כנסת פתוחה

כספים



2
ועדת החינוך והתרבות
24.8.2004
הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 303
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
ביום ג', ז' באלול התשס"ד, 24.8.04 בשעה 12:07



ס ד ר ה י ו ם: תשלומי הורים (ישיבה רביעית)

חברי הוועדה: היו"ר מלי פולישוק בלוך
גלעד ארדן
אורי אריאל
טלב א-סאנע
רוני בראון
מוחמד ברכה
ענבל גבריאלי
מגלי והבה
איתן כבל
מרינה סולודקין
גילה פינקלשטיין
יוסי שריד

שרת החינוך התרבות והספורט לימור ליבנת
לאה רוזנברג – סמנכ"ל למינהל פדגוגי משרד החינוך התרבות
והספורט
רונית תירוש – מנכ"לית משרד החינוך התרבות והספורט
עו"ד דורית מורג – יועמ"ש משרד החינוך התרבות והספורט
שמחה שניאור – סמנכ"ל ומנהל מינהל הפיתוח משרד החינוך
התרבות והספורט
שוש ימין – מנהלת האגף להסעות והצטיידות משרד החינוך
התרבות והספורט
ד"ר אילנה זיילר – מנהלת אגף א' מוסדות חינוך משרד החינוך
התרבות והספורט
מיטל עמר – אגף שכר משרד האוצר
מיכל גולדשטיין – מנהל אגף בכיר למינהל מוניציפלי משרד הפנים
נצ"מ זאב ולדינגר – ראש מחלקת אבטחה המשרד לבטחון פנים
סנ"צ אלי ערוסי – ראש מדור מוסדות חינוך ותחבורה ציבורית
יעקב אגמון – סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי
אבי קמינסקי – יו"ר איגוד מנהלי מחלקות חינוך מרכז השלטון
המקומי
רון חן – סמנכ"ל לכלכלה מרכז השלטון המקומי
ישראל נדיבי – סמנכ"ל מרכז המועצות האיזוריות
ארז פרנקל – יו"ר ארגון הורים ארצי
אברהם רומנו – ארגון הורים ארצי
שלומית יודסין – חברת הנהלת ארגון הורים ארצי
אתי בנימין – ארגון הורים ארצי
משה קוסובר – התאגדות המנהלים
יחזקאל גבאי – התאגדות המנהלים
רמי אמיתי – התאגדות המנהלים
מירי לוגסי – החברה למתנ"סים
אלי זרחין – אגודה ישראלית למען ילדים עולים

יהודית גידלי

מירב ישראלי

חבר המתרגמים בע"מ

ברשותכם אני מבקשת לפתוח את הישיבה בנושא תשלומי הורים. אני לא צריכה להגיד לכם כמה הדבר מורכב, במהלך השבועיים האחרונים מאז הדיון הקודם השתדלתי לקיים דיון ושיחה עם כל מי שרק פנה אלי ורצה להשמיע את דברו, ולהציע את הצעותיו, במיוחד כמובן ההורים, שהם אלה שצריכים לשלם. וכמו כן ישבתי עם הד"ר סמוכה אתמול כמה שעות וניסינו גם להגיע להסכמות. אני מודה שהדברים הם מאוד קשים, אנחנו מאוד רצינו לשאוף לעשרה אחוז נטו מלאים, אני מביאה את זה לחברי הכנסת להחליט כמובן, כי זו היתה הדרישה של הוועדה, אבל לא בכל הסעיפים הצלחנו להפחית את העשרה אחוז, לצערי הרב, אם כי יכול להיות שיש בכמה מקומות הפחתות יותר גדולות דווקא.

אנחנו עשינו שינוי מהותי בכך שאנחנו שינינו במהות את אופן הגשת התשלומים, גם לפי איך שההורים רצו, אנחנו פירטנו לפי הנושאים, ולא לקחנו סל אחד כמכלול. למרות שיש הרבה יתרון בגמישות של גביה וכן היה לי רצון רב לתת גם למנהלי בתי הספר וגם להורים עצמם אפשרות הגמישות לפי בית הספר עצמו, ראינו שרבות יותר הבעיות מאשר התועלות, וחזרנו בהסכמת משרד החינוך לגישה המפרטת יותר. ובכן חזרנו לשיטה האומרת פירוט יותר גדול וקשיחות של התשלומים ולא גמישותם.

יחד עם זאת אנחנו עמדנו מעבר לדרישה הגורפת שלנו למצוא אלטרנטיבה ופתרונות אמיתיים לחיסולה של התופעה שנקראת תשלומי הורים, אנחנו מנסים וננסה למצוא פתרונות, עם משרד החינוך, עם משרד האוצר, כדי לחסל את זה בשנים הבאות, בהדרגה כמובן. אנחנו ניסינו למזער את הנזקים היום ולהביא למינימום ההכרחי בגביית הכספים. ירדנו ליומיים טיול, מלבד יב', במקום שלושה ימים, כדי לצמצם עלויות. בשאר הסעיפים, כפי שתפרט המנכ"לית, אנחנו צמצמנו.

ודבר נוסף חשוב ביותר אנחנו רוצים לעשות אבחנה, ככל שאפשר, בין רכישת ציוד אישי בקנייה מרוכזת לבין תשלומי ההורים. משום שאנחנו מבינים שיש כאן מוקש גדול מאוד כשאנחנו עושים רכישה מרצון, אז הרצון הוא לא רצון כידוע לכם, הוא די הכרח, ואמרו בצדק ההורים, שזעמו על כך שקראו להם סרבנים, ואני מסכימה אתם שמי שלא רוצה לשלם נחשב מלכתחילה כבר סרבן והגורם השלילי בערכת, למרת שהוא באמת לא חייב לשלם בשביל דברים שהמערכת היתה צריכה לספק, ובהחלט כך. מצד שני יש לנו את ההבדל הגדול בין המצוי והרצוי, ואנחנו צריכים להיות מציאותיים. זה מהצד של מה שאנחנו רוצים לתת לילדים שלנו, וכל אחד מאתנו רצה לתת כמה שיותר, אפילו כאשר קשה לו.

מהצד השני, אני לא יכולה שלא להתייחס לאלה שמספקים את השירותים למערכת. אותם אלה שזוהי פרנסתם. וזה שניים וחצי מיליארד שקל, שפועלים במשק, מדריכי טיולים, הסעות, תיאטראות, כל נותני השירותים למיניהם, שזוהי פרנסתם. ואם אנחנו נאמר מחר אין יותר תשלומי הורים בעצם כרתנו את מטה לחמם, בלי שום הכנה מוקדמת מראש, ואני חושבת שגם זה מעשה שלא ייעשה, לא פחות חמור.

לכן אנחנו צריכים במכלול האילוצים האלה לתפעל את המערכת הזאת של העשרת מערכת החינוך בצורה המיטבית שאפשר. ההצעה שמוגשת פה, חלק ממנה אני רוצה לשמוע את חברי הכנסת לפני שאני אחליט סופית, אני לא מאושרת, אבל זה מה שכרגע הגשנו להחלטת חברי הכנסת.


אני רוצה לדבר על העקרונות שאנחנו נהגנו בהם, יש פה קצת טעויות בחישוב, שאני אגיש לכם, פשוט כי אנחנו ישבנו עד אתמול בלילה, ובבוקר. אגרת חינוך זה נושא אחר וזה לא על שולחננו היום. אנחנו מדברים היום על כמה תשלומים.

מבחינת ההורים זה לא משנה מה היא הפשרה. השאלה כמה ההורה בסופו של דבר משלם.

ההורה חייב לשלם עשרים ושמונה שקלים של ביטוח תאונות אישיות. זה הדבר היחידי שהוא חייב לעשות.

אנחנו יודעים שיש אגרת חינוך. אנחנו יודעים שהורה ששולח ילד לבית ספר צריך לשלוח אותו עם סנדוויץ'. אנחנו יודעים שהוא צריך לתת לו גם בגדים. אנחנו יודעים שההורה יש לו הרבה מאוד תשלומים כדי לגדל לתפארת ילדים במדינת ישראל. ואנחנו מודעים לזה. עכשיו אנחנו לא עוסקים בכל התשלומים, אגב אנחנו בנושא של המותגים יוסי, שאתה העלית, אנחנו כן נקיים דיון על זה, כי אני בהחלט מקבלת את דעתך שהנושא הזה מאוד חשוב, ואני רוצה לקיים על זה דיון.

אבל כרגע על שולחננו הצעה לתשלומי הורים. מה זה כולל, זה כולל תשלום חובה, שזה ביטוח תאונות אישיות, שאמנם אישרנו את זה כאן בוועדה אבל יש לי השגות גם על מה שדיברנו, ואולי בהמשך אני אפרט. אבל זה כבר אושר, העשרים ושמונה שקלים. אנחנו מדברים על תשלום מיוחד, גם הוא חובה, בתנאי שהשרות ניתן, שזה בריאות השן, שזה שלושים שקל, גם בזה קשה לשחק. ואחר כך אנחנו מדברים על תשלומי רשות. זה כולל את סל התרבות, את מסיבות הסיום, מסיבות כיתתיות, השאלת ספרי לימוד, עלות טיולים של התלמידים. אלה תשלומי הרשות. והם גם מותנים בשימוש, זאת אומרת אם הילד לא נוסע לטיול הוא לא משלם. והתקנות שאישרנו עושות גם סדר מבחינת למשל החזרת כספים, מה עושים, לא ניכנס לזה כרגע. אבל אלה העלויות שאנחנו מדברים עליהן, ותיכף נשמע את הפירוט לגבי סוג התשלום הזה. במשרד החינוך קוראים לזה תשלומי רשות. פעם זה באמת היה רשות.

אחר כך יש לנו סכומים נוספים, אנחנו מדברים על השאלת ספרי לימוד. רוצים להכניס כמה שיותר את נושא השאלת ספרי הלימוד. אנחנו מדברים כאן, תיכף נשמע את הסכומים, והסכומים הם גבוהים מאוד. ואני, יש לי ויכוח עם הסכומים האלה, יכול להיות שבשנה הראשונה והשניה והשלישית אולי צריך אותם אבל בהמשך בודאי יצטרכו להפחית אותם ומשמעותית. משום שאם אתמול הלכתי לקנות, לרכוש ספרים לבן שלי בכתה ב', שילמתי מאתיים שמונים שקל, וכאן מבקשים בשביל השאלה בלבד מאתיים עשרים. אז כנראה כאן הסכומים הם קצת בעייתיים, נדבר על זה בהמשך בהרחבה.

הנושא השלישי הוא התל"ן. תל"ן הוא פרי שימוש, זאת אומרת אם יש תל"ן משלמים, אם אין תל"ן לא משלמים. אני חושבת שלא צריכים להכניס את התל"ן כחלק מהתשלומים, כתשלום אחיד יחד עם תשלומי ההורים, משום שיש בתי ספר שלא עושים בכלל תל"ן, וצריך להפריד. אין יש, יש. אם אין, אין. יש כאלה שלא רוצים שלוש שעות. קבענו גג. זה לא אומר שחייבים עכשיו לגבות את זה יחד עם תשלומי ההורים.

והנושא האחרון הוא, השם הכי יפה שיש פה זה תשלומים מרצון. לא רק שזה רשות זה אפילו מרצון, בחדווה ורינה. אז אני אומרת לכם שאת הרצון הזה אני רוצה למחוק מהשורות. אני ביקשתי שיקראו לילד בשמו. אנחנו מדברים אך ורק על רכישות מרוכזות, קנייה מרוכזת לציוד ו/או שרות לשימושם של התלמידים עצמם. וזאת הכוונה. וזה מדובר על בגדים, תלבושת אחידה, על רכישה נוספת משותפת, וגם עצם הגדרת השם יחייב את הכספים האלה ללכת אך ורק למטרות האלה, ולא לשום דבר אחר. שוב, שמנו עוד מכשול לכל אלה שמשתמשים, לא למה שאנחנו התכוונו.

מכשול נוסף שיהיה בפני אלה שעשו שימוש לא יאה לכספים הוא השקיפות שאנחנו דורשים, על פי התקנות שכבר קבענו, שקיפות מלאה ודו"ח שנתי להורים עצמם, שיוכלו לדעת בסוף השנה מה בדיוק עשו עם הכספים. אני מציעה גם שבסוף שנת הלימודים הזאת נבדוק לאן בדיוק הכספים הלכו, בשיתוף פעולה יחד עם ועד ההורים היישובי שיכול לתת לנו גם מענה מהבקרה שלהם, בשיתוף פעולה עם המנהלים, נראה בדיוק מה עשו עם הכספים האלה, היה מספיק, לא היה מספיק, האם הערכה, הליבה הערכית הנוספת המשלימה שאנחנו רוצים להקנות לילדים שלנו, האם היא מספקת או לא ומי משלם בשבילה.

אלה עקרונות היסוד, ועכשיו לפרטים, בבקשה.

תודה. ראשית אני אומרת שלאחר שיאושר המסמך או הסכומים יאושרו, אני מקווה היום, אנחנו נוציא פעם נוספת מן דף צהוב כזה, שאותו אנחנו נדאג לפרסם באמצעות התקשורת, גם הכתובה וגם המדוברת, כדי שכל הורה ידע, וגם באינטרנט, שכל הורה ידע באמת מה העלויות הנדרשות. גם אם יש כאלה שגבו בניגוד להנחיות, אולי יש כאלה, אז יצטרכו אולי להחזיר בצ'קים חלק מהסכומים.

אנחנו מתכוונים לפשט את הדף המסובך הזה ולהגיש אותו פחות או יותר כמו הטבלה שאנחנו כאן אולי מסתובבת על השולחנות, כאשר אנחנו מפסיקים לומר מי בעד, כי הרי בסופו של דבר כל מנהל הלך על העלות,

בכל מקרה זה תשלומי מקסימום. מי שרוצה לא לגבות אנחנו לא נכריח אותו.

ברור. לא מעבר לזה. לכן אנחנו נדבר על עלות אחת בכל סעיף, כפי שאמרה היושבת ראש הגבייה תהיה לסעיפי תקציב שונים, כלומר אי אפשר יהיה לקחת משירותים מרצון, מה שהיום קוראים לזה רכישה מרוכזת, לטובת סל תרבות, או מתל"ן לטובת סל תרבות ו להיפך.

דבר משמעותי שעשינו, ואני מאוד מצירה עליו, שאנחנו הורדנו יום טיול, אני מצרה עליו משום החשיבות הרבה שאני רואה בטיולים, אבל אני אומרת צו שעה זמני ביותר, ואני מקווה רק לשנה זו. אני מקווה מאוד ששנה הבאה נוכל להחזיר את היום השלישי לחלק מהכתות.

מתקציבים ממקור אחר. לא מההורים.

בסדר, תיכף נדבר על זה. אנחנו השארנו את כתות יב' באפשרות לצאת לטיול של שלושה ימים. לגבי י', יא', שניצלו ויצאו לשלושה ימים, הם יאלצו לרדת ליומיים. חטיבות הביניים יש מי מביניהם שממילא יצא ליומיים ויש כאלה שבכל זאת עשו שלושה ימים אז אלה גם כן עלולים להיפגע.

בנושא הזה של טיולים אני מאחר וזה מן דיון, אני רוצה, למרות האמור בדפים, לבקש מכם לדון על העלויות. בדף הצהוב יש עלויות לטיול כאשר הן מפורטות עד החובש ועד המאבטח ועד המיטה באכסניה ועד המושב באוטובוס. וזה היה מחושב ומתוקצב עד באמת, לא לקחנו פה מרווחים. הנכונות שלנו להוזיל עשרה אחוז יוצרת פה, זה עלול ליצור מצב בלתי ריאלי, שבו למרות שקיצצנו ביום את היומיים אפילו אי אפשר יהיה לממש בעלויות הללו. לכן אני כמתחייב הורדתי כעשרה אחוזים, בחלק מהמקומות. אבל אני מבקשת להשאיר את העלויות שהיו בשנה שעברה פר יום טיול בכפולות של ימי טיול כמובן. אמרנו יומיים אז יומיים, שלושה אז שלושה. אבל אני חוששת שלא יתאפשר להם. זה לא מדובר בסכום גדול, מדובר פה בהפרש בין מאתיים שמונים או שלוש מאות שקלים. זה ההפרש. אני מציעה לחזור לשלוש מאות שקלים ולא להשאיר את זה במאתיים שמונים כפי שעשינו כמתחייב מהורדת עשרה אחוזים. אז זה באשר לטיולים, המספרים מצויים ואני מציעה, למרות המאתיים שמונים, להחזיר את זה למחיר הקודם, כי הורדנו יום טיול.

לגבי סל תרבות, אני חוזרת למעלה הטבלה, סל תרבות הורדנו בקדם יסודי, היה שמונים, ירד לשבעים ושתיים, הורדנו את העשרה אחוזים, ממאה לתשעים, בא-ה', בו' כנ"ל, ממאה לתשעים. מז' עד ח' מאה חמישים ירד למאה שלושים וחמש, זו פשוט הורדה של עשרה אחוזים, פה זה אפילו קצת יותר. בט' אני מציעה להשאיר את זה מאה חמישים. בי', יא', יש פה טעות אחת, זו הטעות היחידה, זה היה מאה שמונים ואני מבקשת, עשרה אחוזים, לא צריכים להוריד להם למאה חמישים. זה צריך לרדת במקסימום למאה ששים. זו פשוט טעות. ויב' כאמור מאה ששים. נכון, כתות ט' זה גם חטיבות עליונות, אבל אני אומרת בואו ניישר קו. ז', ח', ט', ז'-ח' ירד ממאה חמישים למאה שלושים וחמש, זה עשרה אחוז. יש טעות בחישוב בי', יא', כשהיה מאה שמונים, הורדנו בטעות למאה חמישים, זה לא נכון, זה צריך לרדת למאה ששים כמו יב'. השאלה נשאלת לגבי ט', פשוט בשביל הדיפרנציאציה אמרתי נוריד אותם למאה חמישים. כלומר בתוך חטיבת הביניים ז'-ח', מאה שלושים וחמש, ט' מאה חמישים, י' עד יב' מאה ששים.

אני רק טענתי שביב' צריך להיות פחות מי' עד יא' כי יב' לומדים חצי שנה אז הכי הגיוני לתת להם פחות סל תרבות ולא יותר. הם לומדים חצי שנה. אני הייתי עושה הפוך.

הורדנו להם את העשרה אחוזים. אני מציעה להשאיר את זה. כי יש להם אופי אחר של פעילויות בסל תרבות. לא לוקחים אותם להצגת ילדים שעולה זיל הזול.

מסיבות סיום, אנחנו ביטלנו מסיבות בכלל לשכבות, למעט שכבות לימוד מסיימות, וזה אומר שמסיבת סיום תהיה בקדם יסודי, גן הילדים, ירד מששים לחמישים וארבע. בכתות ו' ממאה ששים וחמש למאה חמישים. בכתות ח' שמסיימות, אלה שאינן מחוטבות, זה ירד ממאתיים שמונים למאתיים חמישים. כנ"ל בכתות ט' בחטיבות עצמאיות, שמסיימים שם, ממאתיים שמונים למאתיים חמישים. ביב' ממאתיים שמונים למאתיים חמישים.

זאת אומרת מה שכתבת מאתיים חמישים זה רק במקומות מסיימים.

מסיבות כיתתיות שמונה שקלים למסיבת סיום אני מבקשת לא לגעת. זה שמונה שקלים למסיבה, הגבלנו את זה לשלוש מסיבות לשנה, לפי חגים.

השאלת ספרי לימוד, אין פה, זה עניין של אגרה שאנחנו מסבסדים חלק ניכר ממנה, אז הסיבסוד הוא מינימלי ולכן לא לגעת.

ארגון ההורים, אתם רוצים להוריד משקל וחצי לשקל,

השאלת ספרי לימוד, איך קבעתם את הסכומים האלה?

יש תחשיבים שלמים. אנחנו מימנו בין עשרים לעשרים וארבעה מליון. את היתרה שנדרשת לחדש ספרים כל שנה זה המינימום. אי אפשר. לא ניתן, לא יחודשו ספרים. זה חוסך להורים. הם לא הולכים לחנות הספרים וקונים באלפי שקלים. זה עולה לכל הורה, את משלמת מינימום אלף שקל כל שנה,

לא, אני מדברת על כתה ב', מאתיים שמונים שקל קניתי ספרים. וכאן כתוב מאתיים עשרים רק להשאלה. אני משאירה את הספר בבית ספר. חצי ממנו.

אין מפעל להשאלת ספרי לימוד. את כל שנה הולכת לחנות וקונה לפחות באלף שקלים ספרים.

לא נכון. לא בכתות היותר נמוכות. אני אתמול קניתי במאתיים שמונים ואחד שקלים. ספר אחד היה חסר. אז זה יעלה שלוש מאות עשרים שקל. לכתות ב'.

בכתות נמוכות אנחנו משתמשים בעיקר בחוברות שהן בלתי שמישות לאחים הקטנים. זה כותבים ונזרק. ככה זה בכתות הנמוכות. ופה אנחנו מסבסדים את זה, כל שנה נותנים חדש לגמרי לילדי כתות א', ב', ואפילו ג'. זה בהיקפים הרבה יותר גבוהים מזה. האמיני לי, כל אחד יאמר לך שזה יותר משתלם מלבטל שם את ההשאלה.

עכשיו ההשאלה היא רשות. להיפך, עוד יש לי רשימת המתנה שאני לא מסוגלת לתת, לרשויות ובתי ספר שמעוניינים להיכנס. כי העשרים ושניים מליון שלנו נגמרו.

אני מבינה שההבדל בין מאתיים עשרים למאתיים ששים וחמש נובע מהעובדה שאת אמרת עכשיו שרוב החוברות הן נזרקות אחרי השימוש.

נכון.

אבל, קודם כל צריך לחשוב גם על זה ואנחנו נקיים ישיבות על ספרים, נעשה דיונים נפרדים פה בוועדה על ספרי הלימוד, יש לי הרבה מה לומר בעניין הזה. יש אבל, מתוך העשרה ספרים שאתמול רכשתי בערך מחצית זה עבודה בתוך החוברת ומחצית אפשר להשתמש בזה שימוש חוזר. עדיין הפער בין מאתיים עשרים למאתיים ששים וחמש נראה לי פער קטן מידי בין כתה א', ב', ליב'.

אני הסברתי אותו, כי בכתות הגבוהות יותר, ג', ד', או ב', ג', ד', יש יותר ספרי לימוד שהם שמישים גם לכתות הנמוכות, בניגוד לכתות נמוכות כמו א' ששם כל המגוון "נזרק" וקונים חדש לגמרי את כל המכסה. שם הרוב זה חוברות.

בשנה שעברה בדפים הצהובים, בכתות א' עד ו' הסכום היה מאתיים וחמישה שקלים עד מאתיים עשרים כתקרה. מה פה, האם יש פה גם כן, זה טווח מחירים כזה בין מאתיים וחמישה למאתיים ועשרים, או שהקביעה היא מאתיים ועשרים. אז למה לא הולכים על סכום המינימום?

בשנה שעברה זה לא הוכח כמוצדק. כל המחירים הלכו מ-עד. דבר שהוא לא נכון לעשות, כי בפועל כולם לקחו את המחיר המקסימלי, כולל בהשאלת ספרי לימוד. זה המחיר שלקחו ובזה הם השתמשו והשביחו את המאגר בתוך בתי הספר. היום כשאנחנו עברנו לשיטה חדשה, שאין מ- ו-עד, לקחנו את הסכום המקסימלי והשארנו את הפרטים.

אבל אין כאן הפחתה, בספרי לימוד.

לא הפחתנו בכלל.

בפועל בתי ספר שנמצאים בפרוייקט חמש שנים ויותר צריכים תמיכה נוספת מהמשרד על מנת להישאר בפרוייקט. כי הספרים כל כך מתבלים שהם צריכים רכישה מרוכזת יותר גדולה.

לגבי בתי ספר שאין בהם השאלת ספרי לימוד, האם משרד החינוך מתכונן בעתיד לכל בתי הספר,

לצערי לא. היה לנו סכום מוגבל, עשרים ושניים מליון, חילקנו אותו, זו היתה יוזמה שלנו לצאת בקריאה לבתי הספר, פנינו לכולם, במעמד הסוציו-אקונומי הנמוך בלבד, ומי שפנה ראשון קיבל.

עוד הערה אחת למה שאמר ח"כ מגלי והבה, אני ביקשתי שיכינו רשימת בתי ספר, וזה יקרה בימים הקרובים, שפנו ולא נשאר תקציב לממן אותם, כדי לראות אם ניתן למצוא בכל זאת את המקורות התקציביים כדי לצרף אותם לפרוייקט.

גבירתי, אין בתי ספר כאלה, באחריות.

אני שמעתי שיש, כנראה שמספר קטן אולי, יכול להיות, אבל בסדר, אני פניתי לשאול, אם אין בתי ספר כאלה אז בסדר. עשינו דבר נוסף בשנה שעברה כבר, יצא בעצם, יכול בית ספר לפנות ולקנות רכישה מרוכזת, ספרים בהנחה מאוד משמעותית, על ידי פניה שלנו ברכישה מרוכזת. למעשה נעשה איזה שהוא מכרז על לרכישה מרוכזת אצל המו"לים. עכשיו כדי שיוכלו להשתתף בזה צריך בית ספר כולו לפנות, זה לא כל תלמיד בנפרד, זה הוא לא יכול לעשות. אם בית הספר מבצע רכישה מרוכזת ממילא הוא מוכר את זה לתלמידים ולהורים אחר כך במחיר מופחת. לצערנו רק בתי ספר מעטים הצטרפו לזה, משום שזה מטיל עוד בלבול מוח על המנהלים, ולכן רק בתי ספר מעטים הצטרפו. שוב, זה לא חובה, אנחנו יכולים לתת את השרות לבתי הספר, למי שרוצה, אבל זה גם כן, זה דבר שנעשה פעם ראשונה. לא היה מעולם דבר כזה.

אולי כדאי שוועד ההורים הארצי ירים את הכפפה וינסה לראות איך עושים, בית ספרית כמובן, כי כל בית ספר מלמד קצת אחרת, רכישה מרוכזת.

אני חושב שבנושא הזה יש תמימות דעים בינינו לבין משרד החינוך, בנושא השאלת ספרי הלימוד, התלונות שיש לנו הן יותר מופנות נגד מנהלי מוסדות החינוך שלא מרימים את הכפפה, והציפיות שלי היו ממנכ"לית המשרד לבצע את זה באכיפה וברגולציה בכל בתי הספר היסודיים.

אני הקראתי את המספרים, לעשות חישוב של הטורים יותר קל, אז אם היתה טעות חישוב אף אחד לא יכעס. בואו לא נהיה תמימים. ההפחתה היא קצת מעין הפחתה, משום שרצינו להגיע ללחץ יותר גדול, עכשיו אני אומרת לך, אתם תצטרכו, גם ההורים שעומדים וגם המנהלים וגם משרד החינוך, כשאתם הולכים לעשות מכרזים, לטיולים בעיקר, שזה תרבות, שזה עיקר הכסף, תצטרכו ללחוץ יותר על הספקים ולהסביר להם שהאלטרנטיבה היתה שהם לא יקבלו כלום. זאת היתה האלטרנטיבה, כפי שאתם יודעים מחברי כנסת אחרים שלא רצו לאשר בכלל את הנסיעות.

עוד מלה, אנחנו נתבקשנו להתחיל להתארגן לביטול תשלומי הורים. אני כתבתי מייד אחרי הישיבה הקודמת, בשבעה עשר לאוגוסט, מכתב לד"ר יוסי בכר, מנכ"ל משרד האוצר, למר אהרון אברמוביץ, מנכ"ל משרד המשפטים, מר גיורא רוזנטל, מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, הקמת צוות לביטול הדרגתי של תשלומי הורים בהתאם לכוונת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת לבטל באופן הדרגתי את תשלומי ההורים במערכת החינוך הנני מבקש להקים צוות בין משרדי בו יהיו חברים נציג משרד האוצר, משרד החינוך, משרד המשפטים, שלטון מקומי, נציג המנהלים, נציג ההורים ארצי. על הצוות יהיה להכין תכנית מפורטת הכוללת לוחות זמנים לביטול הדרגתי של תשלומי ההורים במערכת חינוך. אודה לכל אחד על קביעת נציג מטעמכם וכו'. זאת אומרת זה בהמשך לוועדת לנגרמן שנתבקשנו להתחיל לדון ולראות איך עושים את זה.

באמת תודה, זה חשוב מאוד.

אתמול ישבו אצלנו נציגי מרכז השלטון המקומי, ראשי הרשויות. צריך פשוט לדעת, אם אנחנו כרגע לא נאשר המשמעות היא שלא יהיו טיולים, לא יהיה סל תרבות, לא יקרה כלום במהלך השנה. אני אגיד עוד דבר, מכיוון שאנחנו עומדים ממש ימים אחדים לפני פתיחת שנת הלימודים אני רוצה לעשות מה שעשינו בשנה שעברה ולפני שנתיים, לראשונה, כי לא היה בעבר. אנחנו חילקנו באמצעות כל העיתונים, אגב משהו שלא עלה לנו בכלל, טבלת תשלומים שאושרה על ידי ועדת החינוך,

למה זה לא עלה לכם?

כי כל העיתונים עשו את זה ברצון, כרשות. ואנחנו למעשה נתנו לראשונה לכל אחד מההורים את האפשרות לעקוב ממש אחרי התשלומים שנדרשו על ידי הנהלת בית הספר, ולפקח בעצמו ולראות אם יש כאן חריגה. אנחנו מאוד היינו רוצים לעשות את זה גם השנה, עוד לפני החגים, כי עכשיו מתחילות לבוא דרישות התשלום לתלמידים ומייד לעשות את זה כולל מודעות בעיתונות כמובן ככל שנצטרך גם את זה. ולכן זה דחוף.

זה ברור.

גבירתי היושבת ראש, הכי גרוע זה לעסוק באשליה עצמית, ואם הייתי רוצה להחמיר הייתי אומר ברמייה עצמית. אני לא יודע, אני חושב שאני יכול לדבר גם בשם חבר הכנסת אורי אריאל מה היתה הכוונה המקורית שלנו, אבל אם יש לו הסתייגויות ממה שאני אומר אז הוא כאן והוא יסתייג. הכוונה המקורית שלנו היתה, ולכן גם תשלומי הורים לא אושרו בישיבה הקודמת, שתהיה הפחתה לקראת ביטול מוחלט של תשלומי הורים, כאשר הבקשה, הדרישה, התביעה שלנו היתה שמשרד החינוך כבר בישיבה הזו יגיש לנו תכנית, לא ועדה, גבירתי המנכ"לית, לא ועדה. ועדה זה בסדר, אתם יכולים למנות כל ועדה שאתם רוצים, אבל אנחנו ביקשנו, וזה שני דברים אחרים, אנחנו ביקשנו שמשרד החינוך יגיש לישיבה הזאת, ולכן דחינו את זה בשבוע, איך הוא רואה הפחתה, נדמה לי שנאמר במהלך חמש שנים, עד ביטול מוחלט של תשלומי הורים. צר לי לקבוע שהסדר כזה או טבלה כזו או התחייבות כזו מצד המשרד לא קיבלנו.

למה אני אומר אשליה עצמית או רמייה עצמית, אני אתן לכם דוגמא את העניין של הטיולים, ואנחנו הזהרנו כבר בישיבה הקודמת. אמרנו הרי אין בזה רבותא, אפשר לקצץ בעשרה אחוז, אפשר לקצץ בחמישים אחוז. הדוגמא המפורסמת שאני מביא תמיד זה דוגמת הסוס. נותנים לסוס פחות, פחות תבן, פחות שעורים. אז קיצצת בעשרה אחוז. הקיצוץ של יום, ההחלטות האלה תלושות לגמרי מן המציאות ואפילו מן המקום שבו אנחנו חיים. קיצוץ של יום זה אומר שאנחנו מוציאים את כל המקומות הרחוקים בארץ ממפת הטיולים. כי ביומיים גבירתי היושבת ראש, אני יודע כמה זה לוקח להגיע לקריית שמונה כפי שאני יודע כמה זה לוקח להגיע לאילת. יומיים אתה לא יוצא למקומות רחוקים. הנסיעה זה יום, זה הרי לא יומיים כי זה בסך הכל לילה אחד. צריך להיות גם אנשים מעשיים, לא רק לרמות את עצמנו ולשחק בניירות. הניירות צריכים לבטא מציאות, ולא להיפך, המציאות צריכה לבטא ניירות.

יש לך נתונים כמה בתי ספר עשו סיור,

בודאי, אני לא יודע נתונים, אני רק יודע שהגליל היה מלא טיולים, ואני יודע שאילת היה מקום מאוד מבוקש, אבל לא רק אילת, מצפה רמון מספיק לצורך העניין, גם צריך להכיר את הארץ. ולכן אלה החלטות נייר. ואנחנו קודם כל גורמים עוול גדול מאוד למקומות הרחוקים, שתמיד אנחנו נשבעים אמונים דווקא למקומות האלה, ומרגע שאנחנו נחליט אז בעצם אמרנו הם מחוץ לתחום, הם לא במפת הטיולים של ישראל.

אבל גבירתי היושבת ראש, אנחנו העלינו על מנהלי בתי הספר כל מיני חשדות, אמרנו הם גובים, לא גובים, הרי כל יום אנחנו מקבלים אלף ואחד מכתבים מאלף בתי ספר, שבכלל בין מה שאנחנו מחליטים לבין מה שקורה שם אין שום קשר. אבל לא רק מדובר במנהלים, שהם כשלעצמם מסכנים, מה אנחנו רוצים מהם. מדובר ברשויות מוסמכות של המדינה. הזכרתי קודם, בישיבה הקודמת, גבירתי המנכ"לית, את מקום העבודה הקודם שלך, מדובר ברשויות מוסמכות, לא במנהלים ולא בשום דבר. בשנת הלימודים הזאת שנפתחת בעוד שבוע עיריית תל אביב תשלם על הסעות שניתנו עד כה בחינם, אגב הכל אושר על ידי העירייה, בהפרשים בין המחירים ששולמו להסעות בשנה שעברה למחירים שישלמו ההורים בשנה הקרובה, ההפרשים יגיעו לעתים למאה ושבעה עשר אחוזים. אני זוכר גם את הקיצוץ, אני זוכר ששרת החינוך, כאשר היה הקיצוץ הראשון מתוך החמישה עשר, שרת החינוך, ואני מצטט, אם יש מישהו שמערער על זה אז אפשר לראות מראי מקומות, שרת החינוך אמרה שהיא לא תשלים עם שקל אחד קיצוץ במשרדה. בינתיים היא השלימה עם שלושה או ארבעה מיליארד שקל, אבל זה עניין של זכרונות, ואנחנו לא עוסקים עכשיו בענייני זכרונות.

מכל מקום אני שואל, נניח, יש פה רשימה, בבתי הספר תל-נורדאו, רמז, גבעת שלום, שורשים, גרס, יש פה תלמידי עציון, אגב הנפגעים העיקריים גבירתי, אם את רוצה לדעת, זה בתי הספר הדתיים בעיר, אני יכול לקרוא לך, יש פה רשימה, בתי הספר מוריה, מירון. אני שואל, מבחינתו של ההורה אין הבדל, מרצון, לא מרצון. בכלל בבית ספר אין דבר כזה שנקרא מרצון. מרגע שבית הספר מחליט לגבות, אז ההורים כבר לא בני חורין להחליט שהם לא משלמים. כי יש לחצים, על ההורים, על התלמידים, בין אם הלחצים הם מפורשים ובין אם המרומזים, אין בכלל מושג כזה של מרצון.

אני שואל גבירתי המנכ"לית, האם לאחר שנאשר, אני מקווה שלא נאשר, את מה שאנחנו מתבקשים היום לאשר, עיריית תל אביב תישלח אליה סיירת, יש לכם הרי סיירת, נכון, היא ממשיכה הסיירת, הרי זה כבר לא מנהל בית ספר, זו עירייה. עכשיו עם עיריית תל אביב, עיריית תל אביב היא לא הגרועה שבעיריות, למרות שהמנכ"לית עזבה שם, היא לא הגרועה. את יודעת מה זה אלף מאתיים שקל, זה מאה שקל נוספים בחודש. זה לא בחודש, כי שנת הלימודים היא לא שנים עשר חודש. זאת אומרת משלמים את זה בחודשים מסויימים יותר ויותר. אני שואל, האם העיריות, כל העיריות שגובות תשלומים כאלה ואחרים, מהסעות ועד כל דבר אחר, שהם לא במסגרת הטבלה, יקבלו מכתב אזהרה ממשרד החינוך, יוטלו על העיריות האלה סנקציות, העיריות האלה, הרשויות המקומיות האלה לא יקבלו את התקציבים הקבועים להם בתקציבו של משרד החינוך, הרי אנחנו יודעים שכל זה לא יקרה.

אני חושבת שהתקנות כאן אנחנו אישרנו עונות על השאלה שלך. יש פירוט מדוייק במה מותר ומה אסור. ואם מישהו רוצה לעבור על החוק הוא יכול לעשות את זה, אבל הוא עובר על החוק.

אכן גבירתי, לא מדובר במנהלים, הם יכולים והם יגבו_ _ _,

לפי איך שאני מבינה הם גם לא יכולים סתם ככה לקחת על הסעות. אסור להם. אם מישהו רוצה לעבור על החוק אני לא יכולה להכריח אותו לא. בסדר, נטפל בזה.

מאחר והכל משחק "בכאילו", ובנדמה לי, ואין שום קשר בין הדיון כאן לבין המציאות החיים כפי שאנחנו מכירים אותם, אנחנו מתוודעים אליה בהדרגה מיום ליום, אני חושב שכל זמן שהבקשה המשותפת שלנו, אם חבר הכנסת אריאל עדיין מחזיק בבקשתו, לקבל תכנית מסודרת ומחוייבות של משרד החינוך. זה לא קונץ להטיל את זה על ההורים, זה גם לא קונץ לקצץ לשני ימי טיול כדי שמטולה לא תישאר במפת הטיולים. זה אפשר לקחת נייר, אני מקצץ לך מייד בעשרים אחוז. אז מה, מה זה קשור. לכן אי אפשר להצביע בעד זה.

קודם כל להעיר לאדון כאן שאמר שאפשר לקחת מזה להצעות. מנהל מוסר דו"ח בסוף השנה כמה שילם ליום תיאטרון, כמה יום קולנוע, כמה טיול, ואי אפשר לקחת מהסכום הזה להשתמש בזה להסעות .

אמר חבר הכנסת שריד, המנהלים המסכנים. לדקה אחת אכן באמת חשבתי המנהלים המסכנים, ואני נזכרת שלוש שנים אחורה, מנהלי תל אביב העבירו עצומה, עירוני א', עירוני ד', עירוני ט', עירוני ב'-ג', העבירו עצומה שהולכים להשבית את בית הספר כי עדיין לא קיבלו מהכנסת, מוועדת החינוך של הכנסת, תשובה שהם יכולים לגבות תשלומי הורים. ואז הם אמרו אם כך בית הספר שלנו הולך להיות בית ספר שבו רק מלמדים תנ"ך, חשבון, אנגלית, אין כלום, אין מעבר לזה. אין תרבות, אין קונצרטים, אין קולנוע, ואז הילדים בסוף השנה אומרים איזה מן בית ספר זה, והרי השאיפה של כולנו שבתי הספר יהפכו לבתי חינוך, ולא רק בתי ספר שילמדו חומר. אז איך עושים את הדבר הזה. אכן מותר לנו לגבות רק עשרים ושמונה שקלים, זה התשלום חובה היחידי שיש, עשרים ושמונה שקלים. באמת השאר זה תשלומי רצון. וההורה מקבל הביתה מכתב בסוף הקיץ שהוא חייב לשלם עשרים ושמונה קלים והשאר תשלומי רצון. וזה לא לעג לרש תשלומי רצון. בבתי הספר אוספים בשבוע הראשון של הלימודים את הועד ההורים, נציגי כל הכתות, ומסבירים רבותי אם אתם רוצים שזה יהיה ככה, זה יכול להיות באמת רק הסכום הזה, ואז הילדים רק לומדים, ובתי הספר שלכם הם לא בתי חינוך, ואין להם מעבר לזה, כי אין מה לתת. אבל יחד עם ההורים, עם ועד ההורים, מחליטים מה רוצים שהילדים יחוו, איזה חוויות, איפה הם יהיו, איפה הם יסיירו, איזה תרבות. איזה חוויות. אנחנו רוצים מעבר, רוצים שהילדים יאהבו את בית הספר, לא יבואו רק ללמוד. ואז יחד עם ההורים בשבוע הראשון של הלימודים מחליטים על הסכומים, ואני שמחה לראות שהסכומים ירדו בעשרה אחוזים, מקווה שבשנה הבאה ירדו ונגיע למצב של ביטול הדרגתי של תשלומי ההורים.

אני זוכרת שדיברתי עם היושבת ראש שלנו כשהיא קיבלה את התפקיד שלה, והיא אמרה זה החלום שלי שיבוטלו התשלומים. זה חלום של כולנו. אבל אנחנו עדיין לא במצב כזה שאנחנו יכולים לבטל את התשלומים. אנחנו במצב שצריך להדק את החגורה ואין לנו ברירה. אז במקום שלושה ימים טיול, יומיים טיול. אין ברירה.

אפשר להגיע ביומיים גם למטולה. למי שדיבר על גיאוגרפיה, אני אראה לו את הדרך. גם למרגליות אפילו אפשר להגיע .

אני זוכרת שהגעתי עם כתה י' לצפת, כשירדנו מהאוטובוס בצפת כתה שלמה אז אומרת אחת התלמידות איזה מקום יפהפה, מלאת התפעלות מצפת, אז אמרתי פעם ראשונה שאת כאן, אני יודעת שהילדה הזאת נוסעת לחו"ל כל קיץ, אז היא אומרת כן, ילדה בת שש עשרה, פעם ראשונה היא בצפת. אז צריך לבדוק דברים לגופם.

עכשיו מה שחשוב להזכיר הוא, בשנה שעברה מאוד הקפדנו שתהיה סיירת שתבקר בבתי הספר והורים התלוננו עם גבו יותר מהסכומים האלה. וזה עבד טוב, והגיעו אלינו שמות של מנהלים שגבו יותר מהמותר. וזה נושא מאוד חשוב. ושהמחיר הוא אחיד ולא גובים יותר. זה המחיר, זה מה שאפשר לגבות, ונקווה שבהדרגה אנחנו גם נשתחרר מזה.

השאלה שעומדת בפנינו, מה שגילה אומרת, הרצון של כולנו שההורים לא ישלמו, איך עושים את זה? עכשיו את לא מציעה הצעה, את מתפללת. תראי, תפילה בעיני זה אחד הדברים היותר רצויים.

אני מציאותית.

בעיני תפילה זה הדבר הכי רציני. אתה לא מבין בדיוק איך זה מתחבר. את צריכה לתת תשובה, ח"כ פינקלשטיין, איך את עושה שתשלומי הורים לא יהיו. בסדר, לא בשנה הבאה, עוד שלוש שנים, שתהיה ירידה. אני פונה לשרה, אין פה ההתמודדות, אין פה הורדת ידיים, אין פה. כל הדברים האלה מבחינתי אין פה. יש פה ניסיון לעזור. אני שואל את כולנו, ואני פתוח לשמוע. עכשיו לא באים לפה היום, אחרי שזה עלה לפני שנה ושנתיים, זה כבר עשר שנים ככה, יכול להיות, לא הייתי פה לפני עשר שנים. לא באים ואומרים טוב, אנחנו נתחיל את התהליך, אלא אומרים OK, היה לחץ להוריד בעשרה אחוז. איך נוריד בעשרה אחוז, בניגוד למה שביקשנו, וזה זכותכם, זה בסדר, בניגוד למה שביקשנו מקצצים את השרות. לא מוזילים אותו, מקצצים אותו. זה לא העניין.

אני מציע לנסות להתאחד פה, אני פונה אליך, שרת החינוך, כמו שעשיתם בדו"ח דוברת, אני שמחתי, באוקטובר נדמה לי, אמרתם תאריך ברור, נביא הצעה, נעשה ככה, ועובדה, עד היום בנושא דו"ח דוברת עמדתם בתאריכים שאמרתם. שזה כפלא בעיני. אני מעריך את זה מאוד, באמת, זה לא דבר פשוט במקומותינו. אם אתן יכולות, את יכולה, להגיד, גם לא עכשיו, תגידי אבל שתביעי הצעה, בזמן סביר של שבועות, אני מבקש משרת החינוך, יש לה צוות מקצועי טוב, להביא הצעה, גם אם היא לא על דעת האוצר, אז תהיה לנו, יחד אתך, התמודדות מול האוצר. אני יודע שזה עולה הרבה כסף. איך עוד שנה מורידים מאתיים, שלוש מאות מליון שקל. אבל את הדיון לא עושים לא בעוד חצי שנה ולא בעוד שנה. עושים אותו בטווח של שבועות. מתחילים אותו, שייקח כמה סבבים של דיונים, ונגיע למסקנה. זה בעיני, בהנחה, אם השרה יכולה להתייחס לזה ויהיה דבר שמניח את דעתי, אני יכול להצביע בעד למרות שיש לי הערות.

אני הייתי שמחה מאוד לשמוע את השרה, כי אנחנו נעזור לה. בהחלט כן.

אני קודם כל מסכימה שאנחנו באותה סירה, אין כאן שני צדדים לאותו מיתרס. לא רק אנחנו ולא רק חברי הכנסת אלא גם המנהלים וגם ראשי הרשויות היו שמחים מאוד אם לא היה צריך לגבות. אף אחד לא רוצה להעיק על ההורים בעניין זה אין ודאי שום חילוקי דעות ושום מחלוקת בינינו. אז חוץ מאשר להתפלל ביתר דבקות אז אולי בכל זאת התפילה כן תענה,

על התפילה, אין בעיה, אני חשבתי שאמונה ותפילות זה לא דבר שצריך להצביע עליהם, זה כל אחד מהלב שלו, אבל אם אתה רוצה, נצביע.

המנכ"לית הודיעה כאן על הקמת ועדה משותפת. אנחנו נבקש, כפי שהיא אמרה, מכל הגופים המשתתפים בה, ארגון הורים, מנהלים וכו', לשלוח את הנציגים שלהם לוועדה, ואני מניחה שאפשר בתוך זמן לא רב, אני לא יודעת כרגע לנקוב בתאריך, אני יכולה להביא תאריך כזה כדי לבחון מה דרוש לצורך העניין לישיבת הוועדה הבאה או לשלוח את התאריך, אני לא רוצה סתם לנקוב תאריך באופן שהוא לא אחראי. גם כשנקבנו בתאריך של ועדת דוברת זה היה לאחר שאנחנו היינו מוכנים מאוד וידענו מה לוח הזמנים הנדרש ונעשה מאמץ לזה. כך שאני בהחלט נענית לאתגר וחושבת שהוא נכון.

ואני חוזרת למה שאמרתי בישיבה הקודמת שאנחנו חוזרים בסוף אוקטובר, באמצע אוקטובר לעבודה הרגילה, ואנחנו מקיימים לכשאפשר יהיה, בהקדם, סוף אוקטובר או תחילת נובמבר, אנחנו נקיים דיון בנושא הזה. ואנחנו נעזור להביא החלטות, ואנחנו ניקח את דו"ח לנגרמן ונלמד אותו בישיבות פה. נעשה את זה ישיבות לא בשביל הטלוויזיה, ישיבות עבודה כדי לקדם את העניין. נעשה את זה בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, עם הוועדה שתקום, ואני מאמינה שביחד, וכאן כן צריך אמונה אבל גם יכולת ביצוע, אנחנו נצליח לסלק את הגזירה הזאת. אבל זה תלוי באמת אם נעבוד ביחד, כולנו, כדי לעשות את זה. אני מצידי מתכוונת לבצע. ככל שאני יכולה.

ואני רוצה להגיד לכם משהו נוסף, יש לנו גם באמצע דיונים על התקציב, וכפי שאמר גפני, לא מוכרחים להצביע על דיוני התקציב. אז אם האוצר לא ילך אתנו על כל מיני מערכות שאנחנו רוצים לקדם בתחום החינוך אנחנו גם לא מוכרחים ללכת עם האוצר. מה קרה.

אני רוצה להעיר, כיוון שאנחנו כבר בדקה התשעים. אין שום הצדקה להשאיר את מנהלי בתי הספר בחוסר ודאות, את מנהלי המוסדות בחוסר ודאות, מספיק, פה זה לא הסתדרות המורים. אני מקודם רוצה להעיר על ההערה של כמה חברי כנסת, אנחנו מתוך אחריות פותחים את שנת הלימודים בראשון בחודש. לא בחוסר אחריות אלא בראשון לחודש. מתוך אחריות , אני חושב בכלל שאין שום הצדקה להשתמש בילדים כדי להשיג אמצעים. יש לנו מספיק כוח כדי להשיג.

דרך אגב, מה שיוסי אומר, הוא התפלמס על הנושא של ההסעות. לי יש עדיין מכתב התחייבות שלו, כממלא מקום יושב ראש מרכז השלטון המקומי, כשהוא היה שר החינוך, שהוא תוך ארבע שנים מוריד את ההשתתפות. כל שנה מאה מליון. אנחנו שלחנו מכתב בשבע בערב, בארבע אחר הצהריים, בארבע וחצי קיבלנו השנה אתם מקבלים מאה מליון, בשנה הבאה, תוך ארבע שנים, אז אינני מאמין בוועדות, מכיוון שבכנסת הזו יש כבר החלטה. עוד כאשר בורג היה יו"ר ועדת החינוך והוא החליט על ביטול תשלומי הורים, לבטל את זה בהדרגתיות. אין צורך בוועדה. אני חושב הכי תכליתי, במסגרת הדיונים על התקציב, להכניס את זה.

אני מסכימה אתך. תודה רבה.

קודם כל אנחנו מברכים את כל מי שרוצה לעזור לבטל את תשלומי ההורים, רק ההבדל הוא שאני כהן, כשאני מברך את העם אני מתכוון לזה, ואנחנו רואים את התוצאות בשטח. כרגע עומדת בפנינו הצעה שבעצם אין בה בכלל הפחתה. ואני אזכיר לכולכם למה. כולכם דנתם על הדף הראשון של ההצעה ולא שמתם לב שלהצעה הזאת יש עוד דף, שהעלות הכספית של הדף השני זה מיליארד פסיק אחד שקלים. אז אנחנו שואלים את עצמנו, אני מדבר על הדף של התל"ן, רכישה מרוכזת, תכפילו את המספרים, יש מליון שבע מאות תלמידים במדינת ישראל.

לכן אנחנו הכנו גם הצעה משלנו, היא נמצאת כאן, על שולחנך, מה שאנחנו מבקשים זה מספר דברים. אמרה כאן מקודם המנכ"לית שלמשל בכספי תל"ן משתמשים באבטחה. גם כתבתם את זה בהצעה.

אני לא אמרתי את זה, מה פתאום אמרתי דבר כזה, אמרתי אם יום הלימודים הוארך בזכות תל"ן,

לכן מה שאני מבקש זה כזה דבר, להוציא את התל"ן מתשלומי ההורים, לא לאשר לגבות תל"ן במסגרת תשלומי הורים מראש. להפריד זה אומר שזה לא יישלח להורה, לא יפורסם ולא יישלח. יפורסם התעריף המקסימלי והוא יישלח רק כנגד שובר חדש, שכל הורה ידע עבור מה הוא נדרש לשלם. זה דבר ראשון.

מה שהוא אומר שאי אפשר לגבות תל"ן שעוד לא הוחלט איזה שעות מקבלים תמורתם. אולי לא מקבלים כלום.

לא, אני מסכימה, זה צריך להיות בנפרד, אבל אי אפשר לא לשלוח את זה.

זה צריך להיות אחרי שמתחילה שנת הלימודים, להציע לכל הורה חוג לשחייה או חוג למקרמה או כל חוג אחר. זה לא בפועל כך.

זה יהיה בנפרד, וזה יהיה באותו יום. תראה, זה לא חלק מתשלומי ההורים. גם על פי חוק, אני אגלה לך סוד, זה לא חלק מתשלומי ההורים. על פי החוק הקיים אצלנו תשלומי ההורים זה מה שאנחנו הגדרנו תשלומי חובה, תשלומי רשות, ומה שאנחנו עכשיו מגדירים לפי ההסכמה בינינו רכישה מרוכזת. זה תשלומי ההורים כרגע וזה מה שיפורסם בצהוב הזה. אם בית ספר רוצה תל"ן ואם הוא רוצה דברים נוספים, זה לחוד.

מה שאנחנו מבקשים שזה לא יישלח מראש לגבייה, כל זמן שהורה לא יידע בעבור מה הוא נדרש לשלם פיזית.

אני מסכימה אתך, אי אפשר לגבות לפני שמחליטים,

אין מצב שישלחו לך גלובלית תל"ן, חייבים לכתוב על מה.

אם שולחים תל"ן לכל הורה והורה ולכל הורה יש תל"ן אחר, מה המשמעות של זה, שלא ניתן בתשלום הורים הפרטני הכוללני שמגיע כסטנדרט לאלף הורים בבית ספר לצרף תל"ן, כי אותו הורה לא יודע מה הוא נדרש לשלם ביום קבלתו. ואז מה קורה, אז בא מנהל ואומר הכנסת אישרה את זה, ואם אתה לא משלם אתה סרבן התשלום. את התופעה הזאת אני רוצה לשבור. ההצעה שלי לפתרון,

אנחנו נדרוש לכתוב את זה הכי ברור שאפשר. לשיטתך. זה יהיה כמו שאתה מבקש.

דבר שני, רצוי להפחית גם את התל"ן בעשרה אחוז. התל"ן מהווה שש מאות מליון שקל בשנה, הוא משמש ביותר ממחצית מבתי הספר ככסף להשלמת שעות שהמשרד מקצץ. לומדים בו מתמטיקה, לומדים שם אנגלית,

לפי הגדרת התל"ן על פי חוק לא יכולים ללמד בתל"ן מתמטיקה. אם עושים את זה עוברים על החוק. יש כאלה שגם עוברים באור אדום. אז מה.

דבר אחרון, אנחנו מבקשים להפחית את הסכומים גם בעשרה אחוז בתל"ן, והדבר האחרון זה רכישה מרוכזת או ציוד אישי, גם שם לא יכול להיות שנגיע לארבע מאות חמישים שקל לתלמיד ברכישה מרוכזת ומה שאני מבקש גם את זה להוציא מהטבלת תשלומים, משום שאם ההורה רוצה לרכוש לילדו איזה שהוא מוצרים או כל מיני שירותים הוא צריך לקבל לידיו דבר מפורט. תלבושת אחידה עשרה שקלים, עשרים שקלים. ולכן לא ניתן גם את זה לגבות על אותו טופס. צריך לעשות הפרדה, וגם שם ארבע מאות חמישים שקל לעל-יסודי זה פשוט סכום לא ריאלי. זה סכום של שלוש מאות מליון שקל בשנה, הוא לא ריאלי.

מה שאני מבקש, הרי יש זכות המידע והזכות ניתנת להורים לדעת גם מה משרד החינוך במדינת ישראל נותן לאותו תלמיד. לדוגמא יופיע עוד דף שיגיד שלתלמיד מגיע ארבעה שקלים שיחת טלפון בשנה שהמורה יכולה להתקשר אליו, מגיע לו ניירבשלושה שקלים בשנה, מגיע לו עבור חומרי צילום עשרה שקלים בשנה, מגיע לו עבור חומרי מלאכה שלושים שקלים בשנה. לא יכול להיות מצב כזה שהכסף הזה שאנחנו נשלם הוא יגיע למנהל בית הספר ומנהל בית הספר לא יקבל באותה רשות, וזה קורה בהמון רשויות, ודווקא בחלשות, ואיפה שהאוכלוסיה חלשה, לא מגיע כסף לאותם בתי ספר. אז אני מציע, יש זכות המידע, זה חוק שעבר בכנסת ישראל, מה הבעיה להציג עוד דף, שהתלמיד, שההורה, שאנחנו אזרחי מדינת ישראל נדע מה מגיע לכל תלמיד. דבר פשוט מאוד.

תתפלא אבל אני מסכימה אתך, אם כי כרגע זה לא בר ביצוע. אני רוצה לומר לך משהו, שנים אני מבקשת מהעירייה פירוט מה סל החינוך שהיא נותנת לכל תלמיד. אני עוד לא קיבלתי תשובה.

שמשרד החינוך ייתן ואנחנו בוועדי הורים נדע, זה משרד החינוך, זה ההורים משלמים ופה העירייה, אבל לא יכול להיות שהעירייה תשתמש בכסף של ההורים ושל משרד החינוך, ואיפה העירייה.

שקל וחצי לארגון הורים ארצי. מה שאני מבקש, דבר פשוט מאוד, מנהל בבית ספר סוגר את הכסף הזה, ממלא צ'ק, מעביר לארגון הורים ארצי. כמו שגובים מע"מ, גם את התשלום הזה גובים עבור ארגון המורים הארצי. נעביר אותו לארגון הורים ארצי. זה לא נעשה. אני מבקש שתינתן ההוראה הזאת.

אני מבקשת, אני אמרתי במפורש, אני לא מתכוונת לפתוח דיון שכולם ידברו מחדש. אי אפשר שכולם ידברו מחדש על כל הדברים שהתנהלו. אנחנו רוצים להתקדם. המנהלים, אם אפשר, בקיצור.

ב- 2005, האם המחשבים, החיבור לאינטרנט והשימוש והטיפול שלהם יכולים להחשב כתחליף לספר?

אני רוצה להוסיף לחוק דבר אחד, אני קיבלתי אתמול מכתב ממנהלי חטיבות ביניים שמועמדים לדין מאחר והם עברו את התקציב של הטלפונים. הם לא יודעים מה לעשות, העירייה תובעת מהם כסף, אין להם כסף.

אז שיפנו אלינו, נפנה אותם למשרד הפנים שיעביר את התשלומים. אני לא מוכנה לתת יד לזה שכספי ההורים ילכו לשכפול. לא יעלה על הדעת.

יש לי הצעת תיקון לסעיף של בריאות השן, שמקובלת על המנכ"לית, על היועצת, לחזור בנושא בריאות השן ליישום של שתי השורות של שנה שעברה. טיפול בסיסי יינתן חינם, טיפול מקיף שלושים שקל, כמו שציינתם פה. יש לזה חשיבות עצומה כי משרד הבריאות יצא עם מבצע בתחום הזה, שבעקבותיו מספר הרשויות שהתחילו לטפל בשיניים עלה. להזכירכם אנשים שמתגייסים לצה"ל בשנים האחרונות מספר החורים בשיניים עולה. ורוצים לטפל בזה.

אין בעיה, משרד החינוך קיבל.

הצעה שנייה, זה לפי מה שאת כיוונת לפני שניה, גבירתי היו"ר, השרה, אחד הדברים שאני אומר לך, קנית את לבי כשנכנסת בפעם הראשונה לתפקיד של שרת החינוך ואיך שבאת ודיברת אתנו ההורים על נושא של תשלומי הורים. היית השרה הראשונה שדיברה בגלוי על זה. עכשיו, לנו יש מצב בשטח שהוא בכיוון של מה שנאמר כאן הרגע. מנהלי בתי הספר אומרים לנו כזה דבר, הדף הזה, זה נכון, אבל אני צריך עוד כסף. מה שאני מבקש, אם אפשר לחשוב בכיוון שיו"ר הוועדה אמרה, שיהיה כתוב פה בסוף: מנהל בית ספר שלא, יעמוד לדין, בתוך שנת הלימודים. הוועדה תקבל דיווח עד סוף חודש מאי. שתי הערות קטנות. זה יוכיח לשטח שיש כאן כוונה רצינית.

אני אומר לכם עוד משהו, אם אתם חושבים שמנהלי בתי הספר נהנים לעשות את זה, או שהמורים, הם לא נהנים.

זה ברור. תודה רבה אדוני, שתי ההערות שלך נכונות, מקובלות ולעניין.

לאחר שניהלנו משא ומתן עם משרד החינוך במשך חודשים, והיה היגיון בדבר הזה, ואני לא רוצה לחזור עליו, והמשרד הלך לקראתנו בקטע הזה, אני כשקיבלתי את ההזמנה להיום ראיתי לצורך הצבעה בלבד, הבנתי שבאים, ומשלימים את ההצבעה על הקיים. אני רואה שזה לא קרה. בעיני חלה פה נסיגה מול הדברים שסיכמנו אז. אני לא רוצה להיכנס להרבה פרטים אבל כמה דברים.

נושא השכפולים, המשרד היום נותן תקציב לשכפולים, כל מי שמנהל פה בית ספר, וגילה גם את ניהלת בית ספר ואת יודעת מה כמות השכפולים שאנחנו היינו צריכים . ואי אפשר בתקציב הזה לתת את השיכפולים שאנחנו היום נותנים. אז זה נורא יפה לבוא ולהגיד לא גובים מההורים עבור תוספת השכפולים. מצויין. אז גם לא עושים. אין חוכמות.

ספרי עיון לספריה, לא יעלה על הדעת, היום בספריות כמו שיש לנו, גדולות ועשירות, זה ברוב בתי הספר, לא לחדש את המלאי ולדאוג לקנות כל פעם ספרים ולעשות שם מה שצריך. הילדים נוסעים לספריה אצלנו, וזה מרכז, פועל כל היום, גם אחרי הצהריים.

חסר לי מאוד העניין של סיורים חד יומיים. אנחנו מוציאים את התלמידים להרבה סיורים של יום אחד, סיורים חינוכיים ממדרגה ראשונה. גם טיול של יומיים זה כבר באמת המינימום. ואם לא ניתן גם אותו ונפרק את זה לשיעורים, אני רק מציין מה זה אומר, זה הכל.

הגלובליות של כל העניין הזה נותנת לי הרגשה, כמי שמנהל בית ספר רק עשרים וחמש שנה, אנחנו, ואני אמרתי את זה בישיבה הקודמת, אתם יודעים את זה, אנחנו מסבסדים הורים שלא יכולים, איך שהוא מסתדרים כל הזמן. ואני מאוד חושש שעכשיו יגיע רגע שאנחנו נצטרך להגיד להורה שלא יכול לשלם, אני לא יודע איזה מנהל יהיה לו את הכוח לעמוד מול ההורה,

אפשר גם במערכת הזאת למצוא את הדרך. תשמע, אנחנו כשאמרנו עשרה אחוז אמרנו שאלה שמספקים את הציוד ואת השירותים צריכים גם כן ללחוץ. וכל מוסד חינוכי צריך ללחוץ כך שיהיה את התקציב הזה.

הערה אחרונה, אין כאן התייחסות למגמות הייחודיות,

זו בעיה בפני עצמה.

ברורה, ואני מסכים לשאיפה של ההורים ושל חברי הכנסת ושל כולם להפחית עד למקסימום, עד לביטול של תשלומי ההורים. השאיפה הזאת מובנת ואנחנו מסכימים לה. מצד שני בית הספר לא יכול לתפקד ללא התשלומים האלה. היום בית הספר לא יכול להעניק, כפי שאת אמרת, את מה שהוא צריך לתת, את הערכים הנוספים ללא התשלום הזה. ואנחנו משקיעים פה מאמצים גדולים מאוד,

סליחה שאני עוצרת, בוא תעשה את זה בקיצור, כי כל הדברים האלה נאמרו ואנחנו חייבים לקצר ולסיים.

אני רק רוצה לשאול שאלת הבהרה, כי אני חי באיזה שהוא פרדוקס. מצד אחד אנחנו נלחמים פה להוריד עוד שקל ועוד שקל ועוד עשרה שקלים, ומצד שני עוברים למערכת חינוך של חמישה ימים בשבוע ואומרים שאם רוצים למלא תוכן את יום השישי ההורים ישלמו עבור זה. במלים אחרות מקצצים פה קצת בתשלומי הורים, ואומרים אם אתם רוצים פעילויות ביום השישי, חוץ מכתות א'-ג' תצטרכו לשלם והרבה מאוד כסף.

הכוונה היא שתלמידים שהולכים לחוגים בשאר ימות השבוע, שבגלל הארכה של שעה נוספת, ופינוי של יום שישי, את מה שהם בלאו הכי עשו אחרי הצהריים יעשו ביום שישי. זאת ההצעה. לא שתהיה עלות נוספת אלא שיהיה שינוי של סדר היום השבועי. זה הרעיון, למרות שכולנו שותפים לרצון שלך שלא תהיה עלות.

מי שלא ילך לחוגים לא יהיה לו.

אני מהמועצה לשלום הילד, אנחנו אמרנו לפני שנת הלימודים הקודמת, אנחנו אומרים גם עכשיו, אנחנו מבקשים שלא להסתפק בעלון הצהוב הזה שיצורף לעיתונים, זה שהוא יצורף לעיתונים זה עדיין לא מבטיח שהוא יגיע לכל ההורים. אנחנו מבקשים שמשרד החינוך יוציא חוזר מסודר שהוא החוזר שיופץ על ידי כל בתי הספר. היו כאן הרבה שאלות, אי בהירויות, הורים שאלו, משרד החינוך ענה כל מיני תשובות. הכל צריך להופיע בצורה מרוכזת בחוזר אחיד שיגיע לכולם.

אנחנו מבקשים ממשרד החינוך להוציא הוראות מפורטות למנהלי בתי הספר, גם להורים, טופס אחיד, כללים ברורים וגם איסורים ברורים. זאת אומרת שלא יהיה כאן ספק בכלל, מה אסור.

קודם כל אני רוצה לברך על המהפך מאתמול בלילה. אתמול בערב משרד החינוך חזר בו מהכוונה או מהעדפתו להטיל תשלום גלובלי. יש לי כמה הערות חשובות בדיוק בנושאים שהועלו פה. למשל צריך לדעת שבתוך השכל"ן שמשרד החינוך מעביר לתיכונים יש כסף לספרי עיון. השכל"ן שמועבר דרך הרשויות או הבעלויות, הוא שמיועד לספרי עיון בספריה.

הנושא של הרכישה המרוכזת באמת מופיע פה, אבל רק צריך להשלים כי הוא מופיע בחסר. כתוב רכישה מרוכזת ו/או רכישה מרוכזת של ציוד אישי.

זה רכישה מרוכזת של ציוד ו/או שרות לתלמיד. לא כמו שזה כתוב פה. הכוונה היא לתלמיד.

נקודה שלישית, שהיא החשובה ביותר, פה אני פונה לשרת החינוך. המורים נמצאים בין הפטיש לסדן. הם בעצם הקורבנות לפני שההורים הופכים להיות הקורבנות. הבעיה שמניעה את המנהלים, אני רק רוצה לתקן את מה שהוא אמר, זה היה בפתח תקווה, והבעיה היא שהמנהלים עשו שימוש בכספי ההורים בנזיל, כי העירייה לא העבירה כסף. בדיוק זה הנושא מול האוצר. משרד החינוך התחייב, בגיבוי של האוצר בזמנו, לממן במקום ההורים את התשלומים למלאכה, למעבדות, והוא וקיצץ חמישים אחוז. זו פגיעה ישירה בבתי הספר. אז לכן צריך לדרוש שהכסף יעבור ישירות לבתי הספר.

הערה אחרונה, הנושא של ביטוח תלמידים חייב טיפול יסודי, ומה שאני מציע בצורה קונקרטית זה שכל הרשויות הקטנות, צריך להבין, הרשויות הקטנות, המיעוטים, יישובי המצוקה, המושבים, משלמים כמעט חמישים אחוז יותר ביטוח תלמידים. יש לי פתרון קונקרטי. יש עמותת הנגב, עמותת הגליל, היישובים, כל היישובים הערביים, המושבים _ _ _,

אני ביקשתי מד"ר סמוכה לטפל ספציפית בנושא הביטוח. אני ביקשתי נתונים איך גובים, כמה עמלה החברה שמתפרנסת מזה מקבלת. את כל הנתונים. איזה עיר משלמת כמה. אני רוצה להגיד לכם שזו באמת שערורייה. לא יתכן שעיר קטנה תממן עיר גדולה, כי זה מה שקורה בפועל.

תודה רבה, אנחנו עכשיו עוברים להצבעה, ואני רוצה שיהיה ברור,

סליחה, אני רק אומר שכל ההערות שנאמרו כאן שלגביהם התחייבנו, אנחנו רשמנו אותם במהלך הדיון וגם אנחנו נעבור על הסטנוגרמה של ישיבת הוועדה לפני שאנחנו נוציא את ההנחיות באופן ברור, על פי מה שסוכם כאן וגם אותן הערות שאנחנו מקבלים על עצמנו.

אני מאוד מבקשת לראות את זה, כמו למשל שאני עצמי לא שמתי לב שלמרות שסיכמנו זה לא נכתב נכון. ודבר אחרון,

אני רוצה להציע הצעה להצבעה. ההצעה שלי היא הצעה שהצענו בישיבה הקודמת, שמשרד החינוך חייב להגיש לוועדה הצעה לביטול מוחלט של תשלומי ההורים בהדרגה תוך חמש שני, ואנחנו מצפים שההצעה הזו תבוא אל שולחן הוועדה לכל המאוחר בעוד חודש.

טוב, אם אתה מוכן לא להגביל את זה לחודש אני מוכנה להצטרף אליך. בהקדם האפשרי. וזה יהיה בתחילת המושב.

אין לי אמון כזה היום.

בהקדם האפשרי, בתחילת מושב החורף.

תחילת מושב החורף. חודש לאחר תחילת מושב החורף.

אני רוצה רק להעמיד הצעה_ _ _,

אם ההצעה שלך תתקבל ח"כ שריד האם אתה תתמוך בתשלומי ההורים כפי שמוצגים כאן כרגע?

אם ההצעה תנוסח כפי שאני ניסחתי אותה אני אתמוך, כי אנחנו רוצים את זה בהדרגה. אז אם אנחנו אומרים בהדרגה תוך חמש שנים אז אני אתמוך. אבל אני חוזר ומנסח כדי שלא תהיה אי הבנה, כי יש הרבה אי הבנות בזמן האחרון. משרד החינוך מתחייב להניח על שולחן הוועדה הצעה לביטול מוחלט של תשלומי הורים באופן הדרגתי,

אני מניח שהחומר קיים, בטח כבר יש את התכנית הזאת במשרד החינוך.

אני התחלתי לבטל, הביטול היחיד שהיה היה בזמני.

ואם משרד החינוך לא יביא בתקופה שתוגדר הצעה חלופית הוועדה בעצמה תגבש הצעת חוק שתציג את האלטרנטיבה. יש הצעה שכבר רצה באוויר שנה.

אני אגיד לך למה אני מתחייבת. שלפני הגשת התשלומים לשנה הבאה לאישור בוועדה אנחנו מתחייבים להביא את התכנית. לא נביא, לא תאשרו.

אנחנו נבקש, אני מוכנה ללכת ברוח הדברים, בתחילת מושב החורף להביא הצעה, אני חושבת שאם לא, אני רוצה קודם כל להצביע על התשלומים עצמם. לפי כל ההערות שאנחנו אמרנו כאן, וכל ההפחתות וההערות. מי בעד אישור תשלומי ההורים? שבעה בעד, שניים נגד.

עכשיו אנחנו מצביעים על ההצעה השניה, שאומרת שאנחנו, הוועדה דורשת ממשרד החינוך תכנית להפחתה הדרגתית, אני לא אומרת אם זה שלוש שנים ולא חמש, לביטול הדרגתי של תשלומי ההורים, הצעה שתובא לדיוני ועדת החינוך בתחילת מושב החורף.

אני רוצה להציע הצעה נגדית, משרד החינוך מתחייב להביא תכנית להפחתת תשלומי הורים בתוך חמש שנים, עד לביטולם המלא, עד שנת הלימודים הבאה, מועד הגשת תשלומי ההורים. אני לא מוכנה להתחייב לתחילת מושב החורף, אני יודעת שחבר הכנסת שריד הוא מאוד מוכשר, ואני פחות מוכשרת, אז זה בטח ייקח לי עוד זמן.

כן, אבל אנחנו לא יכולים לדחות את זה עד אוגוסט.

לא עד אוגוסט. עד פסח.

לא יאוחר ממרץ שנה הבאה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? תודה. מי בעד הצעתו של ח"כ שריד? שלושה. מי נגד? שישה. הישיבה ננעלה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30