הצעת חוק איסור מימון טרור, התשס"ג-2003

5
ועדת החוקה, חוק ומשפט
10.11.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 322
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, כ"ו בחשוון התשס"ה (10.11.2004), שעה 9:00

הצעת חוק איסור מימון טרור, התשס"ג-2003.

חברי הוועדה: מיכאל איתן – היו"ר
רוני בר-און
זהבה גלאון
רשף חן
אליעזר כהן
יצחק לוי
אופיר פינס-פז

עו"ד לבנת משיח - משנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים
עו"ד סיגל גולן-עתיר - משרד המשפטים
דני גבע - משרד ראש הממשלה
עו"ד רואי דיק - המועצה לביטחון לאומי
עו"ד יצחק וכטל - משרד הביטחון
רחל גוטליב - סגנית היועצת המשפטית, המשרד לביטחון פנים
רפ"ק יהודה טברסקי - ראש חוליית הלבנת הון, המשרד לביטחון פנים
נצ"מ אלינוער מזוז - עוזרת ליועצת המשפטית, המשרד לביטחון פנים
סרן אוסנת בן צבי - רמ"ד תשתית בדבל"א, משרד הביטחון
עו"ד אורנה ואגו - בנק ישראל
עו"ד אריה יוסקוביץ - בנק הפועלים, איגוד הבנקים
עו"ד טל נד"ב - איגוד הבנקים
עו"ד יהודה שפר - ראש הרשות לאיסור הלבנת הון
עו"ד לילה מרגלית - האגודה לזכויות האזרח

סיגל קוגוט

דורית ואג

תמר שפנייר


הצעת חוק איסור מימון טרור, התשס"ג-2004

אני פותח את הישיבה. על סדר היום - הצעת חוק איסור מימון טרור, התשס"ג-2003. זאת הישיבה ה-16 בנושא החוק הזה. אבקש מסיגל להסביר לי מה השינויים ואלה סעיפים נותרו במחלוקת.

הישיבה הזאת נועדה לסיום החוק. מאז הישיבה הקודמת ניהלנו שיחות והגענו להסכמות, אני רוצה לתאר את השינויים שנעשו. במקומות שיש צורך בדיון בוועדה, אתאר את העניין. יש מקומות השארתי שתי גרסאות כי עלו גם נקודות שהתחדדו אחרי ישיבת הוועדה. יש גם שינויים שהם רק שינויי נוסח.

השינוי הראשון, לדעתי זה חידוד ולא תהיה פה בעיה. בסעיף ההגדרות, ההגדרה של "מעשה טרור" - הנוסח הקודם לא היה מספיק בהיר כי המעשה כולל גם מעשה, גם תכנון וגם איום. השאלה מה מאפיין את זה כשמדובר באיום. הכנתי פה שתי גרסאות; לא היה ברור לי בדיוק מה הוועדה החליטה, למרות שמבחינה מעשית, כפי שאני מכירה את ההפעלה על-ידי התביעה לא יהיה הבדל, אבל מבחינה עיונית יכול להיות שצריכים להעדיף את גרסה ב'. גרסה א' אומרת שאם היה איום במעשה, כשהמעשה עצמו יכול לגרום לסכנה או לשיבוש בשירותים והיה איום במעשה הזה, מדובר במעשה טרור. הגרסה השנייה אומרת שהאיום עצמו צריך שיהיה בו פוטנציאל לפגיעה. בדרך כלל, באיום עצמו יש פוטנציאל לפגיעה בשירותים - אם אתה מסיט מטוס ממסלולו בגלל איום, יכולה להיות גם פגיעה בחירות אם האיום מצריך שמירה יותר הדוקה על אדם או שהוא לא יכול להתנועע. אני מניחה שבדרך כלל איום כשלעצמו, אף פעם לא תהיה בו פגיעה ממשית בגוף או בחיים. מעשה טרור - יש בו פגיעה ממשית.

ממילא איום שמקיים את תנאי הסעיף יהיה מעשה עבירה, אז למה צריך את ההבחנה הזאת?

רוצים להדגיש - ואני חושבת שזה נכון - שמעשה טרור זה גם המעשה, גם התכנון וגם האיום, ובלבד שמתקיימים הפרמטרים שצריכים להתקיים; שזה לא אדם שעומד על הגג עם רובה על הגג ואומר: "אם לא תקצצו את הקצבאות, אני אהרוג מישהו".

עשינו הבהרות נוסח גם בהגדרה של "נשק", אבל אלה רק הבהרות נוסח. זה מוסכם.

מה שמוסכם, אין צורך לפרט.

יש מחלוקת בסעיף 4. הבנקים מבקשים להעלות לדיון סעיף שאני הסכמתי להכניס לבקשת הממשלה - סעיף (ב). אני לא אומרת שאי אפשר להחליט אחרת, אבל הנוסח משקף את מה שהוחלט בוועדה. בוועדה הוחלט שההליך של תקיפת הכרזה לפי החוק הזה יהיה בוועדה מייעצת עם עתירה לבג"ץ, ולא תהיה אפשרות בהליכים בבית משפט לפי החוק הזה, כלומר בהליך פלילי אם מוגש כתב אישום. יש טענה של הבנקים שהסעיף שהוספתי על מנת להבהיר את זה - כי זה מה שהוחלט ממילא - אין בו צורך.

גם בלי הסעיף הזה, זה כך אם נלך לפי האנלוגיה שלך.

אז יש שאלה פרשנית. הנקודה הבאה בסעיף העבירות, בעבירה של המודעות, שהיא עבירה לפי סעיף 9. אני כתבתי פה שתי גרסאות להגנה. אנחנו דיברנו על מצב שבו אדם עושה פעולה ברכוש, מצב של עצימת עיניים. במצב של ידיעה אין שום הגנה.מוסכם על הכל שצריכים לתת הגנה מיוחדת במצב של עצימת עיניים, השאלה איך לנסח את המצב של עצימת עיניים.

הנקודה הרביעית שצריכה דיון, זאת התחולה שעשיתי לחוק איסור הלבנת הון. פה אין מחלוקת רצינית, אבל אתאר אותה בכל זאת. זה בעניין העיצומים הכספיים.

עכשיו אני רוצה לדעת מה המחלוקת הכי קשה מכל ארבע הנקודות שציינת. מכיוון שהיום זאת הישיבה האחרונה על החוק הזה, אני רוצה לדעת באיזה נושא הוויכוח הוא הכי גדול ובין מי למי.

יש מחלוקת קשה עם הבנקים בסעיף 4 - דרך תקיפת ההכרזה.

אני בעד להוציא את הסעיף הזה.

אין זכות שהיא לא מוגבלת לפעמים. זה לא שפה שללו את זכות הגישה לערכאות, נכון שיש כאן הגבלה מסוימת. הבעיה היא האם לשנות את החלטת הוועדה – ולמר יוסקוביץ יש טעמים למה לעשות זאת – שלפיה תקיפה של הכרזה על אדם או על ארגון כארגון טרור תהיה רק בוועדה מייעצת עם עתירה לבג"ץ ולא תיתכן בהליך חילוט או בהליך פלילי, בתקיפה עקיפה של בטלות ההכרזה.

אני רוצה לחזור שוב על כל הסיטואציות בשני המקרים. יש לנו מצב של הכרזה, היא מאפשרת את החילוט.

הכרזה מאפשרת כמה דברים. ראשית, היא פרמטר בעבירה. היא מאפשרת העמדה לדין של מי שמעביר רכוש למי שהוכרז עליו שהוא ארגון טרור או פעיל טרור. אני יכולה להעמיד מישהו לדין ולהגיד: העברת רכוש לארגון מוכרז. ואז בהליך הפלילי, תוך כדי בירור האשמה, הוא יגיד: ההכרזה הזאת לא שווה כלום. זה אומר שהשאלה על תוקף ההכרזה תתברר בבית המשפט הפלילי ולא בוועדה המייעצת ובבג"ץ. זה הנפקא מינה. נכון שבמהלך של הליך פלילי יכול להיות שבית המשפט גם יפעיל אמות מידה אחרות כי הוא נמצא בתוך משפט פלילי. ואם אתה הולך אך ורק בוועדה המייעצת ובג"ץ - -

מה הגרסה כרגע?

הגרסה כרגע היא, שהוועדה החליטה שזה יהיה אך ורק ועדה מייעצת עם עתירה לבג"ץ ולא בהליכים פליליים.

ואם בכל זאת יש הליך כזה, אפשר לפנות לוועדה המייעצת?

כן. לא הגבלנו בזמן, בכל עת שאדם נפגע, הוא יכול לפנות לוועדה המייעצת.

כלומר, את מציעה שני הליכים מקבילים.

להיפך, הוועדה החליטה שלא יהיו שני הליכים. שיהיה רק הליך של ועדה מייעצת ובג"ץ. הבנקים הם נגד זה.

אני מבקש שנשאיר את זה כמו שקבענו, ונתקדם לנקודה הבאה.

אנחנו נגד זה. מדובר בתקיפה של ההכרזה על ארגון טרור, אם ההכרזה היתה כשרה - -

רבותיי, עברנו את הנושא, אני לא מתכוון להוסיף עוד ישיבה אחת. 16 ישיבות אני יושב פה בנושא הזה, יש לנו עוד דברים לעשות. זה פשוט לא ייתכן.

הנקודה הבאה, עניין ההגנה. הוועדה החליטה שאין דינה של ידיעה כדינה של עצימת עיניים. ההבחנה הזאת נעשתה בגלל ההכבדה על חיי המסחר. הדבר הזה מהווה חריג לדין הפלילי, ולכן צריך מאוד להיזהר ולדקדק בו. לכן הכנתי שתי גרסאות. ככלל, עצימת עיניים שקולה - לא זהה אבל שקולה - מבחינת השליליות שלה לידיעה, ולא היינו רוצים לשבש את הכלל הזה. יחד עם זאת, בגלל שבעבירה כאן יש הגנה של דיווח, יש מצב שייתכן שתהיה הכבדה מאוד גדולה בצד העסקי שלא תאפשר לאדם לדווח. כי כאשר הוא יושב בתור ויש המון אנשים בתור, גם אם חושד ברמה מסוימת – והחשד לא צריך להיות ברמה מאוד גבוהה, העיקר שלא יהיה חשד שלא מחזיק מים – אם הוא יתחיל לברר על כל דבר, ולפעמים אתה יכול לסמן אוכלוסיות ולהתחיל לברר, אתה לא תוכל לקיים חיי מסחר תקינים.

לכן יש פה שתי גרסאות. מבחינת הרציונל של הדין הפלילי, גרסה ב' יותר מתיישבת עם הרציונל. זאת משום שגרסה א' אומרת שכל מצב של עצימת עיניים יש בה הגנה. גרסה ב' מדקדקת כאן אומרת: זה לא ייחשב עצימת עיניים אם היה קשה לו לברר. זאת הסיבה שבגלל רוצים לתת לו את הפטור. אם היה קשה לו לברר או לדווח בגלל הכבדה על חיי המסחר, לא ייחשב הדבר כעצימת עיניים. בצורה הזאת, מצד אחד אתה לא שובר את הכלל שככלל עצימת עיניים שקולה למודעות. אתה פשוט אומר שזאת לא עצימת עיניים.

מבין כל הגורמים כאן, מי בעד גרסה א' ומי בעד גרסה ב'? אני מבין שאת מעדיפה את גרסה ב', מי מתנגד לזה?

הבנקים מתנגדים לגרסה ב'.

אנחנו בעד גרסה ב', הבנקים ודאי רוצים את גרסה א'.

גרסה א' היתה הגרסה שאתה הצעת.

אני מוכן לכופף את דעתי בפני היועצת המשפטית. היא ישבה על זה הרבה שעות ואני סומך עליה. אלה לא פערים כל כך גדולים, אז נשאיר את גרסה ב'.

על הסעיף הזה לא מדברים?

לא, גמרנו, קיבלנו את גרסתה של היועצת המשפטית בהסכמת חברי הכנסת. זה כאילו הצבעתי כבר.

אפשר לומר משהו?

אני אסכים לפתוח הוויכוח לאחר שנצביע על החוק. היום, אם נספיק להצביע ויישאר זמן, נחזור לדון בסעיף הזה ונוכל להתווכח. עכשיו אני לא רוצה לשמוע. אנחנו עוברים לסעיף 48.

סעיף 48 קשור לסעיף הקודם. אני חושבת שכאן הגרסה הנכונה היא דווקא זאת שהולכת לצד הבנקים, היא משלימה את הסעיף הקודם.

קודם כל זה לא בנקים, יש שם גופים מדווחים. זה כמעט כל המשק הפיננסי.

אני אומרת שאתה מייצג את העניין, אני לא אומרת שזה חל רק עליכם. הסעיף הזה עוסק בהחלת סעיפים מחוק הלבנת הון על החוק הזה - סעיף שהצעתי שתי גרסאות, למרות שאתמול דיברתי עם הממשלה ואני לא בטוחה שתהיה פה מריבה גדולה. בחוק איסור הלבנת הון יש פרק של עיצומים כספיים, ובעצם זאת דרך המלך לאכוף את חובות הדיווח על גופים מדווחים, להבדיל מאדם פרטי שעליו אין מקום להחיל עיצום. העיצום הוא גם בסכום מאוד גבוה - 200 אלף שקל. אבל לגבי גופים מדווחים יש ועדת עיצומים לפי חוק איסור הלבנת הון, ואם הם לא מדווחים לפי הצווים שיוצאו לפי החוק הזה ולפי החוק ההוא, הם מקבלים עיצומים כספיים. האכיפה היא כלכלית, היא קשה, היא בלי קלון אבל היא מאוד אפקטיבית. כאן השאלה היא מה היחס בין העיצום לעבירה, כי - בגלל שבחוק הזה יצרנו עבירה של אי דיווח - אותה התנהגות יכולה ליצור גם את העבירה וגם את העיצום, ולחילופים גם שני עיצומים, לפי חוק איסור הלבנת הון ולפי החוק שלנו. אני הצעתי פה הוראות שמסדירות את היחס. היחס אפשרי בשני מישורים – במישור שתאמר: אם שילמת עיצום ואחר כך העמידו אותך לדין, יחזירו את העיצום. היחס אפשרי גם במובן שאם המדינה חשבה שזאת לא סיטואציה חריפה והלכה נגדך בעיצום, לא יעמידו אותך לדין על העבירה של הדיווח. אם הסתבר אחר כך שעשית עבירה במטרה לסייע לטרור, זה לא יעזור, אבל על העבירה של אי דיווח לא יעמידו אותך לדין. במקרה זה אני חושבת שצריכים לקבל את הגרסה השנייה. אני חושבת שהעבירה של אי דיווח היא גם כך קשה, בדרך כלל היועץ המשפטי יוציא כאן הנחיות מתי הולכים לכל מסלול. הבנקים, כשהם בוועדת העיצומים, חושפים הרבה חומר כדי להתגונן ואפשר יהיה להשתמש בו אחר כך. אני חושבת שכאן צריך ללכת לגרסה השנייה.

לא ברור שמדובר רק על סעיף 10.

בנוסח ששלחתי אתמול כתבתי: לא יוגש נגדו כתב אישום לפי סעיף 10. זה כתוב בצורה ברורה.

הנושא האחרון הוא הוראות התחילה, תקופת המעבר. הבנקים ביקשו שנדון בתקופת התארגנות שהם צריכים לבניית מערכת מחשובית שתתריע על שמות של אנשים שיוכרזו, מבחינה פונטית, ועל הדרכת העובדים כי יש כאן סעיף של אחראי שצריך להדריך את העובדים. לכן הם ובנק ישראל מבקשים - והם מבקשים לנמק זאת – תחילה יותר מאוחרת של החוק.

מתי, כשייגמר הטרור? כמה זמן הם מבקשים?

הם מדברים בערך על שנה.

כמה החוק מציע?

החוק לא מציע. אם לא נקבעת תחילה מאוחרת יותר, החוק חל מיידית.

זה לא מדויק. צריכים להיקבע כללים, ובכללים אפשר שבנק ישראל יקבע את המועד. לא צריך לקבוע את זה בחוק.

אלה הצווים. בוא נדבר קודם על הצד המהותי.

תראו מה הבעיה. עוררתי את זה בפניך בישיבה הראשונה, אדוני היושב-ראש, ואמרת שזה יוסדר בתקנות. הבעיה היא שכאשר אנחנו מתמודדים עם רשימת שמות שמיובאים מחו"ל, ויש שיטות שונות לכתוב אותם, אין לזה ערך בלי התמודדות מחשבית, אין יכולת לקלוט ולהתמודד עם זה בצורה ידנית. חייבים שתהיה מערכת שיבנו אותה; עבדנו על מערכות מקבילות בנושאים אחרים מול המשטרה ויהודה שפר. אנחנו צריכים תקופת בנייה אחרי שנראה מה התקנות רוצות, כי את כל הנושא הטכני השארנו לתקנות ולצווים. לאחר מכן יצטרכו לשבת אנשי המקצוע ולהתחיל לבנות את הדבר הזה. יש גם עבירה ספציפית – בסעיף 9(א)(3) – שלפיה עצם העברת רכוש לארגון טרור מוכרז זאת בעיה. כל עוד הרשימה לא הוגדרה, השמות לא נבנו בצורה שיכולים להתמודד איתם אחד לאחד, בינתיים עוד לא עשינו שום דבר בקטע הזה. אחר כך יש עבודת ההטמעה, בניית הנהלים, בניית התורות בין יהודה שפר, המשטרה ובינינו. מניסיון, כל זה לוקח זמן. בחוק איסור הלבנת הון, התחלנו לעבוד במקביל להכנת החוק, והחוק שאב את כוחו מזה. כאן לא עשינו את זה, השארנו את זה לתקנות. עכשיו צריך זמן להתארגן ולבנות את זה, אחרת יש כאן הרבה מילים ריקות.

מה אומרת הממשלה?

אני יכול להגיד את דעתי. שמענו מעו"ד יוסקוביץ את הדבר הנכון – מכיוון שהיקף הזמן הדרוש להתארגנות תלוי בהסדרים הספציפיים שייקבעו בכללים, מן הראוי להסמיך את מי שיקבע את הכללים לקבוע גם את מועד התחולה.

אנחנו לא אוהבים מצב ששר יקבע מתי חוק נכנס לתוקף.

אפשר לקבוע שזה יהיה באישור ועדת חוקה.

צריך לזכור שדנים בהצעת חוק הזה שנה וארבעה חודשים. היה מספיק זמן להתארגן מבחינת תוכנות. הרי בסופו של דבר זה רק להכניס את השמות, לא מדובר בכל כך הרבה שמות וכל כך הרבה ארגונים. הארגונים כבר קיימים.

גם היום יש חובה לנהל את הרשימות האלה.

נכון. לכן לא צריך תקופת מעבר ארוכה. אנחנו מדברים פה על התמודדות עם טרור, לא צריך לחכות שנה כדי להתמודד עם ארגון טרור. אני מציע תקופת מעבר של שלושה חודשים.

שר המשפטים האמריקאי הוציא בשנתיים האחרונות חוקים הרבה יותר דרקוניים מזה, בזמנים הרבה יותר קצרים. אנחנו מדברים על טרור. אני מסכים עם רואי, צריך לחתוך את הדברים האלה.

אם אני מבין נכון, מרבית החוק רלוונטי מהיום. יש אי אלה סעיפים קטנים שהבנקים מתקשים לעמוד בהם והם חוששים. הלא חזקה על רשויות אכיפת החוק במדינת ישראל שהם לא יגישו כתב אישום נגד בנק שעשה כמיטב יכולתו אבל לא הספיק. נדמה לי שזה מספיק. נכניס את החוק לתוקף עכשיו או עוד שלושה חודשים, הבנקים יתארגנו ולא יגישו נגדם כתב אישום עד הזמן הסביר שבו הם יכולים להתארגן. לא צריך בשביל כמה סעיפים לדחות את כל החוק.

אתה מציע דבר שלא מקובל עליי, כי הוא מניח ביסודו שאנחנו יכולים לחוקק חוק ואחר כך כל האחרים יחליטו מתי הוא נכנס לתוקף באופן אקטיבי.

אתה יודע איזה חלק מהחוקים במדינת ישראל לא אוכפים?

אני לא חייב להשלים עם הנורמה הזאת. לא נציע הצעת חוק שמראש אתה משאיר לאחרים להכניס אותו לתוקף. נחשוב על זמן סביר, ונקבע מועד תחילה.

אני שהבנקים אומרים: בואו נראה מה יהיה כתוב בתקנות, ולפי זה נקבע. כלומר, הם מציעים לקבוע מועד לאחר התקנת התקנות. אנחנו צריכים לומר לשר המשפטים שמדובר פה בטרור, ולכן אנחנו צריכים לעמוד על שר המשפטים שיביא את התקנות בהקדם האפשרי. אין אפשרות לקבוע זמן לתקנות, אבל הייתי אומר שצריך לקבוע תקנות תוך פחות מחודש. החוק הזה מוכר וידוע ודנו בו; אפשר לקבוע תקנות תוך חודש, ואני מציע שהתחילה תהיה חודשיים או שלושה חודשים לאחר פרסום התקנות. אני הייתי אפילו מפחית את התקופה של שלושה חודשים, כי אפשר להתחיל להכין את מה שצריך. הרי אתם יודעים מה פחות או יותר הדרישות, אתם לא עומדים כרגע בחיבוק ידיים ואומרים: בואו נחכה לתקנות. אבל אתם לא יכולים לסיים את העבודה ללא התקנות. אני מציע שאנחנו נקבע חודשיים לאחר פרסום התקנות. ולדעתי, הממשלה צריכה לסיים את התקנת התקנות תוך חודש.

אני חושבת שצריך לקבוע איזשהו מינימום, כי לכאורה אם התקנות יובאו בעוד חודשיים, לא יהיה סביר להגיד שבעוד ארבעה חודשים הבנקים יהיו ערוכים.

אז נגיד משהו לא סביר.

כל זמן שהחוק לא התפרסם, לא סביר להניח שהבנקים יתחילו לעבוד על הטמעה, הדרכה, כתיבת נהלים, מערכת מיכונית. צריך משהו כדי להתחיל, אי אפשר לסיים את זה בלי תקנות.

הרי את יודעת מה הם צריכים לעשות. האם את מבחינה מקצועית, כגורם אובייקטיבי, יכולה לתת הערכה לכמה זמן הם זקוקים כדי להתארגן.

מבחינה מיכונית אני לא יכולה לתת תשובה. אני יכולה לתת תשובה שמבחינת נהלים מדובר במערך מאוד כבד, אני חושבת שאי אפשר לדבר על פחות מחצי שנה.

עו"ד לבנת משיח, כמה זמן ייקח להתקין את התקנות?

אפשר לעשות את זה בחודש.

עכשיו שאנחנו יודעים שזה חודש, אנחנו לא יכולים לקבל את הדרישה של בנק ישראל ולא את הדרישה של הבנקים. קודם כל, אחרי דו"ח ועדת בכר, לוקחים מהם הרבה דברים ויהיה להם הרבה יותר זמן לטפל בדברים אחרים. חוץ מזה, אם היינו מציעים להם עכשיו להתארגן מבחינת המיכון והתקנות שלהם לקבל את קופות הגמל, הם היו עושים זאת בסוף שבוע אחד. אני מציע שחודש ימים אחרי שהתקנות יושלמו, הבנקים יהיו מוכנים.

אני רוצה להציג את עמדתי. דבר ראשון, אני חושב כשיטה שזה לא יהיה בסדר שאנחנו נחוקק חוקים ולא נקבע מועד תחולה. כשאנחנו מחוקקים, אנחנו צריכים גם לתת את הדירקטיבה לשר, שהוא יצטרך תוך פרק זמן מסוים להכין את התקנות. אנחנו לא כופים עליו, אנחנו קובעים שהחוק ייכנס לתוקפו תוך זמן כזה וכזה ויהיה סיפק בידו להכין תקנות. אם לא נכתוב את זה בחקיקה, יוצא מצב שאנחנו כתבנו חוק אבל שאלת הפעלתו תלויה בשר. אם יתחשק לו להפעיל את החוק, אם החוק יהיה לטובתו, הוא יפעיל תוך שבוע. אם לא יתחשק לו, הוא לא יתקין תקנות ולא יהיה חוק. לכן אני אומר שצריך לקבוע תאריך.

לגבי הפעולה, אני מניח שלאף אחד מאיתנו אין כלים לדעת במה זה כרוך ואנחנו צריכים להחליט. אני ער לכך שכשיושבים ליד שולחן ומחליטים שצריך לעשות משהו, זה הרבה יותר קל מאשר לעשות אותו אחר כך. אני לא רוצה לזלזל בקשיים של מערכות, של בנקים, להטמיע עניינים. אומר בנק ישראל, שהוא גורם נייטרלי, שצריך זמן של שישה חודשים.

התכוונתי רק על הקטע של הטמעת הנהלים. אני חושבת שגם זה קצר, אבל זאת ההערכה שלי.

אני מניח שהבנקים יכולים כבר לעבוד במקביל. הרי את החוק הם מכירים, התקנות לא ישנו. מדובר רק על החלקים שהבנק צריך להטמיע. אני מציע שהחוק ייכנס לתוקפו חצי שנה מהיום.

אני מציע שהחוק ייכנס לתוקף ב-1.3.2005. זה שלושה חודשים ועשרים יום מהיום.

רבותיי, החוק ייכנס לתוקפו בפרק העיצומים בתוך שישה חודשים.

אבל כדי ליישם את החוק, אנחנו צריכים לשבת עם הממשלה כמו שעשינו בחוק איסור הלבנת הון.

אתה צריך לקבל את שם הארגון.

באיזו שפה? איך כותבים אותו?

כמה שפות יש בעולם? כל יום תעברו על עשר שפות.

אני מציע שהחוק יתחיל ב-1 באפריל, עוד ארבעה חודשים.

זה כמעט חמישה חודשים.

עו"ד יוסקוביץ, אני רוצה שתסביר מה לדעתך הפעולות שהבנק צריך לעשות על מנת ליישם את החוק.

עוד לא הוצגה בפניי התוכנית, לא אמרו לי מה רוצים.

השאלה היא מה היישומים שהבנק צריך לעשות כדי ליישם את החוק. אנחנו יודעים מה אנחנו צריכים לעשות, אנחנו נעביר את הרשימות. אם הבנקים יישמו כבר את חוק הלבנת הון, אני מניח שהמיכון והתוכנות כבר ישנם. צריך רק לעשות התאמות.

אתה יודע שיש להם כבר את הרשימות שאתה מדבר עליהן.

רבותיי, לא חוכמה לזרוק תאריך וללכת ואחר כך מישהו יחזור הנה ויגיד: "תראו מה הם החליטו, החלטות שאי אפשר לעמוד בהן". אנחנו נעשה את המקסימום להבין מה המשמעויות של התאריכים.

החוק הזה מטיל אחריות על הבנקים להשוות את הרשימות של כל ארגוני הטרור, הבין-לאומיים והישראלים, לפעולות שעוברות אצלן במערכות. לטעמי החובה הזאת קיימת כבר היום במידה כזאת או אחרת והבנקים פועלים ומדווחים, הרשימות קיימות. אני לא מצליח להבין למה מעבר להיערכות מקומית אלמנטרית של רשימות, זה צריך לקחת כל כך הרבה זמן.

להערכתך כמה זמן הם צריכים כדי לעשות את העבודה?

קשה להעריך דבר שאין לי את הכלים להעריך. לטעמי הדברים האלה אמורים להיות קיימים כבר היום, לטעמי לא צריך זמן בכלל. אם נשמע פה הסבר סביר למה כן צריך זמן, אפשר יהיה לשקול את זה.

אנחנו באים לדבר על משהו טכני. ההכרזות היום מדווחות על ארגון שהשם שלו הוכרז בעברית, הוא כתוב בעברית על שמותיו השונים, על צורותיו, מנהיגיו, חבריו וכל מיני דברים. אנחנו לא מתמודדים נגד השם התיאורטי, כי הוא אף פעם לא מופיע. הוא יופיע בשפות שונות, בצורות הגייה שונות. למה נכשלנו עם הרשימות של האמריקאים? כי הרשימות היו באנגלית לפי שמיעה פונטית של שמות ערביים, או שפות אחרות. צריך לבנות עכשיו מערכת ששותלת את זה במקומות השונים שעוברים בהם כספים, תנועות וצ'קים. מדובר במיליונים של פעולות, זאת עבודה שאנשי המקצוע ישבו עליה יום ולילה - האנשים של יהודה שפר, אנשים שלנו, אנשים של המשטרה - שנה וחצי של עבודה יום-יומית. חלק מהתשתית קיימת. לגבי איסור הלבנת הון המערכת קיימת, אבל זאת מערכת אחרת לגמרי. עכשיו אנחנו צריכים לקחת את המערכות האלה ולעשות התאמות. חבר הכנסת בר-און, זאת עבודה גדולה. צריך להחליט על כללי כתיבה. אין מערכת כזאת בעולם.

ככה זה לא יהיה אף פעם.

חייבים לקבוע dead line.

עו"ד יוסקוביץ, אתה אומר לי: "יש לי משימה ואני רוצה לבצע אותה הכי טוב שאפשר". ככה זה לא יהיה אף פעם.

הבעיה היא לא לעשות את זה באופן מושלם, הבעיה היא שצריך לשבת - המומחים שלנו מול המומחים של המדינה - ולהחליט; מחליטים שרירותית ש-U שווה כך וכך. אנשי מחשב צריכים לשבת אחד מול השני ולהחליט באיזו צורה כותבים כל אות. זה פרוייקט שאף אחד לא הרים אותו. לגבי חוק איסור הלבנת הון זה לקח שנה וחצי.

אני מבין עכשיו שהבעיה היא השמות של הארגונים המוכרזים ושל האנשים. אבל חלק אתם לא יודעים ולא תדעו לעולם.

אבל אימצת ההכרזות מכוח החקיקה הקודמת. רשום "שם ארגון ומנהליו", ולא כתובים שמות. אנחנו צריכים להתייחס גם לשמות.

אני לא מבין את היקף העבודה שאתם צריכים לבצע. האם אתם מתכוונים לבנות מודול מסוים ואחר בפנים יהיו גם שמות, כל פעם שתדעו על שֵם תכניסו אותו.

אני לא יודע לענות לך. אני צריך לשבת עם אנשי המקצוע, אחרי שאראה את הרשימות. לא רשימת ההכרזות, שלושים השמות הידועים. אחר כך צריך להחליט באיזו שפה לכתוב אותם.

ההצעה שלי היא כדלקמן: התאריך יהיה 1 באפריל. אתה תחזור לבנק, תביא את אנשי המחשוב ותגיד להם מה הוחלט. אם יש לכם ערעור, תבואו אליי. אם אני אגיע למסקנה שיש בסיס לשנות, יש לנו עוד שבוע עד שהחוק יובא לקריאה שנייה ושלישית. במהלך השבוע הזה, אם אחשוב שצריך לכנס עוד ישיבה ולשנות את התאריך, נעשה את זה.

רק לצורך העיצומים.

לא. אין עיצום בלי צו, עכשיו הסעיף ריק. יש לך עיצום לפי חוק הלבנת הון, והעיצומים שיהיו לפי החוק הזה הם אך ורק כשיוצאו צווים לפי החוק הזה.

אז למה בכלל לדחות את התחילה?

יש אפשרות אחת משתיים - או שאתה קובע הוראה כללית על החוק וסופג שלושה חודשים. או שאומר לבנקים חד וחלק: בגלל שמדובר בעבירות של מודעות, תטענו בבית משפט שלא ידעתם כי לא היתה רשימה, ויזכו אתכם. אבל אי אפשר לדחות רק את פרק העיצומים שהוא ממילא לא נכנס לתוקף כל עוד אין תקנות.

אני מציע שהחוק ייכנס מחר לתוקף. נניח שיש לבנק בעיה, נניח שאצלו כתוב "אל קעידה" בצורה מסוימת ולכן המערכת שלו לא עולה על זה ולכן הוא עובר על החוק. הוא בא ואומר שהוא לא ידע שזה אל קעידה, הוא מוכיח את זה. יהודה שפר משתכנע שהוא לא ידע שזה אל קעידה, אז לא יוגש נגדו כתב אישום. ואם יוגש, הוא יזוכה. אין שום סיבה לדחות את תחילת החוק. המחיר הוא שעד אפריל לא יחול חוק שאוסר על מימון טרור. אני בעד שהחוק הזה יחול ממחר בבוקר.

צריך שכל החוק יתחיל במועד מסוים.

אני רוצה להוסיף מידע. בכל ההכרזות שבוצעו עד היום, כל הארגונים הבין-לאומיים מחוץ לישראל שהוצאו מחוץ לחוק, הופיע השם בעברית והשם בהתאם לשפה של הארץ שבה הם נמצאים - אנגלית או צרפתית וכו'. המידע הזה נמצא בבנקים. הבעיה היחידה היא התרגום של שמות אגודות הצדקה בשטחים, שנתנו את השם בעברית ובתעתיק של ערבית. צריך להוסיף את השם באנגלית. היום, לאור זה שהבנקים כבר עצרו להם כספים - -

קבענו את זה ברמה אינטואיטיבית.

רבותיי, אני מניח שאני אשקף כאן הסכמה - ההחלטה היא שהחוק כולו ייכנס לתוקפו ב-1 באפריל 2005.

זה חוק חשוב. חשוב שהוא ייכנס לתוקף מחר בבוקר.

חבר הכנסת רשף חן, אתה בונה על דבר שהוא מסוכן. שקלתי את מה שאתה אומר, התייעצתי והגעתי למסקנה שלטובתנו כמחוקקים עדיף שנקבע מועד. אתה אומר: מה אכפת לנו, אנחנו מחוקקים את החוק החל ממחר. מה שהם לא יודעים ממילא לא יודעים, ולא יוגש נגדם כתב אישום עד שהם יֵדעו. אתה אומר: נחיל את החוק ממחר, ואם הם מתארגנים ותוך שלושה חודשים יוצאות התקנות והם מתחילים לפעול, מאז יחולו העיצומים. לכאורה בצד הפרקטי יש בזה משהו נכון אבל יש בזה גם מכשלה, כי הם יכולים להגיד: אנחנו לא זזים, אין לנו שום דבר מחייב. שנה הם לא יעשו כלום, הם יגידו: רשף חן אמר שאנחנו לא יודעים אז זה לא מחייב אותנו. לכן, גם מבחינת התוצר שלנו, אנחנו עושים חוק, אנחנו קובעים תאריך, אנחנו משתדלים להיות ברורים. מי שיבוא אחרי התאריך יבצע עבירה. יש להם מספיק זמן.

אני לא מסכים אתך, אבל אני מקבל את דעתך.

צריך להצביע על הסתייגויות.

אדוני היושב-ראש, אני מקבלת הקונספציה שלך - לקבוע מועד אחד לכל החוק, כך נספיק לעשות את כל הדברים. יחד עם זאת, 1 באפריל זה רחוק מדי. אני מציעה שהתחילה תהיה ב-1 בפברואר.

אני מסכים לכך, בתנאי שתוך שבועיים יהיו תקנות.

לכן אני שואלת - איזה תקנות?

עכשיו את שואלת. קודם את אומרת להקדים את התאריך ואחר כך את שואלת איזה תקנות.

אני רוצה הצהרה לפרוטוקול – תיתנו הערכת זמן מתי אתם גומרים את כל התקנות של החוק הזה.

עכשיו אתה מדבר על כל התקנות. זה דורש תיאום של כל הגורמים.

רבותיי, אנחנו משאירים את התחילה ב-1 באפריל.

אני מדברת רק על הקטע של נהלים והדרכה. אין לי שום מושג במיכון. אי אפשר להתחיל את הקטע הזה בלי שיודעים מה להדריך.

עד ה-1 באפריל יש זמן.

גבירתי, זה ברור. הסיכום הוא שיש לכם שבוע לבוא אליי ולהגיד שקבענו משהו לא סביר. אם תשכנעו אותי, אנחנו נשב עוד פעם.

אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגויות.

הסתייגות לסעיף 1 - חברי הכנסת מוחמד ברכה, עסאם מח'ול ואחמד טיבי מציעים: בהגדרה "ארגון טרור", פסקה (3) תימחק. מחיקת פסקה (3) שכן תהיה הבחנה אם הארגון מבצע גם פעילות חוקית. אנחנו קבענו שכשמדובר בארגון טרור, לא משנה גם אם בחלקו הוא מבצע פעילות חוקית. את זה הם מציעים למחוק.

אני מבקש הסתייגות דיבור, וגם הסתייגות על התחולה - אני מציע 6 חודשים.

גם אני רוצה הסתייגות דיבור.

מי בעד ההסתייגות לסעיף 1 של חברי הכנסת ברכה, מח'ול וטיבי?


הצבעה
בעד ההסתייגות - מיעוט
נגד - רוב
ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

ההסתייגות הבאה היא של חברי הכנסת עזמי בשארה, ג'מאל זחאלקה וואסל טאהא להגדרה "ארגון טרור". הם מציעים למחוק את המילים "או במטרה לאפשר או לקדם ביצוע מעשה טרור". מי בעד ומי נגד?

הצבעה
בעד ההסתייגות - מיעוט
נגד - רוב
ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

חברי הכנסת מוחמד ברכה, עסאם מח'ול, אחמד טיבי, זהבה גלאון, יוסי שריד, חיים אורון, רן כהן, רומן ברונפמן ואבשלום וילן מציעים: בהגדרה "ארגון טרור מוכרז" פסקות (2) ו-(3) - יימחקו. מי בעד ומי נגד?

הצבעה
בעד ההסתייגות - מיעוט
נגד - רוב
ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

חברי הכנסת עזמי בשארה, ג'מאל זחאלקה וואסל טאהא מציעים: בהגדרה "מעשה המהווה עבירה", במקום האמור בה יבוא: "מעשה שנעשה או שתוכנן להיעשות בישראל" וכו'. מי בעד ומי נגד?

הצבעה
בעד ההסתייגות - מיעוט
נגד - רוב
ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

חברי הכנסת מוחמד ברכה, עסאם מח'ול ואחמד טיבי מציעים: בהגדרה "מעשה טרור", המילים "או איום בעשיית מעשה המהווה עבירה" - יימחקו.

ההסתייגות הבאה, של סיעת מרצ, היא אותה הסתייגות.

מי בעד אחת משתי ההסתייגויות האלה?

הצבעה
בעד ההסתייגות - מיעוט
נגד - רוב
ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגויות נפלו.

לסעיף 2 - חברי הכנסת מוחמד ברכה, עסאם מח'ול ואחמד טיבי מציעים: בהגדרה "נקבע מחוץ לישראל" , המילים "נקבע בידי גורם מוסמך של מדינה זרה בעקבות הליכים שננקטו בה על פי דיניה" - יימחקו. מי בעד ההסתייגות ומי נגד?

הצבעה
בעד ההסתייגות - מיעוט
נגד - רוב
ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

לסעיף 3 - חברי הכנסת מוחמד ברכה, עסאם מח'ול, אחמד טיבי, עזמי בשארה, ג'מאל זחאלקה וואסל טאהא מציעים: בסעיף קטן (א), המילים "של בית המשפט המחוזי או" - יימחקו. מי בעד ומי נגד?

הצבעה
בעד ההסתייגות - מיעוט
נגד - רוב
ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

לסעיף 4 אין הסתייגויות. לסעיף 5 - חברי הכנסת עזמי בשארה, ג'מאל זחאלקה וואסל טאהא מציעים: במקום "לארבע שנים" יבוא "לשנה". מי בעד ומי נגד?

הצבעה
בעד ההסתייגות - מיעוט
נגד - רוב
ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

לסעיף 6 - חברי הכנסת עזמי בשארה, ג'מאל זחאלקה וואסל טאהא מציעים: בסעיף קטן (ב) בסופו יבוא: "אך לא יאוחר מחודש ימים מיום קבלת ההחלטה". מי בעד ומי נגד?


הצבעה
בעד ההסתייגות - מיעוט
נגד - רוב
ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

לסעיף 7 אין הסתייגויות. לסעיף 8 - חברי הכנסת עזמי בשארה, ג'מאל זחאלקה וואסל טאהא מציעים: "בסעיף קטן (א) המילים "או של ארגון טרור" - יימחקו. מי בעד ומי נגד?

הצבעה
בעד ההסתייגות - מיעוט
נגד - רוב
ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

ההסתייגות השנייה לסעיף זה - בסעיף קטן (ב) בפסקה (1), במקום "אף אם לא יוכח" יבוא "ובלבד שיוכח". מי בעד ומי נגד?

הצבעה
בעד ההסתייגות - מיעוט
נגד - רוב
ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

לסעיף 9 – חברי הכנסת עזמי בשארה, ג'מאל זחאלקה וואסל טאהא מציעים: בסעיף קטן (א) בפסקה (1) המילים "או לתגמל בעבור ביצוע של מעשה טרור אף אם מקבל התגמול אינו מי שביצע את מעשה הטרור או התכוון לבצעו" - יימחקו. מי בעד ומי נגד?

הצבעה
בעד ההסתייגות - מיעוט
נגד - רוב
ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה. ההסתייגות השנייה לסעיף זה: "בסעיף קטן (א), פסקה (3) - תימחק. מי בעד ומי נגד?

הצבעה
בעד ההסתייגות - מיעוט
נגד - רוב
ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

חברי הכנסת מוחמד ברכה, עסאם מח'ול ואחמד טיבי מציעים: בסעיף קטן (א), בפסקה (3), המילים "או לארגון טרור" - יימחקו. מי בעד ומי נגד?

הצבעה
בעד ההסתייגות - מיעוט
נגד - רוב
ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

לסעיף 10 - חברי הכנסת מוחמד ברכה, עסאם מח'ול, אחמד טיבי, זהבה גלאון, יוסי שריד, חיים אורון, רן כהן, רומן ברונפמן ואבשלום וילן מציעים: - -

גברתי היועצת המשפטית, אני לא מבין למה אנחנו מצביעים על הסתייגויות כשהמגישים לא באים לנמק את ההסתייגות. למה לא מורידים את ההסתייגויות על זה שהם לא באים הנה לנמק, כמו במליאה?

זאת הצעה לתקנון.

זה יהיה מאוד נחמד אם יתקנו את התקנון כך שמי שרוצה להסתייג יבוא לדיון וינמק את ההסתייגויות.

בסעיף קטן (א), במקום "והיה לאותו אדם חשד סביר" יבוא "וידע אותו אדם", במקום "והיה לו" יבוא "וידע כאמור" וכו'. מי בעד ההסתייגות הזאת ומי נגד?

הצבעה
בעד ההסתייגות - מיעוט
נגד - רוב
ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

חברי הכנסת עזמי בשארה, ג'מאל זחאלקה וואסל טאהא מציעים: סעיף קטן (ה) - בטל. מי בעד ומי נגד?

הצבעה
בעד ההסתייגות - מיעוט
נגד - רוב
ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

לסעיפים 11 עד 13 אין הסתייגויות. לסעיף 14 - חברי הכנסת עזמי בשארה, ג'מאל זחאלקה וואסל טאהא מציעים: הסעיף בטל. מי בעד ומי נגד?

הצבעה
בעד ההסתייגות - מיעוט
נגד - רוב
ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

לסעיף 15 - חברי הכנסת עזמי בשארה, ג'מאל זחאלקה וואסל טאהא מציעים: הסעיף בטל. מי בעד ומי נגד?

הצבעה
בעד ההסתייגות - מיעוט
נגד - רוב
ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

לסעיפים 16 עד 19 אין הסתייגויות. לסעיף 20 - חברי הכנסת מוחמד ברכה, עסאם מח'ול ואחמד טיבי מציעים: סעיף קטן (ב) - בטל. מי בעד ומי נגד?

הצבעה
בעד ההסתייגות - מיעוט
נגד - רוב
ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

לסעיפים 21 עד 34 אין הסתייגויות. לסעיף 35 - חברי הכנסת מוחמד ברכה, עסאם מח'ול ואחמד טיבי מציעים: הסעיף בטל. מי בעד ומי נגד?

הצבעה
בעד ההסתייגות - מיעוט
נגד - רוב
ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

לסעיפים 36 עד 40 אין הסתייגויות. לסעיף 41 - חברי הכנסת מוחמד ברכה, עסאם מח'ול ואחמד טיבי מציעים: סעיף קטן (ב) בטל. מי בעד ומי נגד?

הצבעה
בעד ההסתייגות - מיעוט
נגד - רוב
ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

לסעיפים 42 עד 44 אין הסתייגויות. לסעיף 45 - חברי הכנסת זהבה גלאון, יוסי שריד, חיים אורון, רן כהן, רומן ברונפמן ואבשלום וילן מציעים: הסעיף בטל. מי בעד ומי נגד?

הצבעה
בעד ההסתייגות - מיעוט
נגד - רוב
ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה. לסעיפים 46 עד 53 אין הסתייגויות.

בסעיף 44 כתוב "בתוך 14 יום". זה לא הגיוני, עד שנקבל את השלמת החומר יתבטל הצו. אנחנו מבקשים 90 או 60 יום.

אני מבין שזאת הסתייגות חדשה.

זה לא נכון לומר שאי אפשר יהיה להוציא הצו, כי את הצו הזמני אתה מוציא גם לפני שאתה מקבל את כל החומר.

זה לא מספיק, גם אנחנו ביקשנו יותר זמן.

הוועדה החליטה שמכיוון שהולכים לבית משפט ואפשר להוציא שם צו זמני גם בראיות חלשות וחסויות, אז התפיסה המינהלית של הצו תהיה קצרה. אם זה 14 יום, 20 יום או 30 יום זה פחות משנה, אבל אם זה 90 יום זה כבר שינוי מהחלטת הוועדה.

אנחנו ניסינו רק לברר שֵם עם האמריקאים, לקח לנו חודשיים לקבל תשובה.

בואו נקבע שזה יהיה 21 יום.

רבותיי, ישבנו על החוק הזה 16 ישיבות. בכל חוק יש על מיני איזונים, יש סעיפים שעומדים בזכות עצמם ויש סעיפים שאתה מוותר בדבר אחד ומקשה בדבר שני. זה אחד הסעיפים שהלכנו בו עם קו מסוים. נגיד שיש שני צדדים בחוק כזה - צד אחד הוא הזרוע הביטחונית שרוצה יותר יעילות ויותר נחישות למלחמה בטרור, והצד השני זאת הזרוע האזרחית שאומרת: גם כשנלחמים בטרור, אי אפשר להביא למצב שייפגעו זכויות של חפים מפשע שנפגעים בדרך. עם זאת, בהתייעצות שעשיתי פה, אני מקבל שנאריך את זה - לא לתקופה שאתה הצעת, חבר הכנסת אליעזר כהן, אבל ל-21 יום.

חבר הכנסת כהן אמר שזה מפריע לעבודה. אני רוצה להציג את זה מכיוון אחר, שבדרך כלל דנים בו בבתי משפט בצווי מניעה, בעניין של מאזן הנוחיות. כשאתה מקבל את הצו הזה ל-14 יום ואתה לא עומד במועד, אם תיתן 21 יום ומצאת ביום ה-22 את ההוכחות לקבל את הצו החלוט, לא תתפוס את הרכוש. במאזן הנוחיות עדיף שתעשה עוול זמני לעוד תקופה, כדי שכל תכלית הריצה אחרי החומר לצורך החילוט לא תהיה מיותרת. אני לא חושב שאתה עושה פה עוול גדול. 30 יום זה לא טרגדיה. הם לא יכולים לסיים את זה בדיוק ב-21 יום, הם עסוקים בדברים יותר חשובים, אז תשחרר את הצו ואחר כך תרוץ אחרי הרכוש הזה? אז הרכוש יעמוד עוד שבועיים. הרי לא לוקחים את הרכוש, הוא רק עומד במצב שיש צו זמני.

זה צעד די דרסטי - תופסים רכוש בצו מינהלי.

רבותיי, יש לנו שתי הסתייגויות לסעיף 44. אחת – 21 יום, ואחת – 30 יום.

מי בעד 21 ימים?

אם שתי ההסתייגויות יפלו, זה יישאר 14 ימים.

אני בעד לא לשנות, שיישאר 14.

רבותיי, יש לנו הנוסח הקיים - 14 יום. נצביע קודם אם לקבל הסתייגות או לא לקבל. אם נקבל את ההצעה שמקבלים ההסתייגות, נצביע על אחת משתי ההצעות – 21 או 30 יום.

מי בעד קבלת הסתייגות להצעת הוועדה בסעיף 44?

הצבעה
בעד קבלת הסתייגות - 3
נגד - 3
לא מקבלים הסתייגות לסעיף 44.

אני מבקש רוויזיה.

אני מבקש רוויזיה. אנשים לא עומדים ב-14 יום. אז הרכוש יעמוד עוד שבוע-שבועיים בהקפאה, מה קרה?

זה צו מינהלי.

אני מציע הצעת פשרה - שיהיו שתי תקופות של 14 יום, ויצטרכו לבוא לבית משפט להאריך לעוד 14 יום.

לא. אני מציע לך להסכים ל-21 יום, ונחליט בהסכמה על 21 יום.

סיגל, תרשמי את ההסתייגות שלי.

גם אני רושם הסתייגות, וגם לחבר הכנסת אליעזר כהן.

מי בעד 21 יום בסעיף 44?

הצבעה
בעד - 3
נגד - מיעוט
ההצעה לתקן ל-21 יום בסעיף 44 נתקבלה.

סיכמנו על 21 יום.

רבותיי, מי בעד העברת החוק?

אני מבקש לנמק את דעתי לגבי סעיף 9.

עו"ד יוסקוביץ, ההחלטה כבר התקבלה. 16 ישיבות זה יותר מדי. אי אפשר למשוך דברים. קיבלנו החלטה. אם בכל אופן אתה רוצה להגיד משהו, אתה רוצה לשכנע אותי שקיבלתי החלטה לא טובה, נישאר פה עוד חצי שעה אחרי ההצבעה, אני אשמע אותך.

אני לוקח הנימוקים שלך מהישיבה האחרונה, רק צריך לצטט אותם. אתה הפכת את הדעה שלך.

אבל היועצת המשפטית שיכנעה אותי.

עם כל הכבוד, עברנו את הסעיף הזה, הצבענו עליו.

אנחנו נצביע עכשיו על העברת החוק לקריאה שנייה ושלישית.

דקה לפני ההצבעה אני רוצה להודות לכל החברים שהיו כאן. ישבנו הרבה מאוד זמן, כל הגורמים שהשתתפו בחקיקת החוק הזה. אני מקווה שהחוק יעבור בקריאה שנייה ושלישית במליאה ושם נחזור על כל הברכות בפומבי.

מי בעד העברת החוק לקריאה שנייה ושלישית, בכפוף לכך שאם אכן ישכנעו אותי בשאלת התחילה אנחנו נדון פעם נוספת רק בשאלת לוח הזמנים.

מי בעד העברת החוק?

הצבעה
בעד הצעת החוק - רוב
נגד - אין
הצעת חוק איסור מימון טרור, השתס"ה-2004, אושרה.

החוק אושר פה אחד להעברה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30.