כנסת פתוחה

__התבטאויות ראש מועצת מבשרת ציון כרמי גילון לגבי יוצאי אתיופיה___השוהים במרכז הקליטה במקום_

2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
31.08.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 150
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
מיום שלישי, י"ד באלול התשס"ד ( 31 באוגוסט 2004), שעה: 10:00

התבטאויות ראש מועצת מבשרת ציון כרמי גילון לגבי יוצאי אתיופיה
השוהים במרכז הקליטה במקום

חברי הוועדה: קולט אביטל – היו"ר
יולי יואל אדלשטיין
מיכאל גורלובסקי
יגאל יאסינוב
מרינה סולודקין

דוד יאסו – ממונה על קליטת עולי אתיופיה, המשרד לקליטת עלייה
אריק פודר – דובר משרד הקליטה
עודי בהט – מנהל אגף קליטת עלייה, משרד החינוך, התרבות והספורט
אריה אזולאי – יו"ר הוועדה לקליטת עלייה, הסוכנות היהודית
יהודה שרף – מנהל מרחב מרכז, הסוכנות היהודית
שלמה מולה – ממונה על קליטת עולי אתיופיה, הסוכנות היהודית
מאיר רוסו – מנהל מרכז הקליטה במבשרת ציון
מיה דיסטל – יועץ ליו"ר ההנהלה, הסוכנות היהודית
כרמי גילון – ראש מועצה מבשרת ציון
אריה אפל – עוזר לראש מועצת מבשרת ציון
ד"ר שרה ג'נסטיל – חברת מועצת מבשרת ציון
יאיר רומח – מנהל מחלקת חינוך, מבשרת ציון
דוד שרביט – מזכיר מועצת מבשרת ציון
ורדה בן חורין – מנהלת מחלקת רווחה, מועצת מבשרת ציון
עו"ד יצחק דסה – מנהל "טבקה" מרכז סיוע משפטי ליוצאי אתיופיה
אלמו יפת – יו"ר ארגון "מכנף דרום לציון"
אברהם נגוסה – מזכיר ארגון "מכנף דרום לציון"
לאה בטבבו – אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה
קרול נוריאל – הליגה נגד השמצה
אסמרה אקלה – המועצה לשלום הילד
טמייט מולועלם – ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה
קובי אואקנין – עיתון "זמן מבשרת"
הילרי קריגר – עיתון ג'רוסלם פוסט
זהבית אורלב – תושבת מבשרת ציון, חברה באגודת הידידים מרכז הקליטה
עירית סורק – תושבת מבשרת ציון
יעל רון – תושבת מבשרת ציון
אכרם ברזאני – תושב מעוז ציון
רינה רפאלי – תושבת מבשרת ציון
אהוד אורבך – תושב מבשרת ציון, שכן של מרכז הקליטה
עו"ד עדיה גלעד - שכנה של מרכז הקליטה וחברה בעמותת ידידי מ. הקליטה

דנה גורדון

אושרה עצידה


התבטאויות ראש מועצת מבשרת ציון כרמי גילון לגבי יוצאי אתיופיה
השוהים במרכז הקליטה במקום

בוקר טוב. אני שמחה לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. אנחנו זימנו את הדיון המיוחד הזה בתקופת הפגרה בגלל המצב החדש שנוצר במבשרת ציון, ועקב הודעתו של ראש העיר שהיא בעצם קצה הקרחון של הנושא עצמו.

ישנה בעיה בהתבטאות שהושמעה. אני מכירה את כרמי גילון לא מהיום ולא מאתמול, ואני לא חושבת שאפשר להגיד שכרמי גילון הוא איש גזען. אבל, ההתבטאות היא התבטאות ואני בטוחה שנשמע ממנו על כך. עם זאת, אני חושבת שאנחנו התכנסנו לא כדי לדון בהתבטאויות אלא במצב לאשורו, זה הדבר החשוב. זאת לא הישיבה הראשונה של הוועדה בנושאים האלה. לא מזמן קיימנו ישיבה אחרי שסיירתי בכמה מרכזי קליטה ותהיתי ושאלתי את משרד הקליטה מה קורה, מדוע אנשים צריכים להישאר כל כך הרבה זמן במרכזי קליטה, וכיצד מנצלים את הזמן במרכזי קליטה כדי לתת לאנשים הכשרה מקצועית ולהכין אותם לקראת הבאות. אני חושבת שגם זה נושא שצריך לדון בו היום.

כל האינצידנט הזה פרץ מאחר וכרמי גילון הגיש תוכנית למשרד הקליטה בה הוא ביקש שהמשרד יחזיר לו את אותה תמיכה שלה זכה בעבר. אני מניחה שיש גם פתרונות שבהם תינתן תעסוקה לאנשים השוהים במרכזי הקליטה, או לפחות התחלה של תעסוקה. אנחנו צריכים לחשוב היום בצורה קונסטרוקטיבית איך לטפל בילדים שנמצאים שם.

מרכז הקליטה במבשרת הוא ודאי מרכז הקליטה הגדול ביותר בארץ. מדובר באוכלוסייה אתיופית הגדולה ביותר שנמצאת היום במרכז קליטה. אני יכולה לדווח לחברי הוועדה ולאורחים שאנחנו נפגשנו עם ראש הממשלה לפני שבועיים-שלושה, ובפגישה הזאת העלאנו בפניו את הנושא של היעדר תקציבים בתקציב משרד הקליטה למשכנתאות לעולים מאתיופיה, דבר שאני יודעת שמדאיג גם את שרת הקליטה. אם אין תקציבים להוציא את האנשים ממרכזי הקליטה, זה אומר שהם יישארו שם יותר זמן, וזה אומר שגם במקומות אחרים ייווצר איזשהו פקק שצריך לתת עליו את הדעת. יש בעיה תקציבית, ויש בעיה נוספת והיא מה עושים בינתיים במרכזי הקליטה, אילו אפשרויות נוספות נותנים לעולים מעבר ללימודי השפה וללימודי היהדות כדי שהם יוכלו להיקלט.

אני מבקשת להעביר את רשות הדיבור לראש מועצת מבשרת ציון כרמי גילון.

אני רוצה לפתוח ולומר שצר לי אם היו מי שנפגעו מדבריי, ואני מתנצל בפני כל מי שנפגע. הייתי מבקש שננצל את הדיון הזה על מנת לדון בבעיות הקיימות במרכז הקליטה במבשרת ציון ובמרכזי קליטה נוספים.

אני רוצה לציין כי תחילת התגלגלות הדברים היתה במפגש מקצועי שלא היה לתקשורת. דברים מתוך המפגש יצאו לתקשורת עם אי דיוקים רבים, ומכאן הדברים התגלגלו ככדור שלג.

כאדם נבחר אני רואה את התפקיד שלי בעשיית טוב לכל התושבים ללא יוצא מהכלל. כאשר ילדים גורמים נזק אני כועס עליהם בין אם ותיקים ובין אם הם עולים. אין שום משוא פנים בגישת האחריות וניהול ענייני המועצה כפי שאני רואה ועושה אותם, ללא שום אבחנה בין אם מדובר בעולים וחדשים.

אני מבקש להדגיש שמרכז הקליטה במבשרת ציון הוא מרכז הקליטה הגדול בארץ. יש בו 360 יחידות דיור. מתגוררים בו כ-1,200 תושבים, המספר משתנה מפעם לפעם. ביישוב כמו מבשרת ציון שבו יש 23,000 תושבים, מדובר ב-5% מכלל התושבים. גם ברעננה יש מרכז קליטה גדול יחסית, ושם לשם השוואה יש 144 יחידות דיור שזה שליש פחות או יותר או חצי ממספר יחידות הדיור במבשרת ציון. בירושלים על חצי מיליון תושביה יש 112 יחידות דיור.

המרכז ממוקם בליבו של היישוב, וגודלו ומספר תושביו מחייבים את כולנו, את כל הגורמים, לעסוק בקליטת עלייה. לצורך העניין אני רואה את עצמי כנושא חובה לעסוק בקליטת עלייה, לא רק כאזרח במדינת ישראל אלא כמי שעומד בראשו של יישוב שבו יש מרכז קליטה. אם תעיינו בניירות העבודה שהגשנו תוכלו לראות שכולם תחת הכותרת של חיזוק האינטגרציה בין שתי האוכלוסיות במבשרת ציון, אוכלוסייה ותיקה או אוכלוסיית העולים שזה מקרוב באו. הכל מכוון לטובת הקולט והנקלט כאחד. אני חושב שאי אפשר להתייחס רק לעולים ולא להתייחס לסביבה שאמורה להיות תומכת וקולטת. יש פה שני צדדים במשוואה.

אני רוצה לציין עובדות שידועות לאנשים רבים שיושבים כאן. המועצה המקומית מבשרת ציון סובלת מגירעון עצום. אנחנו נמנים על הרשויות החלשות ביותר בארץ בסולם של משרד הפנים. הגירעון שלנו הוא כ-70% מסך התקציב. קיבלתי רשות עם גירעון שוטף של 25% מהתקציב שלה, ולמרות זאת היינו הרשות הראשונה שהגישה תוכנית הבראה עוד בחודש פברואר. תוכנית ההבראה הזאת דורשת מאיתנו לצמצם את סעיף הפעילויות שלנו באופן ניכר. בין היתר נדרשנו לצמצם פעילויות של תרבות, נוער, ספורט, חינוך וכן הלאה. לקיצוצים האלה יש משמעות גם מבחינת היכולות שלנו לפעול.

מול התקציב המאוד מצומצם ומול המשאבים הדלים העומדים לרשותנו, עומד גם סעיף תקציבי אחד שנקרא מענק קליטה שעד שנת 2002 נע סביב 700,000 שקלים, כסף שהועבר לצורך פעילות קליטה של תושבי מבשרת במבשרת. התקציב הזה שעמד על פי חשבון של 600 שקל לאדם, קוצץ בשנת 2004, הוא קוצץ כבר בשנת 2003, ל-30 שקל לאדם לשנה שלימה. אנחנו הגשנו לחברי הוועדה נייר שמראה את הקיצוצים בתקציב. רק כדי לסבר את האוזן, גם משרד החינוך הודיע לי אחרי שכל הפרשה הזאת פרצה שמישרת קצין ביקור סדיר של משרד החינוך שזה עניין חברתי ממדריגה ראשונה תקוצץ. רבע המשרה שניתנה למועצה כדי לטפל בתלמידי מרכז הקליטה, גם את המשרה הזאת קיצצו לאחרונה.

משך כל תשעת החודשים שבהם אני מכהן יזמתי כמה פגישות, ואני רוצה להדגיש שהיוזמות כולן היו שלי. הפגישות היו עם משרד הקליטה, עם שרת הקליטה, עם הסוכנות היהודית. לא באתי ויצאתי כנגד משרד הקליטה אלא להיפך. זה מסמך שנמסר גם לאנשי הסוכנות וגם לאנשי משרד הקליטה, על הצורך בגישה אינטגרטיבית ומתמשכת לטיפול בנושא לטובת שני הצדדים זה הנקלט וזה הקולט. אני מצטט מנייר עבודה שהוגש לאותה פגישה מפורסמת כמה ימים לפני הפגישה. אני המלצתי על השקעות חד פעמיות בשיקום פיזי של מרכז הקליטה, של גני משחקים ,ניקיון, אשפה וכן הלאה, לרווחה תושבי מרכז הקליטה ולרווחת סביבתו. אני דיברתי על השקעות חד פעמיות בתחומי חברה, רווחה, חינוך במבני ציוד ותקנים, ולבסוף הצעתי לתקצב תקציב שוטף כדי לממן פעילויות משותפות, כאשר המועצה שותפה מלאה לכל הפעילות הזאת ולתקצוב הזה. אני רק חושב שגורמי הקליטה במדינת ישראל, משרד הקליטה והסוכנות היהודית אמורים להיות שותפים מלאים למשימה ולאתגרים הכל כך קשים וחשובים שעומדים לפנינו.

אגב, בסיומה של הפגישה סוכם להקים צוותים משותפים. קבענו לוח זמנים. כל המטרה היתה מטרה קונסטרוקטיבית, כאשר אני יכול להגדיר בשלוש נקודות מה היו דרישות המועצה. ראשית, ביקשנו להחזיר את כבשת הרש, 725,000 שקלים מענק קליטה שנלקחו מתקציבה של מבשרת ציון. ביקשנו לבצע את אותן השקעות חד פעמיות, ולבסוף לבנות את המסגרות לצוותים משותפים של משרד הקליטה, הסוכנות, והמועצה המקומית יחד עם אנשי מרכז הקליטה.

לפי דעתי, הטיפול חייב להיות הוליסטי ואינטגרטיבי. אי אפשר לצפות שצד אחד בלבד יהיה צד שעליו מוטלת המשימה לבצע את הדברים. אני חושב ששיתוף הפעולה פה הוא הכרחי, הוא חשוב. אנחנו עושים ונמשיך לעשות פעילויות מזדמנות שמתבססות על פעילות מאוד מבורכת של תושבים מתנדבים. אבל, מדובר פה בטיפה בים. הגישה צריכה להיות הרבה יותר רחבה וכוללת.

לסיום, אני לא חושב שנכון ושצריך לטאטא בעיות מתחת לשטיח. יש בעיות קשות, אמיתיות שקיימות גם בטיפול הישיר שנוגע בתושבי מרכז הקליטה. יש בעיות חמורות וקשות מאוד במערכת יחסי הגומלין שבין הוותיקים לבין החדשים במבשרת ציון. אני חושב שאת הבעיות האלה צריך לשים פה על השולחן.

אני מברך את יושבת-ראש הוועדה שהביאה לקיומו של הדיון הזה. אני מקווה שבסופו של דבר נתאחד בדבר אחד. האתגר כפי שאני רואה אותו כאיש ציבור, של קליטת עלייה הוא אתגר עצום. הוא אתגר שמחייב כל אזרח ותושב במבשרת ציון. אני גאה להתמודד עם האתגר הזה, אבל אני מבקש שיתוף פעולה של כל הגורמים שקשורים לעניין. תודה רבה.

תודה רבה. רבותיי, מכיוון שעומד לרשותנו מעט מאוד זמן, עוד מעט יש לנו מליאה, אני באמת מבקשת להתרכז בבעיות שישנן, משום שהמטרה שלנו פה היא לא רק לדבר על מה שהיה, אלא גם על מה שאפשר לנסות לעשות כדי שהמצב לא יישאר כפי שהוא עד עכשיו.

חבר הכנסת יאסינוב בבקשה.

אני רוצה לומר מראש שאני תומך ב-90% בדבריו של כרמי גילון כי אי אפשר ב-100%. למעשה, מרכז הקליטה הוא שטח ריבוני של הסוכנות. אני הייתי רוצה לשמוע קודם את ההתייחסות של הסוכנות ומשרד הקליטה ואחר כך להגיב על הדברים.

עו"ד דסה, בבקשה.

אני חושב שישנן בעיות וצריך להתמודד איתן בצורה אמיתית, ובצורה אחרת לגמרי. אני רואה את ההתבטאויות שהיו בחומרה רבה, במיוחד כשהן באות ממנהיג קהילה, מראש מועצה שאמור לתת את מלוא תשומת הלב לכלל האזרחים ללא אבחנה, וללא אפליה. אני חושב שהביטויים האלה מכרסמים במרקם החברתי שהוא ממילא עדין. הם מעמיקים את הקרע לא רק עם תושבי מבשרת, אלא הם מעמיקים את הקרע שקיים היום בין החברה האתיופית לכלל החברה הישראלית. אני חושב שנדרשת ממנהיג זהירות כפולה ומכופלת.

כבוד יושבת-ראש הוועדה, אני אומר לך מה מדאיג אותי. כרמי גילון עשה המון למען הקהילה. הוא חי במקום בו השכנים והחברים שלו הם חברי כנסת, ואז קשה לבוא בביקורת. היתה לי ציפייה מחברי הכנסת לתגובה. קל מאוד לבקר איש שהוא לא כל כך חשוב, איש שהוא לא נימנה עם האליטה של הפוליטיקה הישראלית.

אבל, אתה מסכים איתי שאפשר היה גם לא לקיים את הדיון.

אני מסכים איתך לחלוטין.

אני מבקשת ממך משום שזה לא עניין של פרוטקציות. אנחנו רוצים לדון לגופו של העניין. אני חושבת שמה שאמרת לגבי הדימוי והמרקם הוא מאוד נכון, ואני מבקשת שנתרכז בזה מבלי להפנות אצבעות אחד לשני.

תאמינו לי שכרמי גילון ואני לא נמצאים באותה הקשת הפוליטית. אני גם לא ממש מתגורר במבשרת.

יש השלכות להתבטאויות של אישי ציבור. הגיע הזמן שנרחיק לכת ונאמר שצריך לנקוט בעונשים הרתעתים, גם אם לא מדובר בעונשים ציבוריים. כשמדובר בהתבטאות אומללה של איש ציבור שיש לה השלכה על החברה כולה, ובעיקר על הקהילה, חשוב שיינקטו עונשים ציבוריים הרתעתים כדי למנוע תופעות כאלה. זה צריך להיות מונח על שולחן הכנסת. אין ספק שהוא עשה רבות, אבל במקרה הזה - - -

עו"ד דסה, אני מבינה אותך. אני שואלת אותך, חוץ מהעניין הזה האם מוצדק שנדון גם בבעיות עצמן?

כן. יש לי ביקורת גם כלפי משרד הקליטה וגם כלפי הסוכנות. הנחנו על שולחן משרד הקליטה מסמך שבו ביקשנו לבחון אפשרות לא רק לקלוט את כל העולים שמגיעים במרכזי הקליטה באופן גורף, אלא גם להתייחס לאותם עולים משכילים שמגיעים ולקלוט אותם בקליטה ישירה. יש בעיות וצריך לנסות לפתור אותן.

אני מקווה שזה בדיוק מה שאנחנו עושים.

אני מצפה שהוועדה תגנה בכל תוקף את ההתבטאות שהיתה. הגינוי צריך לבוא לא רק מהוועדה אלא גם מאנשי הממשלה. אני חושב שאי אפשר לעבור על כך לסדר היום.

מר אזולאי נציג הסוכנות היהודית, בבקשה.

אני רוצה לתת כמה הבהרות לנושא הפתרונות, משום שאני שותף מלא לרצונו של ראש עיריית מבשרת ציון לגבי האתגר של קליטת עלייה בכלל, קליטה עלייה מאתיופיה בפרט, והחום והאהבה שאנחנו חייבים להבטיח למערכת הזאת.

מר אזולאי, זה לא רק עניין של חום ואהבה, אלא אנחנו גם חייבים לתת לאנשים האלה אפשרות לחיות בכבוד.

מדובר באוכלוסייה של כמעט 6,000 איש שנמצאת במרכזי קליטה. בבאר שבע יש 1,900 מעולי אתיופיה, בצפת הקטנה יש כ-1,400. זאת אומרת, מבשרת היא לא המקום הכי גדול. זהו נושא כולל המחייב תשומת לב בכל מקום ומקום.

99% מהעולים השוהים במבשרת ציון הם מעולי הפלאשמורה. הם לא מגיעים על-פי חוק השבות. הם חייבים לעבור תהליך של גיור וזה לוקח מעבר לשנה. זאת האוכלוסייה היחידה שזוכה לעלות האדירה של מרכזי הקליטה בגלל הצרכים הייחודיים שלה. 190 ילדים לומדים בבתי ספר של מבשרת ציון, 400 ילדים לומדים מחוץ למבשרים וחוזרים למגורים.

לילדים האלה אין מה לעשות, ולילדים האלה צריך למצוא פתרונות.

לא, יש להם מה לעשות.

חשוב שהוועדה תדע שכל נושא מרכזי הקליטה לעולי אתיופיה הוא בבעלות משרד הקליטה. גם מרכז הקליטה במבשרת שהוא בבעלות קרן ביטוח של עובדי הסוכנות היהודית, מוחזק על-ידי משרד הקליטה. הסוכנות היהודית קיבלה על עצמה על-פי בקשת משרד הקליטה, בגלל ניסיונה, להיות המפעילה בתקציבים של משרד הקליטה.

כל העסקה הסיבובית לא ברורה.

כי זה לא מרכז קליטה, זה אתר קליטה. הבעלות היא בעצם פרטית שמושכר על-ידי משרד הקליטה, ובתקציבי הממשלה מופעל על-ידי הסוכנות.

בהחלט, ומשרד הקליטה שכר וביקש מאיתנו להפעיל אותו.

אתם קבלני משנה של משרד הקליטה.

כן, אנחנו מפעילים, מקבלים תקציב ממשרד הקליטה, ולפעולות החברתיות, הקהילתיות, החינוכיות, מתקציבים גם של הסוכנות היהודית. זה לכולם, לא רק למבשרת.

אני חושבת שזה שווה ישיבה.

אני דווקא חושב שהאמירה של ראש הרשות הוצאה מהקשרה. זה היה בסיום של סיור חיובי של מנכ"לית משרד הקליטה, מנכ"ל הסוכנות היהודית, והרשות המקומית. הקימו את אותו צוות כי הגיעו לאותה מסקנה לפני האמירה שצריכים פה לבחון בצורה כוללנית ומקיפה את כל הנושא. אני שמח שהצוות הזה הוקם בראשותם של שני המנכ"לים והרשות, והוא התחיל לעבוד.

אין ויכוח על זה שיכולות להיות בעיות בתהליך של קליטה שבו יש כמה גורמים שמעורבים. אנחנו מפעילים את כל המערכת החברתית במסגרת כל התוכניות של הסוכנות היהודית, וזה גם עניין של מדריכים והתקצוב שלהם. זה לא אומר שאין בעיות.

האם אתה יכול לומר לנו מה מופעל שם? למה הכוונה במילים "מערכת חברתית"?

היינו רוצים גם לדעת מהו התקציב.

תקציב הממשלה הוא 430,000 שקל בשביל חברה ותרבות, וכספי הסוכנות מכספי תרומות הם סדר גודל של כ- 400,000. מעל ל-800,000 שקל מושקעים בפעילות של חברה ותרבות הכוללת חוגים לילדים, חוגי העשרה לילדים מספורט, מחשבים, ריקודים. ישנה פעילות לילדים בשעות אחר הצהרים עד שעות הערב המאוחרות. אני מזמין כל אחד ואחד לבוא ולראות את זה. יושב כאן חבר כנסת נכבד שעשה לי ביקור פתע בשעה שש בערב בהיותו סגן שר הקליטה, מבלי שידעתי על זאת. הוא הגיע וראה את הדברים בעיניים ואת הילדים מבלי שהיתה שום הצגה. גברתי, מה שראית בלוד בשעות אחר הצהרים במרכז הקליטה מופעל גם במבשרת. יש פעולות תיגבור של תלמידי כיתה א' עד כיתה ח'. יש חוגי ספורט, ריקוד, מוזיקה. ישנה להקת זמר של ילדי מבשרת ששרה בשפה העברית, האידיש, הרוסית, והאנגלית. האמהרית, והיא מופיעה בכל רחבי הארץ. יש שם שני ילדים עולים מחבר העמים מגיעים מהעיר רמלה למבשרת.

אנחנו מפעילים שם מעל ל-700 ילדים, ויש עשבים שוטים. יש בעיות, אי אפשר להגיד שאין בעיות. אבל, בואו תראו איך אנחנו מתמודדים עם הבעיות האלה. אני לא מתחמק מאף אחריות. יש לי כמנהל המרחב אחריות על מבשרת. יש לי אנשי צוות שנמצאים במקום משעת בוקר מוקדמת עד שעות הלילה המאוחרות, כולל שישי-שבת, כדי למנוע בעיות.

אנחנו בדקנו את הבעיות ונמצא כי 4 ילדים מתוך 700 ילדים עשו ונדליזם. אני בוגר תיכון מכובד בתל-אביב, וגם זה היה בתקופה שלי. אני לא מטאטא את הבעיות, יש בעיות. קשה לנו להתמודד עם הבעיות, אנחנו קולטים עלייה ובני העדה יכולים להעיד שקליטת העולים שמגיעים היום היא יותר קשה מקליטת העולים שהגיעו בעבר. אני חושב שנעשית פה עבודה רצינית ואני ממליץ לוועדה לבוא ולראות מה נעשה במבשרת בשעות אחר הצהרים, בשעות הלא פורמליות.

אני מציע שנסיט את הדיון לבעיה האמיתית שבה מעורבים כמה גורמים. זה לא רק עניין של מבשרת. ישנה החלטת ממשלה שהסוכנות מבצעת לגבי עלייה של עוד 15,000-16,000. צריך לראות איך אנחנו יכולים לעשות הכי טוב את מה שאנחנו מחויבים לעשות. אני בהחלט שמח על התנצלותו של ראש רשות מבשרת ציון, ועל הרצון שלו לראות את עצמו שותף לצוות ההיגוי בראשות המנכ"לים שכבר הוקם.

אני רק אציין שהקמת צוות ההיגוי היתה היוזמה שלי.

הלוואי על כל ראש רשות , תבורך.

חבר הכנסת גורלובסקי, בבקשה.

אני הגעתי ארצה ב-16 במרץ 1988, ובמהלך כל השנים שמעתי התבטאויות כאלו ואחרות לגבי עלייה כזאת או אחרת, במיוחד לגבי העליות מרוסיה ומאתיופיה. אני חשבתי שחשוב להבין מה הכוונה שעומדת מאחרי הדברים. ראינו שבמקרים מסוימים הכוונות היו מאוד קונקרטיות, פוליטיות, שליליות לחלוטין. אני לא אשכח את ההתבטאות של אחת משרות ישראל על הרצון להביא עולים בסלקציה כזאת או אחרת, זה היה שיא ההתבטאויות.

אני מעולם לא נפגשתי עם מר כרמי גילון, אני לא מכיר אותו. לי אין ספק שאם נעשתה איזשהי טעות אז לא היתה כוונה לפגוע ממש. זוהי ההתרשמות שלי. אני גם לא מחפש "למרוח" דברים. אני שופט אנשים במעשים ולא בהתבטאויות שלהם. מצד שני, אני חושב שיש צד "חיובי" בכל הסיפור הזה.

אני גרתי במרכז קליטה "בית קנדה", וועדת הקליטה עשתה סיור במרכז הקליטה הזה. "בית קנדה" היה מרכז די מסודר. מאז שהגעתי ארצה בשנת 1988 אני שומע מידי פעם על הבעיות שישנן במרכז הקליטה במבשרת ציון. טוב לשמוע על החוגים שמפעילה הסוכנות במרכז הקליטה, אבל כשאני שומע על החוגים במרכז הקליטה במבשרת אני נזכר בזה שנותנים אקמול לחולה סופני. מרכזי הקליטה בהם מתגוררים עולים מאתיופיה נמצאים במצב חמור ביותר. אני גם מכיר באופן אישי את מרכז הקליטה בבאר שבע ואני יודע שיש שם בעיות. לצערי הרב, בגלל בעיות מדיניות, כלכליות, אנחנו בדרך כלל מסתפקים בדיון כזה או אחר ולא מצליחים להתקרב לפתרון כזה או אחר של הבעיות.

אני מצטער על זה שאני נאלץ לעזוב את הדיון הזה באמצע, יש לי פגישה במשרד האוצר לדיון בנושא פתרון מגורים לעולים. אני מציע לחברים שיושבים פה לרדת מההתבטאויות וצריך לנסות לקיים דיון מעמיק שיש לו תוצאות.

בשנה שעברה משרד הקליטה קיבל חוץ מהתקציב הרגיל סכום של כ- 100 מיליון למשכנתאות, והשנה אין כלום. אנחנו יוצרים עכשיו פקק תנועה. אנחנו רוצים שאנשים ימשיכו להגיע, והם מגיעים בקצב של 300 לחודש וזה לא מספיק.

הדיון צריך להיות ענייני, וצריך לשמור על כבודה של כל עלייה ועלייה. כדאי לדון בשורש הבעיה שישנה במרכז הקליטה במבשרת.

האם נשים אותם בגטו?

ממש לא. אני האחרון שמחפש את זה.

מר דסה, אף אחד לא דיבר פה על גטו.

אבל, זו המשמעות של הוצאתם ממרכז העיר החוצה. אני חייב להתמודד עם המצב הקיים.

אני חושבת שאתה לא מתמודד עם המצב הקיים.

לא מדובר על העברת מרכז הקליטה למקום אחר, אין לנו טכנולוגיה כזאת. עד כמה שהבנתי, מדובר על שיפור המרכז הקיים. על איזה גטו מדברים כאן?

אם אין פתרונות דיור כרגע אז הם צריכים להמשיך להישאר שם. אם הם צריכים להישאר שם אז צריך להפוך את חייהם ליותר טובים וליותר מסודרים, ולסדר את המקום ולמנוע את הבעיות. אני לא נדברתי עם חבר הכנסת גורלובסקי והוא לא בדיוק חבר במפלגה שלי, אבל אני מסכימה עם כל מילה שהוא אמר. צריך לעשות את הכול. כנראה שחוגים לא פותרים את כל הבעיות. יכול להיות שהסוכנות עושה כמיטב יכולתה, אבל כנראה שזה לא מספיק.

משרד הקליטה קולט את עולי אתיופיה במרכזי קליטה מאז שנת 1998. מרכזי הקליטה ממוקמים לא באתרי קרוונים, אלא בערים, ביישובי קבע, ויש לכך כמה סיבות. ראשית, אנחנו מעונינים באינטגרציה. אנחנו לא רוצים אתרי קרוונים כפי שהיה בזמנו. לצערי הרב, אנחנו נגררנו עם זה יותר מידיי זמן.

אנחנו ערכנו ביקור בהשתתפות המנכ"לית במרכז הקליטה במבשרת ציון, ולצערי הרב התדרוך הראשון שקיבלנו היה נראה כמו פשיטה לפני היעד. זאת לא היתה קליטה. אני מקבל את מה שאמר מר גילון. עם זאת, אני חייב לומר שאנחנו כמשרד קליטה כן עושים ואני יכול לפרט בנושא. כל הפעילות שיש לנו במרכזי הקליטה בכל הארץ, לאו דווקא במבשרת ציון, הם במימון מלא של המשרד לקליטה העלייה שמועבר לסוכנות היהודית.

אנחנו ישבנו סביב השולחן הזה ודנו בתקציבים שאתם נותנים לעיריות. אתם רוצים שתהיה פעולת אינטגרציה בתוך העיר עם היישוב, ולשם כך ניתן תקציב במשך שנים של 700,000 שקל. אבל זה מקוצץ בבת אחת.

זה משרד הפנים.

האם נגמר כל התקציב מ-700,000 שקל ל-0? אם זה המצב, אז איך הם יכולים לעבוד?

משרד הקליטה לא מעביר לרשות כסף במקום בו יש מרכז קליטה. יש קליטה בקהילה, ואילו תושבי קבע שנמצאים כבר ברשות. אבל, אנחנו לא מעבירים עבור מרכזי קליטה. אנחנו נותנים את כל השירות, כולל פעולות חברה ותרבות כפי שמפורט על-ידי הסוכנות.

לכול רשות היה תמיד תקציב לקליטת עלייה.

נכון, דרך משרד הפנים.

אנשים חיים שם יותר משנתיים, והם לאט לאט הופכים לחלק מהקהילה. הקהילה מעונינת לקלוט אותם. יש אנשים טובים בקהילה שגם מתנדבים ורוצים לקלוט אותם. מדוע אינכם מאפשרים לרשות או למועצה לעזור בקליטת העולים? תסביר לי את המדיניות מדוע בבת אחת נעלם התקציב של 700,000 שקל שנועד לזה?

קודם כל, מדיניות משרד הקליטה היא עד שנה וחצי מקסימום, ולא שנתיים ולא שנתיים וחצי. בגלל המחסור בתקציב למשכנתאות נוצר לנו כרגע פקק מסוים. אבל, אין שם שנתיים.

מנהל מרכז הקליטה, האם אתה יכול לומר לנו מהו המינימום ומהו המקסימום לשהייה.

עולים שוהים היום בממוצע שנתיים, יש יותר כי אתה מדבר על אוכלוסייה של 1,300 נפש. ישנן בעיות סוציאליות קשות, ישנן בעיות משפטיות, ישנן גם בעיות אחרות. זה לקחת את הטפל ולהפוך אותו לעיקר. הממוצע הוא שנתיים.

6 משפחות שוהות מעל שנתיים.

אף אחד לא מאשים אתכם שאנשים נשארים יותר. אבל, אנשים שנשארים שם יותר בגלל שנוצר פקק בגלל שהממשלה לא נותנת לזה כסף, צריכים לקבל טיפול אחר. הם כבר גמרו את לימודי היהדות, הם גמרו את לימודי העברית ואי לכך צריך לתת להם עוד דברים כדי שלאט לאט הם יוכלו להיות חלק מהאוכלוסייה.

אנחנו שומעים פה שש משפחות נשארות מעל לשנתיים וזה בגלל בעיות סוציאליות, בגלל גירושין. זה לא שכל המשפחות נשארות שם שנתיים. זה לא רק מקרה ייחודי למבשרת אלא זה קיים בכל הארץ.

180 ילדים לומדים בתוך מבשרת, ומשרד הקליטה מממן 850 שקל לילד עבור סל קליטה, והוא מעביר את זה לרשות. זה לא הולך לסוכנות. כל ילד שלומד שם מקבל את סל הקליטה שלו. אם החוגים נעשים ביחד עם הרשות במתנ"סים של הרשות, זה בכל מקרה ממומן.

עד תאריך מסוים לפני שנה שנתיים, הרשות המקומית קיבלה 725,000 שקלים כדי לנסות לעשות פעילות למען אותם העולים, והתקציב הזה נעלם מהיום למחר. מה קרה, מה היתה המדיניות? למה הוחלט נגד? במי זה תלוי? למה החלטתם לקצץ?

ישנו תקציב שעבר דרך משרד הפנים, וזה לא קשור למשרד הקליטה. 725,000 שקלים זה בטח היה סל קליטה לתושבי קבע, לאו דווקא בני העדה. אין שם תושבי העדה מבני העדה. זה סל קליטה שמעבירים אותו לעולים שנמצאים ביישוב.

זה לא נכון.

עובדתית זה לא נכון.

אני הייתי בטוח שמענק שמיועד לקליטה מגיע לרשות דרך משרד הפנים, כי משרד הפנים מעביר את כל התקציבים כולל תקציבי קליטה.

נכון.

הוא מעביר אותו אחרי אישור של משרד הקליטה. זה מה שאני חשבתי ויכול להיות שאני טועה.

יש פה טעות.

אני חושבת שהוא לא טועה.

יש במבשרת ציון מרכז קליטה ויש עולים מכל הארצות שלא במרכז הקליטה. התקציב שהועבר לרשות הוא חלק מהחישוב של כלל העולים בלי מרכז קליטה.

לא.

לדעתי, חבר הכנסת יאסינוב קלע לכיוון הנכון. העלייה התחילה בשנת 1999 ומבשרת ציון דרשה סכום של כ-1,000 שקל לכול עולה, ולאחר התחשבנות הגיעו לסכום של כ-600 שקלים לעולה. קיבלנו 725,000 שקלים לקליטת העלייה בלי חישוב של קליטה ישירה, לעולי "קווארה" במבשרת ציון.

למיטב זכרוני, היה הסכם בין ממשלת ישראל עם המועצה שהתקציב שהם מקבלים הוא לא פר אדם שנקלט בקליטה כזאת או אחרת, אלא הוא היה ממוצע רק בגלל שהמועצה היא באופן יחסי לא גדולה. יש בה יש 23,000 תושבים, והיו אז 1,700 תושבים במרכז הקליטה. בגלל זה נעשה אז החישוב וזה קיים עד היום.

המועצה המקומית מבשרת ציון כמעט לא נותנת אף שירות לעולים במרכז הקליטה. המעונות מופעלים על ידינו. כל הפעילויות החברתיות מופעלות על ידינו, ומבשרת ציון לא נותנת מאומה.

דרך אגב, אף פעם לא היו יותר מ-1,200 – 1,250 עולים. מי שמדבר על 1,700 עולים לא מכיר את מרכז הקליטה. אני מכיר את מרכז הקליטה מיולי 1999. היתה הסכמה שמשרד הפנים נתן מענק חד פעמי.

אני מצטערת, אתה לא יודע את העובדות. יש לנו פה טבלה ואני אקריא לכם מה שמופיע בה. בשנת 2000 היה מענק קליטה של 725,000 שקלים, בשנת 2001 היה מענק קליטה בסך 682,000 שקלים.

מענק הקליטה מועבר ממשרד הפנים. בישיבה אמרה המנכ"לית שהיא מוכנה לבדוק עוד הפעם איתם מאחר כי זה לא מאצלנו. יחד עם זאת, סוכם שאנחנו נשקיע במרכז הקליטה. אנחנו נעביר שני מיליון שקל לטיפול פיזי של מרכז הקליטה. אנחנו אמרנו שנבדוק שוב את המערכת החינוכית כדי למנוע תופעות של עבריינות.

לא צריך לדון כאן בעניינים של כסף. צריך לדון בהתבטאות, וגם בשאלה כיצד האוכלוסייה הקולטת שנמצאת שם יכולה לקבל את השונה ואת החדש. האם אנחנו באמת יכולים להשתלב בחברה, כן או לא.

דוד, תן לנו לקבוע את נושא הדיון. אם אתה רוצים שנקיים דיון בשאלה כיצד אוכלוסייה צריכה לקלוט אז תפנה ונקים דיון גם על זה. יש שם משבר, ישנה שם בעיה. אנחנו דיברנו על ההתבטאות וראש המועצה התנצל. אני חושבת שצריך להתקדם ולנצל את הדיון הזה כדי לראות אילו כלים אנחנו נותנים לאותם אנשים אם אנחנו רוצים שהם ייקלטו בקהילה. המועצה המקומית רוצה לעזור למרות שהיא גירעונית. אתם הולכים לשפץ את המבנים ולנקות אותם.

לא דיברנו על המבנים, אנחנו נטפל במה שיש בתוך מרכז הקליטה.

יפה. מה שקורה כרגע הוא שכל אחד אומר את הגרסה שלו לגבי הכסף הזה. זה כסף שהממשלה העבירה למועצה, זה כסף צבוע. מה זה משנה לי אם זה בא מהתקציב שלך או מהתקציב של משרד הפנים? בדרך כלל, משרד הפנים הוא כתובת מעבר ואנחנו יודעים את זה.

יש שוני בין ההעברות התקציביות של משרד הפנים להעברות התקציביות של משרד הקליטה. משרד הפנים מעביר את הכסף לרשות כדי שהיא תקלוט את העולים אצלה ברשות.

התקציב מובנה על פי מספר הנקלטים תושבי מרכז הקליטה. 600 שקל לתושב כפול 1,200 מגיעים לתוצאה של 725,000 שקלים וזה היה במענק הקליטה שניתן באישור משרד הקליטה ומועבר על-ידי משרד הפנים.

אני הייתי אצל שרת הקליטה עוד באפריל 2004 בעניין הזה. נפגשתי גם עם מנכ"לית משרד הקליטה ב-21 באפריל, ואז נקבע שהסיור יתבצע באוגוסט השנה. הגורם האינטרסנטי המקצועי פה הוא משרד הקליטה. אני לא חושב שהדיון צריך להיות על הצורה הטכנית שבה מדינת ישראל מעבירה תקציבים לרשויות. העניין הזה מוענק כמענק קליטה. בפגישות שלי עם אנשי משרד הקליטה, משרד הפנים ומשרד האוצר, אף אחד לא הגדיר את הכסף הזה ככסף אחר. הכסף הזה נועד כדי לממן פעילויות משותפות של הרשות עם מרכז הקליטה. התקציב הזה היה קיים עד שנת 2002 ועד בכלל. בשנת 2003 הוא נמחק ולא קיים. אני חושב שראוי וצריך להחזיר את התקציב הזה. התקציב הזה צריך לשמש פעילויות משותפות, אינטגרטיביות.

זה לא ענייני מה קורה בתוך מרכז הקליטה, אבל מרכז הקליטה חי בתוך היישוב, ונעשות הרבה פעולות אינטגרטיביות אבל הן לא מספיקות. אי אפשר לבנות רק על התנדבות. למימסד יש פה תפקיד.

צוין שהוקמו צוותים, ואני רוצה להדגיש שכל הדיון הזה, כל ההידיינות הזאת היא יוזמה שלי. אף אחד לא יזם את זה, לא משרד הקליטה ולא הסוכנות. אני באתי ודפקתי על כל דלת גם במשרד הקליטה וגם בסוכנות. הביקור של המנכ"לית היה על-פי הצעה שלי. הנחתי הצעה על השולחן של עמוד אחד שכולה מנוסחת ברצון כן ואמיתי לשיתוף פעולה הדוק בין הקהילה הקולטת לבין הקהילה הנקלטת, ואיך להתגבר על הבעיות. אני חושב שקודם כל צריך לדעת מהן הבעיות, ואחר כך לטפל בהן. אני מאוד שמח ומברך על כך שאותו דיון הסתיים בסופו של דבר בנכונות לשתף פעולה. אני חושב שעדיין צריך לדאוג לתקציבים האלה. אנחנו יודעים שלא מספיק רצון טוב וכוונות טובות אם אין תקציבים. צריך גם תקציב לממן את הפעילויות האלה.

לא היתה מילה בדבריי אז לפני כל הסערה הציבורית הזאת, שניתן לפרש אותה באיזשהי דרך וצורה של רצון קהילת תושבי מבשרת הוותיקים להתנכל או להתנער ממרכז הקליטה ומתושביו.

אני שמעתי פה שלושה גורמים שאומרים שהם מטפלים כל כך טוב בעולים, ואז נשאלת השאלה אם זה כל כך טוב למה זה כל כך רע?

עו"ד יצחק דסה, גם אני עולה, עליתי רק לפני 11 שנים. אני עדיין מאוד רגיש לדברים. אני רוצה לומר לך שלא מקובל עליי מה שאמרת. אתה לא יכול לשפוך עלינו חברי הכנסת דלי עם מים לא נקיים.

עובדה שלא גיניתם. אף שר לא גינה את ההתבטאות.

זוהי פעם שלישית בחיי שאני רואה את כרמי גילון, ואף פעם לא ניהלתי איתו שיחה אישית.
אני מאוד מעריך מה שהוא עשה. הוא פתח בהתנצלות את הישיבה של היום, הוא התנצל. אני לא יודע מה הוא אמר שם, כל מה שאני יודע הוא על סמך קריאתי בעיתון. אני לא יודע אם מה שנכתב בעיתון הוא בדיוק מה שהוא אמר.

הנזק נעשה.

תזכרו שראש עיריית ערד לא התנצל.

כרמי גילון התנצל. אתם יכולים לקבל או לא לקבל את ההתנצלות. אם אתם לא מקבלים את ההתנצלות אז תתחילו לפעול. אם אתם רוצים שהוא יתפטר אז תגידו לו: "תתפטר". אם אתם רוצים שהוא יתאבד אז תגידו לו: "תתאבד". אבל, אתם לא יכולים לבוא אלינו ולומר שאנחנו משחקים לטובתו. כרמי גילון התנצל ולכן אנחנו לא המשכנו לדון בנושא, ועברנו לנושא הכי חשוב והוא למה זה קרה? למה איש כמוהו עשה טעות כזאת? האם אתם חושבים שהוא רצה את זה?

אני לא שמעתי אתכם מוחים על דבריו של ראש עיריית ערד לפני כמה שבועות. הוא עדיין לא יתנצל.

הוא נתבע, והוא ישלם על זה.

משרד הפנים הוא כלי להעברת כספים, במיוחד כאשר הכספים האלה הם כספים ייעודיים וצבועים למטרה מסוימת. זה מה שקורה. השאלה מה עושה משרד הפנים עם מענקי האיזון או מה הוא לא עושה איתם היא עניין שלא קשור. הפעם מדובר על משהו אחר.

עידוד עלייה הוא לא רק עידוד של אנשים לבוא לארץ, אלא זה גם לעודד אותם להישאר פה ולשלוח מכתבים שטוב להם כאן. כשעולי הפלאשמורה נמצאים בתהליך של גיור הם עדיין לא עולים, הם אנשים שמועמדים לעלייה. הם נמצאים פה בסטטוס שונה עד שהם עוברים את הגיור לחומרה. הטיפול בהם, באותם 1,200 איש שנמצאים במרכז הקליטה במבשרת ובמרכזים דומים בכל הארץ, נמצא בתחום תקציב משרד הקליטה ב-300 מיליון שקל שהם קיבלו. השנה היה 85 מיליון לעידוד העלייה. אני רוצה להדגיש שהאנשים האלה הם מועמדים לעלייה, כך מוגדר הסטטוס שלהם. קיבלתם 85 מיליון שקל.

אנחנו מביאים אנשים לארץ בקצב איטי, ובאים ואומרים לנו שמצבם בארץ הוא יותר טוב ממצבם שם. אבל, אסור להסתתר מאחורי זה. זה לא אומר שלא צריך לדאוג להם באמת.

מצבם פה צריך להיות בדיוק כמו מצבם של הישראלים האחרים. הוא צריך להיות ברמה טובה וסבירה פה. אני לא חושב שאנחנו מתווכחים על זה היום.

אני דיברתי עם כרמי גילון יום לאחר ההתבטאות. אני רוצה לחשוף את פרצופה של הסוכנות היהודית כדי להראות לכם מה יחסה של הסוכנות לעולים החדשים. הקב"ט של כרמי גילון אמר את הדברים בפגישה עם אנשי הסוכנות ומשרד הקליטה. כששאלתי את נציג הסוכנות שהיה שם האם הקב"ט של כרמי גילון אמר את הדברים הוא אמר לי: "לא היו דברים מעולם, מה פתאום". כולם הכחישו. אני התקשרתי אליו והוא מתוך יושר אישי אמר: "הוא אמר את זה, אני עומד מאחריו".

לילה אחד נסעתי עם פרופ' רכס שהוא שכן למרכז הקליטה כדי לראות מה נעשה שם. יש אמת בתיאורים על זה שילדים קטנים מתגלגלים שם בשעה אחת עשרה בלילה. אין נציג, ואין אף אחד.

התקציב שעליו אתם מדברים הוא "בולשיט" אחד גדול. מדובר באנשים שצריך לטפל בהם, ללמד אותם. אם ידרסו שם ילדים, תתכנס הוועדה הזאת ותצטרך לדון בשאלה למה הם נדרסו. תזכרי את זה, Read My Lips.

זה נכון.

כבר היו תאונות, ולא היה ממש דיון.

אני מודה ליושבת ראש הוועדה שכינסה את הדיון למרות הפגרה. הדיון הזה מאוד חשוב לנו.

זה חשוב גם לנו.

ההתבטאות בין אם היא נאמרה על-ידי הקב"ט ובין אם על-ידי ראש המועצה, היא מקוממת, מרגיזה. אנחנו שמענו את ההתנצלות. אנחנו צריכים לפעול שדברים כאלה לא יקרו שוב, והוועדה צריכה גם להעלות את זה בהחלטה שלה.

אנחנו שמענו פה אי תיאום בין הגורמים המטפלים וזה מאוד מרגיז. אנחנו רואים שהמערכת היא לא מתואמת וכי גורם אחד זורק את הטיפול על גורם אחר, והאנשים האלה הם הקורבנות שסובלים. אני מציע לכול הגורמים לשבת יחד ולשתף גם את בני הקהילה העולים צריכים לקבל את הטיפול המגיע להם. תפסיקו להילחם על גבם של בני הקהילה.

אין צורך בעידוד עלייה מאתיופיה כי אנשים רוצים לעלות, אבל לא רוצים להעלות אותם. יש לממשלה מדיניות של אפליה.

כולנו יודעים שיש אנשים שמחכים בתור. אנחנו מדברים על כך שבתוך התקציב של משרד יש כסף.

יש כסף מיועד בדיוק לפרוייקטים האלה. האנשים שמתגוררים שם צריכים לקבל תמיכה מהכסף הזה והם לא מקבלים.

זה לא נכון.

זה נכון.

בראשית הדברים אני רוצה להודות ליושבת ראש הוועדה על זה שהיא מאפשרת לי לדבר. אני סיימתי בית ספר למנהיגות חינוכית.

כל הזמן דיברו כאן על הבעיות, ואני קצת נסער משום שמדברים פה כאילו לא מכירים את בני העידה. אנחנו נמצאים כאן יותר מעשרים שנה. אני לא רוצה להיכנס לוויכוחים שהיו, אני רוצה להציע הצעה לפתרון. אני מציע לכול הנוכחים כאן, ובעיקר לוותיקים, לסמוך על בני העידה ולהפסיק להשתמש בסטריאוטיפים.

מודל הקליטה שישנו עד עכשיו הצליח, אבל הוא לא הצליח במאת האחוזים. אני אומר באחריות כי אין קורלציה בין ההשקעה הכספית שמשקיעה ממשלת ישראל על כל הגורמים שלה, לבין התוצאות. הגורמים עוסקים בסימפטום ולא בבעיה המקורית שאותה אף אחד לא בחן. ישנה נשירה בשיעור של 26% מבתי הספר, ישנה עלייה באלכוהוליזם ובעיות אחרות למרות שמושקע המון כסף. יש לנו מודל שבו אתם יכולים להיעזר אם אתם רוצים באמת ובכנות לפתור את הבעיות.

לא הייתי בתחילת הדיון, ואני מצטערת על כך, משום שהייתי נוכחת בישיבת סיעת הליכוד. אנחנו יודעים שבשנים 2003-2004 יש קשיים ברשויות מקומיות. אני לא רוצה שתהיה מחלה בה מאשימים את הקורבן כפי שקרה במבשרת ציון ובערד. כרמי גילון התנצל, הוא הבין שהוא עשה דברים לא נכונים. אבל, ראש עיריית ערד לא התנצל והוא עדיין חושב שהוא היה מאוד בסדר. הוא האשים ואמר שאנחנו, יוצאי ברית-המועצות, מקלקלים את העיר ערד. אני חושבת שמדובר במחלה קשה שמובילה למלחמת אזרחים במדינה שלנו.

אנחנו צריכים לחשוב איך ניתן להחזיר את התקציבים של משרד הפנים ואת מענקי הקליטה. זה הדבר הכי חשוב. כל הזמן אומרים שיש תוכנית לעולים מצרפת, ומארצות הברית. אבל, הם לא הגיעו. חברים, אנחנו יודעים מי הגיע. הגיעו לכאן עולים מאתיופיה ומברית המועצות. מדיניות הקליטה היא העניין הכי חשוב. חברת הכנסת קולט אביטל, אנחנו צריכים לצאת בקריאה להחזיר את התקציבים. אנחנו גם לא יכולים לעזוב את ההתבטאויות של ראש עיריית ערד.

מר דסה, בשבוע שעבר אנחנו גינינו את התבטאויותיו של מר גילון.

גברתי היושבת ראש, בעבר הליגה נגד השמצה הציעה לך לקיים איזשהו פרויקט משותף לכנסת ולליגה נגד השמצה נגד גזענות, נגד התבטאויות כאלה. היינו רוצים לקרוא לכנסת שמייצגת את הציבור הישראלי, לצאת בפרוייקט כזה ולהחתים חברי כנסת על עצומה כזאת. עצם זה שאף חבר כנסת לא התייחס למה שאמר מר גילון, הוא דבר חמור גם בעיניו.

זה לא נכון. אנחנו אפילו רואיינו בתקשורת.

אי אפשר להתעלם מהחומרה של התבטאויות כאלה.

למה את מתעלמת מהתבטאויות של ראש עיריית ערד?

אני לחלוטין לא מתעלמת מראש עיריית ערד.

בסך הכול היו פה נימות פייסניות וכיוונים מאוד חיוביים. חסרה לי במשבצת התשובה לשאלה מי אחראי לכול התשתיות של המתחם הגדול הזה בן 55 הדונם שבו יש גם כבישים, מדרכות, תאורה.

מי אחראי?

המועצה.

המצב הוא קטסטרופלי. יש פה תמונות ואת יכולה להתרשם. תושבים שמתגוררים בסמוך בטוחים שזו אחריות של הסוכנות ושל משרד הקליטה, הם משוכנעים בזה. אבל האמת היא שהאחריות הכוללת היא של המועצה המקומית. זה חלק מהתקציבים, זאת משבצת שחסרה.

אני תושבת מבשרת ציון ואני רוצה לומר כמה מילים בתור תושבת. חלק מהאנשים פה גרים באופן ארעי במרכז הקליטה, חלק מהאנשים שנמצאים פה עובדים במרכז הקליטה. מבשרת ציון היא הבית שלי ולשם אני חוזרת. אני לא תושבת ארעית, ולמרכז הקליטה יש מחויבות גם כלפי.

קל מאוד לתושבי מבשרת ציון לסגור את הדלת ואת הלב ולהתכחש למרכז הקליטה הזה. מאיר, אתה יודע כמה זמן אנחנו נמצאים שם בהתנדבות, על חשבון זמננו, עוד לפניך ואני מתארת לעצמי שעוד אחריך. מאוד איכפת לנו, אנחנו מאוד מחבקים. המצב שם הוא קטסטרופלי, הוא מתחת לכול ביקורת. לא צריך לכסות על הדברים. אם המצב היה כל כך טוב אז הוא לא היה כל כך רע. יש לנו שם הרבה מאוד בעיות. לי איכפת, ואנחנו התושבים מציעים לכם לפעול יחד. אני לא עושה שם שום דבר בשביל משכורת, ולא בשביל קידום ולא בשביל פנסיה. לי אין שום אינטרס חוץ מאשר שלי ולילדים שלי יהיה מקום הגון לחיות בו. מרכז הקליטה והאינטראקציה עם תושבי מרכז הקליטה הם חלק מאיכות החיים שלי. יש לכם מחויבות יחד איתי, לעשות הלאה ויותר.

תמיד ובשמחה. אבל, אבל כדאי שישמעו עוד תושבים לא רק אותך.

אנחנו צריכים לנצל את המשבר הזה ולהפוך אותו להזדמנות.

אני חברת מועצת מבשרת ציון. אני ישבתי עם כרמי גילון, ועם גורמים שונים ביישוב. לי יש מוטיבציה מאוד גבוהה לעשות הכול לשיתוף פעולה אמיתי. צריך להיות ביננו אמון. אנחנו רוצים לשתף פעולה, ולכן צריך לשבת ולדבר. בואו נתחיל מהמקום הזה.

אני מבטיחה שזו לא תהיה ישיבה אחרונה. אני מבקשת לסכם את הישיבה על דעת חברי הכנסת.

ראשית, הוועדה מגנה את ההתבטאות ומקבלת את ההתנצלות.

שנית, כיוון שקמו צוותי עבודה, אנחנו מבקשים מצוותי העבודה להתכנס. אנחנו גם מבקשים לקבל תוך חודש ימים איזשהי תוכנית עבודה קונסטרוקטיבית לדעת מה קורה שם.

אולי כדאי שאנחנו נקבל את זה לקראת תחילת המושב.

בסדר, נבקש לקבל תוכנית עבודה בתחילת המושב.

אנחנו לא באנו הנה כדי להתחיל להפנות אצבע מאשימה לא לסוכנות ולא למרכז הקליטה. כולם עושים את המיטב ואת המרב. אבל, עם כל המיטב והמרב יש שם מצב קשה. אם יש ביקורת על זה שיש מצב קשה, זה לא אומר שאנחנו מאשימים אתכם. יש מצב קשה ואותו צריך לפתור. אם המצב היה כל כך נפלא לא היינו נפגשים כאן היום.

אני חושב שצריך להוסיף את זה שאנחנו מבקשים מכל המשרדים הקשורים בטיפול, להביא לנו תשובות לשאלה מי מטפל במה, ולמי המתחם שייך. לפי דברי נציגי הסוכנות, כרמי גילון צריך לטפל בתאורה ובכבישים. אבל הוא אומר שהמתחם הוא של הסוכנות.

דוד, אנחנו לא צריכים לחכות עד סוף הפגרה. אני מבקשת ממך לעשות בירור מינימלי פקידותי פשוט לגבי השאלה על מי בדיוק מוטלת החובה הזאת של התקציב, מאיזה תקציב זה בא, ומי צריך להעביר אותו. אנחנו רוצים לפתור גם את הבעיה התקציבית הזאת. תחזור אליי עם תשובה.

אנחנו רוצים להודות לתושבי מבשרת על הנכונות לסייע. מי שרוצה להביא עולים לארץ התפקיד שלו לא נגמר בשדה התעופה. מי שרוצה להביא עולים צריך גם להשקיע את המאמצים ואת האמצעים לקלוט אותם כמו שצריך.

לא דיברנו על הסוכנות, דיברנו על מדינת ישראל.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:25.