הצעת חוק יועצי המס

2
ועדת החוקה חוק ומשפט –
4.11.2004

הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 319
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום חמישי, כ' בחשון התשס"ה (4 בנובמבר 2004), שעה 10:00

הצעת חוק יועצי המס, התשס"ג-2003

חברי הוועדה: מיכאל איתן – היו"ר
משה גפני

עו"ד נגה רובינשטיין – משרד המשפטים
ליהי ציגלר - מתמחה, משרד המשפטים
טליה דולן-גדיש – יוהמ"ש, מנהל הכנסות המדינה
יעל ייטב – מנהלת מחלקת חקיקה, רשות המסים בישראל
נוריאל גבאי – אגף ביטוח, המוסד לביטוח לאומי
עו"ד ורד שהרבני – המוסד לביטוח לאומי
סיגל אבירם – יו"ר ועדה מקצועית, לשכת יועצי המס בישראל
עדי מלכאי – יועץ מס, סגן נשיא לשכת יועצי מס
עו"ד דגנית בר-קציר - יועצת משפטית, לשכת יועצי מס
ירון שועבי – לוביסט – לשכת כנ"ס
עופר מנירב – לשכת רואי חשבון
צילה סגל – יועצת מס, מ"מ נשיא לשכת יועצי מס
חיים כץ – יועץ מס , לשכת יועצי המס

משה בוטון

דורית ואג

חבר המתרגמים בע"מ



הצעת חוק יועצי המס, התשס"ג-2003

אני פותח את הישיבה. חברים יקרים. אנחנו ממשיכים לקרוא. מה עם ההצעה הממשלתית?

היא לא עברה. נתתי לך. נוכל להשוות. זה הונח אתמול.

יש איזה הבדל עד עכשיו?

עד עכשיו היו הבדלים.

ההבדלים הם מי יהיה השר הממונה.

בסדר. אלה השאלות שנשארו פתוחות.

פרט לזה, אפשר לרוץ עם זה לפי דעתי.

"חברה לא תעסוק בייצוג נישומים בפני רשות מס אלא אם כן היא חברת יועצי
מס מייצגים או שהיא רשאית לייצג נישומים כאמור לפי חוק אחר.

(4) בחוק זה, "חברת יועצי מס מייצגים" – חברה שהתקיימו בה כל אלה:"
זה עדיין כפוף לשם שנקבע?

כן. הכל כפוף.

תרשום לך את זה רק.

רשום אצלי הכל. הרי אפשר להשתמש במונחים שונים. תהיה הגדרה וזהו.

(1) החברה רשומה ביראל לפי חוק החברות, התשנ"ט – 1999, ואין לה
כל הגבלה על ערבות חבריה".

(2) מטרות החברה על פי תקנונה, הן האגדם של יועצי מס מייצגים, פעולות
לוואי לייצוג בפני רשויות המס ופעולות לוואי הדרושות לאלה;"

"האגדם" – מאיפה המילה הזאת? לא אומרים התאגדותם? שוב פעם אני לומד עברית מחדש. עד שאני כבר לומד מונח מסוים מחליפים אותו. למה לא אומרים התאגדותם. מה רע במילה התאגדותם? כל אחד מבין מה זה?

אנחנו נבדוק, אבל זה עבר אצל הנסחית.

עכשיו אני מבין למה צריך נסחיות חוק. כותבים האגדם ואז הולכים לנסחית שתגיד מה זה.

אנחנו יודעים.

ברור, אם היא לא היתה כותבת לא היו יודעים שיש נסחית. עכשיו אנחנו יודעים שיש נסחית וצריך לבוא לשאול אותה. טוב. אם את שואלת אותה, תשאלי אותה גם שאני רוצה לדעת מה ההבדל בין האגדם על פי גרסתה, להתאגדותם.

זה הרבה יותר מסובך מזה. כי בממשלתית יש גם "י" ופה אין.

(3) " כל חברי החברה ומנהליה הם יועצי מס מייצגים.

10 (א) יחיד יהיה כשיר לקבל רשיון של יועץ מס מייצג ולהיות רשום בפנקס אם

(1) הוא בגיר תושב ישראל;
(2) הוא בעל תעודת בגרות או תעודה אחרת שאושרה על ידי משרד החינוך
כמקבילה לתעודת בגרות;
(3) הוא עמד בבחינות מעבר שערכה המועצה על פי תנאי זכרות שקבעה
המועצה בכללים;

לפני יחיד. נוגה, אתם רוצים פה כל מיני דברים על חברת מייצגי מס. שאני חושבת שלא קיימים פה.

זה נמצא בהמשך.

זה בסדר. אבל אולי נשלב את זה פה.

נו, אז תחליטו.

"לא יעסוק מייצג מס במקצוע ביותר מחברה אחת של מייצגים בענייני מס". והערות שאתם ביקשתם.

זה מופיע. פשוט סדר הסעיפים שונה אצלכם.

בסדר. אם זה תואם אז בסדר.

(4) התמחה בישראל אצל מאמן כמשמעותו בסעיף 11, בייצוג נישומים בפני
רשויות מס במשך עשרים וארבעה חדשים, ובהתאם לתנאים שקבע השר.

פה אני רוצה לשאול שאלה את משרד המשפטים וגם את מס הכנסה. בדרך כלל רשיונות, בחוקים בדרך כלל כתוב שהוא בגיר תושב ישראל או אזרח ישראל. ופה הושמטה המילה אזרח. אני רוצה לדעת אם יש לזה משמעות. זה מכוון.

בטח שיש לזה משמעות.

לא, אם זה במכוון.

במכוון, יש לזה משמעות. כי אומרים שאמר שהוא תושב ישראל גם אם הוא לא אזרח הוא גר פה, רוצה להתפרנס, אנחנו נותנים לו את הזכות לייצוג. זו ההתחלה. זה לגבי אדם שהוא לא אזרח אבל הוא תושב. עכשיו, לגבי אדם שהוא אזרח והוא לא תושב, אז אומרים: אם הוא לא תושב כאן אנחנו לא רוצים שיעסוק במקצוע הזה שמחייב איזו שהיא נגישות, הוא כל הזמן בחוץ לארץ.

בכל המקצועות האחרים אזרח. גם עורכי דין,

בעורכי דין אולי רוצים שיהיה גם תושב וגם אזרח.

לא. לא.

יש לי פה מספר חוקי אחרים, אני מוכן לשבת אתכם אחר כך, כתוב תושב או אזרח.

טוב, אם זה מקובל במקומות אחרים תעשו את זה גם כאן. בסדר?

עורכי דין זה תושב ואזרח. אבל אנחנו נבדוק את זה.

לא .לא. לא.

לא הגיוני. תשמעו,

לא, לא, תושב הוא לא אזרח.

תושב הוא לא בהכרח אזרח.

ואזרח הוא לא בהכרח תושב.

נכון.

אנחנו נבדוק את זה.

אני מציע שנעשה תושב או אזרח. לא אזרח הארץ, הוא תושב. יש גם מעמד של תושב וניתן לו לעבוד. אם הוא אזרח הוא יכול לעסוק כאן במקצוע.

אדם שהוא אזרח והוא תושב ארצות הברית כבר שנים, יש לו אזרחות, הוא עשרים שנים תושב ארצות הברית.

זהו. אני לא סתם אומר לכם את זה. זה מכוון לרבדים אחרים לגמרי. מבחינה טכנולוגית העולם היום הופך להיות יותר ויותר קטן. הממסדים האלה הופכים לפחות בעלי משמעות של התושבות, שזה עניין של נגישות וקירבה טריטוריאלית. המושג של האזרחות יש לו אלמנט של איזו שהוא נאמנות. ואני מסתכל יותר רחוק. אני אומר במיוחד העם היהודי, ומצב של ישראל, שיש הרבה ישראלים שנמצאים בחוץ. אנחנו לדעתי בקונצפט, במדיניות, צריכים לשמור על הזיקה שלהם, ולאפשר להם להמשיך ולהיות מעורבים גם אם הם לא תושבים אבל הם אזרחי המדינה. תחשבו על זה בהיבטים היותר רחבים, זה דבר חיובי.

אבל אני אגיד מה הבעיה שאותי מטרידה. אני צריכה לבדוק את זה אבל משפטית. עקרונית, ישראל חתומה על אמנות מס שבהן אסור לעשות אפליה על בסיס אזרחות אלא רק על בסיס תושבות. אמנם אנחנו לא נמצאים פה בפקודת מס הכנסה או בחוק מס, אבל מדובר על ייצוג בפני דיני המס, ואני רוצה לבדוק שזה עולה בקנה אחד עם האמנות שישראל חתומה עליהן.

בסדר. תבדקו. אני מאוד מבקש שתבדקו את זה ואני הייתי רוצה שיהיה כתוב "אזרח או תושב" . אם אתם רוצים תושב שיהיה אזרח או תושב. ואני אשמח מאוד שהנוסח הזה ייכנס לכל העיסוקים האפשריים.

בחוק רואי החשבון רשום רק...

אבל מה לגבי אזרחות או תושבות?

לא רשום. רשום המועצה תיתן רשיון לרואה חשבון שהתמנה שהוא בגיר, עמד בזה, התמחה בראיית חשבון- - -

אבל בחוק עורכי הדין יש התייחסות לתושב.

אדם כשיר להיות עורך דין אם התקיימו בו אלה: הוא בעל השכלה משפטית, עבר תקופת התמחות, עמד בבחינות הלשכה.

אולי הוא לא יכול לקבל רשיון בעריכת דין. אולי יש שם איזה משהו, איך זה כתוב? אולי זה במקום אחר, הוא אומר שהוא קרא. איפה ראית את זה בוטון?

אני אבדוק את זה. אני לא הבאתי את זה פה. אני אבדוק את זה. בטיוטה הראשונה שעברה לפרסום בקריאה ראשונה - - -

אם הוא אזרח ארצות הברית - -

מה רע בזה? הוא קיבל אישור. הוא עבר בחינות.

זה מה שהיא אומרת. אין בעיה. אולי נוריד גם את התושב.

הוא עומד בתנאים של הלימודים והבחינות....

אני מוכן להביא חוקים שכתוב תושב או אזרח.

אני מבליט לגבי אוכלוסייה אחרת. נגיד שהוא יועץ מס וקיבל אישור לייצג בארץ. והוא עובד. עכשיו הוא גר בארצות הברית מאה שמונים ואחד יום. איבד את התושבות של כאן. למה אנחנו צריכים לשאול אחר כך הוא רוצה לייצג. אנחנו מעונינים לשמור על הקשרים עם האנשים האלה.

אנחנו חוזרים אליך עם עמדה אחרת. אנחנו משמיטים אלא אם כן אנחנו חוזרים עם עמדה אחרת.

אנחנו נבדוק את זה. אני לא רוצה סתם להשמיט. אנחנו נבדוק את זה. אני בדקתי את זה עם הממונה על ניסוח חוק אצלנו נגה ענתבי, ובדקנו מספר רב של חוקים שכתוב מי זכאי לרשיון, שלושה אמרו אזרח ישראל.

אבל השאלה באמת אם יש לזה רציונל להגבלה.

אז זה מה ששאלתי. אם פה, בחוק הזה יש רציונל להגבלה. אני לא בקיא בעניין.

בעצם כמו שראש הוועדה אומר, לדעתי, זה עלול לפגוע לפעמים.

אז כותבים תושב או אזרח. אז זה מכסה את שניהם.

אדם שהוא זר, לא מעונינים לתת רשיונות מקצוע לאנשים.

אם יש לנו מגבלה בינלאומית בקשר לאיזה שהיא התחייבות, אז אנחנו נקבל אותה. אבל אם אין מגבלה אז אני בעד שיהיה אזרח או תושב.

אני לא יודעת אם יש כפל מס על רשויות המס בישראל להפלות אזרח של מדינה אחרת לעומת אזרח ישראל.

גבירתי, עם כל הכבוד, אני רוצה לשמור גם על זכויות מסוימות למושג אזרח ותושב. ואני חושב שאם אני יכול, יש שוק של יועצי מס, אני לא צריך לתת את זה לכל אחד. אני רוצה שלאנשים יהיה למריץ לשמור על האזרחות הישראלית. ברגע שאני מוציא ממושג האזרחות את התכנים שלו, אז אני אאבד אותם. אם אני אומר לאדם תשמע, ברגע שאתה נוסע לחוץ לארץ איבדת את התושבות, אבל אתה אזרח. אז הוא אומר; מה זה שווה לי? אני אומר לו: תשמע, אם אתה למשל עובד בתור עורך דין או יועץ מס או רואה חשבון, אתה תוכל לעבוד בישראל. אבל אם אתה מאבד גם את האזרחות אתה לא תוכל לייצג. הוא יגיד אתם יודעים מה, למה לי לאבד את האזרחות, יש לי מזה משהו.



עובדה שהממשלה גם נתנה דעתה על זה.

אנחנו נבדוק את זה.

תראי אם אין מניעה באמנות הבינלאומיות.

אולי יום אחד נגיע למצב שהדרישות לאזרחות ישראליות תהיינה כל כך גדולות ועצומות שנוכל להרשות לעצמנו את הלוקסוס לסנן עוד ועוד, של יהודים שכולם רוצים את האזרחות הישראלית, ונלחמים בתוקף שלא ייקחו להם אותה, כמו שאנשים נאבקים על האזרחות האמריקאית. כשנגיע לימים האלה נחשוב אחרת. אבל בינתיים אני חושב שאנחנו צריכים לחשוב במושגים של שמירת האזרחות וקשר גם עם אנשים שהם אזרחים אבל הם לא תושבים.

כשהכנתם את החוק לקריאה ראשונה יש פה הערה לדון לגבי אזרח ישראל. לכן העליתי את הנושא.

" (ב) השר רשאי באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לקבוע הוראות בדבר
רישום בפנקס ומתן רשיון של יועץ מס מייצג על ידי המועצה. לאדם שלא מתקיים בו
תנאי מהתנאים האמורים בסעיף קטן (א)(2) או (3), אם הוכיח למועצה את הכשרתו
וניסיונו בדרך אחרת"

הממשלתי הולך בכיוון אחר לגמרי. הוא רוצה לתת פטור אוטומטי לבעלי תפקידים מסוימים במס הכנסה שיוכלו להיות יועצי מס בלי לעבור את כל התהליך. מה שחבר הכנסת גפני מציע, זאת אומרת, שאפשר יהיה לקבוע בתקנות באישור ועדת חוקה את האנשים האלה, בעלי התפקידים האלה, אם הם יהיו מוסמכים להיות יועצי מס בלי שום מבחנים.

בהצעת החוק הממשלתית כתוב ".... השר רשאי לקבוע הוראות בדבר רישום בדיקה של עובד רשות המסים שלא התקיימו התנאים בסעיף קטן (א)(2)" זאת אומרת שהוא לא בעל תעודת בגרות, או תעודה אחרת. " אם התקיימו בו כל אלה: הוא עבר הכשרה שתוכניתה והיקפה הם בהיקף שלא פוחת ... והוא עובד ברשות המסים עשר שנים...." זה הממשלתית. בכחול.

לא, אני לא מסכים לזה.

זה בממשלתית. חבר הכנסת גפני גם לא מסכים. הוא רוצה שאם רוצים לפטור אנשים, למשל אם יש מפקח שעובד עשרים שנה במס הכנסה והשר המשפטים הציע - -

אנחנו לא מסכימים.

אבל הוא לא עובד כיועץ מס ממילא. אז למה.

זה דבר שמבחינתנו מאוד מאוד חשוב.

אבל הוא ממילא לא יועץ מס. אז למה צריך....

אדוני היושב ראש, חבר הכנסת גפני מציע לא לסגור לגמרי להם את זה שיעברו כמו כל אדם רגיל. יש בזה הצדקה מסוימת. לאפשר לאנשים שעבדו שנים רבות בתפקידים במס הכנסה ובתקנות לקבוע את התנאים באיזה מקרים הם יהיו פטורים מתנאים מסוימים, ובאישור ועדת חוקה.

בסדר.

אני רוצה רגע להגיד מה העמדה שלנו, למה מבחינתנו זה מאוד מאוד עקרוני. בעצם אנחנו מדברים על שתי מגבלות. קודם כל, אנחנו דורשים שתהיה הכשרה. זה לא כל עובד סתם.

אם אתם עומדים על קביעתכם אז אני לא אסכים להצעת הפשרה הזאת. זה אתה הצעת.

לא משנה, זה פשרה.

אני רוצה להסביר למה אנחנו - - -

למה זה עקרוני. למה זה חשוב אני מבין אבל למה זה גם עקרוני.

אנחנו מדברים קודם כל, התנאים שאנחנו הצענו, זה מישהו עבר הכשרה שתוכניתה והיקפה בהיקף שלא פוחת מהכשרה של מייצגי מס. שאצלנו זה בדרך כלל קורס מפקחים. קורס מאוד מאוד רציני, קורס שנמשך חודשים רבים.

אתם מקבלים אנשים ללא בגרות לקורס הזה?

לא.לא. מה פתאום. אלה רואי חשבון. רובם הם רואי חשבון.

אבל בחוק כתוב שלא התקיים בו האמור ב-(א)(2). כלומר, שהוא לא בעל תעודת בגרות.

אז אפשר להוריד את התנאי של ההתמחות.

בנוסף להכשרה הזאת שהיא הכשרה מאוד מאוד רצינית, הוא צריך לעבוד עשר שנים לפחות. זה מישהו מומחה בכל הדברים האלה. ברגע שהוא פורש, נגיד, אחרי למעלה מעשר שנים פתאום לחייב אותו ללכת ולעשות שוב את ההכשרה זה מאוד מאוד בעייתי. הכשרה, ושוב לעשות בחינות, ושוב לעשות התמחות.

בתקנות אנחנו נקבע, כשיבואו התקנות, שהכשרה כזאת תיחשב לצורך הסעיף הזה כהכשרה. מה את רוצה? אני אומר שבתקנות יהיה כתוב שאדם שעבר הכשרה של מפקח במס הכנסה ,

ועבד איקס שנים - -

יראו אותו כמי שעבר הכשרה כמו בסעיף 10(3).

ומה עם התמחות?

בכלל התמחות אני לא חושב שצריך 24 חודש. זה הגזמה פראית. מה אתם מלמדים? איזה 24 וחודש? מה כאן כל הסיפור? מה הוא, רופא? מה זה המקצוע הזה שצריך 24 חודש להתאמן. צריך לנצל אותו 24 חודש. זה הכל. מה פתאום 24 התמחות? 12 עשר חודש די והותר.

בסעיף אחר כתוב בעורכי דין, מה? אם הוא חדל להיות תושב....

הם מדברים על חוק לשכת עורכי הדין. טוב. אנחנו דנו על ארבעה דברים עכשיו בו זמנית.

בטרומית באמת ההתמחות היתה של שנים עשר חודשים. זה באמת נראה עשרים וארבע.

היום זה שנתיים.

בשביל מה צריך שנתיים?

לעורכי דין זה שנה היום.

טוב, עורך דין זה מקצוע פשוט לעומת יועץ מס. מה את משווה בכלל.

אז נכתוב פה שנה? שנים עשר חודשים. קיבלנו באמת הערה מתלמידים שלומדים.

שנה זה מספיק. עכשיו, לגבי ההכשרה סיכמנו שההכשרה הזאת שאת ציינת תוכר לצורך. מי קובע שם את ה- - -

אדם רגיל צריך לעבור בחינות מעבר. הם מציעים שהאנשים האלה, שעבדו הרבה מאוד שנים, יהיו פטורים מבחינות מעבר. יש בזה משהו.

וגם התמחות. גם התמחות. אנשים שממש מתעסקים בזה. מכירים ממש את המטריה.

אז נדון בזה כשיביאו התקנות.

מה את רוצה שיהיה כתוב?

מה שכתוב בהצעת החוק הממשלתית, הוא עבר הכשרה שתוכניתה והיקפה הם בהיקף שאינו פוחת מהכשרה של מייצגים - - -

לא. אני לא מסכים לזה. אני לא רוצה לדון בזה עכשיו. ייצאו תקנות ויקבעו. יכול להיות שצריך להיות לפי דרגה, לפי זה, אני לא יודע מה זה תוכנית שהיקפה והכשרה. אני לא יודע מה זה. אנחנו צריכים לקיים על זה דיון, וזה יהיה בתקנות. זה לא צריך להיות כאן. מספיק שנכתוב כאן את מה שמציע חבר הכנסת גפני. ואנחנו פותחים את הפתח. ובתקנות יהיה כתוב.

10 (ב): השר רשאי באישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת לקבוע הוראות בדבר רישום בפנקס ומתן רשיון של יועץ מס מייצג על ידי המועצה לאדם שלא מתקיים בו תנאי מהתנאים האמורים בסעיף קטן (א)(2) או (3) - זה ההתמחות וההשכלה וכולי – אם הוכיח למועצה את הכשרתו וניסיונו בדרך אחרת. ובתקנות ייקבע - -

אנחנו נשב על זה איזה שעה ונקבע בתקנות מי זה האנשים האלה. ואז נראה מה הם עוברים.

לפחות נדע מיהם.

נראה מה הם עוברים, אולי נקבע את זה לפי דרגה, אולי נקבע את זה לפי ניסיון, לא יודע מה.

לפי מה שקראתי פה אני לא ראיתי שזה בוגרי רשות המסים. זאת אומרת, שלא יגידו מחר - -

מה אתם ממהרים, מה אכפת לכם, אולי מחר יהיה כתוב בוגרי אני לא יודע מה.

זאת ההצדקה העניינית. ההצדקה העניינית זה רק למי שעובד במס הכנסה.

לא יודע. אולי פתאום יסתבר שיש איזו רשות שנותנת ייעוץ לאזרחים בנושאי מס ויושבים שם מומחים גדולים. ביטוח לאומי. לא יודע מה .

למה לא לקבוע מסגרת עכשיו?

אבל אנחנו קובעים מסגרת עכשיו.

המסגרת היא נורא קשוחה.

רק על סעיפים 3, 4. 1 ו-2 ממילא מתקיים. נכון? הוא בגיר, הוא בעל תעודת בגרות. אז קודם כל אפשר לקבוע ב-1 ו-2 . ההפרדה היא רק לגבי סעיפים קטנים (3) ו(4). נכון?

למה ? לא. הם אומרים (2) או (4).

תעודת בגרות בהכרח יש לו.

למה בהכרח?

הרי הם אומרים שהוא לא יכול להיות מפקח מס בלי תעודת בגרות.

אני חושב. אני חושבת. אני צריכה לבדוק את זה. אני מדברת על היום. אני חושבת שכולם היום צריכים תעודת בגרות.

אדוני היושב ראש, אני אומר שהחששות שלהם אינם מוצדקים. כיוון שברור לחלוטין שמי שעובד שנים במס הכנסה ועוסק בזה, ויש לו ההכשרה לכך, סביר להניח שיש לו תעודת בגרות.

תסלח לי, אני לא מבין. כתוב פה במפורש. תעודת בגרות או תעודה אחרת.

על כל פנים, זה ברור לחלוטין שבסופו של התהליך הזה, כמו שהיושב ראש אומר, עם התקנות, עם השר, האנשים האלה ייכנסו. אני חושב שיש לזה טעם גדול לפגם. לכן אני גם מתנגד לזה. ולא מפני שאני חס וחלילה נגד עובדי רשויות המס. אלא אני חושב שזה גם לא לכבודם. מכניסים אותם בחקיקה לתוך אפליה ברורה. זאת אפליה ברורה. הרי זה מופיע בהצעת החוק הממשלתית, לגבי מקומות אחרים שאנחנו לא יודעים מהם. יכול להיות שיש מקומות שהם דומים לעובדי מס הכנסה, שהם עוברים את אותה הכשרה, יש להם את אותו ניסיון. יכול להיות. אנחנו לא יודעים. אנחנו מדברים על חוק. לא מדברים על דיון פרטני. הדיון הפרטני יתקיים, ואין לאף אחד מאתנו ספק שהעובדים האלה ייכנסו. למה צריך את זה בחוק? אני חושב שזה לא לכבודם. זה לא לכבוד הממשלה.

אני מציע שנזדרז, אחרת לא נגמור את החוק הזה.

קבענו ישיבה גם בשבוע הבא.

כן, אבל זה ארבעים ושלושה סעיפים.

אני מצטערת, זאת עמדת הממשלה. בכל מקרה, אם אתם רוצים לעשות את זה ככה, מאוד חשוב להוסיף גם את פסקה (4), בסדר? לגבי ההתמחות.

אז סיכמנו כך: את (2) אנחנו לא מסכימים.

נגיד ש-2) לא, אבל צריך להיות (3) או (4).

בכל מקרה שנה, ואת צודקת בכך. אני מסכים אתך.

אם אין לו תעודת בגרות, שילך ויעשה תעודת בגרות.

או תעודה אחרת. או.קיי. אז יהיה כתוב כך, אני אקריא מה הנוסח יהיה, כמו שבהצעה הפרטית "השר רשאי באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לקבוע הוראות בדבר רישום בפנקס ומתן רשיון של יועץ מס מייצג על ידי המועצה. לאדם שלא מתקיים בו תנאי מהתנאים האמורים בסעיף קטן (א)(3) או (4), אם הוכיח למועצה את הכשרתו ונסיונו בדרך אחרת".
במקום (2) או (3) יהיה (3) או (4).

הסעיף הזה נראה לא יפה.

זה בתקנות. אם זה ככה, אז גם בתקנות אפשר להגיד שזה נראה לא יפה.

אבל לא בחקיקה ראשית.

דרך אגב, זה קיים היום בחקיקה ראשית.

כשיבואו התקנות נוכל לקיים על זה דיון יותר.

אנחנו פוגעים בצורה מאוד מאוד רצינית באנשים שעובדים היום ברשות המס.

איך אפשר לדעת מתי יהיו תקנות. אנחנו לא יודעים מה ייקבע בתקנות.

אבל לא יכול שהממשלה, שמבקשת את הסעיף הזה, תאמר שזה ייקח הרבה זמן. כי זה סביר להניח שממשלה שמעונינת - -- הוועדה אף פעם לא השהתה את עבודתה. מה שקרה שהממשלה השהתה את עבודתה.

אני שו רק אעיר שהנושא הזה הוא מאוד מאוד מהותי מבחינתנו.

יש לי שאלה. מרוב שזה מהותי אז יש לי רושם שאתם חוששים שהאנשים האלה לא יעברו את הבחינה. זה מתחיל להדאיג אותי.

לא. אנחנו לא.

אם הם כאלה מומחים הם יעברו את הבחינות. מה הבעיה?

בסדר. אבל יש בזה גם משהו מעליב. יכול להיות שהם אפילו היו מאמנים.

מה כל כך מעליב?

יכול להיות שהם אפילו היו מאמנים של יועצי מס לפי המבנה הזה. הם עבדו בזה שנים. הם מומחים בתחום. פתאום לחייב אותם.

אז יהיו תקנות. בסדר. יש טעם בטענות שלך. אז אנחנו נדבר על זה. מי שאימן. מי שיכול לאמן ברור לי שזה מצחיק שנדרוש ממנו לעבור בחינה בעצמו. אז נקבע את זה כאחד מהתנאים שבהם יש פטור. אבל נקיים על זה דיון. אתם תכינו הוראות או תקנות, ואנחנו נקיים על זה דיון בישיבה אחת .

אפשר להכין את האמת כבר עכשיו, שזה באופן מיידי יהיה.

"המועצה רשאית לסרב למתן רשיון ולרישום בפנקס אם מצאה לאחר התייעצות עם ועדת המשמעת כי קיימות עובדות שלאורן אין המבקש ראוי לשמש כיועץ מס מייצג ובלבד שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניה"

זה רחב מדי. זה רחב מדי. ולא יפה. מה זה קיימות עובדות שלאורן אין המבקש ראוי לשמש כיועץ מס? איזה שיקול זה? מי יבדוק? למה? מי? מו?

לא. אז צריך להכניס...

תסתכלו בממשלתי.

איזה סעיף בממשלתית?

בג (1) (2). .... באחד מאלה: הורשע בפסק דין... עבירה....

יפה. נו?

בממשלתית. הנה, פה יש לך את זה.

כאן זה מצב אחר. כאן זה מצב שהוא עומד לקבל את זה ופתאום אומרים לו....

תסתכל על הרישא: המועצה רשאית לסרב לרשום.....

את זה קראתי. לא. אצלנו כאן זה אחרת. את קוראת את הממשלתית. אז אני מציע להכניס את זה. תקראי את זה.

"המועצה רשאית לסרב לרשום מבקש בפנקס לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניה, אך אם התקיימו לגביו התנאים המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב). אם מצאה לאחר התייעצות עם ועדת המשמעת כמשמעותה בסעיף 29 כי קיים לגביו אחד מאלה:

1. הורשע בפסק דין סופי בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה אין הוא ראוי לדעת המועצה לשמש כמייצג בענייני מס;
2. קיימות עובדות אחרות שמהן עולה כי הוא אינו ראוי לשמש כמייצג בענייני מס".

טוב. זה לפחות נותן איזה שהוא כיוון.

אבל פסקה 2 מרחיבה את זה שוב מחדש.

היא מרחיבה אבל היא נותנת כיוון. זאת אומרת, כשאדם קורא את סעיף (ג) בהצעה שלך אז לא יודעים מה. כאן כבר מבינים שזה הולך לעניינים של חשש מרמאות או מאתיקה או ממשהו. אינו ראוי לשמש כמייצג בענייני מס לא בגלל שהוא לא יפה, אלא בגלל שיש חשדות נגדו, אני יודע. אדם יצא זכאי מחמת הספק. מחמת ספק. הוא יצא זכאי אבל מחמת ספק. ויש כל מיני נסיבות. אז אומרים: תשמעו, הוא גם היה חשוד, היה משפט, זה יצא בסוף מסיבה טכנית זכאי. אנחנו לא רוצים שהוא יהיה יועץ מס.

בסדר. אפשר לאמץ את זה.

אבל זה הכיוון.

אנחנו מאמצים את 10(ג).

נוכל לחזור לאיזה שהוא נוסח יותר מצמצם.

רציתי רק לשאול את נוגה שאלה של הבהרה. אותו אדם שהורשע בפלילים, הוא לעולם לא יוכל להיות יועץ מס?

המועצה היא גם תקבע את הזמן שהאיסור חל עליו.

לא כמו במקום אחר שהורשע אחרי עשר שנים כאילו הוא שילם את הדין והוא יוכל להמשיך?

זה מה שנקרא קלון. במקום הקלון שנקבע ע"י בית המשפט, הקלון יכול להיות רלבנטי, ולא יהיה רלבנטי למקום אחר. ...

המועצה רשאית לבטל רשיון של יועץ מס מייצג לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניה אם התקיים אחד מאלה:
1. הרשיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב.
2. חדל להתקיים בו תנאי מתנאי הרשיון.

בממשלתית יש הבדל קטן "על יסוד מידע כוזב או שגוי". כלומר, לא צריך ממש כזב אלא מספיק שהוא שגוי.

טוב. אנחנו ב-10 (ד).

המועצה רשאית לבטל רשיון של יועץ מס מייצג לאחר.... התקיים בו אחד מאלה:
1. הרשיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב או שגוי.

אבל אם הוא שגוי אז הוא גם כוזב. לא?

יכול להיות קביעה לא בכוונה.

אם זה כוזב הוא בהכרח שגוי, אבל אם הוא שגוי הוא לא בהכרח כוזב.

נכון. אבל אמרתי שאם היא כותבת שגוי זה מספיק. למה זה צריך להיות גם כוזב?

זה סמכות. זה רשאית.

אז אתם רוצים להוסיף "כוזב" או "שגוי"? כוזב זה יותר. זאת אומרת, לבטל רשיון רק אם מסר משהו שגרי.

ואם היתה שגיאה? אם היה מידע שגוי?

אז כוזב נותן קריאת כיוון שזה רציני.

נכון. זה מנתב אותך לזה שזה לא משהו טכני.

לא. לא בהכרח. אפשר שתהיה שגיאה כלשהי, של תאריך. כמו שהעמידו את שר המשפטים למשפט בגלל שהתאריך בתצהיר שלו היה לא נכון. כן, העמידו אותו לדין. ורצו לחקור את עורך הדין על התצהיר.

אז יש למועצה שיקול דעת.

אני חושב שזה טוב שיהיה כתוב על יסוד מידע כוזב.

אבל היא צודקת.

אם היה מידע שהמטרה שלו לא היתה כזה. אבלמה שיצא מזה שלא התקיימו התנאים למתן הרשיון.

אבל שגוי מהותי. זאת אומרת, לא נניח שהוא אמר שהוא בן עשרים ושתיים. לא שזה היה שולל ממנו. מידע שאילו היה ידוע לא היו נותנים לו את הרשיון. נכון? זו הכוונה.

אני חוזר בי מקודם ממה שאמרתי בעניין כוזב ושגוי. צריך את שניהם. גם כוזב וגם שגוי, ואני אסביר למה.

כן. כולם מסכימים אז..

לא אבל אני רוצה לחדד. אולי אני טועה ואולי זה ירחיב את הדיון. נחשוב על עוד היבט. אנחנו מדברים על מצב שאדם כבר קיבל רשיון. ורוצים לקחת לו את הרשיון. עכשיו, המועצה יכולה להפעיל, היא מפעילה שיקול דעת, ומחליטה אם לעשות את זה, כן או לא. יש מצב אחד שיש בו מידע כוזב, שאדם בכוונה תחילה – על זה אין ויכוח. המועצה תבוא ותגיד בן אדם הוציא במרמה.

יש מצב אחר, שהוא מצב של שגוי. גם שם המידע הוא לא נכון, כמו במידע הכוזב. אלא כאן זה נעשה בתום לב. נגיד אפילו טעות של המועצה. היא כתבה במקום את השם מיכאל איתן עם תעודת זהות כזו וכזו, היא כתבה מיכאל איתן עם תעודת זהות אחרת, ובדיוק יש אחד כזה.

עכשיו, הוא קיבל את התעודה בדואר. והכל. והוא עובד. עכשיו אומרים: רגע, אחד, אנחנו רוצים לקחת חזרה. נתנו לך על סמך מידע שגוי, או עשינו טעות או חשבנו שאתה כך או אחרת. או הציון שלך, שקיבלת אותו היה כתוב 40 וכתבנו שזה 80. לא משנה. כל מיני סיטואציות. עכשיו, עדיין השיקול דעת עדיין נשאר בידי המועצה. שיקול הדעת הזה יכול להיות שונה, והוא יהיה שונה, במקרה של מידע כוזב ושונה במקרה של מידע שגוי. ולכן אפשר להשאיר גם כוזב וגם שגוי. אם מפעילים שיקול דעת.

אם זה שגוי, אבל זה דבר פעוט ערך, אז הם יעזבו את זה. הם לא חייבים. זאת אומרת, יש להם שיקול דעת אחר לגבי זה. ואם זה כוזב, אבל זה בכזב גדול, אפילו שזה פעוט ערך הם יפעילו את הסמכות.

לא. זה בסדר. אנחנו קיבלנו את זה.

אם מישהו מוציא במרמה זה אפילו כלפיו שיקול דעת אחר מאשר מה שהיה בטעות. טעות, לפעמים אומרים, טוב, עשינו טעות. לא היינו אולי נותנים לו. אבל עשינו טעות – אז שיישאר אצלו ביד. אבל אם הוא רימה, באותו מצב בדיוק, באותו נתון, אתה תגיד, אני אלך אתו עד הסוף, אני אקח ממנו את הרשיון.

כן. אפשר אדוני היושב ראש לחשוב על כיוון שאם נתן מידע כוזב או שגוי שאם היה ידוע לא היה נרשם .

זה לא משנה. יש שיקול דעת.

זה שיקול דעת שלהם.

יש דבר שאני חושב ששכחנו להתייחס אליו. וזה שלפי שכתוב בסעיף 9 עורכי דין ורואי חשבון לא רשאים לייצג במס הכנסה יותר. לא מיעטנו את הסעיפים של חוקים אחרים. לא מיעטנו לא לגבי שותפויות, לא לגבי חברות לא לגבי עיסוק אחר.

יש סעיף 48.

שזה לא פוגע בשום דבר. לא פוגע בכלל ביועצי מס בעורכי דין וב....

לגרוע מייחוד מקצוע עריכת הדין על ידי חוק לשכת עורכי הדין ומקצוע ראיית החשבון כמשמעותו בחוק רואי החשבון.

אם זה פותר אז בסדר.

... זה שיש לו סמכות להופיע בפני מס הכנסה זה דבר אחר.

זה כתוב בפקודת מס הכנסה. יש סעיף מפורש שאומר אלה רשאים לייצג.

שאלת ייחוד המקצוע היא שאלה אחת. זאת אומרת, שזה לא גורע מהמקצוע שלהם. אבל שאלת הסמכות בפני מס הכנסה - -

לא. לא ביטלנו את זה. בפקודת מס הכנסה, יש הוראה מפורשת שאומרת שרשאים לייצג בפני שלטונות המס - -

.... מייצג בענייני מס כהגדרתו בחוק .... זה אצלנו.

אני כשקראתי את פקודת מס הכנסה, יעל, היה שם סעיף שאלה רשאים לייצג בפני מס הכנסה. עורך דין וזה. אנחנו לא מבטלים את זה.

אז זהו. אז אצלנו זה ברור שאנחנו מוסיפים את המייצג בענייני מס כהגדרתו בסעיף....

אז נגיע לזה.

(5) מי שהמועצה סירבה לתת לו רשיון או ביטלה את רשיונו או היועץ המשפטי לממשלה רשאים לערער על החלטת המועצה לפי סעיף קטן זה לפני בית משפט מחוזי בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום שהומצאה ההחלטה.

זה בית הדין המנהלי?

בית משפט לעניינים מנהליים.

11 (א) אלה רשאים להיות מאמנים למתמחים:

(1) יועץ מס מייצג העוסק בייצוג נישומים בפני רשויות מס שלוש שנים
לפחות.

כמה זה בעריכת דין מאמן?

אצלנו זה חמש שנים.

אפשר גם פה להוסיף חמש. אתם לא רוצים להוסיף פה חמש?

אני לא יודע. יעל. את רוצה שהמאמן יהיה שלוש שנים או חמש שנים?

חמש.

חמש שנים.

אצלנו זה חמש שנים. אצלנו זה בסעיף 12 (א) (1). אבל גם יש רואי חשבון. אני אגיד לכם מה ב-12 אצלנו כתוב: אצלנו זה קצת שונה כל הסעיף הזה. קודם כל, אצלנו פסקה אחת זה רואה חשבון כהגדרתו בחוק רואי החשבון העוסק בראיית חשבון או בייצוג נישומים מבוטחים או חייבים במס לפני רשויות מס – חמש שנים לפחות. פה אין בכלל התייחסות לרואה חשבון.

אפשר להעתיק את הסעיף מאצלכם.

תראו, חברים. אתם צריכים לשבת ביניכם. זה דברים טכניים, להתאים ולבוא עם נוסח.

אם יש לנו סמכות לעשות את זה.

אני אקרא, אבל כשעולות נקודות כאלה תשבו ופשוט תתאימו את זה. מה אנחנו רוצים? חמש שנים? שיהיה חמש שנים.

אבל התפלאתי אם אתה נותן להם סמכות. אני מסכים. לי אין בעיה. אני סומך על המקצועיות שלכם. הויכוח שלי הוא בעיקר....

אני לא נוגע בהצעת החוק הממשלתית. נקודה.

הוא, אצלו זה לא קיים. ואני מצטרף אליו. מה שכתוב קיים. אבל זה אותיות פורחות באוויר, או הנייר עצמו.

אני אגיד לך. לכן אני אומר. יש כאן דברים שמקובלים עלי. אבל זה הכחול, הצעת החוק הממשלתית בשבילי זה האנשים שיושבים פה, והם יגידו לי. אני לא צריך לקרוא את זה מהכחול. יגידו לך ואתה ....

נכון מאוד. הוא צודק.

מה שצריך לתקן כאן זה הנוסח שאנחנו עובדים אתו.

אני מסכים.

לא. על הכל.

אני מסכים. אני סומך עליכם.

לא על הכל. אנחנו נקרא. לא על הכל. אני קורא. אני אומר עכשיו. אני אתן דוגמה. הגענו כאן לסעיף, אלה רשאים להיות מאמנים למתמחים. יש גרסה שעליה אנחנו עובדים. שלוש שנים. עכשיו אני מבקש שזה יהיה חמש שנים. ואם יש בהצעה הממשלתית שאתם אומרים לנו איזה שהן נקודות, אנחנו שומעים את זה עכשיו, ואנחנו אומרים לכם תסדרו או לא תסדרו. אני רק לא רוצה לשבת עכשיו בעבודה הטכנית הזאת.

11. (א)
(2) מפקח באגף מס הכנסה העוסק בפיקוח על יועצי מס מייצגים חמש שנים לפחות ועומד בתנאים שייקבעו בתקנות.
מה כתוב אצלכם?

אצלנו כתוב הכשיר להיות מייצג בענייני מס.

למה זה רע מה שכתוב פה?

אני אגיד למה. כי הוא לא עושה... אלף זה לא נקרא כבר אגף מס הכנסה, אבל לא משנה. אנשים אצלנו לא עוסקים בפיקוח על מייצגים. כלומר, אין אצלנו יועצי מס מייצגים. הם לא עוסקים בזה. הם עוסקים במטריה, במס...

טוב. תתקנו את זה בהתאם.

תהיה מגבלה של שנים.

יהיה חמש שנים.

כי אצלנו כשיר לענייני מס חוזר לסעיף אחר, כאשר אם הוא מייצג זה עשר שנים. זה פשוט קשור לנושא ההוא של הפטור.

מה זה, מפקח...

אבל מי כשיר להיות מייצג מס? זה מי שעבר הכשרה ממשלתית ושהוא עובד בתפקיד עשר שנים לפחות. אז מאחר ששם עשר שנים אז - - -

אם הוא מפקח מס הוא גם יועץ מס, אין לו הגבלה בכלל ואז את עוקפת את החמש שנים.

למה?

משום שהוא כשיר להיות, בגלל שהוא יועץ מס והוא מפקח, אז אין לו הגבלה של חמש שנים ניסיון. ..צריך.... בכל מקרה את ההגבלה של לפחות חמש שנים.

טוב. אני מציעה שנבדוק את זה. אז מראש קבענו להוריד את המגבלה הזאת.

בסדר.
(3) מספר המתמחים שמאמן אחד יכול לאמן ייקבע בתקנות.

פרק ד – פעילות חברה או שותפות של יועצי מס מייצגים

12. לא יעסוק יועץ מס ייצג במקצועו כיועץ מס מייצג ביותר מחברת יועצי מס מייצגים אחת.

לעניין הקצר הזה. מספר המתמחים שמאמן אחד יכול לאמן ייקבע בתקנות – אפשר לקבוע פה אם זה שניים או שלוש. מה הוא ייקבע, שניים? שלוש? הכוונה היא כמה שנים צריך להיות לו וותק כדי לאמן, למשל, שני מתמחים. כמו בלשכת עורכי הדין שהיה פעם. מי שיותר ותיק.

אבל אפשר לקבוע בתקנות.

אבל ההסמכה היא מצומצמת. את מספר המתמחים שמאמן אחד יכול לאמן ייקבע בתקנות. הנוסח פה...

אבל ההסמכה היא מצומצמת. את מספר המתמחים שמאמן אחד יכול לאמן ייקבע בתקנות. הנוסח פה...

והתנאים לכך. ואז אתה יכול גם להכניס..

לא, זה לא אומר והתנאים – המספר והתנאים לכך. תכתוב מספרי המתמחים. שזה יכול להיות או אחד, או שניים או שלוש במספרים.

אחד התנאים זה שאם אתה עשר שנים אתה יכול שניים.

אם אתה במספר הם אומרים אתה לא יכול, אבל בתקנות אתה יכול לקבוע אחד ככה ושניים ככה. אבל מספר זה גם מספרי.

.... שמספר המתמחים – הכללים ייקבעו בתקנות.

הטענה שלך היתה שאם כתוב מספר המתמחים אז השר יכול לקבוע רק שניים, שלוש או ארבע. ואתה רוצה שלשר תהיה גמישות. שהוא יוכל לקבוע מאמן שהוא חמש שנים אחד, מאמן שהוא עשר שנים שניים וכיוצא בזה.

נכון. משהו דומה.

לכן אם היה כתוב מספרי המתמחים זה היה עונה למה שאתה צריך. השר מקבל הנחיה ואפשרות בתקנות לקבוע מספרים שונים. לא מספר אחד.

השר רשאי לקבוע תקנות, הוראות בדבר ....

שיקבעו את מספר המתמחים שיכולים מאמנים או סוגי מאמנים לאמן.

בסדר. הכוונה ברורה.

אתה רוצה, אתה יכול מספרים שונים. שיכולים...

לא. מספר אפשר. רציתי רק ההנחיה שנוכל לקבוע את הכללים. זה הכל. זה דבר פעוט.

חברת יועצי מס מייצגים לא תשתף בהכנסותיה על אף האמור בתקנונה או- - -

קראתי את זה כבר: "לא יעסוק יועץ מס מייצג במקצועו כיועץ מס מייצג ביותר מחברת יועצי מס מייצגים אחת"

המילה מקצוע פה לא נכונה. כי אנחנו לא מגדירים מקצוע, אנחנו מגדירים עיסוק. זה בכל מקרה. או "בעיסוקו" או להוריד את המילה: לא יעסוק כיועץ מס מייצג ..."

נכון. הערה נכונה לפי דעתי.

טוב. לתקן.

למה זה לא נקרא מקצוע?

משום שזה עיסוק. אתה לא מגדיר מקצוע.

אתה מגדיר חלק מסוים מתוך מקצוע או מתוך פעולה כללית.

די, די. עכשיו לא ניכנס לזה.

13. (א) חברת יועצי מס מייצגים לא תשתף בהכנסותיה, על אף האמור בתקנונה או
במסמך אחר, את מי שאינו יועץ מס מייצג, אולם רשאית היא לשתף בהכנסותיה בן זוג,
צאצאים או הורים של חבר בהווה או בעבר שנפטר בעודו יועץ מס מייצג וכן יועץ מס
מייצג שהחברה רכשה את עסקו."

זה זהה לממשלתית.

טוב.

(2) נפטר חבר בחברת יועצי מס מייצגים או נשלל ממנו רשיונו ולא הועבר חלקו
בחברה, ירכשוהו חברי החברה תוך תקופה, בדרך ובתנאים שייקבעו בתקנות"

זה גם זהה בממשלתי.

14. חבר בחברת יועצי מס מייצגים שהושעה או שרשיונו נשלל לצמיתות –

(1) לא יפעיל כל זכות או סמכות שיש לו כחבר בחברה, כמנהל או הפקיד בחברה
בתקופת ההשעיה או לאחר שלילת רשיונו לצמיתות, והחברה לא תפעל על פי הוראה
מטעמו;

למה אדוני מתייחס?

ב-13(ב) יש פגיעה בזכות הקניין.

אולי בחופש ההתאגדות, או משהו כזה.

אנחנו עוסקים באמת ברכוש של בן אדם. יקבעו בתקנות איך ירכשו ממנו. יש לו זכות כלשהי, יש לו נכס כלשהו. הוא לא רשאי למכור אותו? קבעתם ליורשים שלו. רוצים למכור – אומרים לא. אנחנו נקבע להם כמה זה שווה ואיך למכור את זה?

לא, זה ייקבע בתקנות. זה ייקבע בתקנות.

ואם למשל תקנות ההתאגדות קובע שאם מישהו נפטר זה מתחלק שווה בשווה - -

אז נקבע את זה בתקנות.

אבל למה אפשר לשתף רק יורשים לפי חוק הירושה? אדם בלי ילדים, בלי בן זוג, בלי בת זוג, כותב או אפילו לא כותב, נדמה לי שלפי חוק הירושה זה הולך לאחיין שלו. האחיין לעולם לא יוכל לקבל את זה. למה לא יורשיו של אדם? למה רק הורים, בן זוג או צאצאים? אתה קורא כאן 13(א) –

אבל זה הממשלה הציעה. והצעת החוק הפרטית.

אבל זה לא בסדר.

אני חושב שהיא צודקת. זאת אומרת יורש על פי דין.

בדיוק. יורש על פי דין. ואז זה הכל.... וגם אם זה מגיע לפרנטלות רחוקות, וגם אם הוא בצוואה לא רוצה לתת לילדיו או לאשתו אלא לאחיין שלו.

היא צודקת מאה אחוז.

לא שאני מתנגדת. אני רק אנסה לעמוד על מה שכתוב פה, על המטרה של זה. אני חושבת שהכוונה של זה, זה היה בטח גם בסעיפים האחרים שמסדירים מקצוע, זה משהו כמו מקבילה לקצבה. זה לא להוריש את החלק שלו, את הזכות שלו בחברה. או את המניה. זה לשתף בהכנסות של החברה. זה כמו שותפות כזאת. זה לשתף בהכנסות.נגיד הוא נפטר. אז זה לשתף בהכנסה. תגיד, או.קיי., מי שיהיה שותף בהכנסות זה או הבת או....

גבירתי, גבירתי, זה לא קצבה. עם כל הכבוד. זה לא קצבה. יש כאן רכוש של בן אדם. הוא חבר בשותפות של יועצי מס. יש לה מוניטין. יש לה רכוש. יש לה עסק. עכשיו, הבן אדם הזה נפטר. אז זה בא להסדיר מה קורה.

כשאני אמות אני מבקש שאת כל טובות ההנאה שיש לי מזה לתת לקרן למען עידוד הילודה. או למען זה או למען זה, או לאדם, או לפה. למה אסור לו לעשות את זה?

נפטר חבר בחברת יועצי מס מייצגים – זה הכל זמני – או נשלל ממנו רשיונו, אז ירכשו חברי החברה תוך תקופה , בתנאים ובדרך שתיקבע בתקנות. אז זאת אומרת, אנחנו נמצאים במצב זמני, שחברי החברה אם ירצו להפסיק אותם יוכלו כנראה בתוך פרק זמן קצר מאוד. ועד אותו פרק זמן יעשו לפי מה שאדם ביקש שייעשה ברכושו.

ניקח רגע אדם שנשלל רשיונו. את לא מתנגדת שהוא יקבל את כל מה שמגיע לו?

סעיף 14 מתנגד מאוד. סעיף 14 מתנגד מאוד. אומרים, מי שנשלל רשיונו לקחו לו את זה, ויש לו עוד עונש נוסף, לקחו לו את מה שהיה לו ואין לו, בלי לקבל שקל אחד. זה מה שכתוב ב-14.

זה שרשיונו נשלל. חכה, רגע.

נגיע לזה. בוא נעשה קודם סדר בסעיף 13.

זה משהו אחר. זה הפירוש של שללו לו את הרשיון?

אני מדבר על העיקרון. אדם נפטר. יש לו רכוש. אז מגיע למישהו - -

אבל זה לא המקרה שמישהו נשלל רשיונו. זה משהו אחר. פה אדם פעל כחוק וכדין.

לא, אבל כאן כתוב: "נפטר חבר בחברת יועצי מס מייצגים או נשלל ממנו רשיונו".

"ולא הועבר חלקו בחברה, ירכשו חברי החברה". אז מה שאני אמרתי רק, שכל העניין הזה הוא זמני.

ב-14 זה נשלל לצמיתות.

אני לא בטוחה שזה - - -

ב-14 יש או השעיה שלו לצמיתות או שנשלל לצמיתות.

... אדם שנשלל רשיונו, בחוק רואי החשבון רשום חברת רואי חשבון שתוקף רשיונה הופסק לא יהיה זכאי לקבל בתקופת ההפסקה כל תשלום מהחברה .... בעד שירות שניתן לפני ההפסקה ולא כל חלק מנכסי החברה." אני מקריאה לך מהחוק.

החוק ההוא ישן. אנחנו משנים את החוק ההוא, או אנחנו עושים פה מה שצריך להיות נכון.

אנחנו קובעים בכל זאת איזה שהוא סטנדרט.

אבל גבירתי, את צריכה להגן על החברים שלך.

מישהו עשה משהו לא בסדר. קיבל עונש מבית המשפט. את נותנת לו פה עוד עונש נוסף, שיש לו רכוש שווה אולי המון כסף, החרמת לו את הרכוש? רק בסמים מחרימים רכוש. למה אתם חותרים פה?

אני חושב גם שהוא צודק.

אני חוזרת רגע לסעיף אצלכם, בהצעת החוק הפרטית זה 9(ד). הרי אנחנו מדברים על יצור מאוד מאוד משונה של חברה. זה חברת יועצי מס מייצגים נקרא. זו חברה שאין לה הגבלה על ערבות חבריה, זו לא חברה רגילה, וכל חבריה ומנהליה הם יועצי מס מייצגים. זה לא - - -

כן, אבל אנחנו נמצאים במצב שאדם היה חבר בחברה ופסקה חברותו והוא לא יועץ מס, ואוטומטית הוא כבר לא חבר. אנחנו נגד זה שיעשקו אותו. את רוצה להטיל עליו עונש שהוא ילך לבית סוהר, שילך - - -

להפך, לא, אני חושבת שזו הטבה. נוגה, תקשיבי שנייה. אני חושבת שפה נותנים הטבה. הרי החברה הזאת, חברת יועצי מס מייצגים, היא חברה שאין לה כל הגבלה על ערבות חבריה, וכל חברי החברה ומנהליה הם יועצי מס מייצגים. בעצם ההכנסות, אני חושבת, גם מתחלקים רק חברים. אין אדם בעל מניות. לא יכול להיות מישהו אחר. אי אפשר להעביר את הזכות הזאת למישהו שהוא לא יועץ מס מייצג.

עכשיו, אני חושבת שהסעיף הזה נועד בעצם לבוא ולהרחיב, מן כזה דבר. הוא אומר: חברת יועצי מס לא תשתף בהכנסותיה מי שאינו יועץ מס מייצג, זה משלים את זה. זה כמו שבחברה בעצם ההכנסות, הזכות לרווחים זה רק לבעלי המניות. הזכויות הרכושיות הן רק לבעלי מניות. ופה העמדה, הסעיף הזה בא ונותן איזה שהיא הרחבה - -

הוא מרחיב הלאה כאמור בתקנות.

כן. מסיבה סוציאלית כזאת.

אבל בחברה צריכה להיות המחאת זכות לרווחים. מה לעשות.

רגע, אני רוצה להבין אותך.

אז פה את אומרת, את נותנת את זה לבן הזוג, לצאצאים או להורים.

גבירתי, אני רוצה להבין אותך.

זה לא ירושה.

כן. זה יצור מיוחד.

בסדר. תסבירי לי. אני חבר בחברת יועצי מס. ובא אלי בן אדם ואומר לי, תשמע, אני רוצה לקנות את חלקך. ואני אדם מתאים, אני כשיר להחליט. ואני מוכן לשלם לך מיליון שקל תמורת זה שאתה יוצא ואני נכנס. זה מותר לעשות?

כן. ודאי.

אני יועץ מס.

אני קונה את החלק שלך בחברה.

עכשיו, יש לי שאלה אלייך: אני בן אדם ששללו לי את הרשיון. אני לא יכול להמשיך בתפקידי יותר. אני מבקש למכור את החלק שלי. מותר לי?

כן.

זאת אומרת זה שלי. עכשיו יש לי שאלה. עברו שלושה חודשים מהיום שלא יכולתי להיות יותר עד היום שמכרתי. הצטבר בחשבון של השותפים דיבידנד של עשרת אלפים שקל לכל אחד. מה עושים עם העשרת אלפים שקל שהצטברו אצלי. מחלקים את זה בין השותפים האחרים? לא נותנים לי את זה? מה עושים עם זה?

ההיגיון – זה שלו.

זה שלו.

אבל הסעיף הזה לא נועד לזה. לא נועד לזה. הסעיף הזה נועד למצב שנפטר. מישהו שנפטר. יועץ מס מייצג שנפטר. אני לא מדברת כרגע לא על שלילה ולא כלום. והזכות שלו יכולים להיות שני מצבים בקשר אליה. או שבאמת היורשים שלו מחליטים למכור את זה ליועץ מס מייצג אחר, או אם זה לא הועבר אז החברים האחרים רוכשים את זה. הזכות יש לה ערך. זה כמו מניה. זה מניה . יש לה ערך כלכלי, ואני לא חושבת שצריכים לשלול את זה מהיורשים, וחל על זה הדין הרגיל.

רק פה באה איזו שהיא הקלה.

אף אחד שהוא לא יועץ מס לא יוכל לקבל כסף מהחברה הזאת משום שמלכתחילה אמרנו שמהחברה הזאת ומהכנסותיה יוכלו לקבל רק יועצי מס. אז מה שבעצם אומרים שבאים פה טיפה להרחיב. אם באמת קרה משהו למישהו, בשביל שאפשר יהיה לתת לו את הכסף, צריך רק לקבוע למי אפשר כן לתת את הכסף.

אבל עם כל הכבוד, זה ברור. זו נקודת המוצא. אבל יש לנו מצב שהבן אדם איננו, והוא ביקש להעביר את רכושו לאגודה לעידוד הילודה. והם יורשים של כל רכושו. מדוע שהיא לא תקבל את זה?

היא יכולה לקבל את הזכות - -

היא לא יכולה כאן.

היא לא תוכל לקבל הכנסות מהזכות. לעולם לא.

למה לא? לפני דקה אמרת שזה רכושו.

נוגה רובינשטיין

משום שרק יועץ מס יכול לקבל את ....

רגע אחד, אם הוא היה חי הוא היה מקבל את זה?

כן.

אז למה עכשיו שהשותפים ירוויחו על חשבון זה שהוא מת?

לא, הם לא ירוויחו. מה שזה אומר - -

בטח שהם ירוויחו. אם הוא לא יקבל את הרווח אז מי יקבל? יתרמו את זה למס? למי?

אני אסביר את זה.

אל תסבירי לי שום דבר. אני מבקש שתיצמדו – זה דבר כל כך פשוט. צריכים להחליט. אבל העובדות הן פשוטות. אי אפשר להתווכח כאן על העובדות.

יש מצב שאדם שותף בעסק. הבן אדם הזה נפטר. לעסק הזה יש רווחים, נניח לרגע אחד. אפשר לקבל את ההנחה שהעסק הזה זה מן שותפות שכל רווח שנצבר נובע רק מיגיע כפיהם של השותפים, ולכן מרגע שנפטר, או מרגע שאדם לא מתפקד אין רווחים ששייכים אליו אישית – ואז בסדר, הלך לכל השותפים, כי הרווח הנצבר נובע אך ורק משעות העבודה של האנשים. ולכן זה הגיוני שהרווח ילך רק לאלה. אפשר לקבוע את זה ולהגיד שזה המצב.

אפשר להסתכל על זה גם אחרת. אפשר להגיד שיש עסקים שהם עסקים שהם מחזיקים גם, יש להם עסקים מפיקדונות, ריבית בבנק שנצברת, כתוצאה מזה שיש להם מוניטין הם עושים רווחים יותר גדולים, וחלק מהרווח צומח דווקא מהמוניטין. ואז אומרים: לא, יש חלוקת רווחים. שם מחשבים את הרווחים, מורידים את שעות העבודה ומחלקים את הרווחים בשיטה אחרת, ולאלה הוא זכאי. זה לא מיגיע כפיו. זה מרווחים. ואנחנו רוצים לשמור לו על זה.

אם זה שלו, אז הוא גם יכול להעביר את זה למי שהוא רוצה אם הוא השאיר צוואה או לכל יורש חוקי אחר. אבל צריך להחליט קודם כל איך אנחנו מסתכלים על הפעילות הזאת. ואיפה אנחנו חותכים את הקו. ואחר כך נחליט מה קורה עם אדם ששללו ממנו את הרשיון והפסיק להיות.

אבל הסעיף הוא עוד יותר בעייתי במובן זה שהוא אומר: לא תשתתף בהכנסותיה. נניח אם יש מנהל לחברת יועצי המס שהוא לא יועץ מס או מזכירה. היא לא משתתפת בהכנסות. זה לא מדובר רק ברווחים. וחוץ מזה, מי אמר שאם יש מנהל לחברה של חמישים אנשים שהוא לא בהכרח יועץ מס מייצג הוא לא יכול להיות שותף?

לא לא, הוא לא יכול להיות.

אבל למה? מה ההיגיון?

יש הי ג י ו ן. י ש ה י ג י ו ן. אני אגיד לך למה.

זה גם הכנסותיה. זה לא רק רווחיה.

לא על הכנסותיה. על רווחיה אני מדבר. יש היגיון. כי את אומרת: מאחר ויועץ מס זה מקצוע ייחודי, ואת דורשת אתיקה מקצועית וביקורת ומשמעת ואחריות אז את אומרת: אני הייתי רוצה רק שכל מי שעושה את זה יוכל לעסוק במקצוע ויוכל להיות בעל מוטיבציה לעשות רווחים. אבל כאשר את מכניסה אדם שאינו כפוף לאתיקה , והרצון שלו לעשות רווחים אינו מוגבל, אז זה כבר משנה. אז את אומרת: אני רוצה שיעסקו בזה רק האנשים האלה, ועכשיו בגלל שכל אלה יש להם את המצטבר, הם כולם בעלי רשיון, לא אכפת לי שהסך הכל יהיה אותו הדבר. אבל אם את מחברת לסך הכל גם אנשים שהם לא יועצי מס, אז כאילו את מייצרת משהו שהוא פחות מהסך הכל שאת מחברת. כמו עורכי דין. את לא רוצה שאדם שאינו מורשה לעסוק במקצוע בסוף ימצא את עצמו עוסק גם במקצוע.

אז קודם כל אנחנו מסכימים שזה רווחיה ולא הכנסותיה.

בטח מרווחיה.

אבל לא תשתף בהכנסותיה כתוב.

זה צריך להיות ברווחיה.

.... אבל ההוצאות האלה נובעות מהכנסות, לא?

לא, מה פתאום?

אז מאיפה ההוצאות נובעות? ההוצאות משולמות מההכנסות?

אבל אסור לה להתנות - - -

אבל הכוונה היא שהיא לא תשתף ברווחיה ולא בהכנסותיה.

נכון. אבל זה לא מה שכתוב רק.

מה שאתם מתכוונים זה שהיא לא תשתף ברווחיה, לא בהכנסותיה. זה הכל. גם לא משתפים בהכנסות. הביטוי לשתף בהכנסות הוא משהו - - יש כאן רואה חשבון, זה המקצוע של רואה חשבון, מה אומר הרואה חשבון?

הכנסה זה מה שאתה מקבל. זה לא בהכרח אתה מרוויח.

אני חושב שיש פה הרבה אבסורדים. אמרו פה, לדוגמה, ואם יש לחברה נכס? ואם יש לך כל מיני דברים אחרים? אז אם רוצים כבר להגביל, אז להגביל רק בעיסוק פוזיטיבי בייעוץ המס ולא בשום דבר אחר, בהכנסות אחרות.

אני אמרתי, אם יש הכנסה מריבית ומפיקדונות בבנק, נו אז מה?

חוץ מזה, אם רוצים לשלול משהו כזה צריך לקבוע שיש חובה של האחרים לרכוש את החלק שלו במחיר ריאלי.

זה לא. זה יטופל. אני רק חושב שצריך לקבוע פרק זמן. זאת אומרת, זה לא יכול להיות מצב שיימשך לעולם ועד. זו דעתי. אבל עוד לא הגענו עד לשם. נגיע קודם כל ונפתור את הבעיות כאן. איך אתם רוצים לראות את המבנה של אותה חברת יועצי מס.

רווחיה – אלף

לא תשתף ברווחיה.

שוב, אנחנו לא בפקודת מס הכנסה. רווחים אני לא יודעת. אם זה רווחי הון? אני לא יודעת מה. מכל הכנסה שיש לה?

אבל איך משתפים בהכנסות, תסבירי לי.

אני חושבת שוב, אני שוב אולי - -

לא, קודם כל תסבירי לי היגיון. אני רוצה שתסבירי לי היגיון, עזבי את החוק שנייה. יש לי עסק שיש לו הכנסות והוצאות. איך אני יכול לשתף אנשים רק בהכנסות? מה פירוש הביטוי הזה?

אתה יכול ולהגיד שנגיד כל חבר יש לו אחוזים מסוימים. בסדר? עשרה אחוזים - -

אחוזים במה?

בזכויות בחברה. מניות. במניות, למשל. עכשיו פה המניות מוגבלות. בעלי המניות יכולים להיות רק יועצי מס מייצגים. אתה בא פה ואומר: או.קיי, נגיד נפטר יועץ מס מייצג או שזכותו נרכשה. עדיין -- -

תסבירי לי קודם כל מה זה נקרא הביטוי, את כותבת: חברת יועצי מס מייצגים לא תשתף בהכנסותיה –

או.קיי. לא תשתף בהכנסותיה - -

מה זה אומר?

...תקבע עשרה אחוזים מכל הכנסות הולכים לאלמנה. זה תשתף בהכנסותיה. למרות שאין לה שום מניות בחברה.

אבל את כותבת כאן: על אף האמור בתקנונה. הביטוי שאת אומרת "תשתף בהכנסותיה", זה לא הביטוי הכלכלי הרווח. כי לא לוקחים את סעיף ההכנסות בלי סעיף ההוצאות, ואומרים, עכשיו אתה תקבל עשרה אחוז מההכנסות. אפשר לעשות הסכמים כאלה. יש לפעמים. מהפדיון. אבל זה נדיר. לא זאת הכוונה. גם מה שאת אומרת, את האלמנה הזאת, את לא אומרת היא תקבל מהברוטו, מכל ההכנסות ברוטו. לזה את מתכוונת?

לא מהמחזור.

מה את עושה לי? אני שואל.

מה שהם נותנים ביניהם. לא איכפת לי. אני לא נכנסת לזה. אני חושבת שהוויכוח הוא בגלל - -

אבל מנסים רגע. אבל את כותבת חוק. את לא יכולה להגיד לי לא אכפת לי. את כותבת חוק. עכשיו בחוק זה יהיה כתוב.

זה צריך להיות רווחיה.

בסדר. שיהיה רווחיה.

את יכולה לכתוב בהכנסותיה, את יכולה לכתוב ברווחיה, את יכולה לכתוב בהכנסותיה או ברווחיה כפי שייקבע – תחליטי רק מה את רוצה, ותביני שיש משמעות. זה לא סתם הבדל לכתוב הכנסותיה, או שיהיה כתוב רווחיה. תהיה לזה משמעות בחיים. ואנחנו כותבים. אז תחליטי מה את רוצה. אל תשאירי את זה באוויר.

רק שיהיה צריך להגדיר את זה כי הכנסותיה - -

אז תגדירי. אני שואל אותך מה את רוצה.

אני מתכוונת למה שאתם קוראים רווחים.

מה את קוראת לזה?

הכנסה. משום שאני מפנה לפקודת מס הכנסה דרך סעיף קטן ב' (1)(ב), ובמונח בפקודת מס הכנסה לגבי כל התוספת זה הכנסה. ואם אני מדברת על רווחים, זה רק רווחי הון. זה פשוט פער במינוחים.

אז תחליטי מה את רוצה.

אני חושבת שאנחנו חושבים על אותו הדבר.

תקראי לזה הכנסה חייבת.

אפשר לקרוא לזה הכנסה חייבת.

בבקשה, מה שאת רוצה.

אפשר לקרוא לזה רווחים ולהגדיר למה הכוונה. זה לא משנה.

כולם מדברים על רווח.

אני הייתי מגדירה את זה כדי למנוע בעיות. אני חושבת שכולנו הבנו מה. נשב ונגדיר בדיוק מה זה רווח.

עוד הערה אחת בקשה למה שהיא אמרה שזה כאילו דומה לקצבה. אני פשוט רוצה להפנות את תשומת לב הוועדה. יש בחוק הביטוח הלאומי סעיף שאומר שאם עובד נפטר, ישלם המעביד פיצויי פיטורין לא ליורשים שלו, אלא לבן זוגו או לילדו. מדוע? מפני ששם יש מגבלה. זאת אומרת, היורשים לא צריכים ליהנות מפיצויי הפיטורין שלו. הוא פרנס אותם, הוא חי אתם, הוא היה אתם אז רק המשפחה הגרעינית. ולא כותבים יורשים. באופן מפורש יש סעיף כזה בחוק הביטוח הלאומי. לכן היא אמרה קצבה. אני פשוט רציתי להפנות שזה סכום כסף נכבד... אמרתי שזה רק על פיצויים. אתם עוד פעם אומרים לי רק על פיצויים. כן, על פיצויים. רק על פיצויים נכון. גם אמרתי שזה רק על פיצויים. גמלה בכלל לא ניתנת להעברה. טוב. זה הכל.

נכון. בסדר. השאלה, עוד פעם שאני חוזר, אם אני בוחן את מה שאתה אומר, אז אני שואל אם יש לזה הצדקה?

הצדקה שם או פה?

פה. אני לא רואה בזה הצדקה. אני לא רואה הצדקה מדוע אדם לא יקבל ולא יוכל להעביר. למה האנשים האלה צריכים להרוויח על חשבונו את זה?

מדובר על המשך ההשתתפות ברווחים. על זה מדובר. לא איזה סכום חד פעמי. מה מדובר פה? שעל אף תקנונה, רשאית היא לשתף בהכנסותיה, ברווחיה, את בן הזוג. לא את היורשים.

תשמעו, אני עשיתי אבחנה. אז אפשר במצב שנוצר לעשות שלושה דברים: או להגיד שקבוצות מסוימות שאנחנו נקבע יוכלו להמשיך הלאה להיות שותפים ברווחים לתקופה מסוימת. אפשר לקבוע שלא יהיו שותפים ברווחים בכלל. ואפשר לקבוע באמצע, שיהיו שותפים רק ברווחים שאינם באים כתוצאה מהעבודה שהאנשים השקיעו, אלא רק מרווחי הון של השותפות הזאת.

אני מבין את הכוונה שלך.

כי רווח נוצר גם מעבודה ורווח נוצר מהון. ורווח שנוצר מעבודה אין סיבה לשתף את הבן אדם. ולעומת זאת, רווח שנוצר מהון אין סיבה לקחת ממנו.

אבל זה שני דברים נפרדים.

אז זה מה שאני אומר: זה שני דברים נפרדים.

הסעיף הזה לא עוסק בזה בכלל. הזכות שלו בחברה, המניה שלו, יש לה שווי. השווי מגלם את כל הנכסים שיש בחברה ואת כל תזרים המזומנים העתידי. יש דרך להעריך את השווי של הזכות. הזכות שלו נמכרת. ואת הכסף שהתקבל בשם הזכות שלו, בין אם היא נמכרת לצד ג' ובין אם היא נמכרת לשאר החברים ....

גבירתי, למה את מסבכת אותי? נגיד שבתקופה הזאת החליטו בעלי המניות לתת לכל בעל מניה מאה אלף שקל. והוא מת. יקבל אותה היורש שלו או לא?

כן. זה הולך לעיזבון שלו.

הוא יקבל?

כן. זה הולך ליורשים. זה בכלל לא שייך.

אבל את כותבת כאן שלא תשותף ברווחיה.

הכוונה היא - השוטפים.

את כותבת בחוק הפוך כרגע. את כותבת הפוך ואת אומרת לי כן. אז אני לא יכול להתקדם. אני לא יודע מה אתם רוצים ממני.

זה כמו דיבידנד. זה משהו אחר.

לפני שנייה הסברת לי שאת רוצה שאם חילקו לבעלי המניות רווחים, והבן אדם מת, אז כל אחד למי שהוא יצווה יוכל לקבל. אם את אומרת לי שזה מה שאת רוצה, אז נלך עם זה ונכתוב את זה. ואם את אומרת לי , לא, אני לא רוצה שיהיה שותף ברווחים, אלא אם אותו יורש הוא הורה, צאצא או משהו כזה. אז אני אשאל אותך למה זה כן וזה לא. תסבירי לי. אם לא מגיע, אז לא מגיע לאף אחד. אם מגיע, וזה חלק כמו שאת אמרת לרגע באופן טבעי ואחר כך חזרת בך, זה שלו, זה עזבונו, זה מגיע לו.

נוגה רובינשטיין;

... ולא נמכר, אז תהיה חלוקה ברווחים של החברה. נכון?

כן.

ברור. אחרי שזה נמכר אי אפשר לשתף בן אדם ברווחים.

אפשר אולי לאבחן את זה. אפשר אולי לקבל את הדרך שלך שאתה הצעת לאבחן את זה. זאת אומרת, לרשום שבעיקרון אין חלוקה מהרווחים מייעוץ המס, אבל מכיוון שזה מישהו שיורש, יש תקופה מסוימת שהוא יקבל את זה עד שהוא יסדיר את העניין, ומרווחים אחרים זכותו לקבל עד שתימכר הזכות. אפשר לרשום את זה עד שתימכר הזכות הזאת.

אז נגיע לזה שנצטרך לקבוע זמן כמה זמן יכול להיות המצב הזה. זה לא יכול להימשך כל הדורות.

הסעיף הזה כן מתייחס למצב, תראו בהמשך, יועץ מס מייצג שהחברה רכשה את עסקו.

זה לא כל כך ברור מהסעיף. אבל עקרונית הסעיף נועד למצב שכבר אין לו שום זכויות יותר שם. למשל, יועץ מס מייצג שהחברה רכשה את עסקו, או שהוא נפטר והחלק שלו כבר עבר. כבר אין לו שום זכויות. אין לו מניה יותר. מישהו רכש את זה, הוא קיבל את הרווח הון, שילמו לו וחילקו את זה ליורשים. למרות שאין לו יותר שום זכות, מה שאומר הסעיף הזה שהחברה רשאית, יש לה כל מיני הכנסות או רווחים איך שתקראו לזה, הכנסות שיש כבר למרות שנגמרה זכותו, עדיין אפשר לשתף את - - -

תסלחי לי, הם יכולים לשתף גם אותי. יכתבו לי צ'ק ואני אכתוב להם שקיבלתי תרומה ומתנה. למה אני צריך את זה בחוק בכלל. איזה שטויות אלה?

בסדר. אז אפשר להוריד את זה.

מה זה, מי צריך את זה בחוק? ויש להם זכות לתרום אדם ולכל אחד, גם לחברה הזאת. מה אסור היה לשתף? הביטוי אסור לשתף ברווחיה זה אומר שאסור לה לכתוב מדי פעם צ'קים לכל מיני אנשים ולתת תרומות?

לא, היא גם רשאית לשלם משכורת.

זה ברור משכורת. אבל זה תרומה.

גם מותר לה. בוודאי.

אז היא יכולה לשלם לצאצאים, מתכנסים החבר'ה ואומרים תשמעו, נשארו אלמנה ויתומים שמצבם קשה, בואו כל אחד נוציא מטעם העסק שלנו מאה אלף דולר וניתן להם שיקנו בית. נותנים תרומה. מחליטים. למה אני צריך את זה בחוק? יכולים מחר להחליט לתת לטובת – טוב, אני לא אגיד.

סעיף 13(א) לעצור אחרי הרישא.

הבעיה שלנו לדעתי היא בתקופת ביניים. נוצר מצב שאנחנו מצד אחד לא רוצים שאנשים שהם לא יועצי מס יהיו שותפים בחברה כזאת, ונוצר מצב ביניים. או שאדם אושר ואין לו רשיון אז הוא בעצם כבר לא יכול לתפקד. יש לנו בעיה עד שנסדיר לו את עניין הרכוש, או שהוא מת והוא לא יכול לתפקד, קשה לו לתקשר, אז אנחנו רוצים בינתיים לסדר מה קורה עם הרכוש שלו. ואנחנו צריכים להגיד: זה סידורים זמניים עד לרגע שמעבירים את זה, ואז הכל נגמר. אין יותר זנבות. נגמר – נגמר. ועד שזה עובר, יש סידורי ביניים.

בתקופת הביניים אפשר לעשות כך וכך, שאי אפשר לעשות את זה באופן רגיל. כי אז כאילו, בתקופת הביניים הזאת, יש שותפים ברווחים שהם לא יועצי מס. וצריכים להחליט מה רוצים מבחינת באיזה רווחים לשתף. אני יכול להבין שכלכלית יש שותפויות שאומרות אנחנו נשלם משכורות לשותפים, ואחר כך נעשה חלוקת רווחים ממה שיישאר. ויש שותפויות שאומרות: הכל נכנס, ואנחנו נחלק את הרווחים אחר כך יחד עם רווחי הון ורווחים מעבודה והכל ביחד, ונחלק בין השותפים.

אז אם זה השותפות הראשונה שקבעה לעצמה כללים, שכל אחד מקבל את המשכורת ונשארים רק חלוקת רווחים של מה שנשאר אחר כך, אז אני חושב שזה טבעי שבחברה כזאת הרכוש המוקפא ימשיך לשאת גם את הרווחים המלאים.

לעומת זאת, אם זו שותפות שקבעה שהם מכניסים את העבודה בתוכו, והוא כבר מת או שהוא כבר חסר רשיון והוא לא עובד, אז לא מגיע לו שהוא יהיה שותף ברווחים הכוללים. אבל אם אותה שותפות שהכניסה גם את העבודה וגם את הכל, אבל יש לה גם רווחים מריבית שהיא הפקידה, אז כן מגיע לו.

זאת אומרת, את כל התסבוכת הזו, לתקופת הביניים שבה הוא לא שותף אבל הוא כן שותף כי רכושו שם, אתם צריכים לפתור. זה רחוק מאוד מכך שאני אוכל להתייחס לזה, כי אני לא יודע מה אתם רוצים בכל התחנות האלה.

לה גם רווחים מריבית שהיא הפקידה, אז כן מגיע לו.

זאת אומרת, את כל התסבוכת הזו, לתקופת הביניים שבה הוא לא שותף אבל הוא כן שותף כי רכושו שם, אתם צריכים לפתור. זה רחוק מאוד מכך שאני אוכל להתייחס לזה, כי אני לא יודע מה אתם רוצים בכל התחנות האלה.

ברור. השאלה היא זו, תראה: יש ברישא....

תתקנו את זה, תשבו עם עצמכם, לא נעשה את זה עכשיו.

לא אני אומר: הסיפא הזו למשל, שאבל מותר לתת לבן זוג, השאלה אם אנחנו באמת צריכים לכתוב את זה בחוק. אפשר להשמיט את כל הסיפא ואז פחות נסתבך.

אבל אז אני לא נותן פתרון לבעיה.

אתה נותן לפי מה שהיא תקבע בתקנון שלה בעניינים האלה. לא להגיד על אף האמור בתקנון.

אז בשביל מה צריך את הסעיף בכלל?

חברת יועצי מס מייצגים – לא, אנחנו אומרים כאילו לא תשתף ברווחיה - -

· - מי שאינו מייצג מס.

את מי שאינו מייצג.

השותפים בחברה יהיו יועצי המס. זה מה שאתה רוצה להגיד.

כן. זה מה שאנחנו אומרים.

ואז אתה מדבר על הנושאים של להעביר - - -

לא, מה שאני אומר: הם יכולים לעשות מה שהם רוצים.

הבעלים שלו – זה שלו. לא יהיה שיתוף ברווחים.

פשוט השותפים, בעלי המניות בחברה, יהיו רק יועצי מס מייצגים.

אנחנו מדברים על זה. זה סעיף אחר.

טוב. נחשוב על זה.

השאלה מה קורה אם אחד מהם נפטר. מה עושים ברווחים?

תשלום לפי הצוואה או שקבעו משהו בתקנון. זהו.

לא, אבל אדם נפטר. אחד מהם נפטר. יש בחברה שלושה. ובינתיים המשפחה חיה מזה, ועוד לא מוכרים, לוקח שנה עד שהם מחפשים קליינט למצוא סידור. מה קורא בשנה הזאת. מותר להם לתת לאלמנה כסף או אסור?

מתוך הרווחים? אני לא חושבת שיש סתירה.

וחוק הירושה בין כה וכה לא גובר על זה? זאת אומרת הוא לא יקבע מלכתחילה שלמשל אם אדם בצוואה הוריש את הרכוש שלו, ובאמת מחלקים שם את הכסף הזה, אז לא יגידו לו אנחנו לא ניתן לך את הכסף כי קבענו בתקנון. חוק הירושה יגבר על זה ויגיד חייב הבן אדם לקבל את הכסף גם אם - -

כן, אבל חוק הירושה למיטב ידיעתי בהיבטים האלה הוא דיספוזיטיבי. זאת אומרת, את יכולה - -

לא, הם יבואו עם הסעיף הזה ויגידו: אנחנו נורא רוצים, אבל אסור לנו לשתף אותך ברווחים שלנו, לאלמנה. הם יגידו: אנחנו מתים לתת לך אבל החוק מונע מאתנו.

האם הזכאות שלו בצוואה לא יותר גבוהה ממה שרשום בתקנון בחוק הזה.

לא. אני לא חושבת. לא.

למה לך צוואה? בן אדם הושעה, בן אדם נשלל רשיונו. הוא חי. והוא אומר להם: תשמעו, זה לא פייר. עד שאני אמכור את המניה אתם בינתיים צוברים רווחי הון מהעסק, שתפו אותי ברווח.

שיסדירו את זה בהסכם השותפות שלהם.

אבל יהיה אסור להם לתת אם כתוב שלחברת יועצי מס לא תשתף ברווחיה.

אז אפשר למחוק את הסעיף הזה.

אז תעשו סדר. אני לא יודע. תמחקו, תעשו.

הבעיות ברורות. יבדקו את זה עם משרד המשפטים.

הבעיות האלה צריכות להיות מוסדרות בין השותפים או בעלי המניות, שיתקינו לעצמם תקנון. מה שאנחנו צריכים לקבוע זה שפשוט שאף אחד שאינו יועץ מה לא רשאי להיות בעל מניות. זה מה שהייתי אומר. הוא צריך לפתור את הבעיות שלו במסגרת תקנון שהוכן מראש.

אדוני, אתה אומר שאנחנו עדיין נשארים בשאלה - - השאלה מה החוק מאפשר לתקנון לקבוע. האם החוק יכתוב שאסור לשתף ברווחים – התקנון לא יוכל לכתוב שאם אחד החברים נפטר משתפים את אלמנתו ברווחים בינתיים.

אדוני, אם כתוב בחוק שאסור לשתף ברווחים, התקנון לא יוכל לכתוב שאם אדם מת אנחנו משתפים את אלמנתו ברווחים.

או.קיי. אז אנחנו נוריד את זה.

אז זה מה שאני מבקש.

אבל זה מגביל את חלוקת הרווחים.

בסדר. אבל מצד שני אנחנו גם לא רוצים להנציח מצב. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאנחנו רוצים שכל השותפים יהיו גם אלה שמקבלים את הרווחים. אנחנו לא רוצים להנציח מצב - -

שיהיו כאלה שיהיו כאלה שימשיכו לקבל כסף - -

לשנים ארוכות, נגיד. אני חושב. הם צריכים להחליט.

תראה, הסעיף לקוח מחוק רואי החשבון כמו שהוא מנוסח היום. אבל יכול להיות גם שמשנת 78' שהוא נחקק צריך לתקן, צריך לעשות חשיבה מחודשת בעניין הזה, כמו שהתברר לנו היום.

חבל שלא הייתי פה ב-78 אז היינו פה עכשיו חוסכים עבודה.

זה מועתק מילה במילה משם?

כן. כן. מילה במילה.

יש לנו פה רואה חשבון, שיגיד מה העמדה שלו.

אני קיבלתי רשיון בשנת 80'.

אבל אולי כדאי שתיתן את הדעת, נעשה גם תיקון עקיף לרואה החשבון אם אתם רוצים. כי זה נראה לי קצת בעייתי. אני לא יודע מה קורה אצלכם בפרקטיקה.

בפרקטיקה אצלנו פשוט מוכרים את החלק ונגמר העניין.

לפני ה- - -

גם אחרי. לפרטי אין בעיה.

זאת אומרת, אתם כן משתפים ברווחים. אבל אם לוקח זמן?

יורשים, אנחנו משתפים ברווחים בלי בעיות בכלל. כל יורש.

גם בצוואה.

אני לא זוכר את הדקויות. אני לא מוכן להתחייב.

למרות שכאן כתוב רק הורים, צאצאים או בן זוג.

לדעתי אין ספק שצריך כל יורש.

אז צריכים לתקן את החוק. שלא תהיו עוברי חוק.

אני לא יודע אם אצלנו יש בעיה עם זה.

זה אותו. הם העתיקו מילה במילה.

אז צריך לתקן את זה. אז צריך לתקן. מסכים.

תבדוק אצלך בלשכה. שיישב צוות ויבדוק ונתקן את זה באותה מידה.

מסכים.

ואם נשלל לו רשיון אז גם כן עושים חלוקה, לא אם הוא נפטר.

אם נשלל הרשיון - - -לא זוכר.

הרי לא המציאו את זה.

תשמע, יש לכם בטח חבר'ה שהתמחו במיוחד בסעיף הזה ושמכירים אותו, ואני מאמין שהיו כבר משפטים גם על זה.

לא עד כמה שידוע לי.

זה הגיוני אבל שיהיה. לטעמי. אנשים נפטרו ואחר כך השותפים אומרים, יאללה אנחנו יכולים להרוויח פה. ואז האלמנה באה ואומרת, למה לא שיתפו אותי ברווחים, או היורש. אז אומרים, אתה לא כתוב כאן. מה פתאום שניתן לך.

אני אגיד משהו כזה: עד לפני שנתיים שחוקק אותו חוק מפורסם של הביטוח הלאומי אני לא הכרתי חברות של רואי חשבון. רואי חשבון לא עשו חברות. עד שחוקק חוק הביטוח הלאומי שביטל את התקרה, שאחר כך ביטלו אותו, אבל בבת אחת הוקמו פתאום חברות. לפני זה לא היו בכלל חברות.

ולא חזרו לרגיל. נשארו חברות.

חלק חזרו.

משרד המשפטים יביא לנו הצעה. מה אני אסכם? אני רוצה לסכם את הדיון.

אני חושבת שצריך למחוק את הסעיף הזה.

אז תביאו לנו הצעה מוגדרת. תקיימו דיון במשרד ותביאו לנו.

סעיף 14

"חבר בחברת יועצי מס מייצגים שהושעה או שרשיונו נשלל לצמיתות –
(1) לא יפעיל כל זכות או סמכות שיש לו כחבר בחברה, כמנהל או כפקיד בחברה
בתקופת ההשעיה או לאחר שלילת רשיונו לצמיתות, והחברה לא תפעל על פי הוראה
מטעמו.

(2) לא יהיה זכאי לקבל בתקופת ההשעיה או שלילת הרשיון כל תשלום מהחברה
למעט תשלומים בעד שירות שניתן לפני כן, ולא יהיה זכאי לקבל כל חלק מרווחי
החברה שהרוויחה במשך אותה תקופה. והחברה לא תשלם לו, או לאחר על פי
הוראותיו, או בשל זכויות החברות שלו, דבר שאינו זכאי לקבל לפי פסקה זו"

אני לא מסכים לזה. זה לא נראה הגיוני. דיברנו על זה. מה זאת אומרת כל תשלום הוא לא רשאי לקבל? למה?

אני רוצה להסביר משהו. לטעמי הסעיף הזה נועד - - -

אפילו בתקופת ההשעיה לא?

אלף, לא להפלות בין יועץ מס שהוא חבר בחברה לבין יועץ מס שהוא לא חבר בחברה. ניקח רגע דוגמה. יועץ מס שהוא לא חבר בחברה, שהוא עושה פעולה שגוררת אחריה שלילת הרשיון אנחנו היינו מצפים שאדם כזה לא יעסוק במקצוע.

על זה אין ויכוח.

רגע רגע, שאדם כזה לא יעסוק במקצוע.

אין ויכוח על זה.

אז פה במכסה של חברה, שהלא אין אדם אחד ש -- -

אין ויכוח שהוא לא עוסק. לא על זה מדובר.

אלא?

אין ויכוח על 14(1). מדובר כרגע על תשלום שהוא זכאי לקבל. רק על זה. בן אדם חבר בחברת יועצי מס. אני חוזר על הדוגמה שנתתי קודם. יש להם מניות. יש להם חשבונות בניירות ערך. וניירות ערך הניבו. מתכנסים בעלי המניות ואומרים, בואו נמכור. ונחלק רווחים לבעלי המניות. הוא מושעה. הם מחלקים בינתיים את הרווח. אסור לו לקבל ממה שהרוויחו המניות שהם החזיקו?

אדוני, לגבי בעלי המניות אין בעיה. אבל אני אומר לך מה הבעיה.

אבל הנוסח הזה הוא לא טוב.

אבל אני אומר לך מה הבעיה. אותו אדם שנשלל רשיונו להבדיל מיחיד, הוא לא נותן את השירות. הוא עדיין ממשיך לעבוד.

עוד הפעם את חוזרת? אבל אני מדבר אתך כעת. הוא בחוץ לארץ. הוא איננו. אני לא מתנגד. אסור לו להיות, אסור לו לתת הוראות, אסור לפעול על פי הוראותיו, הכל מאה אחוז. אני שואל מדוע שהוא לא יקבל מחברת יועצי המס הזאת, אני יודע מה, יש לה מאה אלף דולר וקיבלה עכשיו את הריבית על המאה אלף דולר האלה. למה שלא יקבל את חלקו?

זה מותר.

אבל זה אסור. לפי החוק.

צריך לתקן את זה.

אני מסכים אתך שזה לא הגיוני, אבל כתוב פה שני קטנים. אחד שזה במשך אותה תקופה כמובן, ובסוף, דבר שאינו זכאי לקבל על פי פסקה זו.

הוא לא זכאי לקבל כלום.

זה לא בא להוציא את מה שאתה אמרת? אני לא יודע, הניסוח המשפטי.

אני לא יודע. אולי. תקרא את זה עוד הפעם. נכון. כתוב כך: "לא יהיה זכאי לקבל בתקופת ההשעיה או שלילת הרשיון כל תשלום מהחברה, למעט תשלומים בעד שירות שניתן לפני כן".

זה לא טוב.

זאת אומרת, הוא לא יקבל שום תשלום. רק מה שהוא נתן איזה שירות קודם.

אפשר להוסיף למעט תשלומים ורווחים מהון.

כן, למעט רווחים שמקורם בריבית על פיקדונות.

כאן, ה"שאינו זכאי" זה ההיפוך. זה כאן הוא אומר: הוא לא זכאי לקבל והחברה אסור לה לתת לו לפי פיסקה זו. זה מה שהוא אומר. הסיפא שקראת הוא לא מגביל אלא הוא בא לבוא ולומר: לא רק שאסור לו לקבל, להם אסור גם לתת לו כל דבר שאסור על פי הפסקה הזאת. ומה אסור על פי פסקה זאת? כל תשלום.

אסור יהיה לו לקבל רק דבר אחד, הכנסות שנובעות משירותים של ייעוץ מס.

בתקופה שהוא מושעה. בסדר.

היועץ מס נותן שירות כולל. על הייצוג מס, בעצם תצטרכי לבודד את ההכנסות על הייעוץ מס בפני רשויות המס. את יכולה לבודד את זה?

חברה כזאת עושים גם הנהלת חשבונות? הנהלת חשבונות מותר לו להמשיך לעשות?

מותר לו לעשות נכון.

מותר לו להמשיך בהנהלת חשבונות, הכל בסדר - -

לא, אסור לו.

למה?

אסור לו לייצג. מותר לו הנהלת חשבונות.

אני לא בטוח.

למה לא?

ההיבט הבעייתי זו החברה. מכיוון שיש לו עוד עיסוקים אחרים בחברה, זו חברה שמאגדת
יועצי מס מייצגים, וזה ייעוץ מס שהוא לא ייצוג, וזה הנהלת חשבונות, אז בעצם - -

לא, לא, אני לא מסכים למה שאתם אומרים. אני לא מסכים עם העניין הזה שמותר לו להיות מנהל חשבונות. אני לא מסכים. יש כאן בעיה. תראו. אתם בונים כאן חברה שיש לה אופי מאוד מאוד מיוחד. זאת חברה שבעצם צריכה לשקף את היחיד. והחברה הזאת עיקר עיסוקה זה ייצוג בענייני מס.

זה לא חברת יועצי מס מייצגים. אנחנו בונים פה חברת יועצי מס מייצגים. אני רוצה להכניס אתכם ללב העניין. תעזבו שנייה את הפרטים האלה. השאלה היא מה זה אופי החברה הזאת. עכשיו: מאחר ואתה רוצה להפוך את החברה הזאת לחברה שחלים עליה כללי אתיקה: משמעת, שיש לה דימוי ציבורי של משהו שהוא נוגע גם לחוק וצדק, וכל מיני דברים כאלה. אז אתה בא ואתה אומר: רגע, אחד, אני רוצה שבכלל יועצי מס יהיו באופן אישי. שזה מקצוע שקשור לבן אדם, ולא פתאום שיתחיל להיות גוף. אבל אתם רוצים להיות גוף? הגוף הזה זה גוף עם תכונות מאוד ייחודיות. ולכן, אם אותו יועץ מס כבר הפך לאדם שאינו מורשה לעסוק, אז אני לא רוצה שבחברה שעוסקת בעיקרה בייצוגי מס הוא יישב שם בהנהלה, ויקרא לעצמו מנהל חשבונות.

למשל, אני אתן לכם דוגמה. עורך דין אסור לו לפתוח עוד עסק. למה? אומרים: עורך דין הוא עורך דין. הוא לא יכול במשרד עורך הדין שלו לפתוח קיוסק, וגם לא משרד להנהלת חשבונות. למה? כי אומרים: אנחנו רוצים לייחד את העניין הזה, לשמור על המסגרת, ושלא יהיו ניגודי אינטרסים.

אדם שהושעה, כיועץ מס מייצג, ואסור לו לעסוק יותר במקצוע, אני אשאיר אותו מנהל בחברת יועצי מס מייצגים. ואני אגיד: ישאלו אותו מה אתה עושה? הוא יגיד, אני מנהל חשבונות, או אני נותן הוראות ליועצי המס שעובדים שם מה לעשות. זה לא הגיוני.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לשאול אותך שאלה. אנחנו מדברים על ראובן, שהושעה מתפקידו כיועץ מס.

יותר קל להגיד יועץ מס. בגלל שאני מנסה לקצר זמן כל הזמן לא הולך לי בכלל. אותו יועץ מס היה רישום שגוי. וזה אחת הסיבות שעכשיו שוללים ממנו את הרשיון. אבל הוא גם מנהל חשבונות למשל, או כל דבר אחר. הוא לא עשה שום עבירה פלילית, ולא עבר על שום דבר. הוא קיבל אישור על סמך רישום שגוי. ולכן שללו את זה. אבל הוא שם נמצא בתור מנהל חשבונות. למה לשלול את זה ממנו? עכשיו הוא לא יכול להיות מנהל בחברה הזאת מכיוון שהוא לא יועץ מס. רשיונו נשלל. אבל למה הוא לא יכול להיות מנהל חשבונות?

לא, הוא לא יכול להיות שותף.

שותף הוא לא כי רשיונו נשלל.

כתוב פה פקיד בחברה. הוא יכול להיות פקיד, למשל.

אז מיקי צודק אם כך. אם הוא לא יועץ מס הוא לא יכול להיות בעלים. אבל הוא יכול לעבוד בחברה בתור פקיד.

כתוב פה לא יהיה.

נכון, זה מה שאני אומר. הוא לא יהיה פקיד אפילו.לא יפעיל כל זכות או סמכות שיש לו כחבר בחברה, כמנהל או כפקיד בחברה.

למה כפקיד הוא לא יכול להיות?

זה כתבתם.

אז אני מבקש למחוק.

אפשר להגיד עוד משהו? מה שקורה, בניגוד להגדרה של עורכי דין, משרד עורכי דין בדרך כלל מה שהוא עושה זה ייצוג משפטי. אתה לוקח יועצי מס מייצגים, ואנחנו, שוב, אנחנו לא מגדירים את המקצוע אלא את העיסוק בתוך המקצוע, אז באופן טבעי מה שיועצי המס המייצגים זה לתת ייעוץ מס שהוא לא ייצוג, וגם לא הנהלת חשבונות. ולכן, כל המבנה של החברה של יועצי מס מייצגים הוא בעייתי במובן הזה, כי זה לא תהיה חברה שתעסוק רק בייעוץ מס שמייצגים בו. ולכן גם החלת כל ההוראות על החברה שבעצם תעשה גם דברים אחרים.

על מה את מדברת?

מה אתם רוצים בכלל? יש לי רעיון, מה אתם רוצים את החברה הזאת, תמחקו אותה. שיעשו מה שהם רוצים. פתאום אני שואל את עצמי. מה זה מעניין אותנו כל החברה הזאת? תקימו חברה, אל תקימו חברה – תעשו מה שאתם רוצים. תמחקו אותה מהסעיפים האלה, אני לא רוצה את זה בכלל. מה אנחנו צריכים את זה בכלל? שיעשו חברה. מה מעניין אותי.

את מבינה שיש כאן כשל לוגי? השאלה איך פותרים את זה.

רבותיי, הפתרון הגיע. לא צריך את כל הדברים האלה. הם רוצים – שיקימו חברה. הם לא רוצים – שלא יקימו חברה. זה לא ענייני. גמרנו. יש מייצגי מס. מס הכנסה יקבל רק את מי שיש לו את האישור, ביטוח לאומי יקבל רק את מי שיש את האישור. הם רוצים להקים חברה – שיקימו חברה. הם ימכרו שם הנהלת חשבונות וופלים וקומיקס ומה שהם רוצים. יישבו שם עבריינים לשעבר. למה אני צריך את כל הבלגן הזה?

הנקודה שמדברים על הדין המשמעתי. זה מה שמטריד אותנו.

דין משמעתי לא החברה. לא מעניין אותי החברה. גמרנו את כל העניין.

מה שזה אומר, שאני יכול לפתוח חברה של יועצי מס, ואני אף פעם לא יוכלו להאשים אותי בשום דבר שהיועץ - - -

נכון. נכון. נכון. כל יועץ. מה אתה? אתה אל קפונה. ופתחת חברה של יועצי מס. קוראים לה חברת אל קפונה בע"מ ייעוץ מס. מאה אחוז. מה אכפת לי? שלא יבואו אליך. שכן יבואו אליך. יש לך נימוק משכנע, זה שם טוב. הבן אדם לא יוכל לעבוד במקצוע יותר. זה הכל.

שלא יבואו אליך. שכן יבואו אליך. יש לך נימוק משכנע, זה שם טוב. הבן אדם לא יוכל לעבוד במקצוע יותר. זה הכל.

ואם הוא עשה את זה?

מה הוא עשה? הבן אדם. אצל חברת אל קפונה עובד מיכאל איתן. הוא בא למס הכנסה ואמר: חברה, אם אתם לא מורידים מהנישומים שלי את המס אל קפונה יטפל בכם. מרשיעים אותו על סחיטה באיומים. ואז אומרים: אתה לא יכול להיות יותר יועץ מס. מיכאל איתן לא עובד שם יותר. אל קפונה לוקח מישהו אחר במקומו. מה אכפת לי? מה זה ענייני בכלל?

אגב אמצעי המשמעת זה רק לגבי יחידים. לא לגבי החברה.

שיהיה חברה, שלא יהיה חברה. מה זה מעניין אותי. מה אני צריך להיכנס לזה בכלל? מה זה מעניין אותנו? מה אכפת לנו? זה לטובתם. הם רוצים להתארגן – הם מתארגנים ללא בעיה. הם לא רוצים להתארגן - הם יעבדו לבד אחד אחד. הם יתארגנו – הם יוכלו לעשות מה בראש שלהם. הנהלת חשבונות, וייעוץ מס, ולהפעיל חברות להשכרת רכב – הכל. מה הם צריכים את זה?

הנקודה לדעתי היחידה שאנחנו צריכים להבטיח שהמבנה התאגידי לא יכול להוות כסות או הגנה בפני יועץ מס מייצג בפני נישום. אם נישום רוצה לתבוע יועץ מס - - -

אז מה הבעיה?

שנייה יועץ מס מייצג אם הוא פועל במסגרת תאגידית הוא יוכל להתכסות אולי ולהגיד, זה לא פעולה שלי זה פעולה של החברה.

אלף זה פעולה שלו. ב – יש אחריות שילוחית לחברה לגבי המעשים שלו. זה כמו רופא בבית חולים.

למה אתם הצעתם את הפרק הזה?

... אני באתי בשלב האחרון.

זה סיבה טובה. אתה יודע, היא לא היתה. זה הסיבה שהכניסו את זה. העתיקו פשוט... זה לרעתם.

סיגל, אתם רוצים את זה או לא?

רק רגע, אני אסביר.

אתם לא רוצים את זה. תאמיני לי.

אני רוצה לחשוב.

אתם לא רוצים את זה. זה לא הגיוני שאתם תרצו דבר כזה.
איך זה יכול להיות? יש להם יועצי מס. זה המקצוע. מה אכפת להם שאנשי המקצוע שלהם יכולים להתאגד והם לא מוגבלים בכל מיני שטויות שכותבים להם כאן. אז מקימים התאגדות של יועצי מס. עכשיו אומרים, לא. חברת יועצי מס מותר לו להיות פקיד בחברה גם כשלוקחים לו את הרשיון. הוא יוכל להיות פקיד, הוא יוכל להיות מנהל, והוא יוכל להיות הכל שמה. למה אני צריך את ההגבלות האלה?

אדוני היושב ראש, אפשר לעבור לפרק הבא, ואם תימצא ....

נחשוב על זה.

בסדר. כתוב כאן: חברת יועצי מס מייצגים תהיה אחראית בנזיקין לכל מעשה.... הוא כמו כל אדם אחר בחברה.

כן, אבל יש חובות מיוחדות.

ישללו לו את הרשיון בוועדת האתיקה. זה הסנקציה נגדו. הפקיד אחראי בנזיקין – גם הוא אחראי בנזיקין. הוא עובד של החברה. הוא, הפקיד לא אחראי להתאגדות - גם הוא לא אחראי. האחריות שלו תהיה שישללו לו את הרשיון אם הוא לא - -

אני לא צריך את סעיף 15. זה קיים ממילא. ואם אין 15 אז החברה לא אחראית ל - -

... כאילו היתה יועץ מס מייצג. זאת אומרת, אתה מטיל כאן אחריות על החברה.

איפה הסיפא? אני לא רואה שום סיפא.

.... זאת אומרת, שאם יש אחריות מיוחדת על החברים בחברה, זה יוחל על החברה, כאילו שהחברה עצמה - - -

אבל למה אני צריך את זה? למה למען השם אני צריך את זה? בשביל מה? לסבך את החיים?

הבעיה היא הפוכה.

מה הבעיה?

... ככלל בעלי מקצוע חופשי רוצים שתהיה עליהם אחריות. ואז בעצם אומרים ככה: אם הם מתאגדים בחברה, הערבות מוגבלת. בסדר? נגיד, הם גרמו נזק נוראי ללקוח. והלקוח רוצה לתבוע -- -

גברת, גברת, גברת. הבן אדם שנתן שירות אישי בתוך חברה וגרם נזק גדול האחריות שלו היא אחריות ישירה גם כן. כלפי האדם שלו נתן את השירות. הוא לא יכול לבוא ולהגיד, אני לא אחראי.

יש פה הרמת מסך. זה בדיוק הבעיה.

אין כאן שום בעיה. אין בעיה. אני לא רואה שום בעיה. ואם יש בעיה – אז יש בעיה גם לפקיד שעובד בחברה. נכון?

לא, יש בעיה ללקוח.

רגע אחד, יש לי שאלה אלייך: החברה של יועצי המס הזאת, עומד שם אדם שאומרים הוא הפקיד, וכתוב לו "יועץ מס". מישהו בא לפקיד, והפקיד אמר לו: עכשיו אתה צריך ללכת לכאן, שהוא יביא לנו אישור. והוא גרם נזק שלא יתואר. אפשר לתבוע את הפקיד?

לא. תובעים את החברה.

יפה. עכשיו, אמרנו את זה: את אומרת שאי אפשר לתבוע את הפקיד. אני אומר שאפשר. אם הוא עשה רשלנות. אבל נניח לשיטתך שאי אפשר, למה את רוצה שיתבעו? עכשיו, מה שאפשר יהיה לעשות ליועץ המס, שאי אפשר לתבוע את הפקיד, הולכים לוועדת האתיקה של יועצי המס, ושוללים לו את הרשיון. זה הדבר היחידי שאת רוצה. את לא רוצה להחיל דינים אחרים מבחינת הרמת המסך. הרמת המסך נשארת אותו הדבר. הסנקציות באות בגלל הייחוד של המקצוע, והייחוד של המקצוע יטופל, אם האדם הזה היה לא בסדר, בלי קשר לעובדת היותו בחברה, כן או לא, דרך ועדת האתיקה והמשמעת.

אני חושבת שזו בדיוק הכוונה של החוק.

גברת, אין לי כוח. נגמר לי העניין הזה. אני לא מוצא שום סיבה בעולם שהדבר הזה יקרה שום מסיבה אחת: שמישהו העתיק כמו תוכי מלשכת רואי החשבון, וכולכם עכשיו מאוהבים בעניין הזה ואתם לא משתחררים מזה. וזה מזיק ליועצי המס, זה מזיק למדינה, זה מסרבל, זה מזיק לי שאני צריך עכשיו להתחיל לנסח כל מיני דברים שאני לא יודע מה יוצא מהם. מה אני צריך את כל זה?
הסבר אחד אני לא שומע. אחד. אתם מחפשים דברים הכי מאולצים שקיימים לעומת פשטות. היגיון פשוט. היועץ מס ייתן דין מול ועדת האתיקה בנושא המשמעתי. הוא רוצה להתאגד – שיתאגד. הוא רוצה ללכת לים – שילך לים, הוא רוצה לנסוע באווירון – שייסע באווירון. מה אתם רוצים ממני? מה אכפת לכם?

יש סיטואציה אחת של הפרת חובה חקוקה. זאת אומרת, שעל יועץ מס מוטלת חובה מכוח החוק הזה. ואם הוא מפר את החובה החקוקה מישהו אחר יכול לתבוע אותו. והוא יגיד, תשמעו, אני פועל במסגרת החברה. החברה נתנה לי. לא אני. אז זה מקרה שבו התאגיד המשפטי - - -

מהי החובה החקוקה? החברה לא יכולה לתת. מה החובה החקוקה של אותו יועץ מס.

בנאמנות - - -

מזה הוא ישתחרר מהחברה? בחיים לא. תגידי לי.

אני לא יודעת. אני צריכה לבדוק .

אני לא יודעת זה תשובה טובה. נגד זה אני לא יכול להתמודד.

זה תשובה כנה.

אז תשבו וניפגש בישיבה הבאה. בסדר? אם יהיו דברים, לא נעשה את זה בשליפה.

אם אין צורך בזה אז זה יורד.

אני מוכן את סעיף 17 להשאיר.

אבל אם אין בחוק חברה, אז למה?

אם יהיה.

אם במקרה הקימו חברה והתאגדו זה לא פוטר. בסדר. לשקול להשאיר רק את 17.

לא לשקול להשאיר.

אני רושם לי. כל הקונצפט. אם יחול הכל, אולי יגיעו למסקנה לבטל את זה גם. לא יודע.

סעיף 18. ותבדקו את זה עכשיו אם צריך את מה שכתוב כאן.

"העובר על הוראה מהוראות סעיפים 9 ו-14 דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל”ז – 1977 (להלן: חוק העונשין) או שני העונשים גם יחד.

השאלה לאיזה סעיף מקבילים את זה בחוק העונשין. אצלנו בהצעה זה 61(א)(2) ואצלם יש שם (4)

גובה הקנס הוא שונה, יותר גבוה.

את לוקחת שני עונשים שונים עם קנס ומאסר של שלוש שנים... לדעתי יש שם טעות.

.... כל מיני קנסות בחוק העונשין לא מעודכנים בעצם למה שצריך. גם אם שם כתוב שלוש שנים וזה מותאם כאן לשנה, זה מכיוון שאנחנו יודעים שגובה הקנס בעצם כבר לא רלבנטי לסנקציה המוסדרת, לנורמה... אם אתם חושבים שזה גובה הקנס שמתאים בדיוק –

את לוקחת מצב שבמקום עשרים אלף מאתיים אלף?

עשרים ושישה אלף זה מאה דהיום.

אבל זה מישהו שממשיך לעסוק במקצוע. זה מה שנקרא הפרה משתלמת.

אבל זה לא מקצוע של מיליונרים. באמת.

בדיני חוזים יש מה שנקרא הפרה משתלמת. זאת אומרת, אם מישהו מרוויח מזה שלושים אלף לחודש, יהיה שווה לו.

אז יש הפרה מתמשכת.

נכון. אז כל חודש הוא ישלם את העשרים אלף שקל. הפרה מתמשכת זה תנאי יותר נמוך. כל חודש יהיה לו שווה לשלם את העשרים אלף....

אם הבן אדם יבחר עונש במקום קנס מה תעשי?

שיבחר את העונש.

אצלכם כתוב או זה או זה.

נוגה רובינשטיין;

את צריכה לקבל החלטה עקרונית. או שאת הולכת לסעיף 61 ובאמת... או קנס כזה או לא פחות, או שאת משאירה את זה פתוח ואת אומרת ילכו לבית משפט הכל..... או שבית המשפט יחליט מה הקנס המכסימלי ומה העונש.

הלכתם פה על קנס מאוד גבוה.

אז יכול להיות שצריך למצוא איפה שהוא בין העשרים למאתיים. יכול להיות. אנחנו נבדוק את זה אצלנו במחלקה הפלילית.

הצעתם 61(א)(2) זה עשרים ושישה אלף. עכשיו אתם קופצים....

המדינה הציעה מאתיים.

הם העתיקו את זה מהתזכיר כשהיה עשרים ושישה מאה. הם את החוק שלהם העתיקו מהתזכיר הממשלתי. ועכשיו, כשזה עבר עוד פעם, הגדילו את זה....

טוב. אנחנו נבדוק את זה.

בדרך כלל המחלקה הפלילית קובעת אם זה שנה מאסר ואם זה קנס. אז לבדוק את העונשים. בסדר.

הסיפא של ההצעה הפרטית אומרת בסעיף 18 או שני העונשים גם יחד.

מיותר. זה ממילא מקובל שאם יש או קנס או מאסר ממילא אפשר את שני העונשים גם יחד. את יודעת את זה. תדעי לך, שבחוק העונשין כתוב אם נקבע מאסר או קנס אז אפשר את שני העונשים יחד. אז מחקנו את זה? אין או קנס או מאסר. השופט יכול גם מאסר וגם קנס. בית המשפט, כשכתוב...

זה לשיקול דעתו.

בטח. זה ידוע. ששופטים נותנים גם מאסר וגם קנס. הם לא מוגבלים או למאסר או לקנס. היא אומרת שלא ושהיא תבדוק ומתברר שכן.

צריכים לחזור לארגן את זה באיזו שהיא צורה. לתת לזה קצת זמן. אני אחשוב אולי. לדבר עם ארגונים נוספים.

סעיף 19. אתיקה מקצועית, ועדת משמעת ואמצעי משמעת - -

סליחה, יש אצלנו בממשלתי עוד נקודות שבהן חל סעיף העונשין. למשל, כאשר אדם שרישומו בפנקס הותלה או בוטל עסק בייצוג נישומים.

בבקשה. תוסיפו.

ב-23 (4) ו-(5) להצעת החוק הממשלתית.

(א) במילוי תפקידו יפעל יועץ המס המייצג במהימנות, בנאמנות, בזהירות וביושר כלפי לקוחותיו, כלפי רשויות המס וכלפי רשויות אחרות המסתמכות על שירותיו וינקוט
בכל האמצעים הסבירים כדי להבטיח התנהגותם המהימנה, הנאמנה הזהירה והישרה
של הנתונים לפיקוחו, לרבות עובדיו המועסקים על ידו.

והצעה הממשלתית מילה במילה. השאלה אם יש לך הערה.

הלאה. אין לי הערה.

(2) יועץ מס מייצג לא יעסוק בעיסוק אחר בנסיבות שבהן יש ניגוד עניינים בין אותו
עיסוק ובין תפקידו כיועץ מס מייצג.

(3) יועץ מס מייצג לא ישדל כל אדם בעצמו או על ידי אחר, למסור לידיו עבודה מקצועית.

זהה.

יועץ מס מייצג לא יעסיק במשרדו, אדם שרשיונו הותלה, בתקופת ההתליה או
אדם שרשיונו בוטל או רואה חשבון שרשיונו הותלה או בוטל לפי חוק רואי החשבון.

למה מקודם השתמשתם בביטוי "השעיה" ועכשיו "הותלה"? זה נכון שמקודם נתקלנו בביטוי "השעיה"?

יש הבדל?

לדעתי זה אותו הדבר.

אז צריכים להשתמש באותו ביטוי. אני לא יודע. מה שתחליטו. אבל שיהיה אותו ביטוי.

הותלה זה יותר יפה.

(4) השר רשאי לקבוע, בהתייעצות עם המועצה, כללי אתיקה מקצועית שחייבים
לפעול על פיהם יועצי מס מייצגים, מתמחים בייעוץ מס, שותפות יועצי מס מייצגים
וחברת יועצי מס מייצגים.

אם תהיה. אם לא נמחוק אותו.

אפשר להשאיר חברת יועצי מס. אם יקימו יקימו, ואם לא יקימו לא יקימו.

בסדר. בסדר. שותפות יועצי מס מייצגים נתקלנו בזה קודם?

יש שותפות שאסור להיות שותפים מישהו שלא יועץ מס.

20 (א) יועץ מס מייצג ישמור בסוד, לא יגלה ולא יעביר לאחר ידיעה או מסמך שהובאו
לידיעתו על ידי לקוח או מטעמו תוך כדי מילוי תפקידו, אלא אם כן התקיים אחד

(1) הורשה לכך מאת בית המשפט;
(2) נדרש מכוח חובה שבדין לענות על שאלות שהציג לו מי שהוסמך לערוך חקירה על ביצוע עבירות;
(3) קיימת חובה רו רשות על פי חוק לגלות את המידע, לרבות לפי דרישה של רשות מס;

(ב) יועץ מס מייצג חייב לנקוט אמצעים סבירים כדי להבטיח שהעובדים בשירותו
ישמרו על סודיות הידיעות או המסמכים המגיעים לידעתם כאמור בסעיף זה.

זה נראה לי נורא רחב. מה זה קיימת חובה או רשות?

יש מצב שחוק קובע חובה לתת מידע ויש מצב שחוק נותן - - -

החובה לתת מידע מופיעה כבר בסעיף (2) אז למה עוד פעם?

לא, כי יכול להיות מצב שיש חוק מאפשר, נותן רשות, רשאי למסור.

אבל הוא עדיין לא יכול להפיץ את זה ולהעביר את זה.

אז אם הוא משתמש בשיקול דעתו למסור, אפשר יהיה לראות בזה .

זאת אומרת, זה לא יהיה עבירה אם הוא... חובה למסור אז הוא חייב למסור. זהו.

זה ברור. זה גם לא תהיה עבירה מבחינתו גם אם הוא מסר במצבים שהחוק מאפשר לו שיקול דעת. גם אז יהיה מותר לו להעביר את זה.

נכון. והוא לא עובר עבירה. אם מותר לו, אם בחוק כתוב שמותר לו למסור והוא מוסר, אז הוא לא עובר עבירה. זה מה שכתוב פה.

זה הגיוני. כי אם בעצם הוא משתתף בדיון אצלו זה בסדר.

עבירת משמעת.

21. יועץ מס מייצג שעשה את אחד מאלה, עבר עבירת משמעת:

(1) התנהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע;
(2) עבר על הוראות סעיפים 13,14,16
(3) עבר על הוראה מהוראות סעיף 19 או על כלל מהכללים שקבע השר לפי הסעיף
האמור;
(4) השיג את רישומו בפנקס במצג שווא;

זה אצלכם ב-21 בממשלה. פה זה 21 ושם זה 27.

למה סעיף 20 לא קיים כאן? למה רק עבר על הוראה מהוראות סעיף 19? ואם הוא עבר על הוראה על הוראות מסעיף 20? למה אז הוא לא? מה רע לכם עם סעיף 20?

(5) גילה חוסר אחריות או רשלנות חמורה במילוי תפקידו כיועץ מס מייצג;
(6) הורשע בפסק דין סופי בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי
לעסוק כיועץ מס מייצג.

ועדת משמעת

22. (א) השר, על פי המלצת המועצה, ימנה ועדת משמעת בת שלושה חברים (בחוק זה –
ועדת משמעת) וממלא מקומם שתפקידה לדון ולהחליט בעבירות משמעת של יועצי מס מייצגים.

(ב) חברי ועדת המשמעת יהיו -

(1) מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום. והוא יהיה יושב ראש
הועדה;
(2) מפקח באגף מס הכנסה כאמור בסעיף 11(א)(2)

אצלנו זה אחרת. זה נציג רשות המס שעניינו נדון בפני ועדת המשמעת, שהוא עורך דין, רואה חשבון, או אדם הכשיר להירשם בפנקס לפי הוראות חוק זה.

טוב. ניקח את הגרסה הממשלתית.

רגע, לאיזה סעיף?

28(ב)(2).

(3) יועץ מס מייצג בעל ותק של חמש שנים לפחות שהוא אינו עובד מדינה

אנחנו בדרך כלל לא לוקחים מי שכשיר להיות שופט בבית משפט שלום. כי מי שכשיר להיות שופט בבית משפט שלום זה עורך דין של חמש שנים. אבל לעומת זה, מישהו שהיה שופט של בית משפט שלום זה מישהו עם קצת יותר בדרך כלל ניסיון ... אם את לוקחת שופט בדימוס של בית משפט שלום אז את נותנת איזה שהוא משקל משמעותי יותר.

מקובל.

אז לא שופט או שופט בדימוס. רק שופט בדימוס. מפני שבהצעה הממשלתית יש שופט.

רק שופט בדימוס.

אני לא מסכים לשופט בדימוס בהכרח. כי כל אחד כעת ממנה שופטים בדימוס. אחר כך לך תחפש מי מהם שופט בדימוס?

בית משפט שלום.

שלום. בית משפט שלום. אדם, שופט בדימוס, לא יודע. אי אפשר להגביל את זה. זה יכול להיות שופט בדימוס, רצוי שיקחו אבל אם הם לא מוצאים. ויש להם מועמד אחר?

העניין הוא שאם זה רק מוסיף לתנאי הכשירות אז מישהו שהוא עורך דין של חמש שנים...

אז אני מסכים שתעלי את תנאי הכשירות. אפשר לכתוב שופט בדימוס - -

או מי שכשיר להיות שופט בבית משפט מחוזי.

אבל כל שופט בבית משפט שלום בדימוס רשאי להיות שופט בבית משפט מחוזי. לא?

חל תנאי כשירות עשר שנים. אם הוא לא היה שופט חמש שנים שופט שלום,....

אבל בתור שופט בדימוס הוא יוכל.

נכון. או זה או זה.

בסדר.

משה בוטון

רגע, מה ההצעה?

שופט בדימוס או מישהו שכשיר להיות שופט של בית משפט מחוזי.

שופט בבית משפט שלום בדימוס.

נוגה, למה לא שופט בדימוס? למה בית משפט שלום? אולי צריך לסדר ג'וב למישהו במחוזי שיצא? למה שופט בית משפט שלום? שופט בדימוס.

ברור ששופט מחוזי כבר היה כשיר להיות בית משפט ....

לא, אבל מה אכפת לך. שופט בדימוס. צודק.

אין בעיה.

למה לך להפלות את שמגר לרעה?

שופט בדימוס. נוגה, את יודעת, צריך להתייעץ עם ברק למנות שופט בדימוס לתפקידים כאלה. התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון. אבל אל תכתבי את זה.

לא. מה פתאום.

הרי הוא הוציא הנחיות. טוב. לא משנה. אל תוסיפי את זה.

למה?

בחוקים אחרים כתוב.

הוא כבר בדימוס. אם הוא היה שופט בפועל, צריך להתייעץ עם ראש המערכת. אבל הוא שולט בהם גם אחרי המוות המקצועי שלהם?

לא, יש בזה משהו מבחינת זילות המקצוע. אני לא יודעת.

אין בזה שום דבר. אדם היה שופט, למה הוא צריך ללכת לנשיא בית המשפט העליון לשאול אותו, צריכים להתייעץ אתו אם כן או לא? מה, זה סידור עבודה? נשמע לא טוב.

חברי ועדת המשמעת, שר המשפטים ממנה אותם, נכון?

אם לא שר האוצר.

כן. עוד לא החלטנו.

רגע, זה אם זה שופט בדימוס אז לפי ההצעה הממשלתית למרות שזה אוצר ושר המשפטים ממנה אותו.

בודאי. נו? שופט בדימוס שימונה על ידי שר המשפטים.

כן.

דרך אגב, מי הוציא הנחיה כזאת שצריך התייעצות?

זה משהו שמאז ומתמיד כל החקיקה.... מתייעצת עם בית המשפט העליון. אין חקיקה שלא מתייעצת - -

כן, אבל גם עושים את זה בלי שכתוב. נוגה. תמיד עושים את זה. אבל לא תמיד חייבים לכתוב את זה בחוק.

אנחנו בסעיף האחרון.

שזה לא יהיה על פי המלצת המועצה. בסעיף 28 שלנו. בסעיף 22(א)

רגע, אנחנו חוזרים אחורה עכשיו? זה 22(א).

למה רע לכם "על פי המלצת המועצה"?

לא רוצים שבעצם המועצה היא זאת שמחליטה. זאת אומרת, המועצה ממליצה ולפי זה הוא ממנה. ... שיהיה שיקול דעת חופשי לגמרי.

למה, מה רע במועצה, אני לא הבנתי.

יושב ראש רשות המסים יושב במועצה.

אז מה אם יושב ראש רשות המס. מדובר פה באיזה שהוא מינוי פסאודו משפטי מכיוון שאתם לוקחים מישהו עם כשירות לשיפוט או שופט בדימוס, שענייני ועדת המשמעת זה עניינים של ... משפטיים - - -

יהיו גם דברים מקצועיים.

נוגה, תקשיבי רגע. אני מציע במקום שיהיה כתוב "השר על פי המלצת המועצה", זאת אומרת, שהוא לא יכול למנות מישהו שלא על פי המלצת המועצה - השר בהתייעצות עם המועצה ימנה. זאת אומרת, הוא חייב לקבל או לא. זה פותר את הבעיה.


במקום "השר על פי המלצת המועצה", זאת אומרת, שאם הוא לא יכול למנות מישהו ... לכתוב: "השר, לאחר התייעצות עם המועצה, ימנה." הוא לא חייב. הוא יתייעץ אתם.

בסדר.

"השר בהתייעצות עם המועצה".

בסדר.

עוד הבדל. הגרסה שלנו כמובן זה ששר האוצר מופקד על החוק אבל לעניין זה כתבנו שר המשפטים.

ודאי. כן.

אני מבקש לא להוסיף כאן את שר המשפטים. להשאיר את השר.

בסדר.

מה ב-(2) – מפקח באגף מס הכנסה?

(3) לא המליצה המועצה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום
דרישת השר"

אפשר למחוק את זה. זה כעת לא רלבנטי.

(4) חבר המועצה לא ימונה לחבר ועדת המשמעת.

להשאיר.

(ה) הוראות סעיף זה שענינן חברי ועדת המשמעת יחולו גם על ממלאי מקומם.

להשאיר. יש לכם להוסיף עוד משהו מהממשלתית בעניין הזה? לא. אז גמרנו את 22.
תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40