ב' - הצעת חוק נגישות לדיווח על נהיגה מסוכנת בחברות

2
ועדת הכלכלה
27.10.2004_
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי



פרוטוקול מס' 281
מישיבת ועדת הכלכלה
שהתקיימה ביום ד', י"ב בחשוון תשס"ה, 27.10.2004 בשעה 08:30

הצעת חוק נגישות לדיווח על נהיגה מסוכנת בחברות,
התשס"ד -2004

חברי הוועדה: שלום שמחון - היו"ר
אליעזר כהן

ח"כ עמרם מצנע
שוקי שדה - מנהל אגף הרישוי - משרד התחבורה
עדה וייס - סגן היועץ המשפטי - משרד התחבורה
שאול מרידור - אגף התקציבים - משרד האוצר
רפ"ק דן שני - קצין מדור תביעות אגף התנועה - משטרת ישראל
דורון רגב - מנכ"ל חברת תנועה נט.
עמית אבנר - איגוד לשכות המסחר
משה זנו - קצין בטיחות בתעבורה
דן ארצי - קצין בטיחות ארצי, "אגד".
רפי אברג'יל - איגוד קציני הבטיחות והתעבורה
דוד כוכבא - מנכ"ל מועצת המובילים והמסיעים
גבי בן הרוש - יו"ר מועצת המובילים והמסיעים
אברהם פריד - ארגון בעלי המוניות הארצי
אהרון כהן - סגן יו"ש ארגון המוניות גוש-דן

אתי בנדלר

לאה ורון






הצעת חוק נגישות לדיווח על נהיגה מסוכנת בחברות, התשס"ד-2004

אני רוצה לפתוח את הישיבה. הצעת חוק נגישות לדיווח על נהיגה מסוכנת בחברות, התשס"ד-2004, של חבר-הכנסת גלעד ארדן וחבר-הכנסת עמרם מצנע. חבר-הכנסת גלעד ארדן עוד מתעכב, אבל נמצא אתנו חבר-הכנסת עמרם מצנע שנאפשר לו לפתוח את הדיון על הצעת החוק.

תודה רבה, בוקר טוב. אנחנו כולנו עוסקים כמעט מבוקר עד הערב, אחרי שאנחנו מתעסקים בבעיות הפוליטיות שלנו, אנחנו מתעסקים כמובן במאבק נגד פגע תאונות הדרכים ובאין מושיע. ואין ספק שהמאבק בתאונות דרכים צריך להיות בגזרה רחבה ככל שאפשר.

והצעת החוק שלי ושל חבר-הכנסת ארדן, מנסה לטפל בנישה מסוימת עם ניסיון שקיים כבר בהרבה מאוד מקומות בעולם, וגם בחברות ישראליות. לשפר את אופן נהיגתו של הנהג בחברה. על-ידי כך שיהיה יכולת לדווח על נהיגתו של אותו נהג למוקד שמפעילה החברה או מוקד שהחברה מנצלת את שירותיו. ובכך בעצם ליצור איזשהו קשר אישי ואחריות אישית, גם של קצין הבטיחות וקצין התנועה של החברה. גם אנחנו מניחים שהנהיגה תשתפר, לא רק בעניין של עבירות תנועה ותאונות דרכים, אלא גם בכלל באופי הנהיגה.

ועל כן הצעת החוק באופן עקרוני מדברת על כך שכל חברה, מוגדר בסעיפים אנחנו לא ניכנס עכשיו לסעיפים, "תחויב בצי הרכב שלה להדביק מדבקה, שמה ישנו מספר טלפון. ומספר הטלפון הזה ממנו אפשר להגיע למוקד שמקבל את ההערות לחיוב ולשלילה על נהיגתו של הנהג וזה עובר לטיפולו של אותו ממונה על הבטיחות, ממונה על צי הרכב, בחברה".

אני מניח שרבים מכם שמו לב שישנם הרבה חברות שכבר עושות את זה. בצבא יש ונדמה לי במרכז הובלה ובהג"א יש הרבה מאוד פעילות כזו. ואני מבקש ממר רגב דורון, שעוסק בנושא הרבה מאוד שנים, לתת גם דוגמאות כיצד המהלך הזה. בלי שזה הופך ל"מלשינון". כי הרעיון הוא לא שזה יהיה מלשינון למשטרה ומכאן דוחות משטרה, אלא הרעיון הוא שלאיש הממונה בחברה, יהיה איזה שהיא בקרה לנהגים שלו לחיוב ולשלילה. ובכך תישא האחריות.

זה באופן עקרוני ובגדול הרעיון. והצעת החוק שלנו באה לחייב מין גופים כאלה שמפעילים רכב, גם רכב כבד, אבל בעיקר אנחנו מדברים דווקא על הרכב הפרטי, הרכב הקל. אותם כלי רכב שעשרות אלפים מהם מסתובבים בכבישים. ועל-ידי כך אנחנו חושבים שתשופר רמת הנהיגה.

ברשותך, אני מבקש ממר דורון רגב לתת כמה משפטים, עם כמה דוגמאות.

בבקשה מר דורון רגב.

אני מנכ"ל של חברת תנועה נט. חייתי בארה"ב הרבה שנים, חזרתי לארץ בעקבות מחלה של בן. ובעקבות הפרעות בשינה ביליתי הרבה שעות על הכבישים עם הבן. שזה היה מקום המנוחה שלו. ונדהמתי מחדש מתרבות הנהיגה. הבנתי שאני לא במצב שאני יכול לשנות פה את התשתיות, החלטתי שאני רוצה לבדוק אם יש משהו שניתן לעשות ונעשה בעולם הרחב בנושא של שיפור צורת הנהיגה ותרבות הנהיגה.

ואחרי מחקר שעשיתי, זיהיתי פרוייקט שאני למעשה אני מכיר אותו מ-20 שנה האחרונות בארה"ב. היום הוא עובד באירלנד, הם קיבלו עכשיו פרס מטעם משרד התחבורה שם. במקומות רבים בעולם.

על-כל פנים החלטתי להקים חברה כזאת, לא כל-כך בעצמי אמון, החיים העסקיים שלי היו בארה"ב ולכן אני לא כל-כך ראיתי שאני הולך ומשנורר ומבקש נדבות, החלטתי שדבר כזה חייב לקום על רקע עסקי כדי שהשירות יהיה יעיל. הקמתי חברה, החברה לא רווחית, נותנת שירות להמון חברות בהצלחה מאוד רבה. חוק כזה מה שהוא יעשה, יעשה תחרות בשוק לגיטימית ורצויה.

הבאתי בפניכם מספר דוגמאות, ה- Irish department מדבר פה על הנחה של חמישה אחוז שנותנת חברת הביטוח שנקראת "אייברניין" שזה חברת הביטוח הגדולה ביותר באירלנד, לכל משתתף בתכנית. במושגים אירלנדיים מדובר על הנחה של 150-250 אירו שזה הנחה מאוד משמעותית. וחברת הביטוח כמובן נמצאת בביזנס להרוויח כסף, לא להפסיד.

לכן אם היא נותנת הנחה למשתתף בתכנית, כמובן ההשלכה היא שהם ראו תוצאות מאוד חיוביות. ועוד דוגמה, חברה אמריקאית, ירידה של 23 אחוז מעורבות בתאונות דרכים. מדובר כמובן בשנת העבודה הראשונה, שאז התוצאות המשמעותיות ביותר. המון המון דוגמאות, יש יותר מ-40 חברות ביטוח אמריקאיות שמסבסדות, מחייבות, מעודדות וכו'.

אגב, בהערת ביניים, יש לנו מצב מאוד מאוד מעניין בשוק הישראלי מבחינת מה שיש פה על הכבישים. אנחנו תמיד מדברים על נהגי אוטובוסים, על נהגי משאיות. אבל מה שמיוחד במדינת ישראל, וחבר-הכנסת מצנע הזכיר את זה, זה שיש לנו כאן מאות אלפי כלי רכב על הכביש. זה מצב פנומנלי שבהם נוהג נהג שהרכב לא בבעלותו והוא מקבל את זה מהחברה.

אז פה למרות שבשוק האמריקאי, אני הייתי מנכ"ל בחברה אמריקאית, לא קיבלתי רכב מהעבודה, פה מדובר בעיקר על רכבי שירות ודברים מהסוג הזה. עדיין כל החברות האלה ויש יותר מעשר חברות בארה"ב ובקנדה, שעושות את הדבר הזה, ומדובר על ניהול של מאות אלפי, אני לא רוצה להגיד, מיליונים, אבל מאות אלפי כלי רכב. התוצאות לפניכם. בממוצע אני אסכם עבורכם, מדובר על ירידה של בין 20 ל-57 אחוז במעורבות בתאונות דרכים, בשנת העבודה הראשונה. הראשונה היא כמובן המשמעותית ביותר, כאשר מופעל שירות כזה.

שוב, אתה יכול להפעיל את זה בעצמך ולשים על עצמך מדבקה, אתה יכול להשתמש בחברה כמו שאנחנו מפעילים וכו'. ישנם שני אלמנטים או שלושה מאוד חשובים שצריך להתייחס אליהם. אחד, על ירידה במעורבות בתאונות דרכים, כשהדגש הוא על מה שנקרא "on road collision", לא על תאונות דרכים בחניה, שהן למשל בעייתיות, לנהגי אוטובוסים, לנהגי משאיות. אנחנו ממש מדברים על הכביש, ששם אנחנו נפצעים ונהרגים כולנו. שזה משמעותי ביותר.

ישנה ירידה משמעותית ביותר בדוחות שהאנשים שמפעילים את התכנית - מקבלים מהמשטרה. וישנם היום המון מחקרים והמון בסטטיסטיקות עולמיות, גם מהטכניון שלנו, שמדבר על פחות עבירות, פחות תאונות. יש ירידה בזיהום, ירידה בצריכת דלק, המון המון דברים.

אני רוצה לתת לכם דוגמה מאוד מעשית מהחברה שלנו.

הכוונה לכל חברה שיש לה צי רכב או רק צי רכב כבד? אם לכנסת יש 100 כלי רכב, אז גם היא בעסק?

כן.

זאת אומרת, יהיה מכונית שלנו יהיה סטיקר, אפשר יהיה להתלונן עלינו, סוף סוף.

אגב, חברי-הכנסת לפי מה שאני קראתי ושמעתי בשנים האחרונות, גם נהגים נתפסו גם על מהירויות ועל עבירות שונות. כל מה שזה אומר, שלא יפגעו ברשיון שלהם, אלא שיקראו להם ויבקשו אותם לנהוג יותר בזהירות, זה הכל.

אני רוצה להתייחס לדיווח אירוע שמגיע מהחברה שלנו, מיום שישי האחרון. אני חושב שרובנו שמענו על תאונת הדרכים המחרידה שאירעה בחצר בית באשקלון, כאשר אישה צעירה דרסה את אחותה בנסיעת רברס. והנה תראו, ביום שישי האחרון דיווח שאני אקריא אותו: "הנ"ל נסעה ברברס וכמעט דרס ילד, רק בשניה האחרונה, אביו של הילד משך אותו. כשהעיר לנהג על הנהיגה הרשלנית, זה איים עליו להכות את הנ"ל. הנ"ל מתכוון להגיש תלונה במשטרה על תקיפה".

מה שמעניין הוא לא הדמיון בין הדברים האלה, אלא מה שמעניין שאותה חברה קראה לנהג לשיחה, הוא בא עם הרכב, הרכב נבדק, רכב מסחרי לא גדול, יש לו את buzzer/הזמזם. ומסתבר בעקבות דיווח, פשוט בעקבות דיווח, הרכב נבדק, מסתבר שהזמזם לא עבד והוא תוקן. השגנו משהו, אולי חייו של בן-אדם נוסף.

תודה רבה, זה היה מעניין. משרד התחבורה בבקשה.

אנחנו מתנגדים להצעת החוק. יש היום סמכויות בתקנות התעבורה.

אנחנו חשבנו שהגוף המקצועי חשב שזה דבר מצוין.

אפשר להפעיל את אותן הוראות היום לפי תקנות התעבורה. אנחנו נפעיל, יש סמכות היום.

זה בדיוק הבעיה אתה.

יש היום בתקנות התעבורה חלק שמדבר על סדרי בטיחות בהפעלת כלי רכב במפעלים שממסגרת את עניין קציני הבטיחות ואחריות מפעלים לכלי הרכב. במסגרת הזאת יש לרשות הממונה על קציני הבטיחות סמכות לתת הוראות. והיא תפעיל את אותן הוראות שמבקשים להפעיל בהצעת החוק, היא תפעיל במסגרת סמכויותיה לפי תקנות התעבורה. לכן החוק מיותר.

אז אתם לא אוכפים את החוק הזה?

אנחנו מתכוונים להוציא הוראות.

אין היום הוראות.

היום עדיין אין הוראות.

החוק הזה, מבחינת הנתונים שלו הוא בהחלט עונה לנו על הדרישות מול התקנות שרשומות. עד עכשיו לא הפעלנו אותו. עכשיו, ברגע שתהיה החלטה, נצטרך לקבל החלטה בעניין הזה ונפעיל אותו על בסיס הוראות נוהל.

השאלה אם יש דו-שיח?

כן, ביני ובין חבר-הכנסת עמרם מצנע, בהחלט שקראנו את הדוח. האמת שאני לא ידעתי את זה בכלל. ואנחנו בנתונים האלה בהחלט המצב הוא נכון וטוב לעשות. אבל ברגע שיש איזה שהיא תקנה אחרי התייעצות עם הלשכה המשפטית, שהיא אומרת שיש תקנה כזאת שאותה אנחנו יכולים לעשות על-בסיס הוראות נוהל - אז מבחינתנו זה עונה על התשובה.

יש פה בעיה של כבוד?

לא, לא. אני מבחינתי אם יש הוראת תקנה כזאת שאנחנו יכולים לעשות הוראות נוהל - נעשה הוראת נוהל.

אני אציע לכם כזה דבר, בשביל ההגינות בעניין. מאחר ויש לכם תקנה וכן הלאה, אנחנו נתקדם עם החקיקה. ואם חבר-הכנסת מצנע וחבר-הכנסת ארדן יגיעו למסקנה במהלך החקיקה, שאתם אכן מצליחים לאכוף את התקנה הזאת ולהוציא הוראות נוהל - אז הם ישקלו אם כדאי להם לעצור. בכל מקרה נכון לרגע זה, אני מניח שהצעת החוק הזאת התחייבה.

קודם כל, רציתי לתקן מהוועדה נשכחה תגובה של האגף לתקציבים אין התנגדות. אז ברמה העקרונית אין לנו שום התנגדות, פרט לסעיף 7 בחוק. סעיף 7 קובע שהקנסות, אם יוטלו, יועברו לתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. הממשלה בשנים האחרונות החליטה שהיא מתנגדת לחלוטין לאגרות ייעודיות בכל תחום. ובעצם אין שום אגרה ייעודית חדשה.

וגם במסגרת הזאת, תקציב הרשות הלאומית, שבזמנו היה אחוז מסוים מהביטוח, עבר להיות תקציב נטו. ולכן גם במקרה זה ההתנגדות שלנו היא רק לנושא העברת הכסף לרשות הלאומית. הכסף צריך להיכנס להכנסות המדינה. ואם הממשלה תחליט שהיא רוצה להגדיל את תקציב הרשות הלאומית, כי סדרי העדיפויות מחייבים את זה.

אתם מתנגדים לסעיף 7(ב)?

נכון.

אני מאוד שמח קודם כל, חבר-הכנסת מצנע ידידינו, שאתה בוועדת הכלכלה, באמת אוזן קשבת לבעיות האמיתיות. אבל מה שמצא חן בעיני הסידור בין האוצר, כבר מעבירים למי התקציב והם מסודרים כבר.

אני רוצה להגיד לכם, מתוך המדבקות והמחקרים, אבל אני אלך לצד המסחרי. פנו אלינו חברות, וחברות ההובלה הגדולות, שנשים שלטים והיית ראש עיריית-חיפה ושאלתי אותך באיזה הזדמנות חגיגית, על נושא של מיסוי בקשר לשילוט, אם זה חל על תושב העיר, מי שחונה בתוך העיר. אבל לצערי לא הגעתי לשלב הזה למצות אותו.

כי מה שקורה, אנחנו במשאיות הכבדות, יש לנו מערכת מאחור שזה מספר רישוי, פנסים ושילוט לחומרים מסוכנים ואיזה סוגי חומרים אני צריך להעביר או לשים את הקוד שחלילה קורה אירוע. אין לנו מקום אחד לשים שום מדבקה על אותן המשאיות הכבדות. אני אתן לכם דוגמה, שמשרד התחבורה רץ בלי לשאול אותנו, אם תשימו לב יש חלק מהמשאיות בארץ שנוסעות עם שלט "רכב ארוך".

מר בן-הרוש, קודם כל, נתייחס עניינית לכוונה של הצעת החוק ואחרי זה נדבר על המקום. קודם תגיד לי האם נראה לי שהשירות הזה הוא שירות שהוא צריך להתקיים במדינת ישראל ואחרי זה נדבר על המקום?

לצערי לא, כי חסר לי עוד דבר. קצין הבטיחות במדינת ישראל לא חלה עליו שום אחריות בחוק. אז דיווחת לקצין הבטיחות ומה הוא עשה עם זה? קצין הבטיחות היום בהגדרה שלו, ויושבים פה קציני בטיחות, אין עליו שום אחריות בחוק. האחריות על החברה ועל הנהג. אז דיווחת לש"ג, so what .

מי ממנה אותם, מי הבוס שלהם?

קציני בטיחות, אני רשות לענייני בטיחות לפני כ-8 חודשים. הם חייבים לעבור מערכות של בחינות וקורסים. קורס סבוך מאוד.

למי הם חייבים דיווח?

יש שני סוגי דיווח. שיש דיווח שהם חייבים, יש גם כמה סוגי קציני בטיחות. יש קציני בטיחות שהם עצמאיים. כלומר, פתחו משרד והם עצמאיים. ויש קציני בטיחות שהם במפעל.

עכשיו סידרת לי את העניין. כי אני התחלתי להתבלבל.

חשבתי שיגיע גם לכנסת לתקנות חדשות, אנחנו בונים תקנות חדשות.

בהמשך לדברים שלך, אם היה בעל בית אחד, אז יכול להיות שאתה יכול להגיע לאיזשהו משהו.

מדובר פה על חברות וצי רכב. אבל לצערי אנחנו לא מגיעים לממדים האלה, כמה חברות גדולות כאלה כמו: אגד ודן וכמה קואופרטיבים שלנו לתחבורה. היתר, הייתי אומר, אפילו 70 אחוז מהשוק, של ארבע וחמש משאיות זה לא יחול עליהם כלל, כל החוק הזה.

אולי החברות המאורגנות. כי אם ניקח את החברות המאורגנות, אגד ואותנו, יש לנו עניין בצד לשים את שם החברה ומספר החברה.

ואם נחיל את החוק על כל בעל משאית?

אז למי אני אפנה, לבעל המשאית?

כן.

לבעל המשאית, כן. בחוק של אותה הובלה או משאית מ- 10 טון, חייב רשיון הובלה. ויש לו בחוק קצין בטיחות שצריך לפקח עליו, זה רשיון ההפעלה שהפעילו להכניס אותם תחת מסגרת.

באגד, אנחנו מטפלים בבעיה הזאת לאורך הרבה מאוד שנים בלי שום צורך בתקנה ובלי שום צורך בהוראת הנוהל. כמובן שעושים את זה ברוח התקנה וברוח ההצעה. ויש לנו בנוסף לכך, חברי-הכנסת, חלקם לפחות מכירים את ניידות הבטיחות שלנו שעושות עבודה נפלאה.

מידע מהציבור זה ממש בעייתי. מפני שזה ילך על נקמנות, המידע הזה. למשל אני אתן לך דוגמא, אני לא נתתי לעורך-דין לעמוד בתחנה שלי, למחרת הוא הגיש תלונה בעירייה שאנחנו מפריעים לתנועה. ואחרי שבוע הוא נתן לחבר שלו להגיש תלונה. וככה זה מתגלגל. וזה לא יכול ללכת, זה דבר לא רציני העניין הזה.

קרוב ל-20 אלף מוניות קיימות. החוק וקציני בטיחות קיים. למעשה מי שמשתמש בקציני בטיחות זה כ-5,000 מוניות בקושי. האנשים המסודרים שהחליטו שזה רצוי. אין אכיפה בקטע של כל 20 אלף המוניות. עכשיו יבוא חוק חדש, ויטיל מטלה נוספת על המסודרים דווקא. אלה שכן חושבים שצריך קצין בטיחות. אז כל מי שאכפו על כל ה-20 אלף. אחר-כך תמשיך בהוצאה נוספת. אני חושב שאין סיבה בקטע הזה. אבל אי אפשר איפה ואיפה.

אני מדבר פה בשם איגוד חברות השכרת הרכב והליסינג. לנו בעקרון באופן כללי אין התנגדות להצעת החוק הזאת. אנחנו רק מבקשים להכליל את חברות ההשכרה והליסינג. מכיוון שלנו אין שליטה על הנהגים. בטח בחברות השכרה שזה נהגים מזדמנים ובחברות הליסינג כאשר אנחנו מספקים רכב.

אני קצין הבטיחות של בונז'ור. אני את מר דורון רגב הכרתי בעקבות המדבקות האלה שהוא הציג לנו פה. להגיד לך את האמת, מלכתחילה נראה לי קצת מוזר אבל אמרתי, לעזאזל אחרי כל מה שאני רואה ממה שקורה בכבישים, צריך לעשות עוד משהו לטובת כל העסק הזה. אפילו אם נחסוך איזה הרוג אחד בכביש, זה כבר עשה את שלו. אני כבר שנתיים בשירות הזה ואני רוצה להגיד לך שעם כל הקשיים, ועם הנהגים וכל הבירוקרטיה מסביב, זה שיטה שעובדת, אין מה לעשות.

רק להזכיר לגבי שינוי תקנות שאנחנו עושים. אל"ף, זה יחול על כל המוניות בארץ. קציני בטיחות בשיטות שונות, חלק יעבדו דרך משרדים, חלק יעבדו בצורה אחרת. דבר שני, נכנס לעניין הזה מה שלא היה עד עכשיו, גם חברות הליסינג וחברות ההשכרה. זה גם כן מערכת שכרגע עובדת.

איך אתה עונה על ההערה הזו שהוא לא יכול לפקח על הנהגים שלו בליסינג?

הם יהיו חלק נפרדים וחלק דרך החברה שלהם. דרך חלק שהם בליסינג הם במפעלים וחלק דרך חברות ההשכרה עצמה.

ברור שהמשטרה והמשרד לביטחון פנים מקדמת בברכה כל רעיון שעשוי לזרום באיזה שהיא דרך למאבק בתאונות הדרכים. אנחנו מסכימים להערה של משרד התחבורה שצריך לינוק את זה לאור הנחיצות אם קיימת לנוכח שזה קיימות כבר תקנות.

לא קיימות תקנות, אפשר להתקין תקנות.

בתקנות הקיימות קיימת.

יש סמכות, אבל אין תקנות.

שלא תיווצר כפילות. אבל ככל שייווצר מצב חדש ויאפשר עוד אפיק למלחמה במאבק לתאונות הדרכים, אנחנו בעד בזה. דבר אחד אנחנו מתנגדים, יש שם איזה אלמנט בסעיף 4, שמטיל על המשטרה חובה לדווח לקצין הבטיחות.

אנחנו עוד לא קראנו הערות פרטניות שגם תוכלו להעיר.

אבל ברור שהמשטרה יש לה חובת סודיות לגבי כל הנתונים שבידה, לא תיתכן זרימת מידע מהמשטרה לגופים פרטיים על עבירות של נהגים.

אם תקרא טוב את הסעיף , תראה זה לא חובה של המשטרה, אלא קצין הבטיחות ינהל מעקב אחרי מה שיגיע למשטרה ביוזמת המשטרה. המשטרה לא מדווחת לחברה אם רכבים שלה היו מעורבים בתאונות דרכים.

המשטרה לא יכולה לדווח על עבירות, כי יש חובת הסודיות לפי המרשם הפלילי.

לא זה רוח הסעיף.

תגיד את זה כשנגיע לפירוט של הסעיפים.

עיקר החוק זה הטלת חובה פנימית והכל במסגרת משמעתית פנימית. הקנס היחיד שיש בחוק הקיים, זה על זה שהחברה לא תנהל את הדבר הזה או שהרכבים לא ישימו את המדבקה. ברור שבמקרים קיצוניים במיוחד, אפשר יהיה גם להעביר את העבירות מול המשטרה. אבל ככלל, אם אנחנו מבינים נכון את מטרת החוק, הטיפול יהיה משמעתי פנימי של כל חברה.

אני רוצה להסביר כמה דברים שאני חושב שצריך להסביר אותם. קודם כל, היעד המרכזי זה לא ציי הרכב הגדולים של הנציגים שנמצאים פה. זה לא היעד המרכזי. אני יודע וגם מניח שבציי הרכב הגדולים, כמו אגד, כמו הנמל החדש, וגם חברות המוניות הגדולות - בסך-הכל יש קציני בטיחות, יש מערכות ויש תהליכים של ניהול מקצועי גם של הנהיגה.

הבעיה המרכזית היא מאות אלפי כלי רכב פרטיים. וכפי שאמר רגב, במדינת ישראל יש עשרות אלפים של כלי רכב שהם לא בבעלות. דרך אגב, כתוצאה מכך גם הנהיגה שלו יותר פרועה, בעקרון בכלל. כי הרכב לא שלי, אז אני יכול לעשות בו כל מיני דברים שאני לא עושה עם הרכב הפרטי שלי. אז זה נקודה מספר אחת. וזה היעד המרכזי.

נקודה מספר שתיים, אין פה שום כוונה שאיזה שהיא מערכת מעל קצין הבטיחות ומחוץ לחברה - תטפל בעניין. זה לא שקצין הבטיחות עובד עבור המשטרה. זאת בכלל לא הכוונה. ההפך, הוא לא צריך להעביר דיווח למשטרה. אין בחוק הזה בכלל אמירה שהוא צריך להעביר. אלא אם כן המשטרה מבקשת או דורשת, אז כמובן כל אחד צריך לתת את הדיווח.

למי אתה רוצה שהוא ידווח?

האדם הפרטי שראה אוטו משתולל, מרים טלפון, כפי שסיפר פה רגב, מרים טלפון לאותו מוקד שכתוב. הנתון הזה עובר לקצין הבטיחות של החברה, הוא קורא לנהג. הלוא הוא רוצה שינהג כמו שצריך. יש פה עניין עקרוני ברמה חשובה מאוד וזה מעורבות גם של הציבור בכלל, "הפסיבי", גם של הציבור הנוהג וגם של החברות שמפעילות ציי כלי רכב.

הם אומרים פה שני דברים. אחד, אם אנחנו לא מכבידים את ידינו שוב ושוב רק על הגופים המאורגנים. ושניים, האם אנחנו מטילים חובה על ארגונים שעוסקים בהפעלת כלי רכב, אבל אין להם שום שליטה על הנהגים האלו.

הנושא של חברות הליסינג, פטור לחלוטין בגלל שגם היום אם אני עובר עבירת מהירות - אני מקבל את הדוח, לא החברה. אותו דבר גם כאן. ירים מישהו טלפון על אוטו שאני נהגתי.

אתה טועה, אבל לא חשוב.

אני לא טועה.

החברה מקבלת.

החברה מקבלת אבל זה מנותב. דרך אגב, הדוח שאני מקבל הביתה ממצלמה שצילמה אותי, הוא עבר בטח איזשהו תהליך. אני מקבל דוח משטרה ישיר, לא מקבל את זה מחברת הליסינג. אני לא רשום על הרכב, אני נוהג ברכב ליסינג של הכנסת. מאחר ואני מקבל דוחות, אז אני אומר לכם, הדוח מגיע דוח משטרתי, לא שקצין הכנסת מעביר לי את הדוח באיזשהו ממסר.

כשחברת ליסינג עושה ליסינג עם חברה, יש בסוף מישהו שקיבל את הרכב. ואנחנו יודעים שיש עשרות אלפי כלי רכב כאלה. ועל כן זאת לא הבעיה. ובסופו של דבר מי שנהג ברכב, ולא בעל הרכב, האחריות היא על מי שנהג. בעל הרכב צריך לומר ולהוכיח שמישהו אחר נהג ברכב. במקרה של ליסינג, שבהם הרכבים ניתנים אישית לאנשים, הם לא ניתנים לחברה, אין בעניין הזה בעיה.

על-כן, בעניין יש פה תפיסה עקרונית שונה, שלא ניסינו אותה עד היום, אלא בצורה וולונטרית. שבה יש אחריות לציבור, יש אחריות לנוהגים ברכב, יש אחריות לחברות גדולות שמפעילות הרבה כלי רכב. יכולה להיות תחרות איזה חברה בכלל מצליחה להוריד. אני רוצה להזכיר לכם, כולנו היינו בצבא, הצבא היה עושה המון תחרויות בין היחידות השונות, לא רק בין הנהגים המקצועיים, גם בין אותם נהגים קצינים בכירים, עושים תחרות כמה דוחות ואיך קיבלת. ישנה תחרות וזה גורם מעודד.

לי יש נתונים לא רק מחברת בונז'ור, קיבוץ יד-מרדכי. קיבוץ יד-מרדכי הכניס את כל מערך הרכב שלו למין כזו תכנית. הוא מדווח על ירידה ב63- אחוז בדוחות תנועה שקיבלו הנהגים. זה לא צה"ל, בצה"ל יש ניסיון עם 2000 כלי-רכב, לא הצלחנו לקבל ממנו נתונים בכמה זה הוריד. תנובה, קיבוץ גלאון, יש לי פה איזה שתי חברות אוטובוס שמפעילות את זה, חברות פרטיות.

אני מדבר על דוגמאות שהדברים האלה בהחלט משפרים את איכות הנהיגה וכתוצאה מכך, את ההתנהגות על הכביש. ואני חושב שזה כניסה לתחום שיש לו הרבה פוטנציאל של כולנו. תחשוב, כל אחד מאתנו שיודע שמאחורה שלו תלוי מין מספר כזה, ואם הוא משתולל - אז הקצין רכב של הגוף שבו הוא עובד, מקבל טלפון והוא רק קורא לו ו אומר לו, "שמע יש תלונות".

הנקודה האחרונה שתתייחס אליה זה למקרה שמשרד התחבורה יביא תקנות.

אני רק רוצה להבהיר. תקנות התעבורה כפי שהם היום, ואני מניחה שלזה התכוון משרד התחבורה, קובעות בתקנה 587 (ג) לתקנות התעבורה:

"שהרשות רשאית להורות לבעל מפעל" (מפעל הוא כהגדרתו בעצם ההגדרה של מפעל בהצעת החוק נמחקה מהגדרת מפעל):

" א) הרשות רשאית להורות לבעל מפעל או לקצין בטיחות כל הוראה שיש
בה לדעתה צורך לקיום סדרי הבטיחות במפעל לפי הוראות חלק זה.

ב) בעל מפעל וקצין בטיחות שקיבל הוראה כאמור בתקנת משנה א', חייב
למלא אחריה.

ג) הרשות רשאית להזמין בכל עת מפעל או קצין בטיחות להתייצב בפני
במקום ובמועד הנקובים בהזמנה, לשם בירור כל עניין לפי חלק זה,
כפי שיפורט בהזמנה".

דהיינו, כל מה שהם שצריכים לעשות כדי לאכוף את זה, אלה ההוראות
המינהל, אלה אפילו לא תקנות שתוקנו. זה אפילו לא ברמה של תקנות, כך שזה הרבה יותר מהיר, הרבה יותר גמיש.

אני מקבל את הצעתך שיתקבל בחוק, אחרי אותו קריאה ראשונה, נתקדם בו. וכאשר אנחנו ניווכח שאכן יצאו הנהלים ונבדוק אותם שהם אכן מתאימים למה שהתכוונו - לא חייב להיות זהים, מתאימים - אני לא מחפש כבוד.

חבר-הכנסת מצנע תתחיל להקריא בבקשה:

1. בחוק זה -

"חברה" - מיזם, עסק, תאגיד או מוסד שרשומים על שמו, או שהוא מפעיל או מנהל כלי רכב, כאמור בסעיף 3;

"עבירת תעבורה - כהגדרה בפקודת התעבורה;

"נגישות לדיווח" - אפשרות לדיווח ישיר לקצין בטיחות של חברה או למי שמספק שירות זה לחברה, במשך 24 שעות ביממה, למעט בימי המנוחה הקבועים בסעיף 18(א) בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948;

"מעקב" - איסוף הדיווחים על עבירות תעבורה ומעקב קבוע בנוגע אליהם;

"קצין בטיחות" - מי שרשות הרישוי הסמיכה לשמש כקצין בטיחות בתעבורה, המפקח על הנהגים הנוהגים ברכב שסיפקה להם חברה, ותפקידו להקפיד על נהיגתם הזהירה והבטוחה של הנהגים ולדאוג לתקינות כלי הרכב שבאחריותו;

"השר" - שר התחבורה. "

האם יש הערות לסעיף 1?

משהו לא מסתדר לי עם כל מה שציין חבר-הכנסת מצנע. או-קיי, שכרתי רכב ועשיתי עבירה.

יש לך הערה להגדרת "חברה"?

כן להגדרה, לזה אמרתי בהתחלה, מה זה "חברה", מה זה "הגדרה", של כמה, של כמה מצי הרכב.

40 כלי רכב.

זאת אומרת, אנחנו מסודרים, אנחנו עושים את זה בלאו הכי היום. הרוב יהיה פטור.

ההערה השניה, באיזה סמכות יש? לקצין הבטיחות. אני עכשיו שכרתי רכב וקצין הבטיחות קיבל דיווח. אני שוכר אותו בכלל? מי הוא מבחינתי?

כן, מי שרשות הרישוי - זה לא רשות הרישוי, זה הרשות. כי רשות הרישוי זה משהו אחר.

איפה מוגדרת "הרשות" לעניין הזה?

מי שהרשות הסמיכה.

מי זה הרשות?

אני הרשות.

הרשות זה משרד התחבורה.

מי שמתמנה על-ידי שר התחבורה בהודעה ברשומות, לעניין חלק זה כולו.

איפה התקנה הזו?

זה תקנה 596 לתקנות התעבורה.

הניסוח צריך להיות "משרד התחבורה".

עדיין אני אצטרך לשנות כאן הרבה מאוד דברים. האם אין הערות לנושא של הגדרת "עבירת תעבורה". אני מבקשת להעיר לעניין "נגישות לדיווח". קצין התעבורה בסופו של דבר הוא אדם. האם אנחנו באמת רוצים לאפשר להתקשר אליו 24 שעות ביממה? האם זה נכון, האם זה ראוי?

אם זה חברה גדולה מאוד, היא מפעילה מוקד עצמאי. אם לא - אני מניח שאם חוק כזה יתקבל, או תקנה - יקומו חברות שיספקו את המוקדים האלה. וקצין הבטיחות יקבל את הדיווח. הוא לא צריך לקבל אישית כל טלפון.

אבל אתה מדבר על דיווח ישיר לקצין הבטיחות דיווח ישיר, זאת אומרת, זה לא מאפשר לעשות את זה.

"דיווח ישיר לחברה או למי שמספק שירות זה לחברה".

אנחנו עושים היום כפי שדן ארצי פה ציין. בדיוק מה שכתוב בהצעת החוק אנחנו עושים עם מוקד שירות, עם מעקב עם הכל. אם הכוונה היא שחברה חיצונית מעבר לשעות העבודה תקבל את הדיווח באותן השעות שאנחנו לא יכולים להפעיל את המוקד, והיא תביא אחר-כך את הדיווח אלינו, זה נתק מוחלט.

לכן אני מציע, זה לא ישים, זה מוסיף על המערכת, זה מסרבל את המערכת. חברה אחרת שתדווח לי במקום שתדווח ישירות. שיהיה במסגרת שעות העבודה המקובלות. אני לא יודע איזשהו נוסח שיתקבל. לא קרה שום דבר.

ואם יהיה כתוב במקום: "במשך" יהיה כתוב: "בתוך 24 שעות".

משהו מהסוג הזה.

בן-אדם נוסע בכביש ב-2 בלילה ורואה מישהו משתולל, הוא לא רושם לעצמו את הטלפון, אני אטלפן ב-8 בבוקר. יש פה איזשהו רעיון עקרוני, ואתה מוציא ממנו את העיקר.

אם זה חברה כמו אגד, עם צי רכב כזה גדול, אז אני בטוח, והאוטובוסים שלכם מסתובבים גם כל הלילה, אז החוק יחייב אתכם להחזיק את המוקד הזה 24 שעות, למעט ימי מנוחה. ואם זה חברות יותר קטנות - אז הם יקנו שירותים מחברה שתספק את זה 24 שעות. אבל הרעיון המרכזי הוא אותה מעורבות ציבורית.

האם יספק אותך אם אנחנו נגדיר: "דיווח לעניין זה, שזה לרבות באמצעות השארת הודעה במענה קולי".

אני חושב שכן.

עוד הערות לסעיף ההגדרות?

אני רוצה דווקא להתייחס לנושא של מענה קולי.

אנחנו לא נוכל לכוון את החוק הזה בדיוק למה שאתם מציעים.

אני לא חושב שזה אני מכוון, אל תעליב אותי בבקשה.

קודם כל, אני לא מעליב אותך, כיוון שאתה הזדהית פה גם לפני הישיבה ועשית את זה יפה. אז הכוונה היא לא ברמה של העלבה. אבל אנחנו גם לא יכולים לבנות את זה ככה שזה יתאם את המידות במאה אחוז שלך או של דומים לך. גם אתה אמרת שקיימות חברות נוספות. זה לא יעבוד, חבל על הזמן.

זה לא יעבוד, אבל אני רוצה להעיר את הדברים בצורה מסוימת כדי שתבינו. שוב, אתם יכולים לקחת את החוק הזה ואפשר לעקר לחלוטין. קודם כל, אם זה ייקח 15 צלצולים עד שמישהו יענה, אנשים פשוט לא מחכים בזמן נסיעה. מענה קולי - אנשים לא משאירים הודעות. אחד החששות שלהם זה להשאיר פרטים. או שאחרי זה הם מדברים בצורה שאי אפשר להבין אותם.

צריך להפוך את זה שיפתרו את הבעיה במענה קולי קבוע, אלא רק באמת לאותם שעות קטנות של הלילה או משהו כזה. אחרת זה באמת מעקר את החוק. כי כל הרעיון שבן-אדם מדבר, דרך אגב, הוא גם לא חייב למסור את שמו אם הוא לא רוצה. זה גם לא חשוב. וזה מעקר באמת את העניין.

אפשר להגדיר "בין 12 בלילה ל-6 בבוקר"?

אפשר להגדיר בשעות שאינן שעות העבודה של החברה.

זה לא חברה, אני חוזר עוד פעם.

הגדרת חברה כהגדרתך.

כן, אבל צי הרכב שאנחנו מדברים עליו בעיקרו, זה הרכבים הפרטיים הקטנים שמסתובבים כל היום. הם לא תלויים בשעות עבודה, ההפך הם יותר נוסעים על הכבישים בשעות שאינם שעות עבודה. על כן, זה יחטא לעקרון של החוק, לרעיון.

השאלה היא חבר-הכנסת מצנע, שנינו נוהגים ברכב שהכנסת העמידה לרשותנו. ואני נוסעת במוצאי-שבת, כי בשבת אתה פוטר את העניין. אני נוסעת במוצאי-שבת, נהגתי בדרך שלדעת מי שנסע אחרי שביצעתי עבירת תעבורה. למי אתה רוצה שיתקשרו בקשר אלי במוצאי-שבת.

למספר טלפון שכתוב לך על הטמבון.

או-קיי. האם חייב להיות שם מענה אנושי, זה מה שאני שואלת. או שאפשר להגיש גם תלונה בקשר אלי.

לדעתי, כן. אני רוצה להזכיר לכם את תרבות הנהיגה של הנהג הישראלי , הרי לא היינו לא מתכנסים פה, אם לא הייתי רואה שישה הרוגים בשבוע שעבר.

אני מבקש להתייחס לשתי ההערות שנגעו לזיהוי האיש שיתקשר. אני מנסה לציין גם את תרשים הזרימה של התלונה הזו. אם רוצים שיהיה יעיל, ואני מסכים שזה צריך להיות מנגנון עם פיקוח שיכול להביא שינוי נורמות התנהגות.

אסור שהאיש לא יזדהה, מכיוון שתרשים הזרימה של תלונה כזו, קצין הבטיחות צריך לקרוא לנהג, להגיד לו, "תשמע, מתלוננים עליך כך וכך". הנהג יכחיש ונניח שקצין הבטיחות עושה את עבודתו נאמנה, הוא רוצה להתקשר לאותו אדם, להגיד לו, "תשמע, יש לי כמה דברים לברר אתך". בלי זה, אין לזה שום ערך. מניסיון, אסור שזה יהיה מענה אנונימי, כי אתה לא קצין בטיחות אם אתה לא מתייחס אליו באופן רציני, אתה לא יכול לפנות אל האיש.

גבירתי, היועצת המשפטית, אפשר להגדיר פה את שעות המנוחה?

אני יכולה לסייג, "דיווח לרבות באמצעות השארת הודעה במענה קולי, בשעות שאינן שעות העבודה של החברה". זאת אומרת, שרק אז אפשר יהיה להשאיר הודעה במשיבון.

להערה שלך, אני מסכים שאם הבן-אדם רוצה לתת את פרטיו.

אבל אמרת שאפשר מענה קולי.

כן, אבל שאתה אומר, לא בשעות העבודה. הלוא המטרה זה כלי הרכב הפרטיים. רוב התנועה שלהם היא לא בשעות העבודה. גם עובד היי-טק, בא בבוקר עם האוטו מעמיד אותו, ונוסע אתו אחרי שהוא גומר לעבוד.

אז נגדיר שבשעות הלילה. הגדרה שבין שעה מסוימת לשעה מסוימת, יהיה אפשר להשתמש במענה קולי.

בסדר. אני כבר אמרתי שבלית ברירה, אני חושב שבסכום הזה שיהיה מענה אנושי תמיד. אבל אפשר באמת בשעות הקטנות של הלילה. מי שמפעיל רק 40 כלי-רכב, הוא יקנה שירות כזה. כמה עולה שירות כזה? ומי שמפעיל מאות כלי-רכב יחזיק בן-אדם כזה.

אני חייבת לדרוש את העלויות מאגף התקציבים.

זה ברור שיש לזה עלויות. מה שאני מציע, אם משרד התחבורה אם קציני הבטיחות והחברות יעשו תחשיב, אני מוכן לבדוק.

אני צריכה את העלות מתקציב המדינה.

עלות מתקציב המדינה, אין לי.

זה יכלול גם את צי הרכב של המדינה.

אבל אם המדינה תסכים לשירות כזה לכל צי הרכב שלה ועם מוקדן שיעבוד, כנראה שהעלות הזאת בתוך תקציב מינהל הרכב, היא לא תוגדר. זה לא כמו חברה אגד או מדינה שיש לה עשרות אלפי כלי רכב.

אנחנו ננסה להגדיר את שעות הלילה כשעות קשות שבהם יהיה אפשר מענה קולי.

אבל אני צריכה לדעת מה זה לילה, מ-7 בערב עד 7 בבוקר?

השעות הקטלניות במדינת ישראל זה לא שעות העבודה.

כלומר מ-8 בבוקר עד 5 אחר-הצהרים, זה שעות פעילות סדירות, שבהם ישנם האנשים בפעולה בעבודה שוטפת.

שוקי, אני משתגע ממך למה אתה יושב בשקט. אני רץ אחרי משרד התחבורה שנים שקציני הבטיחות לא עושים את המשימות שהיום יש להם, מה אתם הולכים לעשות. אנחנו באים בטענות שקציני הבטיחות, הממשלה הקימה את הוועדה. מה אתם עושים אותם, מרכזנית?

לא מדובר על קציני הבטיחות.

אז על מי מדובר?

מדובר על אדם זה או אחר שישב ויקבל את השיחה. לא חייב להיות קצין בטיחות.

רגב, כמה זה עולה השירות?

זה שאלה חשובה. קודם כל, אנחנו מדברים שרוב ציי הרכב שעליהם מדובר במדינת ישראל, שעליהם יופעל השירות - הוא בין 50 ל-100 כלי רכב. זה עולה פחות מ10- ש"ח לחודש לרכב לדבר כזה. והמחיר ירד ככל שיהיה יותר תחרות וככל שחברות יצטרפו. על זה מדובר.

האם אתה מוכן להתחייב שהמחיר ירד ולא יעלה? כי יהיו סיכויים שהחוק יחייב את זה.

בטח. האינטרס שלי שהוא יהיה יותר רכבים. אני רוצה לתת לכם דוגמה. אנחנו נורא פוחדים מחברות הרכב הגדולות. לדוגמה, אם אנחנו מדברים על אגד שמפעילה, הם אומרים, שלוש ניידות עם מצלמות וידיאו שמסתובבות בכבישים. נשמע נהדר, שיא הטכנולוגיה. יותר מ-4000 אוטובוסים על הכביש. איך הן יכולות לראות את הבן-אדם במטולה או באילת או בחיפה שנוסע עכשיו על הכביש, כשיש שלוש ניידות.

אני רוצה שאם בן-אדם רוצה לדווח - ידווח. זה עובד בכל מקום בעולם.

שאלתי שאלה, כמה זה עולה? אמרת, 10 ש"ח, נכון?

לא, פחות. באגד זה לא יעלה 10 ש"ח לרכב, אין סיכוי. וכמה שזה לא יעלה - זה יעלה להם הרבה פחות מאשר להחזיק שלושה אנשים.

אני מבקש שבהגדרת "חברה", יוסף: "למעט חברות השכרת רכב וליסינג ולמעט מוניות".

הצעת החוק באה בגללכם.

יש פה משהו בהערה שלך. כי באמת שהחברה משכירה או ליסינג לאדם פרטי, זה לא כוונת החוק. וכן, בעניין הזה אתה צודק. על כן צריך למצוא איזשהו ניסוח שמדבר על אותן חברות השכרה/ליסינג, שמשכירות לחברות בכמויות של כלי-רכב.

גם בהגדרת המטרה של החוק שתכף נגיע אליה, מדובר על לאתר ולטפל בנהיגה מסוכנת בקרב עובדי החברה. כאשר לחברות השכרת הרכב הליסינג, עובדי החברה שלה לא נוהגים ברכבים האלה. אלה חברות שמכרו להם את השירות הזה. לקצין הבטיחות של חברת הליסינג או חברת השכרת הרכב, אין שליטה על הנהגים האלה.

לא נתבקש מכם. נתבקש מכם לרכוש את השירות הזה ולדאוג שהדבר הזה יגיע לאותם אנשים שצריכים מכם רכב. אם הכנסת נניח שוכרת ממך 150 כלי רכב?

לא אנחנו נצטרך לעשות את זה - החברה שנתנה את השירות.

זה עניין של ניסוח. "שלעניין חברות השכרה או ליסינג, החברה ששכרה את כלי הרכב". האם ההצעה שלי מאושרת?

כן.

לעניין ההגדרה "נגישות לדיווח" עדיין הוועדה לא הכריעה באיזה שעות פוטרים מגיבוש המוקד?

מ- 12:00 בלילה עד 6 בבוקר. אני מציע, אם זה מקובל עליכם?

אפילו יותר מוקדם, מ-10 בלילה.

אני אומר שצריך לעשות את הפעילות, הרי לא כל הטלפונים יבואו למסגרת של קצין הבטיחות.

אני מסביר לך שאני נגיד מגיע לכנסת, אני לא נוסע ואני נמצא עד 10 בלילה. ואני מתחיל ב10- בלילה הביתה, אז מה הוא יעשה.

אז יש מוקד טלפוני, בסדר, שאפשר לדבר אתו גם כן, אחרי שעות הפעילות.

יש פה שלוש הצעות. הצעה אחת: שמ12- בלילה עד 6 בבוקר; הצעה שניה: שהיא בשעות הפעילות, כמו שאתה אמרת, נגיד מ5- בערב עד למחרת בבוקר; או הצעה שלישית: מ-7 בערב עד 7 בבוקר.

אני בעד שזה יהיה קבוע, אבל אני מוכן להסתפק בקצרה ביותר, שהוא אמר, 12 עד 6.

חבר-הכנסת אליעזר כהן, מקובל עליך.

כן.

אז זה מ-12 בלילה עד 6 בבוקר. מי בעד סעיף ההגדרות?

רק אני רוצה לברר האם ההגדרה של קצין הבטיחות תואמת באמת את תפקידו האמיתי ושלא מטילים עליו כאן בחוק הזה תפקידים חדשים?

אנחנו הוצאנו את זה מההגדרות, אבל צריך אולי לבדוק את זה עוד פעם.

מי בעד סעיף ההגדרות?

הצבעה
בעד סעיף ההגדרות - רוב
מי נגד - אין
מי נמנע - אין
סעיף ההגדרות נתקבל

אישרנו את סעיף ההגדרות עם התיקונים.

אדוני היושב-ראש, הגדרות אתה קורא גם לסעיף 3?

השאלה למה מתכוונים בעבירת תעבורה. כי הנוהל לפקודות התעבורה, כוללת גם חוקי עזר.

וגם חוקי חניה.

הבן-אדם שמדווח לא אומר כמו שוטר, לפי סעיף 82 (א)(ב), הוא אומר, "ראיתי את האוטו עוקף בפראות", אפילו לא קו לבן. קצין הבטיחות, הלוא יש לך את הדו-שיח.

גם אם הוא לא נתן שמו, קצין הבטיחות אומר, "שמע, יש עליך תלונה", אין את השם. ההוא מכחיש את הכל? או-קיי. דיברת אתי, תאמין לי, זה מספיק. הלוא ההוא מנהל דיווח, נהגים שנוהגים בפראות, יהיה עליהם דיווחים נוספים.

להערה שלך, אתה מחזיר אותנו מבחינתנו, שלוש-ארבע שנים אחורה. שאתה נכנס עם שלוש הניידות הבטיחות שמצלמות בוידיאו, זה בדיוק בגלל אותו ויכוח לגבי מהות העבירה. וכשהבאנו אותם במשפט פנימי התחילו הדיונים. הוידיאו אומר, אין מה לעשות עכשיו, אתה בא ואומר, אתה לא יכול כקצין בטיחות, אפילו אתה לא יכול לברר את נסיבות המקרים.

באותם מקרים שלא השאירו שם.

אנחנו עכשיו נמצאים בסעיף 2. אחרי הקריאה הראשונה אנחנו נחזור, אבל אחרי שאנחנו מסיימים את החלק הזה, אתם לא יכולים להתעורר.

אין לנו הסתייגות מההגדרה.

אני חושב שאם אתם תעבדו מהר, הצעת החוק הזאת, היא לא תגיע לקצה שלה. עכשיו אתם צריכים להזדרז, שלושה חודשים זה הרבה זמן. זה בחודשיים יכול להיגמר בקריאה שלישית גם.

זה לא חוק כזה מורכב. וחוץ מזה אני מסכים אתך שאתה לא צריך לחזור חזרה לסעיף 1, אבל אני רוצה להעיר לגברת, אף מתלונן לא יתלונן באמירה, אני מסכים יותר לניסוח של חבר-הכנסת מצנע, אף אחד לא יתלונן בטלפון ויגיד, "אני ראיתי מישהו שעובר עבירה בסעיף ז (32)", הוא יגיד, "אני ראיתי מישהו שעוקף בפראות". אז למה את מצפה?

חברים, זה רק הכנה לקריאה ראשונה. אנחנו נחזור על הדבר הזה.

מה אתה עם חברות ליסינג שמספקות קציני בטיחות לארגון?

מה שנכתב פה זה בסדר. כי זה עושה דיפרנציאציה בין השכרה לאדם פרטי. גם ליסינג אם יש לפעמים אדם פרטי, אז הוא עושה סדר בין מי שמשכירים לחברה.

כן, אבל הרבה חברות ליסינג אומרות, "אל תדאגו, את קצין הבטיחות אני אתן".

אז הוא משכיר 40 כלי רכב למישהו.

אז אם קצין הבטיחות הוא חלק מחברת הליסינג, אז הוא לא מחויב?

לא דיברנו על קצין בטיחות בכלל. דיברנו על ההיקפים. אם הוא מספק לחברה שהוא נתן לה 40 כלי רכב בליסינג, והוא גם נותן שירותי קצין בטיחות, אז זה הקצין בטיחות. לא עשינו פה שינוי בהגדרה.

אני מקריא את המטרה.

"מטרה 2. מטרת חוק זה היא לחייב חברה לאתר וטפל בנהיגה מסוכנת
בקרב עובדיה על מנת למנוע תאונות דרכים, ולאפשר לציבור הרחב להתלונן ישירות אל קצין הבטיחות של החברה או למי שמספק שירות זה לחברה, על אופן הנהיגה של עובדי החברה".

"או לגורם אחר בחברה". כלומר, בתוך החברה. לדוגמה, מוקדנית, טלפונית בתוך החברה. "ישירות אל קצין הבטיחות או שהיא התמנה על-ידי קצין הבטיחות".

יש הערות לסעיף המטרה?

בסעיף המטרה, אני בכלל לא חושבת שאני צריכה לכתוב, "למי". "המטרה היא לאפשר תלונות ישירות". אני לא צריכה לכתוב "מי כרגע צריך …".

את צודקת הייתי עושה ככה, הייתי מדלג, "ולאפשר לציבור הרחב להתלונן ישירות על אופן הנהיגה של עובדי החברה" ולמחוק את היתר.

הצבעה

בעד סעיף 2 - 3
מי נגד - אין
מי נמנע - אין

אושר פה אחד - סעיף 2 נתקבל.

אנחנו בסעיף 3:

שוקי, פורסם אולי בעיתון של איגוד התקנות, משהו עם אופנוע, מי שיש לו רשיון על רכב פרטי יכול לנהוג על אופנוע?

עוד לא שינינו שום דבר. בעקרון במסגרת התקנות, מערך הרשיונות באופנוע, הוא משתנה. גם במשאית הוא משתנה, בעקרון אנחנו קבענו שם באופנועים.

אפשר היה להאמין מהפרסום שלכם, שמי שיש לו רשיון עם רכב פרטי, יוכל לנהוג על סוג מסוים של אופנוע?

חס וחלילה. באיזה עיתון שאני אדע?

בגלובס.

אני אבדוק את זה.

אנחנו בדיון על סעיף 3.

לאחר "הנושא בפועל" בסעיף 3 (ב), צריך להוסיף: "או שהיא מפעילה או מנהלת בנוסף". כלומר, פה אנחנו כתבנו חברה בבעלותה, בהחזקתה, בפועל וכיוצא בזה. צריך להוסיף: "או שהיא מפעילה, או שהיא מנהלת".

איך אתה מציע, תקרא את הנוסח שאתה מציע.

"הוראות סעיף קטן א' יחולו על חברה שבבעלותה או בהחזקתה בפועל סוגי כלי רכב, או שהיא מפעילה כלי רכב, או שהיא מנהלת כלי רכב".

למה הכוונה?

שישנם מערכות שהרכב לא בבעלותה, אלא רק היא מפעילה את הרכב הזה. יש קבלני משנה לדוגמה. קבלני משנה שעובדים באיזשהו עסק שיש שם קצין בטיחות, הפעילות של אותה יחידה שהיא נקראת "הובלות משנה", מבחינתנו שיהיו כפופים לאותן הוראות אלה.

גב' עדה וייס, אני מבקשת שתמציאי לי הגדרה משפטית שתכסה את המקרים שמר שוקי שדה מדבר עליהם.

עכשיו הייתי מציע עוד דבר להכניס, אם כבר מתעסקים בסעיף 3 (ב), זה להכניס "רשויות מקומיות".

לא צריך.

רשות מקומית היא לא חברה.

אני מחזיר אותך להגדרות: "חברה מיזם, עסק, תאגיד או מוסד".

או-קיי. עוד דבר אחד אם ככה להוסיף אולי, בכל מקרה לא מופיע "משאית בודדת", איך אנחנו קוראים לה?

מה אתה מציע כרשות?

כרשות, אני מציע שאם להכניס תחת הכותרת הזאת, להכניס גם משאיות בודדות.

הערה לסעיף 3 (א) - מדובר שם על עבירות תנועה ואחר כך אומרים, "בנוסף לזה, תקינות רכב". אי תקינות רכב זה כלול בתוך עבירות תעבורה. לכן לדעתי זה מיותר.

זה נכון. אם אני קוראת את זה לאור הערתו של החבר, כי מטרת החוק היא בעצם לאפשר נגישות. היא לא לעגן בחוק את תפקידיו של קצין התעבורה. המעקב על תקינות כלי רכב, זה במסגרת תפקידיו כפי שהוגדרו במסגרת תקנות התעבורה. זה לא נכלל במטרת החוק, כפי שאתה הגדרת את זה מראש. ולכן אני לא יודעת למה התוספת הזאת לסיפא לסעיף 3(א). אני מציעה למחוק את זה.

למה זה מפריע?

כי זה לא משתלב עם מטרת החוק. הרי החוק הזה אין בו מטרתו לעגן את תפקידיו של קצין הבטיחות בתעבורה. מטרתו של החוק הזה באמת לאפשר לכל אחד מאתנו, לפנות לאיזה שהיא כתובת ברורה וידועה מראש, כדי לדעת שמי שממלא את התפקיד הזה, אכן יקרא לי, יברר אתי, ינזוף בי במידת הצורך, יעביר את זה למנהל שידע שאני משתוללת על הכבישים. שיעשה עם זה משהו.

הנושא של תקינות כלי הרכב לא קשור בעצם המהות.

למשל האזרח הזה עם הזמזם.

לא, אבל כאן אתה מדבר על משהו אחר, אתה הפעלת את זה, אתה אומר, אם הזמזם לא פועל ונניח שקיימת חובה להפעיל זמזם, אז עבירת תעבורה. זה כלול כבר בחלק הראשון.

יש פה פספוס של מטרת החוק ודווקא אני מציע את זה לך, כיוזם החוק, חבר-הכנסת עמרם מצנע. לפי נתוני משרד התחבורה, 80 אחוז מהתאונות הקטלניות מעורבות בהן משאיות שאינן מאורגנות ואינן תחת פיקוח.

80 אחוז בכלל?

80 אחוז מהתאונות הקטלניות שמעורבות בהן משאיות, נעשות על-ידי משאיות שאינן מאורגנות ואינן מפוקחות.

למה לא לחייב מקרה של משאית בודדת לרכוש את השירות הזה?

המשאית הבודדת, הנהג הוא גם הנהג, הוא גם העבריין. הוא גם זה שמדווחים והוא גם קצין הבטיחות של עצמו. למי הוא כפוף?

אנחנו חילקנו את קציני הבטיחות לשני סוגי קציני בטיחות. כאלה שיש להם משרד עצמאי והוא מבחינתי, אתה בעל משאית ורכב, אתה חייב מעל 10 טון יש לך רכב, אתה חייב להעסיק קצין בטיחות. אתה כפוף למשרד עצמאי. יש מערכת של רישום במשרד התחבורה וכיוצא בזה.

והקצין הבטיחות שלך זה אותו משרד עצמאי שהוא חייב לעשות את כל הפעילויות שרשומות בחוק ככפופות, הן במפעל והן במשרד עצמאי. כלומר, אין משאית אחת שמבחינת החוק, משוחררת מעל 10 טון ללא קבלת טיפול דרך קצין בטיחות. אין דבר כזה.

דוגמה מצוינת וחשובה. קצין בטיחות כזה פרטי שמנהל אנשים שיש להם משאית או שתיים והם מנהלים אותה בצורה פרטית, לפי התקנון החדש, קצין בטיחות כזה שמנהל אותם, רכש מהחברה שלנו את השירות. הגיע למסקנה שזה כדאי לו, זול, והוא רצה, הפעיל. על חשבונו, הוא לא לקח כסף נוסף מאותם נהגי משאיות ורכב כבד שהוא מפקח עליהם. על חשבונו, שם מדבקות ובתוך זמן קצר, הם הורידו את המדבקות ואסרו עליו ולא הסכימו לקבל את הדיווחים. למרות שלא שילמו על זה.

שוקי, אתה לישיבה הבאה תנסה למצוא פתרון למשאיות הפרטיות.

אני רק מבקשת כמובן שתעשה את זה בתיאום עם הייעוץ המשפטי, כדי שההגדרות תהיינה הגדרות שאני אוכל לכלול בחוק.

אנחנו עדיין בהערות לסעיף 3.

היום בתקנות התעבורה, יש יותר חברות שיש עליהן פיקוח של קצין בטיחות.

איפה זה?

כמו משרד להסעות ורשות מקומית שבבעלותה אוטובוס.

בחוק החדש אנחנו מכניסים אוטובוס.

זה לא נכלל פה.

לרשות מקומית שיש לה רק אוטובוס אחד, אבל יש לה עוד הרבה כלי רכב אחרים.

אבל כנראה שלא 40 או לא 20. יש רשויות מקומיות קטנות, כמו מועצות אזוריות וכיוצא בזה.

ברגע שמכניסים משאיות ואוטובוסים גם בודדים, אז אותו סעיף נוסף שצריך לנסח אותו. זה צריך רק להיכנס לפי דעתי, כסעיף גדול, נגיד 3, זה 4 חדש. כי הוא לא יכול להיות תחת: "בבעלויות".

אני רוצה להציע הצעה, שוקי, ויש לך שבועיים. א: לעשות את הדבר הזה. ויתר הסעיפים שלא נספיק לעשות אותם היום, אני מבקש שתתקיים ישיבה שלכם עם המציעים, כדי שבעוד שבועיים נוכל להמשיך.

איפה אתה מפסיק בסעיף 4?

צלצלו מהמליאה. תביאו להם את ההשגות שלכם לסעיפים 4, 5, 6 7 ו-8. לגבי סעיף 7, יש הסתייגות.




הישיבה הבאה בעוד שלושה שבועות.

תודה רבה. הישיבה נעולה.




הישיבה ננעלה בשעה 09:50.