משותפת עליה, חינוך, ילד - ניתוב יתר של תלמידים עולים לחינוך המיוחד

2
ועדה משותפת עליה, חינוך, ילד
8.11.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול
מישיבת הוועדה המשותפת
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות - 160
ועדת החינוך, התרבות והספורט - 323
הוועדה לזכויות הילד - 90
יום שני, כ"ד בחשון התשס"ה (8 בנובמבר 2004), שעה 11:00

ניתוב יתר של תלמידים עולים לחינוך המיוחד.

חברי הוועדה: קולט אביטל-היו"ר
מלי פולישוק-בלוך
מיכאל מלכיאור
מיכאל נודלמן
מרינה סולודקין
גילה פינקלשטיין
יוסי שריד


נכחו: מאיר סבג מפקח חינוך דתי דרום, משרד החינוך
חנה דשבסקי
שרה רויטר מנהלת אגף חינוך יסודי, משרד החינוך
כרמלה איגל מפקחת ארצית, משרד החינוך
אברהם נגוסה
ירון מנשה
בנימין הראל מנהל אגף "תרבות וצעירים", הסוכנות היהודית
רעיה ריגר מנכ"ל פורום הורים – ידידות ועבודה
שלמה קבסה מנהל המחלקה הפדגוגית, עיריית אשקלון
קוסטיסלב גולצמן פורום הורים- ידידות ועבודה
טובה מטלון מדריכה ארצית בנושא אתיופים

דנה גורדון

יפעת שפרכר














ניתוב יתר של תלמידים עולים לחינוך המיוחד

בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה המשותפת של ועדת העליה, הקליטה והתפוצות, ועדת החינוך והתרבות והוועדה לזכויות הילד. זאת ישיבה שנועדה להיות ועדת מעקב בנושא שהוא די כאוב. היתה לי הזדמנות לא רק לדון בנושא אלא גם להיות באשקלון ובמקומות אחרים, להיפגש עם הורים ועם ילדים שכאשר מתעוררת בעיה קטנה הפתרון הקל ביותר הוא להפנות אותם לחינוך המיוחד. סיימנו את הישיבה הקודמת בכך שיהיה מפגש בין הממונה על הנושא בעיריית אשקלון להורים. כיוון שיש לי תחושה שהדבר הזה לא בדיוק הסתייע, וכיוון שההורים טענו שהבעיה לא נפתרה, החלטנו להמשיך בטיפול בנושא הזה. בינתיים מה שקרה הוא שחבר הכנסת יאסינוב הגיש הצעת חוק. אנחנו רואים בהצעת החוק חשיבות רבה.

אנחנו ערכנו דיון ראשוני בחוק היישום שנוגע לחינוך המיוחד ולשילוב ילדים. מתוך הדיון שנעשה בוועדת החינוך, וכפי שאני רואה שעולה מהפרוטוקול, אנחנו לא יודעים מה המצב לאשורו, אנחנו לא יודעים נתונים. אחר כך עוד טוענים שאנחנו מקבלים החלטות גרועות או לא מקבלים בכלל החלטות. אני מצטרפת לדרישה ממשרד החינוך וממשרד הרווחה ליידע אותנו בעובדות. אני לא יודעת מה המצב היום. לא ברור לי איך קובעים לאן הילד הולך.

יש את הצעת החוק שמדברת על ועדות השמה וחובת שימוע. אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת יאסינוב, שמדהים שצריך חוק בשביל דבר כזה. זו בושה שבמאה ה-21 צריך להגיש הצעת חוק בשביל לשמוע את הילד ואת ההורים שלו. אני הייתי מקווה שהחוק הזה יהיה מיותר. אני מבקשת מהממונים על הנושא הזה שיידעו אותנו בנתונים ובדרכי הפתרון לבעיה שעלתה בישיבה הקודמת.

בדיון הקודם הובטח לנו שתהיה בדיקה חוזרת לגבי כל 44 המשפחות. אני לא קיבלתי שום דיווח.

לא היה צורך בישיבה הזאת אם היית מקבל דיווח.

דובר ספציפית על המשפחות האלו. חייבים לתת לנו תשובה לגבי מה שקרה פה. לפי עדויות מסויימות היו דברים מאוד קשים. אנחנו ביקשנו ממשרד החינוך לדווח איך מבטיחים לא להעביר ילדים לחינוך מיוחד על רקע תרבותי או על רקע של שפה. אנחנו רוצים לדעת איך עושים שינוי מערכות כדי להבין תרבות ושפה של אוכלוסיות שונות, איך דואגים לגשר על הפערים התרבותיים לגבי העתיד. גם פה ציפיתי לקבל תגובה חזרה ממשרד החינוך. היתה נכונות של משרד החינוך לטפל בעניין ולחזור אלינו. גם בעניינים האלה לא שמעתי שום דבר.

כל יום שעובר גורם נזק לילדים. הפגיעה קשה מאוד. אנחנו בישיבה הקודמת שמענו מבחור על כך שכשהוא היה ילד הוא הופנה לחינוך המיוחד וכמעט כל חייו הלכו לאיבוד. אנחנו יכולים להציל ילדים. אני לא יודע אם נצליח להציל את כולם, אבל מישהו כן נוכל.

אני לא חושב שהחוק מיותר, כי העניין הוא בחיוב המדינה לעשות את מה שהיא סירבה לעשות במשך שנים. אנחנו שמענו פה בוועדה עדויות על כך שהמערכת סירבה להזמין הורים וילדים לישיבות. איך אנחנו יכולים לחייב את המערכת? רק בחוק.

אני חושב שפחות צריך לדבר, צריך יותר לעשות. אני רוצה לשמוע על תאריך שבו נתחיל להכין את החוק לקריאה ראשונה. אנחנו יכולים לשבת כל יום בישיבות ולדבר, אבל אם לא נקדם את החקיקה אז לא יהיה שינוי. אנחנו לא באים לפה רק כדי לדבר, העבודה שלנו היא לקדם חוקים. אני רוצה לדעת מתי מתחילים לעבוד.

ב19 ביוני הפנינו מכתב לשרת החינוך שבו ביקשנו א. לערוך בדיקה מקיפה לגבי ילדים עולים וניתובם לחינוך מיוחד ברחבי הארץ. ב. לייעל את הטיפול בתלמידים בעזרת מגשרים דוברי השפה. ג. לתת את הכלים הנדרשים. זאת פנייה משותפת של 3 ועדות לשרת החינוך. מאז לא שמענו מילה וחצי מילה. אני מכנסת את הישיבה הזאת משום שלא קיבלנו תגובה. מה התגובה של מערכת החינוך?

ועדות ההשמה זה לא צומת לאיסוף נתונים, כי ההחלטות שמתקבלות בוועדת השמה אינן מתבססות על ארץ המוצא של התלמיד. בפני הוועדה מונחים אסמכתאות של גורמים מקצועיים. אנחנו מודעים לנושא של אבחונים תלויי תרבות. אנחנו נוהגים במשנה זהירות בפרשנות ובמשקל שאנחנו נותנים לאבחונים כאשר מדובר בילדי עולים.

מי הגורם שמוסמך והיה צריך לאסוף את הנתונים?

גם אני שאלתי את אותה שאלה. יש לנו מצבת תלמידים במשרד החינוך, יש לנו מידע על ילדים שלומדים במוסדות שונים עם סמלי המוסד, השאלה היא אם אני יכולה לקבל את האינפורמציה על ילדים עולים. השאלה הזאת נשאלה, גם הבטיחו לי עליה תשובה. אני מתחייבת להעביר..

כמה זמן את מחכה לתשובה הזאת?

ביקשתי את זה לא מזמן. עובדים על זה.

אנחנו נפגשנו פה ב19 ביולי.

אנחנו צריכים לעשות הפרדה בין שני מעמדים. אני מאוד שמחה שוועדת השמה בשיקולים שלה לא לוקחת בחשבון ארץ מוצא.

זה בניגוד למה שאנחנו חושבים.

מועד עלייה, לא ארץ מוצא.

לא יודעים במי מטפלים? לא יודעים שזה עולה? לא יודעים איזה מוצא הוא? זו היתממות.

ההפניה לוועדת ההשמה נעשית על רקע של קשיים אחרים. גם אז ועדת ההשמה מצווה למצות ולבחון את כל האמצעים שנעשו טרום ההפניה ובתהליכי ההפניה. אנחנו חושבים שמקומו של התלמיד, בלי קשר לארץ המוצא שלו, הוא מאוד חיוני והכרחי במעמד הזה. חוק החינוך המיוחד הזכיר אותו בערפול. הוא הזכיר אותו כגורם שיכול להגיש ערר. בוועדת ההשמה הוא הזכיר אותו בצורה לא מחייבת. אני חיזקתי את הנושא של עיקרון ההשתתפות של תלמיד. זה מצריך שינוי חקיקה שיחייב בלי סימני שאלה. אני בעצמי נוכחתי בוועדות ההשמה שבהן ישבו תלמידים. בוועדות ערר נוהגים לזמן אותם יותר.

למה את לא מיישמת את זה?

יש חוזר מנכ"ל.

אני אומרת לכם על מהלכים שאנחנו עושים.

אתם בחוזר מנכ"ל יכולים לחייב.

בחוזר מנכ"ל הקרוב החלטנו להוציא הנחיה מאוד ברורה שתחייב, אנחנו רק רוצים שיהיה חוק כדי שאפשר יהיה לחייב.

אתם יכולים לחייב.

ברמת חוזר מנכ"ל אנחנו משתדלים לחייב.

את אומרת שחוזר מנכ"ל הפסיק להיות גורם קובע במשרד החינוך.

חוזר מנכ"ל לא יכול לעמוד בסתירה לחוק. חוזר מנכ"ל מדגיש את עיקרי החוק.

אבל אין שום סתירה. החוק לא אומר לא להביא ילד.

לא עשינו זאת עד עתה ברמה של חיוב. בעדכון חוזר מנכ"ל רשמנו לפנינו..

מתי יוצא חוזר מנכ"ל הבא?

אנחנו מחכים עם החוזר הזה לאישור תקנות שמדברות על הפניה לחינוך מיוחד במסלול מקוצר של ילדים עם לקויות מובהקות.

זה לא שייך אחד לשני.

ההמלצות של ועדת רוט-לוי הוגשו לפני למעלה משנה.

חוזר מנכ"ל לא יוצא מרגע לרגע.

אבל זה כבר למעלה משנה מאז שהוגשו ההמלצות.

אנחנו נתקלים שוב ושוב בסיפור של היתממות ובירוקרטיה. אפשר היה לקבל את הנתונים ביום, ביומיים, לא צריך היה לטחון על זה 6 חודשים.

אי אפשר לקבל את הנתונים האלה מהמקור שלנו, כי בוועדות ההשמה אין לנו מידע כזה.

אתם לא יכולים לפנות למנהלי בתי-ספר כדי לדעת את המידע הזה?

לא כתוב לכם מתי הילד עלה לארץ?

בזמן הקרוב ביותר יהיו נתונים. את האינפורמציה היחידה שיכולנו להוציא העברנו בזמנו לוועדת החינוך. העברנו נתונים על ילדים שנמצאים במוסדות של חינוך מיוחד. אנחנו לא גוזרים את הפלחים בחינוך מיוחד לפי ארץ מוצא.

אתה אחראי על קליטת עלייה. לך צריך להיות אינטרס לתת טיפול לילדי עולים כך שבגלל הלקויות שלהם, בגלל העדר יכולת לתפקד בשפה העברית הם לא יופנו אוטומטית לחינוך המיוחד. מה אתה עושה בעניין הזה?

קיבלנו נתונים אך ורק על ילדים שנמצאים במוסדות של חינוך מיוחד. קיבלנו נתונים שמראים שהפרופורציות הן בדיוק כמו לגבי שאר ילדי ישראל.

גם בדיון הקודם דיברו על כך שאין טעם לדבר על סטטיסטיקות בנושאים האלה. במעמד של ועדת ההשמה אנחנו מוצאים את עצמנו מאוד ממוקדים וזהירים, על אחת כמה וכמה כשמדובר בעולים חדשים. בבית ספר מוריה באשדוד יש אכלוס מאוד גבוה של ילדים עולים חדשים. כ-8 ילדים הופנו לוועדות ההשמה. בסופו של דבר רק ילד אחד הופנה לחינוך המיוחד. היד אינה קלה. הרגישות שלנו בעניין הזה היא מאוד רבה. קשה לשכנע כשאתם רוצים לראות מספרים ארציים, אבל מקומית כאשר נבדוק ונדרש לבדיקה אתם תראו שאנחנו נעמוד מאחורי התפישות האלו באופן שיטתי.

נפגשתי במהלך הקיץ עם הורים ועם ילדים. הבנתי שלפחות לגבי כמה מקרים ניסיתם להגיע לאיזה שהוא הסדר או פשרה כך שבמקום להפנות שני ילדים ממשפחה אחת הפניתם ילד אחד.

אני יודע על מקרה בו בית משפט קבע שההפניה שלכם לא היתה נכונה.

ההחלטה של בית משפט נמצאת ברשותי, אני אשמח לתת לך אותה לעיון. בית המשפט שיבח את מה שעיריית אשקלון עשתה. לגבי העניין שפטרנו אחד משני ילדים, אז אחד סיים את לימודיו היסודיים והוא עולה לחטיבה רגילה, ולגבי השני הגענו לפשרה. הגברת רעיה ריגר, שיושבת כאן לידי, ייצגה את המשפחה. ישבתי איתה לגבי הנושא הזה.

אני אתן לכם תמונת מצב של אשקלון. ריכזתי את כל החינוך המיוחד שלנו באשקלון. יש לנו סך הכל 683 תלמידים בחינוך המיוחד.

מתוך כמה תלמידים?

26 אלף. 59 ילדים מתוך 683 התלמידים שנמצאים בחינוך המיוחד הם עולים. אלה נתונים בדוקים. חבר הכנסת מלכיאור, ב21 ליולי נשלח מכתב לגברת רעיה ריגר בו התבקשו השמות. לא קיבלנו שמות. ב-11 לאוגוסט נשלח מכתב לממונה על החינוך באשקלון, מר לוי שפרן, על כך שמר קבסה רוצה לפתור את הבעיות, אבל עד היום לא קיבלנו שמות. ב-16 באוגוסט נשלח מכתב נוסף. עד לרגע זה שום רשימה לא התקבלה. בינתיים היו טפטופים. אני לוקח כל בעיה של ילד עולה. אני אשמח מאוד שיהיה נציג שישב איתי בוועדות השמה על כל ילד עולה. אני אשמח ואברך על זה שלא תתקיים ועדת השמה בילד עולה אלא רק כשישתתף בה נציג עלייה.

למה לא ההורים?

ההורים מצויים.

אני מבקשת לדעת מה קרה לגבי 44 המקרים שדיברנו עליהם. האם נתתם שמות, האם סימנתם אנשים?

הארגון שפועל באשקלון אסף 43 תלונות של משפחות על מערכת החינוך.

לא כולם של חינוך מיוחד.

אנשים לא מוכנים לשבת מול גורם שמדבר בשפה שונה, לכן הם ביקשו שיהיה מישהו מנציגי הארגונים או מהמשפחות.

זה לא נכון. אני אישית פניתי אליכם בבקשה לקבל את הטלפון של אותה גברת שהיתה בוועדה הקודמת. כשנפגשתי איתה היא אמרה לי שהיא לא נתנה לכם רשות לתת את הטלפון שלה.

אם המשפחות לא מוכנות למסור לאף אחד את השמות, איך אפשר לטפל באנשים?

הם פשוט מבקשים בפגישות של נציגי הארגונים העולים.

ואם הם לא רוצים?

אז היא פעלה לבד.

אי אפשר להיכנס לכל מקרה לגופו. איך אתם מצפים מהעירייה שתטפל אם אין שמות?

נתנו 4 שמות של 4 משפחות.

לא קיבלתי כלום.

הכל זה פועל יוצא של נחרצות הממונים. זו כל התורה כולה. התעוררה פה שאלה לגבי מעמדו של חוזר מנכ"ל. אני מבחין אצל אנשי משרד החינוך במידה מסויימת של נרפות. שרת החינוך צריכה להחליט שחשוב לה שבוועדות ההשמה יתקיימו כללים מסויימים, כמו הכלל שאומר שבכל פעם שחורצים גורלו של ילד יהיו שם הוריו.

זה תמיד.

הכללים מאוד פשוטים. בכל ועדת השמה יהיו ההורים, יהיה הילד ויהיה נציג נוסף מאותה העדה. אני מאוד מתרשם מהרצון שלכם לשמור על צנעת הפרט כאשר זה נוח לכם. במקרים אחרים דורסים את צנעת הפרט. אם יש נציג של אותה עליה שמקל על הקומוניקציה, ישנם ההורים וישנו הילד, אז יצאנו ידי חובתנו.

היא אומרת שהכל קורה.

זה לא קורה. אני זוכר איך התנגדתם בשעתו להנחיה שלי שיהיו בכל ועדת השמה נציגים של העולים מאתיופיה. הסברתם לי באותות ובמופתים שאי אפשר לגלות בכל הארץ 10 אנשים מהעדה האתיופית שיהיו במעלתכם, במעמדכם ובתבונתכם.

השגנו הרבה יותר.

הבירוקרטיה רעה. יש התנגדות לכל שינוי, בעיקר כאשר אנשים מרגישים שיש להם איזה שהוא מונופול בעניין מסויים. אני זוכר שאמרתם לי אז שאין 10 אנשים בכל הארץ מבני העדה האתיופית. בוועדת ההשמה צריך להיות חבר מהעדה הרלוונטית לעניינו של הילד, ההורים של הילד והילד עצמו. אז אין צורך בחוק, למרות שאני בעדו.

למה אתם לא מזמינים כחובה את התלמיד עצמו?

אני מברך על היוזמה של החקיקה, כי בלי חוקים זה לא ילך. במקום לעזור לעולה, יש פתרון של לדחוף אותו לחינוך מיוחד. אני מחזיק פה רשימה של 15 ילדים מבית ספר מוריה באשדוד שכולם הופנו לחינוך מיוחד ללא התייחסות של ארץ מוצא, ללא התייחסות של קודים תרבותיים, ללא התייחסות למצב המשפחה בתאריך העלייה.

תעביר לנו את הרשימה, נטפל בזה.

אנחנו מטפלים באוכלוסייה הזאת ברחבי הארץ. אין לאנשים מספיק אמצעים להתמודד מול המערכת ברגע שהם מופנים לוועדת השמה. כאשר ילד מופנה לוועדת השמה, ההורה צריך לשלם על אבחון. מערכת החינוך הרגילה צריכה לשנות את כללי המשחק לגבי לימוד עברית, במיוחד בכיתות של בתי ספר יסודיים. חייבים להחזיר את הנושא של מגשרים דוברי שפה. אני לא קיבלתי תשובה מהמערכת לגבי מגשרים דוברי שפה.

אחרי שכתבנו ולא קיבלנו שום התייחסות, באנו בעצמנו למר קבסה שלקח אותנו למר שפרן.

אתם הגעתם עם 43 שמות?

מר שפרן לא היה מוכן לשבת איתי, הוא רצה שאני אביא את האנשים שמדובר עליהם. הבאנו 4 מקרים כדוגמה. על המכתב ששלחנו קיבלנו תשובה בשבוע שעבר. גם במכתב שהוא שלח לנו הוא מתנה התניות כדי לשבת איתנו.

זה חמור מאוד.

כתבתי במכתב שכל רגע שעובר זה לרעת הילדים.

אין לי מושג מי סגן ראש העיר, גם מעולם לא שמעתי את שמו, אבל אני לא חושב שסגן ראש העיר הוא כתובת לעניין הזה. זה בכלל לא שייך לסגן העיר. הוא לא סמכות מקצועית. גם לא באים בשם אחרים בעניין זה, אלא כל משפחה צריכה לבוא בשם עצמה. יש פה בכל זאת דברים דיסקרטיים.

אבל אף אחד לא מטפל בזה.

המשפחות צריכות ללכת לוועדת ההשמה.

מר קבסה, אם אתה הכתובת, ואנחנו הטלנו עליך בוועדה הזאת לשבת עם 44 משפחות, למה אתה שולח אנשים לכתובת הלא נכונה?

תתאר לעצמך שמישהו היה רוצה להביא לשר החינוך את הבעיות הפרטניות. שר החינוך מוסמך לקבוע? עם כל הכבוד לשר החינוך, הוא זה שיחליט? הוא יסתכל על הילדים ויחליט? הוא יגיד שזה כן וזה לא? איזה כללים אלה בכלל?

מר קבסה, לא אמרת לנו את כל האמת.

המכתב שלכם נשלח לראש העיר שלנו. ראש העיר הפנה את המכתב לממונה על החינוך בעיר. כמו שפה אף אחד לא יורד לפרטים, גם ראש העיר לא יוצר קשר עם כל פקיד אלא יש ממונה על החינוך בעיר. הוא הפנה את המכתב לממונה על החינוך שהוא מר שפרן. מר שפרן קרא את המכתב, ראה שיש 43 משפחות. הוא זה שנכנס לתמונה. הוא ביקש לקבל את השמות, אבל הם לא ניתנו לו.

מה סגן ראש העיר יכול לעזור?

אני כיושב-ראש השמה לוקח על עצמי לטפל בילדים שיש איתם בעיה.

תקבע יום שבו תוכל לקבל את כל המשפחות.

אפשר לפתור את העניין של אשקלון. הבטיח פה שלמה קבסה לקחת על עצמו..

אבל הוא הבטיח גם פעם שעברה.

מובטח פה שבכל הפגישות יהיו ההורים, יהיה הילד ויהיה נציג של העמותה. זה מקובל על שלמה. אני חושב שזה מקובל על כל הצדדים. בזה פתרנו את הנושא הפרטני.

מקובל עלי שנשב ונסיים את הסיפור הזה. עם מר קבסה מצאתי שפה משותפת. הבעיה היתה עם מר שפרן.

התעסקתי בנושא הוצאת ילדים מהבית בשגגה. אם יש רצון להוציא ילד מהבית או להעביר אותו מבית ספר נורמאלי לחינוך מיוחד, אז המערכת תעשה את זה. היא לא מבינה בעיות של שפה, היא לא מבינה בעיות של מנטליות. אני לא יכולה לדבר היום על 40 משפחות. היו לי כמה תלונות מאשקלון. ראיתי שאמא בגלל כל הלחץ של המערכת חלתה במחלת נפש. אני לא מדברת על השיטה שהם הציעו. למה ללכת לסגן ראש העיר? פניתי בנושא הפרטני למשרד החינוך, למחלקת החינוך של עיריית אשקלון, אבל לא ראיתי רצון להבין או לפתור את הבעיות.

אני רוצה למחות על כך שיש לנו רפיון. הילדים מאוד חשובים לנו.

יש שגיאות.

יש שגיאות שצריך לטפל בהן. כל מי שמכיר אותי יודע שכשמגיע לשולחני אני עושה מעשה. יש לנו בחינוך היסודי הקפדה מאוד גדולה על מילוי הטופס של העברה לוועדת השמה. הוא צריך להוכיח שהוא עשה הרבה מאוד דברים לפני שהוא שולח את הילד לוועדת השמה. לפעמים בית ספר פונה לוועדת השמה לא כדי שיוציאו את הילד מבית הספר, אלא כדי שיתנו לו עצות איך לנהוג עם הילד.

לכן מוזר לנו שלא מזמינים את הילד לוועדה.

צריך לשקול טוב מאוד אם הילד רוצה ואם הוא מסוגל לעמוד..

אני מזמינה ילדים לכנסת.

אני לא אמרתי לא להזמין, אמרתי להשאיר את זה לרצונו של הילד. לפעמים ילד רוצה, לפעמים ילד לא רוצה.

אנחנו לא מבקרים את כל המערכת על כל מה שהיא עושה. יש לנו פה מידע על כך שלפעמים כדי לפתור בעיה של ילד מעבירים אותו לחינוך המיוחד. אני לא צריכה להזמין את הילדים האלה לפה, כי ראיתי אותם במו עיני באשקלון. אנחנו צריכים לטפל במקרים שמגיעים בשגגה לחינוך המיוחד.

אנחנו נמצא בעיות כאלו בכל הארץ. השאלה מתחילה לא כאשר מגיעים לוועדת ההשמה, אלא במשאבים שעומדים לרשות החינוך היסודי כדי להתמודד עם בעיות. אני אומרת את זה כי אני עובדת עם קבוצה של פסיכולוגים מאמריקה הלטינית שבאים לעבוד בארץ. אני מציעה להשקיע מאמצים באנשים שהם דו-לשוניים, שיכולים לזהות בעיות לשוניות. מדובר בבעיות שבשפת האם הן בעיות מאוד קלות, אבל במעבר משפת האם לשפה חדשה הן נהפכות לבעיות מאוד קשות. צריך מומחים לזה. אפשר לעשות את זה בחינוך היסודי, זאת שאלה של משאבים.

לתיוג יש השפעה לטווח מאוד ארוך. זה יכול להיות חינוך מיוחד, או כל תיוג אחר. לכל התיוגים האלה יש השפעה שהיא הרבה מעבר לתקופת החינוך היסודי. יש צורך להשקיע משאבים.

את יכולה להגיש לנו נייר בנושא הזה?

כן, אני יכולה.

זה עניין של סידרי עדיפויות בתוך המשאבים הקיימים.

אני יודע שיש חריצות מאוד גדולה בניסיון לחפש את הנתונים. מדובר ב2000 שעות השתלמות להכרת התרבויות השונות, למפגש הבין-תרבותי, להבנת הילד שבא מתרבות אחרת. יש מאמצים גדולים והרבה מאוד משאבים להגדלת מספר המגשרים. מספר המגשרים גדל. המגשרים יושבים בוועדות ההשמה. התחילו השנה באוניברסיטאות גם קורסים להוראת עברית כשפה שנייה. מתחילה פה להיווצר מערכת לטווח ארוך ולטווח קצר, שעונה בדיוק על הדברים האלה. זה דבר שלא נעשה ביום. עלינו ב30% במספר המגשרים. זה לשנה אחת. יש קרוב ל-100 מגשרים לאתיופים.

זה המגשרים שלכם?

הרוב הם שלנו.

כמה מגשרים דרושים?

בסביבות 180 מגשרים. ישנם כ-100.

3 הוועדות דורשות משרת החינוך לכלול הוראה מיידית בחוזר המנכ"ל הקרוב שאומרת להזמין לוועדות ההשמה את הילד, את הוריו ואת נציג אותה העלייה בכל דיון, על-מנת להחליט אם הילד הוא בעל צרכים מיוחדים. הוועדות דורשות מהשרה לבחון שנית את הקריטריונים להעברת התלמידים העולים לחינוך המיוחד.

אנחנו פונים אליך, מר קבסה, לקיים דיון משותף עם ההורים ועם נציג העלייה. אם יש צורך אתה יכול להיעזר גם בנציג משרד הקליטה. אנחנו מבקשים מכם לחזור אלינו תוך חודש עם תשובות לגבי 43 המקרים.

אפשר לקבל את השמות?

תשבו עם ההורים, הם יתנו לכם את השמות.

אני מציע שהאנשים מאותה עלייה יהיו חברים בוועדות ההשמה, לא במעמד של מגשרים.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15