כנסת פתוחה

היערכות מערכת הבריאות למגיפת השפעת

5
ועדת העבודה הרווחה והבריאות
27.10.2004

הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 259
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, י"ב בחשון התשס"ה (27.10.2004),שעה 09:00

ס ד ר ה י ו ם: 1. היערכות מערכת הבריאות למגיפת השפעת.
2. טיפול מערכת הבריאות במחלת השחפת

חברי הוועדה: שאול יהלום – היו"ר
אריה אלדד
ג'אלב מג'אדלה

ד"ר אלכס לבנטל – משרד הבריאות
פרופ' מנפרד גרין – משרד הבריאות
מוריה – משרד הבריאות
ד"ר איתמר – משרד הבריאות
אבי דנציגר
שגיא בלשה – משרד האוצר
גבי אשכנזי

וילמה מאור

חבר המתרגמים בע"מ

היערכות מערכת הבריאות למגיפת השפעת

ברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה הרווחה והבריאות. הנושא הראשון שלנו זה הנושא של היערכות מערכת הבריאות למגיפת השפעת. בגלל יום הזכרון של תשע שנים להרצחו של יצחק רבין כולנו מרכינים ראש לזכרו ומקוים גם שהרצח, שכמובן כולנו מגנים אותו גם יביא לזהירות יתר בקריאות, בכל אורח חיינו, ובפרט בחיינו הפוליטיים. ומאחר והכנסת עוסקת היום בזה בישיבה מיוחדת אז המליאה מתחילה בעשר במקום באחת עשרה. לכן סדר הזמנים הוא מקוצר.

הנושא השני שנעסוק בו זה ידיעה שפורסמה לפני מים ספורים בעיתונות שמשרד הבריאות הפסיק בדיקות שחפת על אף שמדובר במחלה מדבקת ביותר שמאות מקרים חדשים שלה מתגלים מדי שנה. ובכן אני אתחיל בנושא של השפעת.

אני אתחיל בנושא השפעת. יש סכנה, ארגון הבריאות העולמי מזהיר כי יתכן ויתכן בסבירות לא נמוכה שתפרוץ מגפת שפעת עולמית. ואנחנו צריכים להיות מוכנים לכך. כמובן שכל מי שזוכר את מגיפת הסארס שהיתה רק לאחרונה יודע שלא תמיד יש חיסון לאותו זן של נגיף השפעת. למאזינים נאמר שהשפעת זוהי מחלה שנגרמת על ידי נגיפים, ולא על ידי חיידקים, ומאחר וכך אנטיביוטיקה אינה עוזרת. וכמעט אין תרופה שעוזרת. אלא מה, אפשר לגרום לחיסון בפני המחלה, אבל כדי שיהיה חיסון בפני המחלה צריך לאתר את הנגיף. ואם לא מאתרים את הנגיף בזמן הרי שלוקח חודשים להכין את החיסון, משום שצריך לקחת את הנגיף ולטפל בו בכל מיני אמצעים. וכל עוד שאין חיסון הרבה מאתנו, בייחוד אנשים בשכבות הגיל, ממליצים להם בימים האלה לפני התחלת החורף לעשות חיסון שפעת וטוב שיעשו, אבל הסכנה היא שהנגיף לא יהיה לפי זה שאנחנו מתכוננים כלפיו אלא נגיף שהחיסון הזה לא עוזר לו. ולכן אם יהיה נגיף כזה יעברו חודשים עד שימצאו את החיסון.

בינתיים המגיפה תפרוץ. ואם המגיפה תפרוץ צריך לדאוג באותה תקופה לתרופות שיקלו על המגיפה, ובעיקר תרופות שיינתנו לאלה הסובבים אותם, בני המשפחה של החולים. זאת אומרת אנחנו צריכים להיות מוכנים עם מלאי תרופות מספיק כאשר יגיע הרגע, אם חס וחלילה תפרוץ המגיפה.

אנחנו ביקשנו ממרכז המחקר שלנו, זה מונח אני מניח על השולחנות של כל אחד, לערוך מחקר, והם עשו את זה כמובן בדרך מקצועית בסיוע רופאים ומצאו, זאת אומרת אנשי המקצוע אמרו להם, אני קורא משפט מעמ' 4 באמצע, פסקה אחת לפני אחרונה: "יצויין כי המודל שאינו כולל התערבות כלשהי, דהיינו ללא חיסון וללא טיפול תרופתי מונע", לא נעשה כלום, תבוא השפעת, תלך השפעת, צופה מליון שש מאות אלף חולים. כל אחד מאתנו מבין מה פירוש. כל אחד מבין מה הפירוש יהיה, מליון שש מאות אנשים במשך שבועיים או משהו כזה לא יוכלו ללכת לעבודה, מעבר לאלה שצריכים לטפל במליון שש מאות, שזה יותר ממליון שש מאות, שבע מאות שמונים אלף ביקורי רופא, שזהו מספר דמיוני, אינני יודע אם יש מספיק רופאים שיעשו את זה, עשרת אלפים אישפוזים, כשמדובר על עשרת אלפים מיטות בנוסף לאישפוזים הקיימים במחלות הרגילות. אבל הנתון הכואב, הנורא, הזועק הוא אלפיים תשע מאות מקרי מוות. כל אחד מאתנו רואה את הפרופורציה מה פירוש אלפיים תשע מאות מקרי מוות. נניח אפילו שזה מוגזם בעשרה עשרים אחוז, אבל הנתון הוא נתון מזעזע. זאת אומרת מדינת ישראל חייבת להיערך בכל מה שהרפואה המודרנית נותנת לנו, למגיפה, אם חס וחלילה תהיה.

ובעניין הזה אנחנו נעסוק, מאחר ואנשי המקצוע בדרך כלל עוסקים בכל הנושא של המחלות החדשות האלה, אז אני עובר לנושא השני, אני אבקש שהדיון יהיה משולב. נעבור לשחפת. משרד הבריאות הפסיק את הבדיקות לגילוי שחפת בקרב תלמידי בתי הספר התיכוניים בגלל חוסר תקציב. זאת למרות שמדובר במחלה מדבקת ביותר. ולמרות שבישראל מתגלים מאות מקרים חדשים של שחפת מדי שנה. זאת אומרת אנחנו עוסקים בנושא של חוסר תקציב, הופסקו הבדיקות, מדובר בוודאי על מצב קשה. אנשי משרד הבריאות העידו במספר פורומים על כך שהקיצוץ התקציבי הוא שגרם להפסקת ביצוע הבדיקות. לעומת זאת איגוד רופאי הילדים פונה בימים אלה לכל הגורמים שהוא קורא לשוב ולקיים את הבדיקות, וד"ר דניאל שם טוב, מנהל המחלקה לשחפת ולאיידס במשרד הבריאות אומר כי מדובר בהפסקה משיקולים מקצועיים. בשנים האחרונות המגמה העולמית לצמצם את ביצוע הבדיקות.

אנחנו בכל אופן יודעים מה זה שחפת, זוהי מחלה חיידקית מדבקת המועברת באמצעות האויר. המחלה פוגעת בדרך כלל בריאות ועלולה לפגוע גם באיברים אחרים, בהם המוח, הכליות ועמוד השדרה, כאשר חולה שחפת משתעל או מתעטש חיידקי השחפת מתפזרים באויר ועלולים להדביק אנשים נוספים.

אז אני הייתי בראשונה נותן למשרד הבריאות לומר את דברו. מי האיש הבכיר במשרד הבריאות,

לא כרופא אלא כמי שעוקב אחרי הדיווחים שמסתובבים ברשת כבר כמה חודשים, ולכן ביקשתי את הדיון בנושא שפעת. יש שתי נקודות שצריך להתייחס אליהן בנושא היערכות משרד הבריאות לעניין הזה, וכדאי להתמקד ולא לדבר על היבטים אחרים, כי ודאי לא נפתור את כל הבעיות. יש דיווחים על מחסור קשה בחיסוני שפעת בארצות הברית, וההערכות שם הן שבגלל המחסור בחיסונים ייגרמו למשק האמריקאי נזקים בסך עשרות מיליארדי דולרים. אנחנו רוצים לשמוע דיווחים על מצב מלאי החיסונים, האם החיסונים בארץ גם הם סובלים מאותה בעיה שבגללה נפסלו חיסונים בארצות הברית לשימוש. האם משרד הבריאות הגביר מלאי, לצורך העניין קו אדום של רמות מלאי, של תרופות אנטי-ויראליות. האם יש תקציב לתרופות האלה, שהן תרופות יקרות מאוד, והאם נקבעו קריטריונים מי יקבל אותם, כלומר איזו אוכלוסיה תזכה לטיפול בתרופות מסוג זה, דווקא מכיוון שהן יקרות מאוד ובוודאי במצב חסר.

והתחום השני שצריך להטריד אותנו בנושא השפעת הוא הדיווחים לגבי שפעת העופות בדרום מזרח אסיה, שהדיווחים הראשונים אומרים שהיא מתחילה להיות מדבקת לא רק מעופות לאדם אלא גם מאדם לאדם. ואם משרד הבריאות עוקב אחרי ההמלצות של ארגון הבריאות העולמי בנושא היערכות לשפעת הזאת. האם אנחנו נערכים לבידוד חולי, האם אנחנו נערכים למעקב וגילוי מוקדם של זנים כאלה של שפעת, מה תרשים הזרימה של העברת דגימות, האם אנחנו נשענים על אותו מערך שהכינו לסארס ואותו מערך שהכינו לאבעבועות השחורות. בשני התחומים האלה של מגיפת השפעת, הרגילה לצורך העניין או המוטציה של שפעת העופות, איך משרד הבריאות נערך.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, נוכחים, חבריי. בדברים שאמרת גם אתה וגם פרופ' אלדד ישנם כמה דברים שצריך להבדיל ביניהם. כדי לא ליצור שעטנז עם השחפת אני מציע לסדר היום נתחיל מהשפעת. השפעת, אנחנו מדברים פה בדרך כלל על שפעת רגילה שכולנו מכירים כל חורף, נגדה אנחנו מחסנים ואנחנו ממליצים להתחסן, שזאת מחלה אחת. השפעת הטנדמית היא מחלה לגמרי לגמרי אחרת. ההיקפים שלה שונים, ההדבקה שלה שונה. שפעת העופות, מה שהעלה פרופ' אלדד, זה נושא שלישי. יש קשר מסויים בין הנושאים האלה, אבל אני חושב שאם לא נבדיל ביניהם כולנו נתבלבל.

נגד השפעת הרגילה שבכל שנה ישנם השערות לגבי שלושת הנגיפים שיוצרים אותה, מיוצרים נגדה חיסונים. רוכשים את החיסונים האלה, קופות החולים רוכשות את זה מדי שנה בשנה ממקומות שהן רוכשות, וזה לא במסגרת החיסונים שמשרד הבריאות רוכש וקונה מדי שנה. זה נושא אחר, ממליצים שיותר ויותר אנשים יקבלו את החיסון, לצערנו מעט אנשים מתחסנים ממה שצריך.

השנה קרה פה נושא מאוד מעניין בארצות הברית, שאם נדבר עליו לא נגמור אתו. נמצאים פה נציגי הקופות שיוכלו להעיד על הנושא של החיסונים של השפעת. אני מציע להתרכז בכל זאת ברשותך בשפעת הטנדמית. השפעת הטנדמית, שכמוה היו שלוש במאה העשרים, והאחרונה ב-1968 ראינו שיעורי הדבקה מאוד גבוהים, חמישים אחוז מהאוכלוסיה, ראינו שיעורי תמותה גבוהים, אפילו בקבוצות הגיל הצעירות. אנחנו כל שנה מדברים על השפעת הרגילה, היא תוקפת גם קבוצות גיל אחרות לחלוטין.

מדוע הנושא של השפעת הטנדמית, שהראשונה היתה ב-1918, 1957, 1968, למה זה כל כך מטריד אותנו היום. מכיוון שמאז חורף 1997, ינואר 98' אנחנו ראינו סימנים מבשרים לגבי האפשרות שיכולה להיות שפעת טנדמית, הכוונה כלל עולמית. טנדמית זו שפעת שחובקת עולם. אנחנו רואים סימנים מבשרים. ב-1997 היתה שפעת מקבילה לשפעת העופות, שהיתה בהונג-קונג ועברה לעשרים בני אדם. ובשנים האחרונות הופיעו שפעת עופות ממקומות שונים בעולם.

אבל יש תמיד שפעת עופות בכל שנה ומדי שנה ותמיד מתמודדים איתה. אלא ההבדל היחיד שמעורר את סימן הקריאה האדום הוא שהשפעת הזאת עוברת לבני אדם. בדרך כלל השפעת מתרחשת בעופות, בדרך כלל בדרום מזרח אסיה. הנגיף החדש עובר לחזירים, לבהמות בית, הוא עובר לאדם שצמוד אליהם. הנושא של העברה מהעופות לאדם עצמו הוא חריג, הוא קורה אגב גם עכשיו בחודשים האחרונים בתאילנד והוא דורש סימן קריאה. ב-1997 מדובר בנגיף אחד ספציפי, שהיו גם שפעות אחרות שעברו להולנד ובלגיה מסוג שונה.

אנחנו מאוד מאוד רגישים לנושא הזה כי ראינו במגיפת הסארז מה הנזק, לא רק מבחינת הבריאות, אלא מה הנזק הכלכלי והחברתי ומבחינת התיירות והרבה מאוד דברים קורה למדינה שנגועה בסארז. אנחנו רוצים למנוע את זה מאתנו, בשבילנו זה פשוט רע וסימן אזהרה. ב-2004 זוהתה תחלואת שפעת העופות בבני אדם בשתי מדינות בלבד, וייטנם ותאילנד, בסך הכל נמצאו שלושים ושלושה מקרים של שפעת העופות בבני אדם. עשרים ושניים מהם נפטרו. כך שבחודש האחרון יש תמותה של שני בני משפחה. ובאחד מהם, בגלל שהדודה של הילדה הקטנה לא היתה במגע עם העופות יש חשד מסויים שאולי זה עבר מאדם לאדם ולא רק לאדם אחד.

אני לא רוצה שהדיון הזה יהיה דיון של הפחדה לאומית, כי אני חושב שכדי לעשות מעשה אפשר לעשות במחשבה תחילה. אנחנו נמצאים עכשיו במחשבה תחילה. האתגרים שלנו הם לגלות באמת את הזן הזה ברחבי העולם, למצוא חיסון יעיל נגד הזן הזה. ועכשיו השאלה אם נוכל לרכוש אותו בחוץ לארץ, אנחנו צריכים להסתמך על גורמי חוץ. יעברו שישה חודשים מגילוי הזן עד שיהיה לנו חיסון ולכן האפשרות הזאת קיימת אבל היא פחות ריאלית.

הנושא הבא שקיים בנושא של השפעת זה תרופות אנטי ויראליות. האם הן קיימות, התשובה היא כן. האם ניתן לרכוש אותן ובאיזו כמות. והנושא הבא זה הכנת תכנית מגירה לאומית, מכיוון שהנושא של השפעת הטנדמית איננו רק בעיה של מערכת הבריאות. וכמו שאמר שר הבריאות הסיני אם היינו יודעים מראש כמה זה הולך לעלות לנו היינו עושים את הדברים אחרת לגמרי, כי הנזק הכלכלי היה פשוט לאין שיעור. ולכן התכנית הלאומית הזו אנחנו מאמינים צריכה להיות לא רק שלנו אלא של כלל המדינה.

אנחנו עכשיו נתרכז בדיון הזה בנושאים של מה שקשור במערכת הבריאות. יש לנו תכנית לאומית, היא הופצה בין כל המשרדים, הצגנו את זה לשר הבריאות. אבל היא תהפוך לתכנית לאומית רשמית לדעתנו ולדעת שר הבריאות כאשר היא תוצג בממשלה.

הטיפול הזה הוא גם טוב, גם למניעה וגם לטיפול בזמן הראשוני. ישנם כמה סוגים של תרופות. התרופה שמומלצת היום היא תרופה שהיצרנית שלה, זה פטנט של החברה, יש לה פה, אתם רואים על המסך פה את השם הלאטיני, הפעילות שלה היא גבוהה והמחיר שלה הוא גבוה. המחיר לאדם עשרים ושבעה נקודה שלושה שקלים, תלוי כמובן ביורו והלירה שטרלינג. המחזור הטיפולי כולו הוא של שלושים ותשעה שקלים. אנחנו צריכים להכין בארץ מלאי של התרופות האלה. עד לפני מספר חודשים כל המדינות ידעו שצריך להכין מלאי, אף אחד לא עשה שום דבר בעניין הזה. אנחנו כבר מתעסקים בנושא הזה כשלוש שנים, בינתיים בחודשים האחרונים קורה דבר מעניין מאוד מאוד. ארצות הברית החליטה אסטרטגית לקנות את התרופות האלה, אוסטרליה, ניו-זילנד, יפן, איטליה, עוד מדינות אירופה, וכרגע הדיווחים שאנחנו מקבלים מארצות הברית, ארצות הברית אומרת שהיא מוכנה לקנות מאה ועשר מליון מנות, אבל אין לה פשוט כושר ייצור לחברה לכמות הזאת. אנחנו אפילו עוד לא הזמנו.

עוד לפני זה נעשו מודלים של הטיפול, במי צריך לטפל קודם, עשה את זה מישהו שבאמת מומחה בזה, והתברר שעל כל שקל שאנחנו נשקיע בזה נחסוך למשק הלאומי שלושים שקל. ולכן אנחנו עשינו גם עדיפות, מי צריך לקבל קודם, וההנחה היתה שלא נוכל לרכוש את כל התרופות האלה בבת אחת אלא נצטרך לרכוש אותן בהדרגה. אנחנו פנינו בנושא הזה למשרד האוצר, אנחנו חשבנו שתוך חמש שנים, אם כל שנה נשקיע ששים מליון לחלק לחמש, למאגר לאומי.

זה יעלה ארבעים שקל, נכון, ואתה נערך לכל האוכלוסיה,

לא לכל האוכלוסיה. אנחנו עשינו חשבון לכמה אוכלוסיה, אנחנו דיברנו על משהו כמו אחד נקודה שש מליון מתוך שש וחצי מליון.

לפי החשבון שלי זה כשמונים מליון שקל, שאתה צריך אם פורצת המגיפה, אתה צריך שמונים מליון שקל.

זה בין עשרים ושלושה לשלושים ושלושה שקל. חלק יקבלו מחזור של עשרים ושלושה שקל.

ששים מליון שקל. אתה צריך ששים מליון שקל בקצב הצטיידות הכי מהיר. אז למה זה לחמש שנים? יכול להיות שלא יספקו לך את התרופה,

תקציב החיסונים של מדינת ישראל הוא שבעים מליון שקל. זו צריכה להיות תכנית חרום לאומי והתיקצוב צריך להיות במסגרת תכנית החרום הזאת. כרגע אם נקבל את הכסף הזה זה לא יכול להיות חלק מהתקציב. זה מעבר לתקציב הרגיל.

זאת אומרת משרד הבריאות מצא את התרופה הטובה ביותר בנסיבות הקיימות, אומר הסכנה קיימת, אנחנו נמצאים במצב של יחס של אחד על שלושים. שקל אחד על שלושים אם ניערך. אנחנו משקיעים שקל, חוסכים שלושים. נכון, זה מה שאתם אומרים. זו משימה לאומית הכרחית, אין בכלל מה לדבר. מצד שני אתה אומר שכל דקה חשובה. לא רק בגלל שהמחלה יכולה להתפרץ אלא אתה אומר שעד שנזמין ועד שחברת התרופות תואיל בטובה להקצות לנו ממה שארצות הברית מתחננת לעוד שני מליון מנות, עד שהיא תקצה לנו את אותן המנות שאתה רוצה גם זה ייקח זמן. זאת אומרת המדינה צריכה לדעת שלתכנית החרום שלה לשפעת כלל עולמית היא צריכה להקצות ששים מליון שקל. נכון?

משרד הבריאות אכן פנה אלינו וביקש שנים עשר מליון שקל לשנה הזאת לצורך רכישת החיסונים. מה שנקבע אתו שבמסגרת דיוני התקציב משרד הבריאות במסגרת כל דרישותיו האחרות יעלה גם את הנושא הזה, ואכן כשהגיע מועד לסכם עם משרד הבריאות מסגרת תקציב הוספו למשרד הבריאות קרוב למאתיים מליון שקל לצרכים שונים, כאשר משרד הבריאות חילק את זה לפי סדרי עדיפויותיו. רכישת החיסונים לא היתה במסגרת סדר העדיפות עד כמה שידוע לי, אבל מכיוון שעדיין לא התחילה שנת 2005 יש ספר תקציב אבל כמובן שניתן לעשות שינויים, ואנחנו נשמח במידה ומשרד הבריאות יפנה אלינו וירצה להעביר סכום כספי ממקום אחד למקום שני, נשמח לעשות את זה.

קודם כל אני לא מבין את משרד הבריאות שמדבר על שנים עשר מליון כאשר צריכים להיערך עם ששים מליון. שנים עשר מליון לחמש שנים, אי אפשר להגיד רק חמישית מהאוכלוסיה תדביקו עכשיו, גם תזכרו שזה יכול לפרוץ היום. צרי ך שיהיה כבר במחסנים, בפרט שאומרים שהתרופה עמידה לעשר שנים. זאת אומרת זה גם היערכות לעשר שנים הייתי אומר. מדובר כאן על היערכות לעשר שנים, אלא אם כן נמצא תרופה יותר טובה, והתרופה הזאת תעמוד גם לרשותנו.

עכשיו מה זה מאתיים מליון, מאתיים מליון זה שגרתי. זה לא שפתאום יש מכה שניחתה עליך. את המאתיים מליון אתה צריך לסל התרופות, את המאתיים מליון אתה צריך בגלל שעשרות פגים מתים במדינת ישראל בשנה בגלל שהפגיות כוח אדם לא נמצא בהם. את המאתיים מליון אתה צריך לקודים של משרד הבריאות שקשישים מחכים חצי שנה עד שבכלל מאשפזים אותם, והם נמצאים במצב שהמשפחה והקשיש במסכנות גדולה. זאת אומרת יש לך בעיות קשות מאוד בתחום הבריאות, שאתם חונקים את מערכת הבריאות בשנים האחרונות, לסל תרופות שהיה צריך לתת לו תקציב של מאתיים מליון כל שנה מינימום אתם נתתם בשנתיים האחרונות בממוצע רק שלושים מליון. פתאום יש סכנה שנובעת מנגיפים שלא שאלו אותנו שום דבר, ואתה בא ואומר לנו אם לא ניתן ששים מליון בינתיים ימותו שלושת אלפים איש. ובהשוואה של אחד לשלושים. תאר לעצמך מצב שפתאום יש מלחמה, או אתה יודע מה, ההתנתקות, חס וחלילה שלא תהיה, אז אתם יושבים ומוצאים לזה שלושה מיליארד שקל. אתם לא באים לראש הממשלה ואומרים אתה צריך שלושה מיליארד, תסתדר בתקציב של משרד ראש הממשלה. אלא אתם אומרים יש נושא חדש, אין ברירה, יש תכנית מדינית חדשה, אז אני בא ונותן לזה תוספת מיוחדת. כאן מדובר במגיפה, מה קורה כאן, איזו מן אטימות זו.

אני חושב שאין סוף לצרכים של מערכת הבריאות ומערכות אחרות במדינת ישראל. גם בדיונים על חינוך ועל רווחה ועל בטחון מועלים טיעונים כאלה. יש מגבלת תקציב שממשלת ישראל מחליטה עליו. ונכון להיום תכנית ההתנתקות, בשביל לממן את ההתנתקות החליטה ממשלת ישראל להגדיל את יעד הגרעון. אם ממשלת ישראל תחליט להגדיל את יעד הגרעון כדי לממן את הטנדמיה זה משהו אחר. אבל כל עוד יש מגבלת תקציב, וגם בשביל משרד הבריאות יש מגבלת תקציב שניתנת, אני חושב שזה תפקידו של המיניסטריון, קרי משרד הבריאות, לסדר את סדר העדיפויות שלו בסדר הנכון והחשוב ביותר מבחינה לאומית באופן כזה שהסכנות העיקריות והמיידיות יכוסו.

אנחנו כאן מדברים על תקציב חרום לאומי. גם בהתנתקות נתניהו הערים קשיים, אבל מה שאני מציע שההתגייסות תהיה לא רק מתקציב משרד הבריאות. אנחנו מדברים על תקציב חרום לאומי.

איזה עדויות יש לנו שהכמות יעילה לזנים האלה שאנחנו נערכים אליהם, לטנדמיה, כלומר האם אנחנו קונים מה שיש,

הנושא כאן ברור לכולם, הוא נושא תקציבי ולא נושא בריאותי. ואני חושב שבצדק ח"כ פרופ' אלדד העלה את הנושא. אני רוצה רק להגיד כמה מלים. כרגע נאמר על ידי נציג האוצר, ואני מבין את כביכול השיקולים של האוצר, שיש תקציב נתון ומשרד הבריאות צריך להיערך בתוך התקציב הזה. אני חושב שצריך להיות ברור שיש מצוקה אמיתית וכואבת במשרד הבריאות והמחיר לדעתי מבחינת בריאות הציבור יהיה מחיר כבד מאוד. אין לנו תקציב לא לניטור שפעת, לא לטיפול במצב חירום, וזה לא בגלל שמשרד הבריאות נותן עדיפות למשהו אחר, כי יש אנשים בדיאליזה שהם צריכים לקבל טיפול ויש מקומות אחרים שאתם מכירים שהם צריכים את התקציב. מי שלוחץ על משרד הבריאות עכשיו במצב שפשוט לא יכולים לממן דברים חיוניים. אני חושב שזה צריך להיות ברור עכשיו שאנחנו נאבקים על דברים שיעלו לנו בחיי אדם.

הערה רק לגבי הנושא של המודל שהוצג של היחס אחד לשלושים, ודיברת על ההסתברות. זה כבר לקח בחשבון הסתברות של שלושה אחוז, זה כולל את ההסתברות. זו הערה ראשונה.

באשר ליעילות התרופות עיקר המידע שיש על התרופות האלה זה בטיפול בשפעת רגילה. יש גם מידע בניסויים לפחות במעבדה, אינויטרו, שזה יעיל גם נגד הזנים שעשויים להיות הזנים של השפעת הטנדמית. יחד עם זאת חשוב לציין שיש תרופות אחרות שלא נכנסו בכלל להצעה מהסיבה העיקרית שברור שאותו נגיף שפעת החדש שמסתובב למעשה יש לו עמידות גדולה מאוד. זאת אומרת התרופות האלה, אנחנו מניחים, אין לזה הוכחה חד משמעית בבני אדם לפחות, שזה יהיה טוב נגד הזן הטנדמי, אבל ההנחה היא שזה יהיה טוב כמו שכנגד כל שפעת כי המנגנון של הפעולה של אותן תרופות הוא לא אמור להשתנות עם השינוי של הזמן.

תגיד לי, אם אני עכשיו הולך ומבקש את התרופה הזאת אני מקבל?

אתה מקבל, זה לא נכנס לסל התרופות,

עם מרשם רופא,

עם מרשם מרופא אתה לדעתי תקבל בבית המרקחת, זה לא עולה ארבעים שקל, זה עולה הרבה יותר.

זאת אומרת מה שיווצר מצב, אם רק עוד כמה ימים או שבועות יווצר מצב שהעשירים יהיה להם תרופות ופחות מעשיר לא יהיה לו.

צריך להבין שיש דרישה גדולה מאוד בעולם לתרופה והרבה מאוד קנו כבר ורכשו והזמינו. בעקרון זמן ההכנה הוא שלושה חודשים, אבל במקרה הזה הוא יכול אפילו לקחת יותר. אבל צריך להיערך והתחיל כמה שיותר מוקדם כדי שאני אוכל לבוא ולהיאבק ולדרוש שייצרו עבור ישראל. אם אנחנו נחכה, ככל שנחכה יותר יהיה הרבה יותר קשה לשכנע.

רבותי, כפי שאמרתי אני רוצה לעסוק גם בשחפת. אני חושב שמיצינו את הנושא. ואני מסכם, הובהר בישיבה של ועדת העבודה הרווחה והבריאות שיש סכנה ממשית למגיפת השפעת הכלל עולמית להתפרץ בעולם כולו ובין השאר בישראל. הוצגו בפנינו נתונים מקצועיים האומרים: אם לא ייעשה דבר ואכן המגיפה תפרוץ בישראל מדובר במליון שש מאות חולים ויכול להגיע לעשרת אלפים אישפוזים, לשבע מאות שמונים אלף ביקורי רופא וחס וחלילה לאלפיים ותשע מאות אנשים נפטרים. יש תרופה שיעילותה היא סבירה ואת התרופה הזאת ברכישה של 60 מליון שקל ולהיערך. יש לרכוש את הרכישה הזאת כמה שיותר מהר כדי שיהיו מאמצים מצד חברת התרופות להעביר משלוחים של התרופה לישראל.

עד לרגע זה ממשלת ישראל לא עשתה את הנדרש ואני רואה בעניין הזה מחדל חמור ביותר. אני קורא מכאן למשרד הבריאות ליזום את הצגת התכנית הלאומית בממשלה באופן מיידי ובתהליך של חרום.

אני קורא לממשלת ישראל ולמשרד האוצר להקצות מיידית ששים מליון ₪ שהם יהיו לרכישת התרופה הזאת שתשרת את המדינה, אותה תרופה תישמר במחסני משרד הבריאות במשך עשר שנים אלא אם כן תומצא תרופה יעילה יותר.

אני חושב שכל יום שעובר בלי הקצאת הסכום והחלטה על התכנית הלאומית והזמנה מיידית של התרופה זה מחדל חמור ביותר של המדינה מבחינה בריאותית ודאגה לכל חולה ולכל אדם במדינה, וגם מבחינה כלכלית זוהי טעות נוראה כאשר המודל שהוכן על ידי אנשי המקצוע הראה שאנחנו נמצאים על יחס של אחד לשלושים, דהיינו כל השקעה של שקל או כל אי השקעה של שקל אם המגיפה תפרוץ, והמודל לקח בחשבון את ההסתברות שהמגיפה תפרוץ, הסתברות של שלושה אחוז, שלושים שקל יעלו למשק המדינה. כך שגם מבחינה כלכלית בחישוב כלכלי מקצועי אם הדברים האלה, אם ההצעה לא תיעשה מיידית. אני קורא לממשלה לעשות את כל הדרוש בהליך חירום מיידי של ימים ספורים.

טיפול מערכת הבריאות במחלת השחפת

הנושא השני שאנחנו רוצים לעסוק בו הוא הנושא של השחפת.

נושא הדיון קשור בשירות בריאות לתלמיד. בגיל שתים עשרה, כשילדים מגיעים לכתה ז', יחידה שלנו עשתה לכולם בדיקות סריקה. נעשו בדיקות סריקה במשך שנים. אנחנו קצת היינו בנושא הזה יותר מחמירים ממדינות אחרות, ועקבנו במשך שנים מה התוצאות של הבדיקה הזאת. זה למעשה כאילו שלוקחים קבוצת גיל ובודקים מה קורה אצלה לגבי הנושא של שחפת. קוראים לזה בשפה המקצועית שחפת חבוייה. אין חיסון נגד שחפת. אם מאה עשרים אלף ילדים זה היה מדי שנה אז מה שקרה שזה אחוז אחד, ילדים שהתגלו, שהם היו חשופים .

אם אני מדבר על אלף שלוש מאות, אתה מדבר על חמישה אחוז, נניח בין ששים לשבעים יחלו בשחפת, והבדיקות האלה מנעו את זה.

אני רוצה להגיד משהו, שכל הילדים האלה נמצאים באוכלוסיות סיכון מוגדרות. ולמעשה הרבה יותר יעיל יהיה לבדוק באוכלוסיות הסיכון האלה. מדובר בעולים ממדינות מסויימות אלה אוכלוסיות הסיכון הגדולות שיש. אנחנו לוקחים בדיקות לעשרה אחוז מהילדים. למרות שרצינו לעשות השנה לצערנו הרב לא עשינו לעשרה אחוז מהילדים האלה, ואני חושב שהדבר הזה הוא לא סביר, הוא לא נכון, אבל זה מה שקרה כאן. וזה אגב כמה פעמים, התקציב קוצץ משמונים ושבעה מליון לשבעים מליון, קיצצו אותו אנשי משרד האוצר משבעים מליון לחמישים וארבעה מליון. אי אפשר לעשות, הנושא הוא מאוד מורכב, צריך לעשות זריקה תת עורית, זו אופרציה, לצערנו בשנה האחרונה לא הצלחנו לעשות את הדבר הזה. אנחנו חושבים באמת שזה עוול מה שנעשה.

כל הדברים שנעשו בשנים האחרונות, ואני מודה שהנושא של בריאות הילד הוא אחד המרכזיים, כל הנושאים האלה שהעלות שלהם בסדר גודל של מאות מליונים, אם אני אגיד לך כרגע שמדינת ישראל יכולה לתת שש מאות, שבע מאות מליון, היא יכולה לתת מאתיים, אי אפשר לבוא ולומר, זה דבר שלא ייעשה, אני שואל האם לפחות בקופות, ששליש אולי מהמדינה שקופות החולים נותנות, גם שם הרי ניתנה הוראה וגם הם לא עושים את זה.

עכשיו אני אומר לך בעניין המקצועי, כמו שאתה יושב כאן מול מצלמות הטלויזיה ואומר, אתה גם לא תעשה בדיקה לילדים האלה. מה יגידו אנחנו הילדים העולים מאתיופיה עושים בדיקה לשחפת וילדים שעולים מרוסיה לא, איפה נשמע כדבר הזה, מי יתן לך לעשות את זה. או שאתה עושה לכל האוכלוסיה או שאתה לא עושה אבל אתה לא יכול לעשות את האפליה הזאת. לכן לבוא ולומר ראינו שצריך רק לקבוצות סיכון, כדי למצוא את הילדים אתה לא יכול להסביר, היגיון שלא מכיר את כל האוכלוסייה בכל מדינת ישראל באותו סדר יום אלא עושה לפי צבע,

לא לפי צבע אלא לפי קבוצות סיכון. הלא אם יש עדה מסויימת שלא נושאת גן מסויים אני לא אעשה לה בדיקות גנטיות. זה לא פוליטיקה. בדיקות לקבוצות סיכון אפשר לעשות ברפואה מושכלת בלי לשפוך סתם מליונים.

אני מודיע לך שאם תבוא אחות ותגיד כל הילדים שהם עולים מאתיופיה הולכים לבדיקה, הם יקפצו לך, החברה שלא בודקים, הם יערערו לך. האם אתה אומר שמשרד הבריאות נתן הנחיה לערים מסויימות במדינה כן ולערים מסויימות לא?

מה שאמרנו, עשינו הערכה עם אנשי המקצוע מה אפשר לעשות בתקציב שניתן. עשרה אחוז מהילדים. אני חושב שזו החלטה במצב, אבל מה שעשינו, אנחנו פנינו ללשכות הבריאות, נתנו את הקריטריון, מספיק שיהיה חלק מסויים מהילדים, למי זה מוגדר סיכון, מי זה הרשויות המקומיות האלה, אמרתי שבגלל שבמשך השנה עוד הקטינו את הכוח אדם עוד יותר,

אני אחות בריאות הציבור שמרכזת את הנושא הזה בלשכת הבריאות לילדים. מדובר פה בשחפת חביונית, זאת אומרת עד 2002 עשינו את כל כתות ז', כולל הפנימיות, בכל קבוצות האוכלוסיה שהיתה אמורה לעבור אותם כדי למעשה לאתר את חשיפה למחלת השחפת. בשנה הנוכחית למעשה הגענו לקבוצות התלמידים בכתות ז', לא עשינו את זה, אבל בתל אביב אחד מבתי הספר מצאו שמתוך שלוש מאות תלמידים חמישים, מדובר על שחפת חביונית, בחלק הזה אנחנו עושים את מירב המאמצים, אם זה בתור משימה של אחיות, אנחנו רואים את הפרוייקט הזה כאתגר, שר הבריאות הכריז על זה כמחלה מדבקת. אין לנו אחיות. אפילו בקושי יכולנו לכסות את אותן כיתות סיכון שכן קיימות. כיסינו את אותם עשרה אחוזים בקושי רב.

אבל אני רוצה לחדד פה את המושג של שחפת חביונית. שחפת חביונית זה למעשה אותו תלמיד, מאתרים אותה או ממגרים אותה, עושים את כל המאמצים ככל שרק ניתן,

אבל אם ממוצע מבחינת האוכלוסיה, אז אני שואל אותך האם העובדה אפילו שהוא יתן שלוש מאות ולא מאתיים,

אדוני, אני אחדד את הדברים שלך במשפט אחרון שאנחנו עושים פה טעות גדולה, טעות שאני לא יודעת איזה מענה יהיה לה בעוד כמה שנים. הגענו דרך זה לבני המשפחה, וזה שהילד הזה מאותר, ברגע שהוא מגיע לאותו מקום, מקום שמאבחן את מחלת השחפת אנחנו מגיעים לבני המשפחה, ואז מסתבר שמצאנו במקום אחד סבתא חולה, במקום אחר מצאנו אבא חולה, ואז אנחנו מגיעים באמצעות אותו ילד, אותו אבא כבר אבחנו אותו, מנענו את ההחמרה של המחלה אצל אותו אבא, ואותה קרובת משפחה שהיתה שם, קיבלו את הטיפול המונע,

האם יש אנשי מקצוע שעוברים הכשרה?

כן.

יש פה ספר שעונה על השאלה שלך. איך המלחמה נגד השחפת ניצחנו אותה ואיך הפסדנו בה. מדינת ישראל ניצחה במלחמה בשחפת. זו מחלה שאפשר לטפל בה, בניגוד לחלק מהמחלות האחרות. זו מחלה שתוך שישה חודשים עד תשעה חודשים אפשר לגמור ותוך שבועיים עד שלושה אפשר לגרום לזה שהילד או המבוגר לא יהיה מדבק. זו אחת המחלות שאפשר להתגבר עליהם. ועל זה הספר הזה מדבר. אבל אם אנחנו נפסיק את הבדיקות, את המערך המצויין הזה של איתור המחלה, אנחנו ניתן לזה להתפרץ. וכבר היתה פה התפרצות במדינת ישראל של מחלת השפחת. מהסיבות שד"ר לבנטל הסביר. ואני חושב שד"ר לבנטל היום אפשר להגיד עליו שהוא כמו קוסם. הוא עושה היום בשירותי הבריאות דברים שאני לא יודע אם במשרדי ממשלה אחרים עושים אותם. אבל אי אפשר יותר. אי אפשר.

יש חוק במדינה הזאת. פרופ' אלדד ישב פה וניהל ישיבה עם שלוש ועדות של הכנסת על חוק בריאות ממלכתי. סעיף שירותי בריאות לתלמיד, הסעיף הזה יש לו תקציב. התקציב הוא מ-1997 ויש שם סעיף על שחפת. יש שם הקצאה לנושא הזה כמו הקצאה לשאר הדברים. ואי אפשר לקבוע שרירותית, על ידי חוק הסדרים או כל דבר. משרד האוצר, לתדהמתי, הסכים עם העניין הזה. הוא מוכן לתת את השבע עשרה מליון שקל בחזרה. אתם צריכים בתור חברי כנסת להתעקש על זה שזה יגיע למשרד הבריאות מהר. אם לא יגיע מהר אז השנה הזאת מבוזבזת.

בנושא של השחפת עצמה, השחפת היא מסוכנת במקומות של חדרים סגורים, שזה חדרי כתות. היתה התפרצות של מחלה ב-2001 באנגליה, בבית ספר. ואני רוצה להגיד שזה שעושים את הבדיקה הזאת בכתות ז' זה נותן איזו שהיא אינדיקציה גם כן להילחם במחלה במקומות סגורים. אין היקף כזה גדול של מליון שבע מאות חמישים אנשים שיושבים בחדרים סגורים כמו בבתי ספר. לכן ההתייחסות צריכה להיות לבדיקה כזו בבתי ספר.

אני רוצה להגיד מלה אחת לגבי נושא השפעת. 2000, 2001, 2002. 2000 שחפת ריאות פעילה שמונה נקודה שש, 2001 ארבע נקודה תשע, 2002 שתיים נקודה תשע. זה לדוגמא על עיר אחת מסויימת שאני לא אגיד את השם שלה, אבל שתרעו שיש פה מקומות של מאתיים חמישים אלף תושבים שיש שם עליה.

היום לא נסכם את הנושא הזה. אני רק רוצה לתת דקה לנציג האוצר.

כנראה שדברים ייאמרו גם לבריאות התלמיד כי זה באותו הקשר, כפי שאמר ד"ר לבנטל תקציב בריאות התלמיד קוצץ בשנת 2003. הקיצוץ נבע מבקשה של משרד הבריאות, לאור משבר שהיה, וכל הסכום עבר למשרד הבריאות לצרכים שלו. כך שבאותה מידה שקוצץ משרד הבריאות גם יכול ממקורותיו, גם מתוך מאתיים מליון השקלים שקיבלו בשנה הזאת להחזיר לנושא הזה.

אנחנו בשבוע הבא אחד הנושאים יהיה, לפי דברי מוריה בבית ספר בתל אביב היא גילתה מקרים רבים שאינם דווקא בקבוצות הסיכון ואי אפשר לאתר וצריך בדיקה לכולם. אומר נציג האוצר הסכום הזה, ההעברה נעשתה על פי בקשת אנשי משרד הבריאות. הם רק נענו. לא שהם באו וקיצצו. בשבוע הבא חייבים לתת תשובה. הנושא הזה לא מושלם, נשב עם שירותי הבריאות בשבוע הבא. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00