ב' - שמאות של חברות הביטוח

2
ועדת הכלכלה
25.10.2004

הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 277
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י' בחשוון התשס"ה (25 באוקטובר 2004), שעה 10:30

שמאות של חברות הביטוח

חברי הוועדה: שאול שמחון– היו"ר
אליעזר כהן
משה כחלון

יואב בן אור– מנהל תחום בכיר ביטוח, אגף הפיקוח על הביטוח,
משרד האוצר
שי דגן – אגף הפיקוח על הביטוח, משרד האוצר
חוה בן ארי – מנהלת אגף רכב, משרד התחבורה
עו"ד אלעד בנבג'י –רשות ההגבלים העסקיים
זיו חגאי – רשות ההגבלים העסקיים
ולדי ויסמן – אחראי תחום, מגדל חברה לביטוח
שמואל מלכיס – מנהל המחלקה הכלכלית, איגוד לשכת הביטוח
עו"ד אינגריד הר אבן – יועצת משפטית, איגוד המוסכים
עו"ד יוסי ברג – היועמ"ש של המועצה לצרכנות
חני מונין – סמנכ"ל, הרשות להגנת הצרכן בהסתדרות
דוד הררי – איגוד חב רות הביטוח בישראל
אורי גורביץ – איגוד שמאי הביטוח בישראל
עו"ד אמנון יצחקניא – יועץ משפטי, איגוד שמאי הביטוח בישראל
עמוס ג'ורבסקי – יו"ר ענף רכב, איגוד שמאי ביטוח בישראל
רפי ונציה – איגוד שמאי הביטוח
דן וולף – חבר ועד ענף, איגוד שמאי הביטוח בישראל
יצחק קלטרג – ארגון מנהלי תחבורה בישראל, הטכניון חיפה
אהרון רז – קצין בטיחות כנסת ישראל, ארגון מנהלי תעבורה
אסא הדס – מנכ"ל, ארגון מנהלי תחבורה בישראל
יהושע אושרוב – יו"ר ענף פחחות, איגוד המוסכים
חיים מלאך – מנכ"ל, איגוד המוסכים

לאה ורון

חבר המתרגמים בע"מ

שמאות של חברות ביטוח

חברים, אני ברשותכם רוצה לפתוח את הישיבה. על סדר היום שמאות של חברות הביטוח, הצעה לסדר היום של חבר הכנסת משה כחלון.

אני רוצה להזכיר רק בפתח הישיבה, הוועדה קיימה במסגרת ועדת המשנה למניעת תאונות דרכים דיון בנושא החלפים, וגם אז תקפנו זווית מסוימת של נושא השמאות. עסקנו יותר בזויות של ההתנהלות של שמאי הרכב מול חברות הביטוח והאינטרסים של הצרכנים מבחינתנו מאוד נקודה חשובה, עד כמה יש ניגוד עניינים בין תפקידם של שמאי הרכב לבין מה שמגיע לצרכנים. עסקנו בנושא של חלפים חדשים מול חלפים משוחזרים ודברים מהסוג הזה.

בין לבין גם הגיע לידנו נייר, של הכנסת הקודמת אמנם, שבו חברת ביטוח פונה לאחד משמאי הרכב שלה, ואז כתוב בו ככה: "1. הנני מודה לך על מתן שירותי שמאות למבוטחינו. 2. מבדיקת הנזקים לתקופה שבין ה-1.1.99 ל-15.3.2000 עולה כי ממוצע עקומת הנזק אצלכם גבוהה. 3.אבקש תשומת לבך לכך והקפדת יתר בנושא". מה אני מבין מהקפדת יתר? לדפוק את האזרח במילים פשוטות, ולהציק לאזרח יותר. זאת המשמעות של נייר מהסוג הזה.

יש פה גם איזה נייר של חברת סהר שנותנת הנחיות לשמאי הרכב, שבו היא מפרטת מה צריך לעשות בעברית פשוטה. בין לבין היה גם בג"צ שבעקבותיו יצאו הנחיות של הממונה על הביטוח, של איל בן שלוש. מאחר והדיון הוא במסגרת הצעה לסדר, ואני מבין שהנושא הוא חשוב צרכנית, אני שם את הדגש על העניין הצרכני, על החלק הצרכני, אנחנו במקרה הזה אנחנו נבקש מחבר הכנסת כחלון שהציג את הנושא במליאת הכנסת לפתוח את הדיון כיוון שהוא בקיא בו ביותר.

בוקר טוב. אני יודע שקיימים מאבקים ואינטרסים בתוך הגופים שעוסקים בתחום הזה. אז אני מראש רוצה לחזור על המשפט של היושב ראש. מה שעומד על סדר היום, מה שעומד פה לדיון זה טובת הצרכן וטובת הציבור. הדבר שזועק לשמים זה הניצול של האזרח, שקרתה לו תאונה, שגם אם אלוהים אוהב אותו הוא לא נפגע, אז רק נגרם לו נזק ברכוש. והוא מגיע למצב של תלות. הוא צריך את חברת הביטוח, משום שאם חברת הביטוח לא תשלם לו את הכסף, אז לא יהיה לו רכוש. שלא לדבר על נהג משאית שנתפרנס מזה, או נהג מונית, או נהג שצריך את הרכב הזה, או כל לקוח אחר שכבר נתן צ'ק על החשבון למוסך ומחכה שזה ייפרע.

יש מספר תופעות מאוד קשות. כמו זה שחברת הביטוח אומרת לו: אנחנו לא נשלם לך אם לא תסכים לסכום שהשמאי שלנו קבע. ותכף ניגע בנושא הזה של שמאי בית ושמאי חוץ. הוא יודע שנגרם לו נזק בחמישים אלף שקלים, והשמאי של חברת הביטוח מאשר שלושים, והוא נתן צ'ק למוסך על ארבעים, ואם הכסף הזה לא ייכנס לו זה יתחיל לסבך אותו כלכלית גם בהמשך, והוא בן ערובה בידיים של חברת הביטוח. הוא חייב להסכים. הוא פשוט חייב להסכים. אין לו משהו אחר. כי או שהוא יקבל את זה, או שהוא לא יקבל כלום. חברת הביטוח מספיק חזקה לעמוד ולהתדיין אתו בבתי משפט, ולשלם לו בסוף את מה שמגיע לו עם ריבית והצמדה, אבל אין לה בעיה. אבל בדרך היא כותשת אותו.

בשביל זה יש לה ערמה של יועצים משפטיים.

כן. והם כותשים אותם בדרך, ותמיד הם מנצחים. ויש פה מאבק בלתי צודק. יש פה תחרות בלתי הוגנת. וזה הסיפור.

בעקבות תלונות רבות של אזרחים אני לקחתי על עצמי להוביל את הנושא הזה בכנסת, וכאן גם בוועדה. אז אני אבקש את ההצעה לסדר תוך שלוש דקות להכין מעכשיו. כרגע אנחנו מדברים על חברת ביטוח ששולחת את המבוטח שלה למוסך הסדר, זאת אומרת, מוסך שיש לו הסדר עם חברת הביטוח. המבוטח מניח שאם חברת הביטוח עובדת עם המוסך הספציפי הזה, סימן שהוא בידיים טובות, ופה בטח לא ירמו אותו.

חברות הביטוח הן חברות כלכליות. לא שיש לי טענות – אני בעד כלכלה חופשית, אני נגד התערבות בשוק בחלק האידיאולוגי שלי, שכולם ירוויחו וירימו את המשק קדימה. כמובן, מן הסתם תכליתן היא למכסם רווחים. לכן, הם מנסים לחסוך. הם חוסכים בשיגור שמאים למוסך מבחינת הרכב לאחר תאונה. יש להם את בעל המוסך, שהם מספקים לו עבודה, והוא מצלם עבורם, שולח להם באמצעות תוכנה שהחברה התקינה לו את השומה, בחברה השמאי מאשר או לא מאשר את השומה. שמאי\בקר, פה אני עוד לא יודע, אבל פה אנשי המקצוע יגידו.

העיוות הזה פוגע באזרח במספר צורות. פעם אחת, כששולחים שמאי הוא משלם גם עבור
השמאות שעלותה גלומה כבר בפרמיה. פעם שניה – הוא לא יודע אם הוא קיבל או שהוא לא קיבל על פי הפוליסה. אם אין לו יועץ מטעמו – הוא לא יודע. מה, מישהו קורא את כל הפוליסה?

הבעיה הבאה שאין פיקוח על חלקי חילוף. ישנם חלקי חילוף רבים ברמה ירודה מאוד, היכולה לפגוע בתפקודו התקין של הרכב והמקצרים את חייו של הרכב, ולעתים גם את חייו של הנהג. ובכלל, הגיע לאוזני דבר, אני לא יודע אם הוא מוסמך או לא, אבל אני אגיד אותו לפרוטוקול, שחברות הביטוח גם שותפות בחברות החלקים.



מה שאני אומר, דברים בדוקים. מה שאני לא בדקתי אני שמעתי. אם זה גלוי וזה ידוע, זה לא שזה מדאיג אותי, אני לא נכנס להם לשרשרת העסקית שלהם, לשרשור שלהם, אבל אני חושב שזה גם חמור.

ומתי האזרח מגלה את מה שאני מדבר עליו? רק כשהוא בא למכור את הרכב. אמרו לו, תשמע, תלך למוסך, לצורך העניין – צ'מפיון – תהיה לך השתתפות עצמית אלפיים שקל. תלך למוסך הסדר שלנו – תהיה לה השתתפות עצמית אלף. אז שוב, מנצלים את המצוקה שלו. הבן אדם מנסה לחסוך כמה שרק אפשר, ואז הוא נענה ללחץ שלהם, והולך למוסך, שלא תמיד, חלילה אין לי שום דבר נגד מוסכי הסדר, יכול להיות שהם טובים, אמינים וישרים, וגם מיישרים טוב. אבל לפעמים הבן אדם עולה על זה מתי? רק כשהוא בא למכור את הרכב.

עכשיו, הוא בא למכור את הרכב, אומרים לו: אדוני, פה מורכבת דלת לא מקורית, פה מורכבת כנף לא מקורית, וזה מוריד לו מערך הרכב. הוא אמנם חסך אלף שקל במעבר הזה, אבל הוא מפסיד חמשת אלפים או עשרת אלפים שקל במכירת הרכב.

אני חושב, אדוני היושב ראש, שצריך לנתק את הקשר בין החברה המבטחת, המוסכים והשמאים. שיהיו שלושה גופים נפרדים. לא יכול להיות שאותו בן אדם יהיה גם שמאי, גם מבטח וגם מוסך. הוא לעולם לא יכול לפעול באופן אובייקטיבי.

מצד שני, על השמאים מופעלים לחצים מצד חברות הביטוח. כמי שאמורים לוודא בראש ובראשונה לוודא תיקון מקצועי, בעצם מועלים בחובתם המקצועית ובדאגה לזולת. אני חושב שיש להטיל על חברות הביטוח חבות נוספת בגין ירידת ערך הרכב המתוקן בחלפים שאינם מקוריים. ידוע לכל ששימוש בחלפים תחליפיים לא יכול לעולם להחזיר את הרכב למצבו הקודם. קביעת סוג החלק נעשית על ידי השמאי לחברת הביטוח, ולכן יש לחייבם לשאת באחריות או בנטל הכלכלי של השימוש בחלפים לא מקוריים.

הדבר האחרון. מה שאני מבקש, אדוני היושב ראש, שחברות הביטוח ייצמדו להוראות המפקח. הרי היה בג"צ לפני תקופה לא ארוכה, ובג"צ קבע שלחברת ביטוח - - -

ההחלטה ניתנה ב-15.4.2001.

לפני שלוש שנים. או.קיי. והמפקח קבע לפי המלצת בג"צ, כי לחברת ביטוח יש זכות להמליץ על רשימת שמאים מטעמה. והמבוטח יבחר שמאי או מהרשימה כפי שהיא תמליץ, או מישהו מטעמו. היום באמצעות הלחץ המתון כשאדם בוחר שמאי מטעמו הוא נתקל בהמון קשיים, והוא מתחיל להבין גם בלחץ של בעל המוסך שלו, שמתפרנס מחברות הביטוח, מתחיל להבין שהחברה האלה, אם אתם תמשיכו במסלול הזה, כסף לא תראו בתקופה הקרובה. בכל מיני קשיים: דו"חות, כן מאשרים, לא מאשרים, חלפים - - -

אני בכוונה לא נוגע בשכר הטירחה.

זה גם הפסד שנגרם.

בסדר. אני לא מייצג את השמאים.

לא. הלקוח. אם הוא הולך על מסלול, הוא צריך בשלב אלף לשאת בשכרו. בניגוד לשמאי חוץ.

לא, אז אומרים לו: אם השמאי שאני שולח אז אני משלם. אני מריץ. אם אתה רוצה שמאי – תשלם לו. אז עוד כמה אלפי שקלים. ואחר כך נתחשבן. ואחר כך אומרים, לא, השמאות היא אלפיים, והוא ביקש שלושת אלפים, אז אומרים: לא אנחנו נשלם את האלפיים כמו שמשלמים לשמאי שלנו. הנה, אתה רואה, המפקח קבע שלקוח רשאי להזמין שמאי מטעמו, וחברות הביטוח מאלצות את הסוכן והמבוטח - - -

לאיזה סכומים זה מגיע? בשנת 2000 שכר טרחה בגין שמאות רכב הינו מאתים שבעים וחמישה שקלים, הכולל עשרה תצלומים ומע"מ, זה לא סכומים בשמים. מאתים שבעים וחמישה שקלים.

שכר טרחה של שמאי?

בגין שמאות רכב לשמאי חיצוני. מאתים שבעים וחמישה שקל, הכולל עשרה תצלומים, הוצאות משרד ומע"מ, וכל תצלום נוסף ישולם 0.28 שקל. בנזקים בגבול ההשתתפות העצמית או נזקים בהם האירוע אינו בעל כיסוי. שכר טרחה במקרים אלה הינו בטווח מאה ושבעה עשר שקלים כולל מע"מ. כל ההוצאות שהוזכרו לעיל. דו"ח בגין רכב שהוכרז כאובדן מוחלט או רכב לאחר גניבה ייערך בהתאם לאמור לעיל וייגבה בגינו שכר טרחה בסך מאתיים שקל חדש, כולל מע"מ. זה לא סכומים בשמים.

מה, מאתיים שקלים? אתה פעם שילמת מאתיים שקלים לשמאי?

מאיפה הקראת?

אני קורא פה, אני לא אגיד את החברה כי זה לא נעים, אבל זה אגף לביטוח של אחת מחברות הביטוח. האגף לביטוח כללי.

על כל פנים, אני רוצה לסיים בדבר חמור שחלק מחברות הביטוח מתקנות כלי רכב במוסכי הסדר עד נזק של עשרת אלפים שקל ללא בדיקת שמאי, אלא על בסיס של הצעת תיקון. בניגוד לאמור, בניגוד להוראות המפקח, שאומר: בקרות מקרה ביטוח רשאי, כפי שאמרתי קודם, אתם מכירים את זה. בתיקון הזה, שוב, אין פיקוח מקצועי, לא נעשית בדיקה בטיחותית לפי התקנות, שוב מסכן את הרכוש ומסכן את הנפש.

ההצעה שלי, אדוני היושב ראש, לנסות להגיע למצב שהלקוח לא ייפגע, ולהוציא את הלקוח ממצב של להיות בן ערובה. ומי כמוך וכמוני יודע שכשאדם זקוק לכסף ונגרם לו נזק וגם כשמגיע לו אלף הוא מתפשר על שבע מאות, כי תמיד החזק מנצח. כי החזק יכול להמשיך אתו עוד עשר שנים, והשני בינתיים יישחק בדרך. וצריך למצוא את הדרך לנתק או לעשות איזה שהן בטוחות, כדי שהצרכן הסופי, שהוא הלקוח, האזרח הקטן,לא ייפגע מהמונסטרים האלה שנקראים חברות הביטוח, עם כל העוצמה שלהן. תודה.

חברים, הדיון פתוח. בקשה.

אני מבקש להבהיר את הרקע. מדובר על פה על שוק של עשרות מיליונים וגם יותר. המועצה לצרכנות פעלה לפיקוח על הביטוח ואבטחת המוצר. יש פה בעיה: יש חשש ששמאי בית ייתן חוות דעת מוטית לטובת המבטח ולכן כל ההסדר של שמאי בית אסור, והפיקוח על הביטוח צריך לתת פה פתרון.

מה הבעיה? הפיקוח על הביטוח ניסח הסדר. אנחנו הגבנו גם על הטיוטה של ההסדר וראינו שלא קיים פתרון אמיתי כי ניגוד העניינים נשאר. שמאי שנמצא ברשימה מפחד שיוציאו אותו ממנה. אמר אפילו הפיקוח על הביטוח, אנשי הפיקוח על הביטוח מבינים שנכון, מטרת הרשימה היא הפעלת לחץ על שמאי החוץ שלא יטו שומות מחשש שיוצאו מהרשימה. אז לאיזה מצב הגענו? אותה גברת של בעיית הצרכנים של עשרות מיליונים נשארת רק עם שם אחר.

ולכן, מה שנאמר כאן, מאוד נכון. אנחנו מקבלים המון עדויות במועצה לצרכנות על התממשות ניגוד העניינים. בין היתר, בדיוק כמו שחבר הכנסת שמחון ציטט, יש הנחיות של חברות הביטוח, הוראה לשמאים: אתם, לפני שאתם מעבירים את השומה לצרכן, תעבירו אותה אלינו כדי ש- -

יש לך פה את ההוראות החדשות?

חברות הביטוח מורות לשמאים, מעבר לזה, ....

מה שאתה מחזיק פה עכשיו דף אחר - - -

של חברות הביטוח לשמאי הבית שלהן.

הזכרתי שקיבלנו הרבה חומרים, בין היתר את החומרים האלה. אין לי אותם כאן, אבל אני מצטט מתוכם. בין היתר, כמו שאתה ציטטת והזכרת בדיוק חברות אומרות נתת יותר מדי. זה ממריץ את השמאים לקבוע ופחות ופחות. זה בעצם בלי להגיד שום דבר רע לאף אחד. זה מכניס אותם למצב של ניגוד עניינים.

אנחנו דרשנו מהפיקוח על הביטוח לשנות את ההסדר. פנינו אל הממונה אל ההגבלים העסקיים, העברנו לו את החומר והוא אמר שהוא חוקר. מה שברור, כשורה תחתונה ובלי להיכנס לפרטים, כל הסדר חייב למנוע ניגוד עניינים. ברגע שיש פרצה היא קוראת לגנב. ברגע שיש למישהו אינטרס הוא מממש אותו, במיוחד כשלחברות הביטוח יש הרבה יותר כוח והרבה יותר מקצועיות מהצרכן.

תודה.

קודם כל ראוי לומר כמה מילים על ענף ביטוח רכב רכוש, שהוא ענף שבמרכזו נמצא נושא השמאות ותיקון הרכב לאחר תאונה.

אין מחלוקת, ואני חושב שגם הפיקוח על הביטוח שנציגיו נמצאים כאן, וענף ביטוח רכב רכוש הוא ענף שנמצא בתחרות, תחרות בריאה, תחרות עזה על כל מבוטח בשוק. וכיוון שאמר חבר הכנסת כחלון שהוא בעד תחרות ושוק חופשי, אין ספק שענף ביטוח רכב רכוש הוא ענף שהשיג את המטרה הזאת, ובה מתקיימת תחרות אמיתית בין חברות הביטוח. התחרות היא המפתח למתן שירות טוב, יעיל למבוטחים בביטוח.

סליחה, הדיון עכשיו הוא לא על - - -

כן, כן, אני נוגע בנקודה. אני לא מדבר על ענף הביטוח, אני מדבר על ביטוח רכב רכוש. במסגרת הזאת, כל חברת ביטוח משתדלת במיטב יכולתה ליישב את התביעה שלה בדרך היעילה והטובה, כיוון שכל חברת ביטוח רוצה שכל אחד מהמבוטחים שלה ימשיך להיות מבוטח שלה, והלחימה העיקרית בשוק היא לגבי כל מבוטח ומבוטח.

עכשיו, לבוא ולדבר בנשימה כללית על מוסכי הסדר, על חברות ביטוח, על שמאים – כל הדברים האלה פשוט לא נכונים ביסוד. לכל אחת מחברות הביטוח יש דרך ושיטה ליישוב התביעה. יש חברות ביטוח שאין להן בכלל מוסכי הסדר. יש חברות ביטוח ששולחות את המבוטח לתיקון הרכב במוסכים שהמבוטח בוחר. בכל חברה וחברה יש את הדרך שלה ליישוב התביעה. ולכן, להציג מין מונסטר כזה, שבו כל חברות הביטוח פועלות כגוף אחד לדפוק את המבוטח זה פשוט הצגה לא נכונה של העניין.

יש תחרות בשוק וכל חברה וחברה משתדלת במסגרת התחרות ליישב את התביעה. עכשיו, שימו לב. יש פוליסה. וכולם שוכחים שיש פוליסה שהוכתבה לשוק בעצם על ידי המפקח על הביטוח. שר האוצר הוציא תקנה שקובעת פוליסה תקנית שבה נקבעו דרכי התיקון של הרכב. השמאי לא קובע את דרכי התיקון של הרכב וחברת הביטוח לא קובעת את דרכי התיקון של הרכב. הפוליסה היא קובעת. והשימוש בחלפים תחליפיים ובחלפים דומים נקבעה בפוליסה בצורה מפורשת. חברות הביטוח מצדן – אדרבא ואדרבא. ייקבע המחוקק שהחלפים המוחלפים יהיו חלפים עשויים מזהב – לטעמנו – זה משרת את האינטרס שלנו הכי טוב בעולם. הפרמיה תיקבע בהתאם, מחיר החלפים יהיה בהתאם למחיר חלפים מזהב, ומי שישלם את זה זה ציבור הצרכנים. אין לנו שום התנגדות שכל החלפים יהיו חלפים מקוריים.

שמואל, תקשיב. שמואל, תקשיב לי רגע. אתה אורח כבוד בוועדת הכלכלה.

לא רק בוועדת הכלכלה. בוועדות הכנסת.

אני מתייחס כרגע לוועדה שלי. ואני מציע לשנינו שלא נברח.

אני לא בורח. אני אומר דברים נכוחים.

אתה יכול לומר דברים נכוחים, אתה רק לא נוגע בעניין.

אני נוגע בדיוק בעניין.

ספר לנו מה המדיניות של חברות הביטוח כלפי שמאי הרכב. גם שמאי הבית וגם השמאים החיצוניים.

אין שמאי בית. המושג הזה עבר מן העולם. אתם משתמשים באיזה מושג שכבר מזה שנתיים לא קיים בכלל.

סליחה, אין לכם שמאים שכירים? על מה אתה מדבר?

מה זה שייך? הם לא שמאי בית. יכול להיות שיש שמאים שכירים. חד משמעית אתם מבלבלים. רבותיי, קיים הסדר במדינה, שההסדר נקבע על ידי המפקח. ושוב, כמו ששמואל אמר, יכול להיות שיש חברה שלא מקיימת אותו. אז המפקח צריך לפקח עליה ולגרום לזה שתקיים.

והתיקון של עד עשרת אלפים שקל זה לא שמאים.

חברות הביטוח נותנות למוסכים אמצעים דיגיטליים לצלם ולהעביר אליהן באי מייל את מצב הרכב? ממתי המוסך הפך להיות שמאי? אנחנו רואים את זה. אנחנו חיים במדינה.

קודם כל, קיימת רק חברה אחת שעושה את זה ואני לא דן פה במעשיה של חברה מסוימת. אנחנו מדברים על שוק הביטוח. לכל מבוטח שמחפש פוליסה ומחליט או להישאר באותה חברה או לעבור לחברה אחרת ידועות היטב כל דרכי הטיפול ויישוב התביעה. אין זה סוד. יש שוק חופשי וכל מבוטח יכול לבחור את חברת הביטוח ועובדה, שרוב המבוטחים מרוצים ולא עוברים לחברה אחרת.

אני רוצה לומר שאתה צודק. עד הנקודה שקורה לאדם את המקרה הם הכי נחמדים בעולם.

שמואל, שמואל, שמואל!! סליחה רגע, אתה שומע? כשקוראים לך אתה שומע?

חבר הכנסת שאל אותי שאלה, רציתי גם לענות לו.

סליחה שנייה. אני שואל אותך אם כשאני פונה אליך אתה שומע.

בדרך כלל כן.

אתה שומע אותי? חבר הכנסת הגיש הצעה לסדר היום, אבל את הישיבה אני מנהל. כשאני קורא לך, תדע שאני חוזר חזרה לסדר של הדיון. איגוד חברות הביטוח הן לא היחידות. בבקשה, תשיב לשאלה.

יש לי הרושם שחברת הביטוח נחמדה מאוד בזמן עשיית הפוליסה. אבל כשאדם מגיע אליה כדי לקבל את השירות או לקבל את הפיצוי היא עושה הכל, או כל שביכולתה פעם אחת לשלם את המינימום, ופעם שנייה שהוא לא ימשיך את הביטוח אצלה. הרושם שלי. מהתלונות שאני מקבל. אם יש לך תשובה לזה – אני מוכן.

יש לי תשובה. מה שאתה אומר הוא בלתי אפשרי. כי ארבע מאות אלף איש מגישים תביעות לחברת הביטוח. כלומר, בפרק זמן של שלוש ארבע שנים כמעט כל מבוטח מגיש תביעה. אם הוא לא היה מרוצה הוא היה עובר.

שמואל תודה רבה.

אני מלווה את תחום הביטוח מזה שתים עשרה שנה וחלק הארי של העבודה שלי נעשה בהתנדבות. ועקב כך אני נמצא פה היום.

אני רוצה לומר לכם, ואני אומר לכם מנהמת לבי. העניין זה לא להגן על מוסכים. זה עניין צודק. זה לא להגן על שמאים. העניין האמיתי להגן פה על הציבור. אמר קודם עו"ד יוסי ברג, אני לא מדבר על חוות דעת השמאי. תעזבו את זה. מה שהציבור מקבל או לא מקבל זה מיליארדים של שקלים, שבסופו של דבר חברות הביטוח גורפות אותו כרווח מכיסו. אל תאמינו לקריאות הבהלה האלה, שהביטוח עולה כל הזמן. הוא אף פעם לא יורד. והם אמרו כבר בעתירה הראשונה ב-94' הפוליסה תעלה בעשרים וחמישה שקל. אמרנו: מוכנים לשלם עוד עשרים וחמישה שקל בשנה, ובלבד שעמדת השמאי העצמאי.. אבל זה לא קורה.

האמת היא נורא פשוטה. אין מקום לבקר את חברות הביטוח. לי יש הרבה מה לעשות עליהום עליהם. יש לי לתת לכם עשרות ומאות מקרים שגובלים למעשה אפילו בהונאה. אני יכול לומר לכם שאני שמעתי, אני באוזניי שלי, אנשים באים ומתלוננים ואמרתי: תעבירו לי תצהיר, קלטת, הם פוחדים לחשוף את זה מבחינתם בצדק, שיבולע להם. ויבולע להם. והרבה מאבדים את מקום עבודתם. אני שמעתי את זה. קוראים לו היום, אומרים לו תשמע: אם אתה לא תוריד את השומה שלך אתה לא תעבוד אצלנו. כך. במילים האלה. אומרים לו במילים הבאות: תשמע, למה אתה נותן חלק מקורי? אתה יכול לתת תחליפי. הוא אומר: אני צריך. והוא נכנע ללחץ באופן פסול. וזהו שמאי שאני מייצג אותו. צר לי, אני אומר את זה בקול רם. ואני יכול להצביע לכם על תופעות פליליות, שלצערי שמאים נאלצים לעשות. ועושים את זה בשיתוף חברות הביטוח ובשידולן.

למה אתה לא מגיש תלונה למשטרה?

ובכן כך: אמרתי, אני לא רוצה לבוא בטענות לחברות הביטוח. חברות הביטוח פרטיות. אני לא חי באוטופיה. מי שלא בסדר זה הרגולציה. היא לא פועלת. אני הגשתי את העתירה הזאת. נאלצתי להגיש שתי עתירות. הראשונה היתה ב-94'. בא המפקח גבי שביט ואמר: אני מתכוון להתערב. והשופט זמיר שאל אותו, כמו היום: תוך כמה זמן? הוא אמר לו: תוך תשעים יום. ושום דבר לא קרה. עברו שלוש שנים. הגשתי עתירה נוספת. בג"צ. בסופו של דבר העתירה התקבלה. אבל המפקח על הביטוח לא עשה כלום. גם המפקח השני אחר כך, ציפי סאמט, דורון שורר לפני זה. דורון שורר, אני חייב לומר, רגע לפני שהלך, אתם יודעים, הוא לא הלך לחברת ביטוח. אז בפעם הראשונה הפרקליטות קבעה שיש ניגוד עניינים בעבודת שמאי הבית של חברות הביטוח. מרגע זה ואילך - - -

אבל הם אומרים שאין יותר שמאי בית.

אני אסביר את זה מיד. זה הבל ורעות רוח. אין בזה שמץ של אמת וזה יותר חמור ממה שהיה קודם. המצב היום הוא כזה: העתירה התקבלה. אני רוצה רק לומר לכם. תראו, אומר את זה השופט זמיר, זה לא אני כתבתי: תופעת שמאי הבית התחילה ב-92 . עד אז לא היו שמאי בית. היה מחלקת שמאות, היו מפקחים על השמאים בחוץ. ולאט לאט נוצרה התופעה של שמאי בית. כלומר, הם קלטו עובדים כשמאי בית. כשהגשנו את העתירה היו כבר למעלה ממאה שישים שמאים עובדי חברות הביטוח. זו היתה תופעה פסולה מעין כמוה. שמאי, הוא עובד של חברת ביטוח, בא למבוטח שהוא לא יודע את זה אפילו, ואומרים יבוא אליך שמאי בלתי תלוי, אמין. הוא עובד שלה. אתה היית מוכן שעובד של פלוני, שאתה בסכסוך אתו, יקבע לך את הנזק? זו היתה התופעה. ונגד זה עתרנו.

למה מדברים על העבר? הרי כבר היה דיון על זה.

שמואל, שמואל, שמואל!! פתחת את הדיון.

קטעת אותי באמצע. לא אמרתי אפילו מה שרציתי להגיד. עכשיו אתה נותן לדבר על העבר?

סליחה, אתה רוצה לצאת החוצה?

תוציא אותי.

אתם יודעים שאתם יכולים היום להתקשר לכל מוקד, לבקש שמאי פלוני. אני מודיע לכם: אני עשיתי את זה. תבקש שמאי. יגידו לך, הוא איננו היום. אנחנו לא יודעים מתי הוא יהיה.

אתה כבר מתייחס להסדר של המפקח על הביטוח.

אני לא רוצה לקפוץ קדימה.

היישום של ההסדר?

כן. אבל אני רוצה להגיד לכם את העבר, כדי שתבינו מהם היום בעצם מונעים. אז התחילה תופעת שמאי הבית. ואמר בג"צ כך: "יש להתיימר.... שהמבוטח... בגלל הטבות שונות שהחברה הציעה לקבל את השומה של שמאי הבית. במקרים אחרים המבוטח אינו מודע כלל לזכותו להגיש ערר".

אמנון, שאלה. אחרי הבג"צ שלך, אחרי שהוא התקבל, המפקח על הביטוח בן שלוש הצהיר שיש הסדר.

רע מאוד. כתבנו למפקח על הביטוח.

תתייחס בבקשה לנושא הבא.

בדיוק התכוונתי. בעקבות הבג"צ יצא הסדר. אני רוצה לומר לכם שאני גם קמתי והגנתי על ההסדר הזה – לשעה קלה. ואני אסביר מדוע. יצא הסדר. כתבתי לו מכתבים נכוחים. כתבתי לו: תראה, אחד, שניים, שלוש ארבע. זה וזה וזה פגום בהסדר. זה לא יעבוד. התופעות החולות שזה יצמיח הן אלה. אני אתן לכם את המכתבים - -

אולי תציג בפני הוועדה מה פגום בהסדר ומה הבעייתיות שבו?

אמרו לנו: תראו, בואו ניקח תקופת ניסיון. אמרנו, אתם יודעים מה? בסדר. ניקח תקופת ניסיון. וכאשר שמאי הבית של כלל שהוצאו החוצה עתרו נגד ההסדר, אני אמרתי: בואו ניתן לזה צ'אנס. אבל הניסיון מראה שההסדר הזה הוא בדיוק כפי שחששתי. מה אומר ההסדר? תראו, אנחנו כולנו נוסעים ברכב. אף אחד מאתנו לא שש להוציא הוצאות מהכיס כשיש לו ברירה אחרת. אני רוצה שמאי. אמרו לי: תשמע, אתה רוצה שמאי בלתי תלוי בהסדר? תשלם. אם אתה רוצה שמאי שאני אציע לך מההסדר, אז אתה לא משלם. פגם ראשון.

למה אתם הופכים? אם חברת הביטוח צריכה לשאת בעלות השמאי, אז היא ממילא ערוכה לעלויות גם אם אני לוקח שמאי אחר.

מה גובה התשלום שצריך מבוטח לשלם?

חברות הביטוח שולטות בכך, הן קובעות את המחיר, הן מורידות אותו באמצעים פסולים, הן שולטות בשוק הזה של השמאים. אני לא רוצה להיכנס לדיון הזה. אבל אם את שאלת אותי: להציע את השמאי תמורת מאתיים שבעים שקל, עד שלוש מאות, לעשות לפעמים שש שעות עבודה, בואו נגיד את האמת: אני אומר לכם: יועץ משפטי של חברת הביטוח קם ואומר: שמאי שעושה שומה ששלוש מאות שקל מועל בעבודתו. הוא לא מסוגל לתת שש שעות עבודה - - -

כמה זה באמת עולה היום? מה התעריף?

שמע, אנחנו עשינו פעם בדיקה באמצעות המכון לפריון העבודה. המדינה בדקה את זה. העלויות היו שש מאות, ושבע מאות, ושמונה מאות שקל. עלויות אמיתיות.

לא, כמה משלמות חברות הביטוח?

המפקח על הביטוח הוא הואיל לקבוע בעצמו בהסדר שיהיה שלוש מאות שקל שמאי מכריע. למשל.

מכריע?

אני רוצה בכל זאת לגעת בכמה תופעות, איך עוקפים את ההסדר. תראו, קודם כל - - -

תהיו סבלנים, זה לא הדיון האחרון בנושא. סבלנות. כן, בקשה, תסיים.

שתי דקות אני מסיים. יש את ההסדר. אלף, אתה לא מצליח לבחור שמאי. אני אביא לכם גם ראיות אם אתם רוצים שמבקשים שמאי פלוני עונים במוקלט הוא איננו, הוא חולה, הוא לא נמצא. במקרה נמצא פה זה וזה.

תשמע, אנחנו לא בשושו ולא בשב"כ. אני רציתי לשמוע באופן קצר מהן הבעיות בהסדר שאמור להימשך לתקופת ביניים עד 2006, ומה צריך לתקן בו. אחריך אני עובר לנציג של הממונה על הביטוח.

הפגם העיקרי והראשון הוא שיש רשימה שמרכיבה אותה חברת הביטוח. חברת הביטוח מרכיבה רשימה, ובעצם מה אומרת הרשימה? היא אומרת לשמאי נו,נו, נו. אתה יודע שבסוף שנה אני יכולה להחליף אותה. ולכן, כמו שאתה הקראת במכתב, אם אתה לא תיתן שומות שמתאימות לי, אתה לא תהיה ברשימה.

היא יכולה להחזיק אותו על ידי .... גיחוך שלא נשמע כדוגמתו. יהיה לו שימוע אצל מבקר הפנים של חברת הביטוח, ללא הנמקה בלי שום עילה. סתם, מחליטים להוציא אותו.

אם אתה רוצה ללכת לשמאי אחר, אתה תשלם בעצמך את השכר.

מה קורה כאשר שמאי נותן הרבה שומות לחברות ביטוח שמעבירות לו - - -

למה אני מעורר? כי שמואל קודם אמר שאין יותר שמאי בית. אבל בהסדר של הממונה על הביטוח, בסעיף ההגדרות כתוב פה: "שמאי בית – זה אחד מאלה: שמאי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בשל קשר מיוחד עם המבטח לרבות: אלף, שמאי שהוא עובד של קבוצת הביטוח, ב : שמאי שלמעלה מעשרים וחמישה אחוז מסך כל הכנסותיו משמאות ועסקים אחרים עם מבטחים הינם עם קבוצת הביטוח"

זה בדיוק המונח שמאי שאסור שיתקיים. כתבנו למפקח: ההגבלה של העשרים וחמישה אחוז שלך היא למראית עין בלבד. שמאים בלחץ, מתאגדים בצורה שטחית וכוזבת. הם משתמשים בשמות של סוכנויות, כאשר אתם גם אומרים להם: אנחנו ניתן לכם עבודה והם מסתדרים באשכולות ובקבוצות שמשתנות חדשות לבקרים, מוחלפות גם שמות של חברות.

אמנון תודה. תודה. הממונה על הביטוח, בקשה.

אני אתחיל מהנקודה האחרונה, למרות שלא העיקרית. איגוד השמאים רצה שהאחוז יהיה יותר נמוך.

אני רק רוצה להזכיר לכם, סליחה רגע, יואב, העניין שלנו פה הוא לא ביטוח, ולא בשמאים ולא בנעליים. ואני גם לא ממונה על שוק הביטוח במשרד האוצר.

אני מתקשה להתאפק. פשוט קצת זרקו רפש, ואחת הדוגמאות היתה הדוגמה האחרונה. אין פה אינטרס אחר, והטענה של איגוד השמאים - - - הייתי אומר, וזה קשור ליוסי ברג, מי שייצג גם את המועצה לצרכנות, עורך דין יצחקניא ייצג גם את המועצה הישראלית לצרכנות.

כן. היא הצטרפה לעתירה.

לעניין. זה לא עניין פשוט. עניין השמאות. ולא סתם היו דיונים ארוכים וישיבות שנים. וניסינו למצוא את הפתרון. כל העניינים שעלו, אני אעבור בסקירה מהירה על כל העניינים, אבל בכל עניין יש צד אחד שהוא טובת הצרכן, וצד אחד שהוא לרעת הצרכן.

אנחנו חושבים שההסדר שבסוף הוצאנו הוא הסדר שמאזן.

האמת היא שזו בדיוק הבעיה המרכזית שלנו בוועדת הכלכלה, ואני אומר לך: אנחנו כבר הרבה זמן מדברים על האפשרות של לקדם את הנושא של ההגנה על הצרכן. תראה מה אתה אמרת במשפט המפתח שלך בטרם התחלנו לדבר: אנחנו מצאנו איזון בין הצרכן לבין חברת הביטוח.

אתה לא ציטטת אותי נכון.

תקשיב, זה מה שאמרת.

לא.

שכל הזמן מחפשים איזונים אבל גם של הצרכן. הצרכן, לפי ההצעה לסדר של חבר הכנסת כחלון, לא מבקש איזונים. הוא מבקש שמישהו, תסלח לי על הביטוי הבוטה, שמישהו לא יעבוד עליו בעיניים.

ציטטת אותי לא נכון ולא הבנת אותי. אנחנו לא מצאנו איזון בין הצרכן לבין חברות הביטוח, או בין הצרכן לבין השמאי או בין הצרכן לבין החלפים. אנחנו מצאנו איזון בין הצרכן לצרכן. אותו צרכן, והטענה, מרימים פה מלא צעקות. אותו צרכן שרוצה, למשל בחלפים, בשאלת החלפים. חלק מקורי או חלק תחליפי, שזה משרד התחבורה צריך לענות עליו, עניין מקצועי. אבל שוב. יש פה שני צדדים. אחד זה כמה אני אשלם באמת על פוליסת הביטוח, שתיים – האם אני מקבל באמת מה שמגיע לי, וזה שני עניינים. והגורם שמאזן בין שני האינטרסים של הצרכן זה גורם השמאים.

לגבי המועצה הישראלית לצרכנות, אם כבר נכנסנו לעניין של זה. המועצה הצרכנית לצרכנות הלכה בצד של השמאים. לשמאים היה אינטרס ברור. וזה עלה בכמה עניינים. יש פה אינטרס. ועוד פעם. הם לא מכחישים את זה שיש להם אינטרס.

עלו כמה עניינים. שאלת מוסכי ההסדר. יש פה שאלה. מצד אחד הלקוח מקבל הטבה, מצד שני חברת הביטוח מפעילה את התהליך במוסך, כל עוד שזה בתחום הסביר, וזה תחום שצריך לפקח על המוסכים. וזה נכון, שכל מוסך שלא נותן שירות טוב צריך לדווח על זה.

אתה אמרת הטבה? איזה הטבה מקבל הצרכן?

הוא מקבל הנחה בהשתתפות עצמית. עוד פעם. אי אפשר לשים שחור לבן. הדברים אפורים.

כשאתה אומר הלקוח מקבל הטבה ומצד שני יש רשימת איזונים. שאתם כמפקח על הביטוח מנסים לאזן בין, סלח לי על הביטוי, בין העושק לנעשק. אתה בא ואומר: אתה מחייב אותי ללכת למוסך הסדר, זאת אומרת שאני לא אקבל - - - -

אין חברת ביטוח שמחייבת מוסך הסדר. אנחנו לא מרשים את זה. עוד פעם. אסור להם. יש איזה שהוא פיקוח על הפער של זה.

מה היתה הטענה שאתם לא מרשים? אתם לא מרשים לחברות הביטוח לפתוח מוסכי הסדר?

לא. לא מרשים לחברות ביטוח לחייב מבוטח ללכת למוסך הסדר.

שאלת המצלמות. שוב, זו שאלה מקצועית. יש עליה פיקוח מקצועי ארוך שנים, ומשרד התחבורה גם. אם שמאי צריך להוציא שומה וזה שאלה בתחום מקצוע השמאות, ומי שמכריע זה משרד התחבורה. וזו ככל הידוע לי פרוצדורה מוכרת. וזו שאלה, אם אפשר לעשות שמאות עם מצלמה או לא.

דרך אגב, השמאות עם מצלמה חוסכת את שכר טרחת השמאי, אולי היא מוזילה את עלות התיקון?

מר בן אור, תתייחס לטענה שהושמעה פה, שאותם חמישה שמאים שחברת הביטוח מפרסמת את שמם, היא זו שמעסיקה אותם והיא זו שברצותה היא גם יכולה להוציא אותם.

לכל חברת ביטוח יש רשימה של שמאים. יש מפתח איך הרשימה תיקבע. הנושא של גודל הרשימה הוא נושא חשוב - - -

לא גודל הרשימה אלא מי קובע את הרכבה.

זה ההסדר. אפשר לחלוק על ההסדר. אני לא אגיד שזה הסדר מאוזן וטוב. אני אסביר אותו. חברת הביטוח קובעת רשימה. ההנחה היא שהרשימה צריכה להיות גדולה מספיק כדי שחברת ביטוח לא תוכל להתעמר בשמאים שברשימה.

גם אם היא קובעת רשימה, בסוף השנה היא יודעת לעשות את הניתוח של אותה רשימה. לא, אל תעשה ממנה.

זה בעלי מקצוע.

נניח שאת החמישה האלה היא בודקת בסוף שנה.

זה לא חמישה.

בסדר. יואב, יואב. המאה האלו, לא משנה. העשרים השלושים, הארבעים. בסוף אותה שנה חברת הביטוח יודעת לעשות את הניתוח של הביצועים של כל אחד, של מה הוא נתן ומה הוא לקח. וסביר להניח שגם בלי להגיד לי, היא תשתדל לא לפנות אליו עוד פעם. זאת המשמעות. אם היא לא תפנה אליו עוד פעם, מה המשמעות של העניין? שהיא בודקת את ביצועיו לפי מה שהוא נתן או לא נתן. ואז המשמעות של העניין, וזאת שאלה שאתם צריכים לבדוק אותה, והשאלה אם אתם בודקים אותה: האם בסופו של יום התוצאה של מהלך מהסוג הזה גורמת לכך ששמאי שילך לקראת הצרכן, הוא יעשה את עבודתו המקצועית נניח באופן מושלם, לא יועסק בשנה שאחראי זה על ידי חברת הביטוח, והפועל היוצא של העניין זה פגיעה בשכר.

שתי תשובות לשאלה.

עוד לפני שאתה עונה, יש פה סעיף של ההסדר שאני אקריא אותו רק: עדכון רשימת שמאי החוץ ייעשה אחת לשנה לא יאוחר מהשלושים באפריל, בהתבסס על מספר כלי הרכב המבוטחים אצל המבטח נכון ליום ה-31 בדצמבר בשנה החולפת. על אף האמור, רשאי מבטח להוציא שמאי מהרשימה במהלך השנה בכפוף לסעיף 3 (ב) לעיל ובלבד שהתקיים דיון בעניין אצל המבקר הפנימי של המבטח, הודעה מנומקת נמסרה לשמאי עשרים ואחד יום לפני הוצאתו מהרשימה, וניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו. במקביל ידווח המבטח על הוצאת השמאי למועצה המייעצת שהוקמה על פי חוק הפיקוח על עסקי ביטוח התשמ"ד – 1984.

אתה יודע מה היה גורם לי שקט? בוא נאמר, שחברת הביטוח היתה מחליטה על רשימה של עשרים. עשרים שמאים. משמעו שכל שמאי מקבל חמישה אחוז מהעבודה. והסכם לחמש שנים. כמובן, היא אם הוא חרג, אם הוא פשע שיעיפו אותו. אבל כל שמאי יש לו איזה ביטחון שהוא יכול לייצג את הלקוח נאמנה, והוא לא חייב למצוא חן בעיני השליט, בעיני השולטן. האנשים האלה מחליטים, לפי מה שאנחנו רואים פה, שאדוני, אם אתה לא תספק לנו את הסחורה לא תהיה לך עבודה.

המכתב הוא מתאריך 1999. לא מההסדר. זה היה לפני ההסדר.

לעניין של גודל הרשימה, יש בכלל כמה מגבלות. אסור שלשמאי יהיה איזה שהוא נפח פעילות אתה. זה עונה על השאלה שלך. מי שעובד הרבה עם חברת ביטוח משתפשף ומכיר את אנשי חברת הביטוח. הוא לא מכיר את המבוטח. ולכן הנטייה שלו היא כמו שמאי בית. ולכן אנחנו הגבלנו את זה, בניגוד לעמדת השמאים שכן היו רוצים שיהיה להם יותר קל.

לחברת הביטוח לא קל לה להקים את הרשימה. זה לא פשוט למצוא את אותו מספר שהם צריכים למצוא לרשימה, בטח בשנה הבאה שצריכים גם לעמוד במגבלות של האחוזים שעבדו אתם. ולכן, לאורך זמן, הפתרון הזה של הרשימה גם מביא לזה שגם חברת הביטוח לא יכולה לעשות מה שהיא רוצה בשמאים.

מצד שני, למבוטח יש זכות בחירה בתוך אותה רשימה. אנחנו מצפים שהמבוטחים בעזרת הסוכנים לפחות יידעו מי שמאי שלטובת חברת הביטוח ומי שמאי שלטובת מבוטחים ויבחרו את השמאים לטובתם. ויש פה איזה שהוא איזון מסוים. שומעים צעקות מהצד השני גם. זה בהקשר הזה.

עורכת הדין של איגוד המוסכים. אנחנו בעצם מהווים זירה שבה נפגשים המבוטח, השמאי וחברת הביטוח. עכשיו ספציפית, לעניין מה שאמר חבר הכנסת כחלון. הוא התייחס להיבט הכלכלי, אבל יש פה גם היבט בטיחותי לכל הדבר הזה, במיוחד מה שמתבטא בנושא החלפים אבל גם בנושא עלות העבודה כולה.

ברור שעבודה שנעשית בזול היא בדרך כלל פחות טובה, וכמובן גם בעניין החלפים. תכף נגיע למה שמתרחש במוסכי ההסדר. איגוד המוסכים מגדיר את טובת הצרכן ראשית, דבר ראשון, בראש ובראשונה מצד הזכות. שנזכיר שרכב שלא בטיחותי מסכן לא רק את הנוסעים בו אלא גם רכבים אחרים. שנית, עקרון ההשבה לקדמות. רכב לאחר התאונה צריך לצאת במצב כפי שהיה ערב התאונה ולא גרוע יותר. אנחנו מצפים שהצרכן יקבל ירידת ערך מלאה עבור הנזק שנגרם. וכמובן שהליך הפיצוי יהיה הולם.

השיטה הנוכחית עובדת בצורה פרדוקסלית. חברות הביטוח מנסות כמובן מצידן להפחית את סכום הפיצוי. אנחנו, מאידך, המוסכים, חיים בסיטואציה בלתי אפשרית. מחד, מצפים שנוציא עבודה מעולה במינימום מחיר. אבל מאידך אנחנו גם אלה שנותנים את האחריות המקצועית על תיקון. בין על פי חוק ובין על פי החוזה שלי עם הלקוח. בא אלי המבוטח, אני לא מוסך הסדר, אני מוסך חופשי. אני אומרת לו, תשמע: לפי מיטב הבנתי המקצועית ועל פי הנחיות משרד התחבורה הסמכות המקצועית היא של המנהל המקצועי במוסך. הוא אומר שצריך להתקין לך חלק אלף ובית. נכון, הוא עולה יותר יקר מחלק גימל ודלת שלא מתקינים במוסך הסדר. וגם אני לא עובד במאה שקל לשעה, אני עובד במאה שישים שקל לשעה. יש חוזה עם הצרכן, ואני מחויבת גם לתת לו אחריות לעבודה שלי.

מאידך, באה חברת הביטוח לרוב לצערנו באמצעות זרועה הארוכה השמאי, ואומרת: לא, אתה תעבוד במאה שקל לשעה וגם תשים חלק תחליפי. אנחנו אמנם לא "הצרכן" אבל אנחנו גם אלה שנפגעים מצורת העבודה והמדיניות.

עכשיו, חברות הביטוח יש להן אין ספור כלים. יש להן את הנושא של השמאי שהוא לרוב זרוען הארוכה, יש להן אינפורמציה: למשל סוכני ביטוח אומרים ללקוח לך למוסך הסדר תקבל הטבות אלף וגימל, ולא כדאי לך ללכת למוסך כך וכך כי שמה ייווצרו לך הפרשים. הלקוח שומע את זה, הוא אומר: וואלה, מה אני צריך את הכאב ראש הזה? הלקוח לא יודע מה המשמעויות השונות של התיקונים השונים שהוא מקבל במקום זה או אחר.

בוא נמשיך הלאה. יש החלטה שלכם מה-21 לשישי, שאומרת שצריך ליידע את הלקוח מראש על הפרשים שעשויים להיווצר. אבל אם הלקוח לא מקבל את מידת הנזק הראשונית, איך הוא יכול בכלל לדעת מה הולך להיות לו?

לחילופין, נתקל הלקוח באיום בהפחתת פיצויים, תלך למוסך אלף שלא נראה לנו, שם העלויות גבוהות. אז לא תקבל את כל הכסף.


מוסך ההסדר, מעצם טיבו אפילו ללא כוונת זדון מנקז אליו את כל הרעות החולות. ראשית, קשר חוזי לא בין המוסך ללקוח, בין המוסך לביטוח. לביטוח יש אינטרס הרי להפחית את החבות. שנית, המבטחת שותפה או מספקת בנושא החלפים. שלישית, אין אחריות ואין סמכות למנהל המקצועי של המוסך, כי הביטוח הוא זה שמכתיב את התיקון. אמר חברי מה אנחנו לא משתתפים בהחלטות על התיקון? לא נכון. במוסך הסדר אתם אלה שמחליטים.

תקנה 309, רבותי. מה זה תקנה 309? רכב שלדעת מנהל מקצועי במוסך לא יכול לעלות על הכביש בצורתו הנוכחית צריך לשלוח אותו לבדיקה לפי תקנה 309. אם מישהו ילך למשרד הרישוי יגידו לכם כמה מעטות הבדיקות האלה.

תודה רבה.

אנחנו רוצים להביע את העמדה החוקית שלנו בעניין הזה. מבחינתנו הקשר בין השמאים וחברות הביטוח הוא בעייתי בהגדרה. וההסדר הזה מנסה באיזה שהוא מקום להתמודד אתו. אבל מבחינתנו התחרות האופטימלית היא שאין שום קשר בין השמאים. כל המוסד של שמאי בית יצא כבר מהעולם אבל רשימות השמאים הן מבחינתנו עדיין בהסדר שבין חברות הביטוח לשמאים.

אתה אומר שלמרות התקנות החדשות של ההסדר, למרות ההסדר החדש של הממונה על הביטוח אתם עדיין מתנגדים לרשימות - - -

אני אומר שוב, יש שיקולים נוספים שהממונה על הביטוח לוקח. מבחינת המסגרת התחרותית אנחנו חושבים שלא צריך להיות קשר בין חברת הביטוח לבין - - -

ההסדר שקיים במדינת ישראל הוא יוצא דופן בכל העולם כולו. אנחנו עברנו את העולם כולו מקצה לקצה, והבאנו נתונים מכל המדינות, כולל המדינות הלא מפותחות באירופה. אין מצב בכלל שחברת ביטוח לא בודקת את הנזק שנגרם למבוטח על ידי איש מטעמה. בכל העולם יש שמאים שכירים שעובדים בחברת הביטוח ובודקים את הנזק.

תודה רבה. תודה רבה. מר מלכיס, אתה לא שומע לי. בפעם העשירית היום, בכל פעם שאני מבקש ממך להפסיק אתה ממשיך.

מהרשות להגנת הצרכן בהסתדרות. אני לא אחזור על הדברים שנאמרו פה. אני רק רוצה להוכיח את הבעיה. בתי המשפט לתביעות קטנות מראים שוב ושוב את הבעייתיות ששמאים מהרשימות, לא שמאי הבית איך שאתם קוראים לזה, שמאים מהרשימות שנותנים הערכות הרבה יותר נמוכות בעשרות אחוזים לעומת מה שהם היו צריכים בפועל לתת. וזה שמאים חיצונים שבית המשפט פסק מראים את ההפרשים האלה.

והתמונה מעידה שיש פה בעיה. שוב, אני לא אומרת שכל חברות הביטוח וכל השמאים הם פושעים וגנבים. ולא תמיד חלפים שלא מקוריים הם פחות טובים. אבל יש פה בעיה שצריכים להתייחס אליה, ומבחינתנו לבטל את הרשימות זו התחלה טובה לפתור את ניגוד העניינים הזה.

אני מייצג יחד עם חברי את איגוד מנהלי התחבורה ואנחנו פה הקטע הצרכני. אנחנו מנהלים צי רכב ואנחנו מסתכלים פה על הגישה הרציונלית שחייב להיות ניתוק בין המוסך לבין השמאי לבין כל המכלול הזה. כי אנחנו יודעים שערך הרכב לא נשאר בקדמותו. וכל הסיטואציה הזאת, כמו שאתה מגיע לחנות ואתה אומר, כמה עולה בקבוק קולה והוא אומר לך עשר שקל, אני נותן לך חמש. אני קניתי במקום אחר בחמישה שקלים. וזה המצב. ברגע שיצרן הרכב הקים מחלקות מאוד רציניות ותכנן רכב ברמה מסוימת בטיחותית ואני קניתי אוטו מראש בגלל שהוא בטיחותי. והוא נכנס למוסך ומקבל חלקים תחליפים, וכל מיני דברים, והאוטו מחמישה כוכבים נהפך לכוכב אחד. ואנחנו לא נוגעים בזה. האוטו לא נשאר בקדמותו. אני בתור צרכן נפגע. יותר מזה, אני לוקח על עצמי סיכונים שאני לא יודע. כי החלקים של האוטו אמורים לספוג אנרגיה ולשים את היושבים בתוך הרכב בזה שהם ייפגעו ברמה יותר חמורה.

חברים, אני מאוד מצטער על העובדה שאנחנו הקצינו זמן קצר מדי לדיון הזה. ולא היתה לי שום ברירה כי זה הזמן שעמד לרשותנו להאריך אותו יותר ממה שדרוש ואנחנו כבר מפריעים לישיבה הבאה.

מה שאני רוצה להציע זה שאנחנו לא נעשה יותר דיון ברשותך חבר הכנסת כחלון. ממילא על שולחן הכנסת יש הצעות חוק שנועדו להסדיר את הנושא הזה. ואני מאוד מקווה שכשהן יגיעו לוועדה אנחנו נקדם אותן. בין לבין אני לא יודע מתי יידונו הצעות החוק האלו. אנחנו נקבע מסגרת של דיון נוסף, שבמסגרתה נבקש שלושה דברים: אחד, נבקש בצורה הרבה מפורטת את התקנות, את ההסדר החדש של הממונה על הביטוח. שתיים – נבקש מכל הגורמים שנמצאים פה כולל איגוד לשכות הביטוח את ההתייחסות שלהם לתקנות האלה. ונבקש דבר שלישי עמדה כתובה של הממונה על ההגבלים העסקיים לגבי ההתנגדות שלו לרשימת שמאים.

ואיך זה מסתדר עם חוק יסוד: חופש העיסוק.

אני מבקש את עמדתכם הכתובה לדיון הבא. ואולי לדיון הבא, משרד התחבורה האם אתם חושבים שצריך לעשות שינויים בתחום הזה או שאתם מקבלים את התקנות של הממונה על הביטוח ואת משך הזמן הארוך שלהן. הן נועדו למשך שלוש שנים. אני מבקש לשמוע גם את חלקכם. נניח בלוח זמנים של בעוד חודש בערך.

חברים, תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:40