סיור ועדת הכלכלה בכפרים ערביים

2
ועדת הכלכלה
5.8.2004
הכנסת השש- עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכלכלה
יום חמישי, י"ח באב התשס"ד,(5.8.2004), שעה 10:30

סיור ועדת הכלכלה בכפרים ערביים

חברי הוועדה: שלום שמחון- היו"ר

ח"כ טאלב א- סאנע
ח"כ איוב קרא
אחמד ג'בארין, אדריכל העיר נצרת
שרון דביר, מנכ"ל NGT, החממה הטכנולוגית
תמים יאסין, החממה הטכנולוגית
מיכאל מורג, מנהל תחום בכיר כלכלה, משרד התמ"ת
רים מזאוי, עו"ד במרכז מוסאוא לקידום זכויות
איהאב סבאח, מנהל יחידת תכנות אסטרטגי, עיריית נצרת
עלי סלאם, ממלא מקום ראש העיר נצרת
מוחמד עבד אל קאדר, חבר בחממה הטכנולוגית
מאסרוה עומר, סימקו זרעים וכימיקלים בע"מ, חבר בחממה הטכנולוגית
אמין פארס, מרכז מוסאוא
סאמי שאהין, נשיא לשכת המסחר בנצרת
עוזי שמיר, מנהל מחוז הגליל, משרד הבינוי והשיכון

לאה ורון

חבר המתרגמים בע"מ



סיור ועדת הכלכלה בכפרים ערביים

אני רוצה שנעשה היכרות קצרה.

אני אחד השותפים בחממה, ברוכים הבאים, אנחנו מאוד שמחים וגאים בזה שאתם מבקרים אצלנו היום, במגזר הערבי יש המון בעיות הנוגעות לכלכלה. אנחנו לא נמנה אותם כרגע כאן, כי אנחנו בחרנו להציג מודל אחר, מודל חדש שיעודד את חברי הכנסת ואת ועדת הכלכלה, לעודד יהודים, ערבים, ללכת בעקבותיו ולהראות איך מצליחים יחד בעסקים במגזר הערבי.

לכולנו יש עסקים אחרים, שבהם אנחנו גם מתמודדים עם בעיות של אפליה ולפעמים של גזענות ולפעמים של חוסר תמיכה. כך אנחנו כאמור נציג, מודל אחר, פרויקט ראשון והיחיד מסוגו במגזר הערבי, הוא לא רק הצלחה עסקית, הוא גם הצלחה חברתית, הוא פתח חלון הזדמנויות ענק בפני היזמים הערבים הצעירים שלא היה להם מודעות ולא הייתה כתובות.

אני מברך אתכם, הסוד מאחורי ההצלחה, זה שיתוף פעולה של יהודים, ערבים ותמיכה ממשלתית, שלושה מרכיבים שהתאחדו בחממה הזו והביאו להצלחה ענקית.

הסיור הזה הוא מאוד חשוב, כי הוא קורה בתקופה של הדיון על התקציב, אנחנו רוצים שהוועדה תכיר את הבעיות של המגזר הערבי מקרוב ולעמוד על הצרכים של השטח, מכאן החשיבות שלו והחשיבות של התזמון שזה במהלך הדיון על התקציב של 2005 והצרכים האלה צריכים לעלות גם למי שמקבל את ההחלטות לגבי התקציב.

קודם כל אני מדבר שם ראש העיר שלא נמצא בנצרת, אני רוצה שתכירו את נצרת מקרוב, מי שלא מכיר את נצרת, אז ישמע כמה דברים, הזמן הוא קצר, אבל כמה שיש לנו זמן, אנחנו נדבר קצת על נצרת. נצרת היא העיר הגדולה במגזר הערבי, העיר הגדולה בצפון, יש בה בין 70-80 אלף תושבים. נצרת היא עיר תיירות, לצערנו הרב מה שקרה זאת בעיה שכל המדינה חיה בה.

נצרת היא עיר שיושבת על 14 אלף דונם, אזור תעשייה אין לנו, יש לנו אזור תעשייה ותיק וישן שלא היה אזורי תעשיה במדינה, אז אזור התעשייה הזה ידוע מלפני ארבעים שנה ונשאר אותו אזור תעשייה ולצערי הרב אפילו הולך ומצטמצם ונגמר גם. אנשי העסקים שנמצאים באזור התעשייה בורחים לנו אל נצרת עילית ולכפר קנא ולמגדל העמק ולעפולה.

אנחנו לפני 15 שנה או 18 שנה, אישרו לנו 680 דונם, אזור תעשייה חדש, באזור שהתיירות בנצרת, לכיוון שפרעם לצד שמאל. אנחנו גם נברך את ידידנו טאלב א-סאנע, חבר הכנסת, אני בטח יודע שהוא יודע על מה שדובר פה על התושבים. אז אזור התעשייה שקבעו לנו לפני 15 שנה, 680 דונם, עד היום זה לא מתקיים, צמצמו את זה והורידו את זה עד 120 דונם, עד לפני שנתיים גם זה הסכמנו. אישרו לנו את אזור התעשייה על 120 דונם ולצערנו הרב עד עכשיו לא עלינו להתחיל בתשתית, אז אין לנו אזור תעשייה ואין לנו התחלה, אפילו שהסכמנו אז אין לנו.

המצב הכלכלי בעיר הוא מצב קשה מאוד, רוב תושבי נצרת עובדים מחוץ לעיר, יש לנו מעל 20% אבטלה. התיירות שבנינו הרבה עליה, לצערי הרב, התיירות נגמרה, 60-70% בנצרת בנו על התיירות, בנינו בתי מלון, בנינו מסעדות, בנינו את העיר העתיקה, בנינו שוק, בנינו הרבה דברים ובסוף הכול סגור, הרוב סגור. בית מלון כמו רנסנס, שאתם מי שבא מכיוון עפולה רואה את בית המלון, בית מלון הכי יפה בעולם, לא רק במדינה, הוא היום משרת בית סוהר לזרים. בית מלון הגליל סגור, בית מלון נצרת סגור, בית מלון רשת ספיר סגור, אז כל בתי המלון בנצרת סגורים. גם בית המלון רנסנס שבנצרת עילית, גם הוא חצי ממנו עבר למנהל.

המסעדות שבנו פה, אם היה לכם זמן, אתם מוזמנים ליום שלם שאנחנו נעשה סיור באמת בנצרת, שתראו את זה מקרוב, איזה מסעדות, רק לתפארת, הם סגורים, השקיעו מיליונים והם סגורים. השוק שהשקענו עליו עד שנת 1995 מאות מיליונים מעל 120 מיליון אם אני לא טועה. השוק בוכה, אין אנשים, אין כלום. לפני הרבה שנים היה שוק בנצרת, היום יש בכל כפר קניון ואני לא נגד זה, אבל גם השוק על הפנים. אז המצב הכלכלי בנצרת הוא על הפנים.

לפי החוק אין לנו כלום, אנחנו לא יכולים לגבות מהמלון כלום, לא ארנונה ולא כלום. בתי המלון והמסעדות האלה, אנחנו לא גובים מהם ארנונה וזה בעיה רצינית. בנצרת יש בעיה חברתית, אתם צריכים להרגיש אותנו, הרבה ביקורים יש כאן בשנים האחרונות, אבל בפועל אפילו לראש הממשלה, אנחנו הזמנו אותו. אז כל ההבטחות, אף הבטחה לא התקיימה, אנחנו המצב שלנו קריטי, כל אנשי העסקים שלנו הולכים לנצרת עילית, המצב שלנו לא טוב, אנחנו מבקשים את העזרה שלכם.

אני שמח שבאתם, הביקור פה לשמחתי משתלב בסדרה של ביקורים מאוד מכובדים, ועדת התעשייה והמסחר הייתה פה לפני שבועיים. יש משלחות בארץ שמגיעות, אני חושב שאני מייצג מודל נכון לעבודה, מודל אנשים של אנשים שהחליטו לקחת את האחריות בידיים, גם יהודים וגם ערבים. זה לא חממה רק למגזר הערבי, זה חממה ערבית יהודית, שהוקמה במגזר הערבי, בשביל לתת את האפשרות לאותם אנשים במגזר הערבי שהיה להם קשה, להתמזג יותר טוב בתוך ההוויה העסקית הכלכלית.

החלום שלנו פה היום שבעוד חמש או שש שנים מהיום, ירגיש נוח לבוא, כל משרד ממשלתי וכל חממה טכנולוגית. אנחנו היום גשר ראשון, יוזמה מוצלחת, ובגלל שאנחנו יוזמה מוצלחת כמודל עסקי טהור, אני חושב שזאת אחת ההצלחות הכי גדולות שלנו.

לפני שנתיים באו חמישה אנשי עסקים ששלושה מהם יושבים פה והגיעה למעשה מיוזמת המרכז הערבי יהודי לפיתוח כלכלי. הם השקיעו סדר גודל של מיליון דולר, השקעה ראשוני, אנחנו מגייסים היום בעולם כסף למיזם עסקי יהודי ערבי, אני לא מכיר דוגמה בעולם לגיוס כספים, כולל חברות בת, על בסיס עסקי טהור. אנחנו לא מוכרים פה לא מסכנות ולא סיפורים ולא אפליה. אנחנו עובדים פה ואנחנו עובדים ברמה עסקית גבוהה ותכף אני אראה לכם איך אנחנו עושים את זה.

אנחנו כאן משנת 2000, למעשה אנחנו רואים את עצמנו כחברה פרטית שנהנית מתנאים מועדפים, בזכות החלטת הממשלה שהייתה לפני שנתיים. אי אפשר לתאר את השליחות שלנו, הוא הקים את הלובי שנקרא מועדון אנשי עסקים שרוצים לבנות פה, אחד הוא יושב ראש מועדון אנשי העסקים הערביים בישראל. הם הוציאו מתוכם את חמשת המשקיעים הראשונים.

החממה עצמה היא חברת השקעות קטנה ורזה, עם ארבע אנשי סגל, כל הסגל שלנו מעורב בידי ערבים, אנחנו מקבלים פה אנשים לעבודה לא לפי צבע העניים ולא על פי אתניות, אלא על פי מקצועיות. עצם זה שאנחנו יושבים פה אנחנו מאפשרים חשיפה גם לאנשים במגזר. יש לנו ארבע חברות בת שעובדות היום, אנחנו מפעילים מועצת מנהלים בינלאומית בניו יורק עוד מעט, כמו שכל קרן עושה.

אתם יודעים מה זה חממה, אני לא צריך לספר לכם, אני יודע שלחממה הטכנולוגית, מה שחשוב זה לדעת מה הגענו עד היום. אנחנו בתהליך של גיוס של שני מיליון דולר לתוך החממה. שני מיליון דולר מאנשי עסקים אמריקאים שמשקיעים.

בשנת 2005 אנחנו נכנסים למהלך של גיוס קרן הון, סיכון, החלמה טכנולוגית בהיקף של עשרה מיליון דולר. אני לא מכיר חממה טכנולוגית בארץ שמגייסת כסף לחממה. יש בארץ חממות פרטיות שנקנו על ידי קרנות הון, אין חממות שגייסו כסף. אנחנו לפני שנתיים הגענו לפה, קיבלתי את המבנה ריק, חמישה או שישה אנשים אמיצים שהחליטו להשים את הכסף בפנים, הם לא בדיוק הבינו בהתחלה לאיזה כיוון זה הולך, הם הסכימו להשים את הכסף. נכנסנו לתוך המיזם הזה, ועד היום בסך הכול, עברו אצלנו כ-300 יזמים.

אנחנו לא מתביישים, לא ברמה המקצועית שלנו ולא בכמות שעוברת לנו. סך הכול 38% מהפרויקטים הם של יזמים ערבים, להערכתנו 65% מהיזמים הערבים, קודם פונים אלינו, אבל הם לא נעצרים אצלנו וזה מה שחשוב. אנחנו מהווים מן סוג של תפר היום, של יזמים שמגיעים אלינו ומכאן הם הולכים או לקרן תנופה, או לקרנות של המדינה, או לחממות טכנולוגיות אחרות, או לקרנות הון שאנחנו פותחים להם את הדלתות, זה מאוד קשה להיכנס היום לתוך הבנק ולקרנות ההון.

בשנה הראשונה היה לנו יותר יזמים ערבים מיהודים, היום שיטפון ביזמים, אנחנו בספטמבר עושים כינוס של כ-500 יזמים ערבים שבו אנחנו נלך להציג את ההצלחות ונעודד מחדש את כל אותם יזמים שמתחבאים. ותופעה נוספת שקורת עם יזמים ערבים, הרבה מאוד יזמים ערבים עזבו את המדינה והלכו לעבוד בחוץ והלכו ללמוד בחוץ. שהם שומעים היום על הפעילויות שלנו הם מתחילים לחזור, הם רואים יזמים ערבים, בעלי שם שהגיעו לשטח האופטיקה, ומדען ערבי בשטח האופטיקה בישראל, עד היום לא היה סיכוי להתקבל.

שמגיע אלינו יזם, אלף, הוא מגיע לסמנכ"ל שלי, הוא נבחר על ידי ממשלת ארצות הברית להשתלמות של פיתוח עסקי, היום הוא ביום סיורים בשגרירות. מגיע אליו, לנאסי, יזם, הוא מראיין אותו, הוא בדרך כלל יושב וכותב תוכנית עסקית בסיסית שאיתה הוא מגיע אליי. שמגיע אליי יזם יהודי, אני משקיע ביזם יהודי בממוצע כשבועיים עד שהוא מגיע לוועדת ההשקעות שלנו. שמגיע יזם ערבי, לוקח כמעט שלושה חודשים, הם מגיעים לא בשלים, הם לא מבינים את הביזנס, הם לא מרושתים, הם מקבלים מאיתנו את כל מה שהם לא יכלו לקבל לבד. הם מקבלים את הראייה העסקית, הם מקבלים את התמיכה הרוחנית, בונים להם את תוכנית העבודה ופותחים להם את הדלתות.

אחת הבעיות הגדולות של היזמים בתחום הטכנולוגי במגזר, זה הרישות, הדלתות עוד לא פתוחות להם, רשמית הם פתוחות, רק הם לא מסוגלים להיכנס. הם לא משלמים, הם רק מקבלים, צריך להבין, שכתבתי שהחממה היא ביזנס, חלק גדול מתקציב החממה הולך היום למעשה לדברים, שאני בא למועצת המנהלים, אני מנהל פה ביזנס, אני בעד הצלחות עסקיות, חלק מהכסף הולך לתמיכה ביזמים שאנחנו יודעים שלא חוזר אלינו.

אני רוצה להבהיר עוד שתי נקודות, אחד הדברים החשובים שהצלחנו ליצור מעבר לתמיכה ביזמים זה שאנשי עסקים פרטיים באים להשקיע בחברות שלנו. יש ארבע חברות שעובדות איתנו של יזמים ערבים שבאו והשקיעו, החברות שעוסקות בביו טכנולוגיה, אחת בפיתוח של תרופה ללחץ דם, אחת בפיתוח לתרופה להורדת גלוקוז. אנחנו נמצאים בימים אלה בגיוס של מיליון וחצי דולר נוסף לחברה בת שנה, חברת ביו טכנולוגיה.

דבר נוסף, אנחנו משתלבים עם תוכניות פיתוח עסקי בחוץ לארץ, בבוסטון והדבר החשוב והאחרון, שאת זה אני רוצה לזרוק לכם כרעיון, כיוון שהחממה קולטת כ-150 יזמים בתקופה של 18 חודשים, לעומת עשרה יזמים מ-1200 חברות חממה ב-12 שנה. חלק גדול מהם מגיעים לא בשלים ומפנים אותם למסלולים, הבעיה שלא מגיעים לשם, יש להם עדיין את הפחד להגיע, אחד מהרעיונות שאפשר למנף אותם, כצינור ליזם המתחיל, לנסות לחשוב על רעיון קריאטיבי, איך אנחנו משאירים את קרן תנופה אם איזה שהוא צינור דרכינו, אני לא רוצה להיכנס לזה, אני רק זורק את זה כרעיון כללי.

אז בסך הכול, בשלושים שניות האחרונות, יש פה מודל ייחודי, עולמי, לפרויקט עסקי, שהשיקולים שלו הם עסקיים נטו. למרות שאנחנו חממה בת שנה וחצי, עם ארבע חברות בלבד, שתי חברות שלנו נמצאות בגיוס, חברה אחת כבר התחילה לגייס. אנחנו כחממה לקראת סוף הגיוס של הסבב הראשון שלנו, הכפלנו את ערך הנכסים של החממה כמעט בשנה וחצי של עבודה. בשנה הבאה אנחנו הולכים לגייס קרן נוספת, משום שהמודל הזה זה המודל הנכון, אני חושב שזה הטעם שצריך להישאר לכם. תודה רבה לכם.

זה מלון פלאזה שנמצא בתחום נצרת עילית, חלק גדול ממנו מושכר כמשרדים עבור מנהל מקרקעי ישראל ומשרדים אחרים. למי שרוצה לדעת, גרים יותר משבעים אלף תושבים, 14,200 דונם, נצרת עילית זה 47 אלף תושבים, יש להם אזור תעשייה ציבורי שעולה על 4500 דונם, כאשר בנצרת יש לנו רק 150 דונם שזה שטח למלאכה ומסחר והשטח החדש הוא עכשיו, רוצים לראות אותו, הוא עדיין לא מפותח, אבל יש לנו אישור של 105 דונם.

אזור התעשייה שייך לכפר הסמוך לנצרת, מצד שמאל יש קרקע מאושרת של בניית כ-2400 יחידות דיור, נקראות שכונת הגליל, עכשיו אנחנו מנסים לסיים את חוזה הפיתוח עם משרד הבינוי והשיכון ולהתחיל את עבודות הפיתוח.

זה הכביש הישן, כל השטח דרומית לכביש הזה, כולל שמורת היער, 700 דונם בערך, בתוך זה, עם כל האילוצים, אחר כך זה צומצם, בתמה שאני מחזיק שהיא עכשיו מאושרת, לכ-105 דונם נטו לתעשייה. התעוררה עוד בעיה, קודם כל לחצו אותנו כל הזמן להביא תעודה מאושרת על מנת להתחיל לבנות את השטח. עד שהגענו לאישור הזה, זה לקח לנו שבע שנים, עם כל הבירוקרטיות של חוק השיכון והבנייה, בסוף קיבלנו תמה מאושרת, ללא תקציבים, יש לנו אפס שקלים לפיתוח האזור הזה.

כל עוד אין לנו תקציבים אי אפשר להתחיל בפיתוח, זאת גם בעיה של הבעלויות, שבעצם מושב ציפור טענו שיש להם בעלות על הקרקע בתוך הקרקע של המנהל ויש להם חוזה על הבעלות של המנהל והיינו בבג"צ על החוזה חכירה למנהל והמושבים. מ-700 דונם צמצמו את זה ל-105 דונם.

אנחנו מעוניינים לעשות כמה שיותר, יש לנו תקציבים.

אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה. לא ייתכן שנצרת, עוד פעם, העיר הכי גדולה בצפון, העיר הכי גדולה במגזר, שאין לנו אזור תעשייה, לכולם יש. יש פה משהו פוליטי, אתה יודע למה, לא היו תקציבים. יש לנו חלק של כ-400 דונם, ששיך לעריית נצרת, תמצאו לנו אלף דונם לפחות לאזור תעשייה גדול, לפני שלוש או ארבע שנים, כולם דיברו, אפילו בתקשורת, על אזור תעשייה גדול בצפון באזור נצרת, אנחנו עבדנו על זה חודשיים---

אבל משותף.

לא, אמרו שזה יהיה לנצרת, באזור נצרת מצאנו שטח של אלף דונם, הגשנו את התוכניות, בסוף התחלף השר. כל עוד אזור התעשייה של ציפורי מתפתח, כל עוד יש להם בעיה עם הקרקעות, נצרת תישאר באותו המצב. חלק גדול, במיוחד בשלושת השנים האחרונות, יותר מ-70% מהעסקים הגדולים בנצרת, עברו לנצרת עילית.

אני מציע שנזמין את השר אולמרט לוועדת הכלכלה לדיון, אבל אין משהו אחר.

בסדר.

בתקופה של דליה איציק, יצא מכרז בערך של שישה מיליון שקל, אין שם שום דבר בעצם.

אני אאסוף לך את כל האישורים. צריך לפתח לא רק את האזור תעשייה, גם את השוק, גם את העיר העתיקה.

אנחנו בהתאם לישיבה שהייתה ב-2 ליוני בוועדת הכלכלה, דיברנו על בעיית הביוב, וגם ב-20 ביוני הייתה ישיבה של ועדת הכלכלה, בנושא של המגזר הערבי באזור של תמרה. אנחנו ניכנס עכשיו לאזור התעשייה שהוא בתחילת דרכו שהוא מתפתח, אנחנו נראה לכם את אזור התעשייה, שתראו איך הוא מתפתח. אנחנו גם ניכנס גם לכפר אמן, אנחנו נראה לכם את חוסר התקציבים לפיתוח, ודיברנו על זה כבר, אנחנו נלך לשם עכשיו, ואחר כך נבקר בשכונה ואחר כך נראה בתצפית להראות את החסמים בהתפתחות העיר, החסמים בהתפתחות העיר מבחינה תכנונית.

(העיר תמרה)

זאת הכניסה לעיר, הכביש הראשי, הכניסה הראשית לישוב תמרה, מצד ימין צריך להתפתח בתכנון העתידי אזור בתי מלאכה קטן של 60 דונם, תעשייה קלה, מתחיל להתפתח עכשיו, אבל בגלל עיכוב בעבודות הכביש זה מעכב את הפיתוח.

אני רוצה להגיד כמה מילים על תמרה, תמרה היא עיר צעירה, עד גיל 29, 60% אחוז מתושבי העיר הם עד גיל 29, זה מגביל את הבקשות ואת הציפיות של תושבי העיר מראש העיר ומהנהלת העירייה. כולם יודעים מה המצב ברשויות המקומיות ובתמרה בפרט. כפי שהסביר ראש העיר בהתחלת דבריו שעברנו תוכנית הבראה שהוקמה ואושר במשרד הפנים. הטרטור של משרד הפנים, אנחנו בשבוע האחרון סגרנו את הכול והם אמרו להעביר כסף למשכורות, העובדים לא קיבלו שבעה חודשים משכורות. מצב זה מקשה על הפעילות השוטפת שלנו כנבחרי ציבור, ויש שם 550 עובדים שלא קיבלו משכורות מהעירייה.

אנחנו נכנסים לישוב, מצד ימין יש קריית חינוך, יש אולם ספורט, בית ספר תיכון, ובית ספר תעשייתי למבוגרים ששייך למשרד העבודה, מקבלים כאן בגיל מעל 21. אנחנו בעיר מוכה בצפון, 27% אבטלה נראית לעין, חוץ מהאבטלה הסמויה של נשים שלא נרשמות בלשכות התעסוקה וזה מגדיל את אחוזי האבטלה.

כאן בצד ימין, אנחנו נכנסים לאזור התעשייה של תמרה. אזור התעשייה בתמרה, התכנון שלו התחיל, אני רוצה שתסתכלו על התאריכים, שמראה על העיכוב של אנשי התכנון במשרדי הממשלה בוועדה המחוזית ובוועדה הארצית. את אזור התעשייה התחילו לתכנן אותו בשנות ה-80, בשנת 95' התחילו לשווק, זה 15 שנים של תכנון, זה קיבל תוקף סטטוטורי כאזור תעשייה. יש כאן 270 דונם, כל אזור התעשייה מאושר, הפיתוח עלה על תקציב של משרד התעשייה והמסחר, יש כאן 170 דונם ששייכים לשטחי המנהל ומאה דונם שייכים לשטח פרטי.

אנחנו נכנסים לאזור התעשייה, הרבה מהעבודה שצריך להשלים עדיין לא השלימו. באזור התעשייה יש שלושה מתחמים יש מתחם נקי שמיועד למפעלים נקיים ושקטים והוא חייב למלא את התנאים של איכות הסביבה, זה מתחם אלף, המתחם הזה אנחנו רואים שהוא עדיין לא מפותח כי אין מפעלי היי טק ואין מפעלים נקיים שבאים לאזור וזה אחד הדברים שאני גם דיברתי עליהם, גם בוועדת הכלכלה של הכנסת, בגלל שלא מוגדר כאזור עדיפות לאומית אלף ואז הרבה מפעלים שבאו לכאן ורצו הטבות, העירייה נותנת הטבות, כל ההיתרים, היא מוותרת עליהם בחמש השנים הראשונות יש הנחות לכל מפעל שבונים באזור התעשייה.

אנחנו מסתכלים על שני בניינים כאן בסביבות המתחם הזה, של 40 דונם בערך, רק שני בניינים מפותחים כי אנחנו נמצאים במצב קשה, אין הטבות ליזמים שבאים ורוצים לבנות. איפה שאנחנו נראה שעכשיו בונים, אנחנו נראה שרק מסגריות, נגריות ודברים קטנים שלא מביאים תעסוקה לאנשים מובטלים בישוב.

מצד ימין אנחנו רואים, אולם פיס שממומן על ידי מפעלי הפיס ומשרד השיכון, בית ספר תיכון וזאת קריית החינוך שמתפתחת בתוך הישוב. אתם רואים בצידי הדרך, אזור תעשייה בהמשך פיתוח וטיפול, משרד התעשייה והמסחר שבפעם האחרונה שעבד ועשה חלק מהמדרכות, זה היה לפני שנתיים, בשנתיים האחרונות לא בוצע שום דבר באזור התעשייה, בגלל טענה של חוסר בתקציב.

אנחנו נכנסים למתחם בינוני, שכאן אנחנו רואים מפעלים, מוסכים. היו 17 מתפרות בתוך הישוב, היום נשארו שבעה, כולם נסגרו. המתפרה הראשונה שבאה לאזור התעשייה, הוא מעסיק 40 בנות, זה רק המתפרה מצד שמאל. אפילו הבנאדם הזה, שאני מכיר אותו, הוא עובד הרבה, הוא בקשיים כספיים, אני לא יודע אם מחר או מחרתיים, גם בגלל המחסור והמצב הקשה, הוא יסגור את המתפרה ואז יתווספו לאבטלה עוד אנשים. הוא לפי החוק נותן שכר מינימום, אבל הוא במצב קשה, הוא משלם שכר והוא משלם שכר דירה.

היום נשארו חמש מתפרות, והם מעסיקים פחות ופחות עובדות, הם יותר על השוק המקומי והשוק העולמי שפעם היו עובדות בשבילו. זה המתחם הבינוני שאתם רואים בו מתפרות, מסגריות, דברים שלא מעסקים עובדים, זה השוק הפתוח. לתמרה אין שום מפעל היי טק, יש לנו בקשה ואנחנו מבקשים ואפילו אמרנו שניתן הטבות, יש אזור אבל אין תעשייה.

אנחנו נכנסים למתחם גימל, זה מתחם פחות נקי מבחינת תעשייה, אבל אתה יודע, אתם רואים הרבה בניינים נבנים אבל לא נגמרים בגלל כל המצב הכלכלי הקשה ולא רק זה, אין יזמות שפונה היום מחוץ לעיר ואנחנו כל הזמן פרסמנו ואמרנו שאנחנו מוכנים לתת הטבות וגם נתנו. אבל הממשלה, ביקשנו אזור עדיפות לאומית אלף, אחד החסמים ואחת הבעיות של איכות הסביבה של תמרה, אתם רואים מחצבת, אנחנו גם נבקר למעלה ואתם תראו שאחד הדברים הכי לא נעימים זה המחצבות בתוך הישוב שהם לא מעסיקים אנשים אלא דופקים להם את איכות הסביבה.

זה מפעל אומן, זה מפעל שמתואם עם לשכת התעסוקה, יש עובדים מתמרה כאן, הוא מפעל חדש שבשנה האחרונה נכנס. הבעלים הם מחוץ לעיר, הם עושים עבודה, האמת שיש שיתוף פעולה בינם ובין העירייה ואנחנו קרוב ל-40 עובדים הם מתמרה, אני חושב שהם מחכים לנו כי הם יודעים שאנחנו מבקרים. כדי להיכנס להגיד להם שלום ואז להמשיך.

מצד ימין יש כניסה נוספת לאזור התעשייה, זה מגני תמרה לכיוון אזור התעשייה, הכניסה הזאת לא מפותחת, פרוצה, בגלל המחסור בתקציב אנחנו לא יכולים לעשות את זה וביקשנו מהתמ"ס תקצב, כפי שהוא מתקצב לפיתוח אזור תעשייה, שיתקצב את הכניסה הזאת שזה גם יקל על הלחץ בתחבורה וזה גם יעזור למשיכת יזמים לתוך אזור התעשייה.

יש לנו רישיון להקמת מנהלת לאזור התעשייה הזה, יש לנו רישיון, יש לנו את הכול, המנהלת לא יכולה לקום בלי תקצוב מהתמ"ס כי בכדי שהמנהלת הזאת תטפל בכל הנושא של משיכת יזמים, אנחנו העלנו את זה כבר ואנחנו מעלים את זה שוב כי בלי מנהלת שתטפל בנושא של היזמים ובנושא של אזור התעשייה, גם האזור תעשייה הזה ילך וידעך. אנחנו מבקשים תקצוב, יש לנו רישיון, יש לנו הכול, אנחנו בכדי להקים את המנהלת חייבים תקציב של מיליון שקל להעסיק מישהו שיטפל בנושא של אזור התעשייה, למשוך יזמים לפיתוח עסקי.

הבקשות שלנו, אנחנו מבקשים, הפיכת אזור התעשייה לאזור עדיפות לאומית אלף, בכדי שנמשוך יזמים וניתן הטבות ליזמים המקומיים שנמצאים בתוך האזור. לתת מענקים ליזמים בכדי לעזור בהשלמת בנייה ואכלוס אזור התעשייה, הדרכות עסקית, ליווי פיננסי, משיכת יזמים לאזור התעשייה של תמרה.

אני, במקום לבקר בשכונה שם, אנחנו נראה את השכונה ממבט מבחוץ. אתם רואים את השכונה הדרומית, הבניינים האלה, רובם יש צווי הריסה נגדם, זה המנהל שהוציא צווי הריסה הסיבה שהאנשים האלה, עלו על אדמת מנהל בהסדר, המכרז האחרון של תמרה, היה בשנת 2000 וכל הזמן אנחנו במשא ומתן עם המנהל שיוציא מכרז מיידי.

יש צפיפות דיור חזקה בתוך תמרה, אמרנו את זה גם בעבר, אני אומר לכם שיש מצוקת דיור, יש 25 אלף תושבים, מדובר במעל 30-40 יחידות דיור בשכונה הזאת. יש כמעט 150 יחידות כאלה בתוך הדיור, בתוך הדיור אין מקום, אז אנשים הולכים לפריפריה ואם אנחנו לא נאשר תוכנית מתאר להרחבות, דיברנו על זה עם משרד השיכון, ואם המנהל, כמו שעשה בשנים קודמות, לעשות הסדר לאנשים האלה, המצב ילך ויחמיר.

אחד הדברים החשובים גם בנוסף לשכונת המגורים, זה שטחי ציבור. תמרה היום סובלת, יש לנו ארבעה מוסדות ציבור מתוקצבים ומשרדי ממשלה לא יכולים לבנות אותם בגלל המחסור בשטחי ציבור. שטח השיפוט של תמרה הוא 29 אלף דונם, שטח תוכנית המתאר 4500 דונם, כתוב בחוברת שלכם, החסמים לבד של תמרה, באזור המחצבות, והתמה 22 של היעור ותמה 23 של הברזל, 12 אלף דונם כמעט שאי אפשר לבטח אותם בתוך 29 של עכשיו. 19 אלף דונם זה שטחים חקלאיים.

בישיבה עם המנהל אנחנו ביקשנו, יש לנו תקצוב של 8 מיליון שקל שמוקפא כבר שנה במשרד השיכון בגלל המחסור באדמה של הקמת מתנ"ס מקומי לעיר תמרה. אז אין לנו מקום אחר, אנחנו יכולים לעשות סיבוב עכשיו בתוך העיר ואתם לא תראו דונם אחד ריק, אפילו שטחים פרטיים חסר, היום אנשים מחוץ לקו הכחול, אפילו שטחים של בעלות פרטית מתחילים לבנות ואם לא נסדר את הנושא של תוכנית המתאר, בשנת 2000 תוכנית המתאר אושרה ואומצה ועד היום לא מתקדמים. אז אנחנו ביקשנו בסך הכול 7 דונם בשביל לבנות מתנ"ס.

אנחנו נעשה עכשיו סיור בתוך הישוב ואחר כך אנחנו נוסעים לגני תמרה. אמורה להיות ב-2020 כמעט 50 אלף תושבים. כפי שהזכרתי בתחילת דבריי, תמרה היא צעירה, הריבוי הטבעי והזכיר את זה ראש העירייה, בממוצע 750 ילדים בשנה, זה בית ספר אחד, זה שכונת מגורים אחת. היום מספר התושבים הוא 25 אלף תושבים, העיר מבחינת חינוך משקיעה הרבה, יש פריחה גדולה בנושא של החינוך והיא קיבלה את הפרס היישובי הראשון לחינוך במגזר הערבי. העיר תמרה משקיעה גם בנושא של החינוך ואם לא משקיעים גם בדברים פיזיים, אז אי אפשר להתקדם בחינוך.

50% מתוך המשפחות בתוך העיר תמרה, הם מתחת לקו העוני והממוצע הארצי הוא בקרב האוכלוסייה הערבית זה 45%, אז אתם רואים כמה הקושי גם בנושא של גביית מיסים ואנחנו היום עושים את המקסימום, יש שינוי דרסטי בזכותו של יושב ראש העירייה החדש שעושה מאמצים כבירים להעלות את אחוזי הגביה, שזה היעד הראשון, אבל המצב הכלכלי הקשה של התושבים ואחוזי האבטלה, אתם תראו עד כמה המצב הולך ומחמיר.

אנחנו נדבר על ילדים, 55% מילדי תמרה הם גם מתחת לקו העוני, הנתונים האלה הם מהלמ"ס, אני יכול להראות לכם את הדף שהם נתנו לנו, הנתונים האלה הם מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומהביטוח הלאומי. הממוצע הערבי הוא 42%, זה מעל הממוצע, אנחנו מדברים על 55%.

גם משרד העבודה היה צריך להעביר את המשרד של אבטחת ההכנסה, בגלל הרוב של מספר הגדול של המובטלים בתוך העיר, להעביר את המשרד לחיפה שזה עולה להם כסף, גם לנשים וגם לגברים, הם נוסעים לחיפה כדי להירשם להבטחת הכנסה ולהעביר את המשרד לכאן. יש בממוצע כמעט 2000 ומשהו נרשמים באבטחת הכנסה בתוך הישוב, הייתה ישיבה עם ראש העיר עם האחראי על הנושא הזה והעירייה מוכנה לתת להם מקום כדי להקל על האנשים שנוסעים לחיפה ולהירשם לאבטחה.

כפי שאמר גם ראש העיר, אני רוצה להזכיר, יש כאן בקשה להקים פה בית ספר תעשייתי אזורי. יש לנו יחס טוב עם שכנינו היהודים, מצד שמאל זה מצפה אביב, אנחנו ביחסים טובים ואנחנו חושבים גם על יחסי שכנות טובים גם בנושא של חינוך. על אף שיש משא ומתן בינם לבנינו, בקשתנו הייתה לעשות כביש מחבר בין תמרה ובין מצפה אביב ואז זה גם יקל על הקשיים בלחץ התחבורתי בתוך הישוב, והלחץ על הטבעת שאנחנו נוסעים בה. במקום שיהיה כניסה אחת ל-25 אלף תושבים בתמרה, יהיה גם כניסה מזרחי ואז אתה מקל על העומס בתחבורה בתוך הישוב.

אנחנו ביקשנו משר העבודה ואנחנו פנינו להקמת בית ספר תעשייתי, משותף ערבי ויהודי, בכדי לחזק את השותפות הערבית יהודית בין השכנים. אני רוצה להזכיר בפניכם שתוכנית המתאר האחרונה אושרה ב-'95 והתחלנו בתוכנית, אב, במסגרת 34 ישובים ב-96'. בשנת 2000 אומצה התוכנית ועד היום לא התקדמנו בנושא של העברת התוכנית הזאת לתוכנית מתאר סטטוטורית.

השטחים האלה, לפי תוכנית המתאר של 2020, לשכונת מגורים חסר לנו 1400 דונם. אנחנו נכנסים לגרעין של הישוב, כאן תמרה התחילה וכאן היא התפתחה ואנחנו מתחילים להיכנס לשכונה הוותיקה בישוב. לאזור התעשייה, אחרי שיושלם, הוא אמור לקבל 200 דונם, לחינוך ותרבות על שכונתיים, אמורים לקבל 120 דונם, חסר לנו היום 70 דונם כדי להשלים את המוסדות המתוקצבים והמאושרים על ידי משרדי הממשלה.

התוכנית המתאר המקומית, לאזורי מגורים היום, ישנם 3517 דונם, 25 אלף תושבים, חיים על 3500 דונם. אם אני לוקח על הממוצע הארצי, אנחנו בממוצע הארצי 47.5%, בתמרה 84.5%. אם נסתכל על שטחים ציבוריים, 168 דונם, בממוצע הארצי צריך להיות 24% בתמרה, 4%. שטח תעשייה צריך להיות 13.6%, אנחנו מדברים בתמרה על 6.5%.

אנחנו עדיין בשכונה הוותיקה בישוב, מכאן התחילה להתפתח תמרה, קוראים לה השכונה העליונה, שכונה שמאכלסת כמעט 25% אחוז מתושבי העיר. אנחנו עולים למעלה לכמה דקות, אני אראה לכם מלמעלה שתראו בתצפית על עמק זבולון ועל תמרה מלמעלה ואז תדעו מה החסמים והבעייתיות של העיר תמרה.

אם הסתכלתם, אפילו מוסדות החינוך התפתחו בפריפריה בגלל הלחץ והמחסור באדמות ובקרקע בתוך הישוב, אז בתי הספר התפתחו בפריפריה של הישוב. יש כאן בית ספר תיכון למעלה, וגם בית ספר יסודי, בית ספר תיכון מכיל 50% מתושבי העיר, אז יש הסעה ואתם יודעים כמה זה מקשה, זה גם מקשה בחורף ובקיץ. זה בית ספר יסודי.

אנחנו עולים למעלה, למקום שקוראים לו תצפית ספדה, זה מקום היסטורי שאנשים היו מתאספים כאן. המדינה לא רוצה לאשר את ההתפתחות של העיר כאן למעלה, בתצפית כזאת יפה למגורים, אז היא באה ועשתה ייעור.

תמא 22 זה ייעור, אתה לא יכול לתכנן שום דבר, שום שכונה בתוך היער הזה, אז זה חסם אחד. אתם רואים עכשיו את תמרה מלמעלה ואנחנו נמצאים בעמק זבולון, האוויר יותר נקי, אתם יכולים לראות את עכו, נהרייה, חיפה, את כל המקומות. זאת תמרה מלמעלה, בצד ימין החסם הראשון והכי מפריע, אם אתם רואים בית ספר יפה כזה בצד ימין, שאנחנו פותחים אותו ב-1 בספטמבר. אז זה במסגרת זה נכלל במגרש של תמה 14, אנחנו חייבים להתרחק 500 מטר, לשטח שיפוט של המחצבות, זה אחד המפגעים והחסמים שמונע את התפתחות תמרה צפונה, שזה תופס כמעט 3000 דונם, המחצבה תופסת.

אני רוצה לדבר על הצד הצפוני, זה המחצבות, מחצבת גרוסמן ונשר, אם מסתכלים יותר צפונה, איכות הסביבה, נשר, גרוסמן, וכולם אתה צריך לבוא איתם במשא ומתן והם התנגדו ב-96' לבית הספר, היה מכתב בתוך הוועדה המחוזית, עד שהלכנו למשא ומתן עם נשר ושכנענו אותם, עד שבנינו את בית הספר. ועכשיו יש לנו אישור להקמת בית ספר ואנחנו חוזרים לאותה תקלה.

בצד שמאל אתם רואים את מצפה אביב, זה חסמים שבנויים, התמות שהזכרתי לכם, זה 12 אלף דונם תופסים בתוך 29 אלף דונם. אז מה שנשאר לעיר להתפתחות, מה שנשאר בפועל זה 2600 דונם. השטח של תמרה, קרוב ל-60% מנהל ו-40% בשטח בעלות פרטית.

אנחנו יוצאים לכיוון גני תמרה, אנחנו עושים את הסיור בטבעת הצפונית. תוכנית המתאר מחוץ לתחום קו הכחול, שזה בניה בגלל הלחץ העצום והצפיפות בדיור, אז אנשים מי שיש לו שטח פרטי התחילו לבנות. אני אומר לכם 6-7 בתים זה מחוץ לתוכנית המתאר המקומית. יש צווי הריסה וכל שנה הם הולכים לבית משפט ומשלמים קנס של 30 אלף שקל, זה אדמות פרטיות. הוועדה המקומית מגישה בתי משפט כל שישה חודשים לאנשים האלה שבנו בנייה והם משלמים קנסות וצווי הריסה יש גם תמיד.

גם אתם רואים את הצפיפות של השכונה הזאת, צפיפות עצומה והזוגות הצעירים, יש היום 120 מגרשים שמוכנים בכל הדברים בכדי לשווק אותם ומי שצריך לתת את התשובה בכדי לזרז את הוצאת המגרשים האלה למכרז לבנייה עצמית לזוגות הצעירים. זה היה בשנת 2000 המכרז האחרון ואחרי זה לא היה שום מכרז לחלוקת מגרשים לבנייה עצמית לזוגות צעירים. אז כפי שהדגשתי, אמרתי ש-60% אחוז מתושבי העיר עד גיל 29, אז אתה יודע כמה הביקוש גדול, ויש פירוט בתוך החוברת כמה אחוז הצעירים בתוך הישוב.

תסתכלו על האנשים המובטלים שנמצאים בתוך הישוב והם משוטטים, זה סתם שאנחנו עושים סיבוב. אני רואה שגם באים אלי אנשים ואני יודע כמה זה. בדיוק בתקופה של הכנת התקציב של 2005, היה מאוד חשוב שגם חברי הכנסת וגם חברי ועדת הכלכלה וגם בכלל, לראות את הבעיות בשטח וגם לשמוע את הצרכים ואני אדבר עכשיו על הצרכים יותר מאשר הבעיות בשני תחומים, בתחום התעשייה ובתחום השיכון. אנחנו רואים חשיבות מיוחדת לפתח אזורי תעשייה מאחר ובארבע השנים האחרונות לא פתחו אזורי תעשייה ומשרד התמ"ס היה אמור להקצות 120 מיליון שקל ואנחנו שמים לנו ליעד בשנה הבאה לבקש כמאה מיליון שקל על פיתוח אזורי תעשייה ויש לנו שלושה אזורי תעשייה שאנחנו רואים אותם בעדיפות ראשונה. האזור הראשון זה בנצרת, כפי שאתם שמעתם וראיתם במהלך הסיור, האזור השני זה אום אל פאחם והאזור השלישי זה בכפר תמרה.

בנושא פיתוח תעשייה גם כן חשוב שיתוף ישובים ערביים ומנהלות משותפות, כמו מקומות אחרים שכבר יש החלטות ממשלה בנושא הזה. בנושא השיכון חשוב לציין שלפי התוכנית של פיתוח הישובים הערביים בצפון, משרד השיכון ומנהל מקרקעי ישראל היו אמורים לעשות קרקע של 10 אלפים יחידות דיור מידי שנה במהלך ארבע השנים האחרונות, בסך הכול 40 אלף יחידות דיור, שעד עכשיו התחילו רק בחלק מהם וסיימו את התכנון בכמה ישובים בודדים וחשוב לסיים את התהליך של התכנון 40 אלף יחידות דיור. ואנחנו מבקשים לשנה תקציב של 80 מיליון שקל לבניית שכונות חדשות.

יותר חשוב בנושא השיכון, גם שמפתחים ויש תקציבים, לא פחות חשוב להגדיר את הישובים כאזורי עדיפות אלף, ולפי הנתונים שיש בידינו מעל ל-50% מהישובים הערביים לא נמצאים במפת העדיפות לא אלף ולא בית וחשוב שוועדת הכלכלה תפעל על מנת שהישובים הללו, ש-50% יכללו במפת העדיפות הלאומית בנושא השיכון.

בנושא הקבלן הערבי, היות והוועדה המכובדת היא אחראית על חופש של קבלנים, הקבלן הערבי פוגש מנהלים בלתי ראויים. הקבלן הערבי, אני יכול להגיד מהנתונים שהגיעו לידינו אחרי שבדקנו אותם, הוא מופלה לרעה בטיפול רשם הקבלנים. הרבה קבלנים ערביים, אני מוכן להוכיח, יש נוהל מסוים לקבלן יהודי ונוהל מסוים לקבלן ערבי שסגן הרשם לקח על עצמו לטפל בקבלנים הערביים. הנהלים האלה הם פסולים לדעתנו, הקבלנים הם קבלנים בישראל, הקבלן הערבי מעסיק מאות עובדים.

מה שאני רוצה לומר שהקבלן במגזר הערבי מחזיק עשרות אלפי עובדים, אם הוא נאלץ להפסיק את העסק שלו ולא יקבל את הרישיון שלו, הרבה עובדים יוצאים למעגל האבטלה. אני מבקש מהוועדה המכובדת הזאת, מראש הוועדה מר שמחון, להקים ועדה שתחקור את הנושא ותביא את הדברים על מקומם לשביעות רצון כל עם ישראל.

אם הוא יכול לקדם במשהו את העניינים שאנחנו העלנו גם בוועדת הכלכלה, לעזור בדיור, לראות את הדברים ולנקוט בצעדים מעשיים שיובילו לשינוי. אני פטור מלהסביר על המציאות, רק להזכיר שני מספרים, אנחנו מדברים על עיר ש-50% בה חיים מתחת לקו העוני, אנחנו מדברים על עיר ש-80% אחוז מהתושבים שלה הם מתחת לגיל 40. זאת אומרת, אנשים שהם בגיל העבודה, זה אנשים שאו שיש להם בעיית דיור, או הם מועמדים להיות מול בעיית דיור ולכן אני מציע שאנחנו נחליט שתי החלטות. ההחלטה האחת שהוועדה תדרוש ממנהל מקרקעי ישראל לשחרר שטחים גם לבנייה ציבורית וגם לבנייה פרטית. זה הדבר הראשון שאנחנו חייבים ויכולים לעשות.

הוועדה צריכה לתבוע מיד לשחרר שטחים לבניה פרטית וציבורית, קודם כל לעבוד על אותם פרויקטים שהם מתוקצבים בעירייה של בניה ציבורית שאינם יכולים לצאת לפועל בגלל המנהל, אני חושב שזה דבר שאנחנו יכולים וחייבים להחליט. הדבר השני הוא קשור לעניין אזור התעשייה ובעיית התעסוקה שגם כאן הנתונים על האבטלה הם זועקים לשמיים. אי אפשר להשלים עם המציאות, שמפעל כמו אומן, שצריך לפתור את הבעיה הזאת ושום דבר לא קורה. אני מציע שאנחנו גם נקדם עם פתיחת הכנסת הקרובה את העניין של הכרזת העיר תמרה, כעיר ששייכת לאזור עדיפות אלף בתעשייה. אני חושב שבלי לעשות את הדברים האלה, אנחנו נעשה עוד סיור.

אני זוכר שבוועדה שאני הבאתי את הנושא לדיון שם, היו שתי החלטות, אחת שאנחנו נקיים פגישה עם שר התמ"ת ונבקש ממנו תשובות קונקרטיות בנושאים האלה. הדבר השני, אנחנו דיברנו על החלטה, אני חושב שאת הדברים האלה אנחנו צריכים לעשות כבר בתחילת הפגרה ולהבטיח שמשהו זז בעניין הזה. כמובן בעניין הבתים ללא רישיונות, אנחנו תובעים שתהיה הקפאה של ההליכים האלו עד שלא יוסדר העניין על ידי המנהל.

אני רוצה לברך על הסיור. הייתי רוצה להתייחס לנושא של תקציב המדינה, אני מקווה שגם הליכוד וגם העבודה יהיו ביחד, לא בטוח שחברי הכנסת הערביים יהיו ביחס בתהליך הזה. אולי במהלך המשא ומתן שמתנהל עכשיו, אולי לקחת את החלטות הממשלה גם של הליכוד וגם של העבודה ברצינות ולבצע את הדברים שקשורים לקידום אזורי התעשייה והדיור ברצינות ולהשקיע בשנת 2005. אולי ננצל את ההזדמנות הזאת, לא רק שאנחנו יושבים פה, לנסות לקדם עשייה בשטח כי המצב לא טוב ואולי כדאי לנצל את זה שיש פתיחות מסוימת כדי להכניס את זה לעבודה של הוועדות. לגבי 2004, התקציב של 2004, דברים שגם ב-2003 וגם ב-2002, אפשר לשמוע כל כמה חודשים לראות איפה הדברים עומדים.

עכשיו בנושא של אזורי התעשייה, יש כסף, צריך לשחרר אותו ב-2004 ולדאוג לזה שב-2005 שהחלטות ממשלה שהתקבלו, אז לבצע אותם. לא ייתכן שהחלטת ממשלה שהוחלט עליה שתתבצע תוך ארבע שנים, ייקח שש שנים, זה צחוק.

את הדיון הזה בעצם הובילו שני חברים, עיסאם מח'ול בנושא הדיור בתמרה, וחבר הכנסת טאלב א-סאנע בנושא מצוקת אזורי התעשייה במגזר הערבי בכלל.

אני רוצה בנוכחות היושב ראש גם לברך את ראש העיר תמרה וגם החברים שבאו איתנו, אתה יודע שיש כאלה שרק שמעו, אבל להגיע לבוא ולראות ולהתרשם, אין טוב יותר ממראה עניים, להתרשם באופן ישיר ובלתי אמצעי. אבל לדעתי ואני מאמין שיישובי תמרה רגילים להרבה ביקורים כאלה, השאלה הנשאלת מה יצא מהביקור הזה, לכן לדעתי על מנת שהוועדה תהיה ועדה תכליתי ואני מאמין שהיו"ר בא לא כדי לבזבז את זמנו כאן, אלא על מנת לשרת את האוכלוסייה.

יש היום בפנינו שתי משימות, אלף, תקציב המדינה, יונח על שולחן הממשלה עוד מעט, יובא לדיון בפני הכנסת וזה המפתח, מה שיש בתקציב, מה שיתפתח, מה שאין בתקציב לא יהיה. ולכן, אלף לדאוג שבתקציב המדינה, מה שהוחלט לגבי פיתוח אזורי תעשייה במגזר הערבי יבוצע, אחרת אנחנו צריכים לדבר על אבטלה, לדבר על עוני כמו שמדברים על מזג האוויר, מדברים אבל לא עושים כלום. על מנת שתהיה פחות אבטלה צריך שתהיה תעסוקה ועל מנת שתהיה תעסוקה צריך לדאוג לפתח תעשייה. אי אפשר להביא יזמים לכאן, הם צריכים לדעת שהם מקבלים גם תמיכה וגם הנחות על מנת שתמרה תוכל להתחרות, צריך לתת להם תנאים לא רק שווים אלא יותר טובים על מנת למשוך יזמים.

מר ויצמן שאני מכיר אותו, מנהל מחוז דרום, היה אז מנהל מקרקעי ישראל, הוא עכשיו בצפון, צריך לגלות יותר נדיבות בכול מה שנוגע להפשרת קרקעות ומגרשי בנייה כאן באזור תמרה וזה אפשרי. האוכלוסייה הערבית שהיא עשרים אחוז בסך הכול יש לה פחות משלושה אחוז. מה גם שהדיון הזה מתקיים אחרי המלצות ועדת אור שדיברה על מצוקת קרקעות, בנייה, מגרשים, צריך להיות שינוי מדיניות ולא להישאר רק עם המלצות של ועדות. ואני אומר ליו"ר שהוועד כאן התרשמה מהחממה הטכנולוגית שהיא מצוינת למצוא דרכים איך לתמוך בהם. לצערי הרב יו"ר הכנסת, משרדי הממשלה, משרד המסחר והתעשייה, היום, למנהל המחוז, משרד המסחר והתעשייה לא הגיע. זה לא נאה, שלחו נציג אבל עם כל הכבוד, הוא הודיעו לו לפני 24 שעות שלא יודע בדיוק על מה מדובר, אבל מנהל המחוז, בשביל מה הוא מקבל את המשכורת, הוא לא עושה טובה לאף אחד, הוא צריך להיות בוועדה, לשם ההגינות שלו. תודה רבה.

אני רוצה להודות בהזדמנות הזאת למרכז מוסאוא על הסיוע בהכנת הסיור הזה ובהצגת הבעיות ואנחנו באמת נשמח להמשיך ולשתף פעולה גם בעתיד. דבר ראשון, אנחנו נקים ועדת משנה מיוחדת, מעבר לעניין הזה, אני מקווה שההצעות של הוועדה יהיו מקובלות על חבר הכנסת מח'ול:
1. הוועדה ראתה את בעיית אזור התעשייה בתמרה.
2. הוועדה קוראת למשרדי השיכון והמנהל לפעול מייד להפסיק את מצוקת הדיור בתמרה.
3. הוועדה קוראת למשרד התעשייה לבצע מיד את תוכנית פיתוח אזור התעשייה בנצרת.
כמו שאמרתי, סיכמנו להקים ועדת משנה ואני מקווה שאנחנו נצליח לפתור את הבעיות.



הישיבה ננעלה בשעה 13:00