כנסת פתוחה

שירותים רפואיים דחופים לילדים אחה"צ ובערב

5
הוועדה לזכויות הילד
25.10.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 87
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שני, י' חשוון התשס"ה (25 באוקטובר 2004), שעה 9:30

שירותים רפואיים דחופים לילדים אחה"צ ובערב

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור-היו"ר
יגאל יאסינוב
רן כהן

ד"ר מיקי דור שרותי רפואה, משרד הבריאות
ד"ר זאב חורב רכז רפואת ילדים בקהילה, שירותי בריאות כללית
ד"ר רפאל קיים קופת חולים לאומית
ד"ר יאיר עמית קופת חולים מכבי
ד"ר אודי הר-אבן קופת חולים מאוחדת
מוריה אשכנזי יו"ר חטיבת אחיות בריאות הציבור טיפות חלב כ"ס
נתן אפלבאום מרפאות ט.ר.ם
דניאל שוורצמן מרפאות ט.ר.ם
ד"ר נחום קובלסקי מרפאות ט.ר.ם

רחל סעדה

יפעת שפרכר























שירותים רפואיים דחופים לילדים אחר הצהריים ובערב

בוקר טוב. קראנו בדוח שקיבלנו מהמועצה לשלום הילד על כך שאחוז מאוד גדול של ילדים הולכים למיון בשעות אחר הצהרים והערב. קיבלנו דיווחים מהקופות השונות. רצינו לשמוע מה קורה. אני יכול לספר סיפור של חברה שהשבוע הבת שלה חזרה הביתה ב16:30 אחר הצהרים, לא הרגישה טוב, האמא לא היתה בבית, לכן היא התקשרה לקופת החולים שלה שאמרה לה ללכת למיון. שבועיים אחרי זה היא קיבלה חשבון של 500 שקל מהמיון. המטרה שלי היא להתמקד בשאלה הזאת, לא בשאלה של כלל השירותים.

במצב כזה לא מקבלים החזר?

לא. אם תקרא את הנייר אתה תראה באיזה תנאים מקבלים החזר. מקבלים החזר רק אם משהו נשבר, או שהיא מאושפזת אחרי זה.

מקבלים החזר רק אם בדיעבד זה היה מוצדק.

את זה לא יודעים עד שלא בודקים.

יש איזה שהוא בלבול לגבי תפקידו של חדר מיון. האמריקניים והאנגלים מגדירים את העניין כ emergency walk , לא כwalking clinic. זה הבדל גדול מאוד. ילדה בת 16 שיש לה כאב כזה או אחר לא אמורה להגיד לemergency, צריך למצוא לה פתרונות אחרים.

יש פה התייחסות לנושא טראומה. אנחנו רואים את העניין כחלק מבעיה יותר כוללת. המסמך מתייחס לתינוק עם 40 מעלות חום כדבר של טראומה. מבחינתנו זה דבר שמצריך פתרון 24 שעות ביממה.

החוק הגדיר את האחריות של קופות החולים, הוא לא הגביל את זה בשעות. מבחינתנו קופות החולים אחראיות על הטיפול הרפואי 24 שעות ביממה. אנחנו משיקולים כלכליים ומקצועיים לא מחייבים את הקופות להחזיק מרפאה פתוחה 24 שעות ביממה, אלא לתת פתרונות אחרי שעות העבודה. זכותה של הקופה להגיד שהפתרון שלה הוא בחדר מיון, אבל יש גם פתרונות טובים יותר.הפתרון של חדר מיון, שיכול להיות שבאותו זמן הוא עמוס כי היתה תאונת דרכים, הוא לא פתרון טוב. הפתרונות היותר טובים נמצאים במרפאות בקהילה, בין אם זה ארגון כמו ט.ר.ם, מר"מים למיניהם, ביקור רופא. כל הפתרונות בקהילה עדיפים על פני הפתרון של להגיע לחדר מיון. מי שמגיע לחדר מיון חייב להיבדק. לא משנה אם יש ביטוח, אין ביטוח, מי שמגיע חייב להיבדק ולקבל טיפול. זה משהו שאנחנו מאמינים בו מכל הלב.

אתם לא צריכים למצוא להם את הפתרונות, הם אלה שצריכים למצוא את הפתרונות.

נקבעו קריטריונים שעל פיהם אדם יכול לפנות לחדר מיון ללא הפניית רופא. נקבעו 11 קריטריונים שמכסים את כל הבעיות שלדעת מי שכתב אותם מחייבים פנייה ישירה לחדר מיון.

מי יודע את זה?

זה מפורסם בכניסה לכל המרפאות.

הייתי מספיק בחדר מיון עם חמשת בניי כדי לדעת מתי מקבלים החזר ומתי לא. אם חברי כנסת שמעורבים לא יודעים, אז אתם יכולים להניח שכלל הציבור לא יודע. אני מסכים שהולכים למיון כשיש מקרה חירום. מדוע אנשים אחר הצהרים ובערב הולכים למיון? כי הם לא יודעים שיש אלטרנטיבה. זה דבר שקורה במדינת ישראל הרבה יותר מאשר בכל מקום אחר בעולם. אנשים לא יודעים שיש מקום בקהילה בו הם יקבלו את הבדיקה הרצינית.

אני מסכים איתך שהקופות צריכות לעשות הרבה יותר על-מנת להביא לידיעת הציבור את הנושא הזה. הקופות, בוודאי גם המשרד, אינו מתנער מהעניין הזה. יש את מרכזי המידע של הקופות. מרכזי המידע של הקופות בנויים בצורה כזאת שאפשר להתקשר ולקבל את המידע על כל השירותים שפתוחים באותה שעה. בכללית מקובל שיש אחות שעובדת מול מחשב, שאומרת לאדם לפנות למיון ומעבירה התחייבות ישירות לחדר המיון.

אנשים יודעים על זה?

בכללית כן.

כמות הפניות למרכזים מדברת בעד עצמה. מדובר במאות אלפי פניות בשנה.

כשיש לך ילד מדמם אתה מגיב אחרת מאשר כשאתה מדמם.

יש שיקול דעת למנהל הרפואי. עדיין יש השתתפויות ויש הרבה מאוד כספים שהאנשים האלה צריכים לשלם. הלוואי ויכולנו לבטל את זה.

זאת בעיה אחרת.

מה קורה חוץ מ-11 המקרים שפונים לחדר מיון?

במקרה המינהלי יש שיקול דעת מסויים.

מה קורה כאשר צריך ללכת עם ילד לא באחד מ-11 המקרים שמורשים ללכת לחדר מיון, אלא..?

כל המקרים מורשים ללכת לחדר מיון, השאלה מה קורה אחר כך.

הבנתי שיש 11 מקרים שאיתם הולכים לחדר מיון. מה קורה עם כל שאר המקרים שהם לא כלולים ב-11 האלה?

11 המקרים האלה זה מקרים שבהם הפנייה לחדר מיון היא בלי הפנייה לרופא ובלי תשלום מיוחד. והיה ופונה ילד עם בעיה אחרת בלי הפניה מרופא, אז הוא מחוייב בתשלום מלא. התשלום המלא מורכב מאגרת מיון פלוס תוספת על כל מיני בירורים ובדיקות שנערכות לילד.

מינימום 500 שקל.

תלוי מה שהרופא בחדר מיון מחליט לבצע. אם הוא מחליט להסתפק בצילום..

התעריף אחיד.

מה עושים מהמקרה ה-12 והלאה? נשארים עם הילד בבית?

המטרה היא לפנות לאיזו שהיא אינסטנציה רפואית שעובדת בשעה הנחוצה. אם פונים לחדר מיון והסיבה מוצדקת אבל איננה כלולה ב-11 המקרים, אז המטופל מקבל את כל ההוצאות חוץ מאגרת המיון.

כמה זה אגרת מיון?

125 שקלים.

הרופא המינהלי יכול לשקול גם את זה לאשר.

זאת אומרת שאם יש לו מזל הוא משלם רק 125 שקלים, אבל אם הרופא לא מאשר לו הוא צריך לשלם את מלוא הסכום.

מה שאמרת מראה כמה שאנחנו לא יודעים, כי אפילו אתה אמרת בהתחלה שזה תלוי כמה טיפולים הוא מקבל, דבר שהוא לא נכון. גם אתה, שנמצא בראש המערכת ואחראי על רפואת ילדים בקהילה, היית צריך לבוא לישיבה כדי לשמוע מה המחיר של הדבר.לפני שבועיים הבן שלי נפל בחוג ג'ודו והיה חשש שנשבר לו עצם הבריח. המאמן הביא אותו למיון. במיון הם כמעט אמרו שמזל שאכן נשבר לו כי אחרת הוא היה צריך לשלם 500 שקל. 500 שקל בשביל אנשים זה הרבה מאוד כסף.

כמה סך הכל גובים בשנה עבור טיפולים כאלה לילדים? אם כל הדבר הזה עולה מיליון שקל בשנה, אז אפשר לחשוב שזה לא סכום גדול והמדינה יכולה להשתתף.

אנחנו לא דנים על הנקודה החשובה ביותר. הנקודה החשובה ביותר היא ליידע את הציבור לאן לפנות כדי לקבל את העזרה, לא לדון על אותם 500 שקל שאנחנו לא צריכים להגיע אליהם.

אתה צודק.

יש 200 אלף ביקורים לשנה של ילדים בחדרי מיון, שזה 100 מיליון שקל למערכת. אם נפתח את הכניסה לחדרי מיון ללא המגבלות המינהליות זה צפוי לגדול.

כמה מתוך ה-200 אלף ביקורים משלמים את ה-500 שקל?

כמה מקבלים בחזרה?

הערכה לא מבוססת היא של בין שליש לחצי.

האם זה נכון שמ-1 בלילה עד 6 בבוקר לא משלמים את מלוא הסכום? האם אתם חושבים שאדם שקורה לו משהו יכול לקבל את הטיפול הנאות בקהילה? אם אכן יש טיפול בקהילה, למה אנשים לא יודעים על זה? מה אתם יכולים לעשות כדי לשנות את המצב?

אתה הזכרת שהאחריות של הקופות היא של 24 שעות. אני רואה שלקופות יש היבט כלכלי וכדאי. אם פעם קופת החולים היתה פתוחה 5 ימים בשבוע גם אחר הצהרים, היום אתה רואה שהיא פתוחה בקושי פעמיים בשבוע. אם ילד נפצע או חזר מבית הספר פצוע, אין לו שום אפשרות אחרת מאשר להגיע למיון. דיברתם על מר"מ? מר"מ יש רק בערים הגדולות, אין את זה בפריפריה.

את אומרת שסגרו את קופות החולים אחר הצהרים מטעמים כלכליים?

זה עובדתית לא נכון.

אני בעצמי חברה בקופת חולים כללית. אם אני מחפשת את הסניף שלי בבני ברק, אז הוא פתוח ביום ראשון..

הסכמי העבודה שפעמיים בשבוע פתוח אחר הצהרים זה מלפני 30 שנה, זה לא השתנה.

זה לרעת המטופל.

כל אחד מדבר על המערכת שהוא מכיר. יש לזכור שהמערכות שונות.

אתה כמשרד הבריאות מכיר את כל המערכות.

ביישובים עירוניים יש מה שנקרא "מרכזי בריאות הילד", שהם במהותם מרפאות גדולות עם רופאים רבים שפתוחות לפחות 4 ימים בשבוע, כולל שעות אחר הצהרים. היום שסגור אחר הצהרים איננו חופף בכל המרפאות. אם מרפאה מסוימת סגורה ביום רביעי אחר הצהרים, אז במקום קרוב יש מרפאה שסגורה ביום שלישי אחר הצהרים.

אתה מדבר על מרכז מיוחד.

בערים הגדולות זה נותן פתרון.

מה קורה ביישובים המרוחקים? השירות לוקה בחסר. פעם נתתם את השירות 5 ימים בשבוע אחר הצהרים, היום אין. איזה מענה יש לך לחבר קופת חולים שגר בגולן ויש לו ביטוח מושלם? אדם בעין זיוון היה זקוק לביקור רופא. מאין הגיעה הרופאה? מצפת. איפה הם נפגשו? בקצרין. זה שירות?

אני מדבר על כלל השירותים של קופות החולים.אנחנו מדברים על שיש יותר מידי פניות למיון. כמה מרכזי בריאות לילד יש בארץ?

בסביבות 34.

הם פתוחים לפחות 4 ימים בשבוע ובמשך כל היום?

כן.

אנחנו ארץ קולטת עליה. יש לנו עליה מרוסיה ועליה מאתיופיה. שיחה 700-1 עולה כסף, שיחה 800-1 לא עולה כסף. בכללית מדברים ב-700-1 כשהכל בעברית. למה שלא יהיה ניתוב לרוסית, לאתיופית, לערבית?

לגבי אתיופית אני לא יודע.

אני חושבת שצריך לחשוב איך להקל על האנשים.

אין שפה אתיופית, יש אמהרית.

המידע בכתובים לא קיים בשום מקום. באף בית חולים לא ראיתי את אותם 11 קריטריונים מגבילים. כשהילד שלי נפצע אין לי ברירה אלא לרוץ לחדר מיון. אני מחפשת אלטרנטיבות. לפחות לגבי הכללית אין מענה. ההיבט כאן הוא כלכלי וכדאי. אתם סוגרים שירותים איך שנוח לכם. איפה שכדאי אתם ישנם, איפה שלא כדאי אתם מעבירים את השירות למקום אחר.

הייתי מחליף את המילה "כדאיות" במילה "יתכנות".

ביום ראשון מכינים בוועדת העבודה והרווחה הצעת חוק שלי ושל חבר הכנסת אריה אלדד, שמאפשרת למבוטחי קופות חולים לעבור מקופה לקופה כשהקופה שבה הם מבוטחים סוגרת שירות כלשהו באיזור מסויים.

אנחנו לא נדון בשירותי קופות החולים, כי זה לא קשור לדיון.

אני הגנתי על מה שהיא אמרה. נכון שזה לא קשור לדיון.

כולנו יודעים את זה. טוב שיש הצעת חוק כזאת. האם אתם סבורים שבשעות אחר הצהרים והערב יש כיסוי מספיק טוב בלי להגיע למיון? אם אתם סבורים שכן, למה אנשים לא יודעים מזה?

המרפאות לא פתוחות עד 17:30 אלא עד שעה 19:00. זה נותן מענה למקרים שאנחנו מדברים עליהם אחר הצהרים. חלק מסניפי הקופה החל משעה 19:00 עוברים להיות מוקדים. יש לנו דוגמאות כאלו בשכונות כמו גילה, פסגת זאב. אותם מקרים שנוצרת אצלם בעיה דחופה בשעות הערב, יכולים להגיע למוקדים האלה.

מי שכתב את הנייר הזה בטח בדק לפני עם הקופה.

זאת טעות שנפלה. אני יכול להבטיח שהמבוטחים יודעים היטב מתי הסניפים פתוחים. מענה נוסף שיש בערים הגדולות זה סניף מרכזי של הקופה, שמרחיב את שירותיו עד שעה 24:00. במסגרת הרחבת השירותים הזאת אנחנו נותנים מענה גם לבעיות ראשוניות כמו פציעות וטראומה. פרט לרופאים שנותנים את המענה הזה יש גם שירותי רנטגן, מעבדה, בית מרקחת. אם כבודו ממקד את הדיון בנושא של אלטרנטיבה לחדרי מיון, אז קופת חולים מאוחדת שמה לעצמה דגש להביא לידיעת מבוטחיה שיש אלטרנטיבה. האלטרנטיבה הזאת היא במסגרת הסניפים של הקופה. יש לציין שקופת חולים מאוחדת עובדת במתכונת של העסקת רופאים עצמאיים. חלק לא מבוטל מהרופאים האלה יושבים במרפאות עד שעות הערב המאוחרות ונותנים מענה לפציינטים שנתקלים בבעיה דחופה.

האם המרפאות של מאוחדת קיימות מחוץ לירושלים?

אני שמעתי את מה שאמרה מוריה לגבי ישובים מרוחקים. אני סבור שבישובים מרוחקים מגיעים להסדר עם איזה שהוא רופא תושב המקום או תושב של יישוב שכן.

או שאמור להיות תורן.

יש רופאים עצמאיים ביישובים שפונים אליהם גם בשעות לא קונבנציונאליות.

האם אתם מכוסים בכל הארץ?

זה לא קיים בכל מקום, אבל זה עיקרון ההפעלה. יש מוקד מרכזי שמקבל עד שעה 24:00, יש רופאים עצמאיים במרפאות, ויש גם התקשרות של ספקים כמו עם ט.ר.מ. בסופי שבוע ובחגים הקופה מנחה את מבוטחיה לפנות לט.ר.מ ולא לחדר מיון.

האם בישוב שאין רופא אתם סוגרים עם איזה שהוא גוף שיתן את השירות באותו מקום? הגוף צריך להגיע במיוחד לשם? איך זה מתבצע?

יש הרבה רופאים שמתגוררים ביישובים. השמות שלהם מפורסמים, השירותים שלהם מפורסמים. אנחנו מנחים את המבוטחים לפנות לאותם רופאים.

אולי יש מספר קטן של ישובים שאין שם פתרון.

הרושם שמצטייר הוא שיש דיס-קומוניקציה בין המבוטחים למתן השירותים. המצב הוא לא כזה.

אתה אומר שאתם מכוסים. איך יכול להיות שקיבלנו דיווחים על מספר כל כך גדול וחסר כל פרופורציה של ילדים שפונים למיון?

חבל שאין לנו נתונים סטטיסטיים. אם אנחנו מנתחים את המגמה בשנים האחרונות, אז אני לא חושב ששיעור הפניות לחדר מיון עלה. אני חושב שפתיחת שירות כמו ט.ר.מ דווקא צמצמה את שיעור הפניות לחדר מיון.

יש עליה מתמדת בפניות לחדרי מיון. כאשר פתחנו את ט.ר.מ ואת מר"מ בירושלים, הפניות למיון ירדו למשך חצי שנה עד שמונה חודשים.

זה עולה הרבה כסף. למה שלא תצאו במסע הסברה רציני?

"מכבי שירותי בריאות" יצאה במסע הסברה. מכבי מפיצה למבוטחיה אחת לרבעון עיתון שנקרא "מכביתון". ביותר מעיתון אחד ב-3 השנים האחרונות היו פרסומים בנושא רפואה דחופה, עם ההגדרות המיוחדות של אותן 11 מחלות שפטורות מתשלום פלוס הסבר מפורט על שירותים שקיימים בקהילה. אין "מכביתון" שבו לא מופיע נושא של מוקד הפניה הטלפוני. למרות זאת לא יורד מספר הפניות כי לא נעשה ניתוח מהותי מדוע אנשים פונים לחדר מיון.

אין ספק שאחת הסיבות שאנשים פונים לחדר מיון זה בגלל שהם לא יודעים על האלטרנטיבות. אם כל אמא היתה יודעת מה עושים במקרה שלילד קורה משהו, אני בטוח שהיא לא היתה פונה ישר לחדר מיון.

לכן ממשיכים לפרסם את זה כל הזמן.

האם עשיתם בדיקה אם האנשים שלכם יודעים?

כל הזמן עושים את הבדיקה הזאת, כי כל הזמן אנשים פונים לקבל החזרים מחדר מיון. על סמך התשובות שאנחנו מקבלים מאנשים אנחנו מפיקים לקחים.

לכל הקופות יש אינטרס מובהק לפרסם את זה. אפילו על האוטובוסים קופת חולים לאומית פירסמה שט.ר.מ זה חינם. אנחנו מעודדים אנשים ללכת למר"מים, ללכת לט.ר.מ. לפני שנתיים או שלוש משרד הבריאות יצא עם חוברת לכל מבוטח במדינת ישראל. היה כתוב שם את 11 הקריטריונים.

זה לא נמצא בתודעה של הישראלי.

השאלה היא איך להעביר את המידע יותר טוב.

יש אנשים שמומחים בזה.

ט.ר.מ עובד באזור ירושלים, מעלה אדומים, בית שמש ומודיעין. באזורים האלה היו כ- 125 אלף ביקורים. אני לא חושב שהציבור לא יודע שהוא יכול לבוא. יש ערים אחרות כמו באר-שבע או אשדוד שאין שם תשובה ולכן האנשים חייבים להגיע לחדר מיון. בט.ר.מ יש את כל השירותים שיש בחדר מיון, אם זה מעבדה מלאה, רנטגן, אולטרה-סאונד, אורטופד, גינקולוג. אנשים יודעים שאפשר לעשות את כל הטיפול אצלנו.

אולי אפשר להציע שיהיה מספר טלפון אחד בכל אזור ואזור כך שכל הקופות יוכלו להעביר אליו מידע לגבי האפשרויות לפנות.

נשמע רעיון טוב. זה מקובל?

כן, אבל שיהיו בכל המקומות.

לכל אחת מהקופות..

אני חושב שהפתרון הוא שכל אחד יוכל להתקשר לטלפון אחד.

אפשר לעשות 1101 מכבי, 1102 לאומית, 1103 וכו'. הרעיון של ט.ר.מ היה לבנות משהו שהוא בין הקופות לחדרי מיון. הגענו למצב שבירושלים אנחנו צריכים להיות פתוחים 24 שעות ביממה עם כל השירותים.יש לנו את המוקדים שלנו במודיעין, מעלה אדומים, בית שמש. אם מישהו בבית שמש צריך בדיקת אולטרה-סאונד מעבר ליכולת שלנו לתת לו, אנחנו מפנים אותו לירושלים. הרעיון הוא של שלבים. יש לנו שכבות של טיפול. צריך להתאים את השירות לכל מקום ומקום. אחד הרעיונות של ד"ר אפלבאום היה של מוקד אחד שנותן מענה לכל הקופות. אם יש לך בדיוק אותו דבר לכל קופה וקופה בנפרד, זה לאו דווקא הכי מתאים.

מה קורה אם יש מוקד בישוב כלשהו ששייך לקופה אחת? האם האדם שמבוטח בקופה אחרת וגר שם יכול לקבל טיפול? מה לגבי התשלום במקרה הזה?

אנחנו עומדים על זה שבמקומות שיש בהם שירות של קופה אחת יתנו שירותים לכל הקופות. יש הסדרים בין הקופות על החזרים כספיים. במקרה של מריבה מיוחדת זה מגיע אלי ואני מטפל. לאחרונה טיפלתי במקרה מקריית-ארבע.

את הדבר הזה צריכים לפרסם באותם יישובים ספציפיים, לא בכל היישובים. זה חלק מהעניין ההסברתי. אתם מפרסמים בחוברת עבת כרס שקשה להבין. אפשר לשלוח את אותו עלון הסברה מיוחד לאלה שיש להם ילדים.

הבעיה היא לא רק מידע. יש אנשים שאפילו אם הם יודעים על המוקדים הם מעדיפים ללכת למקום שיש לו את ההילה של הידע והפיקוד.

אני רוצה להתייחס לתאונות במערכת החינוך. אחיות בקושי מצויות בבתי הספר. שומר יש בשער ותודה לאל פיגועים לא היו בבתי ספר, אבל תאונות שחוזרות על עצמן יום יום ושעה שעה אין להן שום מענה.

האם כשקורה לילד משהו בבית ספר הנהלת בית הספר פונה למרפאת הילדים המקומית, או שהיא מביאה את הילד למיון?

הם יזעיקו את ההורים.

בתי הספר פתוחים בשעות שהמרפאות פתוחות.

זה ברור שכשאין אחות אין גם אפשרות לטפל. איך יכול להיות שט.ר.מ רק עובד בירושלים?

אנחנו חברה פרטית. יש לנו הסכמים עם כל הקופות .אנחנו מאוד רוצים להתפתח, זה רק עניין של זמן, צוות ויכולת.

הבעיה הגדולה היא הרופאים. הרופאים שמתאימים לעבודה הזאת אלה רופאים לרפואה דחופה. אין הרבה רופאים כאלה בארץ, זאת גם מומחיות שלא קיימת בארץ. הבעיה הגדולה שלנו היא רופאים. אם יהיו לנו 15 מומחים ברפואה דחופה שמוכנים לעבוד מחר בבוקר, אפשר יהיה לפתוח בכל עיר בארץ.

אני מניח שזה גם עניין של מדיניות.

רוב הרופאים בחדרי מיון לא מתאימים לעבוד אצלינו. התקשר אלינו בשבוע האחרון רופא. כששאלנו אותו במה הוא מתמחה, הוא אמר שהוא רופא פנימי. כששאלנו מה הוא יכול לעשות, הוא אמר שהוא יכול לטפל בכאבים בחזה, בדלקת ריאות, אבל בילד לא, לתפור גם לא ובחשש לשבר גם לא.

לפני שנים עבדתי בחברה שעוסקת בביקורי בית. לחברה הזאת יש הסכם עם הקופות לגבי ביקורים בבית הלקוח. בהתחלה השאיפה היתה להעסקה של רופאים מומחים בתחומים מסיימים. בגלל הקושי של החברה להשיג רופאים היא נאלצה להעסיק רופאים פחות מיומנים. השירות הזה לא תמיד משביע רצון. כשלאנשים יש את האופציה להשתמש בשירות של ביקור רופא או לפנות למיון, הם יעדיפו לפנות למיון.

הרופא הזה שמבקר בבית לא יגיע לכל בית בישראל.

הוא יגיע לכל בית.החברה פרוסה בכל רחבי הארץ.

לא נכון. תצא לפריפריה ותראה לאן מגיע אותו רופא.

ראינו בדיון שאין סיבה אובייקטיבית לכמויות הפניות שיש לחדר מיון. הייתי מציע למשרד הבריאות לעשות בדיקה כדי לדעת אם אנשים יודעים או לא יודעים. בהנחה שאנשים לא יודעים, אז צריך לשבת מחדש כדי לראות איך להגיע עם המידע הנכון לאנשים. שמענו פה הצעה שיהיה מוקד אחד. להכניס לתודעה זה דבר שלוקח זמן. עובדה שבירושלים הרבה אנשים שינו את דפוס ההתנהגות והם יודעים שהם הולכים לט.ר.מ. להכניס מספר טלפון כמוקד זה קמפיין די פשוט. אם יהיה גם מידע מספיק טוב דרך אחיות טיפת חלב..

אנחנו מעבירים קורסים של החייאה.

אני נוטה מאוד להמליץ על הסברה הרבה יותר אינטנסיבית. אני מבקש שתדווחו בחזרה לוועדה מה עשיתם בנידון. כמעט בכל ישיבה שאנחנו עוסקים בנושא של רפואה, אנחנו מגיעים למסקנה שהשירות לציבור בקהילה הוא שירות חשוב. לגבי צמצום שעות הפעילות של המרפאות ואי העסקת אחות בבית ספר הייתי מוציא מכתב.

זה מה שסלסלת הבריאות מאפשרת.

אנחנו לא אומרים את זה כלפי הקופות, אלא כלפי משרד הבריאות ומשרד האוצר.

אני חושב שלא יהיה רע להמליץ על הקמת מוקד טלפוני אחיד.

המלצנו את זה.

בעוד 10, 15 שנה יהיה חוסר ברופאים בארץ, צריך גם לטפל בעניין הזה.

יש צפי של יציאה לפנסיה של כמות גדולה של רופאים.

זה לא הנושא. רק 7% ממי שמתבקש להתקבל מתקבל. אם הייתם מגדילים את זה מ7%..

הכשרה של רופא עולה לנו 200 אלף דולר ל-7 שנים.

אם יהיו חסרים רופאים, זה יעלה יותר.

יש פוטנציאל בבתי ספר לאפשר הרבה יותר. כל העניין הוא כספי.

תודה רבה ,הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:45