק ג' לתוספת השניה שבתקנות העיקריות, בפרט 23, התוספת בכותרת השוליים, במקום "(364א (ג), (ד) ו-(ה))" יבוא: השניה "(תקנות 39ד(ג),39ה(ד) ו-364א (ג), (ד) ו-(ה))".















תחילה 12. תחילתן של תקנות אלה 4 חודשים מיום פרסומן (להלן – יום
התחילה).


הוראת 13. (א) רשות הרישוי תשנה את סוגם של טרקטורים
מעבר וטרקטורונים הרשומים במרשם כלי הרכב במועד חידוש רשיון הרכב שלהם לראשונה לאחר יום התחילה, ובלבד שחלפו 3 חודשים מיום זה.

(ב) על אף האמור בתקנות 4, 6 ו-7, מי שהוכיח להנחת דעתה של רשות הרישוי, כי עסק בפועל בנהיגת מכונה ניידת אופנית או במלגזה במשך 10 שנים קודם ליום התחילה, מתוכן שנתיים רצופות לפני יום התחילה, וביום התחילה היה בידו רשיון נהיגה תקף לפי תקנה 177כנוסחה ערב יום התחילה, יהיה רשאי לנהוג ולהפעיל מלגזה שכושר הנשיאה שלה עולה על 20,00 ק"ג או מכונה ניידת אופנית שמשקלה הכולל עולה על 6,000 ק"ג, גם לאחר יום התחילה.




_____________ התשס"ה מאיר שטרית

(_____________ 2004) שר התחבורה
(חמ 83-3)