ב' - הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת גילוי מדיניות החזרת טובין)

2
ועדת הכלכלה
26/10/2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 279
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי י"א בחשוון התשס"ה (26 באוקטובר 2004), שעה 10:00

1. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת גילוי מדיניות החזרת טובין), התשס"ג – 2003 של חבר הכנסת אופיר פינס-פז, פ/1738.
2. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – החזר כספי עבור טובין), התשס"ד - ‏2004 של חבר הכנסת איתן כבל וקבוצת חברי כנסת פ/2325
3. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת גילוי מדיניות החזרת טובין), התשס"ד – 2004 של חברת הכנסת אורית נוקד, פ/1944
4. הצעת חוק הגנת הצרכן (החזר כספי בביטול עסקה), התשס"ד – 2004 של חבר הכנסת שלום שמחון פ/2337

חברי הוועדה: שלום שמחון – היו"ר
אופיר פינס-פז
אורית נוקד
איתן כבל

משרד התעשייה המסחר והתעסוקה
עו"ד תמר פינקוס - התובעת הראשית
עו"ד יצחק קמחי - הממונה על הגנת הצרכן

משרד האוצר
שי יפתח

משרד המשפטים
עו"ד רוני נויבואר

איגוד לשכות המסחר
עירית פיליפ - איגוד רשתות השיווק, הריבוע הכחול
נעמה בר גד
עו"ד עינת ברכה - יועצת משפטית
עמית אבנר - לשכת המסחר

התאחדות הסוחרים
יאיר קורח
שמואל שרעבי - גזבר

איגוד ישראלי למסחר
איתן אביבי

התאחדות המלאכה והתעשייה
ברוך שניר

המועצה הישראלית לצרכנות
רונן רגב

חברת סלקום
עו"ד דנה אלנבוגן-קאושינסקי

לאה ורון

אתי בנדלר

איה לינצ'בסקי

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת גילוי מדיניות החזרת טובין), התשס"ג – 2003
של חבר הכנסת אופיר פינס-פז, פ/1738.

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת גילוי מדיניות החזרת טובין), התשס"ד – 2004
של חברת הכנסת אורית נוקד, פ/1944

הצעת חוק הגנת הצרכן (החזר כספי בביטול עסקה ), התשס"ד – 2004
של חבר הכנסת שלום שמחון פ/2337

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – החזר כספי עבור טובין), התשס"ד - ‏2004
של חבר הכנסת איתן כבל וקבוצת חברי כנסת פ/2325

שלום לכולם הישבה עוסקת בחוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת גילוי מדיניות החזרת טובין) של חבר הכנסת אופיר פינס והצעת דומה של חברת הכנסת אורית נוקד. כמו כן שתי הצעות חוק נוספות, הצעת חוק הגנת הצרכן (החזר כספי בביטול עסקה ), של חבר הכנסת שלום שמחון, והצעה דומה של חבר הכנסת איתן כבל וקבוצת חברי כנסת.

אני רוצה לומר ששתי ההצעות הראשונות הן מאד דומות. הצעת החוק הזו שהגשתי הייתה תוצאה של דיון בוועדת הכלכלה. הגשתי הצעה דומה לשלך בקדנציה הקודמת וניסחנו אותה בהתאם לנוסח הזה - - -

בשל התנגדות של יושב ראש הוועדה דאז, חבר הכנסת אברהם פורז ושל היועצת המשפטית. אשר על כן הסכמת להתפשר ולהביא את הצעת החוק הזו.

לא רק אני, גם חברת הכנסת נעמי חזן

בכנסת הראשונה להגעתי הנה הגשתי הצעת חוק של מסלול חלופי להשקעות הון בחקלאות, בכנסת הזו, שר החקלאות הנוכחי עוד לא היה. אחר כך הגשתי את זה גם בכנסת הנוכחית וכאן הוא התנגד לקבלת הצעת החוק בטענה שהעתקתי ממנו, אמרתי לו שכשהגשתי את הצעת החוק הוא בכלל לא היה.

אני רוצה להציע הצעה לתחילת הדיון, יש לנו שני סטים של הצעת חוק, סט אחד של חברת הכנסת אורית נוקד וחבר הכנסת פינס שמדברים על פרסום המדיניות של בית עסק להחזרת מוצר, והסט השני מדבר על כך שתהיה החזרת תשלום עבור החזרת מוצר.

מאחר והממשלה תמכה בהצעות החוק, בדרך זו או אחרת ובהתניות שונות, אני מציע שנעשה שני דברים, בשלב הראשון נאחר את הצעות החוק של חברת הכנסת נוקד וחבר הכנסת פינס להצעה אחת, ונאחד את הצעת החוק של חבר הכנסת כבל ושלי להצעת חוק אחת מתוך מגמה בעתיד ששני הסטים האלו יאוחדו בסוף להצעת חוק אחת.

אני מציע את הדרך הזו כי יש לנו שני אלמנטים, האחד הוא קביעת מדיניות בכל בתי העסק שאני יודע שהממשלה תומכת בזה, והחלק השני של החזרת מוצר, אני לא רוצה לאחד את הכל ביחד כי הסיכום במליאה היה שרשימת המוצרים שיהיה אפשר להחזיר אותם ולקבל תמורתם תשלום תיעשה בהסכמה עם הממשלה. כדי שלא יהיה מצב שהממשלה לא מסכימה, ומסכימה רק למדיניות אני רוצה לעשות את זה בשני שלבים.

יש גם אופציה שניה, אם אתה סומך על הממשלה אתה יכול לחוקק את החוק ביחד ולומר שאת רשימת המוצרים השר יפרסם בתקנות משנה.

הוא לא יפרסם לעולם, זה די ברור.

אדוני היושב ראש, בכנסת הקודמת הצעתי הצעת חוק שמדברת על החזר כספי וההצעה הזו עברה בקריאה טרומית והגיעה לוועדת הכלכלה. האמת שזה לא רק פורז שהתנגד, להגיד שזה רק הוא שהתנגד זה לעשות עוול לעניין, באו לכאן נציגים שהסבירו ושכנעו שבחלק גדול מהמוצרים זו גזירה שאי אפשר לעמוד בה.

הצעתי את הצעת החוק הזו ראשית כי חשבתי שראוי לדון באופן אמיתי במציאות שקיימת במקומות אחרים, ארצות הברית היא דוגמא טובה לזה, למרות ששם הדבר לא מעוגן בחקיקה אלא בנורמה, במסורת, בהתנהלות עסקית, אבל ברור שאצלנו זה לא יקרה אלא בחקיקה, הנורמה לא תשתרש אלא בחקיקה.

באירופה המדיניות הרבה פחות ליברלית לפי מיטב ידיעתי, היא מכוננת יותר למדיניות החזרת טובין אבל בתנאים מאד מגבילים ומאד קשים. אני חושב שהסיכום שהגעת אליו עם הממשלה הוא סיכום טוב משום שהגיע הזמן לבדוק באופן אמיתי, לא גורף אלא נקודתי, האם באמת יש מוצרים שלא ייגרם שום נזק ולא תיעשה שום מניפולציה או לא יקרה שום דבר חריג אם ברגע שהצרכן רכש אותם בטעות הוא יקבל על זה כסף לא זיכוי ולא החלפה.

בדיון הקודם הזכרתי את בר המצווה של הבן שלי, אז קיבלנו הרבה דברים מאותו דבר. באופן אמיתי אתה לא רוצה לקבל זיכוי אלא כסף עבור מתנות שיש לך מהם 20 פעם. אני חושב שבמצבים חריגים מהסוג הזה צריך לקיים בירור נכון ובסוף אני מניח שנוכל למצוא רשימת מוצרים, אם כי זה מורכב ואני לא רוצה שיגידו שיש אפליה לרעה כי יש כל מיני דברים שצריך לקחת אותם בחשבון, אבל זה יכול להיות תהליך מעניין שאני לא מציע לדלג עליו.

מצד שני הצעת החוק שלנו היא הצעת חוק שמדברת על דבר מוסכם ברור אלמנטרי שאף אחד לא יכול להתנגד אליו. אני חושב שכל בעל עסק צריך להודיע ללקוחות שלו מה המדיניות שלו. זה דבר אלמנטרי ונכון וחלק מבעלי העסקים כבר עושים את זה מיוזמתם בלי צורך בחקיקה, מי שלא, יואילו ויתכבדו באמצעות חקיקה להודיע איך מחזירים. זה גם יעודד החזרת כסף כי תהיה תחרות בין העסקים וזה יהיה אחד השיקולים של הצרכן.

הוועדה צריכה גם לדון האם יש מקום להגביל את תוקף הזיכוי ואם כן, שגם זה יהיה כלול בהודעה הזו.

לכן אני חושב שלא צריכה להיות מחלוקת על עניין המדיניות החזרת טובין של בעל עסק.

בהצעת החוק שלי זמן ההחזרה מוגבל והוא גם דורש קנס.

לא קנס אלא פיצוי בשל ההוצאות שנגרמו לבעל העסק

מכל מקום אני מצפה שלפחות לקריאה הראשונה, או שתקדם את שתי ההצעות האלה ביחד או שתקדם את כל הארבע, אבל אני מציע שלא נתמהמה כי הדבר הזה מוסכם. לגבי הפרטים עצמם, אולי נצטרך לקבוע דברים יותר ממוסמרים לכך יש תמיד את הזמן בין הקריאה הראשונה לשלישית, לרדת לפרטי הפרטים איך אתה רוצה את המדיניות הזו באופן יותר מפורט, איך מחזירים, תוך כמה זמן האם צריך לתת פיצוי וכו'.

אני חייבת להעיר שלפני שהנחתי את הצעת החוק בנוסח הזה הנחתי הצעה שדומה להצעה של חבר הכנסת פינס ואז נאמר לי בלשכה המשפטית שדבר כזה לא יעבור ואין אפשרות לחייב את העוסק להחזיר את התשלום, ואז חשבתי שאלך בשלבים. לכן הנחתי את הצעת החוק הזו, ואני חושבת שגילוי נאות זה עומד בכל כללי המסחר ההוגנים. היות וזה לא נעשה באופן וולונטרי על ידי חלק לא מבוטל, אני חושבת שנכון יהיה לחייב את זה בחקיקה כאשר אני מאד מקווה שזה יביא לידי כך שתשונה תרבות המסחר, כך שהתחרות תגרום לכך שחלק מהעוסקים כן יחזירו בסופו של דבר את הכסף לצרכנים.

הצעה של חבר הכנסת פינס ושלי עברה בלי הסתייגות על ידי הממשלה וההצעה שהצעת לגבי ההפרדה כדי לקדם את שתי ההצעות היא הצעה נכונה. אני רוצה לקדם את זה לקריאה ראשונה ואני חושבת שיש אפשרות בהצעה שלנו, שאגב גם בה יש החזר כספי במידה שהעוסק מפר את החובה שקבענו בהצעת החוק, והוא לא מבצע את הגילוי הנאות ואז יש גם סנקציה אבל יש מקום גם להאריך את התקופה של הזיכוי. זה מבלבל מסבך ובסופו של דבר שוכחים את הזיכוי, ואני אומרת את זה כצרכנית.

אני מקריא מעמדת הממשלה לגבי הצעתה של חברת הכנסת נוקד: "עקרונית אנחנו תומכים במטרת הגילוי הנאות באשר למדיניות החזרת טובין שנוקט עוסק, שכן מדיניות החזרת טובין תעודד תחרות בין העוסקים על שיפור השירות כלפי הצרכנים, תעודד נוהג של החזרת טובין ותהווה שיקול מהותי לעניין בחירת בית עסק שבו ירכוש הצרכן טובין.

אולם גם שההצעה ראויה אנו מתנגדים לקביעת הצעה כהרחבת החובה להציג מודעה כאמור, תהיה חובה פלילית. לגבי חבר הכנסת פינס ניתן להימנע בדרך יעילה יותר מזה שעסקים לא יציגו מודעה בכך שנקבע שלא יציג העוסק הודעה מפורטת לענייני החזרת טובין יבוא כאילו מדיניותו להחזרת טובין היא תוך זמן מסוים. אשר על כן אנו תומכים בהצעה בכפוף לתיאום הנוסח שייעשה עם משרדינו".

אז אתם מציעים שלא תהיה סנקציה פלילית אלא יהיה קנס?

לצורך הנוהל, כדי שנסכם פעם נוספת מה שנאמר על ידי חברי הכנסת פינס ונוקד, ומה נאמר על ידי, מה שמתחייב ממשרדי הממשלה לישיבה הבאה זה שני דברים, לפני שנצביע על איחוד שני הסטים, דבר ראשון לפרט מה המדיניות שצריכה להיות בתוך החוק הזה, מה ראוי שיהיה במדיניות ומה יכולה להיות הענישה סביב העניין הזה כדי שזה יתואם בנוסח לקריאה ראשונה. דבר שני, להביא לישיבה הבאה את רשימת המוצרים שאתם חושבים שבגינם יינתן החזר כספי. כמו שאתם מבינים, לא רק אתם תכינו רשימות גם אני אכין רשימות של דברים אפשריים.

אתה מתכוון לסוגי מוצרים.

מוצרי חשמל ביגוד ועוד. דבר שלישי שצריך לתת עליו את הדעת זה מה שאמרה היועצת המשפטית לגבי הגבלת הזמן של זיכוי שבגינו לא ניתן תשלום שנכון לרגע זה היא מוגבלת ונרקבת בארנק זה גם דבר שדורש חשיבה ותיקון.

לפני שנפתח בדיון נצביע על איחודם ש שני הסטים של חברת הכנסת נוקד ושל חבר הכנסת פינס. מי בעד?

הצבעה

בעד: רוב
נגד: אין

אין

זה בסדר ששלושתנו מצביעים ואנחנו גם בעלי ההצעות?

אם אתם ממלאים מקום של חברי ועדה אז בהחלט כן.

חבר הכנסת כבל, הגעת בדיוק להצבעה על איחוד הצעת החוק שלך והצעת החוק שלי להצעת חוק אחת. מאחר וההתחייבות שלנו במליאה הייתה שכל הצעות החוק בסופו של דבר יגיעו לקריאה שניה ושלישית כהצעת חוק אחת, אז כדי למנוע אפשרות שמישהו יערים על מישהו הצעתי שבשלב הזה נאחד את שני הסטים בנפרד עד שתהיה לנו רשימת המוצרים שהממשלה מסכימה להם, שבגינם יינתן החזר כספי שנעשה את האיחוד הכספי. מי בעד איחוד הצעת החוק של חבר הכנת כבל והצעת החוק של חבר הכנסת שמחון?

הצבעה

בעד: רוב
נגד: אין

אין

ההצעה אושרה.

אני רוצה להעיר טרם הדיון, כיוון שחברת הכנסת נוקד אמרה שהיא נועצה בלשכה המשפטית, אז לצורך זה הלשכה המשפטית הייתי אני, ואכן הבאתי לתשומת ליבה של חברת הכנסת נוקד שבכנסת ה- 15 נדונה הצעת חוק של חבר הכנסת אופיר פינס פז ושל נעמי חזן ושם הבעתי את דעתי ביחס לאותה הצעת חוק שהטלת חובה גורפת בכל הנסיבות על סוחרים להחזיר את הכסף עבור טובין שנרכשו אצלם עלולה לעמוד בניגוד לחוק יסוד חוק כבוד האדם וחירותו משום שהיא עלולה בהחלט לפגוע בקניינם של הסוחרים. אי אפשר, ובשום פנים ואופן זה לא נכון לא ניתן להצדיק פגיעה גורפת כזו בקניינם ללא הטלת מגבלות בהתאם.

בעקבות זאת חבר הכנסת אופיר פינס-פז השתכנע לקבל הצעת חוק מתונה יותר שתחייב אותם לפחות בגילוי נאות של מדיניות החזרת המוצרים או הטובין והצעת חוק הזו אפילו אושרה לקריאה ראשונה והגיעה אפילו לשלב הפרסום ברשומות, אלא שמפאת התפזרות הכנסת היא לא הספיקה לעבור קריאה ראשונה ולפיכך לא ניתן היה להטיל עליה דין רציפות וחבר הכנסת פינס נאלץ להגיש הצעת חוק חדשה.

הצעת החוק שמוצעת על ידי חבר הכנסת שלום שמחון וחבר הכנסת כבל שונה במהותה מאחר והוא נועץ בי האם אפשר להגיש הצעת חוק כזו שתהיה הרבה פחות גורפת ותחייב במתן פיצוי למי שנפגע כתוצאה מכך. אמרתי שאם אנחנו דנים בנושא הזה ונדון גם על איזה סוגי טובין, אפשר להתחיל לדון בעניין הזה.

אני מבינה שאכן זה הכיוון שאליו הולכים ולכן אני חושבת שאפשר לדון בשתי הצעות החוק כי כל אחת בפני עצמה היא ראויה וחבל לעכב את הצעת החוק שלכם.

ההבהרה הזו חשובה כי לא הבנתי איך זה מסתדר פתאום.

הייתי אומרת שהפסיקה הזו היא יותר קונקרטית בעניין הזה.

אני מהמועצה לצרכנות, המועצה מברכת על הצעת החוק, הצעה אחת היא בבסיסה הצעה של המועצה למסחר ושל חברת הכנסת חזן שעברה בזמנו את כל הגלגולים עד עכשיו ומה שהיא מדברת עליו זה מצב קיים של צרכן שקונה היום ולא יודע מה יקרה אחרי הרכישה, איפה הוא עומד. יש פה גם עניין של ערפול שמונע תחרות על מדיניות החזרת טובין וגם מצב בעייתי של הצרכן עצמו, יש זיכוי, אין זיכוי יש החלפה אין החלפה ולכן הנושא הזה מאד חשוב ודרך התחרות שתתעורר קרוב למדי דרך העלאת הנושא והמודעות, סביר להניח שגם ישתפרו התנאים וסוג מדיניות.

בנוסף יש את הנושא השני שיכול להיות מאד חשוב למרות שלמיטב ידיעתנו הוא עוד לא קיים במדינות אחרות וברור במה עניין החזרת המוצר יטיב עם הצרכנים, לא כל כך ברור האם הוא כל כך יפגע בעסקים. מתוך מה שאנחנו יודעים אז קודם כל זה נהוג בכל מיני מקומות בעולם ועסקים לא פושטים רגל. גם בארץ אנחנו מכירים עסקים מסוימים שנוהגים במדיניות כזו וצריך להבין שיש פה גם משהו שממריץ רכישה.

אני מנסה להבין את הטענה שגלולה בתוך הטענה של בעלי העסקים, אני לא מבין מה הבעייתיות, כשאתה מחזיר מוצר ומקבל בעדו זיכוי אז את המוצר הזה אפשר למכור אחר כך אבל אם אתה מקבל עבורו כסף אי אפשר למכור אותו אחר כך? אני מנסה להבין את ההגיון של העניין, מה ההבדל?

אחרי שאתה מחזיר את המוצר הוא נמכר כסוג ב'.

ואם אני מחזיר אותו כזיכוי הוא לא נמכר כסוג ב'? מה ההבדל?

זיכוי הוא בכל זאת אפשרות מוגבלת.

גם אפשר להיכנס לויכוח האם הוא נמכר אכן כסוג ב'. כי זה לא המצב.

אני רוצה שלא נטעה את הציבור, אם אני קונה היום כסף, מחזיר אותו ומקבל תמורתו זיכוי, הספר הזה נמכר אחרי זה, ואם אני אקבל תמורתו כסף הוא לא יימכר? מה ההבדל?

השאלה אם להיכנס לסוג מוצר כי הרי זו הבעייתיות של כל החוק שיש כל כך הרבה סייגים אבל בעיקרון כשאתה מחזיר מוצר ומקבל זיכוי אז אם היה פגם במוצר שהחזרת הסוחר מרוויח אחרי כן בזה שאתה קונה. אם אתה מקבל כסף חזרה הוא הפסיד בלי לקבל אחרי כן שום תמורה במכירה.

במוצר פגום חייבים להחזיר כסף.

אפילו אם מוציאים מהאריזה זה פגום כי אז הפסדת בתמחור.

נאמר פה שגם היום אם אתה מחזיר מוצר פגום אתה מקבל כסף.

ברשותך אני לא אענה בשם העוסקים, אני רק יכול לומר שההנחה לדעתנו שאם נותנים זיכוי, אז כעוסק אני מקבל איזשהו ביטוח להיקף המכירות שלי, הכסף נשאר אצלי. אני לא יודע עד כמה זה רלוונטי לעניין הפיצוי על הנזק שנגרם למוצר.

אנחנו לא משוכנעים שאכן התמריץ הזה, שהגדלת המכירות של לתת חזרה זיכוי במקום כסף היא בהכרח יותר אפקטיבית מהגדלת המכירות באמצעות נתינת כסף מפני שכאשר מישהו מתלבט אם לקנות שני מוצרים או אחד, אם הוא יודע שבמקרה כלשהו הוא ירצה להחזיר אחד מהמוצרים האלה הוא יקבל החזר כספי אז הסיכון ברכישת שניהם קטן יותר. זאת אומרת זה תמריץ להגדלת היקף הקניה.

בסך הכל ממה שאנחנו יודעים, עסקים שמנהיגים את המדיניות הזו לא מדווחים על השבה גורפת של השבת מוצרים, זאת אומרת שזה לא יוצר מצב שאנשים מגיעים לאיקאה ועומדים בתור להחזיר מוצרים שהם קנו, ומצד שני זה משפר את היקף המכירות. לא ברור לי אם הנזק שהעוסקים מתרעמים עליו אכן קיים.

אני רוצה לשאול, האם בחוק יש הוראה ברורה שעל מוצר פגום מקבלים כסף?

בוודאי.

אני עורכת דין עינת ברכה מאיגוד לשכות המסחר, אני רוצה קודם כל להתייחס לדוגמת הספרים שהעלית כי הייתה לנו פניה מרשת ספרים גדולה בעקבות הצעת החוק הזו שיש חשש מאד גדול שהצעת חוק מהסוג הזה יכולה להפוך חנות ספרים לספרייה.

לוני הרציקוביץ הוא היושב ראש שלכם?

הוא יושב ראש חטיבת האלקטרוניקה אצלנו. אתה קונה ספר, קורא אותו וברוב הפעמים אחר כך אתה לא קורא אותו שוב והוא על המדף ואם אתה יכול להחליף אותו באופן חופשי אז אתה תחזיר אותו ותיקח עוד ספר, כשמדיניות החזרת ספרים מהסיבה הזו היא מוגבלת ואמורה להיות מוגבלת כי אתה קונה ספר ואתה יכול להחליף אותו - - -

משמע להגביר את הספרייה...

אבל יש הגבלה אחרי שהחלפת פעם אחת את הספר אי אפשר להחליף אותו שוב.

היום אתם נותנים זיכוי עבור החזר מוצר שמשך הזמן של יכול הזיכוי הוא לתקופה יותר ארוכה. כשאתה מקבל זיכוי, אמרה היועצת המשפטית שאולי לא צריך להגביל את זה בזמן אבל יש מסלול שבו אתה יודע שתקופה יותר ארוכה מאפשרת לך לקבל מוצר תמורת מוצר. האפשרות של החזרת כסף, התקופה שלה תהיה מאד מוגבלת ויידרש תמורתה פיצוי. בכל מקרה מדובר פה בשני מסלולים שהם שונים, המדיניות תפורט, יש אפשרות אחת של החזרת המוצר ולקבל תמורתו מוצר אחר ולקבל עליו זיכוי, ובכסף תשלם פיצוי של 5% ותחזיר את זה תוך פרק זמן קצר נגיד של עשרה ימים.

השבת המזומן מהסוג הזה לא ישימה לגבי חלק גדול מהמוצרים למשל ספרים, זה מגביר את הסיכון שפשוט - - -

אבל גם היום זה כך, אני קורא ספר ויש לי פתק החלפה של 14 יום.

אתה רק צריך לקרוא מהר.

אבל אם תחליף את הספר לא תקבל פתק החלפה נוסף.

מאיפה את יודעת?

זו המדיניות של אחת הרשתות הגדולות. זה לא יהפוך את חנות הספרים לספרייה.

מה עם דיסקים?

דיסקים אסור בכלל להחזיר אם זה פתוח.

החלפתי גם כשפתחתי.

אבל אי אפשר למכור אותו כחדש.

יש כאן בעיה רצינית של העתקה לכן לא פותחים יש פגיעה בזכויות יוצרים.

הזכרתי קודם את לוני משום שהוא התקשר אלי אתמול בערב להגיד שהוא לא יכול להגיע, ולומר שבאופן עקרוני אין לו בעיה עם זה אם נגדיר נכון מהו המוצר, מה קורה אם פותחים אותו, לא פותחים אותו, אין לו בעיה בהחזר הכספי וזה קורה גם היום, הוא מוכן להגיע לישיבה הבאה ולהגיד את זה. אז אני לא מבין את הבעיה, אני מסכים עם זה שזה לא ינוצל לרעה, אני בטוח שמי שקונה טלוויזיה באלף שקל ורוצה לחזיר אותה אחרי יומיים ולשלם עליה קנס של מאה שקל הוא יעשה חשבון פעמים אם כדאי או לא כדאי לו.

מבחינת החנות, ברגע שהטלוויזיה יצאה מהחנות והאריזה שלה נפתחה, הערך שלה ירד בסדר גודל של 25%.

אפשר להגדיר את זה. למשל אם קניתי מיקרוגל, הבאתי לאשתי והיא אמרה שהיא לא רוצה את הפירמה הזו ושאני בכלל לא אפתח אז אני לא יכול להחזיר אותו ולקבל זיכוי?

אנחנו בהחלט תומכים בהצעת חוק שכל עסק יצטרך לגלות מראש מה המדיניות שלו בצורה מפורשת, שזה יהיה נגיש ותדע את זה ברגע שאתה נכנס לחנות.

את העקרונות נגדיר אחר כך.

בהצעת החוק הזו אנחנו בהחלט תומכים, יש לנו הערות לגופו של עניין, אנחנו תומכים בעיקרון שתיכנס לחנות ותדע מה מדיניות ההשבה, דבר כזה בהחלט יעודד את התחרות וזה חיובי. יכול להיות שאם תקנה משהו במחיר סוף עונה או מחיר מבצע, ותדע שאתה לא יכול להחזיר אותו ולקבל את הכסף חזרה, מצד שני תיכנס לחנות אחרת ותדע ביחס אליו שאתה כן יכול.

בארצות הברית חזרתי לאחת הרשתות הגדולות עם בגדים להחזרה, אני מראה את הטיקט שמראה שזה עלה 30 דולר והם אמרו שהם יכולים להחזיר לי 8 דולר כי היום הוא נמכר ב- 8 דולר.

הם הרעו את התנאים, זה לא היה כך.

זה הגיוני כי אם הם מחזירים את זה למדפים...

העיקרון השני יהיה מקובל עלינו להגדיר את רשימת המוצרים ואת סוגי המוצרים שבגינם יינתן החזר כספי, לגבי ההגבלה בזמן, יכול להיות שלחלק מהמוצרים יהיה זמן יותר קצר ולחלק יותר ארוך, ולגבי הפיצוי שיינתן לבעל העסק תמורת העניין, אבל בסופו של דבר מדובר בהחזר כספי.

אנחנו תומכים בעיקרון הזה כמו שאנחנו תומכים בעיקרון של גילוי מדיניות, העיקרון של החזרה במזומן יכול לפגוע בתחרות למשל במכירות חיסול מבצעים מסוגים שונים, הרבה פעמים אתה מעדיף להוריד מחירים כדי לחסל סחורה, במקרים כאלה אין החזרה.

תציעו על מה זה לא יחול, תציעו שהצעת החוק הזו לא תחול על מוצרים שנמכרים במבצע. כל מה שלא גורם נזק אמיתי לסוחרים, אי אפשר ללכת על דבר גורף, זה ברור.

בתחום הביגוד וההנעלה הרבה אנשים עושים קניות לאחרים, זה כל כך נכון שאי אפשר יהיה להחזיר כסף אם לא קרה כלום למוצר, ואתה מחזיר אותו ארוז, מדדת וזה לא מתאים, אתה מחזיר תודה שלום, לא רוצה משהו אחר, רציתי את זה וזה לא מתאים.

שבוע שעבר רציתי לעשות הפתעה לבן שלי וקניתי לו נעלי ספורט, הוא רק הסתכל על הפירמה ואמר לי שאני לא בעניינים, חזרתי לרשת עם הבן שלי, הנעליים עלו 550 ש"ח, לא מעט, אמרתי שאני רוצה להחזיר והם אמרו שנקבל זיכוי רק אצלם ברשת, אבל אני לא אמצא לבן שלי נעליים ולא תהיה לי ברירה ואני אצטרך לקנות לי.

זה ניצול לרעה של לקוחות.

הרבה עסקים שאנחנו מכירים ונחשפים אליהם, בהרבה מקרים מהסוג הזה כן מחזירים את הכסף במזומן.

להמשך הדוגמא, בגלל שאני לא מוכר כחברי חבר הכנסת פינס, אז הצגתי את עצמי ואמרו לי שאני יכול לנסוע לתל- אביב להנהלה הראשית , כשאני גר בגליל, אם אני אשכנע אותם שם אני אקבל את הכסף חזרה.

הרבה עסקים כן מתחשבים כי בסופו של דבר הוא רוצה את הצרכן ורוצה שתהיה מרוצה ותקנה אצלו עוד נעליים, יש לו אינטרס מאד חזק. מעבר לדוגמא הזו יש בעיה קשה של בגדים ונעלים שמחזירים ולא תמיד יודעים אם נעשה בהם שימוש או לא, ברוב המקרים אי אפשר למכור אותם אלא כסוג ב', אז צריך להגדיר מדיניות, אם אתה רוצה לקנות נעלים לבן שלך אז תקנה בחנות שבה אומרים לך שבה אתה יכול לקבל את הכסף חזרה, או שאתה יודע מראש מה המדיניות. אם נעביר הצעה גורפת ניתקל בבעיות שיהיה קשה להתגבר עליהם.

בזמנו נתתי לך את הטיעון הכי טוב בעד חקיקה להחזרת מזומנים, מה עם שכשנסגרים עסקים? בן אדם יגיע עם הזיכוי וימצא עסק סגור.

לא חשבתי על זה.

לגופו של עניין, אני חושב שכל החוקים האלה מיותרים גם מבחינה פילוסופית גם מבחינה פרקטית וגם מבחינה כלכלית. מבחינה פילוסופית, זה בעצם חוק שבא להחליף נורמה, תרבות, ואין צורך בחקיקה בתחומים האלה. באנגלייה התאפקו מאות שנים עד שתרבויות כאלה התפתחו, אין שם חקיקה ובכל זאת מחזירים מוצרים.

אני לא רוצה להידרש לטיעון הזה שתופרים שמלה לחופה ואחרי זה מחזירים כי לא השתמשו כי זה לפגוע בציבור אבל אנקדוטות לטיעונים האלה, עובדתית, איקאה ישראל מחזירים מאה אחוז יותר מאשר איקאה במקומות אחרים בעולם המערבי.

אז אתה אומר שאם נעביר חוק להחזרת כסף באיקאה יסגרו את הסניף בארץ?

אולי הם עושים עסקים יותר טובים במקומות אחרים בעולם אבל אם אנחנו נדרשים לעניין של ההחזרה אז עובדה שבאיקאה בארץ מחזירים יותר ממקומות אחרים.

בסופו של דבר כולנו אזרחי הארץ הזו, יש לנו עניין לשנות את התרבות הכלכלית ברמה כזו שמצד אחד היא לא תפגע בבעלי העסקים אבל היא לא תשאיר את זה כמו שהיא היום. אני רוצה לעלות מדרגה. יכול להיות שבהחזר הכספי נגיע למצב שאחרי שנה ניסיון תהיה אפשרות לרדת מזה או להאריך את זה, נגיע להבנות בכל דבר.

אני מציע להעביר את זה לקריאה ראשונה ויש לך את מילתי שאנחנו לא נעבוד עליכם כי זו לא הכוונה.

אני מקבל חלק מההצעה שלך וגם מהגישה, זה שכולנו רוצים לשנות את התרבות אין על זה חילוקי דעות בעניין, השאלה היא לגבי הדרך או לגבי אותה קפיצת מדרגה שאתה מדבר עליה.

אמרתי מדרגה או ניסיון של שנה, ננסה כל דבר.

לכן אנחנו מבקשים להעביר את ההצעה אלינו ואת ההצעה השניה גם כדי לתת לנו אפשרות לגבש את הנוסח שהוסכם ואז להעביר אליכם.

זה ברור שהחבילה הולכת יחד ויש לה משמעות אין לי כוונה לא להתפשר על רשימת המוצרים, הגדרת גובה הסכום, במחיר, במשך זמן הניסיון, המדיניות תהיה קבועה, הניסיון יהיה לשנה השר יוכל להאריך להקטין, מה שתרצו. לא יהיה מצב שלא יהיה החזר כספי.

החזר כספי כבר קיים בחלק מהתחומים וחלק מהעסקאות. אנחנו עושים קפיצת מדרגה גדולה בהצעה שלך, בכיוון הזה ההצעה גורפת, נדרשת עבודה מאד מעמיקה.

אני מציע שנאחד את כל הצעות החוק לפי הנוסח של חברת הכנסת נוקד ושלי לקריאה הראשונה, בלי שאנחנו פוסלים את הנוסח של חבר הכנסת שמחון ואיתן כבל. נחליט מראש שזה לא נושא חדש. אנחנו מאחדים ארבע הצעות חוק.

נושא חדש אפשר לטעון אותו רק אחרי קריאה ראשונה, לפני קריאה ראשונה אתה יכול לעשות כל שינוי שאתה רוצה ואין טענה של נושא חדש. הנוסח שקובע לצורך השאלה אם הנושא החדש או לא הוא הנוסח שהועבר בקריאה הראשונה.

לכן אם נעביר בקריאה ראשונה רק את הנוסח שלכם, בלי להתייחס לנושא של החזרת מזומנים ונרצה להכניס את החזרת הכספי לאחר הקריאה הראשונה, יכול להיות שחברי הכנסת הנוכחים כאן התחייבו שלא לטעון לנושא חדש, אבל כמובן שהסכמה כזו אינה מחייבת נציגים אחרים וגם לא חברי כנסת אחרים שיכולים לטעון את זה לאחר הקריאה הראשונה. ואז מי שמכריע בזה זו לא הוועדה הזו אלא ועדת הכנסת. לכן, גם אם תתקבל הסכמה כזו זה לא מספיק. אפשר אולי לחשוב על סעיף מסמיך.

לגבי הצעת החוק ודרך ההתנהלות שהצעת לנסות ולקבוע סוגי מוצרים שכן יהיה ניתן לקבוע לגביהם, אני חושב שלכנסת, כרגולטור, זה יהיה מאד קשה. זה מסוג הדברים שאני לא בטוח שרגולטור צריך להיות מעורב בהם, להבדיל מסימון מחירים מחובת הגילוי הנאות ועוד דברים שבעצם זה חלק מהחוזה בין הצרכן למוכר וזה לא מעמיד את הצרכן בפני שוקת שבורה יום אחרי שהוא קונה את המוצר.

אני לא בטוח שאנחנו יכולים בדיון בכנסת לעשות את זה, לדעתי זה דיון של הנהלת רשת, איזה מוצרים היא מוכנה לקבל חזרה ואיזה מוצרים היא לא מוכנה לקבל חזרה, לתת או לא לתת עליהם החזר כספי, יש מצבים שכן ויש מצבים שלא. יש רשתות או סוגי עסקים שיסכימו לקבל בכל מקרה בכל מחיר רק בגלל שזה חלק מהקונספציה של השירות, הן מוכנות להפסיד כסף העיקר שירוויחו את הלקוח. אני מציע שניקח את הצעת החוק של חבר הכנסת פינס-פז - - -

אתם מכניסים אותי לתחרות.

אתם אומרים שחבר הכנסת שמחון לקח את הצעת החוק שלי ועשה אותה בת ערובה? לא יכול להיות.

אני חושב שלא יקרה פה אסון אם תהיה חובת החזרת כסף, השאלה רק אם זה נכון שהרגולטור יתערב בזה או לא, זו שאלה כבדה, אפשר להוסיף בהצעת החוק של חבר הכנסת פינס-פז סעיף שמסמיך את השר, באישור ועדת הכלכלה לקבוע סוגי מוצרים, או סוגי עסקאות.

אולי נקרא את החוק לקריאה ראשונה.

למה צריך לקרוא את החוק בקריאה ראשונה?

אני לא אפרסם חוק בקריאה ראשונה בלי שאני אקרא אותו.

זו הייתה גם המדיניות של צבי ענבר.

אנחנו קוראים כל מילה בקריאה שניה ושלישית, אבל לא בראשונה. לדעתי מדיניות החקיקה בוועדה צריכה להיות רשומה על הדלת.

אפשר להוסיף סעיף בהצעה של חבר הכנסת פינס פז שמסמיך את השר, באישור ועדת הכלכלה לקבוע סוגי עסקאות, במידה ולא תשתכנעו מהטיעונים שראוי להשאיר את זה כך, אז תוכל לשנות את זה. שינוי הסמכות מהשר לוועדת הכלכלה הוא לא נושא חדש לדעתי.

אנחנו נקרא את שתי הצעות החוק.

אני רוצה לומר לפני כן כמה מילים. קודם כל אני מברך את הוועדה על היוזמה לשדרג את מערכת היחסים שיש בין הצרכנים לסוחרים, אבל יש לי כמה הסתייגויות. הסתייגות אחת מאד חשובה, נצייר מצב שבו צרכן בא לסוחר ומשלם לו בעבור מוצר שיק דחוי לכמה ימים, אלה דברים שקורים בכל יום. הוא בא אחרי יומיים להחזיר את המוצר, לא מחכה 14 יום, ורוצה לקבל זיכוי כספי או את השיק בחזרה, אומר לו הסוחר שהשיק כבר עבר לצד ג'. הוא נותן לו זיכוי כספי או כסף, אם אתה רוצה שייתן לו כסף, הוא נותן לו כסף והשיק חוזר. מה שיוצא מכל העניין הוא שהסוחר נתן את הכסף, קיבל את הסחורה אבל הוא חייב לשלם את השיק למי שהוא נתן. השיק חזר, נתקבלה הוראה ביטול כך שהוא הפסיד פעמיים.

אני מציע לו להיות שכיר בממשלה ולא סוחר.

לפי החוק של חבר הכנסת פינס הוא יצטרך לפרסם את המדיניות שלו והיא תהיה שהחזר כספי יהיה רק עובר כרטיס אשראי או מזומן, לא על שיקים.

זה תמיד באופן בו שילם הצרכן.

אפשר למצוא לזה פתרון.

הנושא של ההחזר הכספי יכול להיות בעוכריו של הסוחר לאורך הדרך. אני בעד השדרוג של תרבות המסחר והצריכה אבל בואו לא פתח בורות שניפול אליהם.

אם תפנימו את העיקרון שעל חלק מהמוצרים במדינת ישראל, לא על כולם, על חלק שנסכים עליו ונגדיר אותו יהיה החזר כספי תמורת פיצוי לבתי העסק, אם נסכים על העיקרון אפשר להתקדם קדימה. אם נעשה קרב התשה זה יעבור ברוב נגד מיעוט וזה מיותר. תפנימו את העובדה שעולים מדרגה נוספת שהמשמעות שלה שיהיה החזר כספי על חלק מהמוצרים שנגדיר אותם.

אני מבקש לישיבה הבאה ממשרד המסחר והתעשייה את רשימת המוצרים שבגינם לדעתו יהיה אפשר לתת החזר כספי, אני מבקש גם מאיגוד לשכות המסחר, ומארגוני הצרכנים את הרשימות שלהם ואת פירוט מדיניות שלפי דעתכם צריכה להיות רשומה. המדיניות צריכה לקחת בחשבון שעל חלק מהמוצרים יש החזר כספי. הגענו לשעה 11:00 וצריך לקבל אישור של יו"ר הכנסת להמשך הוועדה בגלל המליאה.

אני רק מבקשת להבין משהו, הצעת החוק מתייחסת במפורש לנושא שלא נעשה שימוש במוצר, זו סוגייה מהותית ביותר הרי אם נעשה שימוש במוצר אי אפשר למכור אותו כחדש.

אני מבטיח שנדון בזה אחרי הקריאה הראשונה. אני רוצה להציע דיון מעמיק על סוגי המוצרים, על כמות המוצרים, על המדיניות על פירוט המדיני ועל כל דבר אפשרי, שייעשה אחרי הקריאה הראשונה. כל מי שיבקש להתעכב, נתעכב, אבל אם תעכבו עכשיו זה יהיה מיותר, תחליטו איך שאתם רוצים.

אני מקריא את הצעת החוק של חברת הכנסת אורית נוקד ושלי:

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון חובת גילוי מדיניות החזרת טובין), התשס"ד – 2003
הוספת סעיף 4ב
1. בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981 (להלן- החוק העיקרי), אחרי סעיף 4א לחוק העיקרי יבוא:
"חובת גילוי מדיניות החזרת טובין. 4ב.

(1) עסק המציע, המציג או המוכר טובין לצרכן, יציג במקום עסקו, במקום הנראה לעין ובאותיות ברורות וקריאות מודעה המפרטת את מדיניות העסק לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם. במודעה יצוין אם ניתן להחזיר טובין כאמור, לרבות הגבלות להחזרת הטובין, תנאי החזרה וסוג ההחזר שיקבל הצרכן (בחוק זה – מדיניות החזרת הטובין.
(2) צוין במודעה כאמור בסעיף קטן (א) כי לא ניתן להחזיר טובין הן בדרך כלל והן בהגבלות, יסייג העוסק את הודעתו באופן שיובהר כי האמור במודעה אינו חל במקרים שנקבעו לפי חוק.
(3) לא פעל העוסק בהתאם למדיניות החזרת טובין המפורטת במודעה שהציג, רשאי הצרכן להחזיר לעוסק את הטובין בתוך שבעה ימים מיום שנמסרו לידיו והעוסק יהיה חייב להשיב לו את מלוא התמורה שקיבל, ובלבד שלא חלה הרעה במצב הטובין. לעניין זה, פתיחת האריזה כשלעצמה לא תיחשב כהרעה במצב הטובין.
(4) הוראות סעיף זה לא יחולו על –
(1) מצרכי מזון או טובין פסידים.
(2) טובין הניתנים להקלטה, לשעתוק או לשכפול שהצרכן פתח את אריזתן המקורית.
(3) טובין שיוצרו לפי הזמנה מיוחדת של הצרכן.
(4) טובין שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
(5) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות העומדת לצרכן במקרה של הפרת תנאי העסקה לפי כל דין.
(6) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר אופן הצגת מודעה במקום העסק כאמור בסעיף (א), לרבות מיקומה".

אני מקריא את הצעת החוק של חבר הכנסת שמחון: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – החזר כספי בביטול עסקה), התשס"ד - ‏2004
הוספת סעיף 14ו. 1. בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981, אחרי סעיף 14ה' יבוא:
"החזר כספי או זיכוי 14ו.
(1) מבלי לגרוע מיתר הוראות חוק זה, צרכן רשאי להחזיר טובין שרכז תוך עשרה ימים מיום קבלתו לרשותו בתנאי שהטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש. לעניין סעיף זה פתיחת אריזה לא תיחשב לפגימה בטובין.
(2) החזיר הצרכן טובין שקנה כאמור בסעיף קטן (א) יחזיר עוסק לצרכן, בכפוף להוראות סעיף קטן (ד) את מלוא התמורה שילם הצרכן בעבור הטובין (להלן-החזר כספי).
(3) ההחזר הכספי יהיה באותו אופן תשלום שבו התבצעה העסקה.
(4) עוסק רשאי לנכות מסכום ההחזר הכספי דמי ביטול שלא יעלו על 5% מהמחיר ששולם בעבור הטובין.
(5) הצרכן רשאי לקבל החזר כספי כאמור בסעיף קטן (ג) זיכוי, ובלבד שהזיכוי לא יוגבל בזמן ולא ינוכו ממנו דמי ביטול כלשהם".


אני יכול להקשיב להערות שלכם עכשיו חצי שעה ולבצע את ההצבעה, אבל זו תהיה הורדת ידיים. אני אומר לכם באחריות, יהיה פה דיון מעמיק ומפורט אחרי הקריאה הראשונה בשני החוקים, לא נתקדם בלעדיכם, אני אומר במפורש לפרוטוקול.

עורכת דין עירית פיליפ מרשת הריבוע הכחול. לא כל כך ברור לי איך שתי הצעות החוק משתלבות כי אם תהיה חובת החזרה, יש חוק שקובע - - -

אני חושב שאני מבין מה יו"ר הוועדה עושה, הוא עושה דיון משולב לשתי הצעות חוק, הוא מצביע על שתי הצעות החוק בנפרד, שנינו קראנו, הדיון משולב, אפשר להעיר הערות על הסעיפים שאני קראתי ועל הסעיפים שהוא קרא, הדיון משולב, זה לא שהולכת להיות הצעת חוק משולבת.

חבר הכנסת פינס נתן קודם את הדוגמא בארצות הברית איך הוא קיבל את המחיר הנמוך, אצלנו קיים מצב הפוך, אני מניחה שמזון יוחרג פה, אבל רשתות המזון לא מוכרות רק מזון, יש מבצעים, המחירים יורדים, אנשים קונים את מוצר במחיר הזול ואחר כך מחזירים את המוצרים ומקבלים את המחיר הגבוה, זה קורה ואנשים מנצלים את זה, צריך למצוא גם דרך למנוע את זה.

צריך להביא חשבונית.

אצלנו עד סכומים מסוימים לא צריך להביא חשבונית. אצלנו מדיניות גם מפורסמת אבל עדין יש מקרים כאלה שצריך למנוע אותם.

התייחסות לסעיף קטן (ד) של 4ב, כתוב "הוראות סעיף זה לא יחולו על", אני מניח שהכוונה היא להוראות סעיף קטן (ג) שלא יחולו על, זאת אומרת שהכוונה להחריג לא את חובת הגילוי אלא את הסנקציה האזרחית. צריך לגלות מדיניות שמוצר כמו דיסק שאני פותח את האריזה שלו, אני לא אוכל להחזיר אותו.

יש עיקרון מרכזי שפתיחת האריזה כשלעצמה לא תיחשב כהרעה וזה עיקרון בעייתי כי בהרבה מקרים פתיחת האריזה זו כן הרעה לפחות במובן הזה שאי אפשר למכור את המוצר הזה שוב לצרכן.

הבנתי, נדון בזה לפני הקריאה הראשונה.

בהצעה של חבר הכנסת פינס, בסעיף 4ב , סעיף (ב) קטן מיותר, הוא קיים בחוק הגנת הצרכן בסעיף 2ב(2): "עוסק המודיע בכל דרך שהיא שאין לצרכן זכות לבטל עסקה או לקבל חזרה את כספו יסייג את הודעתו באופן שהובהר כי האמור בהודעה אינו חל במקרים שנקבעו לפי חוק"

אני רוצה להזכיר שהסעיף הזה הוחרג בעקבות הצעת החוק של חבר הכנסת - - -

אז הסעיף הזה מיותר לדעתכם?

זה מה שפורז הכניס במקום הצעת החוק שהייתה.

אני רוצה להודיע שהתקבל אישור של יו"ר הכנסת לגבי קיום המשך הישיבה בזמן המליאה וכל עוד שלא מתקיימות הצבעות במליאה.

אני בעד ללכת עם הקו שלך, אם יידרש אני אוריד את זה. יש לי עוד הערה, אני רוצה לתת דוגמא, גם זה שכתוב שמחזירים על מוצר פגום כסף וזה מובן ועל פי חוק, אני רוצה שזה יהיה כתוב על השלט.

בהצעת החוק חסר סעיף מרכזי שיש בהצעת החוק השניה שאומר שההשבה תהיה לפי תנאי התשלום, כלומר אם שולם במזומן זה יוחזר במזומן.

נוסיף את זה.

זה יהיה בסעיף קטן (ג), תציע את הנוסח.

זה מופיע בהצעה של חבר הכנסת כבל בסעיף14ו(5). אנחנו מבקשים לשנות את זה "משביקש צרכן להחזיר את הטובין בהתאם למדיניות העוסק והעוסק לא פעל בהתאם למדיניות החזרת הטובין המפורטת במודעה שהציג, רשאי הצרכן להחזיר לעוסק את הטובין בתוך שבעה ימים מיום שסורב והעוסק יהיה חייב להשיב לו את מלוא התמורה שקיבל באופן בו שילם הצרכן, ובלבד שלא חלה הרעה במצב הטובין. לעניין זה, פתיחת האריזה לכשעצמה לא תיחשב כהרעה".

נשמע בסדר, אני מסכימה.

זה במקום (ג) בהצעה של חבר הכנסת פינס.

בסעיף קטן (ו) במסגרת ההסמכות שניתנות לשר, היינו רוצים להוסיף גם לרבות גודל האותיות ומיקומן.

זה ברור, כתוב לקבוע הוראות בדבר אופן הצגת המודעה.

המודעה צריכה להיות בפינה השמאלית העליונה אבל אני רוצה גם את הגודל.

אצלנו בהצעת החוק של גילוי המדיניות כתוב "לא חלה הרעה במצב הטובין" חסר גם ההערות להצעת החוק השניה שהם לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש שזה ברור, כבר חלה הרעה וזה עיקרון כללי מידי, צריך לכתוב במפורש שהם לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש. אני מדבר על סעיף (ג).

אנחנו מתנגדים, מדובר בסנקציה כשהעוסק הפר את חובותיו.

אז אם אין שלט הצרכן ישתמש בזה ויקבל את הכסף?

זה יעלה לדיון אחרי הקריאה הראשונה.

זה בהתאם למדיניות.

אנחנו מבקשים מכל הגופים רשימות בתוך שבוע עד עשרה ימים. אנחנו מעלים את שתי הצעות החוק האלו לקריאה ראשונה שהמדיניות ברורה שאחרי הקריאה הראשונה זה יהפוך להצעת חוק אחת. עד אז כל הגופים צריכים להביא את הרשימות. אני רוצה להצביע ראשונה על הצעות החוק המאוחדת של חברת הכנסת אורית נוקד וחבר הכנסת אופיר פינס. מי בעד?

הצבעה

בעד: רוב
נגד: אין

אין

הצעת החוק אושרה לקריאה ראשונה

עכשיו אני רוצה להצביע על הצעת החוק המאוחדת של חבר הכנסת שלום שמחון וחבר הכנסת כבל. מי בעד?

הצבעה

בעד: רוב
נגד: אין

אין
הצעת החוק אושרה לקריאה ראשונה

חסרה לנו הקריאה של סעיף 2.

תיקון סעיף 23. 2. בסעיף 23(ג) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (1) יבוא:
"(1א) הפר הוראות לפי סעיף 4ב לעניין חובת ההצגה של מודעה בדבר מדיניות החזרת טובין".

יש הערות לסעיף זה?

אנחנו מתנגדים לסנקציה פלילית, יש כבר סנקציה אזרחית, אין צורך להוסיף סנקציה פלילית.

משרד התמ"ת מתנגד ומשרד המשפטים גם מתנגד אבל אנחנו רוצים להציע פתרון אזרחי שיהיה תיקון לסעיף קטן (ג) ולהוסיף סעיף קטן (ד) שיורה שבמקום שהוא לא נהג בהתאם לפרסום המדיניות יהיה החזר תוך 14 יום.

דבר נוסף, אצל חבר הכנסת כבל יש סעיף נוסף שנצטרך אותו להצעה המאוחדת ולא הקראתי אותו:

"(ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת רשאי לקבוע בתקנות –
(1) את גובה דמי הביטול שאותם רשאי עוסק לנכות מהחזר כספי.
(2) רשימת טובין או שירותים אשר הוראות סעיף זה לא יחולו לגביהם.
(3) רשימת טובין או שירותים אשר לגביהם עוסק לא יגבה דמי ביטול.

(ג) אין בהוראות סעיף זה לפגוע בזכות שהייתה מוקנית לצרכן מכוח כל דין אחר.

(ד) אין להתנות על הוראות סעיף זה, התנו הצדדים על הוראות סעיף זה, תנאם בטל."

אם אתם רוצים סנקציה אזרחית במקום סנקציה פלילית זה בא בחשבון ונדבר על זה אחרי הקריאה ראשונה.

ההסכמה הייתה שתהיה רשימה על מה כן יחולו ועל מה לא. בחוק כתוב על מה לא יחול.

אני לא מצביע על החלק הזה, חזרתי בי, נשאר רק מה שהצבענו עליו.

אני רוצה לסדר את הדברים, את הצעת החוק של חבר הכנסת פינס וחברת הכנסת נוקד מעלים בנוסח שאושר, עם מספר שינויים שאושרו, ולעומת זאת, הצעות החוק של חבר הכנסת שמחון ושל חבר הכנסת כבל עולים בנוסח המדויק שאתה הצעת, בלי שום תוספת.

אני מבקש שהשר יודיע תוך עשרה ימים אם הצעות החוק כרוכות בעלות מתקציב המדינה. תודה רבה הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20