כספים-חינוך - הצעת חוק ארוחה יומית לתלמיד

ועדת משותפת כספים-חינוך ותרבות 2
לעניין ארוחה יומית לתלמיד
26/10/2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 4
מישיבת הוועדה המשותפת של ועדת הכספים וועדת החינוך והתרבות
לעניין הצעת חוק ארוחה יומית לתלמיד, התשס"ד-2004
‏יום שלישי, י"א בחשון התשס"ה (‏26 באוקטובר, 2004), שעה 10:00

1. הצעת חוק ארוחה יומית לתלמיד, התשס"ד-2004, פ/1937

חברי הוועדה: אברהם הירשזון – היו"ר
רוחמה אברהם
חיים אורון

אדי הרשקוביץ - סמנכ"ל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך, התרבות והספורט
מוטי מרוז - חשב משרד החינוך, התרבות והספורט
יאיר סמוכה - סגן ראש המינהל הפדגוגי, משרד החינוך, התרבות והספורט
עירית לבנה - מפקחת על תחום הבריאות, משרד החינוך, התרבות והספורט
שולה מור - מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך, התרבות והספורט
עו"ד איילת מלקמן-כהן - הלשכה המשפטית, משרד החינוך, התרבות והספורט
נילי ארבל - מ"מ מנהל המחלקה לתזונה, משרד הבריאות
נילי דרור - ממונה על ריכוז משאבים, משרד הרווחה
עו"ד עינת הלר - לשכה משפטית, משרד הרווחה
עו"ד איל ינון - סגן היועמ"ש, משרד ראש הממשלה
אורן מגנזי - יועץ ראש הממשלה לקשר עם הכנסת, משרד ראש הממשלה
אלי בראל - עוזר לסגן החשכ"ל, משרד האוצר
אורי שוסטרמן - אגף התקציבים, משרד האוצר
עו"ד יעקב שפירא - ממונה על ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
ברנדה מורגנשטיין - מנהלת האגף לפיתוח שירותים, המוסד לביטוח לאומי
מאיר כהן - ראש עיריית דימונה, מרכז השלטון המקומי
שאול קמיסה - ראש מועצת חצור הגלילית, מרכז השלטון המקומי
פיני קבלו - מרכז השלטון המקומי
ישראל יעקב - עוזר לראש עיריית דימונה, מרכז השלטון המקומי
חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים
רן חקלאי - יועץ כלכלי לנציבות הדורות הבאים

שגית אפיק
לינס וקנין (מתמחה)

סמדר אלחנני

טמיר כהן

רשמה: אירית שלהבת



הצעת חוק ארוחה יומית לתלמיד, התשס"ד-2004

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים בנושא הצעת חוק ארוחה יומית לתלמיד, התשס"ד-2004. תציג אותו מגישת הצעת החוק.

הצעת החוק הזאת עברה בקריאה ראשונה לפני כ-3 חודשים והיא מוצגת כעת בפניכם.

מטרת הצעת החוק לקדם את מפעל ההזנה, כאשר מפעל ההזנה כבר החל לפעול. נכון להיום כ-50,000 תלמידים כבר מקבלים ארוחה יומית לתלמיד. זה מופעל בצורה עקבית ויסודית, בתיאום עם כל המשרדים – משרד החינוך, משרד ראש הממשלה וקרן סקטא-רש"י – על מנת לוודא שהמפעל הזה פועל כשורה בשטח.

ברמה האישית אני חייבת לציין שביקרתי בשבוע שעבר בבית-שאן ושמחתי לראות שהמפעל הזה אכן יצא לדרך. בבית-שאן כ-2,500 תלמידים מקבלים כבר ארוחות, בלי יוצא מן הכלל. מה גם שבית-שאן היא אחת העיירות שמצבן הכלכלי לא שפיר ולכן ראש העירייה חשב שמחובתו להיכנס למפעל ההזנה.

שמעתי גם את הטענות של השלטון המקומי על שיעור ההשתתפות שלהם במפעל.

אני מוכרחה לומר, כפי שאמרתי גם בקריאה הראשונה, שהצעת החוק שלי תתואם עם משרד ראש הממשלה.

אני מציעה שנעבור קודם כול על הנוסח שעבר בקריאה הראשונה. אשמח כמובן לשמוע את ההערות של הגורמים המקצועיים ושל חברי הכנסת.

אני נגד החוק הזה ויש להניח שאני אצביע בסופו של דבר נגד ההצעה שיוחלט עליה כאן. אני יושב כאן כדי למזער נזקים וכדי להגיש הסתייגויות, שהמשמעות שלהן בעצם הפיכת החוק לחוק הזנה שיש לו כיסוי. כרגע מדובר על תרומות, וזה יפה מאוד, אבל לא יתכן שקיום החוק יהיה מותנה בתרומות.

יש כאן כמה נוסחים ואני כבר לא יודע מה יהיה בסוף. בעצם אני יודע מה יהיה בסוף: חוק שמחלק את הנטל בין הרשויות המקומיות, שאין להן, ובין הממשלה, שאין לה, ובין ההורים, שההשתתפות שלהם תתחיל במעט ותגיע להרבה – זה יקבע את אופיו של החוק. אלה שלושה מלכודים שיהפכו את החוק הזה לסלקטיבי מאוד – למרות שבבית-שאן ובעוד שני מקומות זה התנהל יפה עד כה – כי החוק בנוי ביסודו על תשתית לא נכונה. זה הוויכוח שהתנהל כאן בישיבה הקודמת ואני לא רוצה לבזבז עכשיו את זמן הוועדה ולחזור עליו.

אין מחלוקת על חשיבותו של מפעל מן הסוג הזה. אין גם מחלוקת – וזה עולה מדוח דברת, למרות שגם דברת בורח משאלת ההזנה – ברור לגמרי שמי שמדבר על יום לימודים ארוך, ולא בטווחים של 200 שנה, מדבר על הזנה. כאן קובעים בסיס כלשהו למערכת שאפשר להפעיל אותה באופן מדורג. אבל גם מערכת שבונים באופן מדורג צריכה להיות בנויה נכון. כאן היא בנויה מאוד-מאוד לא נכון, עם כל הכשלים האפשריים. במבנה הזה לא יספיק שינכשו עשב כאן או שם ואז הגינה תפרח. העשבים השוטים הללו יילכו ויגדלו עד כדי כך – וסליחה על הדימוי החקלאי שנפל עליי הבוקר אבל זה בהשפעת ראש הממשלה – שהם בעצם יחסלו את השדה, או שנקבל שדה עם יבולים כל-כך נמוכים שכולנו נגיד: לא רוצים את זה, עזבו אותנו מזה.

היות ואתה מכיר אותי שפעלתי כך בכמה חוקים אז אני אפעל גם כאן בצורה הזאת. כל הבסיס הרעיוני של החוק הזה – לא עצם מפעל ההזנה אלא המתכונת המופיעה כאן – לפי דעתי שגוי. הצעת החוק משדרת משהו שגוי שאסור להתקדם בו. אבל נראה. בעיקר שאני רואה עכשיו הצעה נוספת על השולחן, שאני מבין שהיא הצעה של משרד ראש הממשלה, שהופכת את מפעל ההזנה לדבר אחר לגמרי. אבל לזה נגיע כשנדון בכל סעיף וסעיף.

אני רוצה להגיב על מה שנאמר כאן. אני ראש עיריית דימונה. אני מייצג גם את דימונה וגם את מרכז השלטון המקומי.

ראשית, אני מברך על הצעת החוק. סוף-סוף מישהו מתייחס לנושא מפעלי ההזנה. הגם שיש בעיות בדרך, המציעה שמה אותן באומץ על השולחן.

היו שניים – אחד זרקו ואחד השאירו. אז קודם כול נברך את שני המציעים.

שמעתי כעת את המציעה ואני מברך אותה.

תברך את שני המציעים, גם את אלה שזרקו אותם, שלפי דעתי ההצעה שלהם טובה יותר מן ההצעה שלפנינו.

חבר הכנסת אורון, בשם הוועדה אני מברך את כל מציעי החוק.

גם אני מברך את כל המציעים למיניהם ולדורותיהם. אבל מה שמתחיל להתגבש עכשיו זה ההצעה שמונחת לפנינו, ואני שמח עליה. אם בבית-שאן ובדימונה מפעל ההזנה קורם עור וגידים אז אנחנו צריכים לעשות הכול כדי לעזור ולקדם את המפעל הזה.

צריך להיזהר מאוד, יש כמה בעיות שמלוות את ראשי הערים שרוצים להיכנס אל תוך המפעל הזה.

קודם כול, אני רוצה שתדעו שברוב ערי הפיתוח, בחלק לא מבוטל מבתי-הספר לומדים כבר יום חינוך ארוך. כואב הלב לראות את הילדים האלה צריכים לדאוג למזון במהלך היום ולצערי הרב חלק מהם בסיום יום הלימודים בשעה 15:00-16:00 רעבים. תזכרו שזאת המציאות.

אני מבקש מאוד להקדיש מחשבה שנייה לחלוקה בין השתתפות הרשויות המקומיות לבין השתתפות הממשלה. מדובר על 50% מול 50%. אנחנו לא נוכל לעמוד בזה. גם אם היום נתחיל את המפעל הזה, הרשויות שניגשו לתוכנית הבראה – המפעל הזה לצערי לא מתוקצב. יתכן שזה ירוץ במשך שנה אבל בעוד שנה אנחנו נקרוס. לכן אני מבקש מאוד, בשם השלטון המקומי ובשם ראשי ערי הפיתוח במיוחד, לשנות את הנוסחה ולקבוע 75% השתתפות ממשלה.

אנחנו נגיע לסעיפים הרלוונטיים ונדבר על הפרטים. אנחנו נעבור אחר-כך על כל סעיף וסעיף בהצעת החוק.

אני אומר לכל באי הישיבה שבסופו של כל השיג והשיח אנחנו נברך על ההצעה הזאת ונאמץ אותה לחיקנו. אנחנו זקוקים לזה.

אני מודה לך מאוד. אנחנו נתייחס לכל סעיף וסעיף. לכן גם אמר לך חבר הכנסת אורון שלמרות שהוא באופן טוטלי נגד הצעת החוק הזאת הוא רוצה לשבת כאן כדי להביע את דעתו על הצעת החוק. הוא יושב כאן מתוך יחס חיובי, כדי שבכל זאת הדבר הזה ייעשה על הצד הטוב ביותר. אנחנו שמחים להיעזר בכל אחד ואחד.

עוד מישהו רוצה להעיר הערות כלליות? אם לא, ניגש לגופו של עניין.

אני רוצה לומר מה הוא אופן התשלום שנקבע. הסיכום בין ועדת ההיגוי העליונה במשרד ראש הממשלה לבין השלטון המקומי הוא כדלהלן: השלטון המקומי משתתף ב-25% מתוך ה-50%. כלומר, ה-50% מתחלקים כדלקמן: רבע ההורים – אם עלות המנה נעה בסביבות 8 שקלים אז 2 שקלים הם על ההורים, כאשר גם כאן יש התייחסות למצב הסוציו-אקונומי, למצב הילדים והמשפחה; רבע השלטון המקומי, קרי: הרשות המקומית; רבע קרן סקטא-רש"י; ורבע הממשלה. כך זה נכון לעכשיו.

אין זה סוד שמפעל ההזנה פעל ברשויות מקומיות גם לפני ולפנים. זאת אומרת, זה לא משהו חדש, שבאנו והמצאנו יש מאין. מסתבר שעד ההחלטה על הנוסחה הזאת הרשויות המקומיות שילמו הרבה יותר עבור מפעל ההזנה. כך שלהציג את זה בצורה כזאת, שהרשויות משלמות 50%?

המצב של השלטון המקומי לא קל, זה נכון, אבל אני חושבת שעלינו כנבחרי ציבור לקדם בראש ובראשונה את הדברים החשובים לנו. ומה יותר חשוב לנו מעתיד המדינה שלנו, שזה הילדים שלנו? העובדה היא שחלק גדול מהם מגיע ליום לימודים ארוך. המטרה שלי היא להיכנס לתהליך שייבנה את החוק שלי כחלק מיום לימודים ארוך כי אני חושבת שזה נכון. אבל לא יכול שיווצר מצב שילדים מגיעים ליום לימודים בכלל, וליום לימודים ארוך בפרט, ונשארים רעבים. ילד רעב לא יכול לקנות השכלה.

אנחנו נדון על הנוסחה.

גברתי היועצת המשפטית, אנחנו יכולים לגשת להצעת החוק?

הוועדה תדון על-פי ההצעה כפי שעברה בקריאה הראשונה.

ישנה כאן מציעת החוק. אני מבין שיש גם עוד הצעות חוק שהונחו על השולחן. מישהו הגיש היום איזה נוסח שהוא רוצה שנדון עליו?

אני סגן היועץ המשפטי במשרד ראש הממשלה. אנחנו נאמנים להחלטת הממשלה שהתקבלה ב-1 באוגוסט, שבה נאמר שבהמשך להחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה, הממשלה תתמוך בהצעת החוק של חברת הכנסת רוחמה באברהם. אנחנו התחלנו, וגם התקדמנו בצורה משמעותית, בתהליך גיבוש הצעת החוק ועיצובה בהתאם לרוחה וללשונה של החלטת הממשלה אבל לצערי לא הצלחנו עד לרגע זה להגיע להסכמה עם כל הגורמים הנוגעים בדבר בממשלה. לכן ביקשנו אם אפשר לדחות את הדיון בוועדה, אפילו בכמה ימים, כדי שנוכל להגיש לוועדה נוסח המקובל על כל גורמי הממשלה הנוגעים בדבר. אנחנו מתקדמים למדי בהבנות שכן הגענו אליהן עם כל הגורמים הרלוונטיים – משרד החינוך, משרד האוצר, משרד המשפטים ומשרד ראש הממשלה.

תיאמתם את זה גם עם מגישת הצעת החוק?

כן. היינו במגעים גם עם מגישת הצעת החוק, באמצעות היועץ שלה, שנפגשנו אתו והראינו לו את הטיוטות שעליהן עבדנו וקיבלנו ממנו הערות.

גברתי מודעת לנושא הזה?

אני מודעת לכך. כפי שאמרתי בקריאה הראשונה, אני מעוניינת שלפחות 150,000 תלמידים יקבלו את הארוחה החמה בבתי-הספר. אמרתי שאני מוכנה להיכנס לתהליך של תיקונים כדי שהחוק הזה ייצא מן הכוח אל הפועל.

הביקורת היחידה היא שהם משכו את זה זמן לא מועט. אנחנו הגענו לסיכומים בהרבה מן הדברים. הבוקר נאמר לי בצורה ברורה שפתאום משרד האוצר מתחיל לחשוש שחוק כל-כך חשוב יכנס ביותר מסיביות לחוק התקציב בעוד 3 שנים אם קרן סקטא-רש"י תפסיק לפעול ולממן את החלק שלה.

אני מרגיש שאני חי בחלום. שמעתי אתמול את הנאום של ראש הממשלה שחלקים ממנו נראים לקוחים מטקסטים שלי מלפני שנים.

אתה רוצה מישהו שיעורר אותך מהחלום שאתה נמצא בו?

לא, אני בערנות מלאה.

אתייחס להצעת החוק שהיתה אמורה להתגבש יחד עם המציעה או העוזר לה, למרות שאם אני מבין נכון הנוסח לא מונח בפני חברי הוועדה אבל אני אדבר באופן עקרוני על מה שהציגה חברת הכנסת אברהם.

אנחנו יודעים היום שקרן סקטא-רש"י שמעורבת בפרויקט שיצא לדרך השנה התחייבה, וגם אמרה בצורה ברורה וגלויה ביותר, שבעוד 3 שנים היא תצא מהפרויקט הזה. זאת אומרת, היא אפילו לא יוצרת ציפיות, ולזכותם ייאמר הדבר.

אם אנחנו מטילים חובה על המדינה בהיקף מסוים, שכרגע אנחנו יודעים שהעלות שלו היא כ-200 מיליון שקל כי זה מוצמד לצו יום חינוך ארוך - - -

200 מיליון שקל זה ה-100% או זה החלק של קרן סקטא-רש"י?

200 מיליון שקל זה ה-100%, עבור התלמידים שנמצאים ביום חינוך ארוך. קרן סקטא-רש"י נותנת כרגע 100 מיליון שקל, כלומר 50%. אנחנו יודעים היום בוודאות שבעוד 3 שנים לא יהיה לנו הכסף הזה.

קרן סקטא-רש"י לא נותנת 50%. היא נותנת 25%.

50% ממומן על-ידי הרשויות המקומיות ועל-ידי ההורים.

25% המדינה, 25% קרן סקטא-רש"י, 25% הרשויות המקומיות ו-25% ההורים.

זאת אומרת שקרן סקטא-רש"י נותנת נכון לרגע זה 50 מיליון שקל ומדינת ישראל חוששת לקבל את זה על עצמה, היא חוששת שהמדינה תקרוס.

היא לא רק חוששת. כרגע זה ודאי, ברור שתהיה לזה עלות תקציבית. אנחנו חושבים שאפשר למצוא איזה נוסח שישאיר שיקול-דעת כתום התקופה הזאת, לראות אם ממשיכים באותו היקף או ממשיכים בהיקף קטן יותר בהתאם לירידה במשאבים או אני לא יודע מה. אנחנו מבקשים להימנע מקביעה קטגורית שתשאיר את המדינה במצב של חשיפה תקציבית על הסכום הזה.

יש לזה פתרון: בחוק ההסדרים בעוד 3 שנים יהיה כתוב שמקפיאים את החוק.

אנחנו רגילים לזה.

אני אומר לכם כבר, אני רואה את זה בחומרה רבה אבל כרגע אני יכול להתייחס רק להצעת החוק שהמציעה מציעה. אני בטוח שגם חברי הוועדה יעשו תיקונים כאלה ואחרים שיחייבו את המדינה להיכנס לנעליים כאלה ואחרות של גופים אחרים. הוועדה תוכל להעביר את זה בלי שום בעיה, ואני אומר לכם: גם יהיה לזה רוב. אנחנו לא מתכוונים לשחק בהצעת החוק הזאת, אנחנו מתכוונים לקדם אותה במהירות רבה.

אם אתם מושכים זמן כדי למשוך, תגידו לי ואז אני לא אתייחס ואני אמשיך בזה. אם אתם רוצים פסק-זמן, והמציעה מסכימה לכך, אני מוכן לתת פסק-זמן של שבוע ימים. אבל זה אומר שבשבוע הבא או שתגיעו להצעה מוסכמת או שאנחנו נדון על הצעת החוק שעברה בקריאה הראשונה. אתם תוכלו להעיר את ההערות שלכם, אנחנו נעיר את ההערות שלנו ונתקדם. זאת השאלה שעומדת עכשיו על הפרק. אני רוצה לשאול את מציעת החוק מה דעתה.

אני מבקשת להתלבט בקול רם. יש סעיפים בהם הגענו פחות או יותר להסכמה, זאת אומרת רב המשותף על המפריד. אני מציעה שננצל לפחות את השעה של הדיון הזה ונדבר על דברים שעליהם הגענו להסכמה פחות או יותר. אני מציעה שאת הנושא שעומד במחלוקת בינינו אנחנו נסיים בשבוע הבא.

גברתי, אין שום הסכמה ביניכם.

אפילו על השם אין לכם הסכמה.

אם הממשלה רוצה להפיל את זה בעוד 3 שנים, אני מבחינתי לא מוכן לדבר הזה, וגם את לא מוכנה ואני לא אתן לך ללכת לכיוון הזה. לכן אין שום הסכמה בנושא הזה. אני מציע שתקבלי את הצעתי, תקחי את פסק-הזמן הזה, נראה בדיוק היכן אנחנו עומדים, נדע מה הכנסת צריכה לחוקק ונחוקק. אבל תדעי בדיוק היכן את עומדת ותדעי בדיוק אם רוצים להפיל לך את הצעת החוק או לא רוצים להפיל אותה, אם בעוד 3 שנים יהיה מפעל הזנה מיני או יהיה מפעל הזנה מקסי. אני בעד זה שמפעל ההזנה בעוד 3 שנים יהיה גדול יותר ואם הממשלה רוצה לגמד אותו, אני לא במשחק הזה, ואני סבור שגם את וחבר הכנסת אורון לא תסכימו למשחק הזה.

אני מקבלת את הצעתך, אדוני היושב-ראש.

אם כך, אנחנו נסיים את הדיון בסעיף הזה היום. אני מבקש מכם לעמוד בקשר עם חברת הכנסת רוחמה אברהם. אבקש לגמור את הנושא, אדוני המנכ"ל. בשבוע הבא נעלה את זה לסדר היום.

אני מסכים אתך לגמרי. המסמך המונח כאן הוא חוק אחר. אני מציע למשרד האוצר וליתר המשרדים לא להניח חוק אחר בקריאה שנייה ושלישית. זה לא תקין. אני הייתי טוען שזה נושא חדש ותוקע אתכם בוועדת הכנסת. תתאמו עם המציעה. אני אומר את זה עכשיו ברמה הפרלמנטרית.

אגב, גם אני לא אתייחס לזה.

זה גם לא חוק שעבר קריאה ראשונה.

אנחנו לא פלטפורמה לחוקים של הממשלה. אני יושב כאן, אתה רואה שזה קצת משחק של touch and go, אני נגד אבל בכל זאת אני עוסק בזה. יש חוק שהעביר חבר הכנסת. אתם רוצים להתנגד לו? תתנגדו. אתם רוצים להציג הצעת חוק אחרת? יש לכם מסלול – תגישו בכחול חוק חדש בקריאה ראשונה. אבל כאן מה שמוצע זה לא תיקון, הרי אפילו את השם שיניתם, זה חוק אחר לחלוטין.

אני מודה לחבר הכנסת אורון. לכן בדיוק ביקשתי להפסיק את הדיון, חברת הכנסת אברהם, ולא להמשיך כי המחלוקת היא פשוט תהומית.

מאה אחוז, אני מסכימה, אני מקבלת את הצעת היושב-ראש.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני ראש המועצה חצור הגלילית. מאחר והסוגייה הזאת חשובה מאוד לעיירות הפיתוח מצאתי לנכון להגיע לכאן בהתרעה קצרה ולומר כמה מילים, להצטרף לידידי ראש עיריית דימונה.

קודם כול, אני מצטרף לברכות לחברת הכנסת רוחמה אברהם שבהצעת החוק שלה אנחנו דנים כעת. יחד עם זאת, הרעיון הזה מעיד על כך שהמערכת בהחלט מגלה כאן רגישות כלשהי, ואני שמח על כך. עם כל ההמולה שקורית במדינה, נוכח המציאות בה אנחנו נמצאים, יש כאלה ששמים את הדגשים על סוגיות חשובות.

קראתי את הצעת החוק וזה פשוט עשה לי טוב על הלב, שבאמת הוצפו כאן כמה נושאים מרכזיים מאוד. קודם כול הדאגה לבריאות הילד, ההבנה החברתית כלפי האוכלוסייה, ההיבט של המצוקה וכמובן היעדר המשאבים, והנושא הלא פחות חשוב, שאין כאן איזו הבחנה בין סקטור כזה או אחר אלא הולכים על הכול.

סוגייה מרכזית שאנחנו דנו בה גם בתוך הישוב וגם בין עמיתיי וחבריי ראשי הערים היא סוגיית הנטל. מאחר ואני לא יודע אם אני אהיה כאן בדיון הבא אז אנחנו מבקשים מאוד לקחת את זה כסוגייה מרכזית מאוד אם רוצים להתניע את הפרויקט ולהצליח. במציאות בה אנו נמצאים, מצב הרשויות המקומיות והמצב הסוציו-אקונומי של המשפחות צריכים להוות משקל מרכזי מאוד בהחלטה הסופית.

אני אומר באופן חד-משמעי, חצור הגלילית, ואני מניח שגם לא מעט רשויות מקומיות אחרות, מצויה במצוקה כספית קשה מאוד. אנחנו בתהליך של תוכנית הבראה מהקשות ביותר אולי שיש במדינה, עושים רק את ההכרח הבסיסי הקיומי. לשאת באיזה נטל שיכול ליפול עלינו, אני אומר שזה קשה מאוד. קל וחומר לגבי המשפחות. מאחר ואי אפשר לחייב את המשפחות אז צריך להבין שבסופו של דבר מה שלא ישלמו המשפחות ייפול כנטל על הרשות המקומית. ככל שנצמצם את ההשתתפות של הרשות המקומית, קרי: הישוב עצמו, זה יהיה חשוב מאוד וזה ייתן מענה כלשהו להצלחת הפרויקט, שהוא חשוב ממדרגה ראשונה. בהשתתפות של 25% אני מניח שבהחלט עם מאמץ מקומי אפשר לעמוד בנטל.

אני מודה לך מאוד. עוד מישהו רוצה להתבטא?

ובכן, כפי שסיכמנו, הישיבה בנושא הזה תתחדש בשבוע הבא. מנהל הוועדה יתאם את המועד המדויק. אני מודה לכם מאוד. אני מבקש שתעמדו בקשר. הישיבה הזאת נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:40