א - הצעת חוק הגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה



2
ועדת החוקה, חוק ומשפט - 30.8.2004


הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, י"ג באלול התשס"ד (30.8.2004) שעה 10:00


ס ד ר ה י ו ם

הצעת חוק הגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה,
התשס"ד-2004 - אישור לקריאה שניה ושלישית - הצבעה

חברי הוועדה: מיכאל איתן – היו"ר
אליעזר כהן
יצחק לוי
אברהם רביץ

עו"ד רינת מורג וייגלר, משרד העבודה והרווחה
רחל ויינשטיין, קצינת מבחן, משרד העבודה והרווחה
הילה קרנר, מנכ"לית, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית
עו"ד דוד וינר, סגן סניגור ציבורי ארצי
רותם פלג, משרד האוצר
סנ"צ נורית זיו, ראש מדור אלימות במשפחה, המשרד לבטחון פנים
שרונה עבר הדני, משרד הבריאות
רב כלאי יעל שגיא, ק. טיפול ושיקום - גוש מרכז, שירות בתי הסוהר
דפנה ביינוול, פרקליטות המדינה
רב כלאי שמעון בר-גור, לשכה משפטית, שירות בתי הסוהר
שי צרפתי, הנהלת בתי המשפט
דנה אייזנר, האגף לסיוע משפטי, משרד המשפטים
חניתה כנען, הקואליציה לקידום זכויות נפגעי עבירה
משה שטרן, כתב ערוץ הכנסת
רות מזרחי, מנהלת אגף תנועת עובדי הוראה, משרד החינוך
עמוס אולצוור, מ.מ.מ.

דורית ואג

תמי סלע

חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק הגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה,
התשס"ד-2004 - אישור לקריאה שניה ושלישית - הצבעה

שלום לכולם, אני מתנצל על האיחור.

יש הערה אחת שכבר ככה מדיבורים שהיו פה לפני שהגעת, אני חושבת שבאמת צריך להוסיף וחוץ מזה הענין של העלות, כבר יש פה ויכוח בין האוצר לבין ההערכה שה-מ.מ.מ. הכין לנו, שלפיה אם לא לוקחים בחשבון את תוספת ארבעת השופטים שהם טענו שצריך להוסיף - -

למה ארבעה שופטים להוסיף, אני לא מבין.

צריך שופטים למערכת המשפט לפי מספר התיקים שיתווספו לדיונים, וזאת עלות למשרד המשפטים שהיא עלות - -

מה זה ארבעה שופטים, אני לא מבין את הענין הזה.

יהיו יותר דיונים בבתי משפט וימנו עוד ארבעה שופטים לצורך זה.

כמה דיונים יהיו? הנהלת בתי המשפט, בוא תסביר לי איך הגעת לארבעה שופטים.

לפי מספר הדיונים שצריך.

כמה דיונים יהיו?

בהערכה שלנו הגענו שיהיו עוד ע=1,600 דיונים. כל שופט מטפל בממוצע בכ- 400 דיונים, לפי נתונים שהעבירה הנהלת בתי המשפט - -

בכמה שעות אתם מעריכים דיון כזה? אם אתם לא יודעים להעריך אני אעריך, הסנגור יעזור לי להעריך. כמה שעות יהיה דיון בהליך כזה שצריך להיות בבית משפט? 3 שעות, 4 שעות?

שלוש שעות זה נשמע לי סביר.

השאלה שעולה היא חוות הדעת. קודם יהיה דיון, אחרי שיהיה דיון ויבקשו מהשופט חוות דעת - -

דיון בלי חוות דעת זה חמש דקות, אם הצד השני לא מתנגד אז מה הבעיה. אנחנו קבענו מנגנון חדש.

השאלה איזה דיון זה. אם זה דיון בהארכת מגבלות, זה משהו אחר.

בואו נתחיל מהתחלה, תני לי את כל הנתונים, כמה מקרים יש כאלה, את כל ההערכה התקציבית.

ההערכה התקציבית מתבססת על זה שיש 850 עבריינים בוגרים שמורשעים כל שנה. זה הבסיס להערכה. העלות של הצעת החוק כוללת שני מרכיבים עיקריים - -

מתוך ה-850 אנחנו רוצים לדעת, בעבירות שאנחנו קבענו יש 850 עבריינים שמורשעים מדי שנה. אנחנו מעריכים, בכמה מקרים ההערכה שלנו היא שהעבריין גר או עובד ליד הנפגע?

אני הערכתי, לפי הנתונים שקיבלתי מגורמים מקצועיים, מדובר על מקרים שהעבריין אינו גר או עובד - 30%.

הוא מדבר על אין הכרות.

בקטע הזה היינו כבר בישיבה הקודמת והסברתי שהכרות זה לא בסיס מספיק, כי הרבה פעמים קרבת משפחה, אדם שהכרתי אותו כשהייתי איתו בתיכון, אבל אני לא גר על ידו ואני לא עובד איתו, הכרות זה בסיס יותר רחב מאשר קרבת מגורים וקרבת עבודה. כל אדם או מרבית המקרים שאדם גר בקרבה או עובד בקרבה, יש הכרות. אבל יש עוד מקרים רבים של הכרות שבהם אין קרבת עבודה או מגורים ולכן אם הגעת ל-70% הכרות, מספר המקרים שבהם יש קרבת עבודה או קרבת מגורים הוא יותר נמוך בהרבה. בכמה אני לא יודע וביקשתי לבדוק את זה.

אני בדקתי, דיברתי עם הגורמים המקצועיים, אני הגעתי למסקנה בדרך קצת שונה, אני חשבתי כמה מתוך הנפגעים יבקשו לקיים את הדיון, כלומר כמה נפגעים, הרי לפי הצעת החוק זה תלוי בהסכמה של הנפגע או הנפגעת, אז אני הגעתי למסקנה ש-65% ואני אסביר איך.

יש 30% שבהם אין הכרות או לא גרים ועובדים בקרבת נפגע העבירה, כשמתוך ה-30% האלה אני מניח שרובם לא יבקשו באמת לקיים את הדיון כי הם לא גרים במילא וכו'. אבל צריך לציין שיכול להיות שגם מתוך ה-30% האלה יתכנו מקרים קשים שבהם היה אונס מאוד קשה או מקרה מזעזע שבהם למרות שהם לא גרים אחד ליד השני יכול להיות שהנפגע יבקש דיון.

אבל הוא לא יתנגד, הבאנו את זה בחשבון אבל אמרנו שהוא לא יתנגד אם הוא לא גר על ידה.

לא בטוח.

שום דבר לא בטוח, אבל צריך להניח שחלק גדול לא יתנגד.

אבל אני מניח שגם מתוך ה-30% האלה יבקשו את הדיונים ואת החוות דעת. אם נסתכל על ה-70% שגרים או עובדים, אז אני ראיינתי מנהלות של מוסדות שמטפלים בעברייני מין ובנפגעים שלהם, מנהלות מקצועיות, קיבלתי דעות לכאן ולכאן אבל אפשר להגיד שרובן אמרו שיהיה ביקוש להליך הזה, כלומר בסך הכל מתוך ה-70% כמה אני יכול להוריד, אני הורדתי 5% כלומר שבסך הכל 65% מהנפגעים יבקשו לקיים דיון. זאת ההערכה שלי בהסתמך על הגורמים המקצועיים.

אני שואל כמה יבקשו, אנחנו יצרנו מנגנון חדש, על הענין הזה שההליך יכול להסתיים בכלל בלי שהצד השני יתנגד. אנחנו שינינו את החקיקה בצורה כזאת שמקודם זה היה כאילו איזה שהוא דיון, היה חייב להיות דיון וחוות דעת מומחה, עכשיו יש הליך שעושים אותו גם בלי חוות דעת מומחה.

הוא יכול להיות, זה שיקול דעת.

שיקול דעת של השופט. אני הערכתי שבכל מקרה יתקיים דיון ואז השופט - -

מה זאת אומרת בכל מקרה יהיה דיון?

דיון ראשוני חייב להיות. השופט חייב להודיע לעבריין שהוא הולך להטיל עליו מגבלות.

יהיה דיון בכל פעם שתהיה בקשה. אז אתה אומר שב-65% מהמקרים יהיה דיון. בכמה מהם תהיה התנגדות?

אני דיברתי עם עו"ד, דיברתי עם הסנגורית שישבה פה בדיון הקודם, עו"ד נאוה דהן, דיברתי עם עו"ד דוד וינר ואמרו לי שזה תלוי, אם אותו עבריין העונש שלו בהליך הפלילי יהיה מאסר בפועל או שיהיה מדובר על דיון על הארכה, צפויה התנגדות מאוד גדולה, כי עבריין שישב ארבע שנים במאסר הוא צפוי להתנגד שיטילו עליו מגבלות, והעו"ד שלו בטוח יגיד לו את זה. אם אותו עבריין לא קיבל עונש מאסר בפועל, תהיה פחות התנגדות כי הוא לא קיבל עונש מאסר בפועל בהליך הפלילי.

אתה הולך איתי בכיוון לא נכון לכן אני לא מצליח להגיע איתך לעמק השווה. השאלה הראשונה שלי זה בכמה מקרים אתה מעריך שתהיה, לא כמה מקרים יתבעו, בכמה מקרים קודם כל, כי אתה לא יודע בכמה מקרים יתבעו אתה מעריך את זה באוויר, מכל ההערכות האלה אני קודם כל רוצה לדעת בכמה מקרים תהיה קרבת מגורים ועבודה. זה הבסיס, עם זה צריך להתחיל.

30% בערך לא תהיה קרבת מגורים או עבודה.

אני רוצה להגיד שברוב המקרים שבהם אין קרבת מגורים ועבודה לא תהיה התנגדות של העבריין, יגידו לו אל תגור שם, אם ממילא הוא לא גר שם למה שהוא יתנגד.

אבל יש לך את התנאי של חשש לעיוות דין ואם הוא ממילא לא גר שם אז אין חשש לעיוות דין.

אבל אם הוא במאסר הוא בכל מקרה יקח סנגור.

אם הוא סתם רוצה להטריד יש לנו הגנה בסעיפים אחרים בחוק. יש חוק שמטפל בהטרדה.

זה משהו אחר, הטרדה מאיימת זה שמישהו באופן שיטתי עושה כל מיני פעולות שמטרידות אדם אחר.

אם בן אדם גר באילת והוא בכוונה בא לגור שם זה לא הטרדה?

אי אפשר להוכיח את זה.

אני הכנסתי את הסעיפים האלה מתוך כוונה רק לענות לבעיה הכספית, אנחנו גמרנו לחוקק את החוק, אז בא האוצר ואמר תשמעו, יש כאן בעיה כספית ואני הייתי הראשון שאמר, אני רוצה להתחשב וללכת עם האוצר, אני רגיש לענין של התקציב, אני לא בעד זה שכאן יחוקקו חוקים בלי חשבון ובלי כסף. התחלתי לבדוק מה אנחנו צריכים לעשות והכנסנו את כל ההליכים האלה על מנת שמספר המקרים יצטמצם, אבל אני לא מוכן שאתם תתחילו לאסוף לי כעת כל מיני הוצאות שהם מתקזזות בתוך איזה שהוא פול כללי שתמיד קיים. אם מחקנו איזה שהיא עבירה אתה מוריד לי, אתה מזכה אותי בהקטנת מספר הדיונים?

ודאי.

איפה זיכית אותי?

נעשה את הבדיקה של כמה עבירות, דיברנו על זה שאם יש פחות עבירות אפשר להוריד את העלות.

לא, אני מתכוון אם בוטלה עבירה בכלל במקום אחר, בחוק אחר, אתה אי פעם באת לועדה ואמרת חברים יש לכם קרדיט לכך וכך שופטים שהתפנו? אי אפשר ככה לעבוד.

מה שאני רק רוצה להגיד על החוות דעת של המ.מ.מ, בגלל הקושי להעריך הוא עשה ניתוח רגישות, כלומר גם לגבי כמה בקשות הוגשו.

אבל אני הצעתי, וזה אחת הבעיות הכי קשות כאן בועדה ובכל מדינת ישראל, אנחנו עובדים בלי נתונים. מדינה שיודעת לשגר טילי חץ שפוגעים מדי פעם לא יכולה לקבל נתונים שנדע על מה אנחנו מדברים. עומדים כאן כל כך הרבה אנשים ואף אחד לא יודע. הצעתי לכם גם מנגנון בדיקה רק אתם לא עושים אותו. לוקחים מאה תיקים אקראיים שהיו בשנת 2000 ובודקים כמה מקרים היה קרבת מגורים, כמה מקרים היה קרבת עבודה, בכמה מקרים מדובר בעבריינים שהיו יכולים לקבל בגלל בעיות כלכליות, כמה לא, והיינו יכולים לעשות אומדן. היום הכל באוויר.

לקחנו מאה מקרים ובדקנו בכמה מקרים יש קרבה מוקדמת ובכמה מקרים - -

אבל זה אנשים שהגיעו אליכם.

זה חתך מאוד מייצג.

כמה אחוזים מכלל המקרים מגיעים אליכם?

אנחנו מקבלות 7,800 פניות חדשות בשנה של נפגעות אונס.

כמה תיקים מוגשים בשנה?

אין חפיפה, יש כאלה שמגיעים למשטרה בנפרד, חלק מגיעים דרכנו. זה הנתונים הכי מדוייקים שיש לגבי נפגעות עבירות מין. מתוכם 20% פונות להליך הפלילי שזה בערך 550 מקרים, מתוך ה-550 מקרים האלה יש באמת רבדים שונים של הכרות אבל רק ברבע מהן, בין רבע ל-20% יש סביבת מגורים או עבודה משותפת.

זה מה שאני אומר כל הזמן. אני כל הזמן אמרתי שזה לא יכול להיות, הם בודקים הכרות, הכרות זה מעגל הרבה יותר רחב מאשר סביבת מגורים. יש אחוז גבוה בין בני משפחה אבל הם עדיין לא גרים אחד ליד השני. גמרנו את הויכוחים, עכשיו אני אעשה מה בראש שלי כי אף אחד לא יודע את האמת כאן. אני אקבע הנחות שנראות בעיני הנחות סבירות ולפי זה אנחנו נלך.

אני רוצה לקבוע שיהיו 50% מקרים בלבד.

בניתוח הוא לקח גם 50% וגם 65% בגלל שקשה להעריך, יש את הנתון של 50%.

זאת הליכה בשלבים והתקדמות לפי הנסיון בביצוע, כך עושים תמיד כשהמצב הוא לא וודאי. מה כאן כל הסיפור הגדול הזה? נלך בשלבים ונתקדם לפי הנסיון בביצוע, כך עושים כשהמצב הוא לא וודאי. עושים מזה תאוריה שלמה.

כמה מקרים זה?

זה 50% מ-1,488, זה 750 בערך.

זאת אומרת בערך 400 תיקים לבית משפט. 400 תיקים בבית משפט כפול 3 שעות זה 1,200 שעות עבודה של שופט. 1,200 שעות עבודה כמה מישרות זה?

אני עשיתי הערכה לפי מספר דיונים לא לפי מספר שעות. אין לי תשובה.

אם אתה לא יודע כמה היקף מישרה של שופט, אז איך קבעת ארבעה שופטים?

לפי מספר הדיונים.

מה זה מספר הדיונים, מה זה קובע? אני לא יודע מה זה מספר הדיונים ואני לא צריך לשאול, אני יודע איך מנתחים דברים. קובעים, גם אם יודעים את מספר הדיונים, הולכים למספר שעות כדי לדעת את היקף המישרה. כמה דיונים מקיים שופט בממוצע בישראל, בשנה?

לפי הנתונים 400 דיונים.

מה זאת אומרת 400 דיונים, אתה רוצה להגיד לי - -

400 ישיבות בממוצע.

אני הייתי אצל שופט שעושה עבירות תנועה, ישבו שם 30 איש ביום הוא גמר אותם, כמה הוא גומר בשנה הבן אדם הזה?

בתעבורה זה שונה לגמרי.

שופט שמקבל החלטות בהארכות מעצר, שופט שמקבל החלטות בצווי ביניים, מה זה דיון, דיון זה יכול להיות משמונה בבוקר עד שתיים בצהריים ודיון זה יכול להיות דקה וחצי שישב שופט והחליט באיזה ענין. לכן אני אומר שדיון זה לא מפתח בשבילי. בכדי להבין כמה תוספת כוח צריך לעשות הערכת מצב, סוג כזה של דיון זה שלוש שעות, בערך ממוצע, שעתיים שלוש שעות, נכפיל את זה במספר המקרים ויהיה לנו אומדן הגיוני. אני לא אומר שהוא נכון אבל הוא מבוסס על כלים הגיוניים, לא על כלי שקוראים לו דיון, שדיון זה יכול להיות חמש דקות ושש שעות. אני רוצה מסגרת. דיון כזה יכול להיות שלוש שעות, יהיו לי 300-400 דיונים, אני יודע להכפיל אז יש לזה הגיון.

בוא אני אסביר לך את ההגיון כשאחראי תקציבים בהנהלת בתי המשפט... יש לה סטטיסטיקה משלה, שופט מטפל בכל מיני סוגי דיונים.

נכון, לכן זה לא טוב לי הכלי הזה.

הוא מטפל בכל מיני הליכים, יש לו ממוצע של 400 ישיבות בית משפט כולל כל סוגי ההליכים.

לכן זה לא טוב לי, לכן אני לא יכול להשתמש בזה. אתה היית צריך לרדת לרמת רזולוציה נוספת, ללכת ולשאול סוג כזה של דיון מה הערכת המצב שצריך לעשות, כמה שעות הוא יקח בממוצע. זה דבר שצריך לנבא אותו אבל הוא יהיה תמיד יותר מדוייק מאשר לקחת את הביטוי דיון שהוא לא אומר לך כלום במקרה שלנו. כי אנחנו יודעים פחות או יותר, אנחנו יודעים שזה לא יקח עשר שעות ויודעים שזה לא יקח חמש דקות בממוצע. אז אנחנו יכולים להתכוונן יותר טוב לרזולוציה יותר נמוכה.

גם פה יהיו דיונים שחלקם יהיו ארוכים וחלק לא.

נכון, אבל הממוצע הוא לא של דיון, הממוצע הוא של סוג הדיונים הזה. יש בעיה עם ממוצעים אבל יש ממוצע יותר מדוייק כשאתה לוקח ומתחם את מספר המקרים לבין ממוצע שאתה לוקח הרבה יותר סוגים. כמה שעות עבודה עובד שופט בשנה? אף אחד לא יודע כאן? אני רוצה לדעת כמה שעות עבודה עובד שופט בשנה, בערך. 8 שעות ביום הוא עובד?

זה משהו כמו 1,600 שעות שנתיות.

נגיד שמונה שעות כפול חמישה ימי עבודה זה 40 שעות בשבוע, זה 160 שעות בחודש, ויש לו עשרה חודשי עבודה, זה 1,600 שעות. מקסימום שופט אחד, מקסימום תוספת עבודה שופט אחד. למה אתם טוענים לארבעה? מקסימום שופט אחד. אני מתבסס על נתונים שקיבלתי, אומרים לי אנשי הסנגוריה, הם עזרו לי להעריך, בממוצע שלוש שעות לדיון מהסוג שאני מבקש. לפעמים זה יקח 6-7 שעות, לפעמים זה יקח שמונה, אבל לפעמים זה יקח שעה שעתיים, אז אנחנו מתכווננים, יכול להיות שנטעה אז נתקן בשנה הבאה, היום ההערכה ההגיונית זה מה שאנחנו מקבלים שדיון כזה זה שלוש שעות, אני לא יכול להסתמך על דיון סטטיסטי.

מליון.

אז מליון שקל, אז יעלה עוד מליון שקל, ואם יסתבר בשנה הבאה שזה יותר, נצמצם. כל הדיון הזה זה במסגרת החוק שקובע שועדת הכנסת כאשר היא צריכה לאשר את החוק והאוצר אומר לה שהעלות היא מעלה לחמישה מליון, היא צריכה לקיים דיון ענייני בטענת האוצר. אני חושב שקיימנו דיון ענייני, אני לא יודע אם התקיים עד היום באיזה שהיא ועדה אחרת דיון כל כך מפורט, עשינו את כל המאמצים, אספנו את הנתונים ואני לדעתי, אלא אם חברי הועדה חושבים אחרת - -

אבל אתה גם עשית הסתייגות שאם זה יעבור אנחנו נפסיק את זה.

לא נפסיק, אם יסתבר שאין כיסוי תקציבי בשנה הבאה ושהערכות שלנו היו שגויות, אנחנו נצמצם את מספר התיקים על מנת שהעלות לא תעלה על חמישה מליון שקלים.

אני לא חשבתי שזה יהיה נוגע לסעיף הקודם שדיברנו בו, הסעיף הכספי, אבל ההערה שיש לי היא כן נוגעת. אנחנו רואים שהחוק מגביל את עצמו רק למקרים שיהיה נזק נפשי של ממש. נזק נפשי של ממש אני לא יודע למה הכוונה, אבל אני יודע שנפספס את רוב המקרים, אולי דנתם בזה כבר.

דנו בזה ארוכות.

אני אתן לכם דוגמה, הורה אחד צלצל אלי, במקרה, ממש במקרה אתמול, אמרתי לו שהיום יש לנו דיון. נהג הסעות של תלמידי בית ספר שפגע באחת הנערות נדון, ישב איזה שהיא תקופה, נקנס גם נדמה לי, והנה לקראת שנת הלימודים הבאה הוא פה, הוא מסיע את אותן תלמידות מאותו בית ספר.

יש חוק מפורש שאומר שאסור להעסיק במוסדות חינוך, קיטנות, כל הדברים האלה.

זה יכול להיות גם נהג שמסיע עובדות למפעל ואת זה לא מכסה החוק הזה. הילדות שמעו, כי שם התחילו לנסוע מתחילת השבוע, ואין להן נזק נפשי של ממש, אבל זה דבר נוראי בשבילם. הן יודעות מי זה הנהג הזה, יודעות מה קרה עם חברתן ואין מה לעשות נגד זה.

ההסתייגות שלי ראשית כל, מה שתורם לסעיף הקודם, אין כל ספק שזה מוריד מאוד למעלה מ-50% מהמקרים, מכיוון שבאיזה מקרים ידונו לפני בית המשפט, רק אותם המקרים שאכן יש נזק נפשי של ממש, בעיני זה אישפוז או משהו טיפולי.

היו לנו הרבה דיונים, החוק הזה הוא בעייתי - -

בגלל זכויות האדם שיש לעבריין.

בדיוק, אני אתן לך דוגמה שתבין עד כמה הוא בעייתי. אדם הורשע בעבירה, הגיע לבית הכלא ובין לבין התחיל לחשוב עליו ועל מצפונו, והגיע למסקנה שהוא לא היה בסדר. הוא הולך לקבל שיעורי דת וחוזר בתשובה ואומר שהוא צריך לכפר ועושה כל מה שאומרים לו, הכל, ממש חזר בתשובה שלמה. הוא מילא את חובו לחברה והוא רוצה לחזור הביתה, עכשיו פתאום אומרים לו לא, אתה לא תחזור הביתה, תמכור את הדירה ותעבור לגור במקום אחר. זה סנקציה קשה, זה לא דבר של מה בכך. אנחנו חייבים לאזן באיזה שהיא צורה, אי אפשר, הוא לא אשם, אנחנו יודעים, אחרי שהוא הורשע אנחנו ידועים שהוא לא מסוכן, הוא לא מאיים, הוא חזר בתשובה מלאה, הוא אדם אחר, הוא פתח דף חדש. ואז אנחנו אומרים לו תראה, אנחנו לא נותנים לך עונש, זה לא בעיה של עונש, הבעיה שלנו זה הדילמה מי יעבור דירה, אתה מאה אחוז כבר, אבל הקורבן סובייקטיבית נפגע ממך והוא מחליט שהוא צריך לעבור דירה, אז אם זה הוא אומר אתה, זה תהיה אתה. אבל אנחנו מוכרחים להיזהר שזה לא סתם בגלל גחמה.

למה שמתם נזק נפשי של ממש?

זה האיזון. בוא נשים את זה בכיוון אחר, גם טבע האדם, לא של הפוגע, של הנפגע, לכל אחד מאיתנו יש רגש נקמה, טבעי, השפיטה לא נעשית, היא גם מביאה בחשבון את הרגש הטבעי הזה אבל היא לא נעשית על בסיס נקמה, וכאן יכול להיות מצב שאתה מביא את הבן אדם שהוא שפוט אצל הנוקם, הנוקם תמיד יגיד, אני סובל כשאני רואה את הפרצוף שלו, על מנת להעניש אותו עוד יותר. אבל העונש ניתן לו כבר על-ידי בית המשפט, כלומר החברה קובעת את העונש, לא הנפגע קובע מה העונש.

יש לי הסתייגות שאני חייב לומר לגבי התקציב. 1,500 ישיבות לא מתקבל על הדעת שרק שופט אחד ידון בזה, אני יודע מהנסיון שלי - -

יש 400 ישיבות, לא 1,500.

בסדר, אבל רוצים מליון שקל עבור שופט אחד, אנחנו לא מסכימים לזה, השופטים עובדים מאוד קשה, ימים ולילות, הם עובדים לא רק חמישה ימים בשבוע אלא גם ימי שישי וגם בפגרת בתי המשפט.

כמה שעות הם עובדים ביום עבודה?

עובדים הרבה יותר משמונה שעות בטוח.

תבוא בעוד שנה ותיתן לנו דיווח.

יש דברים שהעלו בפני ואני חושבת שצריך להוסיף את זה לחוק, למרות שאולי זה נראה ברור אבל במקרה, הרי התנאי אצלנו להטלת מגבלות זה שעבריין יורשע או שנקבע שהוא ביצע את העבירה, יכול להיות שהוא הגיש ערעור וזוכה והתוצאה צריכה להיות בבירור שהמגבלות יבוטלו וגם במקרה שיש ערעור על ההרשעה אני חושבת שצריך לתת שיקול דעת לשופט אולי לעכב את ביצוע המגבלות. לא מוחלט, את זה אני שואלת, אבל זה שאלה שלא התייחסנו אליה.

זה לא בתוך סמכויותיו?

יכול להיות מאוד שכן מכוח סדרי הדין אבל זה דבר שאני חייבת לבדוק אותו ולא היה לי את הזמן כי זה עלה עכשיו. לכן את הנקודה הזאת אני אבדוק ואם אין עם זה - -

אז בואו נסכם שאנחנו בעד להשאיר את זה לשיקול דעת בית המשפט אם לעכב או לא לעכב.

אם זה לא קיים לפי סדרי הדין ממילא. אם הוא זוכה זה יבוטל, אם הוגש ערעור אז יהיה שיקול דעת לשופט אם לעכב או לא, אם זה ממילא עולה מסדרי הדין הקיימים אז לא נוסיף את זה.

בסדר.

זה השינוי היחיד, השאר זה דברים שסוכמו כבר בועדה.

על זה אנחנו יכולים להצביע?

אני רוצה לומר שאמרנו בדיון הקודם שנבקש למשוך את זה לדיון חוזר בועדת שרים לענייני חקיקה.

אני רק מבקש שהעלויות התקציביות ימסרו כפי שהם היו כאן בועדה.

יימסרו כל הוורסיות שנאמרו כאן.

יש עוד מישהו שרוצה להעיר איזה שהיא הערה? מי בעד העברת החוק בקריאה שניה ושלישית למליאה? עבר פה אחד.

יש עוד דבר קטן ששכחתי, יש הסתייגות שצריך להצביע עליה. הסתייגות אחת מהותית של חבר הכנסת עזמי בשארה וג'מאל זחלקה שרצו להחיל את זה גם לגבי מקום לימודיו של הנפגע, זאת אומרת היום זה לגבי מקום מגוריו ומקום עבודתו של הנפגע, ורצו להחיל את זה גם על מקום לימודיו, זאת אומרת שגם אם הוא לומד באוניברסיטה נניח הנפגע מהעבירה, אז העבריין לא יוכל ללמוד שם. יכול להיות שהנפגע הוא קטין והוא לומד בבית ספר מסויים, אז אתה לא רוצה שהעבריין יעבוד שם. זה ברור שזה מרחיב את זה, ואיפה שהוא צריך לשים את הגבול.

אני לא הייתי מהסס להחיל את זה, הבעיה היא עוד פעם התקציב, אז עכשיו זה יגדיל לנו עוד פעם את מספר המקרים. יהיו עוד מקרים.

לימודיו זה כמו עבודתו.

עבודה ומגורים זה דברים די קבועים של בן אדם.

לא מפריע לי לימודים, הבעיה שלי היא רק תקציבית, הם גם ככה כבר על הגבול. נוותר על הענין ותגידי להם שבשנה הבאה אנחנו נעשה בדיקה, אם לא נעבור את התקציב בשנה הבאה נוסיף לימודים.

אני מודיע לפרוטוקול שכאשר נעשה בדיקה, אנחנו קבענו מנגנון של בדיקה לחוק הזה, ודיווחים, אז במסגרת הדיווחים אני אומר לפרוטוקול, במסגרת החוק הזה מאחר וזה חוק חדשני אז קבענו שיהיה מעקב של הועדה אחר יישום החוק. במסגרת המסקנות אנחנו נבדוק בעוד שנה גם את האפשרות של הרחבתו לנושא לימודים, כרגע אנחנו לא מקבלים, נצביע על ההסתייגות אבל אם לא נקבל אותה עכשיו נדון בה פעם נוספת בתום שנה ליישום החוק במסגרת הלקחים ואם מבחינה תקציבית לא תהיה בעיה וחברי הועדה יחשבו שיש מקום להרחיב ללימודים, אז בעוד שנה אפשר יהיה להתייחס להסתייגות הזאת.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? ההסתייגות נדחתה.

תודה רבה לכולם.



הישיבה ננעלה בשעה 11:00