ערעורים, תקנות, נסיעות למדינות שכנות ברכב של הכנסת – פניית חבר הכנסת אחמד טיבי

4
ועדת הכנסת
19.10.04
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי



פרוטוקול מס' 166
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, ד' בחשוון התשס"ה (19 באוקטובר 2004), שעה: 09:00

א. ערעורים על החלטת יושב ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר
דחיפות הצעות לסדר-היום.
i. ערעורו של חבר הכנסת דני יתום בנושא: "פגישת ראש הממשלה עם ראשי יש"ע ורעיון משאל העם".
ii. ערעורו של חבר הכנסת רוני בר-און בנושא: "אופן מעורבותה של נציבות שירות המדינה במינויים פוליטיים".

ב. הצעת חבר הכנסת דוד טל לתיקון התקנון בדבר קביעת זמן מינימלי
לרביזיות והתייעצויות.
ג. נסיעות למדינות שכנות ברכב של הכנסת – פניית חבר הכנסת אחמד טיבי.

חברי הוועדה: רוני בר-און – היו"ר
יולי-יואל אדלשטיין
רשף חן
אחמד טיבי
דוד טל
מאיר פרוש
יאיר פרץ
עמרי שרון

סגן מזכיר הכנסת, דוד לב
סגנית מזכיר הכנסת, ירדנה מלר-הורביץ

עופר אבירן מנהל מחלקת ירדן, סוריה ולבנון, משרד החוץ.
שחר אריאלי מחלקת ירדן, סוריה ולבנון משרד החוץ.

עוזי יצחקי סמנכ"ל בכיר מינהל תנועה, משרד התחבורה.
הרצל בן-יהושע מנהל אגף תקציבים, משרד התחבורה.
אבי זוהר רכז תפעול, מטה מסופי הגבול, רשות שדות התעופה.

גבריאל שמעוני מנהל תחום בכיר יח' הביקורת, רשות המכס,
משרד האוצר.

אייל גור סמנכ"ל שיווק, "ניו-קופל".
רחלי לופטמן מנהלת תיק הכנסת, "ניו-קופל".

אבי לוי חשב הכנסת.

יצחק שד"ר קצין הכנסת.

ארבל אסטרחן

אתי בן-יוסף

דרורה רשף



א. ערעורים על החלטת יושב ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר-היום

1. ערעורו של חבר הכנסת דני יתום בנושא: "פגישת ראש הממשלה עם ראשי יש"ע ורעיון משאל העם".
2. ערעורו של חבר הכנסת רוני בר-און בנושא: "אופן מעורבותה של נציבות שירות המדינה במינויים פוליטיים".

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת, ישיבה מס' 166. על סדר היום ערעורים על החלטת יושב ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר יום. שני ערעורים. אין נציג נשיאות?

אדוני הצעה לסדר.

שניה, זה לפי הפרוטוקול. אין נציג נשיאות? זה לא ייקח יותר מדקה, דוד. עד שתציע אני גומר.

בסדר, בסדר.

אין נוכח נציג נשיאות. שני ערעורים. אחד ערעור של חבר הכנסת דני יתום שאיננו נוכח וניתן היה לדחות את הערעור שלו בגלל שלא התייצב. אבל אני רוצה להעיר: ההצעה של דני יתום התקבלה על ידי הנשיאות. חבר הכנסת דני יתום מערער על החלטת הנשיאות לשלב אותה במקבץ הצעות, הוא חושב שהיא הייתה צריכה לעמוד כשלעצמה, למרות שלפי מה שקראתי בהצעה עצמה, שהוא משלב גם את עניין המפגש של ראש הממשלה עם נציגות יש"ע וגם את משאל העם, המקום שבו היא שולבה בסדר היום בהחלט ראוי והולם.

כך או כך, על פי התקנון, כתוב כי "הסמכות לוועדת הכנסת לדון רק בהצעה שלא אושרה כדחופה. ברגע שהצעתו של חבר הכנסת יתום אושרה כדחופה, אין סמכות לוועדת הכנסת לדון בעניין הזה, ולפיכך אנחנו לא נקיים פה דיון.

הערעור השני הוא ערעור שלי, ומטבע הדברים לא הייתי מטפל בו, אבל קיבלתי את המלצת יושב ראש הכנסת לדבר בעניין הזה על מכסת הסיעה בהצעה רגילה. הסיעה אישרה לי את זה כהצעה רגילה. בנסיבות העניין אני חוזר בי מהערעור ונושא זה בסדר היום תם.











ב. הצעת חבר הכנסת דוד טל לתיקון התקנון בדבר קביעת זמן מינימלי לרביזיות והתייעצויות

הנושא הבא על סדר היום היה אמור להיות נסיעות למדינות שונות ברכב של הכנסת – פנייתו של חבר הכנסת אחמד טיבי – אבל חבר הכנסת דוד טל חייב לעזוב בגלל אילוץ שלא היה צפוי, ואנחנו נחליף את הסדר. זה לא ייקח יותר מכמה דקות.

בבקשה, חבר הכנסת טל. אנחנו כבר קיימנו בעניין הזה דיון, ואני רוצה לומר לך, כפי שרמזתי לך בשיחתנו הקודמת - - -

אמרת לי בבקשה כדי שאני אתחיל לדבר, או שאדוני יציג? לא הבנתי.

אתה רוצה בבקשה לדבר? תדבר.

אדוני היושב ראש, אני אציג את הדברים שוב, משום שיש לי הרושם שיש כמה חברים - - -

אין צורך לחזור על הדברים.

תציג את עצמך...

אם אין צורך להציג, אז אני מעביר את רשות הדיבור ליושב ראש.

הנושא שמעלה דוד טל הוא נושא נכון וכאוב, רק הוא, לפי עניות דעתי, נמצא בתחום של דברים שאין להם שיעור. אם אנחנו נקבע מינימום לרביזיה או מינימום להתייעצות סיעתית, ונלך אפילו לשיטתו של דוד טל שמדבר על רבע שעה, הרי שהדברים יכולים לשמש מכשיר בידי חברי הכנסת לשבש לחלוטין את עבודת הוועדות. לו יתואר שאנחנו יושבים בוועדת כספים או בוועדת כלכלה, אנחנו צריכים לקבל סט של החלטות, וכל פעם מישהו יקפוץ עם רביזיה – סתם, כדי להקניט, כדי להכשיל את עבודת הוועדה – עוד רבע שעה ועוד רבע שעה התייעצות סיעתית, אנחנו נגמור את התקציב או במרץ או באוגוסט בשנה שלאחר מכן.

ויחד עם זה צודק דוד טל כשהוא אומר שיש סכנה שחברי כנסת או יושבי ראש ועדות הכנסת יעשו שימוש לרעה בסמכותם, יעשו מניפולציה על הזמן וייתנו זמן שלא ראוי לרביזיה, או זמן שאי אפשר לעמוד בו להתייעצות סיעתית.

ואני אמרתי לדוד טל שלפי דעתי, קודם כל על סמך הניסיון שלי וגם על סמך הניסיון שיש לכם אתי, אני חושב שכאשר סכנה לשימוש לא ראוי בתקנון צריכה להיות מונחת, או לפתחם של עשרים חברי הכנסת שיושבים בוועדה או לפתחו של יושב ראש הוועדה, אני הייתי סומך על יושב ראש הוועדה שיעשה פחות שימוש לא ראוי בתקנון מאשר עשרים חברי כנסת.

ולכן, אם יש הצבעה שנופלת, למשל, ברוב של חמישה עשר נגד אחד, והאחד הזה מבקש רביזיה, איזה טעם יש לו לתת רבע שעה? הרי אם הוא יביא את כל האופוזיציה, הם יגיעו לשמונה, לתשעה, לעשרה. הם לא יכולים - - -

אבל למה אדוני מקצין עד עשרים לאחד? חמישה, שבעה. ארבעה, שישה.

בסדר גמור. אני אתן לך דוגמה מהשבוע שעבר - אתה לא היית פה, היה פה חבר הכנסת פרוש, היה פה חבר הכנסת טיבי - שהקואליציה נפלה בהצבעה. כאשר ראיתי שהכוחות הם צמודים, נתתי פרק זמן ראוי, ולמרות כל מיני טענות של חברים מהקואליציה סביב השולחן, שאני אביא את הרביזיה הזאת, קוניקטורלית, אפילו שתיים שלוש דקות לפני שזמן הגיוס תם, אני עמדתי על הזמן, וברגע האחרון נכנס יורי שטרן, והקואליציה נפלה.

ליושבי ראש הוועדות יש הרבה יותר סמכויות מאשר החמש דקות או העשר דקות של הרביזיה או של ההתייעצות.

נכון. היא הנותנת.

בין היתר, להשכיב נושא באיזו מגירה, ולא להעלות אותו לסדר היום ימים רבים, או להביא אותו במהירות.

היא הנותנת.

לכן הייתי משאיר את שיקול הדעת הזה - וכך אני מבקש ממך גם, להסכים אתי - ליושבי ראש הוועדות.

אני רוצה להתייחס, ברשותך.

אני אתן לרשף חן, ואחר כך אני אתן לך.

אני מבקש להשתדל לא לחזור על דברים שנאמרו בדיון הקודם. בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני אשתדל לקצר. בעיקרון אני חושב שאתה צודק – זה צריך להישאר בשיקול של יושבי ראש וועדות. מה שאני בכל זאת חושב הוא, שראוי שוועדת הכנסת תקבל החלטה לגבי המדיניות הראויה בעניין הזה, כדי שזה ינחה את ראשי הוועדות. זה ישאיר את שיקול הדעת בידיהם, ונדמה לי שהמדיניות הראויה היא, שעיקרון העל הוא עיקרון של תום לב, ובחינת תום הלב היא בידי יושב ראש הוועדה. אבל, בהנחה שהוא הגיע למסקנה שהוגשה בקשה בתום לב לרביזיה, אז הוא ייתן די זמן כדי להביא, או לנסות להביא, את כל חברי הוועדה, למטרה הזו נקבעה רביזיה. ובמידה שהוא נוכח שהוגשה בקשה בתום לב - - -

אתה חושב שזה נכון שזה יהיה צריך להיות כתוב בתקנון?

לא. לא. אני לא הצעתי.

כמו שלא כתוב בתקנון שאנחנו מצביעים בתום לב, מדברים בתום לב - - -

בגלל זה בדיוק לא הצעתי שזה יהיה תיקון בתקנון, הצעתי שזו תהיה הנחייה שנצא אתה בסיום הישיבה כאן, שזאת היא עמדת ועדת הכנסת לגבי הנוהל הנכון.

אפשר לרשום את זה כהערת שוליים.

אנחנו עכשיו לא בשלב הערות השוליים.

אנחנו עכשיו בשלב של בלי הערות שוליים.

הנה זה מגיע.

אני אפילו לא מציע הערת שוליים. אני מציע סיכום של הישיבה הזאת, החלטה של ועדת הכנסת שאומרת: תום הלב הוא בידי היושב ראש, אבל בהנחה שהוא רואה שזה בתום לב, אז רביזיה מספיק זמן – וגם התייעצות סיעתית.

ואנחנו נפיץ את זה בין ראשי הוועדות כהחלטה של ועדת הכנסת.

דוד, אני חושב שזו הצעה שאתה יכול להצטרף אליה. - - -

מאיר פרוש היה לפניך, חבר הכנסת טיבי. אתה תהיה אחריו, ודוד יסגור את זה. אני חושב שזו הצעה מצוינת. יצא מכתב לנשיאות הכנסת, לכל ראשי הוועדות - - -

דוד, תסכים לזה.

אדוני היושב ראש - - -

דקה. קודם מאיר, אני אתן לך להתנגד לזה בסוף. אם אתה לא רוצה – תתנגד.

לא ברור לי עדיין מה שצריך להיות, אבל אני רוצה לומר שדעתי אינה נוחה ממה שקורה עד היום בעניין הזה. לא בוועדה כזו או ועדה כזו. דעתי אינה נוחה. לדעתי, היו צריכים למצוא איזושהי דרך שיש מושג כזה של רביזיה, או יש מושג כזה של התייעצות סיעתית. לא יכול להיות שבתקנון נאמר שיש את הדברים האלה, ולא אחת אנחנו רואים שזה בכלל לא קיים. אפילו לא כתוב בתקנון שיש דבר כזה. לא יודע להגיד מה, אבל צריכים לעשות משהו.

טוב. בבקשה, אחמד.

אדוני היושב ראש, אני מתפלא על חבר הכנסת רשף חן. אתה הרבה זמן בכנסת.

המון זמן.

אין דבר כזה תום לב בכנסת. אין דבר כזה. מה זה תום לב? היושב ראש יכול - - -

זה תום הנעורים - - -

כן. ולכן, יושבי הראש כבר עשו את זה. מבקש חבר הכנסת דוד טל רביזיה, ואז אומרים: רביזיה אחרי חצי דקה. כמה פעמים זה קרה פה? אז מה שדוד טל מתכוון הוא שצריך להיות זמן מינימלי, ופה אנחנו לא קבענו זמן מינימלי.

דוד, אתה - - -

אדוני היושב ראש, אני רוצה לומר כך, עם כל הכבוד: יש שתי אפשרויות. או שהוועדה הזאת תמחק את המושגים האלה רביזיה והתייעצות סיעתית – מפני שזה זילות בתקנון עצמו. אם זה לא קיים, צריך להוריד את זה, שלא תהיה קיימת פרוצדורה כזאת. ואז זה בסדר גם מבחינתי. אין דבר כזה – זה בסדר. אבל אם יש דבר כזה, אני חושבת שהוועדה הזאת חייבת לדאוג שיהיה פרק זמן מינימלי. עכשיו, אני לא אומר פרק זמן מינימלי של שעה, חצי שעה, שעתיים, חמש שעות - - -

חוץ מהתקציב. רבע שעה או עשר דקות חוץ מהתקציב.

אני מוכן לקבל את זה. אני לא אומר שעתיים שלוש או כל פרק זמן. תראה, אמרת בדבריך: אי אפשר להשאיר לשרירות הלב של יושב ראש הוועדה – אני אומר: זו שרירות לב של יושב ראש ועדה. הוא עושה צחוק מהוועדה. לפעמים זה 15 שניות.

ליושב ראש ועדה, אדוני יודע, יש סמכויות רבות. ברצותו, הוא מביא להצבעה, ברצותו, הוא לא מביא. הוא רואה שאין לו רוב, הוא דוחה את ההצבעה ליום אחר. יש לו ים של סמכויות. אני חושב שאי אפשר להשאיר גם את הדבר הזה בין סמכויותיו.

כמו בתפילה של ליל יום הכיפורים.

נכון, נכון. אדוני צודק ובקיא מאד בנושא הזה. אני חושב שעם כל הכבוד, להשאיר את הסמכות הזאת ליושב ראש הוועדה לשבש את עבודת הוועדה – אני מציין: לשבש את עבודת הוועדה – זה דבר שלא צריך שיהיה. השימוש הלא ראוי בתקנון על ידי יושבי ראש ועדה – שונים. אדוני יכול להתהדר, ואני מוכן גם להצטרף לזה שאדוני, באמת, כשהדברים נעשים, כפי שאמר עורך דין רשף בתום לב, הוא מקבל אותם, אבל לא עם הפרשים גדולים. אבל, אני חושב שהוועדה הזאת צריכה לקבוע זמן מינימלי. ואני מקבל את הצעתו של אחמד, אני חושב שהיא פותרת את הבעיה שממנה כרגע אתם פוחדים. אבל יש כרגע מצב – ובקדנציה הבאה יכול להיות שיהיה מישהו אחר שיישב על הכסא הזה. מאד יכול להיות.

עדיף - - -

זה מאד עדיף, לשני הצדדים.

הגמישות שנדרשת פה, נדרשת מצד כל הצדדים. אני חושב באים בגישה של חבר הכנסת רשף חן, אז יש יתרון בעניין של – שיעשו את זה בהגינות. לא לבקש מתוך רצון להציק ולמשוך זמן ולהטריד – וזה קורה. גם זה קורה, דוד. אין מה לעשות. אתה יודע. במחוזותינו יש כאלה ששואבים מזה איזשהו סוג של הנאה. ואז יש הגיון בעניין. ואם זה הולך שהולכים כולם נגד כולם על כולם, אז הגישה פה אחרת ואז זה גם נראה אחרת. לכן צריך לשים לב לזה, זה לא - - -

אז בואו נבטל את הפרוצדורה הזאת. כי אתה עושה צחוק מהעבודה. אתה עושה צחוק מהעבודה.

חברים, תודה רבה. העניין ברור לחלוטין. אנחנו נקבע ישיבה נוספת שבה אנחנו נקיים רק הצבעות. תביא אתה הצעה מגובשת, כל מי שרוצה יכול להביא הצעה מגובשת. אני מציע שאת הצעתך, חבר הכנסת רשף חן, אתה תכתוב ותנסח, תתייעץ עם היועצת המשפטית, כדי שזה יקבל איזשהו לבוש שאפשר יהיה להביא אותו בבחינת הוראת נוהל ליושבי ראש הוועדה כנגזרת של - - -

את הצעתי אני יכול גם לעשות בהתייעצות עם היועצת המשפטית?

איזו שאלה.

לא, אדוני כיוון רק לחבר הכנסת רשף חן. אדוני מכוון בעצם לפתרון- - -

זה ה -"בתום לב".

זו "שרירות הלב".

לא, אנחנו כבר יודעים את התוצאה, אדוני. ועל זה בוכה הנביא. ולכן שרירות הלב הזאת אנחנו צריכים להוריד, ולא לתת לכוח הדורסני הזה - - -

אני הייתי מציע לאדוני לנהוג מנהג צניעות, ולא לדבר על עצמו כעל נביא, בשלב זה לפחות.

לא, לא דיברתי על עצמי. אני נראה לך בוכה? אני שמח ועליז.

טוב, כך או כך, לישיבה הבאה, שתהיה רק ישיבת הצבעות, נא להביא הצעות. יכול להיות שנוריד את כולן ויכול להיות שלא, ובא לציון גואל. תודה רבה. בזה תם הנושא הזה.




ג. נסיעות למדינות שכנות ברכב של הכנסת – פניית חבר הכנסת אחמד טיבי

אנחנו מתחילים, למעשה, בנושא שהעלה על סדר היום של הוועדה חבר הכנסת ד"ר אחמד טיבי, ועניינה נסיעות למדינות שכנות ברכב של הכנסת.

הנושא הזה כבר נדון, הלכה למעשה, ביולי 2002. אני לא רואה שהגיעו לאיזה מסקנות בעניין הזה. אני מבקש שתציג את הנושא, ואני אעדכן אתכם אם היה פה בעניין הזה משהו.

רבים מבין חברי הכנסת יש להם רק רכב אחד, הוא הרכב שהכנסת נותנת להם. חלק מחברי הכנסת, לצורך עבודה, נוסעים למדינות שונות לרבות ירדן – הכוונה לירדן, מצרים, אבל - לרבות ירדן, לפגישות עבודה. הדבר יכול להתרחש באותו יום. מפה לגשר זה חצי שעה, מהגשר לפגישה זה עוד חצי שעה, שעתיים מפה, וחוזרים באותו יום.

פעם אני נסעתי ברכב שלי. אומר לי קצין הכנסת: זה בגלל שלא ביקשת רשות, אז נסעת. לאחר מכן קיבלנו הודעה שאי אפשר לנסוע ברכב של הכנסת. אני לא יודע מה הסיבה, אבל אני חושב שזה משתק, כמעט, את עבודת חבר הכנסת, עד שנאלץ חבר הכנסת לחפש רכב חלופי. לפעמים אין לו, והוא צריך לבקש או לחפש הסדר אחר, או לשלול את חופש התנועה מאשתו. אלה דברים שצריכים פתרון. ולכן, אדוני היושב ראש, אני חושב שהנושא הזה שווה דיון מעמיק וקבלת החלטה שתשנה את המצב.

אני יכול להוציא מהמדינות השכנות את סוריה, כדי שהדיון יהיה יותר קל?

בוודאי.

נמצאים אתנו כאן, לפי הרשימה – ואני מודה להם שהתייצבו – נציגי משרד החוץ, עופר אבירן, מנהל מח' מצרים ונציג בכיר בנש"ח/אג"ת צה"ל. שלושה ראשי תיבות במכה אחת קשה עלי.

מנהל מחלקת ירדן, סוריה ולבנון, כרגע. סוריה, כמו שאמרת, לא רלוונטית לדיון.

הבנתי. וגדעון בכר, סגן מנהל מחלקת סוריה ולבנון?

הוא איננו, הוא חולה.

שחר אריאלי?

נמצא, אדוני.

נציגי משרד התחבורה: עוזי יצחקי, סמנכ"ל בכיר, יואב אורן, ראש אגף תפעול מסופים - -

אני פה במקומו.

הרצל בן יהושוע, מנהל אגף תקציבים, נציג אוצר שמעוני גבריאל, תחום יחידת ביקורת – רשות המיסים, וכמובן, בעלי הרכב שלך – ניו קופל – אייל גור ורחלי לופטמן. תודה רבה.

בבקשה, אני רוצה לשמוע את עמדת משרד החוץ, אחר כך תחבורה, אחר כך אוצר, ואחר כך בעלי הבית. קצין הכנסת בוודאי גם ירצה לומר את דברו.

אדוני היושב ראש, בדיון הקודם כבר ציינו נציגי הרשת והמכס שלמעשה, קודם כל מבחינה טכנית, רכב שכור ישראלי לא יכול להיכנס לירדן. עכשיו, לא אני שאקבע ואדע בדיוק מה הסטטוס של הרכב של חברי הכנסת, אבל בפועל כניסת ישראלים לירדן, מאז ספטמבר 2000, קודם כל נמצאת תחת הסוגייה של המלצת המשרד לא לבקר בירדן. חווינו את האסון של טאבה לאחרונה אחרי תקופה ארוכה של שקט עם מצרים - - -

זאת אומרת, גם עם רכבו הפרטי הוא לא יכול לנסוע לירדן, בעצם.

אדם יכול. אבל ההמלצה היא לא לנסוע. ויש ישראלים שנוסעים לירדן, יורדים למעבר הגבול ברבין, בערבה, חוצים, מבקרים – רק לאחרונה הירדנים חילצו שני ישראלים שנתקעו שם באחד ההרים בלילה, עם מסוק צבאי וכולי.

בפועל, מאז שנת 2000 היו כמה וכמה פיגועים נגד ישראלים, גם שניים נגד אנשי השגרירות שלנו בסוף 2000, גם רצח איש עסקים ישראלי ב-2001 וגם, למעשה, השנה הזאת, פיגוע נגד תיירים במעבר רבין ואחר כך כמעט פיגוע שהסתיים בנס במעבר אלנבי.

אני לא מאמין שחבר הכנסת טיבי או חברי כנסת אחרים יושבים פה במסגרת הוועדה הזאת, כדי לשמוע את ההמלצה המהותית אם כן לבקר בירדן או לא לבקר בירדן. הם רוצים לשמוע – אחרי שהם מחליטים - - -

אני תכף מגיע לזה.

כמו שעשו חברי כנסת לא מעטים, אפילו מוועדת החוץ והביטחון – לפחות שניים – שנסעו חרף ההתראות לטיולים בסיני. אז אלה ילדים גדולים, ייקחו את גורלם בידם ויחליטו בעניין הזה מה שיחליטו. ברמת האפשרות שחבר הכנסת – שיושב על רכב שכור. זאת ההגדרה של הרכב – יש לך מה לומר על האפשרות? האם יש אפשרות, במסגרת משרד החוץ, להוריד את המגבלה שלא נכנסים עם רכב שכור למדינה אחרת, כאשר מדובר בחבר כנסת שיש לו צורך תפקודי לנסוע לשם, ומצד שני אין לו אמצעי לבד מרכב שכור. הוא לא יקנה רכב בשביל לנסוע ולמלא את התפקיד שלו.

ההקדמה הקצרה הזאת הייתה לצורך הגעה לנושא הזה.

אחד הלקחים מאירוע שכמעט הסתיים – פיגוע, כפי שאמרתי, במאי האחרון בגשר אלנבי, כאשר שוטר ירדני ירה על ארבעה ישראלים והיה לו מעצור וכך נצלו חייהם – פנו אנשי הביטחון הירדנים לשגרירות ואמרו: רבותי, אם אתם על משלחות רשמיות או לא רשמיות שמבקרות בירדן – אם זה חברי כנסת שפועלים מתוך סמכות תפקידם – אנא עדכנו אותנו כדי שנוכל לתת סידורי ביטחון מתאימים. אם זה ליווי של רכב, אם זה במקרה כזה ,לדוגמה, חבר הכנסת טיבי הזכיר שחברי כנסת ערבים מוזמנים לארוחת יפתר בארמון על ידי המלך עצמו. במקרים כאלה, מתוך ניסיון העבר, הירדנים מעמידים רכב לרשות האורחים מתוך כבוד. מכבדים אותם בהזמנה לארמון, מכבדים אותם בשיגור רכב שאוסף אותם מגשר אלנבי, וכולי. היה ורוצים להיכנס עם הרכב – כרגע לשנות את הסכם התחבורה תהיה משימה כמעט בלתי אפשרית, כי אני יכול לפתוח תיבה של הרבה הסכמים אחרים שלא היינו רוצים לפתוח.

זאת השאלה. בסוף הטיעון שלך, אני מבקש לשאול ברמה הפרקטית: אתה מסוגל לתת פתרון כשאתה עובד מול המקביל שלך בירדן, כדי להעביר רכב שכור? אתה לא יודע?

לא. התשובה היא שכרגע, בנתונים הקיימים, זו תהיה הפרה של הסכם התחבורה – על כך אנשי משרד התחבורה יכולים להאריך – ועל כן זה יהיה בלתי אפשרי.

תודה רבה. נציגי משרד התחבורה.

כבוד היושב ראש, חברי כנסת. גם בהמשך לדיון לפני שנתיים, משרד התחבורה פה כפוף באמת להסכם התחבורה ישראל-ירדן. אמר את זה יפה נציג משרד החוץ – הסכם שקשה יהיה לשנות אותו.

זה לגבי ירדן. מה אמרת לגבי מצריים? אתה גם דיברת על מצריים?

לא.

מה אתה אומר על מצריים? סליחה שאני מפריע.

נושא מצריים זה נושא שצריך להיבדק מחדש, גם לאור ההשלכות של האירוע האחרון בטאבה. רק עכשיו מבצעים הערכות מצב בצה"ל יחד עם משרד החוץ לגבי כל האירוע הזה, ולכן זה מוקדם מדי – לפני הסיכומים של הערכות המצב האלה – לומר לכם דברים קונקרטיים. בכל מקרה, אני אביא את הדברים בפני מנהל מחלקת מצרים ונחזור אליך בתשובה בהקדם האפשרי יחד עם האגף המשפטי שלנו.

יש לי שאלה אליכם, ניו קופל. יש לכם חברה מקבילה שעובדת במדינות האלה? אתם רשת בינלאומית, נכון? סיקסט.

ניו קופל היא לא בינלאומית. סיקסט היא בינלאומית, ויש הבדל ביניהן.

היא עובדת בירדן ועובדת במצריים?

אני לא יודע לענות, אבל אני יכול לבדוק.

אולי נעשה מה שנקרא החלפה בגבול. שישלם חבר הכנסת מה שצריך לשלם.

אם מדברים על פתרון מעשי, הוא לא חייב לבוא מסיקסט. הוא יכול לבוא מכל חברה אחרת שנמצאת במעבר הגבול.

אבל אולי דרככם זה יהיה – אתם תקבלו בינתיים את הרכב שלו, אני לא יודע מה. זה יכול להיות פתרון. אם יש את המחסום הזה שמציבות המדינות, אנחנו יכולים לדבר מהיום עד מחרתיים. אנחנו לא יכולים להחליט לא בשביל ירדן ולא בשביל מצריים.

טוב. תמשיכו בבקשה.

סליחה, רוני. זה בגלל ההערה. היא תשפיע על המשך הדיון.

מה שהוצג כאן זה שכאילו המדינות חייבות בהסכם ולכן אי אפשר לשנות את ההסכם. יש לנו, חברי הכנסת, אלה שנוסעים לירדן, אישור בכתב משר הפנים הירדני על מספר הרכב, ומי נוסע בו, לכניסה כמה שאנחנו רוצים, 24 שעות ביממה, לשישה חודשים. מתחדש כל שישה חודשים.

זו פעם ראשונה שאני שומע על זה.

לא ראית את זה?

לא.

למה לא העברתם את זה?

הנה, אני מודיע. אני רק לפני שבועיים - - -

כל חבר כנסת שיבקש יקבל, או רק חברי כנסת - - -

כל חבר כנסת שיבקש ממני, אני אסדיר לו אישור כניסה משר הפנים הירדני. אני נפגשתי עם שר הפנים הירדני, והוא אמר לי: אין לנו בעיה עם חברי כנסת, זה מצב מיוחד.

אתה מחזיק את הנייר הזה? הוא קיים, יש לך אותו פיסית?

כן. הוא על רכב אחר, אבל הוא אמר לי: תשנה את הרכב, אני אתן לך.

אחמד, אבל יש בעיה של רכב שכור.

הוא אמר לי: כל רכב שאתה רוצה, אני מנפיק לך אישור חתום על ידי על הרכב הזה.

מעניין מה היה קורה אם אנחנו היינו אומרים דבר כזה.

לא, הוא היה נותן לך בשמחה את האישור הזה. ואתה יודע גם מה היה קורה לך מטר אחרי שהיית עובר את הגבול.

בבקשה עוזי.

מבחינתנו, מעבר לכל האמור בעניין זה או בעניין ההסכמים - וכמובן שנשמע גם את קצין הכנסת, ההיבטים של מנהל הרכב הממשלתי, חברות הליסינג – לא תהיה מניעה שייצא אם זה יסתדר מבחינת ההסכמים, מלבד זאת שיהיה אישור, כמובן, של הבעלים של המכס. כי אנחנו נתבעים לאחרונה בעניין חברות השכרה, זיופים על העברת בעלות וכדומה.

נציג אוצר.

אני לא אחזור על הדברים שאמרתי בשנת 2002 - - -

אני מציע שכן תחזור. לא מילה במילה, אלא ברמה העקרונית.

מאחר שהמכס הוא האחראי מבחינת "מסמכיאדה" – נקרא לזה כך – של הרכבים שעוברים שם, אז בקיצור נגיד שעל פי הסכם התחבורה – ואני ציטטתי והבאתי נוסחים של ההסכם עם ירדן – מכוניות שכורות, מוניות ואופנועים אסור להם לעבור ממדינה למדינה. גם להם אסור לעבור לפה. מכל מיני סיבות. ישבו אז חכמינו והחליטו על ההסכם הזה.

אני הייתי בטוח שהישיבה הזאת התאספה בגלל השינוי של הסטטוס של הרכבים של חברי הכנסת. כלומר, הם לא יותר של חברת שכירות, אלא בבעלות רגילה. כי בבעלות רגילה אין שום בעיה. יש טופס מכס מס' 159, שאותו בעל הרכב מייפה כל אחד. אפילו אישה שרשומה כבעלת רכב - אני בכוונה אומר אפילו אישה – יכולה לייפות בטופס מכס פשוט, לתת ייפוי כוח לבעלה, וככה זה נהוג.

לכל אדם או רק לבן משפחה?

לכל אדם היא יכולה לתת. חברה גם תיתן לעובד שלה. ובגלל זה אמרנו שאם זה היה רכבים – ביקשת ברמה הפרקטית למצוא פתרון – של מנהל הרכב, מנהל הרכב הוא גוף. גם הוא יכול לתת ייפוי כוח לחבר הכנסת אחמד טיבי, לדוגמה. אבל אין שום שינוי בסטטוס, אז אם לא שינו את הסטטוס, אז לשנות את הסכם התחבורה זה קשה מאד. מאד קשה. והאישור הזה שדיבר עליו חבר הכנסת טיבי זה אישור פרטני, זה לא הולך. אין אצלנו איפה ואיפה. חבר הכנסת כמו כולם - - -

זאת אומרת, אתה – גם אם יש לו אישור, אתה לא תכבד את זה. המכס לא ייתן לו לעבור.

פקודת המכס או חוק המכס שאנחנו כפופים אליו, לא נוהג איפה ואיפה. אצלנו כל האזרחים שווים.

וחברי הכנסת.

גם כן.

קראנו על זה היום בעיתון.

זה מה שרציתי לומר.

כן. החברים הטובים מניו קופל, יש לכם איזה רעיון בעניין הזה?

כן. קודם כל אפשר לעשות משהו פרקטי, ובאמת הייתי כאן גם לפני שנתיים ודיברנו על זה – אולי אפשר לשנות את הסטטוס של ליסינג תפעולי. ליסינג תפעולי זה לא בדיוק כמו השכרה. אני חייב לומר שברמה הפרקטית אף אחד לא אוכף את הדברים במעברי הגבול בין ירדן לישראל. עוברים.

עם רכבים של ליסינג תפעולי?

ודאי, ודאי. אני באופן אישי עברתי.

גם יאיר פרץ עבר. הוא עבר לירדן, נפגש - - - ברכב שלו.

אז מה אתה יושב פה ומשגע אותנו?

רכב שלו.

אייל אומר שהוא עבר עם הרכב של ניו קופל.

לא חוקי.

הרכב שלו של ניו קופל.

אז אני שואל אותך, בשביל מה אתה יושב פה ומשגע אותנו אם הכל בסדר ועוברים.

לא הכל בסדר. לא חוקי.

לא, אם לא היה לך מה לעשות הבוקר, אז זה בסדר.

בואו נבדוק רגע איפה הבעיה. ראה מקרה טאבה. שאחמד טיבי ייכנס ויקרה, חלילה, משהו, הכנסת תהיה בבעיה.

מאיזה אספקט היא תהיה בבעיה?

ביטוחית.

הביטוח שלך לא חל שם?

אני, הביטוח שלי חל בגבולות מדינת ישראל. ברגע שאתה יוצא אין לי אחריות על הרכב. אין לי גם אפשרות לתת שירותים לרכב, יש לי חשש לתביעות צד ג' - - -

יש לי שאלה אליך. אם אני נתתי ברצון, ביודעין, למי שאין לו רשיון נהיגה לנהוג ברכב שלי, שהוא של ניו קופל בסידור של הכנסת, וקרה אירוע ביטוחי. הכנסת אחראית או אני אחראי?

הכנסת. בשורה התחתונה, מה שחברת הליסינג רוצה לבוא ולומר - - -

גם כשעשיתי את זה ביודעין?

יהיה קשה להוכיח את זה שאתה נתת ביודעין למישהו שאין לו רשיון.

אז זה קשה להוכיח ביודעין שמישהו עובר את הגבול?

לא.

אני נתתי לך דוגמה של למסור את הרכב לנהיגה למי שאין לו רשיון. אני אומר לך שהבן אדם ביודעין, ביודעו שהביטוח לא חל, מסכן את עצמו מרצון. אומר: אני אנסה. אני אחראי לתוצאות של המעשים שלי. לא משלם ביטוח. זו אחריות שלו עכשיו. הרג? הרג. שבר את האוטו? שבר את האוטו. על הכיס שלו. מה פתאום הכנסת?

זה בסדר, אבל לי אין יריבות עם המשתמש, אלא לי יש עסקים עם הכנסת.

אז הכנסת תלך עליו. יש לו הרבה כסף להחזיק.

אין שום בעיה. הכנסת תתבע את חבר הכנסת אחמד טיבי, אם הוא עשה דבר כזה. אני מכיר רק גוף אחד. את הכנסת. לכן, מה שאני בא ואומר: חברת הליסינג היא חוליה מאד רכה כאן. אנחנו נאפשר לכל חבר כנסת לצאת לאן שהוא רוצה, בתנאי שהכנסת תחתום לנו על ייפוי כוח.

הבנתי. תודה. אדוני קצין הביטחון, ואחר כך נשאל את החשב, את היועצת המשפטית ואחר כך נפתח לחברי הכנסת.

ברשותך אדוני. כל מכונית, גם פרטית, גם כשאדם פרטי נכנס לירדן, הוא חייב לעשות שם ביטוח של המכונית הישראלית שלו, כדי שהוא יהיה מכוסה. אחרת הוא יפגע בירדני חס וחלילה ולא יהיה מכוסה.

יצ'קו, יש לך אספקט ביטחוני –בטיחותי בעניין הזה? דבר.

המעבר לירדן עם רכב הוא בעיה ביטחונית. אני לא יכול להגיד שהבעיה של חבר הכנסת אחמד טיבי היא בעיה זהה לכל שאר חברי הכנסת. אני גם לא יכול להגיד שאם חבר הכנסת אחמד טיבי עובר עם הרכב אז יש לאחמד טיבי בעיה ביטחונית. אני לא יכול להגיד כך. אבל אני בפירוש רואה בעיה גדולה מאד של זיהוי רכב ישראל אם לא שמים מספר ירדני על רכב ישראלי. כל שאר הסימנים הם מזוהים, ולכן זו בעיה ביטחונית ממדרגה ראשונה.

יש לי בעיה עם כל חברי הכנסת, כשהם חוזרים עם הרכב הזה. ואני מבקש – אם יאושר לנסוע – לא לאפשר להיכנס לכנסת בלי אישור שלי להכניס את הרכב הזה. אחרי שיעבור בדיקה מדוקדקת.

אני גם אגיד: עם אישור שלך לצאת. כלומר, לאחמד טיבי אין לך בעיה לתת כי לאחמד טיבי אין בעיה. לי לא תיתן. גם בהלוך, גם בחזור. זה יהיה על דעת קצין הכנסת.

אבל ההכנסה לא לפני שאני משאיר את הרכב ובודק אותו אצלי. אני צריך את הרכב לבדיקה, כי פה יש לי - - -

בסדר גמור. בנוהל שאתה תאשר לו לצאת, הוא יידע שהוא לא יכול להיכנס לתחומי רחבת המשכן בלי שאתה מעביר את הרכב בדיקה ביטחונית.

בלי שהוא מקבל זיכוי על הרכב. או לחילופין שיישאר בירדן.

כן. שיחנה בחניון הלאום, שילך ברגל. נראה אם הוא ירצה עוד פעם לנסוע לירדן ברכב הזה. כל אלה אם אתה לא נותן להם פה על הקיר לחנות, הם לא - - -

כן. אבי, מה אתה אומר? כסף. שמעת מה אומר לך ניו קופל. מצדי, שייסעו. רק תדע לך – אם אני חוטף תביעה, הביטוח שלי לא חל, לא יוצא מגבולות הטריטוריה, אני לא מכיר לא את עמרי שרון ולא את אחמד טיבי. אני אבוא אליך. אתה יודע לקחת מעמרי שרון, אתה יודע לקחת מאחמד טיבי – תעשה מה שאתה מבין.

לאור הדברים האלה, זה חושף למעשה את הכנסת לסיכונים. כי הרכב לא מבוטח, לא בנזקי גוף ולא בנזקי רכוש. יש פוליסות שנמכרות בארץ היום והכיסויים הם – כמובן, כל פוליסה מוגבלת, אבל נותנת - - -

יוצא מן הכלל. אפשר שהכנסת קונה את זה על חשבון חברי הכנסת? לא כתנאי שירות. בא חבר כנסת, אומר לך: אני נוסע שלושה ימים לירדן, כמו ביטוח נסיעות, ביטוח תאונות אישיות בחוץ לארץ, ביטוח אשפוז בחוץ לארץ – תקנה לי את זה, נקה לי את זה מהמשכורת. סידור מתקבל על דעתך?

כמובן שזה מכסה, כפי שאמרתי, עד גבול מסוים. אם זה מכסה עד 400,000$ - - -

תשמע, אם הם נותנים להיכנס עם זה, אז הם יודעים מה הם עושים. נו, בוא. מדינה לא חושפת את אזרחיה לכניסת רכב לא מבוטח שהוא ב - - - ביטוח. הם יודעים מה הם עושים. לא יכול להיות גם שומר החותם של הירדנים או של המצרים.

זה לא מדויק, רוני.

למה?

פעולות איבה אינן מכוסות בשום פוליסת ביטוח, גם לא של ממסי. צריך להיזהר. טאבה – כל מה שקרה, גם מי שעשה ממסי – לא מבוטח. מכיוון שיש פשוט שורה קטנה למטה: פעולות איבה אינן נכללות. זו הסתייגות.

זה גם על רכב פרטי.

כן. אותו דבר.

ואז אנחנו, כלפי ניו-קופל, צריכים בעצם לכסות נזקים מהסוג הזה.

תודה רבה. היועצת המשפטית.

בעצם הדברים חזרו על דברים שנאמרו בישיבה הקודמת, שאגב גם בה נאמר בסופו של דבר שאם יעשו ביטוח, הוא יהיה על חשבון חבר הכנסת.

אנחנו צריכים להתנצל שאנחנו לא מקוריים הבוקר.

לפי מה שנאמר כאן בעצם על מצרים אין עדיין תשובה אם אפשר לעשות או לא לעשות – הנושא צריך להיבחן. ולגבי ירדן אין לי מה להוסיף.

עוד משהו חשוב לגבי ההיבט המשפטי. מאז חוזה השלום, גם בתקופת חוסיין וגם בתקופת המלך עבדאללה, יש בעיה אמיתית שאחת התופעות של אנטי-נורמליזציה זו העובדה ש-13 איגודים מקצועיים, ביניהם בולט איגוד עורכי הדין בירדן, לא נותנים ייצוג משפטי לישראלים בירדן. וקרו מקרים שאפילו, דוגמה, אזרחית ישראלית טיילה עם בעלה בתקופה שהייתה תקופה שקטה, בעלה נדרס על ידי נהג, בית המשפט הירדני קבע שהנהג היה עבריין מהבחינה הפלילית, כשהיא הגישה תביעה אזרחית לבקש פיצויים, לא קיבלה שום מענה. אזרח ערבי-ישראל נכלא בירדן על לא עוול בכפו, ישב שנה בכלא למרות התערבות שרי החוץ, ושר המשפטים ושר החוץ הירדני הודו שהמערכת לא תקינה, היא לא בסדר, אבל לא היה מענה משפטי הולם להגנה על ישראלים. זה אומר שאם יש תביעה, גם אם היא אזרחית, וחס וחלילה פגיעה בגוף או בנפש לישראלים, במהלך נסיעתם לירדן, אלה אנשים שלוקחים על עצמם אחריות – אנשים פרטיים. לגבי חברי כנסת, זה כמובן שיקול דעת של הכנסת עצמה.

אם להיות ציני, דווקא צריך לעודד את הנסיעה שלהם, שתהיה להם קבלת פנים - - -

נו, מה אתה אומר? אחרי כל ההפחדות האלה אתה עדיין רוצה לנסוע?

על פניו, על כל המכשולים אפשר להתגבר. על כל המכשולים האלה אפשר יהיה להתגבר. גם מה שנאמר על ידי ניו קופל – לשנות את הסטטוס של ליסינג תפעולי – ואני אמרתי, אחרי שמה שאמר קצין הכנסת: אין סכנה ביטחונית לגבי הנסיעה שלנו, ואלה נסיעות עבודה. אני בבוקר רוצה לנסוע לפגוש את שר החינוך הירדני ולחזור בערב, זו נסיעת עבודה. ולכן אני מבקש שלא יעגלו פינות, אלא שאני אסע ברכב הכנסת, בסטטוס חוקי. אני מוכן להתחייב, כמו כל שאר חברי הכנסת שרוצים לנסוע לירדן, שדמי הביטוח יהיו על חשבוננו. אנחנו נישא בכל מה שהכנסת לא רוצה לשאת. וככה נפתור את הבעיה. גם של העלות הכספית. ותיפתר הבעיה של המכס והסטטוס הזה ישונה. כל מה שאמר נציג משרד החוץ, לא אקטואלי לגבינו.

הבנתי. בכלל, שמעתי את עמדת הממשלה – גם חוץ, גם תחבורה וגם אוצר – אני חושב שהם מחוץ למשחק. מי שנשאר פה במשחק בעצם – אתה אומר: זו המלצה ומי שרוצה לשמוע – ישמע. אנחנו יכולים להיות אחראים לשמיעה ולמשמעת של חברי הכנסת עד גבול ידוע ולא מעבר לכך. מעבר לזה זה רק באמת עניין פנימי של בעלי הרכב, של ניו קופל, מול חשבות הכנסת, ומול הביטחון. ואתם צריכים לשבת ולתת לעניין הזה פתרון. זאת אומרת: תכסו את עצמכם באלף דברים, ושזה יעלה לאבי הרבה מאד כסף, ושאבי יגלגל את החשבון על טיבי, ושטיבי יחליט אם הוא רוצה לשלם את זה, כן או לא. והכל כפוף לזה שיצ'קו מאשר – כן או לא – לצאת. כי אחמד טיבי זה לא רוני בר-און ולא עמרי שרון, ויצ'קו אומר כמה זמן הרכב צריך להיות בהסגר לפני שהוא נכנס לרחבת המשכן.

טוב, על זה אני לא מסכים, אגב.

אתה יכול לא להסכים, אבל אני לא מתכוון להתווכח אתו. בענייני ביטחון אני לא אגיד לו מה הוא צריך לבדוק ומה לא.

בוא, אני אתן לך דוגמה. לפעמים – יש לי עוד רכב בבית, אני נוסע עם הרכב השני לירדן. ולמחרת אני חוזר לכנסת. מה, אתה לוקח לי את הרכב?

תשמע, אחמד. מה שהוא לא יודע, הוא לא יודע. אם הוא מאשר לך לנסוע עם רכב ספציפי, מבחינת המניואל שלו לבצע את הביטחון של הכנסת, הוא חייב לבדוק את הרכב שלך לפני שהוא מכניס אותו למשכן. זה ברור מאליו. מה שהוא לא יודע הוא לא יודע.

אבל אנחנו נבדקים בכניסה.

אבל הוא אומר לך שהוא צריך בדיקה יותר טובה.

כבוד היושב ראש, כנראה שלא הייתי ברור. עכשיו אני אבהיר את עצמי, כי אני רואה שאתם הולכים למסלול אחר לגמרי.

ביטוח, לא ביטוח, אישור, לא אישור – לכל רכב יש בעלות רכב. כתוב מי בעל הרכב. כשאומרים לי פה מניו קופל שמחר, עם איזשהו סידור, הם משנים את בעלות הרכב - - -

לא משנים. ייפוי כוח שאתה אמרת.

לא, לא. לא הייתי ברור מספיק.

מאד, כנראה.

אני חוזר ואומר – ברגע שאמרת שהמכס הוא בחוץ – לא. המכס הוא בפנים מאד. כי המכס לא ייתן לשום רכב שמסומן באחד ממסמכיו שהוא השכרה, לעבור את הגבול. זה ברור.

לא היית אתנו. לא היית אתנו. אמר אייל מניו קופל, שהוא עבר עם רכב של ניו קופל את הגבול. באותו רגע שהוא אמר את זה, אני התקדמתי בדיון.

אבל אני אמרתי: לא חוקי. התקדמת, מה אני אעשה. אמרתי שזה לא חוקי. צעקתי: לא חוקי.

ברשיון הרכב אין מעמד של חברת השכרה. ליסינג תפעולי – עוד פעם. על זה היועצת המשפטית יכולה להעיר – ליסינג תפעולי בהגדרתו בחוק הליסינג זו השכרה. השכרה ארוכה. אז תחפשו את הטרמינולוגיה הנכונה, רבותי.

אני לא הולך להיות פה פקיד המכס או הרשות המוסמכת שעומדת במעבר הגבול עם ירדן או במצרים. אם זה לא מתקיים, אנחנו מדברים דיבורי סרק. אם זה מתקדם, אני יכול לבדוק את זה בתוך הבית. אני לא הולך להביא לכאן את פקיד המכס מעקבה.

סליחה, ליסינג תפעולי הוא ליסינג לכל דבר. ליסינג זה שכירות, זה לא משנה הטווח. עוד פעם – אני אמרתי את זה בישיבה הקודמת – אני חשבתי שהמעמד של ניו קופל הפך להיות חברה. לא שכירות, אלא חברה. מותר לחברה לתת ייפוי כוח – לחברה, לא לחברת שכירות. הרי חברת שכירות יש לה כל מיני הטבות.

הנקודה שלך ברורה.

הם חברה, ניו קופל.

אז מה? הם חברת שכירות. הם לא חברה עסקית בע"מ.

ברמה הפרקטית כנראה שזה לא עובד, אם כך, למרות שאני פה חי באיזה סימן שאלה אם הוא אמר שהוא עבר ואתה אומר שלא עוברים ,אני לא יודע להגיד מי הצודק פה.

ברשיון הרכב, משרד התחבורה, יש סטטוס. כתוב: השכרה או לא השכרה. ניו קופל, מזה שנים, אין לה השכרה. אבל שוב אני אומר: אם לא רוצים לטרוח בדקויות חוקיות - - -

מאה אחוז. אתה יודע איך נדע, חבר הכנסת טיבי? בניסיון הראשון שתעשה. אתה תעבור את הפרוצדורה של אבי ושל יצ'קו ותיסע לך, ואם פקיד המכס יגיד לך הביתה – אז הוא צדק. ואם יתנו לך לעבור – אז הוא צדק. תבוא, תספר לנו. אין לי דרך – אתה חושב שאתה יכול לברר את זה?

איך אתה יודע ששני אורות הם משאית או שני אופנועים?

זה מהגשש.

בדיוק זה מה שאתה מציע לי.

מה אתה רוצה שאני אעשה? האמת, לא אכפת לי להציע גם את מה שאתה אמרת. אבל אני נותן לך הצעה הרבה יותר זולה והרבה פחות מסוכנת. אני לא יודע לתת לך את הפתרון האחר. אני לא יכול לעשות על זה דיון כרגע. הוא בשלו והוא בשלו. אני פתרתי לך, לפי דעתי, את הבעיה ברמת ההרשאה וברמת הפרוצדורה והלוגיסטיקה – in-out. אתה גומר את הנושא של יצ'קו, אתה גומר את הנושא של אבי לוי, סע לשלום – תחזור בשלום. אם שם פקיד מכס יגיד לך שזו השכרה – אני לא יודע לענות. זה גם לא תפקידה של ועדת הכנסת להתעסק בעניין הזה. אנחנו גם לא נוכל לשנות את הוראות המכס. אני לא אתן למדינת ישראל במעשה חקיקה או בתקנון הכנסת הוראה להחריג את הליסינג של חברי הכנסת על תקנון מכס שלא מעבירים ממדינה למדינה. אין הנזק שווה בצער המלך, אם אתה מבין מה אני אומר בעניין הזה.

מה אתה מציע?

ההצעה הפרקטית, אני אומר לך – יצ'קו מאשר לך, כי לך אין בעיה לנסוע. הוא רק אומר לך: אדוני, כשאתה בא אתה בהסגר ל-24 שעות - - -

הוא לא אמר שום הסגר ואתה מלביש עליו את ההסגר.

הרכב, לא אתה. הרכב.

הוא לא אמר.

תן לו לחלום קצת, נו. מה קרה?

אחר כך אבי אומר לך – אחרי שהוא מברר את זה מול אייל – מה התקורה של הביטוח שלך. זה בסדר – אתה משלם. זה לא בסדר – אתה לא נוסע. אחרי שגמרת את העניין הזה סע לשלום ותחזור בשלום. ספר לנו איך היה. אני לא רואה שאנחנו יכולים ללכת יותר בעניין הזה.

אני רוצה לעשות דברים על פי חוק.

זה חוק. אמרתי לך חוק. הנה, אומר לך אייל שהוא עבר כמו שצריך. הוא סמנכ"ל בחברה, הוא לא ילד שלקח את האוטו וברח מאבא שלו.

חברים, תודה רבה לכם על ההשתתפות. בנסיבות העניין הישיבה תמה. תודה.

09:45.