הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)

5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
18.10.04
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 295
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
מיום שני, ג' בחשוון, התשס"ה (18 באוקטובר, 2004) בשעה 09:00

הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2004

חברי הוועדה: יורי שטרן – היו"ר
רומן ברונפמן
גילה גמליאל
חמי דורון
יצחק הרצוג
יגאל יאסינוב
אהוד יתום
איתן כבל
לאה נס
יאיר פרץ
עמרי שרון

משרד המשפטים: עו"ד אביטל שטרנברג
טלי בראל

עו"ד יהודה זמרת
יחזקאל לביא
עו"ד שרה לפשיץ

עו"ד נועה בן אריה – מרכז השלטון המקומי
פיני קבלו

יוסי נישרי – ראש העיריה
איתי גרין – סגן ראש העיר
יוסי כוכבי
יעקב צמח

עו"ד יעקב סבו
ישראל גל
נפתלי כהן
טובי אדר

מירי פרנקל שור
עידו בן יצחק

יפה שפירא

לאה קיקיון




הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2004

שלום, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. אנחנו מעלים היום לדיון והצבעה את הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004. המציע הראשי, חבר הכנסת אהוד יתום, יציג את ההצעה.

ההצעה היא מאד פשוטה. אנחנו חייבים לתת לראשי ערים, ראשי מועצות שמכהנים, בעיקר בקדנציה ראשונה, ויורשים כל מיני מצבים לא סימפטיים ולא נעימים, את האפשרות הריאלית לייצב את העיר שלהם, מה עוד שבמקרים כאלה ואחרים אנחנו רואים שלוח זמנים זה דבר מאד קריטי. היום לוח הזמנים כמעט אינו מאפשר דבר. מה שאנחנו מבקשים הוא לעשות שינוי שהוא שינוי פשוט אבל רב תכליתי מבחינת ראשי הערים והמועצות, ולהאריך את זמן מתן החסד שמעניק להם משרד הפנים, לבל ישלול מהם אחרי תקופה מאד קצרה יחסית, של 3 חודשים ועוד 3 חודשים, וייתן להם זמן אמת לייצב את המערכת הכלכלית שלהם, מה עוד שאנחנו יודעים שהמערכת הזו של אישור התקציב היא בעייתית בגין העובדה שקואליציות קמות וקואליציות נופלות, ומפלגות הן מפלגות מאד מוביליות ומובילות כל מיני קווים. ראינו את זה בדיון מאד סוער. במקרה יושב כאן ראש עירית קרית אונו וסגנו, אבל היינו כאן בדיונים מאד טעונים וראינו שהכל כאן פוליטיקה.

גם שר הפנים אמר את זה בדיון במליאת הכנסת.

בהחלט, בהגינותו כי רבה. על כן אני מצפה גם שחבר הכנסת יגאל יאסינוב, שהוא נציג המפלגה של "שינוי" – גם הוא ירים את ידו יחד עם חבר הכנסת הרצוג ויחד אתי, על מנת שהחוק הזה ייכנס מהר לתוקף. למעשה, עניינו של החוק- להאריך את התקופה ל- 6 חודשים ועוד 3 חודשים, ולתת באמת זמן של אמת לראש העיר, ראש המועצה, לייצב את העניינים ולרוץ קדימה, ושהחרב המתהפכת של פיזור המועצה שראשו נתון על משטח הגיליוטינה, לא יהיה בפרק זמן כל כך קצר. כל כן, על מנת לא להכביר מילים, ועל מנת לתת לנו בכנסת אפשרות לחוקק את החוק הצודק הזה ולהעלות אותו לקריאה ראשונה, שניה ושלישית בזמן מהר ככל הניתן, אני מציע לאשר כאן בהרמת ידיים את העניין ולרוץ קדימה.

אני רוצה לציין גילוי נאות של שר הפנים, שאני מעריך את עצם היושר שלו בכך שהוא אמר שאין פה, בממשלה, דעות מקצועיות, והחלוקה היא לגמרי פוליטית. אני חושב שהחוק הוא נכון גם ללא קשר עם זוויות פוליטיות אלה ואחרות, כי באמת המערכת נכנסה לסחרור מסוכן מאד, ועצם העובדה שיש פה תקופה מובטחת של חצי שנה, שזה לא נוגד גם את הפרקטיקה של היום – כי בדרך כלל בכל זאת מאריכים – אני חושב שזה באמת נותן לראשי ערים איזשהו אורך נשימה מינימלי כדי לנסות ולבנות את הקואליציה שלהם.

יושב פה ראש עירית קרית אונו, אז יש פה את הביטאון החדש, שיצא רק עכשיו, ומסתבר – שהנה, כתוב כאן, שוב הפתעה: קרית אונו נמצאת למעשה במצב שהיא מובילה בעניין של יזמות והשקעות. זה אומר שהזמן עושה את שלו, לא יעזור שום דבר. אנחנו לא צריכים לעמוד עם שעון, זמן מתקתק, לקצוב את זמניהם של ראשי המועצות שעושים עבודת קודש למען התושבים, לא למען הפוליטיקאים.

אלה הוראות החוק. את זה הכנסת החליטה.

כל המוסיף גורע.

לא צריך את השעון המתקתק.

אני, קודם כל, רוצה לציין כמה דברים. אני לא רוצה לדבר על החוק, אם צריכים אותו או לא, כי הוא עבר קריאה טרומית. זה אומר ששינוי כלשהו צריך להיות, בכיוון. זו העמדה ואנחנו דנים פה בעצם על חקיקה. יש פה כמה דברים בחוק שאל"ף, הם יהיו לא חוקיים אם אנחנו לא נתקן אותם, והחוק לא יהיה חוק חוקי. קודם כל- אין חקיקה רטרואקטיבית. אנחנו יודעים את זה, וזה הכלל הבסיסי של כל החקיקה במדינת ישראל. פה כתוב שזה מתחיל מ- 2004. החוק לא יכול להתחיל מ- 2004. הוא יכול להתחיל רק מ- 2005.

זה חוק אד הוק.

תראו, אפשר לעשות הכל, רק שזה בדיוק יביא את החוק לעניין של בג"ץ, ובג"ץ בטח שיבטל אותו. זאת אומרת, יש פה עניין הגיוני.

למה שבג"ץ יבטל אותו?

אני חושב שכן.

אם המחוקק יקבע, אז בג"ץ ירד מהעניין הזה, לגמרי. ההתנגשות הזו היא התנגשות מאד חיובית.

לפי דעתי זה יהיה כך. זה עניין ראשון. בעיניי, אני מבקש לראות את זה כהסתייגות, על תאריך, על שנה.

מה זה ייתן לך?

אנחנו לא מדברים על מה זה ייתן לי או לך. אנחנו נמצאים פה בחקיקה, אני לא מדבר מה זה ייתן למפלגה. העניין הפוליטי נגמר כאשר החוק עבר בקריאה טרומית. אנחנו נמצאים פה כרגע בדיון על חקיקה, על החוק עצמו, ולא על פוליטיקה.

הפסקנו לעסוק בפוליטיקה מאז?

לא, אבל פה מדובר על חקיקה, ואני מבקש לראות בהסתייגות שלי הסתייגות מהותית.

הסתייגויות יש רק לקראת הצבעה על החוק.

בסדר, אני אגיש את זה, כמובן, כמו שצריך, אבל כרגע אני מעלה את זה לדיון. יכול להיות שאני אצליח לשכנע את חברי הוועדה ואז זה גם יגיע בצורה מתוקנת.

דבר שני – אנחנו רואים בדברי ההסבר שצריך לתת לראשי ערים יותר זמן. נכון, צריך לתת, רק שבאותה דוגמה שהשתמשנו, בקרית אונו, זה כבר שנה וחצי. שנה וחצי זה לא שלושה חודשים פלוס שלושה חודשים. זה הרבה יותר. זאת אומרת: יש מקומות ויש מקומות. אני לא רוצה לעשות את החוק הזה ספציפית למקום אחד – שם זה חל, ובמקום שני – לא. אני פשוט עונה למה שאמרת.

לא, אני פשוט הזכרתי, כי במקרה הוא הבחין שיושב פה ראש עירית קרית אונו.

אני גם מזכיר, במקרה, שבקרית אונו זה היה יותר מזה, ודרך אגב: שר הפנים לא השתמש בסמכותו. הוא לא עשה את זה.

תראה מה כתוב פה, אם הזכרת: "קרית אונו נושקת.. מערכת חינוך ..." - - -

לא, לא. אני מבקש.

אני אמרתי את זה כדי שלא תהיה הבנה שאנחנו דנים רק על עיר אחת. אנחנו דנים על מספר ערים.

אני רוצה לשמוע מה העמדה של יועצי המשפטים למיניהם, גם של המשרדים. זה בעצם הדבר החשוב.

נעבור לשמוע את עמדת היועצים המשפטיים. נתחיל עם היועצת שלנו.

אני מעדיפה שיהיה סבב, ואומר את דבריי לאחר מכן.

ועדת השרים לענייני חקיקה דנה בחוק אתמול והחליטה לתמוך בהצעת החוק. בהתאם לכך, ובהתאם לתקנון הממשלה, אנחנו מצטרפים לעמדת הממשלה.

מרכז השלטון המקומי בעד.

לשאלת הרטרואקטיביות – קודם כל, החוק הזה בא לפתור חוק רטרואקטיבי אחר. הרי חוק ההסדרים, כשהוא קבע את ההוראה בדיוני תקציב 2004 נכנס לתוקפו ב- 18.1.2004, כאשר למעשה, הסנקציה שהוא מכניס לתוך הוראת החוק היא בעלת אופי רטרואקטיבי. כשראה המחוקק את הבעיה, את האופי הרטרואקטיבי של תיקון סעיף 206, הוא קצב, למעשה, תקופת התארגנות. לא בכדי נקצבה תקופת התארגנות שהיא לא קצרה עבור רשויות שבהן התקיימו בחירות באוקטובר, עם אפשרות להארכת הזמן.

הצעת החוק הנוכחית לא באה ליצור חקיקה רטרואקטיבית. היא באה לפתור את אותה סיטואציה שנוצרה בגלל שלא היתה אחידות בין מועדי הבחירות בין רשויות כאלה ואחרות, והיא באה, למעשה, ליצור את אותה אחידות, שתשווה בין מעמדן של רשויות שבהן התקיימו הבחירות לפני מועד הבחירות הכלליות, באופן כזה שהן לא תהיינה במצב שלהן נקצבו מעתה רק שלושה חודשים לאישור התקציב ואין מקום להאריך את התקופות. יותר מזה, גם משרד הפנים, כאשר התארגן על ביצוע הוראות החוק והיישום שלו בשטח – נוצר איזשהו בלבול והתייחסות אחידה, הלכה למעשה, לרשויות שבהן הבחירות התקיימו עוד קודם למועד אוקטובר, ובין הרשויות שהתקיימו בהן הבחירות במועד אוקטובר. גם משרד הפנים לא ראה – בין אם בטעות ובין אם לא בטעות- מבחינת התארגנות, לא היתה אבחנה, והוארכו המועדים מבלי לשים לב לכך שלמעשה, במקומות שבהם הבחירות התקיימו קודם לכן, עבר המועד, ולא ניתן, למעשה, להאריך, וגם כאן יש שאלה האם היתה פקיעה אוטומטית או לא.

לכן אני לא חושבת שיש להתייחס לחוק הזה כאל חוק רטרואקטיבי במשמעותו המשפטית, מה גם שאני משוכנעת שמבחינת בג"ץ הוא יכול לעבור את הביקורת המשפטית, מכיוון שהוא בא לפתור בעיה שמבחינת חקיקה, או מבחינת הבעיה החקיקתית שהיא יוצרת, היא חמורה הרבה יותר מאשר התחולה למפרע של הסעיף הזה. חמורה הרבה יותר באופן שאנחנו יכולים ליצור מצב שבו אנחנו פוגעים בעיקרון יסוד של זכות לבחור וזכות להיבחר, ולהביא לפקיעת כהונה של מועצות שאישרו בסופו של דבר תקציב, או מתפקדות ופועלות, הלכה למעשה, ורק מכוח מניעים פוליטיים כאלה ואחרים יפסיקו לכהן, יפסיקו לתפקד, בגלל הוראת חוק שלא היתה מספיק אופרטיבית מבחינת ביצוע בשטח. לכן, גם בכובע של קרית אונו, גם בכובע של מרכז השלטון המקומי, אנחנו אומרים שצריך לקדם את החוק הזה.

את גם יועצת של קרית אונו?

בעתירה בבג"ץ. לא של קרית אונו, אלא של חלק מחברי המועצה.

הערה למה שאמרת – יש עם מה שאמרת בעיה, בעיניי, כי חוק רטרואקטיבי, שזה חוק ההסדרים, מתקנים כתיקון חוק הסדרים. ככה זה נהוג בכנסת. אם היום היינו דנים על תיקון חוק ההסדרים, הייתי אומר שאת צודקת לחלוטין - -

אבל אנחנו דנים בתיקון לחוק ההסדרים.

אז בראיה כזו – אנחנו דנים רק על שנה אחת, רק על 2004, ואז, ב- 2005 זה כבר לא יחול.

חוק ההסדרים, אלא אם בדברים כתוב אחרת, קובע דברים שיש להם אורך נשימה כמו לכל חוק אחר. כלומר, חוק ההסדרים הוא לא חוק לשנה אחת. יש בעיות רבות עם חוק ההסדרים, אבל פה אנחנו בפירוש מתקנים את חוק ההסדרים שחל על השנה הזאת, קודם כל, ובהמשך – אנחנו רוצים לתקן את זה.

אני מבקשת לשמוע את עמדתו של איתי גרין, שמעורב גם בעתירה נגד קרית אונו.

אני רוצה להעיר, בהמשך לדברים של עורכת הדין נועה בן אריה: חקיקה רטרואקטיבית היא אמנם דבר שבדרך כלל אינו מקובל, אבל הוא קיים, ובנסיבות מסוימות פותר בעיות שצריך לאזן בהן אינטרסים ציבוריים שונים. במקרה שלפנינו, בנסיבות שנוצרו, אנחנו חושבים שהאינטרס הציבורי שהצעת החוק באה להגן עליו, גובר על האינטרסים הנגדיים, ולכן הממשלה החליטה, בסופו של דבר, לתמוך בהצעת החוק.

ראשית, אני מבקש להדגיש את מה שאולי נשמט מאוזני חלק מאתנו – שמי שמייצג כאן את השלטון המקומי מייצג גם את חלק מחברי מועצת עירית קרית אונו בבג"ץ. זאת אומרת שיש פה עניין של ניגוד עניינים. אני מבקש שזה יהיה על השולחן.

זה לא ניגוד עניינים, כי העמדה היא אותה עמדה.

קודם כל, נועה בן אריה היא משתתפת קבועה בישיבות הוועדה. היא חלק מהצוות.

בתחילת דבריך, אדוני היושב ראש, אמרת שלא נותנים לראש העיר לנהל, ובעצם אמרת את הדבר האמיתי. החוק הזה הוא חוק פרטיקולרי, חוק פרטי כדי להציל רשות אחת, ספציפית.

סליחה. היות ואתה מפרש את הדברים שלי בצורה הפוכה מכוונתי, אז אני אומר שוב: אני אמרתי שהחוק הזה הוא לא על רשות אחת, אלא נועד לייצב מצב של רשויות, על מנת לתת לראשי ערים לנהל אותן, זה הכל.

אני אשמח לשמוע מאדוני על איזה עוד רשויות חלק החוק הזה.

הרי החוק הזה הוא לא לחודש הקרוב. הוא - -

סליחה, אדוני היושב ראש. החוק הוא רק לשנת 2004, ככה כתוב בו. כתוב בהצעת החוק שבשנת הכספים 2004, וכן הלאה. אני מקריא: "בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004..." - - -

לא, לא. החוק הראשי שאותו אנחנו מתקנים הוא חוק ההסדרים, או לפי הכינוי שלו היום – חוק המדיניות הכלכלית, לשנה מסוימת, אבל החוקים שמתקבלים בחוק ההסדרים הם כמו שאר החוקים. אמרתי את זה לפני כמה דקות. זאת אומרת שהוא תקף אחר כך לאורך כל הזמן כל עוד הוא לא בוטל.

זה לא מה שכתוב כאן, אדוני.

· - -

ולכן הרשות היחידה, שהחוק הזה חלק לגביה - - -

איפה זה כתוב?

בשורה הראשונה להצעת החוק, אדוני.

זו הפרשנות שלכם. אנחנו נתמודד גם אם החוק חל רק על קרית אונו. אנחנו לא נברח מהשאלה הזו.

אם זה כך, אני מבקש לתקן את זה.

זה בלתי אפשרי, כי אז זה לא חל.

למה אי אפשר לקראת הקריאה הראשונה? אני לא רואה את החוק הזה כחוק לשנה אחת.

אנחנו נתמודד עם השאלה הזו. יושב כאן המציע.

החוק הוא רק ל- 2004. כך כתוב בו.

כדי שחברי הוועדה יידעו – החוק הזה מדבר רק על קרית אונו. הוא מתייחס, באופן כללי, לירושלים, לחיפה, לאור עקיבא ולקרית אונו, אך בשלושת הרשויות האחרות אישרו תקציב במועד, ובקרית אונו לא אישרו תקציב במועד.

אתה יודע שהיו בעיות של פערי זמנים ובחירות במועדים אחרים?

לא, לא. חוק ההסדרים שנחקק ב- 7 בינואר, 2004, ק לפני 9 חודשים, למיטב זכרוני – מרבית חברי הוועדה תמכו באותה הצעת חוק שעברה.לפתע פתאום מתנגדים. לא היתה שום בעיה של זמנים. החוק איבחן בין אותן 4 רשויות - - -

החוק לא איבחן. החוק קבע נורמה, והחוק לא התייחס לרשויות מקומיות שמועד הבחירות בהן לא היה במועד הבחירות הכלליות. הוא לא עשה את האבחנה. הפועל היוצא של החקיקה שנוצרה אבחנה, אבל המחוקק - - -

סליחה, אני חולק, ואני אפנה אתכם לדברי ההסבר לחוק ההסדרים, לדברי החקיקה, גם לדברים שנאמרו פה בוועדה, וגם לדברים שנאמרו בוועדת הכנסת ובמליאה. היתה אבחנה, וכוונת המחוקק היתה לאבחן בין רשויות שבהן הבחירות היו, לצורך העניין – באוקטובר, וזו בדיוק האבחנה של החצי שנה, ובין רשויות שבהן הבחירות היו לפני. לפני – היו בחירות רק ב- ארבע רשויות: בקרית אונו, ב- 1 באפריל, וב- 3 ביולי בחיפה, באור עקיבא ובירושלים. ההבדל היחיד בין שלוש הרשויות האלה לבין קרית אונו שברשויות האחרות אישרו את התקציב במועד, ובקרית אונו – לא.

לקחנו את זה בחשבון, הממשלה לקחה את זה בחשבון, ועובדה שהממשלה תומכת. מה יש לדבר על זה יותר מדי? נמשיך הלאה.

החוק הוא רטרואקטיבי. החוק הוא חוק פרטי, חוק עוקף בג"ץ. בימים אלה מתקיים דיון בבית המשפט העליון בדיוק בנושא של החוק הזה בפני כבוד נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, ושני שופטים עליונים נוספים. כרגע מתקיים דיון. המדינה ביקשה ארכה. את הארכה הזו ניצלו חלק מהצדדים כדי להעביר חקיקת בזק שהיא חקיקה לא חוקית, שהיא חקיקה שנועדה לשרת חברי מרכז, חקיקה שפשוט מזכירה לי את מה ששודר אתמול בערוץ הכנסת, בדיוק. שודר משפט – מדינת ישראל נגד חברי הכנסת, כאשר ההאשמה היתה- פגיעה בנאמנות, כי הנאמנות היא לא למדינה ולעניין אלא לחברי המרכז.

לא, היא לתושבי קרית אונו.

סליחה. היא כדי להציל ג'ובים.

אני מבקש להמשיך. אני לא מכיר הרבה ארגונים, אדוני היושב ראש, שעד 31 באוגוסט לא מאשרים את תקציבם השנתי, ונותנים להם להמשיך להתקיים. אני לא מכיר board, דירקטוריון, שנותן לאורגן להמשיך להתקיים כאשר הוא לא מאשר את תקציבו ב- 31 לאוגוסט. איזו נורמה יוצאת מהוועדה וממליאת הכנסת, ויהיה הרוב ככל שיהיה, לכל הרשויות? ולא רק לרשויות. איזו חברה שנסחרת בבורסה היתה מאשרת תקציב ב- 31 באוגוסט ולא היו מפרקים אותה?

נאמר פה שלא ידעו במשרד הפנים. אני, באופן אישי, באמצע מרץ, ויש לי על כך תכתובות, ואני אומר את הדברים כדי שחלילה לא יהיה מישהו שיהיה מופתע בהליך של בג"ץ מהממצאים שאנחנו נביא. החל מחודש מרץ ידעה היועצת המשפטית של משרד הפנים, שרית דנה, שהיא צריכה להפעיל את החוק ב- 7 אפריל, אז מסתיימת התקופה הראשונה בקרית אונו ויכולה להאריך רק עד ה- 7 ביולי. זאת אומרת, הדברים היו בפני היועצת המשפטית של משרד הפנים. טעתה? לא טעתה? נשיא בית המשפט העליון אמר בדיון בעניין קרית אונו: חוק הוא חוק. חוק צריך לקיים. על טעויות משלמים. וזו בדיוק הסיטואציה.

מטרת חוק ההסדרים היתה להתאים את הנורמה שהוחלה על הכנסת, שלא ניתן לאשר תקציב מדינה אלא עד ה- 31 במרץ. להחיל את הנורמה הזו גם על רשויות מקומיות. למה משול הדבר? כנסת ישראל תתכנס, לא ב- 1 באפריל, אלא ב- 15 במאי, בבית קפה בתל אביב, 120 חברי כנסת ירימו את ידם בעד אישור התקציב. מה תהיה המשמעות? השאלה הזו מופנית ליועצת המשפטית. אני רוצה להבין, ופה יש דבר חמור: אם, חלילה, כנסת ישראל לא תאשר עד ה- 31 במרץ, 2005, את תקציבה, האם מישהו מעלה על דעתו שב- 1 באפריל, 2005 עוד תהיה איזושהי סמכות למי מחברי הכנסת? אני חושב שהשאלה היא רטורית, ומכאן ניתן להקיש בדיוק לעניין הזה.

אני העותר בבג"ץ 7955 שעניינו נשוא החוק הזה. מה שאנחנו טענו שם, והמדינה הסכימה, בבג"ץ, הוא שמועצת עירית קרית אונו סיימה את כהונתה, ועכשיו השאלה היא באיזה מועד – האם ב- 7 באפריל או ב- 7 ביולי. בכל מקרה – סיימה את כהונתה. כך אמר בית המשפט העליון, ומשרד הפנים, פרקליטות המדינה – הסכימה לכך. מה עושה החוק הזה? אני פונה לחברי הכנסת בבקשה לצאת מהעור הפוליטי שלהם ולחשוב כמחוקקים. אני מדבר על טוהר החקיקה. עושים פה החייאה רטרואקטיבית של מועצה שסיימה את כהונתה, כי אם החוק יתקבל כפי שהוא כתוב כאן, פירושו שהיה לנו שישה חודשים מהמועד, אחורה. פירושו של דבר שאנחנו מחיים גוף שכבר מת. אני חושב שיש גם גבול למה שמחוקק נאור, מחוקק רציני, יכול להרשות לעצמו.

כתבתי על כך גם ליושב ראש הכנסת. אמנון רובינשטיין כתב בספרו "המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל" שהכנסת יכולה גם לחוקק חוק שמורה להוציא להורג את כל הג'ינג'ים. אבל זה לא מחזיק מים.

ג'ינג'י שלא קיבל ממך עותק מהמכתב שדובר בו. חבל.

אני שלחתי לך אותו באי. מייל.

לא התקבל. כל הממוענים ממוענים, אבל - - -

מועצת עירית קרית אונו לא קיימת יותר.

כל עוד שר הפנים לא חתם – היא קיימת.

לא צריך לחתום. כתוב בחוק, ואני מקריא מסעיף 206 הנוכחי, שאותו רוצים לתקן: "לא אישרה המועצה את תקציב העיריה בתוך שלושה חודשים..." ואז יש – שישה חודשים, אם לא התקיימו הבחירות במועד הקצר יותר – "...תסתיים כהונת המועצה". שר הפנים לא צריך להחליט שום דבר. כלומר, מועצת עירית קרית אונו סיימה את כהונתה. מה הכנסת רוצה היום לעשות? – לתת חיים רטרואקטיבית, להחיות את המת. אני חושב שגם בחקיקה יש רמה מסוימת שאנחנו לא עוברים אותה, והניסיון לתת חיים לגוף שלא קיים יותר – אני לא רואה אותו כמעשי. אני, כמשפטן, כאיש ציבור, כנבחר במקום שלי, בקרית אונו, יש גם גבול למה - - -

עוד נקודה אחת – החוק הנוכחי מדבר על שנת 2004. פירושו שהוא מתייחס רק לקרית אונו, בלי לקרוא לילד בשמו. אם הוועדה כבר רוצה לתקן את החוק, שתאמר שהוא מכאן וקדימה. משנת 2005 וקדימה אנחנו נותנים למערכת שישה חודשים להעביר תקציבים ולא שלושה חודשים. אז אני מסוגל להבין, זו תהיה חקיקה עניינית: מכאן וקדימה, לכל רשות מקומית יהיו שישה חודשים להעביר תקציב. אבל מכאן אחורה?

אני כל פעם מתפלא איך יש הצעות חוק מסוימות, שלא מספיקות להיות מודפסות בפרוטוקול המליאה, בקריאה טרומית, והן כבר מובאות להכנה לקריאה ראשונה בוועדה, בעוד שיש כל כך הרבה הצעות חוק שממתינות פה באיזה תור, אך הן לא רלבנטיות, הן לא חשובות. חשוב כנראה המקום שאתה עומד בו. דרך ההתנהלות הזו היא באמת לא מקובלת. היא לא נכונה, היא לא בסדר,כ אשר יש חוק מסוים שמריצים בהרצה מהירה – ביום רביעי הוא בקריאה טרומית, וביום שני בשעה 09:00 הוא נדון להכנה לקריאה ראשונה. אני מניח שביום רביעי זה כבר יעלה למליאה בקריאה ראשונה, וביום שני הבא הוא יידון לקריאה שניה ושלישית. אז זו לא הדרך לעשות חוק. כך לא נוהגים. למעט חוק רמת הגולן או חוק ירושלים אני לא רואה חוקים שעברו בכזו חופזה. אפילו חוק ההסדרים לא עובר כל כך מהר כמו שאתם מריצים את החוק הזה. אפילו חוק הפרטת בתי הסוהר לא עבר כל כך מהר כמו החוק הזה, ואתה מכיר את עמדתי בעניין.

דבר שני, ואני אומר את זה למען הגילוי הנאות, ולפרוטוקול – כי הרי בזה האשימו אותי כשעליתי לדוכן המליאה ביום רביעי: אני חבר מפלגת "שינוי" ואין שום קשר בין העובדה הזו לבין ההתנגדות שלי לחוק הזה. לכן, הנקודה היא שבאופן מאד מפתיע, לפני כחודש וחצי או חודשיים זומנה ישיבה במועצת עירית קרית אונו, ואני מניח שהחברים יוכלו לתקן אותי – להדחת ראש העיריה, והיה רוב להדיח אותו. הרוב לא התקיים בגללי. חד וחלק. מי שהציל לך את ראש העיריה הזו -- -

הציל לי?

כן לך.

לתושבי קרית אונו.

לא, לך. לכן אני אומר לך שאני נמצא כאן היום וידיי נקיות לחלוטין, לא בשם "שינוי" ולא בגלל שסיעת "שינוי" לא נמצאת בקואליציה בקרית אונו. אין לי שום בעיה עם זה. מצדי שסיעת "שינוי" תהיה באופוזיציה בכל הערים, כדי ללמוד מה זה בכלל רשות מקומית, שזה דבר יותר מסובך מהכנסת. לכן, למען הגילוי הנאות, אני רוצה שהדברים יהיו ברורים. הצעת החוק הזו ראתה את הקואליציה החדשה, וזה בסדר.

יש מצבים שבהם מחוקקים לא יכולים לעשות צחוק מעצמם. בדרך כלל אנחנו עושים צחוק מעצמנו בהרבה מאד דברים, לצערי הרב. אלא שאם אני מסתכל על כל ארבעת החותמים הנכבדים על הצעת החוק הזו, היוזמים, ואני רואה שכולם הצביעו בעד, פה אחד, על חוק ההסדרים, שאותו עכשיו הולכים לתקן. אני לא הצבעתי על חוק ההסדרים, אתה יכול לבדוק. כל החותמים הצביעו על חוק ההסדרים הזה, וזה דבר מאד מעניין. כל ארבעת הח"כים המכובדים הצביעו בעד חוק ההסדרים שכלל בתוכו את אותו סעיף שאני חושב שהיה צריך להיעשות לפני 56 שנים, ובחקיקה אמיתית, במסגרת החוק, ולא במסגרת חוק ההסדרים. אנחנו נמצאים היום בפשיטת רגל מוחלטת של הרשויות המקומיות. זה לא קרה אתמול, זה לא קרה ביום אחד. זה קרה מהסיבה הפשוטה: אם נעבור ונבדוק רשויות מקומיות, ואני יכול להעיד עד כמה רשויות שאני מכיר אותם מקרוב, כולל עירית ראשון לציון, שבאופן שיטתי מעולם לא הביאה הצעת תקציב לשנה השוטפת כפי שקובעת פקודת העיריות. דהיינו, לא הניחה את זה חודשיים מראש על שולחן המועצה, ומעולם לא אישרה את התקציב בזמן הנכון, אלא תמיד 10 חודשים אחר כך. כלומר, בנובמבר 2004 נהגו לאשר תקציב של 2004, אחרי שכל הכסף יצא כבר, אחרי שזה כבר לא רציני, לא משמעותי ולא רלבנטי. כך נהגו רוב הרשויות המקומיות, תודות לכך ששרי הפנים לדורותיהם נהגו לאשר את הצעות התקציב האלה ואת הבדיחה הזו שקראו לה תקציב. ואז, שר האוצר הנוכחי, עם כל הביקורת שיש לי עליו בכל מיני תחומים אחרים, עשה מעשה נכון. הוא אמר שאם ראש רשות אינו מעביר תקציב בתוך זמן מסוים לאחר שהועבר תקציב המדינה – הוא צריך ללכת הביתה. זה דבר נכון, ואני יכול להגיד לכם יותר מזה: אני הייתי שותף לעתירה לבג"ץ שנדונה לפני חודש וחצי, בערך, עדיין ספיח לראשון לציון, שבה לא הוגש תקציב בזמן. השופטים אמרו ליועץ המשפטי של העיריה: אם ראש העיריה אינו מסוגל להניח הצעת תקציב ולעשות אותה כפי שקבוע בחוק – שיתפטר, ושיחליפו אותו אנשים שכן מסוגלים. זה מה שנאמר בבג"ץ.

אני אומר לכם שהחקיקה פה היא פשוט חקיקה אישית, נקודתית. היא בדיוק כל אותם הדברים שיהוו את האפשרות לבג"ץ לפסול מעשה חקיקה של הכנסת. החוק הזה הוא חוק שאני מניח שילכו עליו לעתירה לבג"ץ.

אפשר להעלות את זה להצבעה עכשיו, כי יש לי עוד הצבעה, אחרת?

- - -

אני מבקש שתיתן לי לדבר, אדוני היושב ראש. מגייסים אנשים שאין להם מושג על מה מדובר, באים לכאן ומפריעים?

בחקיקה כזו, אם אומרים שזה רק עבור שנת 2004, הרי שזה ברור לחלוטין שזו הצעת חוק שבאה לטפל אך ורק נקודתית, והיא מה שנקרא – חקיקה פרסונלית, שבאה להגן על ראש עיר מסוים או על מועצה מסוימת. זה דבר שלא יכול לעלות בקנה אחד עם עקרונות החוק ועם רוח החקיקה של מדינת ישראל.

הנקודה השניה –אנחנו מדברים פה על חקיקה שהיא רטרואקטיבית, כמו שאמר איתי גרין, שגם היא לא יכולה לעלות עם עקרונות המשפט המינהלי.

דבר שלישי – אני גם מתנגד שהדבר הזה יהיה כחקיקה עתידית, מכיוון שזו בדיו הבעיה של הרשויות המקומיות. ראש רשות צריך לדעת שעליו להביא בזמן את הצעות התקציב, ובזמן הנכון, ולא 10 חודשים אחרי שהחלה שנת התקציב, מכיוון שכאשר אתה עובד במשך השנים, וזה מה שקרה ברשויות המקומיות – על 1 חלקי 12 של פרה-היסטוריה, אתה נכנס באופן שיטתי לגירעונות שרק הולכים וגדלים. התוצאה היא - -

אדוני היושב ראש, יש לי הצעה לסדר. אם אנחנו מתכוונים להצביע היום אני מבקש לשמוע את דעת היועצת המשפטית לפני ההצבעה.

אני אומר עוד פעם: אני גם אתנגד לזה עתידית, כי הצעת חוק מהסוג הזה היא מהצעות החוק שתבאנה להתמוטטות, בסופו של דבר, של השלטון המקומי, שכולם בוועדה דיברו איך צריך להציל אותו, שהוא חסר שיניים, שהוא חסר יכולת לתפקד. מי שגורם לו להיות חסר יכולת לתפקד ומי שנותן לו את האפשרות לתפקד בצורה הגרועה, זה הצעות חוק מהסוג הזה.

אני רוצה להתייחס לנקודה אחת: לפעמים אנחנו כן מחוקקים חוקים שמתייחסים למקרה ספציפי. אנחנו, גם בזריזות רבה מאד, תיקנו פה את המצב של הרשויות המקומיות הדרוזיות, כי ראינו שנעשה עוול. פה, בחקיקה שכולנו תמכנו בה, והעיקרון שלה הוא באמת נכון. לכן אני רואה סתירה בין ההצבעה של היום ואפילו הצעת החוק הזו לבין מה שהצבענו בחוק ההסדרים, כי הנורמה הזו שמועצה שלא מקבלת תקציב בזמן זה או אחר מתפזרת – הסכמנו אתה, ופה התיקון מתייחס קודם כל לרשויות שמועד הבחירות אצלן היה שונה מהמועד אצל אחרים.

אני רוצה להתייחס קצת באריכות להצעת החוק שמונחת כאן, על שולחן הכנסת, ולכל ההיבטים והנקודות שהועלו. אני אתחיל בדברים שאמר עורך הדין יעקב סבו לגבי החייאת המתים שקיימת כאן. חוק ההסדרים סובל שתי פרשנויות, לדעתי. גם כשבאו להתייעץ אתי לגבי הצעת החוק לא הייתי משוכנעת שיש צורך בהצעת החוק, כיוון שלעמדתי לא ברור שכהונת המועצה פוקעת באופן אוטומטי. מדוע? – משום שאם אתה קורא את לשון החוק – וקראתי את העתירה שלך, ואני רוצה להתמודד אתה כאן, בוועדה, עם כל הטענות שאתם מעלים, ובהחלט גם עם כך שהחקיקה, בבדיקה שערכנו, אכן כרגע, למיטב ידיעתנו, חלה רק על קרית אונו. לא נתעלם מהדברים. לעמדתי, לפי שתי הפרשנויות, כרגע יש מועצה. כרגע אף אחד לא הורה על ביטול המועצה – לא שר הפנים, וגם בג"ץ עדיין לא נתן את עמדתו והורה על פיזור מועצת קרית אונו. לפיכך, גם אם תעבור הצעתו של חבר הכנסת יתום, אין כאן החייאת מתים. המועצה חיה. יש גוף, יש גוף שמתפקד, והמועצה לא פקעה אם היא לא התאדתה באוויר. כך, שמבחינת ההחייאה הרטרואקטיבית – לדעתי אין בהצעת החוק רטרואקטיביות, לעניין החייאתה של המועצה – אין כאן. לא לפי הפרשנות שפקיעתה של המועצה היא voidable, ולא לפי שהפרשנות שהיא void, מכיוון שאם היא void, גם בג"ץ - - -

בג"ץ הוציא צו על תנאי - - -

לפי מיטב הבנתי, ועל פי המסמכים שראיתי – אין צו על תנאי. מה שאומרת החלטתה של השופטת חיות שכרגע החלטות המועצה מוקפאות.

יש החלטת הרכב. יש החלטת הרכב מאוחרת יותר.

אבל הוא לא מוציא צו - -

איתי גרין

הוציא צו על תנאי והאריך צו ביניים.

הוא לא האריך צו ביניים, כיוון שהשופטת חיות לא נתנה צו ביניים. מה שהשופטת חיות - - -

· - -

אני לא מנהלת כאן דו שיח, ואנחנו לא באים לפרש החלטות של בית המשפט העליון. אתם ממש מפריעים לי. קשה לענות כך לטענות שמועלות פה. תנו לי לדבר באופן מרוכז.

אני אומרת שגם בית המשפט העליון לא אמר ולא הורה על פיזור, אלא נתן מועד קבוע לדיון. זאת אומרת שגם לפי שתי הפרשנויות קיימת עדיין מועצה בקרית אונו. החלטותיה – מוקפאות. זאת אומרת שלעניין התקציב, לעמדתי, היא לא יכולה לפעול בהתאם לתקציב שעבר במועצה, אלא היא צריכה עדיין לפעול לפי 1 חלקי 12, או בהתאם לכל הוראות דין. זה לעניין הטענה שטענת על סיום כהונת המועצה.

עכשיו אני רוצה להתייחס לעניין הרטרואקטיביות שיש בהליכי הצעת החוק. נכון, ואומר בית המשפט העליון, שהליך הרטרואקטיביות של חקיקה הוא אינו הליך ראוי, אבל עדיין אין איסור חקיקתי על חקיקה רטרואקטיבית. אומר בית המשפט העליון במספר פסקי דין, למשל בבג"ץ 9411/2000 – ארקו תעשיות חשמל בע"מ נגד עירית ראשון לציון. איתי, אני לוקח את דבריך מאד ברצינות, ומבקשת ממך את הקשבתך. בג"ץ אומר ש "...סמכותה המקורית של הכנסת עומדת לה לחוקק גם בתחולה למפרע. ומקום שהדבר דרוש, לקיום תכלית ראויה של החוק הספציפי והחלתו לאחור אינה לוקחה באותם חסרונות של פגיעה בצדק וביציבות החברתית, אין בחקיקה כזאת כל פגם". אנחנו נתייחס לשאלה האם יש פה פגיעה, ואני בהחלט אתייחס לשאלה של פגיעה בשלטון החוק לעניין חקיקה רטרואקטיבית, ולא אתעלם מהעניין.

ומה התכלית.

אני בהחלט אתייחס לשאלה מה התכלית שבאה הצעת החוק לפרט.

אנחנו צריכים לשאול את השאלה האם ההחלה הרטרואקטיבית של הצעת החוק זה האמצעי המתאים להשגת תכלית החקיקה. מה היתה תכלית החקיקה? תכלית החקיקה היתה באופן המפורש ביותר להביא לריפוי התנהלות המועצות המקומיות. ובהחלט, בחוק ההסדרים, כשחוקק החוק, לא השאיר המחוקק את הסמכות לשיקול דעתו של שר הפנים – לא על פיזור המועצה ולא העברתו מראשות העיריה, אלא הוא קבע ששר הפנים, אחרי הארכת מועדים מסוימים, בתקופות מסוימות – השאלה היא לא האם לפזר את המועצה אלא האם יש להעביר את ראש המועצה מתפקידו. אמר המחוקק : אני לא משאיר את הדבר לשיקול דעתו של שר הפנים האם להעביר את המועצה מתפקידה, אלא רק לשיקול דעתו האם יש להעביר את ראש הרשות מתפקידו.

בואו נשאל את עצמנו האם ההחלה הרטרואקטיבית אכן משיגה את התכלית של החקיקה. עניין המועצה רופא, לעמדתי, בעצם הארכת המועד על ידי שר הפנים, בין אם בטעות ובין אם לא בטעות, וזה לא לעניין הדבר. רופא העניין של הארכת המועדים. בזה שהתייחסו לקרית אונו כרשות שמועד הבחירות שלה היה במועד הבחירות הכלליות, יש פה איזשהו ריפוי, מעין ריפוי. השאלה היא: עברה הצעת התקציב, אישרה מועצת קרית אונו את התקציב. האם בעצם העברת התקציב במועצה ניתן לטעון, אם הוא היה עובר במועד הרגיל, היתה קרית אונו רשות שיכולה לצאת לדרך ולתפקד – מה הפועל היוצא ששר הפנים יפעל בהתאם להוראות החוק, ולא תעבור הצעת החוק? בעצם, מתפזרת המועצה, וממונה במקומה מועצה ממונה. בואו נראה מה היא אותה מועצה ממונה. מועצה ממונה היא מועצה בלתי דמוקרטית, שלא נבחרה על ידי התושבים. לא ניכנס לנושא, אבל בטח אתם מסכימים אתי שזכות הבחירה על ידי התושבים היא זכות חוקתית. מה הפועל היוצא של הדבר הזה? מה אנחנו באים וטוענים – גם לעניין הספציפיות? האם יש פה איזושהי החלת הטבות על קבוצה מסוימת, שיש לה איזה שהן הטבות כספיות כאשר אנחנו מדברים על חקיקה ספציפית או לא? הרי אם תעבור חקיקה כזו, גם אתה, איתי גרין, תמשיך להיות חבר מועצה.

זו הראיה שאני בא בידיים נקיות.

מה הפגיעה? על איזו פגיעה אתם יכולים להצביע שהיא פועל יוצא של החקיקה הספציפית והרטרואקטיבית שאתם טוענים שמבצעים? הפועל היוצא יהיה דבר אחד: שזכות התושבים ודברם של התושבים שבא ביום הבחירות לא נחשב יותר, כי ברגע שתהיה מועצה ממונה, אף אחד לא יכול להבטיח שהשר ימנה כמועצה ממונה את אותה מועצה שנבחרה על ידי התושבים.

יותר רע ממה שהיום – לא יכול להיות.

אני מבקש לא להפריע.

- - אלא, בסמכותו למנות כל מועצה ממונה. האם קיימת איזושהי הוכחה ששר הפנים ימנה את חברי המועצה שנבחרו על ידי התושבים כמועצה ממונה?

אסור לו למנות את - - -

לא. לשר הפנים יש סמכות למנות כל מועצה ממונה שלא בהכרח תביא את עמדתם של ציבור הבוחרים, ובכך אני רואה פגיעה רבה מהתועלת שתצמח. זאת אומרת שאם אני צריכה לבוא ולאזן את האיזון שבין הפגיעה בשלטון החוק, שאמרתי שאתייחס לעניין הרטרואקטיביות, שבחקיקה רטרואקטיבית יש עניין של פגיעה בשלטון החוק –איזון בין טובת הציבור וטובת התושבים, אני בהחלט חושבת שבחקיקה הזו יש מקום לטענה גובר אינטרס התושבים, ואינטרס הציבור של קרית אונו, על פני פגיעה בשלטון החוק.

עכשיו אני רוצה להתייחס לעניין שאמרת, לגבי מועצה ממונה, כנסת וחברה כלכלית. נכון שרשות מקומיות היא מעין תאגיד, אבל אני רוצה להבחין בין חברה כלכלית, שעניינה רווח, הפסד – רק פן כלכלי, לבין קיומה והתנהלותה של רשות מקומית. קיומה והתנהלותה של רשות מקומית מושתתת על פקודות חוקתיות. גם על ידי בחירת ראש הרשות על ידי התושבים וגם על ידי בחירת מועצת רשות. מדובר פה בעניין זכויות חוקתיות, ולכן אני לא חושבת שהשוואה לחברה כלכלית היא במקומה.

עכשיו נתייחס להשוואה לכנסת. נכון שאם הכנסת לא מאשרת את תקציבה עד 31 למרץ היא מתפזרת, ואין לכך ריפוי. לא כך הדבר לגבי מועצה, קבע המחוקק כאשר הוא בא לומר את דברו על אישור תקציב על ידי מועצה תוך פרק זמן מסוים. המחוקק נתן מרפא לדבר הזה ואמר שאם עד פרק זמן מסוים לא יהיה מסוגל ראש הרשות, או לא תאשר המועצה את התקציב – יש לכך מרפא. הוא לא אמר שדין רשות מקומית כדין הכנסת, שיוצאת לבחירות. אם זה היה המצב הייתי אומרת שיש מקום לדבריך, אבל המחוקק אמר: לא. מפזרים את המועצה וממנים במקומה מועצה ממונה. אז הוא נתן מרפא. תמיד צריך לבחון, כאשר באים לחוקק ולשנות מצב – האם נכון, במקרה הספציפי הזה, לפזר את המועצה, כאשר העיר יצאה לדרך, העיר יכולה להתחיל לתפקד. עניין טובת התושבים בהחלט עומד לנגד המחוקק כאשר ברור, כמו שאמרתי לפני כן, שטובת הציבור וטובת התושבים עומדת על פני הרעיון של קיום הוראות החוק "כזה ראה וקדש", כאשר לגבי הכנסת לא קיים בכלל שום מרפא. לא ניכנס ל - - -

טוב.

אני מבקשת להצעת החוק הזו. אתה אומר לי – טוב, כי צריכה להיות הצבעה. הצעת החוק הזו היא מורכבת - - -

אני חושב שהיא גם בעייתית, אדוני היושב ראש.

היא בהחלט בעייתית, ואם אי אפשר - - -

אבל תיקחי בחשבון גם את מגבלות הזמן.

אני לא יכולה.

יש עכשיו ישיבה חשובה מאד בוועדה - --

אז אני מבקשת להמשיך את הדיון במועד אחר. אני לא יכולה, אני מצטערת.

אני רוצה להתייחס גם לשאלה – האם יש דרך, אם אנחנו מדברים על כך שטובת הציבור וטובת התושבים היא שבהליך חקיקה שיאפשר לקרית אונו לבחור מועצה אחרת שנמצאת באותו מקום, לפעול – או למי מהיושבים כאן יש דרך אחרת שמגשימה את התכלית הנוכחית, אני מוכנה לשמוע. אני, לעמדתי, כרגע, במצב הדברים הקיים, לא רואה אפשרות או דרך אחרת שתגשים את התכלית.

לסיכום אני רוצה לומר לנקודה הזו שקיים, לדעתי, יחס ראוי בין תועלת לציבור לבין הנזק שעלול להיגרם בקבלת הצעת החוק.

לעניין הטיעון של הליך תלוי ועומד בבית המשפט, שגם הוא עלה, שקיים בג"ץ לעניין קרית אונו, ושהצעת החוק הזו תתייחס לכך ותשנה את המצב הקיים, כפי שטענתם. לפי מיטב הבנתי בג"ץ אמר שכנראה שהוא יפרש את החוק שכהונת המועצה פוקעת באופן אוטומטי, אבל כאן באה הכנסת ואומרת: זו היתה הפעם הראשונה, במסגרת ההתמודדות עם המצב שנוצר ברשויות המקומיות, שהכנסת התייחסה בחוק ההסדרים וחוקקה חוק מסוים. כאן הכנסת אומרת: נכון, רוצים להמשיך עם ההליך הזה כפי שחוקק בחוק ההסדרים, אבל במקומות מסוימים, כאשר התכלית כבר הושגה, כלומר- היכן שעבר כבר התקציב, צריך לאפשר לאותה מועצה באותה רשות להמשיך לפעול. לו לא היתה מושגת התכלית, ולא היה עובר התקציב, אני חושבת שהיה מקום לשינוי. אבל ברגע שכבר אישרה מועצת קרית אונו את התקציב ב- 31 לאוגוסט, לאור מה שאמרתי לעיל, אני לא רואה מדוע לא יכולה הכנסת, מסיבה כלשהי, לבוא ולומר את דברה. הושגה התכלית שרצו שתושג בחקיקה הראשית, ורוצים לאפשר, על ידי הליך פרוצדורלי, כיוון שזו היתה פעם ראשונה ויש בעיה ברשויות המקומיות עם מפלגות קטנות ועם נושא הקואליציה, והיות והושגה התכלית רוצים לאפשר למועצה לרוץ לקיום הדרך.

עכשיו אני רוצה להתייחס לנושא של התכלית ולנושא הספציפיות של קרית אונו. אומר השופט ברק, שכשהוא מדבר על פרשנות החוק ועל ההיסטוריה החקיקתית הוא לא הולך לבחון את ה "פסיכואנליזה של החוק", כפי שהוא מכנה את זה. הוא לא בא לבחון מה עמד בפני המחוקק מה עמד לנגד עיניו כשהוא חוקק מסוים. השופט ברק אומר שהוא הולך לבחון את ה"אנליזה" של החוק. כלומר – מה היתה התכלית של אותה חקיקה, באופן גדול, ולא מה עמד באותו רגע, מבחינה פסיכולוגית, בראשו של המחוקק כאשר הוא אישר את החוק. לפיכך, אדוני היושב ראש, אני חושבת שגם מבחינת סבירות החקיקה, גם מבחינת המידתיות, גם מבחינת כל הטענות שטענתי, אני חושבת שיש שתי אפשרויות, כרגע, שעומדות בפני הכנסת, ובפני הוועדה: יכולה הוועדה להחליט שהיות והתהליך תלוי ועומד בבית המשפט, היא רוצה לדעת מה הפרשנות שייתן בג"ץ לסעיף 206 לפקודת העיריות. יכולה הכנסת להחליט שכרגע לא מקדמים את הצעת החוק ולרפא בדרך חקיקתית. גם אם יורה בג"ץ על פיזור המועצה יש דרכים לרפא את הנושא, והוועדה יכולה להקפיא כרגע את הצעת החוק בהמתנה לפסיקת בג"ץ. יכולה הוועדה להחליט שהיא מקדמת את הצעת החוק. אם תחליט הוועדה שהיא מקדמת את הצעת החוק, בהמשך למה שאמר חבר הכנסת חמי דורון, על מנת להבהיר שתכלית החקיקה נשארת כפי שחוקקה בחוק ההסדרים, אני מציעה שהצעת החוק תהיה הוראת שעה לפרק זמן מסוים, רק לשנת 2004.

זה מופיע פה.

זה כתוב שם. בסעיף (3) כתוב.

אבל אני מציעה שהצעת החוק תהיה מנוסחת כהוראת שעה, על מנת להבהיר שתכלית החקיקה בסעיף 206 נשארת בעינה, וסמכות שר הפנים היא רק להעברת ראש הרשות מתפקידו, ולא לגבי העברת המועצה מתפקידה. לכן אני חושבת, על מנת להיות גם ב - - שהצעת החוק תהיה רק כהוראת שעה.

אני חושב שפחות או יותר מיצינו את הדיון.

החוק, כפי הנוסח שלו כרגע, מעלה את הבעיה. פסקה (2) מדברת על סמכות הארכה. - - - סמכות ההארכה חלה בהסדר המיוחד - - -

לא, כי התיקון הוא רק על סעיף (1).

אבל לא כתוב. כתוב: "...על אף האמור..", ולא כתוב: בשנת הכספים ייראו את סעיף (1) כאילו... כך וכך. צריך בנוסח להבטיח, שיהיה ברור, שסמכות ההארכה תחול בשנת הכספים - 2004.

אני מודה ליועצת המשפטית, מירי פרנקל שור, על כך שעשתה ניתוח כל כך מפורט ומעמיק של הבעיות בחקיקה. אני השתכנעתי, בניגוד לדעתי שבהתחלה, שאנחנו חייבים להשאיר את זה כדבר שמתיישב אך ורק בשנת תקציב זו, ואני לא יודע – לדעתי זה מספיק, כי בסעיף 1 (3) נאמר שזה רק לשנה 2004, אבל אם יש צורך בניסוח יותר מדויק להפוך את זה להוראת שעה – בסדר, כי אני מקבל את מה שאמר חבר הכנסת חמי דורון, שבאמת למסמס את זה יחזיר אותנו בעצם למציאות הקודמת.

אני מעלה את העניין להצבעה, ומתנצל בפני אלה שביקשו לדבר.

אתה לא רוצה לתת לי זכות דיבור, אז אני מבקש התייעצות סיעתית, ותקבע מועד אחר לישיבה, לפי הנהלים.

התייעצות סיעתית של שתי דקות, בבקשה.

לא, אתה לא יכול. אין כזה דבר. אין התייעצות סיעתית של שתי דקות.

כן, כן. יש.

אתה צריך לתת פרק זמן סביר.

אני נותן לך התייעצות סיעתית של שלוש דקות.

עד שלא תיתנו לי זמן סביר להתייעצות סיעתית, אנחנו לא נוכל לקיים - -

ועדת הכנסת מעולם לא קבעה זמן להתייעצות - -

כתוב "זמן סביר"?

אני ביקשתי שהיועצת המשפטית תהיה האחרונה שתדבר.

האם יכולה להיות התייעצות סיעתית, לכנס את חברי הכנסת של הסיעה בשלוש דקות? זה לא רציני.

זה הנוהל.

זה הנוהל, ואני צמוד לו.

· - -

זה אפשרי.

התקנון לא מגביל.

כשאני ביקשתי התייעצות סיעתית בנושא חוק בתי הסוהר הפרטיים, כי זה היה מצב לא נוח לקואליציה, המצב היה שנתנו שלוש ארבע שעות.

מה זה מעניין עכשיו?

· - זו פוליטיקה.

זו חקיקה, לא פוליטיקה. את מבזה את הכנסת שאת אומרת את זה, בכלל. את פשוט מבזה את הכנסת.

באופן יוצא מן הכלל, שלא יהווה תקדים לאף אחד אחר, אני נותן זכות דיבור לחבר הכנסת רומן ברונפמן, שוויתר על זכותו לדבר, בסיבוב הראשון.

אני רוצה להגיד רק משפט קצר: נכון שהצבעתי במליאה בעד הצעת החוק, כי לא למדתי אותה לעומק, וזה נעשה בלהט הדברים, כפי שהוסבר לי בפרוזדור.

- - -

מההתרשמות שלי מהדברים ששמעתי במהלך הישיבה, ולזה נועדות ישיבות הוועדה, שחברי הכנסת ילמדו את הצעות החוק לעומקן, ואחרי הסבר ממצה, אך לא ממצה עד הסוף, של היועצת המשפטית, אני רוצה להגיד לך באופן אישי שאנחנו עושים פה מעשה חקיקה לא ראוי, שפוגע בכמה וכמה עקרונות, כולל עקרון הסוביודיצה של שמיעה בבג"ץ.

זה לא עניין של סוביודיצה, וגם לא חוק עוקף בג"ץ.

גם החוק המקורי היה רטרואקטיבי. הוא היה - -

זו הצעה שיש לה אלמנט פוליטי, ולכן אני חושב שהמעשה איננו ראוי.

הבג"ץ הוא פוליטי.

אני מציע שנעשה הפסקה, שלא נחפוז מאתמול להיום לקבל את הקריאה הראשונה בוועדה. נלמד את הדברים פעם נוספת, ונחזור לכאן.

אני חושב שלכל השאלות האלה ולכל הטענות האלה ניתנו תשובות, וכל חבר כנסת יחליט אם זה בסמכות או לא בסמכות.

אני מבקש התייעצות סיעתית. שמעתי את היועצת המשפטית, ויכול להיות - -

- - -

אני מעלה את העניין להצבעה. מי בעד החוק? – 8 בעד. מי נגד? 2 נגד. מי נמנע? – 1.

אני מודה לכם, הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2004 אושרה לקריאה ראשונה.

תודה לכולכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:20