כנסת פתוחה

תקנות ההוצאה לפועל (תיקון מס' 2)

2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
25.10.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 311
מישיבת ועדת החוקה, ,חוק ומשפט
יום שני, י' חשון התשס"ה (25 באוקטובר 2004), שעה 10:00

תקנות ההוצאה לפועל (תיקון מס' 2), התשס"ג-2003

חברי הוועדה: מיכאל איתן-היו"ר
אליעזר (צ'יטה) כהן

אבישי פדצור,עו"ד עוזר ליועצת המשפטית, הנהלת בתי המשפט
דוד שווימר יועץ מיחשוב, הנהלת בתי המשפט
לאה מקובר הנהלת בתי המשפט
חני אבירם,עו"ד בנק לאומי
סימונה רוף,עו"ד בנק דיסקונט
אריה כהן ראש הוצאה לפועל
דלית זמיר,עו"ד משרד המשפטים
ליאור שפירא,עו"ד לשכת עורכי הדין

אפרת רוזן

דורית ואג

יפעת שפרכר



תקנות ההוצאה לפועל (תיקון מס' 2), התשס"ג-2003

תקנות הוצאה לפועל ( תיקון מס'), התשס"ה-2004. בתוקף סמכותי לפי סעיפים 81א1(ז) ו-(88) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 ( להלן – החוק), וסעיף 108 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: תיקון תקנה 12א 1. בתקנה 12א(ה)(4) לתקנתו ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 (להלן – התקנות העיקריות), אחרי "לביצוע שטר" יבוא "או תביעה על סכום קצוב".

הוספת פרק ט1 2. אחרי תקנה 109 לתקנות העיקריות, יבוא: "פרק ט1 ביצוע תביעה על סכום קצוב. משלוח התראה טרם בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב 109א התראה בדבר כוונה להגיש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 לחוק (להלן – בקשה לביצוע תביעה) תכלול באופן בולט את האמור בנוסח ההתראה שבתוספת (להלן - נוסח ההתראה) ותפרט את סכום התביעה, את העובדות העיקריות המוות את עילת התביעה, לרבות פרטי החוזה, ההתחייבות או החיקוק שמכוחם נוצרה, ואת מועד התהוותה.

109ב (א) בקשה לביצוע תביעה תהא ערוכה לפי טופס 19א שבתוספת. (ב) על אף האמור בתקנה 15(א), התנגדו, בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות או בקשה או תגובה לבקשה בעניין בקשה לביצוע תביעה מהסוגים עליהם יודיע שר המשפטים בהודעה שתפורסם ברשומות, יהיה הנתבע רשאי להגיש ללשכה שליד בית המשפט שאליו ניתן היה להגיש את הבקשה לביצוע התביעה כתובענה לפי תקנות סדר הדין, אלמלא הוגשה ישירות לביצוע בהוצאה לפועל, לפי הוראות סעיף 81א1 לחוק (להלן (לשכת ההגשה).

יש לנו בעיה מיחשובית.

יש בעיה עם ההגשה מרחוק, כי לפי איך שמערכת המחשוב פועלת היום אין זרימת מידע מלאה בין לשכה ללשכה. לכל לשכה ולשכה יש מערכת מחשוב אוטונומית. ההתנגדות שתוגש בלשכה מסויימת, לא תוכל לעבור באופן ממוחשב ללשכה אחרת.

איך הסכמתם לדבר כזה?

אם תסתכל בפרוטוקול תראה שצעקנו נגד.

איך הסכמתם שיהיו מערכות שונות לכל לשכה ולשכה?

זה משנת 1989.

הגיע הזמן לשנות את זה.

בתי המשפט עובדים על מערכת חדשה, כשההוצאה לפועל כלולה בתוכה.

רק במערכת החדשה כולם יעבדו תחת יחידה אחת.

תסביר לי מה הבעיה.

יצטרכו להעביר בצורה ידנית ללשכה המתאימה.

למה לא תוכל להעביר דרך המחשב?

כי אין לי קשר בין הלשכות. ככה זה נבנה. כל לשכת הוצאה לפועל מנוהלת בשלב עצמאי משלה, ללא קשר ישיר בין הלשכות.

אפשר בתוך המערכת המיחשובית לסדר איזה שהוא פטנט שיעביר לאן שצריך להעביר.

זה כבר סיפור של מאות שעות עבודה.

לפי הכללים של ההוצאה לפועל, צריך להגיש בקשות לביצוע תביעה איפה שהתובע רוצה. בחוק הזה לא רצינו לפגוע בנתבע. בפרוטוקולים של חקיקת החוק קבענו במפורש שנלך לקראת הנתבע כך שהוא יוכל להגיש לפי הכללים של סדר דין אזרחי. עשינו כך שבכל המקרים התובע יוכל להגיש איפה שהוא רוצה. באותם 3% או 5% של המקרים שהנתבע ירצה להגיש התנגדות, הוא יוכל לבחור להגיש את זה במקום אחר. מדובר באחוז מאוד מצומצם של מקרים.

אנחנו מדברים על אחוז או שניים שמגישים התנגדויות.

כמה זה?

זה אבסורד שבשביל האחוז הקטן הזה נשקיע במערכת הנוכחית עבודה עצומה.

אתם לא תשקיעו, אתם תאלתרו משהו.

השאלה באיזה כמויות מדובר.

מקסימום 2000 תיקים.

אתם צריכים להיערך. אתם צריכים למצוא פתרון. לפעמים אומרים שהכורח מוליד את הפתרונות הכי טובים. אולי תוכלו למצוא פתרון ייחודי, שיוכל לקשר בין מערכות.

נתבע שהגיש בקשה או תגובה לבקשה כאמור יפרט בה את הטעמים בגינם לשכת ההוצאה לפועל אליה הוגשה הבקשה או התגובה היא המוסמכת לפי תקנה זו.

חשוב להדגיש שהוא רשאי להגיש את זה או ללשכה אליה הוגשה הבקשה, או ללשכת ההגשה.

(ג)נקבע דיון במעמד הצדדים בבקשה או בתגובה לבקשה שהוגשו ללשכת ההגשה כאמור בתקנת משנה (ב) – ייערך הדיון בלשכת ההגשה(ד) מלבד האמור בתקנות משנה (ב) ו(ג) תבוצע הבקשה לביצוע תביעה בלשכה אליה הוגשה על ידי התובע.

109 ג. אלה הפרטים שתכיל הבקשה לביצוע התביעה: (1) שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של המבקש ומען להמצאת מסמכים; (2) שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של הנתבע; (3) העובדה שהמבקש או הנתבע הוא קטין, פסול דין או תאגיד, אם הדבר הוא כך; (4) הסכום שיש לפרוע על פי הבקשה לביצוע התביעה תוך פירוט קרן החוב והמועד בו היתה אמורה להפרע או נדרש פרעונה, הפרשי ההצמדה ואופן חישוב הריבית בגינה.

109ד הבקשה לביצוע תביעה תוגש בעותק אחד בצירוף (1) כתב התביעה, ערוך פי הנדרש בסימן ב' לפרק ג' של תקנות סדר הדין, בשינויים המחוייבים; (2) כל המסמך התומך בתביעה, לרבות העתק הראיה בכתב כאמור בסעיף 81א1 (א)(1); (3) העתק מההתראה ואישור על משלוחה בדואר רשום לחייב; (4) העתק תשובת החייב להתראה – אם השיב לה; (5) היה המבקש מיוצג על ידי עורך דין – יפוי הכוח של עורך הדין, שעורך הדין הורשה בו להוצאה לפועל ולגביית כספים; הופקד יפוי הכוח בבית המשפט או בלשכה, יצויין בבקשה שם בית המשפט או הלשכה ומספר התיק שבו הופקד יפוי הכוח, לפי הענין; היה המבקש מיוצג על ידי עורך דין לפי יפוי כוח כללי, יצא המבקש ידי חובתו אם צירף העתק של יפוי הכוח, מאושר בידי עורך דין.

הגשה ממוכנת 109ה (א) מבקש רשאי להגיש בקשה לביצוע תביעה לפי הוראות פרק זה בדרך ממוכנת, וזאת בכפוף להוראות תקנה זו. (ב) מנהל בתי המשפט יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של מערכת בתי המשפט הודעה בדבר לשכות שקבע שניתן להגיש בהן בקשות לביצוע תביעה בדרך ממוכנת (ג) לא תקובל בקשה לביצוע תביעה בדרך ממוכנת אלא אם עמד המבקש בדרישות שקבע מנהל בתי המשפט ביחס לתוכנה או לחומרה לשם הגשה בדרך ממוכנת, לרבות דרכי הגשה והמצאה ממוכנות (להלן – הדרישות) ואם נתן ללשכת ההוצאה לפועל הרשאה מראש לחייב את חשבון הבנק שלו בתשלומים ללשכת ההוצאה לפועל עבור הגשת הבקשה וביצועה או הפקיד סכום כסף לכיסוי והאגרות וההוצאות הצפויות בהתאם להוראת המוציא לפועל; הדרישות יפורסמו באתר האינטרנט של מערכת בתי המשפט. (ד) מבלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ג), רשאי מנהל בתי המשפט להורות שלא תקובל בקשה לביצוע תביעה בדרך ממוכנת, לרבות ממגיש מסויים או בעניין מסיים, אם מצא הצדקה לכך בנסיבות העניין. (ה) מבקש שהגיש בקשה לביצוע תביעה בדרך ממוכנת ישמור את המסמכים והנספחים שעליהם נסמכת הבקשה לביצוע התביעה לפחות למשך התקופה הנקובה בפרט 2(ב)(6) בתוספת לתקנות הארכיונים (שמירתם וביעורים של תיקי בתי משפט ובתי דין דתיים), התמ"ו-1986.

פה ביקשו שבמקום שזה יהיה קבוע בתקנה שקובעת הוראה פוזיטיבית, שהוא יצרף התחייבות לשמור את הדברים. בהתאם לזה גם עשינו תיקון של טופס פתיחת ההליך.

(ו) ראש ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, במהלך התקופה האמורה בתקנה משנה (ה) להורות למבקש להמציא או להציג למוציא לפועל את המסמכים והנספחים שעליהם נסמכת הבקשה לביצוע. אזהרה והמצאתה 109ו. (א) בתכוף לאחר הגשת הבקשה לביצוע תביעה, ימציא המוציא לפועל לנתבע אזהרה לפי סעיף 81א1(ה) לחוק, ערוכה לפי טופס 19ג שבתוספת בצירוף העתק מהמסמכים הנקובים בתקנה 109 ד(1) ו-(2); (ב) היה המבקש מיוצג על ידי עורך דין יעביר המוציא לפועל את האזהרה לעורך הדין המייצג כדי שיציאה לנתבע בדרך שנקבעה בסעיף 7 לחוק בצירוף העתק מהמסמכים הנקובים בתקנה 109ד(1) ו-(2); הוראות תקנה 24א לא יחולו על המצאה לפי תקנת משנה זו. מה זה תקנה 24א?

תקנה 24א לתקנות ההוצאה לפועל קובעת חובה על המבקש להמציא כתבי בית דין בדואר רשום עם אישור מסירה לפני שהוא ממציא אותם באמצעות שליח. פה ניסו לשנות את ההסדר הנורמטיבי, ולאפשר לעורך הדין להמציא את זה בעצמו.

היו"ר מיכאל איתן

העברה בגין אי קיום תנאים 109ז (א) החליט ראש ההוצאה פועל על העברת התביעה לבית המשפט לפי סעיף 81א1(ו), יועברו הבקשה לביצוע תביעה וכל המצורפים אליה לבית המשפט שליד הלשכה שאליה הוגש או לבית המשפט שליד לשכת ההגשה, אם הוגשה ללשכה זו בקשה או תגובה כאמור בתקנה 109ב(ב); הודעה על ההעברה כאמור תימסר למבקש, ואם הומצאה אזהרה לנתבע, גם לנתבע.

אנחנו נוסיף את המילים "שאליה הוגשה הבקשה לביצוע תביעה" אחרי המילה "אליה", ואת המילים "לפי העניין" אחרי המילים "בתקנה 109ב(ב)".

(ב) הועברה בקשה לביצוע תביעה לבית המשפט יודיע המבקש לבית המשפט, תוך 30 ימים, אם ברצונו להמשיך בבירור התביעה בבתי המשפט. (ג) הודיע המבקש, כי ברצונו להמשיך את ההליכים כאמור, יצרף להודעתו טופס כאמור בתקנה 7א לתקנות סדר הדין ויראו את כתב התביעה, שצורף לבקשה לביצוע התביעה, על המצורפים לו, כאילו נמסר לבית המשפט כאמור בתקנה 8 לתקנתו סדר הדין במועד מסירת ההודעה כאמור. (ד) לא מסר המבקש הודעה כאמור בתקנת משנה (ב) הוא הודיע, כי אין ברצונו להמשיך בבירור התביעה בבית המשפט, תמחק התביעה.

109ח (א) התנגדות לביצוע תביעה לפי סעיף 81א1(ד) לחוק תהא ערוכה לפי טופס 19ב שבתוספת, והיא תוגש ללשכה אליה הוגשה הבקשה לביצוע התביעה או לשכת ההגשה, לפי בחירת המתנגד, ויפורטו בה שמם ומענם של המתנגד ושל המבקש, מספר תיק ההוצאה לפועל, נימוקי ההתנגדות, הסכום שלגביו מוגש ההתנגדות, שם עורך דינו של המתנגד, אם אינו טוען לעצמו, מענו להמצאת המסמכים ופירוט הטעמים שבגינם לשכת ההוצאה לפועל אליה הוגש ההתנגדות היא המוסמכת לפי תקנה 109ב(ב) (להלן – כתב ההתנגדות). (ב) כתב ההתנגדות יוגש בצירוף - (1) תצהיר בעותק אחד לאימות העובדות הכלולות בו; (2) עותק או העתק, לרבות צילומי מכל מסמך שעליו מסתמך המתנגד; (3) עותק או העתק, לרבות צילומי, של כתב ההתנגדות ושל המצורפים אליו, במספר מספיק להמצאה לכל המבקשים; (4) היה המתנגד מיוצג על ידי עורך דין – יפוי הכוח של עורך הדין; הופקד יפוי הכוח בבית המשפט או בלשכה, יצויין שם בית המשפט או הלשכה ומספר התיק שבו הופקד יפוי הכוח, לפי הענין; היה המתנגד מיוצג על ידי עורך דין לפי יפוי כוח כללי, יצא המתנגד ידי חובתו אם צירף העתק של יפוי הכוח, מאושר בידי עורך דין.

העברת הדיון לבית המשפט 109ט (א) עוכב ביצוע הבקשה לביצוע התביעה נגד המתנגד לפי סעיף 81א(ד)(2) לחוק, יועברו הבקשה לביצוע תביעה, כתב ההתנגדות וכל המצורפים אליהם לבית המשפט שליד הלשכה אליה הוגשה ההתנגדות. (ב) משהועברו לבית המשפט הבקשה לביצוע תביעה וכתב ההתנגדות כאמור בתקנת משנה (א) יהא דינו של כתב התביעה שצורף לבקשה לביצוע התביעה, על המצורפים לו, ככתב תביעה לפי סדר דין מקוצר; בית המשפט ימציא למבקש עותק אחד של כתב ההתנגדות ושל המצורפים אליו לפי תקנה 109ח(ב)(1) ו(2). (ג) החליט בית המפשט לדחות את ההתנגדות, כולה או מקצתה, או נתן פסק דין לטובת מבקש הביצוע לאחר שניתנה רשות להתגונן, תמשיך לשכת ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של המבקש, בהליכי ביצוע בהתאם להחלטה או לפסק הדין; ההליכים יימשכו בתיק ובלשכה שבהם הוגשה הבקשה לביצוע התביעה.

109יא הארכת מועד להגשת ההתנגדות (א) בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות האמורה בתקנה 109ח תוגש ללשכת ההגשה בדרך המרצה ותועבר לבית המשפט שלידה; הבקשה תהיה ערוכה לפי טופס 19ב שבתוספת, בשינויים המחוייבים. (ב) בית משפט שהועברה אליו בקשה להארכת מועד כאמור בתקנות משנה (א) רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לעכב את הליכי ההוצאה לפועל או חלק מהם, אם הוגשה לו בקשה על כך ואף בטרם החליט בבקשה להארכת המועד.

צריך להוריד את הסייפה של ההתנגדות בסעיף קטן (ב).

אישור בדבר פרטי הנתבע 109יא (א) לא יוחל בביצוע תביעה על סכום קצוב אלא אם כן המציא המבקש לתיק אישור בדבר פרטי החייב, כהגדרתו בתקנה 1, ביחס לנתבע, או אם אישר המוציא לפועל להתחיל בביצוע התביעה לאחר שראה, כי הבקשה מוגשת כנגד נתבע שאין חובה על פי דין לרשות את פרטיו במרשם;

ביצוע תביעה מוגדר כפתיחת ההליך. הכוונה היתה שלא יתחילו להינקט פעולות של הוצאה לפועל. ביצוע תביעה זאת לא ההגדרה הנכונה לעניין הזה. אם אדם מגיש תביעה בבית המשפט הוא לא צריך לצרף פרטי מרשם.

אבל בהוצאה לפועל כן.

רק כשאתה פותח הליך לגביית חוב בהוצאה לפועל.

הכוונה של תקנות שירות נתוני אשראי היתה לוודא שעצם מאגר המידע של התיקים הפתוחים, בין אם ננקטו בהם הליכים ובין אם לאו, אכן.. ההתנייה היא בשלב פתיחת התיק של צירוף האישור, לא לפני נקיטת ההליכים.

בתקנות הכלליות עשינו תיקון שמחייב שלכל תיק הוצאה לפועל יהיה אישור בדבר פרטי חייב. התיקון הזה נכנס בעיקר על ידי חוק נתוני אשראי, כי היום יכולים לפרסם את הנתונים על תיקי הוצאה לפועל פתוחים. מכיוון שבעניין הזה לא יהיה הבדל בין התיק הזה לתיק הוצאה לפועל אחר, אנחנו צריכים לוודא שהבן אדם שהוחתם שמו זה האדם הנכון.

יכול להיות שצריך לעשות התאמה. זה שיצא חוק נתוני אשראי זה בסדר, אבל חוק נתוני אשראי כשהוא נחקק התייחס למצב של פתיחת תיקים בהוצאה לפועל. תיקי הוצאה לפועל אלה תיקים לביצוע של פסק דין או לביצוע של משכנתאות או משכונים. עדיין יש הבדל, כי פה מדובר בהליך של תביעה. כאן מדובר בהליך שאמור להחליף הליך של הגשת תביעה בבית המשפט. הנושא של צירוף פרטי מרשם לכל פתיחת תיק הוא עניין שיש בו נטל כספי ופרוצדוראלי על מי שהגיש בקשות .

הם אומרים כאן שזה קבוע. יש פה פטור, לא?

הגשת בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב היא כמו הגשת תביעה לבית משפט. בשלב השני יש פתיחת תיק הוצאה פועל, שזה בעצם נקיטת הליכי גבייה.

לא יתכן שנתחיל הליכים כנגד מישהו ובסוף יתברר שזה לא האדם הנכון. מלכתחילה בתיקון של התקנה לפי חוק שירות נתוני אשראי כולם מצליחים להביא את הפרטים. אין שום בעיה להביא מלכתחילה את הפרטים.

משרד הפנים לא נותן לכל אחד נתונים. במקרה כזה, כשאין לך פסק דין, משרד הפנים לא ייתן לך את הנתונים. גם לפי הנוסח הקיים לא דרשנו את זה עם פתיחת התיק, אלא אמרנו שרק כשהתיק ייפתח תוכל לבקש נתונים. אמרנו שאנחנו לא נתחיל לבצע את ההליכים לפי הוצאה לפועל לפני שיש נתונים. זה בהבדל מהדין הרגיל.

את יכולה היום לגשת לרשות הדואר, למלא טופס..

ברגע שחלפה תקופת התנגדות עוברים לשלב של נקיטת הליכי הוצאה לפועל. מרגע זה ייכנס לתוקף הנושא של פרטי מרשם. הועלתה הצעה לפשט את ההליך הזה בלשכת ההוצאה לפועל.

הוצאנו מכתבים בהתאם. משרד הפנים לא ענה לנו. מה פירוש הביטוי "לא יוכל בביצוע תביעה"?

הגדרה של ביצוע תביעה לפי התקנות האלה זה עצם פתיחת ההליך.

יש אבחנה בין פתיחת ההליך לביצוע תביעה? מה הם השלבים הראשונים של פתיחת התיק?

הוא הגיש את התביעה יחד עם המסמכים שאתה צריך לצרף, שבהם לא הכנסנו את האישור.

כמה דברים יש עד לשלב בו את רואה לנגד עיניך את הצורך בהגשת הפרטים?

יש 30 יום.

אין ויכוח מהותי, רק העניין של הניסוח.

עד שלא מומצא לתיק אישור בדבר פרטי החייב לא יינקטו הליכים בתיק.

פרק הזמן של ההתנגדות לא יכול לרוץ בינתיים? כשאתה נוקט במילים "עיכוב הליכים" אז יש עיכוב הליכים.

יש הבדל בין עיכוב הליכים לעיכוב מועדים. מי שמכיר את ענפי ההוצאה לפועל יודע מה המשמעות של עיכוב הליכים.

תמצאו פתרון. זה עניין של ניסוח.

אין הבדל בין הגשת תביעה בדרך הזאת להגשת ביצוע שטר. הגשה לביצוע שטר, שזה בדיוק אותה חיה, זה פסק דין מותנה עד שמישהו מגיש את ההתנגדות. שמענו שרק 2% מתנגדים. בשביל ה2% האלה כל לשכת ההוצאה לפועל תעמוד דום 30 יום עד שהיא תאסוף מכל ציבור עורכי הדין את האישורים על פרטי תעודת הזהות. הם יעכבו תיקים, הם יתחילו לעשות מיון מי הגיש בהתחלה ומי לא הגיש בהתחלה. זה סיפור שהם לא יצאו ממנו, גם אנחנו לא נצא ממנו.

משרד הפנים אמר לי שהוא לא ייתן את הנתונים אם אין איזה שהוא מסמך שיוצר קשר בין התובע לנתבע.

תיכנסי לאינטרנט ותוכלי לקבל.

כמה עולה האישור הזה?

פעם ראשונה הוא לא עולה, השני עולה 15 שקלים. אתה יכול ללכת היום לבנק הדואר ולקבל את הפרטים של האדם.

למה לשכת ההוצאה לפועל לא מתחברת?

סוכם בפעם שעברה שתטפל בנושא הזה. שלח לך עו"ד דני וקס מכתב תזכורת.

מדובר על בין 10 שקלים ל-70 שקלים לכל חייב. זאת תוספת עלות מיותרת בשלב של פתיחת התיק.

אנחנו נזמין לישיבה קצרה גורמים אחרים במשרד הפנים. 109יב ביחס לנתבע לפי סעיף 81א1 לחוק יעמדו התקופות להתייצבות לחקירת יכולת לפי סעיף 7 (א1) לחוק ולבקשת חייב לצו תשלומים לפי סעיף 7א לחוק על 30 ימים מיום המצאת האזהרה לנתבע.

תיקון תקנה 127 3. בתקנה 127(1) לתקנות העיקריות, במקום "פסק דין או שטר" יבוא "פסק דין, שטר או תביעה על סכום קצוב".

כשאתה מגיש היום תביעה בבית משפט ומגיע לפשרה לפני סיום ההליך, אתה יכול לקבל החזר של האגרה. בכמויות שאנחנו מגישים יש לזה משמעות כספית נכבדה. כמובן שיש לזה משמעות כספית על החייבים, כי מה שאנחנו משלמים מועמס על החייבים. חלק ניכר ממטרת החקיקה היה להקל את נטל התשלומים על החייבים.

זה מביא אותי להזכיר את הנושא של שכר טירחת עורכי הדין. הבנתי שלשכת עורכי הדין הולכת להשאיר את שכר הטירחה כפי שהיה.

המועצה החליטה. תיקנו את שכר הטירחה המינמאלי של לשכת עורכי הדין שיתאים לתביעות האלו..

מה המשמעות של זה?

שזה דומה לבקשה לביצוע שטר. החייב ישלם פחות שכר טירחה.

לא הייתי אומרת. מאחר ומכתב ההתראה הפך לחלק בלתי נפרד מההליך, היינו מבקשים שתיקבע אפשרות לחייב את החייב בהוצאות מכתב ההתראה. מכתבי התראה היום הם רשות. לפי ההליך הזה יש חובה לשלוח מכתב התראה בנוסח מסויים. זה מחייב גופים כמו בנקים לשלוח מכתב התראה בנוסחים הספציפיים האלה על ידי עורכי דין. יש לזה עלויות. החייב חייב לשאת בעלויות האלו.

אין לכם את זה בהסכמים עם הבנקים?

לפי הוראות בנק ישראל, מותר לנו לחייב חייב בהוצאות משפטיות אך ורק לפי פסיקת בית המשפט או פסיקת ראש ההוצאה לפועל. כל עוד ראש ההוצאה לפועל לא פוסק את ההוצאות שהן חלק מההליך, לא נוכל..

אנחנו עקבנו אחרי מאזני הבנקים, ראינו שהם יוכלו לעמוד בעול הכספי הכבד הזה.

אני לא חושבת שיש קשר בין הדברים. עדיין אני חושבת שכשאנשים מקבלים כסף מהבנק הם אמורים להחזיר אותו. לא נראה לי שיש קשר בין מאזני הבנקים לעלויות הגבייה. אם קובעים תקנות שמחייבות אותנו בביצוע של פעולות מסויימות..

אתם לא חייבים להגיש תביעה.

תיקון התקנות לא מתייחס רק לבנקים שמגישים תביעות, יש גם אזרחים שמגישים על סמך זה תביעות. הם יחוייבו ללכת לעורך דין ולשלם שכר טירחה בגין אותו מכתב התראה.

מה יקרה אם תשלחו מכתב התראה והחייב לא ישלם את שכר הטירחה של המכתב? האם צריך לתבוע אותו?

הם לא יקבלו כסף.

השאלה היא אם יש זכות בדין לקבל שכר טירחה עד המכתב הזה.

אם אתה קובע בתקנות שאתה חייב לשלוח מכתב התראה..

זה 10 שקלים.

זה לא 10 שקלים, כי בתעריף לשכת עורכי הדין זה מופיע..

אין שום חובה לשלוח את ההתראה הזאת, בטח כשהמחוקק כתב לכם בנוסח של ההתראה באמצעות עורך דין. אפשר לעשות את זה במשרד.

אני בעד הגישה שלך. עושים להם תקרה בגובה שלא עולה על 10 שקלים. יש לי רושם שכבר היום גובים עבור מכתבי ההתראה האלה מבלי שאנשים יודעים.

אני מתנגד לנושא. אם רוצים לפתוח, אז תפתחו את כל הנושא של שכר טירחה. לשכת עורכי הדין אמרה שזה מגולם בתוך שכר הטירחה. צריך להבין שכשמביאים את טופס הבקשה להוצאה לפועל אז מקבלים שכר טירחה באופן אוטומטי. הוא לא עשה שום דבר, הוא בסך הכל הביא טופס בקשה. החלק הזה גלום בפנים.

ירדנו מזה. מה לגבי הניסוח שדיברנו עליו?

יש פה ניסוח טנטטיבי שלי : "לא יינקטו הליכים לביצוע תביעה לסכום קצוב, אלא אם כן הציע המבקש לתיק אישור בדבר פרטי החייב.

בסדר. הנוסח התקבל.

יש החלטה למחוק את 109ה(ד).

אני מתנגד למחוק את הסעיף הזה.

גם אני מתנגד.

השאלה שעולה פה לדיון היא אם לא הענקנו להנהלת בתי המשפט סמכות רחבה מידי ובלי קריטריונים כדי לפסול הגשת בקשה.

ניתן לזה תקופת מבחן. אם תהיה בעיה, אחר כך אפשר יהיה.. מי בעד התקנות?


ה צ ב ע ה

בעד - 2
נגד - 0

התקנות אושרו

הישיבה ננעלה בשעה 11:15