א' - הצעה לסדר בדיון מהיר: סיוע הומני לילדי חוף עזה

5
ועדת העבודה והרווחה
22/8/2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 244
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום ראשון, ה' באלול התשס"ד (22 באוגוסט 2004), שעה 10:00

הצעה לסדר בדיון מהיר: סיוע הומני לילדי חוף עזה

חברי הוועדה: שאול יהלום – היו"ר
אריה אלדד
אורי אריאל

עו"ד לימור סלומון - המועצה הלאומית לשלום הילד
ראובן שלום - יועץ בכיר ליו"ר הסוכנות היהודית
מרדכי בטר - מנהל מחלקת חינוך ותרבות,
המועצה האזורית חוף עזה
עובד חזן - מנהל המחלקה הסוציאלית,
מועצה אזורית חוף עזה
אבנר שמעוני - ראש המועצה האזורית חוף עזה
מיכאל גולן - משרד הביטחון
רועי בן משה - משרד הבריאות
ד"ר איתן חבר - משרד הבריאות
זאב אלדר - מפקח כללי חינוך ממלכתי דתי,
משרד החינוך והתרבות
עו"ד שי סומך - משרד המשפטים
ברוך שוגרמן - מ"מ מנהל השירות לעבודה קהילתית
משרד הרווחה
גילה יקותיאלי - אגף למעונות יום,
משרד התעשייה מסחר והתעסוקה
לאה אדלר - רכזת יישובית באזור הדרום, קרן קרב

ג'ודי וסרמן

וילמה מאור

איה לינצ'בסקי

סיוע הומני לילדי חוף עזה

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הנושא היום הוא הצעה לדיון מהיר שמגיש חבר כנסת, נשיאות הכנסת מכירה בו ואז הוועדה חייבת לדון בו. אני עושה את זה ברצון, ההצעה היא של חבר הכנסת אורי אריאל וכותרתה סיוע הומני לילדי חוף עזה.

בוקר טוב לכולם, העניין עלה בעקבות החלטת הממשלה לסיוע מיוחד לישובים סובבי עזה, ישובים שנמצאים בטווח של מספר ק"מ מסביב לחבל עזה וגוש קטיף, כאשר לתדהמתי, מסתבר שהישובים עצמם לא כלולים בתכנית הזו. מי שמכיר את הנתונים ואני מניח שחלק מהאנשים כאן מכירים וגם אנשי הגוש עצמו מכירים, יודע שמי שסובל מכולם הם אנשי גוש קטיף והישובים בחבל עזה.

יתרה מכך, היה מי שיכול היה להגיד, אנחנו לא נותנים להם כי אנחנו לא משקיעים באזור שהממשלה אולי תחליט שבעתיד היא תפנה אותו ותגרש את היהודים משם. אבל זה לא כך, הייתה החלטת ממשלה שמדברת על הגירוש וכתוב בה במפורש שהחיים הרגילים, תפקוד המועצה האזורית וכל השירותים יינתנו כרגיל. זאת אומרת שהחיים ימשכו כרגיל, אבל יפלו בין יהודים ויהודים למרות שאלה סובלים יותר.

הממשלה, ברגל גסה מפרה בהחלטה אחת החלטה שניה שלה עצמה, אבל זה בעיקר האופן הלא מוסרי שבעיני יותר חשוב מהכל. בררתי את הדברים, כי לא רוצים לסמוך רק על הידיעות והתקשורת, והובהר לי שאכן כך המצב. התכנית המיוחדת זו החלטת הממשלה שנמצאת עם החלטה מיום ה- 4 ביוני 2004, הכותרת שלה אומרת הכל, סיוע לישובים בעוקף רצועת עזה, לא בעזה, כי בעזה לא צריך לעשות כלום, הכל בסדר שם.

יתרה מכך, היום התפרסם, לא הספקתי לבדוק את זה אבל אני יודע שזה נכון מבדיקות קודמות, שמשרד הפנים איננו מוכן להעביר תקציבים שהוכרו בעבר על ידי שר הפנים חיים רמון, שהוא הראשון שסידר את העניין הזה בהכירו את ההוצאות המיוחדות שיש לרשויות ביש"ע. אנחנו דנים עכשיו רק על גוש קטיף אז נישאר בגוש קטיף, הרי יש להם הוצאות, שראש המועצה בוודאי יפרט, החל מקבלנים לפינוי אשפה שצריכים מאבטחים דרך הסעות מורים ורכבים משוריינים וכן הלאה, יש לא מעט דוגמאות שעולות הרבה כסף.

עובדה שחיים רמון כשר פנים, יחד עם שר האוצר שהיה בייגה שוחט, החליטו לתת תמיכה מיוחדת כדי לפצות על ההוצאות האלה שנגרמו בגין הסכמי אוסלו. עכשיו מודיע השר פורז שהוא לא ייתן גם את זה.

אני מסתכל על הנוכחים פה, מי שלא נמצא פה בכלל, בלי שום ייצוג, זה משרד ראש הממשלה, מה שבעיני הוא שיא החוצפה. אלה שעושים את כל העוולות הודיעו שהמנכ"ל לא יכול להיות כי הוא בחו"ל, אחרי זה אמרו שגם השני לא יכול לבוא כי הוא בחו"ל. שאלה אותי מנהלת הוועדה מה לעשות, ואמרתי לה לא לדחות כי עד שמכנסים בפגרה ואנשים הוזמנו, אין טעם לדחות את כולם, אבל אני מסתכל ואני רואה שאין אף נציג של ראש הממשלה שהוא זה שמנחה את המשרדים בעבודה הזו.

זה ציני, זה לא יהודי, אני אשתדל לא לומר דברים קשים מאלה, אני מבקש מיו"ר הוועדה להוציא מכתב חריף למנכ"ל משרד ראש הממשלה או לראש הממשלה, אני לא מכיר את הנוהל, בלי קשר לכל הדיון שיהיה פה ולהחלטות שיהיו פה, אי אפשר שלא יופיע אף אחד ממשרד ראש הממשלה. זה נושא מספיק חשוב.

אני כרגע רוצה לסיים את הפתיח ולומר שיש משרדים שעוזרים, כי הם משרדים שמבינים את המציאות ואת הצורך ואת הבעיות המיוחדות שיש. לא הייתי רוצה שישתמע שכולם פועלים כל היום נגד התושבים בגוש קטיף, אני לא חושב שזה המצב. אבל ההתנהגות בעיקר של משרד ראש הממשלה שמנחה את העניין היא בלתי תקינה לחלוטין, ואני מקווה שאחרי שנשמע את המשרדים והגופים השונים, נוכל להגיע לאיזשהו סיכום שקורא למשרד ראש הממשלה, לראש הממשלה, לשנות את העניין הזה ברמה האנושית של התייחסות בין יהודים ויהודים, בין אזרחים לאזרחים, בין ממשלה לאזרחיה, ולא בצורה שזה מתנהל היום. תודה.

אני קודם כל שותף לדבריך על אי הופעת נציגי משרד ראש הממשלה למרות שהוזמנו. אני רואה בזה במפורש התחמקות, ללא כל ספק שהדבר מכוון, או שראו שהם לא יכולים לעמוד מאחורי המוסריות של החלטתם או שהם מזלזלים ממש ורוצים בצורה מכוונת ליצור אווירה של חנק כלפי היישובים.

כל מה שמדובר כאן, וכל ההחלטה נובעת מהפצמ"רים ומטילי הקסאם. בעיתון הצופה יש מונה שסופר כל יום את הפצמ"רים שנופלים על גוש קטיף וחבל עזה. לצערי הרב המונה פועל והגענו באינתיפאדה האחרונה ללמעלה מ- 4200. זה מראה בדיוק את הפרופורציה מצד אחד של הבעיה ומצד שני של החלטה.

הייתי מבקש מעבר לעניין ההצהרתי לשמוע מראש המועצה, שאני מניח שמכיר את ההחלטה, כי הרי בכל זאת חבל עזה מקבל עזרה והטבות, אם הוא יכול לומר לנו , אם אתה לוקח את החלטה כמודל ומסתכל על כל מה שהמשרדים האחרים צריכים לתת על פי ההחלטה, מה חבל עזה לא מקבל.

הקריטריונים להחלטת הממשלה שניתנה הם קריטריונים של מנכ"ל המשרד שנתנו תשובה לשאלה למה אנחנו לא נכללים בתוך ההחלטה הזו. אני אקריא את עיקרה שנכתבה על ידי היועץ המשפטי לממשלה מר מני מזוז שמשיב שהדינים והכללים החלים על יישובי המועצה האזורית חוף עזה שונים מאלו הנהוגים בתחום מדינת ישראל ועל כן לא ניתן לערוך השוואה אוטומטית של ההעברות וההסדרים הנהוגים בשני המקומות.

כפי שיודע אדוני היו"ר, החוק הישראלי לא מוחל ברצועת עזה, אנחנו עובדים בכפוף לחוק הצבאי, אבל אני מודיע לועדה שאנחנו משלמים מס הכנסה וביטוח לאומי ומס ערך מוסף כמו כל יהודי במדינת ישראל. אנחנו גם משרתים במילואים ובנינו משרתים שלוש שנים שירות סדיר מלא ועוד שנות קבע כפי שכל אחד חותם. תחבירית המשפט הזה נכון, אבל כמובן שזה ניסיון התחמקות מלהחיל עלינו.

זה מה שיש במכתב? אתה שואל אותו למה זה לא מוחל וזו התשובה?

אני שואל אותו למה זה לא מוחל והוא עונה במילים האלה שהדינים והכללים... יש לי גם את מכתבו של מני מזוז - - -

אני לא מבין את התשובה, אתה שואל למה לא הוחל הדבר הוא היה צריך להגיד שאם הוחל בהחלטת ממלה היו צריכים להחיל את זה בצו משה. אבל איזו תשובה זו כשאתה שואל אותו על מהות והוא עונה לך פורמלית. זו אכן התשובה?

גם אותי זה מדהים. זאת התשובה בחתימתו של מר מני מזוז היועץ המשפטי לממשלה.

אפשר לצלם אותה

אני רוצה להגיע לנושא של הקריטריונים שהביאו את ההחלטה הזו, שאלתי, והמנהל הכללי של משרד ראש הממשלה השיב שישנם שלושה קריטריונים. הראשון הוא קריטריון של מרחק מחבל עזה, קרי, כל היישובים שנמצאים עד 6,7 קילומטר מחבל עזה יקבלו את ההטבות האלה כתוצאה מפגיעות ביטחוניות, בעיקר של קסאמים טילים וכולי.

הקריטריון השני היה קריטריון סוציו-אקונומי, לראות באיזה מדרג נמצאות הרשויות המקומיות האלה, והקריטריון השלישי היה קריטריון של כמות של מפגעים ביטחוניים, לא רק מרחק אלא גם כמות.

אני רוצה לומר לך אדוני היו"ר, שבכל שלושת הקריטריונים האלה של מרחק כמות ומצב סוציו-אקונומי אנחנו עומדים בכבוד רב, קרי אנחנו נמצאים במקום הראשון. אם ביישובים הסובבים אותנו נפלו כ- 700 טילים ופצמ"רים, אנחנו נמצאים על 4,287 טילים. זאת אומרת שאנחנו נמצאים למעלה מפי 6 בכמות.

מבחינת מרחק, אנחנו נמצאים בפנים, לא ב-7 קילומטר אלא ב-7 מטר. בסוציו אקונומי, לצערי הרב, אנחנו נמצאים במדרג 4, שהוא שווה ערך לשדרות שהיא הנמוכה ביותר.

על העיקרון אין ויכוח שאתה צודק.

אני אעבור לנושא השלישי שהוא עזרת המשרדים - משרדי הממשלה.

אני לוקח משרד, נניח משרד החינוך, התרבות והספורט - אומרים לדוגמא היטל יום חינוך ארוך, קרן קרב, תוכנית לשיפור זכאות לבגרות, קייטנות, חודש לימודים נוסף לגנים, ותגבור פסיכולוגי. מה קורה אצלך? זה נעשה או לא?

אני שואל באופן עקרוני, כשאתה יודע שכל ההחלטות. יכול להיות שחלק מההחלטות מיושמות בחלק מיישובי העימות, לכן אני שואל לגופו של עניין, אם נפח ההחלטות הוא X האם אתה מרגיש שאתם לא מקבלים 50%, 100%. לפני שמתחילים לפרט, תן לנו ההרגשה.

אני יכול לומר בוודאות מלאה, שממה שהוחלט בהחלטת הממשלה אני לא מקבל שום דבר. 100% שאני לא מקבל. זה נכון שכל משרדי הממשלה עוזרים בצורה כזו או אחרת, אבל עושים את זה ב-4-5 שנים האחרונות. מאז ספטמבר 2004 שנכפתה עלינו המלחמה, אנחנו נמצאים במצב מלחמה.

אם מדברים על משרד החינוך אז הוא נותן עזרה שכבר נמצאת 4 שנים. אבל העזרה המיוחדת שמופיעה בהחלטת הממשלה – כמו קייטנות לילדים בקיץ – הפעלתי את הקייטנות בקיץ כי אני לא יכול להרשות לעצמי שהילדים יסתובבו בחוץ, תראה מה קרה לפני שבועיים, אבל אין לי הסיוע - אם זה בקייטנות, אם זה עזרה פסיכולוגית, שכבר קיבלתי תקן בארבע שנים האחרונות והודיעו לי שמורידים לי אותו לכבוד השנה החדשה.

אנחנו מדברים רק על משרד החינוך אבל זה כנ"ל לגבי כל הדברים שמופיעים פה, אם זו תכנית לשיפור לזכאות בגרות, חודש נוסף בגני הילדים, לא קיבלתי שום דבר ממה שמופיע.

וכל זה אחרי שהורידו לפני שנה את כל הנחות למס הכנסה לאפס, לא כמו שהורידו לאחרים בדירוג.

האם יש פרוצדורה של שר הרווחה בערעור לוועדת חריגים.

ראש הממשלה הפנה שר העבודה לוועדת החריגים, ועדת החריגים לא דנה בזה מכיוון שכל מהותה של הוועדה זה תכניות פיתוח. הסמכות לא ניתנה לה בשוטף. מה שעשה ראש הממשלה שהעביר את ההחלטה לוועדת חריגים הייתה מריחה סתמית כי ועדת חריגים אומרת שהם לא דנים בשוטף הם דנים אך ורק על המנדט שניתן להם, על עבודות פיתוח.

היועץ המשפטי לממשלה אומר את מה שאמרנו, הוא אומר, כידוע הדינים והכללים החלים באזור חבל עזה, לרבות עניין ההטבות, שונים. אבל לצד האמור מובן כי הממשלה רשאית לשקול ולקבוע הטבות דומות או אחרות ליישובים אלה ככל שתמצא לנכון בהתחשב במכלול ההסדרים הנהוגים באזור חבל עזה ובשיקולים הנוגעים לעניין.

הוא אומר שאין שום מניעה שהממשלה היתה מחליטה לקבל, הוא משיב שאין מניעה חוקית. זה מכתב הפוך, שרק היה צריך בהחלטה. הוא לא מנע את הממשלה מלהחליט. החוק אמנם שונה אבל תמיד אפשר להחליט.

אתה חושב שהוא תמים? אתה באמת תמים לחשוב כך.

לא מזיק להיות תמים, בעניין הזה, להפך המכתב של היועץ המשפטי לממשלה אומר שבפני הממשלה לא עמד שום מחסום משפטי אלא רק החלטה מהותית, זה מה שהוא אומר, לא עניין של תמימות. היועץ המשפטי לממשלה מסיר מהממשלה, אם הממשלה רוצה להגיד שבגלל בעיה משפטית לא הכנסנו, אז הוא אומר שלא נכון, יכולתם להחליט ולקבוע הטבות דומות או אחרות לישובים האלה, ככל שתמצאו לנכון ובהתחשב במכלול ההסדרים והשיקולים הנוגעים לעניין.

היועץ מסיר כל עכבה משפטית. הוא לא אומר שבגלל זה הוא לא יכול להחליט מחר להעביר, כמו שפעם הייתה החלטה של הסוכנות שהיא לא העבירה מעבר לקו הירוק, זה כאילו הוא היה אומר, נניח אנחנו אחרי החלטת האו"ם ואנחנו חושבים שאנחנו לא יכולים לנסוע לתאילנד, הוא אומר נכון שיש הסדר חוקי, החוק לא שם אבל אפשר הכל. לכן לא צריך להתחמק, זה עניין של החלטת ממשלה.

הייתי רוצה לשמוע איך רואים את זה נציגי המשרדים שיושבים כאן, שאכן נעשית אפליה קשה לרעת הישובים. משרד הביטחון בבקשה.

שמי מיכה ואני מייצג את עוזר שר הביטחון להתיישבות, רון שכנר. משרד הביטחון קשור עם גוש קטיף והמלצתי לראש המועצה לשנות השם למועצה אזורית קטיף.

כולם בורחים מעזה, לא מתנתקים מעזה.

אנחנו יושבים בגוש קטיף המלצתי הייתה לא בגלל הבריחה, משרד הביטחון בקשר שוטף הדוק, חם, כל מה שנדרש לצרכים הביטחוניים. משתדלים לסייע כמובן לא רק משרד הביטחון אלא בסיוע צה"ל, פיקוד העורף המשרדים הממשלתיים - - -

איך לא אושרה עשיית הגדר לנצרים, שזה עניין ביטחוני פר-אקסלנס? ללא היבט אחר.

אני מדבר מבחינת משרד הביטחון, ואנשי המועצה האזורית יכולים להעיד. אני לא רוצה להיכנס לבעיות חוקתיות, משפטיות, סטטוטוריות, מדובר על סיוע לעניין ילדי גוש קטיף. אני רוצה להדגיש שאנחנו עוסקים בעיקר בתחום של המיגון, מרכיבי ביטחון לגווניו השונים. יש בעיות פה ושם, ואני חוזר על המילה חוקתי, סטטוטורי, כי אנחנו במדינת חוק. שמחתי לשמוע בדברי הפתיחה שכתוצאה מזה שאנחנו במדינת חוק, בוודאי גוש קטיף זכאי לאותן הטבות שניתנו ביישובים מעבר לגוש קטיף שסובב את עזה.

בכל מקום שלא קיבלו זאת עבירה על החוק?

לא אמרתי את המילים "עבירה על החוק", אני לא מייצג את משרד ראש הממשלה אני מייצג את משרד הביטחון. לגבי גוש קטיף אנחנו גאים על מה שעשינו עם המועצה האזורית. הם ראויים לכך, הם בלב המלחמה יותר מכל יישובים מסביב. יכולתי לתת דוגמא של פעילות מסוימת שנעשתה בכל המועצות האזוריות סביב גוש קטיף, והייתה לי הזכות לתקן את הטעות וגם בתחום הזה עסקו כבר שנה שניה עם מספר מיליוני שקלים, ותיקנו את הטעות שנעשתה.

האם בעקבות אותה החלטת ממשלה יש דברים שאתם עושים בשדרות וזה לא קיים בגוש קטיף, למרות מבחינה ביטחונית אתה אומר שצריך להיות.

הדבר היחיד שמשרד הביטחון קיבל על עצמו במסגרת תכנית משרד ראש הממשלה זה הפעלת מוקד בעיר. לשמחתי ולידיעתי בגוש קטיף קיים מוקד, עושים פעולה שגם בנות שירות לאומי יהיו משולבות בגוש קטיף, כמו בשבעה מוקדים אחרים באיו"ש. שדרות הייתה זכאית לכך, היא לא יכלה להפעיל בכוח עצמה ובכוח אדם שלה, ומערכת הביטחון, עם פיקוד העורף מיידית הציבה חיילות שעברו הכשרה. המוקד מתפקד, אלוף פיקוד העורף מינה מפקד המחוז כמפקד העיר שילמד ויתדרך ויכין פק"לים.

וביישובי חוף עזה?

יש מוקד מתפעל, הלוואי ולא היה צריך, אבל הפיגועים חייבו אותנו, וזה מתפקד.

האם יש אפשרות שתמליצו לשר להגיש החלטה מתוקנת לממשלה שתיקח בחשבון גם את הצרכים המיוחדים של ילדי ואנשי גוש קטיף, כמו שדרות. אני רוצה להבהיר שאין כוונה לפגוע במי שקיבל, מי שקיבל זה בסדר גמור,אולי צריך שיינתנו עוד דברים, אולי הוועדה צריכה לדון על צרכים נוספים. זה לא במקומם, מגיע להם, זה הטווח הנכון.

מה שעולה פה הוא מדוע אלה שלצערנו עולים על כולם, לא מקבלים שום דבר? אני מציע שתשקלו להמליץ לשר, זכותו של שר להביא הצעה שמתקנת את העוולה. בסוף אנחנו רוצים לתקן את העוול אני חושב שכולם מסכימים בסך הכל שיש עוול מסוים. אני אומר, אדוני היו"ר, שהמשרדים השונים עוזרים ואני מוכן לחזור על זה כמה פעמים.

יחד עם זה, לא במקרה שאלתי על הגדר בנצרים. אחרי כל העזרה שנותנים לגוש קטיף וחבל עזה - אבנר ודאי מכיר הכל - עדיין יש דברים שאני לא יכול לקבל. לא יכול להיות שהגדר לנצרים לא אושרה, זה עלה לוועדת חריגים ולא אושר שם. מי שאחראי על ההחלטה הזו לא יוכל להגיד, אם חס וחלילה יקרה משהו, שידנו לא שפכו את הדם הזה. אם מדובר על ביטחון נטו זה על פי דרישת הצבא, זה לא דרישה של האזרחים.

אתם מטפלים בזה?

כן. לשאלה שלך, אני עוד היום אעלה את זה בפני רון, ואני משוכנע שהוא יעלה את זה מיידית בפני שר הביטחון ואני מכיר את שר הביטחון ומשוכנע שהשר ייקח על עצמו להעלות בישיבת הממשלה.

קרן קרב בבקשה, איך מתייחסת קרן קרב לכל יישובי חוף עזה בפרופורציה להחלטת הממשלה?

קרן קרב עובדת בשדות נגב, עזתה לשעבר, שדרות, חוף אשקלון, היא לא עובדת בגוש. לפני מספר שנים הייתה פנייה מהגוש אלינו לעבוד במקום והדברים לא התפתחו. אין לי הרבה תשובות, הפנייה הייתה למנכ"ל כדי שאזור ייכנס לתוכנית קרב, הפנייה צריכה להיות ישירות למנכ"ל נסים מטלון. יחד אתו אנחנו מלווים הדברים. אני מניחה שאחת הנקודות היו המיקום הגיאוגרפי.

אנחנו עובדים עשר שנים בשדרות וכל האזור, אני מזכירה את שדרות כי היא הייתה אקוטית בתקופה האחרונה ונתנו תשובות מיידיות למצב. זאת אומרת, נתנו קייטנות בקיץ, הארכנו קיום הלימודים בגנים, נתנו תוכניות נוספות, העמדנו מדריכים שלא עומדים במהלך הקיץ.

רק לפני שבועיים עסקנו בשדרות, בנושא הביטחוני והבריאותי שקרה שם. אנחנו עוסקים גם בשדרות אבל מהות הישיבה הזאת היא לא שדרות, אלא מועצה אזורית חוף עזה, עד שתקבלו את הצעה מיכה למועצה אזורית "קטיף".

על השאלה שלנו כאן מדוע קרן קרב לא פועלת בחוף עזה את לא נותנת תשובה, אני מעמיד לך את חדרי, תצלצלי לנסים מטלון ותשאלי מה הסיבה שקרן קרב לא פועלת בחוף עזה. אם יש לזה סיבה חוקית, אנחנו בית המחוקקים נדאג לשינוי החוק. למיטב ידיעתי אתם כן פועלים במעלה אדומים למשל. אז אין בעיה חוקית רק תודיעי לי למה כדי שנדע בסיכום איך להתייחס אליכם.

עובדים ביו"ש בכמה מקומות יפה מאוד.

אין כאן בעיה מדינית, אנחנו כן עובדים מעבר לקו הירוק. הבעיה הייתה האנשים שצריכים להפעיל את התוכנית במקום.

את אומרת שקרן קרב נכונה לעבוד בחבל עזה.

נכונה, ואני מזמינה אתכם בשמו של נסים מטלון מנכ"ל התכנית לפנות אליו, נשמח לעבוד, רק נצטרך לפתוח תוכנית.

נעבור למשרד התמ"ת, אני לא מבין בזה הרבה אבל ראיתי שבהחלטת הממשלה הגדירו את הנושא של מעונות יום כדרגה שלוש. מה המשמעות, מה נעשה כאשר אומרים לך שהמצב הסוציו-אקונומי הוא גם שלוש.

אני יכולה לומר שיישובי חוף עזה זכאים רובם ל-35% סבסוד, למעט שניים שזכאים ל- 55% סבסוד. כדי לשנות את הסטטוס של הדירוג הם צריכים לעבור מדרגה 6 בטבלה האינדיווידואלית או בטבלה שלהם ל-55% הנחה. זה מקביל ל-55% הנחה.

אם כתוב בהחלטת הממשלה שהם ידורגו בדרגה 3, זה אומר סבסוד של 55%. לגבי חבל עזה, שני יישובים עומדים בזה ועשרה לא.

אותם עשרה, אם הם ידורגו אחרת...

מה מונע שידורגו אחרת?

החלטת ממשלה, זה עניין תקציבי

יש החלטת ממשלה שנותנת מעל מה שהמשרד עושה. עשו איגום משאבים, האוצר ייתן חלק, המשרדים יתנו חלק ואחרים ייתנו חלק, אני לא אפרט. המשרד יכול לסייע, שהוא מזהה בעיה, כמובן הכל לפי החוק, הוא מזהה באותו אזור עוד כך וכך יישובים ומעביר אותם בדירוג ההנחות מזה לזה.

אני יודעת לענות לך כרגע שאותם יישובים נבדקו, ועל פי הבדיקה והקריטריונים נקבעו להם אחוזי הנחה של 35%.

איך המנגנון? ניקח יישוב ויש בו מעון. לא משנה מה הכנסת ההורים, קבעו 55% אז כולם משלמים, למרות שיכול להיות שם מיליונר ומובטל? זה שונה מאשר בתל אביב שצריך להביא תלושי משכורת. כאן צריכה להיות החלטת ממשלה. התמ"ת קיבל בהחלטת ממשלה שהמקורות שלו הם התמ"ת והאוצר, וזה נתנו להנחות במעונות יום, למלגות וכו'.

שאלתי שאלה מעבר להחלטת הממשלה. הרי יש שם מצוקות אחרות.

מה היו הקריטריונים בשאר המועצות בכל הארץ? איך קובעים מה שיעור ההנחה, אם בכלל?

אני חושבת שעל פי כלל ההכנסות באותו יישוב.

זאת אומרת שכשהם קבלו 35% או 55%, אז לא עשו להם שום טובה בהנחות, אם היו האמהות באות זה הממוצע שהיה יוצא. כאן הממשלה אומרת שלמרות שמגיע להם דרגה 6, לשדרות אני נותנת דרגה 3 ואני אסבסד למרות שזה מעבר לתלושי המשכורת. החלטה מיוחדת של הממשלה להוזיל. תני לנו סדר גודל כמה משלמים לילד אחד למעון יום בסבסוד של 35% וכמה ב-55%?

יש תעריף לילד ויש תעריף לתינוק שאלה שני תעריפים שונים. על ילד במעון ההורים משלמים 780 ש"ח ב- 35% הנחה לעומת 540 ש"ח ב- 55% הנחה. על תינוק ישלמו 1,024 ב-35%, ו- 709 ש"ח ב- 55% .

זה בין 200 ל-300 שקל הנחה לחודש שהם לא מקבלים. ד"ר חבר, משרד הבריאות.

משרד הבריאות מקיים החלטות הממשלה בנושא הזה. האם יש שאלה ממוקדת או ספציפית לגבי משרד הבריאות?

אני מבין שהחלטת הממשלה עסקה בשני דברים, בנושא של אמבולנס, רופא שיהיה 24 שעות ותחנת בריאות הנפש. איך זה מתקיים בחוף עזה? יש מספיק אמבולנסים? מספיק תחנות לבריאות נפש ובריאות 24 שעות? או שלא?

פיזור השירותים שניתנים ביש"ע כמקובל, קופות החולים אחראיות לפרישת השירותים המרפאתיים באזור הזה.

גם בשדרות הן אחראיות.

מבחינת אמבולנסים, הפיזור ביש"ע אפילו יותר גדול מאשר הפיזור בתוך המדינה ויש גם סעיף תקציבי נפרד לנושא הזה.

כאשר אתה מסתכל על שלושת השירותים שדיברנו, רמתם ונגישותם בשדרות וחוף עזה, האם אתה יכול להגיד שאחרי החלטת הממשלה זה הושווה לחוף עזה? יותר טוב מחוף עזה? האם בשדרות יותר טוב או פחות מחוף עזה?

מד"א אחראית על פריסת אמבולנסים לגבי יש"ע יש הסדר מיוחד של תחנות הזנקה לאמבולנסים במימון המדינה.

לא קיבלנו השנה.

במידה ותהיה החלטת ממשלה שמשלימה ומתגברת את נקודות ההזנקה, משרד הבריאות בוודאי יפעל ליישומה. אין תקציב שמאפשר פתיחת תחנות נוספות, למיטב ידיעתי גם בחבל עזה אין בעיה של תחנות הזנקה, אם יש החלטה שדורשת הוספה של תחנת הזנקה נוספת, והיא תתוקצב, נפעל ליישומה.

מבין שיש החלטה אבל היא לא תוקצבה.

התקצוב של נקודות הזנקה היו כל השנים וב-2004 היא לא מופיעה.

אנחנו פועלים מול משרד האוצר, התקציב הוא של 4 מיליון שקלים והוא בוויכוח בין משרד האוצר לבריאות. הוויכוח על תחנות הזנקה עומד לדעתי לסיומו, ומשרד האוצר יגיש פניה לתקצוב. היה ראוי שנציג משרד האוצר יהיה פה ויענה על השאלה.

מה עם בריאות הנפש? אני מבין שהעיקרון אומר שמי שחטף 4,000 טילים כבר רגיל אז לא צריך טיפול נפשי?

יש עובדת סוציאלית שמטפלת בטיפול בטראומה שעובדת תחת הדרכה של בית החולים לבריאות הנפש בבאר שבע והיא מתוקצבת בחלקה על ידי משרד הבריאות.

גם זה קוצץ.

עד לפני שנה היה לנו תקן אחד והוא קוצץ לחצי תקן. אני רוצה לציין שהנושא הזה פוגע בילדים, היא מיועדת לטיפול במבוגרים ואין לה התמחות וידע לטיפול בילדים ואנחנו נאלצים לשלוח את הילדים לנתיבות או לבאר שבע במקרים שזמן ההמתנה הוא בין שלושה עד ששה חודשים.

זאת אומרת שאם ילד סובל מתסמונות של טראומה אומרים לו תחכה בין שלושה לששה חודשים על מנת לקבל טיפול. אני מדבר על מרכז טל, ילד שסובל מטראומה ומחכה 3-6 חודשים הופך להיות מאקוטי לכרוני.

זו בעיה כלל מערכתית של פריסת שירותי מערכות לילדים, היא לא ייחודית לגוש קטיף.

אבל לא כולם חוטפים 4,000 פצמ"רים.

נכון מה שהעיר חבר הכנסת אורי אריאל, אין להשוות אנשים שכל היום נמצאים בחרדה שבו שולחים את הילד לבית ספר וכל היום חוששים מה יקרה, וכשהילד בחוץ חוששים מה יקרה, כאשר הילד בקייטנה חוששים ממה שיקרה, או בהסעה חוששים מה יקרה. הילדים חוששים להורים, ולאחים ואחיות, והמקרים קורים לצערי הרב. אנשים עומדים בגבורה יום-יומית למרות הפציעות והנפילות. אבל זה שהאנשים גיבורים והם נשארים במקום רק מגביר את הצורך מבחינתנו לטיפול ולסיוע ועזרה.

יש לנו בעיה בכל הארץ. הבעיות בכל הארץ הן על השולחן הזה יום ולילה. אבל יש מקרים, כמו שבאה הממשלה ואמרה בשדרות על הזנקת אמבולנסים, על זה אני לא שואל, כי היא לא נתנה לכל המועצות האזוריות, רק לשדרות, אולי בעקבות המקרה האחרון שהיה איחור של רבע שעה.

אם שואלים מה הנושא של בריאות הנפש ביישוב כזה, זה הנושא שצריך לסייע ולדבר עם הילדים וההורים והמורים, זה צריך להיות נושא מלווה, הם כל היום במלחמה הגנתית. לכן לא צריך להשוות לכל הארץ. צריך להוריד תקנים, להוריד מכמה מקומות ולהעביר אליהם.

המחסור בבריאות הנפש בעיקר במרפאות לילדים הוא מחסור ארצי. אם תהיה החלטת ממשלה או החלטה אחרת שתיתן תקן שמאפשר להרחיב את השירות גם ליישובי גוש קטיף, אנחנו בוודאי נמלא אחר החלטת הממשלה. ללא תקציב לא נוכל לעשות.

יש משהו מעודד בזה שנציגי הממשלה אומרים שהם יעמדו בהחלטות ממשלה. הם אומרים שאם יחליטו, הם ימלאו את החלטות הממשלה. הם לא אומרים שלא יעמדו בזה או שלא יעשו שום דבר, הם אומרים שאם יחליטו הם ימלאו את החלטת הממשלה. אז צריכה כנסת ישראל - - -

אני אגיד את זה אחרת, אם הייתה החלטת ממשלה, לא היינו גוזלים מזמנכם. כל מה שאנחנו באים לכאן זה כי יש בעיה עם החלטת הממשלה. את הבעיה עם החלטת הממשלה נתבע לפתור, אם תהיה החלטת ממשלה הכל יסתדר. אנחנו פונים אליכם - מעבר להחלטת הממשלה, יש כאן מועצה אזורית שנמצאת במלחמה וצריך לעזור לה מעבר. ברור שאם היתה החלטת ממשלה הייתם מבצעים, זה ברור. עכשיו אנחנו מדברים על כך, שלא אומרים שצריך לחנוק את יישובים חוף עזה, אומרים במפורש שצריך לאפשר להם חיים בשלווה.

גם הממשלה אומרת.

תלוי איזה שר. פורז - ציטטת מה שאמר. נווה פעל כל חייו למען יישובי חוף עזה. אין סיבה שלא תסתכלו על המקום הזה, מעבר להחלטת ממשלה, לפי סדר העדיפויות של המשרד. כאן אומרים לקרן קרב מעבר לזה: ילדים מסתובבים ברחובות, צריך לתת להם יום חינוך ארוך וחוגים. תתייחסו לחוף עזה בצורה של סדר עדיפות של המשרד.

רוצה להתחיל בבשורה, שלא קשורה בהחלטת הממשלה. הבוקר הזה 90 ילדים מגוש קטיף מתחילים בקייטנה בניצנה. זה מאפשר להם ליהנות מקייטנה עם רחצה נפרדת. ככלל, הסוכנות נענתה לצורכי המצב המיוחד בארץ ב-4 השנים האחרונות. היא לא מבדילה בין דם לדם, מדובר בקרן נפגעי טרור שהוקמה במיוחד על ידי הסוכנות לסייע מעבר למה שהם מקבלים מהביטוח הלאומי או ממוסדות הממשלה, זכאים לכך כל תושבי המדינה. במסגרת קרן חירום ניתנו גם רכבים ממוגנים לגוש קטיף.

מה זה נושא המלגות? מה זה פרוייקט מצוינות?

במסגרת הטיפול ביישובים יהודה ושומרון וחבל עזה בין המוסדות הלאומיים והיישובים האלה נקבעה לפני 35 שנה, ולצורך כך פועלת החטיבה להתיישבות. נקבעה מסגרת שהפעילות השוטפת של הסוכנות אינה פועלת ביום-יום בשוטף, לצורך זה יש את החטיבה להתיישבות שמתוקצבת מתקציב המדינה לפי סדרי העדיפויות שנקבעים במשותף על ידי האוצר ו___.

פרוייקט כזה של מלגות היה נהוג עד לפני כ-5 שנים, בהבנה של סדרי העדיפויות הופסק לפני 5 שנים ביוזמת האוצר. מערכת היחסים בין ההסתדרות הציונית והסוכנות לבין הממשלה היא מערכת יחסים שבפועל, בלשון ההחלטה, לגבי המשרדים הממשלה מחליטה. פה אין החלטה, יש דיווח על פנייה לסוכנות והיענות הסוכנות לפנייה. היתה פנייה ותוכנית מסוימת לדבר מאד נקודתי והפנייה נענתה. זאת מערכת היחסים בין הממשלה לסוכנות, יש ועדת תיאום עליונה.

איך הסוכנות מתייחסת לפרוייקט, האם הוא כולל את כל 5 המועצות האזוריות מסביב, כולל שדרות, ולא כולל חבל עזה?

כאשר יש פנייה נקודתית מהממשלה, אנחנו נענים כפי שנוהגים לענות תמיד. יש פניות ממשלה, אנחנו בוחנים, מתייעצים, לא מדובר בתקציבי ממשלה אלא בכסף של יהודים תורמים, צריכים להתחשב גם במה שהם רואים כצרכים ויכולים לגייס לזה את התרומות ובהתאם לכך פועלים. הסוכנות לא נדרשה להתייחס מעבר לפנייה של הממשלה, היא התייחסה לפניית הממשלה לגופה שהייתה מאוד נקודתית, היה דיון מה האפשרויות והייתה היענות.

הנושא הזה של הסוכנות הוא לא מין רובוט ששמים לו משהו והוא פועל. לסוכנות יש גם מוח משל עצמה. יש שם יושב ראש בשם סלי מרידור שהוא עצמו איש התיישבות. למעשה תאר לך שהיו באים לכל אחד מאתנו ואומרים: אני נותן במבה ל-4 מילדיך, לחמישי לא. מה היית אומר? קח את הבמבה ואני לא אבצע.

הסוכנות הייתה צריכה להגיד שבאזור שהסיבה היא נפילת טילים אתם מסובבים אותנו 7 קילומטר, אומרים לנו לארגן פרוייקט מצוינות מכספי יהודים טובים, ושילד אחד לא יקבל. על כך צריכה הסוכנות להגיד שהיא לא מוכנה. אני אוריד מתקציבי אבל אני אעשה את העניין על כל האזור.

אתה יודע שחלק מהרוגז על הסוכנות שהיא קיבלה על עצמה את ההתיישבות של ההתנתקות, כולל אנשי מפלגתי שאומרים למה עוסקים בזה. הם אומרים: הצבענו נגד. אבל הטענה היא טענה. כאן זה לא עניין של ביצוע משהו, כאן נותנים לך ואומרים שזה לכל האזור, בגלל בעיה של פצמ"רים תיתן.

אנחנו לא מקבלים, נעשה תוכנית עם צדק מוסרי. אתם עובדים במקומות האלה, אותו מרכז חבל מבקר במקומות האלה. מחלקת ההתיישבות של הסוכנות עובדת שם. למה ליצור אפליה באזור?

הסוכנות נותנת כבוד לממשלה ומקווה שיש כבוד הדדי. ההתבטאות "לא לתת לילד החמישי" לא מקובלת. אנחנו חושבים שהממשלה אחראית, אנחנו לפחות מתייחסים אליה ככזו, היא בחנה את הנושאים, הציגה בפנינו מצג מסוים, ביקשה התגייסות שלנו לאותו דבר ונענינו. השיקולים לא הוזמנו, אנחנו לא חלק מהממשלה, לא מצביעים בממשלה. יש התדיינות, יש שיח, אני מקווה שהוא טוב, שיח מתמשך. הממשלה פנתה בנושא מאוד מסוים, ובאותו נושא הייתה היענות של הסוכנות לממשלה. אמרתי דברים שלא נכללו בהחלטת הממשלה, ביוזמה.

ה-90 ילדים.

היא הנותנת.

תבוא ברכה עליכם. זה רק מראה שאתם לא גוף טכני, אלא גוף חושב מחליט ועושה.

מקום שבסדרי העדיפויות המשותפים של הממשלה, לפני מספר שנים נקבע בתבונה מסוימת שסדרי העדיפויות של החטיבה הם כאלה שהתוכנית לא תופעל בשטח הזה, מדבר על תוכנית שהייתה והופסקה. היו שיקולים, זה סדרי עדיפויות. יכול להיות שהראייה המשותפת של הממשלה, של החטיבה, להפסיק את התוכנית היא שהצרכים שנענים על ידי תקציבים ולא מבוטלים הם החשובים יותר.

הסיוע הוא מקיף ומתמשך, הכותרת של הדיון היא סיוע הומני לילדי גוש קטיף וחבל עזה, הסיוע הזה מתקיים. גם בקרן נפגעי טרור וגם בדברים האחרים. צריך לכבד את המסגרת של שיתוף הפעולה עם הממשלה ולברך עליו.

המשרד שלנו מתייחס לכל אזרחי המדינה באשר הם בכל מועצה או רשות מקומית בארץ, אנחנו שוקלים את הצרכים האישיים, המשפחתיים של כל מקום לפי מה שאנחנו מבררים עם המקומות עצמם באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים שקיימות ברשויות המקומיות.

ספציפית לגבי מועצה אזורית חוף עזה - אתחיל בכך שהשנה ביוזמתנו הוספנו כרבע מיליון שקל כולל כוח אדם לתוכנית של מרכז חוסן קהילתי דווקא למועצה אזורית חוף עזה ועוד שתי מועצות אזוריות בארץ. זו יוזמת המשרד ללא החלטת ממשלה. יכול להיות שהחלטת הממשלה לגבי שדרות באה דווקא אחרי זה, להוסיף לשדרות על מה שהתווסף למועצה אזורית חוף עזה. אנחנו לא מחכים להחלטות ממשלה כדי לשקול הצרכים ולהוסיף מה שמתאפשר לנו מתוך התקציבים.

לגבי מכסות ילדים, עדיין לא קיבלנו את המכסות ולא חולקו המכסות האלה בין המועצות השונות. שנית, לא קיבלנו למיטב ידיעתנו -ודיברתי עם מנהל האגף - שום פנייה לגבי הצורך במכסות נוספות למועצה אזורית חוף עזה. אנחנו מניידים מכסות לפי שיקול דעת ובהתייעצות עם המנכ"ל והשר, מכסות מאזור לאזור וממועצה למועצה. אם נקבל פנייה של צורך במכסות נוספות, ודאי תהיה התייחסות לגבי מועצה אזורית חוף עזה.

אתה אומר שבהחלטת ממשלה של שני הסעיפים - לכידות קהילתית נעשתה באופן עצמאי. והקצאת 100 מכסות, באופן עקרוני, אם חוף עזה יצטרף הוא יקבל, כרגע אין.

אנחנו בודקים מאיפה אפשר לנייד מכסות לא מנוצלות ממועצות אחרות למועצה אזורית חוף עזה. אנחנו בקשר עם מנהל המחלקה לשירותים חברתיים שיושב כאן.

זה אחרי הנחה.

זה דברים שונים. יש משרד הרווחה ומשרד העבודה. על המסלול של משרד העבודה, לא רווחה.

אם משרד הרווחה נותן מכסה, זה חינם לגמרי?

לא חינם לגמרי, אין דרגה כזאת, זה 30%, בדרך כלל נופל על המועצה.

משרד החינוך בבקשה.

זאב אלדר

משרד החינוך בשלוש השנים האחרונות נותן מענים מגוונים לצורכי חוף עזה, החל מהקמת שני בתי ספר קטנטנים בכפר דרום ונצרים, כדי שהילדים לא ייסעו. בכפר דרום זה היה בנסיבות טראגיות של אוטובוס הילדים.

כבר היום יש יומיים השתלמות לכל הצוותים החינוכיים בחוף עזה, במועצה על ידי שפ"י, שירות פסיכולוגי ייעוצי של המשרד, יש תרגול קבוע, יש שעות רבות שניתנות, מסגרות לחינוך מיוחד, פורסים ברחבי המועצה בשלושת בתי הספר המוכרים רשמיים, ומוכר שאינו רשמי, כדי שילדים לא יצטרכו לנסוע מחוץ לגוש.

זה כולל שלוש כיתות לקויי למידה בנווה דקלים, סיוע לילדים עם סייעות אישיות בכפר דרום ונצרים. יש תמיכה של אנשי המטה והמחוז, לצערנו אחרי אירועים כאלה ואחרים זה כולל ביקור אצל ילדים פצועים, הדרכה להורים על ידי יועצות בית הספר. ברצף של נפגעי טראומה, בית ספר בית. יש לנו בגני ילדים שעות לגננות שילוב, מה שנקרא גננות שיח, יש גן טיפולי, כל זה נעשה במשך השנים כדי לתת מענה לצרכים המיוחדים. אי אפשר ליצור שוויון מלא, בשדרות אין הסעה, במורג יש. יטען מישהו שניתן גם לילד בשדרות הסעה, אי אפשר להסתכל על זה כשוויון מלא.

זה דוגמא לא טובה. זאת מועצה אזורית וזאת מועצה מקומית. הילד בסעד מקבל הסעה לבית ספרו, גם בבארי. אם אתה רוצה לתת הבהרה אז הדוגמא לא טובה.

הטענה היא שלא תמיד ניתן ליצור שוויון מלא. יש דברים שבאזור כזה ניתנו במשך השנים שערכם נמדד במיליוני שקלים. למשל, הסיוע לחוף עזה, כולל בתי הספר הקטנים, זה 200 שעות הוראה, שזה לא מעט כסף, 2 מיליון שקלים. זה משהו שנעשה במהלך השנים כמענה. אפשר לטעון שאנחנו לא רצינו שילדים ייסעו ולכן נתנו מענה, אבל זה מענה שעונה כדי למנוע אותן נסיעות מיותרות על הצירים.

לגבי קרן קרב, אני חושב שהיו במהלך השנים משאים ומתנים. חלקם לא רצתה הרשות, כי היום יש התקזזות של המשרד, בתי ספר יסודיים, אם מישהו מקבל מקרן קרב, גורעים 3 שעות מהמכסה שלו. הרשות לא רצתה את זה, היא ביקשה רק לגני ילדים, אז קרן קרב סרבה לפרוצדורה הזו שתהיה רק לגני הילדים כי הם מטפלים ביישוב שלם מתחילה עד סוף. אין יום חינוך ארוך בגני הילדים בחוף עזה אבל יש יום חינוך ארוך בבתי הספר היסודיים שם בנצרים, כפר דרום ונאות קטיף.

זה שחוף עזה זוכה למערכת חינוך טובה רצינית ומפוארת זה חלק לזכות החלוצים שנמצאים שם, חלק שני לזכות אנשי חינוך מעולים שקבעו את מקומם שם, וחלק בעזרת ממשלת ישראל לדורותיה ששרי חינוך רובם תמיד שמו לב ונתנו. לדוגמא, בית הספר בכפר דרום - נדמה לי שהיתה החלטה אפילו של שולמית אלוני חשבה שהילדים לא צריכים לסבול. היו גם הרבה שרים, כולל סגן החינוך שיושב לפניך שהשקיעו הרבה בחוף עזה, יש עוד הרבה דברים שלא פירטת שעושה משרד החינוך, כולל המכון בכפר דרום שמסייע לעוד דברים. השאלה היא בדברים שכאן נעשו. יום חינוך ארוך אין, חוץ מ-3 בתי הספר הקטנים.

בגני ילדים אין.

בממשלה החליטו גם על גני ילדים. לגבי קרן קרב, אני מבין שהממשלה החליטה לא להוריד ה-3 שעות. מה זה תוכנית לשיפור זכאות לבגרות? קייטנות קיץ - אין. חודש לימודים נוסף בגני ילדים - אין. הנושא של משרות פסיכולוגים ואחרים - הזכרת שפ"י, אולי זה בסדר. על זה הישיבה כאן, לא על זה שמשרד החינוך בסדר, אלא על כל הדברים שהממשלה החליטה והם ברובם לא ניתנים - בהחלטת ממשלה ניתנים ולחבל עזה לא ניתנים.

גם במשרד החינוך, עדין ה- 6 מיליון האלה מתורגמים בימים אלה חלקם לשעות חלקם לפעילויות.

אם יתורגמו ומחר נותנים לך תקציב, אתה תיתן חלק מזה לחוף עזה?

הנהלת המשרד תצטרך להחליט.

אתה מייצג את הנהלת המשרד. אתה צריך להיות חלק מהעניין, למרות שאתה עובד המשרד, שאומר, בין החלטת הממשלה לבין היישום בשטח בחבל עזה אין כמעט כלום. אז אתה נותן לי הרצאה כמה החינוך טוב בגוש קטיף. לכן באים לשם המתיישבים, בגלל החינוך, לא בגלל הפצמ"רים.

אנחנו בקשר עם נסים מטלון מקרן קרב מעל 12 שנה, בשנים הראשונות לא היה מוכן להיכנס מעבר לקו הירוק. לפני 4 שנים הסכימו להכניס אותנו, אבל רק לבתי הספר. אמרנו: או הכל או כלום. כי בגני הילדים הקרן צריכה לתת כסף משלה, ובבתי הספר היא לוקחת לנו שעות ומחזירה בכסף. העלות של הקרן היא מה שלוקחים מאתנו מיום חינוך ארוך. אמרנו שאם לא נכנסים לגנים אז אין טעם.

כוח האדם לא בטוח שהיה נכנס, הסטודנטים שלומדים במכללת ספיר או בבאר שבע לא בטוח שהיו מגיעים אלינו. אמרנו, נתחיל לפחות בגני הילדים והם לא היו מוכנים בשום פנים ואופן בגנים, גם היום אנחנו מוכנים שייכנסו לגני הילדים. לגבי בתי הספר, מכיוון שמורידים 3 שעות מיום חינוך ארוך, ולא בטוח שהתוכניות שהיינו רוצים ייכנסו, אמרנו שלא כדאי שנפסיד שלוש שעות אם לא בטוח שהתכניות ייכנסו. בגנים אין מה להפסיד, אז נתחיל עם גני הילדים.

לגבי מעונות יום, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם משרד העבודה. נתנו לנו דירוג 55% לשני יישובים, שאר היישובים 35%. בניסנית ונווה דקלים - 55%. כאשר מקבלים את ההחלטה הקולקטיבית הזו, על הרשות נופל 25%. המשרד משתתף ב-75% והרשות משלימה 25% כשההורה משלם ההפרש. כך שיוצא לרשות לסבסד די הרבה כסף מהתקציב השוטף, כ- 2.5 מיליון ₪ לשנה.

מספר שנים עשינו את הבדיקה הקולקטיבית, אולי על-ידי הזכאות הקולקטיבית של כל משפחה ההשתתפות של המשרד תהיה יותר גדולה. אם יש אפשרות להגדיל ל-55% לשאר היישובים אולי יועיל גם לנו כרשות, גם לתושב, ולא נגיע למצב שחלק משלמים כך וחלק כך. אם יש אפשרות שיתנו לכולם דרגה 3, זה טוב.

לגבי החטיבה להתיישבות שהעלית כאן, כמו שהיה הפרויקט עכשיו, ותודה על הסיוע על הקייטנות בניצנה - בחטיבה להתיישבות הוחלט שלא יהיו מלגות, מכל מיני סיבות, אבל כיוון שהסטודנטים שלנו לומדים עם אלה במכללת ספיר ובאר שבע, ושומעים שחלק מקבלים מהסוכנות כי גרים בשדות נגב, ואנחנו לא, אז כמו שהיה לכם רצון טוב לסייע לנו בקייטנות, אפשר לתת מספר מלגות בשיתוף פעולה, ולהכניס אותם לסטודנטים שלומדים אצלנו למסגרת המלגות בסוכנות.

לגבי הנושא שהעליתם בסעיף משרד החינוך, אלה דברים שלא קשורים לאזור עדיפות לאומית א'. אנחנו כמו אשכול, חוף אשקלון, שדרות, אזור עדיפות לאומית א', ואנחנו מקבלים מהמשרדים השונים כמו כל השאר.

נגעו פה בנקודות כמו יום חינוך ארוך, יום חינוך ארוך היה לנו בגני ילדים היה לפני שנתיים וזה הופסק לפני שנה. חוויה קיצית קיבלנו דרך המשרד כבר שלוש שנים, דרך השלטון המקומי, השנה השאירו אותנו עד הרגע האחרון, אמרו שיכול להיות שנקבל כי זה לא הגיוני שלא נקבל, אמרו לנו גם איזה רשויות קבלו, לא קיבלנו אבל הפעלנו את כל התוכניות, עלה 600,000 שקל הסבסוד של חודש לימודים נוסף וקייטנות ל-2,500 ילדים.

תוכניות לשיפור זכאות בגרות - אנחנו לא בזה. משרות פסיכולוגים - היה תקן שקיבלנו לפני שנה וחצי, שמסתיים ב- 31 באוגוסט, והמשרד הודיע בשבוע שעבר שמה- 1 בספטמבר אנחנו צריכים לפטר פסיכולוג אחד. נעמוד על 3000 תלמידים עם פסיכולוג וחצי, זה מה שהם מוכנים לתקצב, כשמתוך זה המשרד מתקצב רק 64% וכל היתר נופל עלינו, כאשר אנחנו מחזיקים בפועל 3 ומשהו משרות של פסיכולוגים. את זה הודיעה לנו עכשיו האחראית על התקצוב והתקנים שאין הפסיכולוג הזה מה-1 בספטמבר.

בגני ילדים קיבלנו 100% השתתפות כמו שאר היישובים, הודיעו שמה-1 בספטמבר נקבל רק 90%. תוכניות פדגוגיות - לא קיבלנו כלום. בהחלטה כאן קיבלו שדרות כ-4 מיליון שקל לתוכניות ואנחנו לא קבלנו, וזה בעיקר בגלל הפחדים והחרדות של הילדים, לא קיבלנו שום סיוע בנושא הפדגוגי. בבתי ספר קטנים, בגלל המיקום שלהם והקוטן, היינו חייבים להפעיל את בתי הספר, קיבלנו שעות להפעיל בית ספר מעבר למה שקובע החוק.

אבל אומר שזה יום לימודים ארוך.

יום לימודים ארוך קבלנו כמו שמקבלים באזור עדיפות לאומית א', קיבלנו 41 שעות במקום 38, תלוי בחטיבת ביניים או יסודי, אבל זה כמו כל אזור עדיפות א'. נושאים של הפגה דרך המשרדים השונים, לא קיבלנו כלום. פעילויות הפגה נועדו להקטין החרדות, יש הרבה ילדים שכל ערב וכל יום נופלים 5-6-7 פצמ"רים, זה מכניס המון חרגה והתשובה היא לא ההשתלמויות לצוותי המורים.

מתנ"ס זה הפגה. לא מקבלים לזה כלום. החברה למתנ"סים לא נותנת כלום - שכר מנהל וזהו. פעם היה תקציב 40-50 אלף שקל, גם זה הופסק. הדבר היחיד שהחברה נותנת היום זה שכר מנהל בלבד וזה בטל בשישים. כל היתר הם דברים שאנחנו מפעילים. נכון שגם עמותת לב לנוער של אדם פרטי עושה אתנו שיתוף פעולה, אבל זה לא מכספי המדינה. אנחנו עושים אתם הרבה פעילויות הפגה וזה עובד יפה מאוד.

הוא נותן 5 ימים, לא מסבסד המתנ"ס.

אם ביום חמישי נפלו פצמ"רים, אז היום בבוקר הוא שולח פעילות של מתקנים, שעולה 6,000 ש"ח ליום והוא נותן 3,000, אז זו פעילות הפגתית לילדים ואין ויכוח שזו פעילות טובה.

זאת פעילות טובה, אבל לא קבועה.

מה עוד שלצערנו ההנחות במס שנפלו על ההורים, שגם את זה אין, יש הרבה ילדים עם חרדות וההורים הולכים לאנשי מקצוע. זה עולה להורים כסף, אין הנחה. החרדות האלה אין במקומות אחרים בכמות שיש אצלנו. מי שלא חווה אותן לא יכול להבין עד כמה חלק מהילדים מפחדים לצאת מהבית, לא הולכים לבד לבית הספר.

שמעת, ד"ר חבר?

אי אפשר למדוד את החרדות אבל ההורים הולכים לפסיכולוגים, לרבנים, משלמים ממעט הכסף שיש להם.

לרבנים משלמים כסף?

גם לרבנים משלמים כי שייתנו עצות.

לא רבנים ביישובים, רבנים שזה עיסוקם.

כמו שהולכים לפסיכולוג והוא גובה כסף, יש גם רבנים שאומרים שהסיוע שלהם שווה כסף.

אם התחנה לבריאות הנפש תעמיד איש מקצוע, רבים ילכו לשם.

אם יש איש מקצוע שההורים ירצו, הם ילכו לשם.

המועצה מפעילה חצי תקן לטיפול בילדים. אחת הבעיות היא שאין לנו כרגע אדם מעבר לחצי תקן, מדובר בילדים שצריכים טיפול ראשוני ואין לנו אדם שייתן מענה, כאשר אנחנו פונים לגוף היחיד שיכול לתת - מרכז טל בבאר שבע – ואנחנו מדברים על בין 3 ל-6 חודשי המתנה, דבר שהוא בלתי נסבל.

מרכז טל של משרד הבריאות?

חצי תקן הזה ניתן על ידי משרד הבריאות.

זו שלוחה של בית חולים?

לא יודע אם זה מרפאת חוץ של בית החולים. זמן ההמתנה הזה לא נסבל. עכשיו יש חצי תקן בלבד מבחינת משרד הבריאות. לגבי טיפולים בגוש עצמו מבחינת עובדים סוציאליים, יש לנו חוסר אדיר בעובדים סוציאליים. כשאנחנו מטפלים בנפגעי פעולות איבה, שהמשרד לא ממש מכיר עד הסוף, מבחינתנו, לגבי התקנון, אלה נפגעי פעולות איבה.

זה אומר שכשבא אדם ואומר שהוא נפגע פעולת איבה ואני רוצה לתת לו סעד נפשי, וזה תפקידי לתת סעד נפשי, אבל אני לא רוצה לפתוח לו תיק ברווחה, לכאורה אסור לי לטפל בו אם אני לא פותח לו תיק ברווחה, אבל אני כן מטפל בו וזה מטיל עומס כבד על העובדים הסוציאליים.

ניקח את זה ואת העובדה שאין כרגע עובדים סוציאליים בגוש ואין לי תמריץ לתת לעובדים שיבואו מבחוץ, קרי שינוי תקנות בצורה כזו או אחרת כדי לתת לאדם יותר כסף, העומס על העובדים הקיימים הוא בלתי נסבל. ברמת ההתערבות המיידית, כאשר אותם עובדים סוציאליים אמורים לצאת לאירוע, דברתם על 4200 פצמ"רים ואני מדבר על בין 10-12 אירועים ביום, כאשר מוצב נמצא בפאתי ישובים ויש ירי, ילדים מגיבים ומישהו צריך לתת מענה. לא יכול להיות שאותם עובדים יטפלו כל הזמן באותם ילדים, זה יוצר עומס בלתי נסבל על העובדים. אני רוצה לציין את העובדה שחלק גדול מהם, לא כולם, גרים במקום עצמו.

החלטת הממשלה נגועה בחוסר סבירות בסיסית. מצויר מצב שבו יש משבר כלכלי במדינה, והממשלה מחליטה שמי שנעשה עני החל מתאריך מסוים יקבל תמיכה, אבל מי שתמיד היה עני, או היה עני בחמש השנים האחרונות לא מקבל. או אם יש בצורת, היישובים המערביים לא יקבלו. אם ישובים מסוימים נתקפו במכה מסוימת, הם בקו עימות, בבצורת, במשבר כלכלי, מפלים אותם, ההחלטה נגועה בחוסר סבירות.

אבל כדי שכל אחד ממשרדי הממשלה לא יוכל להתחבא מאחורי החלטת הממשלה כאשר הדברים בחצרו, וחוסר הסבירות היא בחצרו, כל משרד ממשלתי חייב, וכל גוף, והסוכנות בכלל זה, חייבים בשיקול דעת על פי קריטריונים קיימים, שנקבעו בהחלטת הממשלה. הממשלה לא טעתה בקריטריונים, בהחלטת הממשלה על שדרות כתוב ששדרות ספגה למעלה ממחצית הפגיעות של הטילים בשטח בנוי באזור עוטף רצועת עזה, לפיכך ניתנות לה הטבות מסוימות.

כלומר, מי שחוטף יותר טילים, מקבל יותר. הקריטריון נקבע. לכן גם משפטית וגם ציבורית משרדי הממשלה לא יוכלו להתחבא מאחורי ההחלטה שלא נקבע שיישובי גוש קטיף לא זכאים להטבות, הם חייבים בשיקול דעת משום שזה התפקיד שלהם, לכן שמו אותם כפקידים חושבים ולא כרובוטים ממלאי הוראות.

מעבר למה שנאמר, עולה שמעבר למה שלא קיבלו, מתחיל תהליך חנק על ידי קיצוץ דברים שניתנו בעבר. זה התהליך החמור שמתרחש. משרדי ממשלה מסוימים מתחילים להנהיג מדיניות חנק על היישובים, כדי לעודד הגירה, כדי לחסוך משאיות ביום הפינוי שהממשלה מתכננת, ובזה חייבים להיאבק.

איפה אתה רואה את זה? חוץ ממשרד החינוך, ראיתי רק בנושא של שפ"י.

הקיצוץ במס הכנסה.

זה לכל המדינה.

נמסר לנו שיש תקצוב של 100% בשנה שעברה, ו-90% השנה. תחנת הזנקה של אמבולנסים שתוקצבה בעבר לא תוקצבה השנה. דברים שניתנו בעבר, לא ניתנו השנה.

מדובר ש-10 מיליון השקל כן יועברו. משרד הבריאות חייב 10 מיליון שקל. זה הולך להסתיים לחיוב.

אנחנו בחודש אוגוסט. זה ייכנס לחוק ההסדרים של שנה הבאה ויקוצץ. אין החלטות, בזחילה יש. לא בהחלטות ממשלה, כי את החלטות הממשלה ראינו.

למדתי שלא צריך להגיד דברים מוגזמים, כי זה ייצור אותם. האשמה הראשית מופנית לממשלת ישראל על החלטה שיוצרת הפליה.

אם עד סוף חודש אוגוסט אם עוד לא שילמו תחנת ההזנקה, זה אומר שמישהו קיצץ דה פקטו בתקציבי היישובים.

משרד הפנים הודיע שלא ייתן מה שמגיע בדין עד היום. 6 מיליון שקלים. זה לא שמישהו הוריד קצת.

אותה בעיה יש גם עם כפר אדומים. כרגע משרד הפנים מתנכל להתנחלויות באופן כללי, לכולן. לא אחת כן ואחת לא. לא הולך לתוכנית ההתנתקות, סתם הוא אנטי התנחלויות. לכן צריך לטפל בעניין משרד הפנים. כאן מדברים באופן ספציפי אם יש התנכלויות לחבל עזה.

נתתי דוגמא שבעיניי היא חריפה מאוד.

השר פורז לא מפלה, הוא מקצץ לכולם. השאלה אם בעקבות תוכנית ההתנתקות יש שרים שאומרים: בהזדמנות זאת, נתחיל לכרסם, שתהיה פחות עבודה.

נתתי דוגמא במשרד הביטחון, שלא מאשרים בביטחון דברים - זה לא על כל יש"ע אלא עזה. נדמה לי שיש עוד דוגמאות, אבל היא החריפה ביותר.

רציתי להציע, ביקשתם ששר הביטחון יעלה הנושא בממשלת ישראל. על מנת שהנושא יעלה בצורה עניינית ומכובדת, הייתי מבקש שהמועצה האזורית תכין נייר מה הבקשות הדרישות והצרכים על סמך החלטת הממשלה על המועצות האזוריות הסובבות לגבי גוש קטיף.

זה קיים. תן לי מה שאתה נותן לכולם.

אני מציע למקד את העניין לדף נייר אחד.

מר גולן מבקש שתוציאו מכתב לשר הביטחון באמצעותו, שבעקבות הישיבה הזאת פונה המועצה לשר הביטחון להעלות שוב בממשלה את הנושא של החלת החלטת הממשלה גם על חבל עזה בהתחשב בצרכים. תעבירו לו, הוא רוצה אסמכתא.

הוועדה קובעת בזה שהחלטת הממשלה נגועה באפליה מוסרית קשה ובאי סבירות. אין ספק כי יישובי חבל עזה נמצאים, הן מבחינה ביטחונית והן מבחינה סוציו אקונומית, במצב קשה, ואולי קשה יותר מאשר היישובים הנכללים בהחלטת הממשלה. לכן מלכתחילה, אם הממשלה היתה צריכה להחליט באופן לפחות שווה, הוא להכליל יישובי חבל עזה בהחלטה. מי שלא עשתה כן, קובעת הוועדה שזה נוגד כל אמות סבירות של צדק וניהול תקין ושוויון כלפי אזרחי מדינת ישראל.

אנחנו קוראים מכאן לממשלה לשנות את החלטתה ולהוסיף את חבל עזה. אנחנו מעבירים את ההחלטה הזאת באמצעות שר הביטחון ואני מציע שתפנו לעוד שרים. זה לא סותר. שר הרווחה ודאי ירצה לערער, הוא בוודאי עושה זאת. אם תהיה פנייה, אולי תרכזו, של שניים-שלושה שרים שיסכימו וזה יהיה בעל חוזק יותר גדול.

הוועדה פונה למשרדים המיוצגים כאן ומבקשת לראות בחבל עזה אזור עדיפות, שבעקבות מצבה הביטחוני היום-יומי הקיים שם, יש להתייחס על-ידי המשרדים בסדר עדיפויות גבוה יותר מאשר כיום. הנושא הראשון זה נושא הטיפול הנפשי החברתי.

אנחנו פונים קודם כל למשרד הבריאות, לבדוק אפשרות איך אותו מכון שהוא טוב, מכון טל, ייענה לבקשות דחופות של אנשי חבל עזה מיידית ולא בהפרש של 3-4 חודשים. עם זאת אנחנו פונים אליכם להעצים, לעבות את כל השירותים שניתנים על ידי משרד הבריאות לפי הצורך, בייחוד הטיפול בבריאות הנפש.

למשרד החינוך אנחנו פונים לתגבר את שפ"י ולהוריד גזירת ביטול תקן הפסיכולוג מה-31.8 אני מבקש שיהיה מכתב לשרת החינוך והמנכ"לית שיציין שבשעה כזאת יש לתגבר את השירותים ובשום אופן לא לצמצם. עם זאת אנחנו קוראים למשרד החינוך לתת יותר בכל הנושאים האלה של יום לימודים ארוך בגני הילדים, של תקצוב המתנ"ס ושירותי הפנאי האחרים, של חודש הלימודים הנוסף ותוכנית הסיוע לבגרות.

אני פונה למשרד הרווחה. קיבלנו פה תשובות טובות מהמשרד, חוץ מדבר אחד - התברר לנו שהעובדים הסוציאליים חסרים.

התקנים נמצאים, הבעיה היא גיוס. הוספנו תקנים.

זאת אומרת אין בעיה של תקציב אלא בעיה של גיוס.

אם המשרד יכול לתת תמריצים חיוביים, נוכל לגייס עובדים מבחוץ.

תבדוק איך לתת סדר עדיפות. אולי צריך לתת הסעה לעובד סוציאלי. יש דברים של עבודה מועדפת. ייתכן שבמצב ביטחוני כזה, קשה לעזור במשכורת, אבל אפשר לעזור בהסעה. אם תגיד לעובד סוציאלי שאתה מעמיד רכב ממוגן הלוך וחזור, זה יכול לעזור. אני לא חושב שהבעיה כספית אלא למצוא הדרך.

מנהל הצוות שלנו יהיה שם מחר, נדבר עם ראש המועצה ומנהל המחלקה לשירותים חברתיים.

לגבי קרן קרב יש למצוא אפשרות להפעיל אותה בגני הילדים.

הזמנתי אותם לדיון אתנו.

לגבי המעונות, להעביר מ-35% ל-55%, זה כבר קשור להחלטת ממשלה. אני לא חושב שמשרד העבודה יעשה לבד את ההפרש בין ה- 55% ל- 35%.

עם כל מה שנאמר שם על ידי משרדי הממשלה והסוכנות, אני רוצה להוקיר המאמצים. בסך הכל יש שיתוף פעולה בין המועצה עם הממשלה, אבל צריך להבין שמדובר במצב שלא היה לנו בחיים. היה מצב דומה בקריית שמונה, אבל זו לא הייתה תקופה כה ממושכה וכה אינטנסיבית. כאשר היתה נופלת קטיושה בקריית שמונה, כל המדינה היתה רועשת והיו נותנים עזרה. פה יש פעילות מתמשכת, יום אחר יום, שעה אחר שעה. צריך להבין שיש לנו כאן חזית, ובחזית צריך לתת יותר. אני מוקיר מה שנעשה עד היום, אבל פונה למשרדים לראות את הנושא הזה כבבת עיניהם ולהגביר סדר העדיפות.

תוסיף להחלטה את משרד הפנים, כי הדברים התפרסמו הבוקר, וגם משרד האוצר בגין הנחות במס. יכול להיות שהם לא הוזמנו לדיון?

זה לא קשור לנושא ולכן הם לא רצו להגיע.

קודם כל ההחלטה היא של הממשלה לכן הוועדה מבקרת את אנשי משרד ראש הממשלה שלא הופיעו לישיבה, היא מבינה בזה שהם לא יכולים להגן על החלטה לא מוסרית ומבישה. עם זאת, אנחנו בהחלט רואים בפרסום היום של משרד הפנים שלא יינתנו מענקים שנקבעו לצרכים מיוחדים של היישובים בהם צרכים ביטחוניים וצרכים הנובעים מהיותם יישובי עימות, וקוראים לממשלה לבטל את מגמתו של שר הפנים מכל וכל, ואין לי ספק שגם הכנסת וועדת הכספים תעשה את שלה לקראת תקציב 2005.

אני מודה לכולם, ומברך את אנשי חבל עזה על עמידתם היום יומית, הגאה, האמיצה. ומאחלים לכם שכל התוכניות על התוכניות יבוטלו לא בתמימות אלא ממש.

הוועדה ננעלה בשעה 11:45