כנסת פתוחה

מפגש בבית הספר התיכון "רמז" בבני ברק, עם פתיחת שנת הלימודים

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 308
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום רביעי, ט"ו באלול התשס"ד (1.9.2004), שעה 10:00

מפגש בבית הספר התיכון "רמז" בבני ברק, עם פתיחת שנת הלימודים.

חברי הוועדה: מלי פולישוק-בלוך - יו"ר הוועדה
משה גפני

משרד החינוך, התרבות והספורט
אלכס פרידברג - מפקח קליטת עלייה
ורדה שרמייסטר - אגף שח"ר, תל אביב
שולה שמאי - מפקחת ביקור סדיר ומנע, תל-אביב
אפרים אברהם - ממונה שח"ר
חבצלת ארנון - יועצת בכירה מחוזית, מחוז תל-אביב
רמי בורנשטיין - סגן מנהל מחוז תל אביב

עיריית בני ברק
יששכר פרנקנטהל - ראש עיריית בני ברק
דב ביגל - ראש אגף החינוך העירוני
יעקב סולר - ראש אגף החינוך
יהונתן ספרא - מנהל אגף החינוך
רפי דובלין - סגן מנהל אגף החינוך
מאיר שויינרייך - מנהל מחלקת הספורט
משה קעטבי - מנהל פרוייקט שיקום שכונות

ניבה קפליוק - מנהלת בית-הספר רמז
כרמלה מיילי - יו"ר ועד ההורים, בית ספר רמז
אביבית מועלם - יו"ר מועצת התלמידים, בית ספר רמז
מורן אברהם - תלמידה בבית ספר רמז

רן מלמד - משנה למנכ"ל, עמותת ידיד

יהודית גידלי

בוקר טוב למנהלת בית הספר, לצוות ולכל התלמידים. באנו הנה, ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, לברך אתכם ביום פתיחת שנת הלימודים התשס"ה.

מרגע שעזבנו את ישיבת ועדת החינוך בכנסת הרגשנו טוב, הרגשנו שנקבל את המגיע לנו, שנאבקנו ונצליח. בדרך הביתה היינו כל כך מאושרים, זה היה כיף. ראינו כי אם אנו מתנהלים בצורה מסוימת מהלב, זה הבית שלנו והמקום הזה נתן לי מה שלא יכולתי לקבל במקום אחר. ידענו שפועל יוצא מסגירת המגמות יהיה סגירת בית הספר. בפרוייקט אומץ כל כך כיף לראות ילדים שהתחילו מכלום ואחר כך הגיעו להישגים גבוהים. הגענו לבית הספר, התחלנו להפיץ את הידיעה מהכנסת שמכירים בנו, זו זכותנו, הצלחנו וניצחנו והיה שווה הכל.

זה מאוד מרגש וזה מחזק אותי שיש תועלת בעבודתנו, שהרי בדרך כלל אנחנו סופגים רק ביקורת. חשוב לנו שיישמר הקשר, אני בקיאה בפוליטיקה שלא תמיד ההבטחות מתקיימות. תודיעו לנו מה חסר ומה יש. אני שמחה שהגענו היום לבית הספר הבוקר, אני באה לכאן מרעננה, שם בירכתי בבית הספר, שהיא מקום מגוריי. כל אחד צריך להרגיש שבית הספר הוא הבית שלו ולהגיע עם מאור פנים ותקווה בלב, ההורים והצוות. ההורים לא רק טובים כדי להביא עוגיות שאנחנו אוכלים כאן, ואני מבינה שהם עשו, הם הצלע השלישית של המשולש – מורים, תלמידים והורים. יחד יש המשכיות ערכית בתוצאות. בבית הספר ברעננה הייתי חברה בוועד הורים שבו היו חברים 100 הורים מתוך 1,000. היה צוות היגוי והיה רצון להשתתף ולתרום. ביחד עושים את הדברים נכון.

אני מצטרף לדברי היושבת ראש. אני שמח שהביקור שלכם בוועדה בכנסת נשא תוצאות ואני שמח שאני כאן. יש לי אינטרס נוסף, פוליטי, שמקום כמו בני ברק, שם כל נציגי העירייה דתיים והרוב חרדים, שיוכיח שבית ספר ממלכתי שאיננו חרדי העירייה מטפחת אותו. זו העירייה היחידה בארץ בהם החרדים רוב, כאשר בדרך כלל הם מיעוט ואפילו מבוטל. לי חשוב שהעירייה מטפחת את בית הספר החילוני ושאוכל להגיד את זה. אני שמח ששנת הלימודים נפתחת כאן כסדרה.

אני מצטרפת לדברי חבר הכנסת גפני. לי חשוב שתהיה המובילים לחיבור בין חילוניים לחרדים-דתיים. יש לנו היום יותר מדי מגזרים ואני יותר מדי מפוצלים, וזה גרוע. אתם בית הספר התיכון החילוני היחיד וחשוב שתובילו את הקשר, תחברו את ה"ביחד", החיבור, האחידות ותלמדו אותנו לחיות במשותף.

נשמח לשתף פעולה.

אני מצטרף לדברי חבר הכנסת גפני. בעיר כמו בני ברק שאין נציגות חילונית בעירייה אני נציג כל התושבים. צריך לעשות העדפה מתקנת לחילונים, ואני חושב שעוד לפני שבאו ממשרד החינוך, ישבתי עם מנהלת וצוות בית הספר מספר פעמים. יש בבני ברק 150 אלף תושבים. יש לי מועקה כבדה. נכון שצריך לתת לבית הספר את כל האמצעים וכל המאמצים לטפח אותו, ואני שמח שהמנהלת אימצה את תוכנית "אומץ". המועקה שלי היא היום מכיוון שצריך להתייחס למיעוט שבינינו ולטפח אותו, ואני רוצה שיעשו זאת גם לגביי, שוועדת החינוך והתרבות תדאג גם לחרדים. יש פה בעיר 400 קרוואנים לבתי ספר. הסעיף הראשון בהסכם הקואליציוני בעירייה היה למחוק את הקרוואנים, לי זה היה חשוב ביותר. איך מדינת ישראל יכולה לקפח כך את בני ברק? בני ברק מקבלת עשירית ממה שמקבל יישוב אחר בארץ. מדוע? מעבר לקיצוץ הארצי, בבני ברק יש קיצוץ נוסף של 15% בגני הילדים מכיוון שזאת העירייה היחידה המפעילה גננות. אני מוקיר את ועדת החינוך והתרבות שבאה לכאן הבוקר ואני שמח שתלוו את בית הספר לאורך כל הדרך. בית הספר זקוק לאמצעים גם מהבחינה העירונית אך גם ממשרד החינוך. צריכה להיות פעילות גם בנושאים האחרים לא רק לגבי הגנים, צריכה להיות הקצאת משאבים שווה כי כל ילדי ישראל שווים.

נבחן את הנושא עם משרד החינוך.

יש לנו כיתות אתגר עליהן בנויה תוכנית "אומץ". אחוזי ההצלחה בבגרות, במתימטיקה 2 יחידות – 99%, לשון – 72%, אנגלית – 90%, חשבונאות – 93%, טכנולוגיה – 97%. אלו תלמידים שללא תוכנית "אומץ" לא היו ניגשים לבגרות.

תוכנית "אומץ" היא פרוייקט לילדים שרצו לנשור מבית הספר, בסוף כיתה ט' תחילת י' רציתי לעזוב את בית הספר. אז הכניסו אותי ל"אומץ". נכנסתי לכיתה ועשיתי בגרויות, לא האמנתי שאגש בכלל לבחינה. למדתי שלוש יחידות מתימטיקה וקיבלתי 84, כשבסך הכל רציתי ציון עובר. זה פרוייקט של אנשים שבאים לא רק לעשות עבודה אלא נותנים חום ואהבה. אני רואה בהם אמא שנייה. הם עושים מעל ומעבר – נותנים חום, אהבה, תמיכה, והכי חשוב שהם נותנים לי להאמין בעצמי. אני גאה בעצמי כי עשיתי את זה וזה שלי. לא האמנתי שאני יכולה, ועכשיו אני מאמינה והצלחתי.

עזרתי בשכונה חילונית לרב קרליץ להיבחר כראש העירייה. לא ייתכן שלנו, 30,000 תושבים, לא יהיה בית ספר. הצבנו לעצמנו מטרה, האמנו שאנו צודקים וזה מגיע לנו. אנשים שמאמינים בעצמם - כמו אריק זאבי, בוגר בית הספר, שהגיע לאן שרצה - מגיעים. אני רוצה להודות לוועדת החינוך והתרבות ולגב' ניבה קפליוק, מנהלת בית הספר. אנו מבטיחים שיתוף פעולה ואנו רוצים שיתוף פעולה עם ראש העירייה. תודה לכל מי שעזר לנו.

תודה מיוחדת לרב ספרא ולרמי בורנשטיין ותודה לכולם.

הדברים של מורן מאוד מרגשים ומוכיחים שגם בוועדת החינוך המסורבלת אפשר לעשות הכל. זה תלוי רק בנו. כל אחד יכול להאמין בעצמו ולהצליח. תודה רבה לכולם, שנת לימודים פורייה.