כנסת פתוחה

חינוך-מדע - ב' - ביקור במרכז מדע רמון – המכון לחקר המדבר ע"ש יעקב בלאושטיין

ועדת החינוך והתרבות וועדת המדע והטכנולוגיה 2
25/7/2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 288
מישיבת ועדת החינוך והתרבות

פרוטוקול מס' 98
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

‏יום ראשון, ז' באב התשס"ד (‏25 ביולי, 2004), שעה 15:20

1. ביקור במרכז מדע רמון – המכון לחקר המדבר ע"ש יעקב בלאושטיין

חברי הוועדה: מל פולישוק-בלוך – היו"ר

אורה קרן - מפקחת על המדעים, מחוז דרום, משרד החינוך, התרבות והספורט
ד"ר ישראל זיידרמן - יו"ר איגוד סגל המחקר
ד"ר בוריס קרסנוב - מנהל אקדמי של מרכז מדע רמון, אוניברסיטת בן גוריון
אבי שושן - מנהל אדמיניסטרטיבי של מרכז מדע רמון
ד"ר יוסף פלכט - חוקר, מרכז מדע רמון
פרופ' עמנואל מזור - מכון וייצמן, מייסד מרכז מדע רמון
סמי שושן - ראש עיריית מצפה רמון
איציק זרגרי - יו"ר ועדת החינוך, עיריית מצפה רמון
עובד נור - מנהל בית-ספר שדה הר הנגב
שרה דורון
אראלה גולן
מילי מעין - עוזרת ליו"ר הוועדה חה"כ מל פולישוק-בלוך
דן דורון - עוזר ליו"ר הוועדה חה"כ מל פולישוק-בלוך

יהודית גידלי (מנהלת ועדת החינוך והתרבות)
ענת לוי (מנהלת ועדת המדע והטכנולוגיה)

רשמה: אירית שלהבת


ביקור במרכז מדע רמון – המכון לחקר המדבר ע"ש יעקב בלאושטיין

אני המנהל האקדמי העכשווי של מרכז מדע רמון. אני רוצה לתת את זכות הדיבור לאב המייסד של המקום הזה, פרופסור עמנואל מזור.

קודם כול, ברוכים הבאים. לפני 25 שנים רשות שמורות הטבע החליטה להכריז על שמורת הרמון. באופן יוצא דופן היה קשר ישיר בין ההנהלה של רשות שמורות הטבע לבין המדע. נכתבה תוכנית-אב שכללה קריית פארק ואכן נבנתה קריית הפארק, שהיא פרוזדור של המטיילים אל תוך השטח. ישר מהתחלה היה מדען של השמורה, גיאולוג של הפארק. כך היה במשך 6 שנים.

ואז משרד המדע, שהיה אחד השותפים, אמר: קראתי איזה תוכנית-אב למרכז מדע רמון, בואו נלך על זה. המועצה המקומית, רשות שמורות הטבע ומשרד המדע החליטו לקדם את זה ואז נפתח "מרכז מדע רמון".

באוניברסיטאות אנשים הולכים לחקור את הטבע בדרך כלל בחודשי החופש הגדול, אז הם באים ועושים מחנה של שבועים ושומעים הרצאות. אבל את השטח אתה צריך ללמוד טוב 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה, כל הזמן. כאן יש מרכז מחקר קדומני שבו החוקרים גרים במקום ותוך 10 דקות הם בשטח. כלומר, אם יש שיטפון או אם יש שרב או אם מגיע משהו הם מיד בשטח והם חוקרים את המקום. מרכז המדע רמון התחיל עם אנשים שגרו במקום.

בהתחלה היה דגש על גיאולוגיה וזה נמשך כך כמה שנים אך לאט-לאט בא מפנה והתחיל דגש על אקולוגיה. אנחנו רואים בהחלט באופן טבעי מאוד שאולי בעוד 6 שנים יהיה בכלל דגש אחר, כלומר זה פתוח.

הדברים שהוקמו במאגר הזה, בין מחקר ובין טבע וכן הלאה, הם מרכז המבקרים, שהיה לו בעבר גוון מאוד דידקטי וכעת חל בו שינוי מסוים; "יצירמון" – שהוא מקום אליו אנשים באים ויוצרים מחומרי המקום, בהשראת השטח, בהשראת הנוף, זה מין רב-שיח בין מדע ואמנות בסימן הטבע; "חי-רמון" שהוא גן אקולוגי יחיד בעולם. עשו כאן שחזור ובנו 6 גומחות אקולוגיות שונות. הביאו את כל הצמחים מהשטח והם נקלטו נהדר. בעלי החיים באו מעצמם ובפינות מחייה מסוימות רואים שם מקרוב את בעלי החיים הקטנים של המדבר. באות לכאן משפחות וקבוצות תלמידים ולומדות אקולוגיה מדברית בצורה יוצאת מן הכלל; ומרכז מדע רמון.

ברשותכם, אתן את רשות הדיבור למר בוריס קרסנוב.

הייתי רוצה להראות לכם פחות או יותר במה אנחנו עוסקים, ממש בקצרה ולא את כל הדברים. אנחנו רוצים לתת לכם תמונה כללית על מה שיש לנו כאן ומה שאנחנו עושים.

קודם כול, הסביבה שלנו. לא צריך להסביר הרבה שאנחנו נמצאים כאן על סף המכתש. המקום הזה הוא באמת ייחודי מאוד, לא רק בקנה מידה לאומי אלא גם בקנה מידה עולמי. זה אחד המכתשים הכי גדולים וזה נותן לו תכונות גיאולוגיות ייחודיות מאוד. אבל לא רק זה, זה גם נותן לו תכונות אקולוגיות ייחודיות מאוד.

אין לי הסבר למה זה קרה אבל מעניין שאזור המצוק של המכתש הוא גם אזור של גבול ביו-גיאוגרפי חד מאוד. קשה מאוד למצוא דבר דומה לזה בעולם. כולם יודעים שיש לנו בארץ איבוד משקעים בקו מאוד מאוד חד, אנחנו מאבדים בערך מילימטר משקעים פר קילומטר אורך ממטולה ועד אילת. באזור הזה רואים את המדרגה הכי חדה של מפל היובש הזה מפני שבאזור הזה יש לנו בערך 100 מילימטר משקעים בשנה ואילו מהאזור הזה והלאה – בערך 60 מילימטר. זאת אומרת, הפרש של 40%. לא קיים דבר דומה לזה בעולם.

פרט לעניינים התיאורטיים, אחת השאלות המעניינות היא שינויי אקלים גלובליים, המדבור וכל התהליכים המובילים לכך שהאקלים מתחיל להיות יותר ויותר חם. איפה אנחנו נרגיש את ההשפעה הכי חדה? קודם כול אנחנו נרגיש אותה כאן. לכך יש להוסיף שינויים של מדבור שמתרחשים היום בכל המדברים שנפגשים כאן, באזור שלנו. כל התהליכים של מדבור ממזרח למערב, ממערב למזרח ומדרום לצפון כולם נפגשים באזור הזה.

כמו שאתם יכולים לראות, המקום הזה נראה מדבר ריק לחלוטין אך למעשה יש בו מגוון ביולוגי גדול מאוד. יש כאן בעלי-חיים מעניינים מאוד. האזור הזה הוא חלק משמורת הטבע הכי גדולה בארץ.

כאן אתם יכולים לראות את ההבדל בין אזורים ביו-גיאוגרפיים ואת הגבול הביו-גיאוגרפי. זה אזור שחייב להיות רגיש מאוד גם לשינויים הגלובליים וגם לשינויים הקשורים לפעילות בני האדם.

הדבר הכי מעניין, ואני לא יודע למה זה קרה, האזור הזה של המכתש הוא ממש מודל קטן של כל מדבר הנגב. במרחקים קטנים מאוד ניתן למצוא כאן בתי גידול שאופייניים לכל מדבר הנגב, מה שפרופ' עמנואל מזור הגדיר בזמנו כמעבדת הטבע, כמו דגם.

הדבר הכי חשוב הוא כמובן כוח האדם. יש לנו 6 חוקרים פחות או יותר קבועים, אף על-פי שלאף אחד כאן אין קביעות. זה סיפור נפרד, כולם פה זמניים; יש לנו 5 מדענים נלווים שאנחנו עובדים איתם באופן קבוע; יש לנו 5 טכנאים; יש לנו מנהלן אחד; ברגע זה יש לנו 7 סטודנטים – 2 סטודנטים PhD ו-5 מסטרנטים; ויש לנו כבר 4 חודשים גם פוסט דוקטורנטית מצרפת. תסכימו אתי שפוסט דוקטורנטית מצרפת במצב הפוליטי הנוכחי זה דבר די נדיר ואצלנו דווקא יש והיא בא במיוחד אלינו, לא סתם לאיזו אוניברסיטה אלא במיוחד לעבוד אצלנו, ויכול להיות שאנחנו נקבל עוד פוסט דוקטורנטים מפולין שמגלים התעניינות.

כפי שראיתם בכניסה יש לנו מכלאות למכרסמים ויש לנו במעבדות חדרי חיות למכרסמים ולפרעושים. אם תרצו אני אוכל להראות לכם אותם בפועל, לא רק בתמונות. יש לנו מעבדה, שגם אותה אתם תוכלו לראות אחר-כך.

שני הכיוונים העיקריים של המחקר שלנו הם גיאולוגיה ואקולוגיה, שכל אחד מהם מתחלק לכיוונים יותר ספציפיים. אתם רואים את הדברים שאנחנו התחלנו לעסוק בהם לא מזמן יחסית: ארכיאולוגיה, חינוך סביבתי וניהול סביבתי, אם כי בדבר הזה יש קצת בעיות. היתה לנו כאן סטודנטית ישראלית שעשתה מסטר בניהול סביבתי ואני רציתי לשכנע אותה לעשות כאן גם דוקטורט אבל התברר שבחברות שעוסקות בניהול סביבתי משלמים הרבה יותר ממלגה של סטודנט דוקטורנט אז כמובן אנשים מעדיפים לבחור משהו שמשתלם להם יותר כלכלית.

נעבור לגיאולוגיה. מה שאתם רואים כאן זה מיפוי של הרוויון (Quarternary) במכתש הקטן ובמכתש הגדול. מר יוסף פלכט יהיה אתכם בשדה והוא יוכל להראות לכם בשטח את הטרסות. לפי ההרכב של הטרסות האלה ולפי הגיל שלהן הוא יכול לשחזר פערי אקלים, מה קרה בנגב המרכזי לפני מיליוני שנים, ומה שיותר מעניין – ב-10,000 השנים האחרונות.

זה דבר תיאורטי לחלוטין אבל יש כאן גם עניינים פרקטיים. הייתי רוצה להראות שכל העבודות שלנו הקשורות לתיאוריה הן גם אפליקטיביות. אין דבר כזה תיאוריה בשביל תיאוריה או מדע אפליקטיבי בשביל מדע אפליקטיבי. לפי דעתי דבר כזה פשוט לא קיים. אין בעיה תיאורטית שאי אפשר להעביר אותה לתחום הפרקטי, ולהיפך, אין מחקר פרקטי שלא מבוסס על תיאוריה.

זה בעצם אותו מיפוי של הסטרוקטורות הגיאולוגיות שמעיד על תהליכים מסוכנים בשפת המכתש. אפשר יהיה להשתמש בנתונים האלה אחר-כך כשתהיה איזה תוכנית לבנייה באזור הזה.

עוד מחקר שמקשר בין גיאולוגיה ואקולוגיה הוא מחקר של מר יואב אבני על תהליכי הבליה בנחלים. אתם יכולים לראות את ההבדל בין שתי התמונות האלה, מה קורה אחרי השיטפונות, שהמאסה יורדת באופן דרסטי מאוד. הבליה מתבטאת בכך שהערוצים האלה זזים באופן טבעי. איך ניתן להתגבר על הבעיה הזאת? בינתיים אנחנו לא יכולים להגיד. אנחנו יכולים רק לציין את הבעיה. אלה תהליכים טבעיים מסובכים מאוד ובינתיים האדם לא יכול לעשות שום דבר פרט אשר לנסות למנוע נזקים. המחקר הזה לפחות ירשה בעתיד למנוע בעיות הקשורות לדסטרוקציה של תבליט הנוף.

כמו שאתם יכולים לראות, אלה שדות החיטה של הבדואים, ושדות כאלה היו כאן עוד בתקופה הביזנטית. אחרי התהליכים האלה, שהכול נשטף עם המים, תראו מה נשאר בערוצים. אתם יכולים לראות מה קורה אחרי השיטפונות גם בדסטרוקציה של תשתיות. יכול להיות שבעקבות המחקר הזה תכנון אחר של עמודי חשמל ושל הכבישים יכול למנוע תמונות נוספות כאלה.

מחקרי האקולוגיה שאנחנו עושים מתחלקים לשני כיוונים: אקולוגיה של שמירת הטבע ופרזיטולוגיה אקולוגית.

אקולוגיה של שמירת הטבע – אחת הדוגמאות זה מיפוי של הביוטה של האזור הזה. לפי הניטור של החיפושיות, של הצמחייה ושל המכרסמים ניתן לעשות תחזית מה יכול לקרות עם הביוטה כולה. אי אפשר לנתח הכול באופן שגרתי אבל אפשר לקחת איזה סוג של חרקים ולפי השינויים בחרקים האלה לנתח מה יכול לקרות עם כל החי והצומח.

הנה מחקר מעניין מאוד, אנחנו מחפשים "נקודות חמות" – ריכוזים של מגוון המינים בנגב, כדי לדעת איך לתכנן שמורות טבע. זאת למשל אחת הדוגמאות על תפוצת מכרסמים. יש לנו 17 מיני מכרסמים בנגב המרכזי. אם אנחנו שמים בכמה מקומות מין אחד של מכרסמים ורואים על המפה את הנקודות האלה, אחר-כך אנחנו יכולים לאתר ולהגיד אילו גורמים בדיוק משפיעים על פיזור של מין כזה או אחר. אז אנחנו יכולים לבנות מודל רגרסיה לגבי המין הזה ולתת פרוגנוזה באילו מקומות בדיוק הוא יהיה בצפיפות הכי גדולה. באותו אופן ניתן לקחת את כל 17 המינים ובסופו של דבר אנחנו מקבלים מפה כזאת. כמו שאתם יכולים לראות, לפחות לגבי מכרסמים המקומות הכי רגישים הם המקומות האלה, אם כי לא דגמנו כאן, דגמנו רק בכמה מקומות מסביב.

לגבי פרזיטולוגיה אקולוגית – יש לנו כמה נושאים. כאן למשל אנחנו חקרנו למה טפילים – במקרה הזה פרעושים – הם ספציפיים לפונדקאי – במקרה הזה מכרסמים. כאן יש לנו שני מינים של מכרסמים שחיים באותו מקום (Acomys cahirinus ו-Gebillus dasyurus) ולכל אחד יש פרעוש משלו אם כי הם חיים ביחד. השאלה היא איך הפרעושים יודעים, אם הם יודעים בכלל, איך הם מסוגלים לבחור, אם בכלל הם מסוגלים לבחור. התברר שהחיות הקטנות האלה, בלי טיפת מוח בעצם, כן מסוגלות לבחור בפונדקאי שלהן.

הנה התוצאות של הניסוי שאנחנו עשינו כאן. זה מבוך עם שני מכרסמים, שמים פרעוש ורואים לאן הוא הולך. כמו שאתם יכולים לראות כאן בתוצאות, הפרעוש בדרך כלל, עם טעויות פה ושם כמובן, בוחר את הפונדקאי שלו.

השאלה היא בשביל מה הוא צריך את זה? זה המספר הממוצע של ביצים שמטילה נקבה של פרעוש בפונדקאי אחד ובפונדקאי שני. כמו שאתם יכולים לראות, הוא בוחר נכון מפני שבפונדקאי שלו ייצור הביצים שלו הוא הכי גבוה. במקרה הזה הפרעוש נמשך לפונדקאי שלו על-פי הריח. יכולים להיות כל מיני דברים, כמו תזוזה וייצור החום ופחמן דו-חמצני אבל כפי שאנחנו יודעים זה כנראה הריח. השאלה היא איך הוא מסוגל לעשות תהליך של אנליזה במוח הקטן שלו אבל עובדה, הוא כן מסוגל.

לא סתם הפרעוש בוחר את הפונדקאי שלו אלא הוא גם משפיע על הפונדקאי הזה הכי פחות. אם הוא היה משפיע על הפונדקאי חזק מאוד זה לא היה טובתו מפני שאם הפונדקאי ימות גם הוא ימות. גם זה אקולוגיה בין הפרעוש והפונדקאי. כאשר הפרעוש נצמד לפונדקאי הספציפי שלו אין השפעה על האנרגטיקה וכשאנחנו שמים אותו על פונדקאי אחר, הנה ההבדל בין הקו הירוק לקו האדום.

מה הפרעוש נותן למכרסם?

הוא לא נותן לו שום דבר טוב. זה מערכת טפילות ולא מערכת סימביוטית אבל מערכת טפילות ביניים, זאת אומרת ידידותית יחסית.

הנה עוד דבר שקשור לפרעושים ולמכרסמים שהוא חשוב מאוד מבחינתי, אלה עבודות שאנחנו רק התחלנו ובעצם הפרסום הראשון יצא רק לפני שבועיים. זה קשור לתגובה אימונולוגית של פונדקאי לפרעוש. אנחנו בדקנו תגובה אימונית (חיסונית) של מכרסם לשלושה מיני פרעושים (Xenopsylla conformis, Xenopsylla ramesis ו-Synosternus cleopatrae) לפרעוש שהוא מכיר ולפרעוש שהוא לא מכיר. בצד שמאל אלה מכרסמים שחיים עם פרעושים כל החיים שלהם ואין כאן שום הפתעה, המכרסמים מראים לנו תגובה אימונית לא רק לשני הפרעושים האלה אלא גם לפרעוש שהם לא מכירים בגלל הדמיון במרכיבי הרוק של מינים שונים. אם המכרסם מחוסן לפרעוש אחד באופן אוטומטי הוא מחוסן לפרעוש אחר. המכרסמים האלה במעבדה לא הכירו פרעושים אף פעם בחייהם אבל האימהות שלהם הכירו וגם הם מחוסנים מלכתחילה מהפרעושים המוכרים.

החיות האלה נמצאות רק כאן? למה צריך לעשות את המחקר הזה כאן?

מפני שזה המודל הכי רחב, יש לנו מגוון של מכרסמים ומגוון של פרעושים, מגוון מהגבוהים ביותר בארץ.

וגם כי כאן נמצאו האנשים הנכונים.

זה נותן אפשרות לפתח חיסון נגד הפרעושים.

לגבי ארכיאולוגיה – מצאנו שההתיישבות באזור הזה של הנגב ב-10,000 השנים האחרונות היתה קבועה. על אף שהיו תקופות בצורת נוראיות, אנחנו לא יודעים איך הם הסתדרו אבל אנחנו כן יודעים שהם היו כאן.

אני לא ארחיב על החינוך הסביבתי, אני אתן 10 דקות למר איציק זרגרי.

הדבר האחרון שאני רוצה לציין הוא ההישגים שלנו בקורסים בין-לאומיים שאנחנו מעבירים ובכל מיני הרצאות. אלה המענקים התחרותיים שקיבלנו ב-10 השנים האחרונות שהסתכמו בכ-8 מיליון שקלים. זה לא כולל תמיכה ולא כולל משכורות.

אלה מענקים ממקומות אחרים, לא מהארץ?

גם מהארץ וגם ממקומות אחרים.

זה מספר הפרסומים שלנו. אנחנו הגענו כבר ל-170 פרסומים, כולל שני ספרים. מי שרוצה מוזמן להסתכל עליהם, הם מונחים על השולחן.

תודה רבה.

תודה. את הגיאולוגיה נראה בשטח.

אני לא אגזול מזמנכם, אתם מאוד לחוצים אז אני אגיד שני משפטים על הרעיון שלנו ואחר-כך תראו את המצגת.

אני יושב-ראש ועדת החינוך של מועצת מצפה רמון. בחודשים האחרונים כשראש המועצה, מר סמי שושן, שנמצא כאן ואני נכנסנו לעבודה זיהינו כמה בעיות בנוגע לחינוך של בני הנוער של מצפה רמון. הנקודה המרכזית לדעתנו היא שהנוער שלנו לא יודע איפה הוא נמצא. הם יודעים שהם נמצאים במקום שקוראים לו מצפה רמון. חלקם לא יודעים אפילו מה יש מאחורי הטרסה הזאת שנקראת מכתש רמון, וגם אם הם ראו את זה מהמרפסת הם לא יודעים מה יש שם. אני מתמקד בשני נושאים ספציפיים: האקולוגיה והביולוגיה המדהימה שאנחנו נמצאים בתוכה.

בכובע השני שלי אני מנהל הישיבה התיכונית סביבתית כאן. התלמידים שלנו בכיתות י"א-י"ב מתחילים לעשות אקוטופים וביוטופים. אנחנו עושים את זה בשיתוף עם מרכז מדע רמון. זה עוד דבר שלא משתמשים בו מספיק. זאת אומרת, יש כאן הון אנושי והון מקומי שהוא ממש מפוספס.

הרעיון שלנו הוא להקים מרכז ללימודי הסביבה בשיתוף עם מרכז מדע רמון, עם גברת נועה אבריאל-אבני, שכרגע לא נמצאת כאן אבל היא אחת החוקרות במרכז מדע רמון, בשיתוף עם הקרן הקיימת לישראל ועם המועצה המקומית.

אתה רוצה להגיד שהתלמידים לא יורדים החל מגן הילדים פעם אחר פעם למכתש?

הם יורדים לשם מעט מאוד אבל לא מעמיקים, לומדים את זה בצורה שטחית מאוד, אם בכלל עושים את זה.

הרעיון שלנו הוא להקים מרכז פיתוח בר-קיימא במצפה רמון. זאת הדוגמה היחידה של מכתש שנמצא בנקודת ישוב. אין לנו דבר כזה במכתש הגדול.

(שקפים שהוצגו לנוכחים)

· תמיכה בפיתוח ידע מדעי ורב-תחומי לגבי היחסים בין האדם לסביבה בארץ המכתשים, כבסיס לממשק מיטבי של יחסים אלו.

· תמיכה בפיתוח מודעות ואחריות סביבתית בקרב תושבי ארץ המכתשים .

· תמיכה בפיתוח פיזי, כלכלי וחברתי בר-קיימא בארץ המכתשים.

· ייזום מחקרים רב-תחומיים בנושאי: אדם וסביבה בארץ המכתשים.

· פיתוח תכניות לימודים וסדנאות לימודיות, התומכות בפיתוח בר-קיימא – עבור מערכת החינוך.

· פיתוח מרכז הדגמה והתנסות באקולוגיה מעשית.

· פיתוח סמינרים לפרחי הוראה, מורים, סטודנטים, אנשי ממשק ואנשי תיירות אקולוגית, בנושאים הקשורים לפיתוח בר קיימא ולחינוך סביבתי.

· ייזום ופיתוח אירועים קהילתיים להעלאת המודעות הסביבתית בקרב תושבי ארץ המכתשים ולהעמקת האחריות והמעורבות.

פיתוח סמינרים – אנחנו ניסינו לעשות את זה במרכז השתלמויות, כשהגיעו אלינו מורים, מורי של"ח ומורים ללימודי הסביבה מכל הארץ ועשינו להם כאן השתלמויות. יש לנו את כל הכלים לעשות את זה, גם את ההון האנושי וגם את ההון המקומי.

מפתיע שעד היום לא עשו את זה.

יש פה במצפה רמון מכלול של גופים שכולם עוסקים בסביבה וטבע. המטרה שלנו היא לחבר את כולם.

(שקפים שהוצגו לנוכחים)

מרכז מדברי מקשר בין היוזמות השונות והופך אותן למשאב לפיתוח בר-קיימא.

דוגמאות למחקרי אדם-סביבה מרכז מדע רמון

· שנברוט גיאורגי ועמיתים מהמכון לחקר המדבר וממכללת קיי (2005-2008). מחקר תלת שנתי ובין-תחומי (אקולוגיה, תכנון עירוני, חברה וחינוך), לחקר יחסי אדם-סביבה במצפה רמון. הוגשה הצעה לקרן המו"פים של משרד המדע).

· גיצ'ואה מוזס (2000). השפעתה של בליית קרקע על התבססות אלות אטלנטיות בהר הנגב, על שרידותן ועל מצב המים בתוכן – בסיס ידע לממשק אקולוגי של שמורת הר הנגב

· אבני יואב (2002). התחתרות ערוצים וסחיפת קרקע כגורם עיקרי לתהליכי מדבור באזור הר הנגב.

· מזור עמנואל (1998). תכנון הנגב: שמורות סביבתיות, קומפלקסים עירוניים, אזורי ייצור ואזורים צבאיים מחוברות על ידי דרכי נוף.

אלה דוגמאות למחקרים שנעשו כאן.

דרך אגב, זה עבודה של הסטודנט המסטרנט שלנו מקניה.

זה חלק מתוכניות הלימודים. יש פה את "ארץ המדבר" – התלמידים של בית-ספר "השלום" במצפה רמון עשו ניסוי בסוכה במדבר, ניסוי של ניצול מי גשם. התוצאה היתה מדהימה והחבר'ה האלה רוצים כל הזמן להמשיך ולפתח את העיר שלהם בנושא אקולוגיה וסביבה.

(שקפים שהוצגו לנוכחים)

תיירות לומדת

סמינרים לפרחי הוראה, מורים, סטודנטים, אנשי ממשק ותיירנים

· מחקר פעולה כדרך לפיתוח אקטיביזם סביבתי

· חינוך סביבתי-עירוני

· האקוסיסטמה העירונית

· יהדות וסביבה

· למידה טבעית

· דמוקרטיה וסביבה

· חלון לגיאולוגיה

· אסטרונומיה

· אקולוגיה מעשית


אירועים קהילתיים

התרומה של מרכז "מדברי" למצפה רמון ולתושבי ארץ המכתשים

פרי שיתוף הפעולה בין מוסדות החינוך והמחקר בישוב, לבין גורמי התיירות השונים

· תמיכה בפיתוח בר-קיימא בארץ המכתשים

· בסיס ידע מדעי לניהול נבון של מערכות משולבות אדם-סביבה, בארץ ובעולם

מצפה רמון – שפע של יוזמות שהתפתחו בעשור האחרון

יוזמת מעו"ף מקשרת בין כל היוזמות והופכת אותן למשאב עבור מערכת החינוך לבניית מרכז חינוך סביבתי

· פיתוח תכניות לימודים וסדנאות ללמידה חוץ כיתתית

· אירועים יישוביים

· תיירות לומדת


תכניות לימודים

טיפוח אוריינות ומנהיגות סביבתית במערכת החינוך ובקהילה

חוגי טבע וחקלאות – קהילתיים

סדנאות סביבתיות – חקלאות טרסות, ניצול מי נגר לגינון, בנייה מדברית ובנייה בחומרים ממוחזרים, התקופה הישראלית הקדומה בנגב

רשת עבודות מחקר של תלמידים מכל "ארץ המכתשים" בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון.

אירועים יישוביים וארציים

· חג השבועות – חידוש ימינו כקדם: טיפוח גינות ירק בגנים ובבתי הספר והעלאת ביכורים

· "חג המכתש" – חג מיוחד לארץ המכתשים

· יום הניקיון העולמי - Clean up the world

· פסטיבל ג'אז ומוזיקה מדברית

· פסטיבל שירה מדברית

· סדנאות אמנות ופיסול סביבתי

· יובל למצפה רמון – אדם במדבר

מתי מתקיים "יום המכתש"? זה חל ביום קבוע בשנה?

חג המכתש זאת יוזמה שתלויה באוויר כבר מזה זמן.

השנה עשינו את זה בט"ו בשבט.

היתה יוזמה לעשות את "חג המכתשים". ומי יבוא לשם? הילדים שבמשך כל השנה עשו כאן סיור ומכירים את האזור יביאו כל שנה לפינה אחרת את ההורים ואת כל המשפחות ולאט-לאט אנשי דימונה יארחו את אנשי מצפה רמון וכדומה. במקביל לכך רוצים לעשות כאן את "יום הניקיון" ויכול להיות שתהיה גם צעדה שנתית.

בשנה שעברה עשינו את "יום הניקיון" והיה מחריד ומדהים לראות את כמויות הזבל שאספנו מתחת למרפסת של המכתש. היו שם שני מנופים, התלמידים שלנו עשו סנפלינג ואספו כמות אדירה של אשפה.

מה הסיכוי או נכון יותר הסיכון שייבנה כאן ישוב על מצוק המכתש?

זה אמור לקום על-יד ירוחם, סמוך למכתש הגדול, וכנראה שזה לא יהיה.

"תיירות לומדת" כמודל – את זה אנחנו מפעילים בבית-ספר "השלום" אצלנו.

יש במצפה רמון גם בית-ספר שדה. האם הוא פעיל?

כן. מנהל בית-ספר שדה נמצא אתנו כאן והוא ייצא אתכם לטיול ג'יפים.

(שקפים שהוצגו לנוכחים)

תיירות לומדת

הקריה התורנית, מרכז מדע רמון, מצפה הכוכבים, סמינרים למורים, פרחי הוראה סטודנטים ואנשי ממשק :
· חלון לגיאולוגיה

· האקוסיסטמה העירונית – דוגמת מצפה רמון

· מחקרי פעולה כדרך להעצמה של הלומד

· למידה טבעית

· יהדות וסביבה

· חינוך דמוקרטי וחינוך סביבתי

· אסטרונומיה

· תיירות אקולוגית


תכניות לשנה הבאה

· השתלמויות מורים ויצירת לובי של מורים בישוב

· המשך פיתוח תכניות לימודים – על בסיס ניסיון בשנים האחרונות ובשיתוף המורים

· הקמה של מרכז הדרכה אקולוגית – בשיתוף המתנ"ס

· פיתוח סמינרים של תיירות לומדת (תלמידים, מורים, פרחי הוראה, אנשי ממשק(

אנחנו מודים לכם מאוד.

הישיבה ננעלה בשעה 16:00


(מכאן יצאו הנוכחים לסיור במכתש רמון בהדרכת פרופ' עמנואל מזור)