ב' - הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ועדת חינוך)

5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
25.10.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 299
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
מיום שני, י' בחשוון התשס"ה ( 25 באוקטובר 2004), שעה: 11:00

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ועדת חינוך), התשס"ג-2003
(פ/1050) של חבר הכנסת חמי דורון וקבוצת חברי כנסת –
הכנה לקריאה ראשונה

חברי הוועדה: יורי שטרן – היו"ר
חמי דורון

עו"ד אביטל שטרנברג – משרד המשפטים

עו"ד שרה ליפשיץ – משרד הפנים

עו"ד מיכל סגל – משרד החינוך, התרבות והספורט
ד"ר יאיר סמוכה – סגן מנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך התרבות

עו"ד נועה בן אריה – מרכז השלטון המקומי

רוזלין גלסר – ארגון הורים ארצי למערכת החינוך בישראל

מעיין מזיג – מועצת התלמידים והנוער הארצית

מירי פרנקל שור

יפה שפירא

אושרה עצידה



הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ועדת חינוך), התשס"ג-2003
(פ/1050) של חבר הכנסת חמי דורון וקבוצת חברי כנסת – הכנה לקריאה ראשונה

שלום לכולם. על סדר היום הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ועדת החינוך), התשס"ג-2003 של חברי הכנסת: חמי דורון, רוני בריזון, רשף חן, אהוד רצאבי, ואילן שלגי.

אני לא הייתי נוכח בישיבה הקודמת, ולכן חברי הכנסת חמי דורון והיועצת המשפטית של הכנסת יעדכנו אותנו איפה עומד העניין.

אני לא יודע איזה גוף ביצע פה גיוס של אנשי ליכוד כדי להצביע כנגד הצעת החוק הזאת, ואז פשוט לא הבאנו אותה להצבעה.

חבר הכנסת דורון, היה איזשהו סיכום שאתה הקראת אותו בתחילת הישיבה ושדיברת עליו עם משרד החינוך ומשרד המשפטים בנוגע להוצאת חלק מהחברים שהוצעו בהצעת החוק, ושינוי ההרכב כך שהוא יתאם פחות או יותר את מה שמופיע בפקודת העיריות, ואז למעשה כאילו אין יותר התנגדויות או הסתייגויות להצעה. אבל, זה לא מופיע כרגע. אני לא יודעת איפה הדברים עומדים.

ישנם מכתבים שנכתבו בעקבות שיחות עם חבר הכנסת דורון. יש מכתב של דורית מורג ויש מכתב שלי. התעוררה מחלוקת לגבי טיבן של ההסכמות.

בהתאם להבנתנו היו הבנות לגבי חברי המועצה. יש כאן הרכב של חברי מועצה שלמיטב הבנתי מקובל גם על הממשלה וגם על המציע. ישנם עדיין דברים שנותרו פתוחים. אני מציעה שאני אקריא מהו כרגע הרכב המועצה שלמיטב הבנתי מקובל על כולם.

זהו השינוי מול הרשימה שהוצעה בהצעה.

בהסכמות שהיו אנחנו הסכמנו להוריד מספר גופים, ואנחנו הסכמנו להוריד מספר אנשים מתוך הגוף שמרכיב את הוועדה ועל זה היו הסכמות. למיטב זכרוני, היתה איזשהי בעיה עם נציגי הנוער שהיו פוליטיקאים לכל דבר ועניין.

יש לנו שתי הסתייגויות. הסתייגות ראשונה היא לגבי סעיף (6). אתם כתבתם יושב-ראש מועצת התלמידים העירונית, ואני רוצה להעמיד את הדברים על דיוקם. ישנה מועצת תלמידים וישנה מועצת הנוער והתלמידים וזהו אינו אותו גוף. מועצת הנוער והתלמידים היא גוף שהוא עליון למועצת התלמידים.

האם זהו גוף סטטוטורי?

האם זה קיים בכל עיר ועיר?

לא.

יש בכל בית ספר ובית ספר מועצת תלמידים. בכל רשות אמורה להיות מועצת תלמידים והנוער שבה יש נציגים ממועצות תלמידים מבתי ספר, מתנועות הנוער, מחוגי סיור, מכל פורום נוער שקיים בעיר שזה כל גופי הנוער בין אם זה מד"צים, מש"צים, וכו'.

האם זה מעוגן בחקיקה או בתקנות?

אני הבנתי שיש עניין לעגן את זה בחקיקה. זה עדיין לא מעוגן בחקיקה.

אנחנו לא יכולים לכלול בניסוחים של החוק גופים שאינם גופים סטטוטוריים. כלומר, גופים שלא מתקיימים מתוקף החוק או תקנות.

אני אסביר את הבעיה בעניין הזה. כשאתה מכניס רק יושב-ראש מועצת תלמידים עירונית, אתה שוכח את החינוך הבלתי פורמלי ולא יהיה לו קול בוועדה הזאת. אתה גם שוכח את הנוער שלא לומד, לתנועות הנוער לא יהיה קול.

את מנסה לפתוח עכשיו דיון שכבר היה בישיבה הקודמת. יושב-ראש הוועדה המשפטית שלכם יניב לוי בא עם הדר גריזים, והם קיבלו לחלוטין שהנציג בוועדת החינוך יהיה יושב-ראש מועצת התלמידים העירונית.

הצעת החוק קובעת ועדה שאמורה לקבוע קווי מדיניות כלליים בנושא החינוך כאשר בדרך הטבע מדובר על נושאי החינוך בבתי הספר, בגני הילדים, בבתי הספר התיכוניים. ועדת החינוך לא עוסקת בתנועות נוער. בכל הרשויות המקומיות יש ועדה לתנועת נוער.

זאת אומרת שאנחנו זונחים את החינוך בלתי פורמלי לחלוטין.

לא, מועצת התלמידים היא גוף מייצג. אני לא הולך לחפש היום נציג של איזשהו גוף ערטילאי שב-90% מהרשויות לא קיים.

לא, בוא נעמיד דברים על דיוקם. ברוב המוחלט של הרשויות הגוף המוכר הוא מועצת תלמידים ונוער.

מבחינת משרד הפנים ומשרד החינוך, מהו הגוף הסטטוטורי שמייצג את התלמידים?

אין גוף סטטוטורי שמייצג את התלמידים. מועצת התלמידים היא גוף שקיים, והחקיקה היחידה שמאזכרת את מועצת התלמידים היא חוק זכויות התלמיד. הוא לא מחייב הקמה של מועצת תלמידים בכל בית ספר או בכל רשות מקומית, אלא להיפך. הוא מוציא מהתחולה שלו את מוסדות החינוך הלא רשמיים, כך שבמוסדות החינוך הלא רשמיים שזה חלק גדול מבתי הספר, אין בכלל חובה להקים את מועצת התלמידים. אני לא מבינה אם יש מקום לוויכוח אם זה כן חינוך פורמלי או לא. בגלל שאין שום חובה חוקית ומועצת תלמידים זה לא איזה גוף שמחויב בחוק, אני לא רואה - - -

מועצת הנוער והתלמידים העירונית היא גוף עליון למועצת התלמידים. הוא גוף עליון יותר ומקיף יותר את כל ציבור הנוער. הוא יכול להשמיע גם את הקול הבלתי פורמלי בוועדה הזאת.

זאת נקודת מחלוקת אחת.

חולק עכשיו הנוסח שלדעתנו משקף את ההסכמות שהיו לממשלה ולחברי הכנסת דורון. אני מציעה שנתחיל לקרוא את הנוסח שחולק ונעיר הערות לגבי כל פיסקה ופיסקה.

"הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ועדת חינוך), התשס"ג-2003

1. בפקודת העיריות אחרי סעיף 149ח יבוא 149ט:

(א) המועצה תבחר ועדת חינוך קבועה שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות בתחומי החינוך, ולקיים מעקב על יישומן".

חבר הכנסת דורון, האם כוונתך במילים "לקיים מעקב על יישומן" זה רק לגבי הפעילות של ועדת החינוך, או לגבי כל הפעילות החינוכית שמתקיימת בעיר?

ברמה העקרונית, ועדת החינוך אמורה לבדוק כל דבר שקורה בתוך מערכת החינוך העירונית. מינהל החינוך או אגף החינוך קובע היום כל מיני דברים שקשורים באזורי רישום למשל. כל רשות מקומית קובעת לעצמה את הדברים, זה המדיניות. הוועדה הזאת בכל מצב היא ועדה מייעצת למועצה ולראש העיר. היא לא ועדה שיש לה say. זה לא כמו ועדת תכנון ובנייה שמה שהיא קובעת זה מה שצריך לבצע.

השאלה היא אחרת. השאלה היא, האם "לקיים מעקב על יישומן" זה רק לגבי תוכניות שהיא יוזמת ושהיא מתכננת ולראות האם זה מתבצע בשטח, או לקיים לפי מה שאני מבינה, זה גם כן על מערכת החינוך העירונית.

בהחלט.

אם כך, ההגדרה לא נכונה כי מפה יוצא שהיא עוקבת רק אחרי מה שהיא יוזמת.

נכון, לכן אני העלאתי את השאלה. אני מבינה שזה על מדיניות והפעילות החינוכית.

הנוסח המקורי אמר: "להתוות מדיניות חינוך העירונית, ולפקח על ביצוע התוכניות המאושרות". זה נוסח הרבה יותר רחב. אני לא יודע למה אתם צמצמתם?

זה הנוסח שאנחנו לא מסכימים לו משום שהוועדה הזאת צריכה להיות ועדה מייעצת בגלל ההרכב המיוחד שלה. היא לא יכולה להיות ועדה ביצועית. ברגע שאתה מוסיף את מה שאתה קראת כרגע תהיה לנו בעיה. אין לי בעיה שהיא תקיים מעקב על מדיניות החינוך העירונית ועל פעילות החינוך העירונית. אין לי בעיה עם קיום מעקב, יש לי בעיה עם התווית תוכניות.

למה שלא ייכתב מפורשות שזוהי ועדה מייעצת שתפקידה לדון במדיניות החינוך העירונית?

האם הכוונה לזה שתיבחר ועדה מייעצת קבועה לענייני חינוך?

כן.

מצידי שזה ייאמר.

סעיף 149 בפקודת העיריות מגדיר את כל הוועדות, וכל הוועדות שם הן ועדות מייעצות.

לא. ועדת הנחות היא לא ועדה מייעצת, ועדת מכרזים היא לא ועדה מייעצת.

ועדת מכרזים היא ועדה מייעצת. לראש הרשות יש זכות וטו מוחלטת על החלטה של ועדת מכרזים.

זה לא אומר שהיא ועדה מייעצת.

ככל שמדובר בוועדות שמורכבות כולן מנבחרי ציבור אין לנו בעיה שתהיה להם סמכות ביצועית. ברגע שאנחנו עושים מיקס והופכים את זה למעין דמוקרטיה ישירה שישנם שם נציגים - - -

אין לנו ויכוח.

חבר הכנסת דורון לא דורש שהוועדה הזאת תהיה ועדה מחליטה.

האם את רוצה לנסח את זה בכך שיהיה כתוב מלכתחילה שהמועצה תבחר ועדת חינוך קבועה שמתפקידה יהיה לייעץ ביוזמת תכנון פעילות?

אין לי בעיה. הניסוח שאנחנו בדרך כלל נוקטים בוועדות מהסוג הזה כמו שהיה בוועדה לעניין מעמד הילד, זה ליזום ולתכנן. מבחינתי אין לי קושי בעניין הזה, אין לי בעיה גם ניהול מעקב. אבל, לא מלל שמצביע על פעילות אקטיבית.

אז אין שום בעיה. אז שיהיה כתוב: לקיים מעקב על יישומן, ועל יישום תוכניות מערכת החינוך העירונית. הניסוח הזה פותר את הבעיה.

עו"ד בן אריה, האם זה מקובל עליכם?

כן, אין לנו התנגדות לנושא הזה.

עו"ד שטרנברג, האם יש בעיה עם מה שניסחתי עכשיו?

לא, מקסימום יהיה לנו צ'אנס לתקן בקריאה שנייה ושלישית.

"(ב) חברי המועצה יהיו -

(1) שבעה מחברי המועצה, ובהם ראש העירייה או ממלא מקומו, עליהם יחולו ההוראות
הכלליות בעניין הרכב ועדות החובה שבסעיף 150א..

הסיפא מיותרת משום שממילא סעיף 150א חל. לצורך ההבהרה כרגע זה נכון, אבל - - -

אני הייתי מבקש שהוא יישאר לאור העובדה שאני מכיר קצת מה קורה ברשויות.

חבר הכנסת דורון, סעיף 150א קיים בפקודת העיריות. אי אפשר להתעלם ממנו. זה ממש לא משנה אם אתה מאזכר אותו שמונה פעמים או רק שבע.

מה צריך לעשות חבר מועצה כשמתעלמים ממנו?

ללכת לבג"ץ.

ואז בג"ץ שם את זה בתור לעוד שנתיים, כי זה לא כל כך חשוב. בדיוק כמו שהוא מתנהג לסעיף 140א.

אבל, זה לא רלוונטי. תשאיר את זה לממונה על נוסח החוק.

" (2) נציגי מוסדות החינוך שבתחומי העירייה, מהם לפחות נציג אחד של בתי הספר
היסודיים, לפחות נציג אחד של חטיבות הביניים, ולפחות נציג אחד של בתי
בתי הספר התיכוניים".

לדעתי צריך להוריד את חטיבות הביניים? האם הורידו בכל המקומות?

לא.

יש מקומות שבהם יש חטיבות ביניים עצמאיות.

אז נשאיר את זה. במקום שלא יהיה נציג של חטיבות ביניים אז לא יהיה נציג. אני מניח שרוב בתי הספר יחזרו לשיטה הישנה של א'-ח', וט'-י"ב. תמשיכו לדפוק את המערכת עוד פעם בעוד איזשהו ניסיון מצחיק, כמו שעשיתם עם חטיבות הביניים שנכשלתם.

אפשר לכתוב כאן בנוסח יסודי ועל יסודי, ואז זה מכסה לך את הכול.

נכון, זה מה שהציע משרד החינוך.

אין לי בעיה.

האם המועצה בוחרת את נציגי בתי הספר?

לא.

אין טכניקת בחירה מפורשת, ואז אנחנו נשארים רק עם הרישא. השאלה היא, איך בוחרים את אותם נציגים?

איך ייבחר נציג בתי הספר? איך המועצה תבחר את נציג בתי הספר?

המועצה לא בוחרת את נציג בתי הספר. כל בתי הספר היסודיים הרי מאוגדים, ובכל רשות ובכל עיר יש את הוועד שהוא מאחד את כל בתי הספר.

בירושלים למשל, אין, כי בירושלים יש סקטורים.

ירושלים היא בעיה ייחודית.

החוק הזה יחול עליה.

בסדר, אבל ירושלים היא בעיה ייחודית, ויכול להיות שלירושלים צריך לתת פתרון מיוחד וצריך לחשוב עליו. אבל, אל תיקחו את המקרה ירושלים ותהפכו אותה לכול הארץ.

צריך להיות בחוק הזה מנגנון בחירה בין אם בתקנות של שר הפנים, ובין בדרך אחרת. אבל אי אפשר להשאיר אותו ככה.

אני מציע להפוך את מה שנכתב פה ולומר שנציג התלמידים ייבחר בין יושבי ראש של מועצות התלמידים של כלל בתי הספר בעיר לפי התקנות.

לא ניכנס לזה, אולי שמשרד החינוך יחליט.

צריך לתת סמכות למישהו להכריע.

אז אולי משרד החינוך יוציא הנחיה איך בוחרים את נציגי בתי הספר.

אפשר להוציא הנחיה בחוזר מנכ"ל, בשביל מה צריך חוק?

האם מועצת תלמידים קיימת בכל בית ספר, כולל בית ספר עצמאי? לא.

אבל, יוצא מחוק זכויות התלמיד שהמנהל צריך לעודד הקמת מועצה.

הוא לא חייב.

זה לא נכון, העניין הזה נמצא בתהליך של טיפול.

רבותיי, אנחנו חוזרים עכשיו בדיוק לאותו ויכוח.

אתה לא יכול לכתוב דברים שלא קיימים.

חבר הכנסת דורון, אתה לא יכול להשאיר את ההצעה הזאת בלי רגל. ההצעה הזאת תדדה.

למעשה, בסעיף (3) לא צריכה להיות בעיה כי יש ועד הורים עירוני.

בירושלים אין.

לפי מה שאת אומרת ירושלים היא מחוץ למדינת ישראל.

אני נציגה של ועד ההורים המחוזי בירושלים.

אביטל שטרנברג

האם אתם מאגדים את כולם?

לא בכל בית ספר יש ועד הורים.

עו"ד שטרנברג, אם החברים היקרים בבית ספר פלוני אלמוני ירצו לקחת חלק בוועדת החינוך, יתכבדו, יקימו ועד כמו שמקובל בכל רשתות החינוך, ויצטרפו למאה ה-21. אם רוצים להיות שקועים במאה ה-16 אז זו זכותם, ונציג שלהם לא יהיה חבר בוועד. בשביל בית ספר אחד שחי במאה ה-16 אני לא צריך לשנות חוק. עם כל הכבוד, מה שאת אומרת הוא פשוט לא הגיוני.

חבר הכנסת דורון, החוק הזה חייב לכלול מנגנון בחירה.

יש ועדי הורים ברוב בתי הספר, גם בעיר ירושלים. ברוב הרשויות יש ועד הורים עירוני שמקבל נציגים מכל אחד מהוועדים הבתי-ספריים. אם בירושלים רוצים לקחת חלק בנושא הזה, יתכבדו וינהגו כי שנוהגים בכל שטח מדינת ישראל. אני לא צריך להתאים חוק לגוף שהוא ממש אקסטריטוריאלי.

ההצעה כפי שהיא כרגע, היא לא שלמה.

אני מצטער, אבל אתם מתעלמים מהמציאות. הפתרון קיים במציאות.

אני מאמץ את הרעיון של חמי דורון, והחוק צריך להסדיר את זה כך שנציגי ההורים והתלמידים נבחרים בפורומים הרלוונטיים של ראשי ועדי הורים או של ראשי מועצות התלמידים. השר צריך להתקין תקנות איך עורכים את הבחירות האלה. זו תהיה זכותו של בית-הספר להחליט שהוא משתתף בחגיגה הזאת על-ידי קיום מועצת תלמידים וועד הורים. מי שלא עושה את זה לא יהיה שותף.

מנגנון הבחירות בוועדי הורים ובארגון ההורים המחוזי והארצי הוא שיש ארגון הורים מחוזי בירושלים, ויש בחירות.

האם הוא כולל את כל בתי הספר?

הוא כולל הזמנה לכול בית ספר שרוצה להצטרף. יש לנו בחירות פעם בשנה לבתי ספר ממלכתי וממלכתי דתי. החרדי לא כלול במנח"י. בארגון ההורים הארצי יש גם כן הזמנה לכול בית ספר שרוצה למנות ועד הורים, להצטרף לבחירות.

כולל החינוך העצמאי?

כן.

האם יש בתי ספר בחינוך העצמאי שכן עושים את זה?

כן.

זה לא המגזר החרדי.

המגזר חרדי לא נכנס לזה.

על שולחן הוועדה מונח נושא הוספת ועדה לעירייה שתפקידה מוגדר כאן בחוק. סעיף קטן (ב) מפרט את הרכב המועצה. אני לא חושבת שבפני הוועדה קיים מספיק מידע לגבי מועצות תלמידים, סוגי מועצות תלמידים, את מי זה מאגד, האם זה כן כולל את החינוך הלא פורמלי או לא, האם יש ועדי הורים או לא.

חבר הכנסת דורון מציע את ההרכב. אני חושבת שהמידע מצוי במשרד הרלוונטי. חבר הכנסת דורון, אנחנו רוצים לסייע לך כיוון שאנחנו רוצים שהמועצה תדע לפי פסקאות (1) עד (4) איך היא יכולה לבחור את הנציגים שלה. ההצעה שלי לא באה בשביל לסרבל את העניין ולא לפגוע בכל מיני מגזרים. בהתאגדות יש איזשהי אידיאולוגיה, ואני לא בטוחה שרק המגזר החרדי החליט מבחינה אידיאולוגית לא להתאגד. לכן אני חושבת שצריך שתהיינה הנחיות מנכ"ל מאוד מפורטות ומסודרות שבהן יש את כל המקרים האפשריים שכרגע אנחנו לא יכולים לפרוס ולתת להם פתרון, גם לגבי פיסקה (2) וגם לגבי פיסקה (4), ויכול להיות שגם לגבי פיסקה (3). הם צריכים להציע הנחיות בדיוק איך מגישים, בין אם זה על-ידי רשימות, בין אם זה על-ידי בחירות, על מנת שהמועצה תדע איך היא יכולה לבחור את המועמדים. למה יש התנגדות להצעה?

את אומרת לי: תוותר על כל אלה שהם מחוץ למערכת, תשאיר את הוועדה כוועדה שחבריה הם אך ורק חברי מועצת עיר, ואת כל היתר יזמינו כמשקיפים לוועדה, הם לא יהיו חברים.

לא, ממש לא.

את אומרת דבר שהולך לסרבל את המערכת בצורה מהותית. אם יהיו בוועדה רק חברי מועצת עיר אנחנו נרוויח את זה שזוהי אולי תהיה ועדה שיש לה גם כוח והיא תהיה לא רק ועדה מייעצת. זה יפתור את הבעיה לשלטון המקומי בכך שהם לא יצטרכו להתמודד עם כל מיני ועדי הורים.

חבר הכנסת דורון, זה רעיון מעניין, אבל זה לא הרעיון שמציעה היועצת המשפטית.

זה ממש לא מה שאני מציעה לך.

כן, זוהי המשמעות.

זו ממש לא המשמעות. מה שיקרה הוא שהמועצה לא תדע את מי היא צריכה לבחור. אנחנו מציעים לך איך יבואו אותם נציגים והמועמדים בפני חברי מועצת העיר. אנחנו אומרים לך, תהיה פעם אחת הנחיית מנכ"ל לקביעת נורמה, וזה ירוץ לך לאורך כל הדרך.

בחוזר מנכ"ל יש מידע מפורט איך בוחרים נציגות הורים כיתתית, בית-ספרית ועירונית. זה כתוב. זה כתוב גם בתקנון של ארגון הורים ארצי, וזה נקרא תקנון בחירת נציגות הורים מאי 2000. כתוב בפירוש איך בוחרים את האנשים האלה, ולכן אין בעיה לא עם מועצת תלמידים ולא עם ועד הורים. הבעיה היחידה היא נציג בתי הספר היסודיים והעל יסודיים אז או שאפשר להתקין תקנות או שאפשר להחליט שמנהלי בתי הספר היסודיים בוחרים את נציגם, ומנהלי בתי הספר - - -

זה בדיוק מה שאמרנו בישיבה הקודמת. דרך אגב, זה גם היה מקובל עליכם בישיבה הקודמת, עו"ד שטרנברג.

בישיבה הקודמת לא הייתי.

פקודת העיריות לא צריכה להיכנס ולדון איך בוחרים את הנציגים של בתי הספר העל יסודיים.

לא, זה לא מעניין אותי.

לכן אומר האדון שיש תקנות נציגות הורים ארצית, ויש הנחיות מנכ"ל לגבי מועצות תלמידים. הם יוסיפו רק הנחיות לגבי נציגים של יסודי ועל-יסודי.

עו"ד פרנקל שור, ככל שנאמר ברישא "המועצה תבחר", עדיין המועצה היא זו שבוחרת - - -

אבל, איך תבחרי את הנציגים? האם על-ידי רשימה, על-ידי זה שיביאו לך רשימות פרטניות?

אנחנו לא נסיים את הדיון הזה היום. אני רוצה לבקש בקשה ממשרד החינוך, משום שבראש ובראשונה זה משרד החינוך משום שהוא ממונה על ייצוג התלמידים וההורים במערכות השונות שלו.

לדעתי, זה מיותר. אתה סתם דוחה את זה.

אנחנו בכל מקרה לא מצביעים כעת כי הצעת החוק לא מוכנה בעיניי. לטובתך, אני לא רוצה להשאיר חקיקה שהיא לא ברורה. לכן אני מבקש לקבל התייחסות ממשרד החינוך לסוגיה הזאת, כאשר הוא מתבקש לבוא עם הצעה מפורטת. אתם לא צריכים לקבוע את המנגנון אלא איך אנחנו מנסחים את הסעיפים האלה בשביל לדאוג לייצוג של כל המערכות האלה גם של בתי הספר.

אני מבקש שזה יהיה לשבוע הבא. הצעת החוק הזאת היא כבר בת שנה.

אני לא מתחייב שזה יהיה בשבוע הבא, כי אני לא יודע מה יש לי בשבוע הבא.


משרד החינוך צריך לתת את דעתו גם לגבי אותן מערכות שאצלן אי קיומה של מועצת התלמידים או ועד הורים הוא עניין אידיאולוגי. המבנה שלהן לא מאפשר את זה, הן לא בנויות לכך, אבל הן חייבות להיות איכשהו מיוצגות בפורום שבוחר את הנציג. תחשבו על זה.

אין לנו מידע כזה.

אבל, הם לא רוצים להיות חלק מהציבור ומהעניין.

אני רוצה שהם יהיו חלק.

אתה לא יכול לחייב אותם.

אני לא יכול לחייב אותם, אבל אני יכול להציע להם מערכת.

מציעים להם, שולחים להם באופן קבוע הזמנות להשתתף, אבל הם לא רוצים. הם פשוט לא מכירים במדינת ישראל.

אני מכיר בהם. לכן אני מבקש לחשוב על השאלה איך אנחנו מביאים לידי כך שהפורום המצביע יאפשר גם ייצוג לאותם גורמים. אם הם לא ירצו לנצל את ההזדמנות הזאת - - -

אנחנו לא יודעים לעשות את זה.

למה אתם לא יודעים? תעשו קצת מחקר ותדברו עם ראשי החינוך החרדי, ותשאלו אותם.

האם צריך נציג של החינוך הממלכתי, הממלכתי דתי, והחרדי?

לדעתי, רצוי שלכל זרם תהיה אפשרות לייצג את עצמו בתוך הפורום הבוחר.

אם הוא מחליט שלא, אז לא.

אבל, אם אנחנו מראש דורשים ממנו את הייצוג בצורה שלא מקובלת עליו, אז זה לא יהיה. אני לא רוצה את זה. למשרד החינוך אין בעיה לבוא בדברים עם החינוך החרדי ולשאול אותם.

מה זאת אומרת שאין לי בעיה לבוא בדברים עם החינוך החרדי? מדובר בבתי ספר שהם פרטיים. אנחנו לא יכולים לחייב אותם להקים מועצות.

צריך להציע להם להשתתף, לא לחייב אותם להשתתף.

בדיוק, אתה מציע להם.

אבל, גם היום מציעים להם.

המנגנון חסר לך.

לא מדובר בשתי רשתות שאת ראשיהם אנחנו יכולים לזמן לישיבה כזאת. מדובר במאות של עמותות שמפעילות בתי ספר פרטים.

אני מסכים איתך במאה אחוז.

אתם מזמנים את בתי הספר, ואם הם רוצים הם באים, ואם הם לא רוצים הם לא באים. הם צריכים לעשות את השיקול שלהם. אבל עצם הדבר הוא שאתם נותנים להם את ההזדמנות לבוא ולקחת חלק.

אבל נותנים להם את ההזדמנות כאשר ועד ההורים העירוני עושה בחירות לוועד הורים.

זה לא נושא הדיון. נושא הדיון הוא חד מאוד, איך תוגש רשימה לחברי המועצה לבחור את הנציגים שאתה מבקש שיהיו חברי הוועדה בפיסקאות (1) עד (4). אנחנו מדברים על הליך הבחירה.

ארגון ההורים הוא לא גוף של משרד החינוך.

אני לא מבין מה הבעיה של משרד החינוך לתת את דעתו לנושא הזה הרי הוא זה שממונה.

לנו אין שום יכולת לחייב את בתי הספר.

אני לא מבקש מכם לחייב. אני מבקש מכם למצוא פורמולה שהיא כעיקרון מאפשרת להם להשתתף, בלי לחייב.

אנחנו לא יכולים לאפשר להם להשתתף, זה גוף שלא שייך לנו. ארגון ההורים הוא לא גוף שקשור למשרד החינוך.

אבל, אם יש הסדרה כלשהי לגבי ועד ההורים, זאת ההסדרה של משרד החינוך.

לא, זו הסדרה שאומרת איך היינו רוצים שהבחירות יערכו. אנחנו לא יכולים לחייב אותם. זה ארגון ההורים.

אתם אומרים משהו שיחסל את החוק הזה, האם אתם לא מבינים שהחוק שלעולם לא יגיע?

הישיבה הזאת נסתיימה.



הישיבה ננעלה בשעה 12:00.