דו"ח עבודת העובדים הזרים בענף הבנייה
5
הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים
19.10.2004
הכנסת השש- עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מספר 38
מישיבת הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים
יום שלישי, ד' בחשון התשס"ה,(19.10.2004), שעה 13:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 19/10/2004
קומה 3-, באגף החדש
פרוטוקול
סדר היום
דו"ח עבודת העובדים הזרים בענף הבנייה
1. כניסת ישראלים לענף מול כניסת עובדים זרים.
2. מימוש מכסות העובדים הזרים.
3. השפעת רמת השכר בין ישראלים לזרים.
מוזמנים
¶
אסף אדיב, עמותת מע"ן
נצ"מ אהרון אליהו, קצים אג"מ מנהלת ההגירה, המשרד לביטחון פנים
עו"ד עירית בראון, מחלקת עובדים זרים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
נעמה בר-גד, פייביש, איגוד לשכות המסחר
אמיר גל, מרכז אכיפה ארצי, משרד הפנים
גיא דיגמי, התאחדות הקבלנים
מוטי לוזון, התאחדות הקבלנים
אליעזר לנדאו, התאחדות הקבלנים
צחי לנדאו, התאחדות הקבלנים
גברי מכלוף, התאחדות הקבלנים
ליאב פדידה, התאחדות הקבלנים
עופר פירעם, יו"ר העמותה של הלשכות הפרטיות לתיווך בין ארצי, איגוד לשכות המסחר
יעקב פרידמן, מזכיר עמותת הלשכות הפרטיות לתיווך בין ארצי, איגוד לשכות המסחר
יוסי שבת, ניתוח מידע וכלכלה, משרד הבינוי והשיכון
יהודה שגב, מנכ"ל התאחדות הקבלנים
מיכאל שיפר, איגוד לשכות המסחר
עו"ד יעל כץ מסטבאום
רונן פידל
היו"ר רן כהן
¶
שלום לכולם, אני מתנצל על האיחור הקל בפתיחת הישיבה. אנחנו היום נקדיש את הישיבה בעיקרו של דבר לגבי הנושא של העובדים הזרים בענף הבנייה, הזמנו לכאן גם את אלוף במילואים יהודה שגב שמייצג את העניין הזה ואני מבין שאתה גם זימנת קבלנים שנשמע בערך הדברים. אני רוצה רק לומר דבר אחד, העיר לי חבר הכנסת מרגיל לפני הישיבה, בצדק אני חושב, שבעצם בתשובה לשאילתה שהפנה חבר הכנסת מרגיל בכנסת לגבי מספר העובדים הזרים שגורשו, הוא קיבל נתונים מסוימים, התפרסם היום ב"ידיעות אחרונות" נתונים אחרים. אנחנו כאן בוועדה, קיבלנו, נדמה לי לפני שבוע, במסגרת הסקירה, נתונים, אבל מאחר וגנבו לי את המצגת אז אין לי אותה. מכל מקום, המצגת הזאת איננה, יש מצגת נוספת---
דניאל בנלולו
¶
אני רק מבקש להעיר הערה, אדוני היו"ר, לא ידעתי אם אני יכול להשתתף ואני חבר בה, אני מגיע מידי פעם, אבל אני אומר אם יש מצגות כאלה, לפחות לשלוח לנו את זה בדואר, לחברי ועדת העובדים הזרים, אז אם אפשר גם מצגות ישנות, זה גם כדי להמשיך לעקוב אחרי הדבר זה, אני אשמח מאוד אם נשמח לקבל את החומר.
היו"ר רן כהן
¶
חבר הכנסת בנלולו, מה שאמרת הוא לחלוטין הגיוני ונכון ואני אבקש באמת ממנהלת הוועדה לדאוג לכך שהעתק של המצגת הזאת תישלח---
היו"ר רן כהן
¶
בסדר, אני מייד אפתור את זה. אנחנו צריכים להודיע לכול מי שמגיע שיבוא לכאן עם 12 עותקים ואנחנו נספק את זה לכל חברי הוועדה, זה בצדק ונלחמנו השבוע על קיומה של הוועדה, מפאת חיוניותה וכנראה שהיא גם תמשיך להתקיים, אז אנחנו בוודאי צריכים לידע את חברי הוועדה בפעולה שלה. אני מבקש בכל זאת שבישיבה הבאה, בשבוע הבא, שבכל זאת יינתנו הנתונים המדויקים והמפורטים לגבי הנושא הזה ושכבר עד אז המצגות יהיו בידי חברי הוועדה. לגבי המצגות, לגבי כמה עובדים גורשו וכמה יצאו מרצונם וכל התהליך הזה, הורחקו וגורשו. אני מבין במה מדובר.
אילן ליבוביץ
¶
לפחות אני ראיתי אתמול באחד מהעיתונים פרסומים, החלטה לגבי העובדים, בעיתון "הארץ", אני חושב שצריך לקיים ישיבה ולקבל את הדיווח לגבי הנושא הזה, כי יש פה החלטה שחצי נשארים וחצי הולכים---
היו"ר רן כהן
¶
רבותיי, חברי הוועדה, חבר הכנסת ליבוביץ ממש קלע לדעתך, כבר דיברתי עם עדנה, אנחנו מזמנים את שר הפנים, אם נציג היועץ המשפטי לממשלה, עם כל הכבוד, הם לא עשו את זה בניהם, הם יעשו את זה פה, יש פה ועדה שצריכה להשים את ליבה לעניין הזה, משום שהעניין הזה הוא עניין מאוד חשוב אף פעם לא עזבנו אותו.
אבל אני מציע שנעבור ברשותכם לדיון העיקרי שלנו מאחר ואנחנו עכשיו עוברים גם על הענפים השונים שבהם עובדים העובדים הזרים, בענפים העיקריים כמובן. החלטנו היום לדון בנושא של העובדים הזרים בענף הבניין, גם מפאת הבעייתיות שיש בענף גם מפאת הבעייתיות שישנה בהליכי הלבנת העובדים, או איך שזה נקרא, גם מפאת המצב לגבי הפלסטינאים ולכן העניין נחייב שאנחנו באמת נשמע באופן מלא את הדברים ונראה מה הוא המצב, גם נתרשם.
נעשה את זה אמנם באופן מאוד תכליתי, מאוד חד, כי אנחנו מכירים את התחום, אני אומר את זה עכשיו לאלה שאינם רגילים בישיבות של הוועדה הזאת, חברי הוועדה שיושבים כאן וגם אלי בן מנחם יבוא, ואהוד רצאבי יבוא או גפני יבוא, אלה חברי הוועדה המצויים מאוד, כך שתוכלו לומר לנו את הדברים באופן מרוכז, אנחנו מבינים את זה ויודעים את העניין, כי אנחנו לא רוצים רק לשמוע, אנחנו רוצים בעיקרו של העניין להגיע לפתרונות. אז אנא תציגו את הדברים כפי שהם, ואנחנו נפתח עם יהודה שגב, בבקשה.
יהודה שגב
¶
תמונת המצב בענף כרגע היא תמונה מאוד קשה, דרך אגב, אני מתנצל, מאחר ואמרתי את זה לך לפני הישיבה, אז אני אומר את זה גם עכשיו. תמונת המצב היא גם לגבי כניסת עובדים ישראלים לאגף הבניין, כי בעניין הזה נראה לי שאתם הענף החלוץ ביותר שמוביל להעסקת ישראלים חדשים.
ברשותך, קודם כל תודה על הדיון הזה הממוקד בענף הבנייה והתשתית, אנחנו נמצאים באחד מנקודות המצוקה הקשות ביותר שידע הענף בעשרים השנים האחרונות והתשומה הזאת שנקראת כוח העבודה, היא תשומה קריטית ואתה תשמע תכף מקבוצה של קבלנים שהגיעו לכאן גם גדולים, גם בינוניים וגם קטנים, על מה זה עושה בשטח. זה רק יאשר מבחינתנו את הבעיה. אנחנו בשלוש השנים האחרונות, בהיקפי הבניה הקיימים, צריכים סדר גודל של 40 אלף עובדים שיעבדו על הפיגומים, מה שאנחנו קוראים, עבודת שלד.
איך מאיישים את ה-40 אלף? לצערי היום יש לנו כ-9600 ולא 13,500, לפי הנתונים שלנו, כ-9600 עובדים זרים. סדר גודל של עשרים, זה יכול להיות 18 וזה יכול להיות 22 אלף עובדים פלסטינאים ואנחנו קלטנו בשנתיים, או בשנה ותשעה חודשים האחרונים, סדר גודל של 9600 עובדים ישראלים, אני מדבר רק על עובדי בניית שלד וגמר, אני לא מדבר על העובדים האחרים.
הדבר הראשון שאני רוצה להציג זה העובדה שאנחנו נמצאים בסגר מתמשך של הפלסטינאים, בשנה האחרונה ספרנו 163 ימים שבהם לא היו פלסטינאים, פשוט מסיבות הסגר. אני לא יודע אם אתם יודעים, ממבצע, אני כבר לא רוצה לקרוא להם בשמות, כי אני כבר לא מצליח לעקוב אחרי קצב השמות המתחלף של המבצעים, אנחנו פשוט סגורים, נכון מהבוקר, בטפטופים נכנסים לאזור, לא מעזה ולא מאיו"ש, אין כניסה של פלסטינאים.
העובדים הזרים שנמצאים פה, הם עובדים זרים שהם שחוקים, אלפים מהם יסיימו לקראת סוף השנה, עד מרץ 2005, רובם המוחץ יצטרך לעזור, אני חושב שהגענו לרגע האמת, אין ברירה, הממשלה והכנסת יצטרכו לתת מענה לעניין. אם לא את המשמעויות תשמעו עוד מעט מהקבלנים, מה יקרה וזה לא מה יקרה, זה כבר קורה לצערי הרב.
ביקשתם שנדבר על פתרונות, אנחנו יודעים לדבר על פתרונות, אנחנו חושבים שבמיידית צריך להוציא את התוכנית להכשרת ישראלים, לא יכול להיות ששלוש שנים אנחנו מגישים שלוש תוכניות לממשלה למכשירים ישראליים ושום דבר לא קורה, עוד ועדה ועוד ועדה. אדוני היושב ראש, אני שלוש שנים בתפקידי, השתתפתי בשש ועדות ממשלתיות להכשרת עובדים ישראלים.
אמרו לי, לא ראיתי את זה כתוב, אמרו לי שבחוק התקציב ובחוק ההסדרים שיבוא, יהיה 40 מיליון שקל לענף הבנייה, להכשרת ישראלים. תסלח לי על הסקפטיות אני לא מאמין לשום דבר עד שאני לא רואה את זה עובר בכנסת. אבל, שלוש שנים מסובבים אותנו בוועדות, ליליות, בוקריות ומה שאתה רוצה, אין ישראלים בקצב ובאיכות ובמקצועיות שאנחנו צריכים.
יהודה שגב
¶
ההכשרה היא בסדר גודל של כחצי שנה, אנחנו מוכנים לקצר אותה לארבעה חודשים, אנחנו כבר מוכנים לעשות שלושה חודשים וכל סוגי ההצעות שאפשר אנחנו הצענו ושום דבר לא קורה.
הדבר השני זה פלסטינאים, אנחנו ערים לבעיה הביטחונית ולמציאות הביטחונית, אבל אנחנו לא יכולים לחיות במצב שאין לנו כוח אדם מקצועי שחסר, יש לזה השלכות. מה קורה עם שישים ארבעים, חמישים, המשאית של הבטון מגיעה לאתר ואין מי שיטפל בה, שופכים אותה בצד, מחזירים אותה חזרה, מה עושים? כי אתה לא יודע אם הפלסטינאי יבוא או לא.
והדבר האחרון בתחום העובדים הזרים, אני חושב שאנחנו ברגע אקוטי, אי אפשר להתחמק מהעניין. בין שתקראו לזה השלמת הפערים, בפרוטוקול כתוב שיש לנו 16,500, אני אומר 9600, זה רחוק מעשרים אלף עובדים שהיו צריכים להיות בשנת 2004 שעוד רגע היא נעלמת, היא לא מעניינת אף אחד כי עוד רגע היא תעלם. שישלימו סדר גודל של 5000 עובדים במיידי, שיחליפו 5000 במיידי, לא אכפת לי איך קוראים לזה. חייבים לתת זריקה של עובדים מקצועיים, לענף במיידי. אחרת אנחנו פשוט נמצא את עצמנו במציאות של עוד מתרסקים, עוד דירות לא נמסרות בזמן, עוד פרויקטים ממשלתיים וכיוצא בזה. אני סיימתי, ראשון הדוברים הוא קבלן, תציג את חברתך גברי.
אילן ליבוביץ
¶
יש לי רק שאלה לגבי הדברים שאמרת, בהנחה שיש את אותם ארבעים מיליון שקל, כמה עובדים אתה יכול, מה זה אומר מבחינת כמות של הכשרה של עובדים ישראלים?
יהודה שגב
¶
זה אומר שארבעים מיליון שקל בגדול, נותן מענה לסדר גודל של 5-6 אלף עובדים, על פני שלוש שנים.
גבי מכלוף
¶
אני יו"ר ארגון הקבלנים באשקלון, אני רוצה להתמקד בשני דברים, דבר אחד זה באמת בארגון, ובבעיות הקשות שחברי הארגון עומדים בהם. וכמו ששניכם במקצועות אחרים, לעסקים קטנים, ארגון אשקלון מורכב מקבלנים קטנים וקבלנים שמעסיקים בעסק כעשרים עובדים, בדרום הבעיה היא חמור במיוחד כי בדרום אנחנו עובדים בעיקר עם עובדים מרצועת עזה, שכסגר מוטל שם הוא סגר מוחלט וטוטאלי.
עכשיו, נכון שנקלטו בשנה האחרונה עובדים ישראלים כאשר רובם המכריע, זה עובדים ישראלים מהגליל, מהמשולש, שלהעביר אותם לאזור הדרום, באופן טבעי הם מעדיפים, אם הם כבר נקלטים בענף, ליד הבית. לנו מאוד קשה להביא אותם לאשקלון, אנחנו מצליחים לא הרבה. אותם קבלנים קטנים שהיו בנויים על 15-20 עובדים מהשטחים, למעשה הקבלנים האלה הם משותקים, העסקים הקטנים האלה קורסים אחד אחרי השני. אני עומד במצב שקבלנים היום לא יכולים לשלם את דמי החבר לארגון, המצב הוא קטסטרופאלי.
גבי מכלוף
¶
רוב העובדים שלנו, 90% מהעובדים שלנו הם מעזה, אז הבעיה שלנו בדרום היא חמור בצורה בלתי רגילה.
היו"ר רן כהן
¶
תגיד גבי, היה אי פעם איזה שהוא פיגוע או דמוי פיגוע של עובד בניין שנכנס מרצועת עזה באזור שאתה מכיר אותו?
גבי מכלוף
¶
דובר על התקופה האחרונה, לפני הפיגוע הקשה שהיה בבאר שבע, נפגשנו עם שר הביטחון ונעשתה פעולה מבורכת ונכנסו עובדים מרצועת עזה עם אישורי הלנה וזה עבד מצוין, ישבנו עם מתאם הפעולות בשטחים ולתאם את הדברים. לא צריכים לבוא בטענות שמתבצע פיגוע כמו בבאר שבע.
מצד שני חייבים לתת פתרון, אני אבוא ואתן דוגמה קטנה לחברה שלי, זאת חברה בנונית שבונה בסדר גודל של 400-500 יחידות דיור בעיקר באזור הדרום. נכון להיום אני בפרויקט בערד של חמישים יחידות דיור, שביצעתי שלב יסודות, הפרויקט הזה עומד שישה או שבעה חודשים בגלל שאין לי פועלים לבצע אותו, אין לי עם מי לעמוד.
גבי מכלוף
¶
עומד ממש שומם, אני יכול לצרף מה שאתה רוצה. אני בפרויקט נוסף באשקלון, של 78 יחידות דיור שאני לא יכול להתחיל אותו כי אין לי עם מי, אני כבר בערבויות שמצד שני משרד השיכון, חילק לי כבר פעמיים עשרה אחוז מעלות בגלל שאני לא יכול לעמוד בזה, מה הם רוצים שאני אעשה.
מצד שני העניין של מימוש, כבר המדינה החליטה שאני מגיש מסמכים ועל סמך זה מאשרים לא עובדים זרים. מאז השמיים הסגורים, המצב הוא כזה, בשנת 2002 לי היו, הקצתה לי המדינה 107 עובדים, לפי המסמכים שאני הגשתי. אני 38 מתוכם לא הצלחתי לגייס, מתוך ה-107, 38 לא הצלחתי לגייס. לאף אחד זה לא אכפת---
גבי מכלוף
¶
היום מתוך 84, אני עם 33 עובדים נכון להיום אני לא מצליח לגייס. רבותיי, העסקים הולכים וקורסים.
יהודה שגב
¶
אנחנו נפגשנו עם כל השרים הנוגעים בדבר, שר השיכון, שר התמ"ת, שר האוצר, שר הפנים, התשובות הן שיש ועדה כזאת ויש ועדה כזאת, יש ועדות.
גבי מכלוף
¶
הערה קטנה, צריך לקחת בחשבון, כשהמדינה הקצתה לי את האשרות האלה, הם לקחו בחשבון שקיבלתי את העובדים וביצעתי את העבודות. נוצר כדור שלג כזה שאני בפיגור אחרי פיגור, את אותם פרויקטים שהייתי אמור לבצע עם אותם עובדים, לא ביצעת, אין לי עם מי לבצע אותם.
צחי לנדאו
¶
צהריים טובים, צ. לנדאו היא חברה שבונה 800 יחידות דיור בשנה, יש לנו הקצאה ל-130 עובדים זרים, כרגע יש לנו מאה. שלושים מתוכם אנחנו לא יכולים לקבל, יושב כאן ידידי אלי לנדאו, יגיד לך את משאת נפשי לקבל את המכתבים שאני מבקש מהחברים לשחרר את הפועלים שאני יודע שאני רוצה אותם מהכלא, אין מצב.
צחי לנדאו
¶
למה? הבירוקרטיה, להשיג בטלפון, לדבר עם מישהו. יש לי אחד, פועל רומני, אני יכול לתת לך את הפספורט שהגיש עתירה לבית המשפט, שהיה בשדה התעופה, בשביל לא לעזוב את הארץ, הם מוציאים לנו את המיץ. לי יש אבן שפה, זה האבן שישנה על הכביש, ליד כלא רמלה, היא מסומנת, כתוב עליה צחי לנדאו.
צחי לנדאו
¶
צ. לנדאו זה חברה שהתחילה לעבוד ועבדה בין הקבלנים הגדולים שעבדו עבור המגזר הביטחוני, עם זה פרויקט החץ שזה כבר מותר לגלות ועוד הרבה פרויקטים. מדוע לנדאו לא עובד היום, שאבא שלי הוא אחד הציונים, הוא ניצול שואה וכל מה שאתה רוצה, ולא אכפת הכסף של הרווח, מדוע אנחנו לא עובדים היום במשרד הביטחון, וזה עבודה מעניינת ומאוד מקצועית, בגלל שאני לא מסוגל להעסיק פועלים זרים. הייתה אצלנו ועדה שלמה, הציגו, היו לי חמישים פועלים, חמישים חיילים מהצבא שהשתחררו גויסו על ידינו בחברת צ. לנדאו, נשארו מהחמישים חברה האלה, ששילמנו 7000 שקל נטו, שזה משכורת יפה, שנתיים תעבוד ותקבל אחרי זה כרטיס לאן שאתה רוצה, נשארו שניים.
צחי לנדאו
¶
שניים מחמישים. אבל אני רוצה להגיד לך שהחמישים, אחרי שבוע זה היה 25 ואחרי שבועיים נשארו שישה והשניים שנשארו היום הם בתפקיד של מנהל עבודה שאנחנו מיננו אותם, ורד דמינציני הייתה אצלנו בשני אתרים. אתן לך דוגמה, יש לנו אתר שאנחנו עובדים איתו בקריית ספר, שם מרוכזים כל הפועלים הזרים, אם זוכרים חברי הכנסת את ההתנחלות הסינית שהקימו בקריית ספר, והיה הסדר עם אלוף הפיקוד, זה אני.
צחי לנדאו
¶
אני מוכן לשלם 8000 שקל נטו ביד. הם לא רוצים, אני רוצה להבין דבר אחד בשפה הפשוטה ביותר, יש בעיה ואני לא רוצה להקצין את דבריי, קשה לאימה יהודיה להגיד שהבן שלה עובד בבניין, למה? זה עבודה---
היו"ר רן כהן
¶
אבל צחי, אני הבנתי שבכל זאת יש בתוך כל זה כעשרת אלפים עובדים ישראלים, יש הרבה מאוד שהם ערבים אזרחי ישראל שהם עובדים והם מוכנים גם לעבוד אצלכם?
צחי לנדאו
¶
אני מסביר, הערבים הישראלים שרוצים לעבוד הם בדרך כלל הצפוניים, הם עד גבול נתניה מוכן לבוא כי הוא רוצה לחזור הביתה, הוא עד נתניה לבוא. עכשיו, אתר בניין שעובד פועל זר, הוא בא לעבוד, הוא בא לעשות עלייה לארץ לעבוד, הוא מרוויח 85 דולר, הוא יש לו ארבע חמש שנים פה לעשות את הקופון שלו ולחיות כמו מלך שם. אז הוא עובד מחמש, בקריית ספר אנחנו מבצעים 204 יחידות דיור ב-13 חודש מפתח, באלעד שאני עובד, תקרא בחודש, זה אחרי שאני מתחנן ואני בא לעזור ולקשור את הברזל ואני מתקשר כל בוקר לראות כמה הגיעו ולא הגיעו.
עכשיו אני רוצה רק להגיד לך, בגלל שלא יודעים מה יקרה בשנה הבאה, אני מאוד סקפטי והיום, אנחנו חברה מבצעת, מכירים אותנו בשוק, במשרד שלי יש ארגזים להצעות מחיר, אנחנו עכשיו לא נותנים הצעות מחיר, אנחנו אפילו שוקלים בשנה הבאה בכלל לא לעבוד. נוסף לזה, שוחחתי אתמול עם אדי קורן, מנכ"ל איטונג, אנחנו עושים עכשיו איזה עסקה ביחד, הוא אומר לי, אתה יודע אני חבר הנהלה בארגון הקבלנים בתל אביב, אתה רוצה שאני אסדר לך סיכום. אמרתי לו, אתה יודע שמשאית של איטונג לא עברה את אשדוד חודשיים ימים, סגר הוא אומר לי, הם לא מסוגלים, לא עברה משאית של איטונג.
בוא נבין דבר אחד, אני בשנה הבאה לא אעבוד, אני אפטר אנשים, איטונג לא עובד, איטונג ירד לארבע ימים, נגב קרמיקה ירד לארבעה ימים, זה המצב.
ליאב פדידה
¶
אני יועץ משפטי של בית יאיר שהיא חברה ירושלמית. בעיית העובדים אצלנו היא לא פחות חמורה, אולי יותר מאשר בחברות אחרות, עובדים זרים הקצאה ל-2004 עומדת על 233 עובדים, מתוכם עובדים אצלנו 126, כאשר מתוכם 111 זה עובדים שעובדים אצלנו כבר שלוש שנים, אנחנו שומרים עליהם שלוש שנים ורובם בסוף השנה הזאת יצטרכו לעזוב את הארץ כי הם עוברים כבר את מכסת החודשים המותרת. יתר העובדים, אנחנו מצליחים לגייס עובד פה ועובד שם, גם זה בקשיים רבים ורק בגלל שיש שם טוב לחברה ועובדים מגיעים דרך חברים ורוצים לעבוד.
פלסטינאים, גם אם אנחנו מצליחים לקבל אישורים העובדים כמעט ולא מגיעים לעבודה, בדרך כלל אחרי שבוע או שבועיים הם כבר מפסיקים לבוא, אני מניח שאחת הסיבות זה מה שהם צריכים לעבור בדרך בשביל להגיע לאתרי הבנייה והם מוותרים. אנחנו היום מסוגלים לקלוט מעבר למכסה של העובדים הזרים שחסרה לנו וזה כאמור בערך 105 עובדים, אנחנו מסוגלים לקלוט עוד כ-300 עובדים פלסטינאים או ישראלים ונשמח מאוד אבל אין בנמצא.
פנינו, בדיוק כמו שסיפר צחי לנדאו, פעמים רבות מאוד בפקסים, כי טלפון זה המצאה שלא שמעו עליה במשרד הפנים, אנחנו פנינו בפקסים פעמים רבות מאוד למשרד הפנים, בשביל לקבל זימון לכלא, אני יודע שזה לא נחמד אבל אנחנו מוכנים גם להיות מזומנים לכלא בשביל לקבל עובדים. אנחנו מחכים בתור בערך חודש ימים, זה תור מאוד ארוך---
ליאב פדידה
¶
הפרוצדורה היא שאת מקבל הזמנה לבוא לכלא על מנת לראיין עובדים כדי לבדוק שהם עובדים שמתאימים לך. לאחר הראיון, שאמרת שאלה העובדים שאני רוצה, אז עקרונית אתה מלבין אותם במירכאות, זאת אומרת אתה מקבל ויזות עבורם והם יכולים להיות עובדים חוקיים שלך. אנחנו מחכים בתור---
היו"ר רן כהן
¶
שלושה חודשים לא זומנתם לקבל עובדים זרים? עכשיו אנחנו שומעים את הצד של הקבלנים ושל המעסיקים, חברי הכנסת יאירו את ההערות שלהם, לאחר מכן אני אבקש את התשובות של משרדי הממשלה וננסה להגיע לפתרונות חכמים לדברים ככל האפשר, זה ידרוש אגב, עוד ישיבה ועוד ישיבה, נעשה אותה, אני לא מתכוון לוותר.
ליאב פדידה
¶
שתי דוגמאות של הסיוט הזה שאני עברתי אותו בעצמי כי אני מתוקף תפקידי לקחתי את הטיפול בעובדים הזרים. קיבלתי שמות של שלושה עובדים תורכים שנמצאים בכלא ורוצים לעבוד אצלנו, כי אנחנו מעסיקים הרבה תורכים, נסעתי לנתב"ג אמרו לי, לא אתה צריך לנסוע לרמלה. הם אמרו, תבוא עם מכתב שאתה רוצה, עם השמות של העובדים וכולי, נסעתי לשם, הגעתי, אמרו לי לא מה פתאום, אתה צריך הגיע לנתב"ג, אבל עכשיו באתי מנתב"ג, עם מי אני יכול לדבר, אמרו יש פה טלפון תתקשר. אז ניסיתי---
ליאב פדידה
¶
משטרת ההגירה ומשרד הפנים. אחרי שעה בכלא מעשייהו חזרתי בחזרה למשרד הפנים, אמרו לי, לא אתה צריך לשלוח פקס ליוסי אדלשטיין שהוא בכלא מעשייהו, משטרת ההגירה. שלחנו, ממשרדיו קיבלתי תשובה שהעובדים האלה כבר גויסו על ידי חברה אחרת. זה דוגמה אחת.
עוד דבר אחד שהוא חשוב לומר, אנחנו ניסינו עם עובדים מישראל וזה בלתי אפשרי. ואנחנו עשינו עוד מהלך אחד יותר מעניין, אנחנו היינו בקשר עם הסוכנות במטרה לנסות לגייס עולים חדשים שמגיעים לארץ ומחפשים מה לעשות. אנחנו מזה שנה בקשרים איתם, מפעם לפעם מקבלים הודעה שהנה מגיעה קבוצה שרוצה להתחיל לעבוד ואנחנו עדיין מחכים לאותם עולים שיבוא לעבוד. שאנחנו יודעים שאחרי שבוע שבועיים בעבודה, הם לא יגיעו יותר.
ליאב פדידה
¶
אותם מעט ישראלים שהגיעו אלינו, שאלו, כמה זמן הם צריכים להיות על הבניין ומתי הם יהיו מנהלי עבודה, זה פחות או יותר הגישה הישראלית, כולם רוצים להיות מנהלים, אף אחד לא מוכן להיות פועל פשוט---
היו"ר רן כהן
¶
ערבים ישראלים זה אזרחי ישראל, הם עובדים יפה מאוד. כרגע אני מאוד מודה לך, חברי הכנסת, לאחר מכן אני מבקש קודם כל מניצב משנה אהרון אליהו מפני שהוא צריך לענות לאיזה טלפון ולחזור.
דניאל בנלולו
¶
אני מכיר את הענף ואני מכיר את הנושא בגלל שאני מחזיק בעוד כובע עם עוד מספר חברים, של ראש שדולת ענף הבנייה והתשתיות בארץ. תראו, בזמן הקצר הזה שאני חבר כנסת, במשך שנה וחצי עוד מעט שנתיים, אין יום שקבלן לא פונה אליי על מצוקת עובדים. מצד שני, הפרוצדורה שסיפרו פה על הכלא, אני גם שומע עליה, אבל בוא תשמע עוד דבר אחד, שעוד לא אמרו כאן. אם אני קבלן, שרוצה להלבין עובדים, אני משלם על כל עובד 4000 שקל, אני בא לקבל לא רק אחד, אלא עשרה לפחות. אני משלם ומקבל עובדים, התבצעה פרוצדורה, משרד הפנים עשה את עבודתו נאמנה, נתן לי עשרה עובדים. הבאתי אותם לאתר, למחרת חמישה או שישה ברחו לי, הלכו למישהו אחר, הפסדתי את הכסף וזאת סוגיה אחרת שאדוני היו"ר אני חושב שכדאי מאוד שאנחנו נבדוק, איך אנחנו מעלים אותה בפתרונות שאני הולך לתת בסוף.
בעיה שנייה שקיבלתי, מה שאומר פה גבי, שבא אליי קבלן אחד מאשדוד, אני גר באשדוד למי שלא יודע, ואחד הקבלנים הגדולים, אומר לי תשמע דני, אני ביקשתי לבוא לכלא, חיכיתי להזמנה, קיבלתי תור, אבל אמרו לי, לא עוד שלושה חודשים, אולי לפחות עוד ארבעה חודשים, יש תכתובת עם כל הנושא הזה הלוך ושוב, אני לא יודע את מי להאשים פה, אני גם לא רוצה להאשים אף אחד, אני אומר דברים כלשונם וזה יבוא גם לוועדה על ידי אותו קבלן. הוא אומר, שכבר אמרו לי לבוא, אין לי מה לעשות פה, נכשלתי במכרז, אין לי עובדים, אני לא יכול לקחת עובדים.
כאלה קבלנים כמו גבי שאני מאחל לו שהוא לא יגיע לזה, אבל אנחנו קוראים כל יום בעיתון על קבלנים פושטי רגל.כשאתה בודק, יש שתי סיבות, אחת זה העובדים, הסיבה השנייה, שאנחנו חברי הקואליציה עשינו טעות, עשינו טעות גדולה מאוד בתקציב. בתקציב 2003 שנבחרתי לכנסת, הרמתי אצבע לביטול מענקים, ביטלנו את הכול בהינף יד, מודה באשמה. היום הם יודעים שאני לא הולך לעבור על זה לסדר היום בתקציב הקרוב.
נושא שלישי שאני רוצה לדבר עליו, זה נושא של הכשרת עובדים, מה שאומר כאן לנדאו שהוא הציע 8000 שקל, יודקה והתאחדות הקבלנים הציעו את זה גם לפני שנה, אתה יודע כמה באו, אפילו לא אחד. יתרה מזאת התחפשתי והלכתי ללשכת העבודה עם קבלנים וישבתי בצד, לא כדני בנלולו, בצד מאזין, ואז באים חברים ואומרים תשמעו, אנחנו מוכנים לעבוד, אבל תדע לך, אחרי יומיים אתה צריך לזרוק אותנו, תחזיר אותנו חזרה ללשכה. הם מוכנים לקבל את ה-3000 בלשכה, הם לא מוכנים לעבוד בשביל 7000-8000 שקל.
באתי לשר האוצר ואמרתי, הצעתי לו את אחד הפתרונות על מנת שנוכל לבצע הכשרת עובדים ישראלים, אמרתי לו, תבטל את דמי האבטלה, תבטל אותם, כמובן לא לכולם, אבל יש אוכלוסייה שבאמת אפשר לבטל לה את דמי האבטלה, אין ברירה, הם ילכו ויעבדו. הוא אמר לי, דני רעיון מעולה, תעלה את זה בוועדת הכספים, אין בעיה. אני מחכה עד היום.
עכשיו בוא תשמע לאן הולך להגיע המצב של הקבלנים. כניסת עובדים אין, לקבל עובדים מהמקום אין, ועכשיו אני גם אומר לך שאתה וחברי הוועדה, אנחנו נתחפש לקבלנים ואולי הם משקרים שהם לא מקבלים, אני לא מאמין לכם, אני הולך לעשות את זה בעצמי, אדוני היו"ר אני מבקש שנעשה בדיקה כי אני לא מאמין לקבלנים.
דבר שלישי, הולכים להקים, יש איזה רעיון שאני עכשיו לומד אותו, 15 חברות קבלניות, תאגידים, עכשיו בוא תשמע מה יקרה בתאגידים האלה, שם זה יהיה קרטל ומי שלא יהיה לו כסף שחור---
דניאל בנלולו
¶
עכשיו אני אומר חבר'ה, יש לי פיתרון, אלף כמו שאמרתי לך לגבי הנושא של ההגירה, כי באמת אני חושב שידידנו ממשרד הפנים. עכשיו אני מבקש ממך, אדוני היו"ר, ענף הבנייה הולך להתדרדרות, שבע שנים רעות קיבלו, זאת השנה השמינית כבר. הולך פשוט, אני לא רוצה להגיד מילה יותר גרועה מהתדרדרות, אני מבקש ביחד עם חברי ועדת עובדים זרים, לזמן את שר האוצר, את שר התמ"ת, את שר הפנים. אני אעזור לך לאסוף את כולם, כי אם לא, אני אומר לך, לפחות אני, כאחד שלא מחפש תארים, אם יש לי את התואר הזה של ראש השדולה, הולך להפגין מול כל המשרדים, להושיב אותם ולקבל תשובות.
היו"ר רן כהן
¶
אני מקבל את ההצעה מייד. עכשיו אמיר גל, העבדת לי את הרשימה, רשימת חברות קבלניות הממתינות לזימון למאגר, אני רואה כאן רשימה של 63 חברות.
אמיר גל
¶
אז אני רוצה קודם כל להתחיל עם הנתון שיודק'ה נגע בו, אם אתה זוכר, אני בוועדה הקודמת אמרתי לך שאני לא יודע להסביר. אבל אנחנו, אני חושב שאני, לא אנחנו קבענו על סגירת השמיים ושווה להחזיר את זה למי שצריך להתעסק בזה, בפועל אנחנו אמרנו ואף אחד לא מתכחש לנתונים, יש ויכוח ביני לבין יודק'ה על 4000 איש, אבל על 6000 אני לא יודע להסביר.
אני ממונה על יחידת האכיפה של משרד הפנים, דיברת חבר הכנסת עם יוסי אדלשטיין במקרה של הקבלן, קיבלת גם תשובה. אז אלף, אנחנו לא יודעים להסביר על ה-6000, אנחנו לא יודעים להסביר על החלטות של סגירת השמים---
היו"ר רן כהן
¶
אני רוצה להבין רגע, אתה מדבר על 6000, שהם בעצם הפער שבין ההקצאה הכללית הארצית של כ-20 אלף, יודק'ה אומר יש כ-10 אלפים, אתה אומר יש כ-14 אלף, על 6000 אין ויכוח שהם היו צריכים להיות, רק לא ברור איפה הם.
אמיר גל
¶
אנחנו הנפקנו אשרות ל-13,600 עובדים. 6000 איש החסרים בתחום הבניה, אני לא יכול לפתוח את השמים ולהביא אותם, יש החלטת ממשלה שאומרת שמיים סגורים. מכיוון שאני בקי בשני תחומים, לטפל בטרקטורים, את זה למדתי כל החיים, מצד שני בשנתיים האחרונים, והיו פה כמה אנשים ששירתי אותם. אני מדבר, 6000 איש חסרים, 3000 איש נכנסו לתחום התעשייה, אנחנו עכשיו תקועים עם אלף ומשהו שאנחנו מחפשים, עכשיו היינו אצל עורך דין שיש לנו קבוצה של זרים שאנחנו נצטרך להציע אותה, זה גם בעיה כי חבר הכנסת בנלולו נגע בזה, לך עכשיו תציע עובד שהגיע לתחום התעשייה, שבעצם הוא עובד בבניין, לקבלן שאומר לך, לא בטוח שאני אקח אותו, יש את שני הצדדים. אבל אני תקוע עם האלף הזה, אנחנו לא נוציא אותם מהארץ, אני לא יודע להסביר על שמים סגורים---
אמיר גל
¶
אני הצעתי את זה גם פעם שעברה, אני לא אתן לאף קבלן עובד אחד, אני אומר לך, שלא ביטלתי לאותו קבלן את ההיתר שהוא קיבל---
אמיר גל
¶
הפעם אני, בכוונה אומר לכם את זה, כי אנחנו הפקידים, לא יודעים להגיד לממשלה, תפתחו את השמים או לא תפתחו את השמים.
היו"ר רן כהן
¶
מה שאמרת כלפינו בצדק, שבעצם יש שתי החלטות ממשלה, יש החלטה אחת שאומרת שההקצאה היא עשרים אלף ויש החלטה שנייה שאומרת שמיים סגורים. כאשר יש כביכול 14 אלף והממשלה צריכה להסביר באיזה החלטה היא, אז אנחנו יכולים ברשותכם לפנות בעניין הזה אל שר האוצר, שר התמ"ת, אני פונה בשם חברי הוועדה, גם לשר התמ"ת וגם לשר הפנים, מה החלטת הממשלה, אני רוצה לדעת.
אמיר גל
¶
לגבי ההערות העוקצניות על מנהלת ההגירה, אנחנו לא יכולים לנפק עובדים כי כמעט אנחנו לא מבצעים מעצרים, חבר'ה תהיו ריאלים, באתרי בניה, אנחנו אולי מנדנדים, זה התפקיד שלנו, אולי אנחנו בודקים, מצד שני אל תאשימו אותי בזה שאני מנהל רשימה, אם אני לא אנהל את הרשימה, אז מיד יגידו לי שחבר כנסת פלוני, שיש לו אינטרס אצל מישהו פלוני, נתתי לו על פני קבלן אחר, אז יש רשימה והיא יושבת פה. יש כבר איזה קבלן שכבר פנה אלי שהוא הולך לתבוע אותי באופן אישי שלא זימנתי אותו.
יש גם נוהל, צריך לבוא ולאזן את התיק, ואחרי שאיזנת את התיק, אני היום באתי לא לשקר, אני אומר לך חסר בענף הבניה, אבל בוא ותהיה גם אתה כנה. גם יש קבלנים שהם לא בדיוק כמוך, הם מוכנים גם לקחת את העובדים שלך, אז תעזבו את זה רגע. ולכן אני בא ואני אומר, אנחנו יצרנו איזה סדר מסוים, נתנו מדבקות, ניסו עכשיו את הנושא של התאגידים שיפתור חלק מהבעיה, כי לא יהיה הסדר קבילה, אבל יהיה הסדר קבילה לתאגידים, אבל לצורך העניין, אנחנו באים ואומרים, אז אני אומר לך שאנחנו נותנים על פי תור, מנסים לתת ומנסים גם לתת אוזן קשבת לקבלנים, אבל אתם צריכים לדעת שמה אפשר לעשות, אנחנו גרעין קטן של אנשים, אני חושב שמרבית הקבלנים, מתי שקבלן מתקשר אלי, גם מוטי עם הראש הפתוח שלו, באמצע הלילה.
היו"ר רן כהן
¶
רבותיי אנחנו חייבים לטפל בנושא של העובדים בענף הבניה, בשלושת הרובריקות שלו, זה גם העובדים הזרים, זה גם בנושא של הפלסטינים וגם הנושא של הישראלים עם הכשרה מקצועית והכול. אם נעשה את זה באופן מסודר וחכם, עכשיו הבעיה שעברנו אותה כרגע זה הנושא של ה-6000, אמרנו אנחנו נזמן ונשאל גם את שר התמ"ת, גם את שר הפנים, על מה הממשלה החליטה, 14 אלף או 20 אלף, אם זה עשרים אלף אז תנו להם להיכנס, אם זה 14 אלף, אז תגידו שזה 14 אלף.
אמיר גל
¶
לגביי סוגית הכסף, אני בתוך העניין, מכיוון שאני גובה מהקבלנים את הכסף, כי אין לי ברירה כי זאת אגרה שהטיל האוצר ולא אני. מצד שני רבע שעה אחרי שהקבלן, לא נבוא עכשיו לקבלן שלקח שני עובדים והם ברחו לו אחרי שבוע, אני מודע למצב ואני יודע ואני מנסה לעשות אחר כך כל מיני טריקים כדי להשלים לו את העובדים ושלא ישלם. אנחנו הצענו שגם גביית הכסף תעשה כמו פקודת מס הכנסה, חודש בחודשו ולא 4000 שקל במכה, כי אני אומר לכם פה, קבלן, אני רואה את המצוקות, קבלן וצריך לשלם על מאה איש, צריך להביא מזומן, זה גורם לנו בעיה בתנאים אחרי זה של הזרים ותרגילי העוקץ. הכסף הזה בסוף נקלח מהזרים.
אמיר גל
¶
כן. דרך אגב, אני מתמודד על המשרה של יודק'ה, הדבר האחרון שאני חייב להגיד לכם פה, הטענות, אני אזכיר לכם פה, לפניי שנתיים, ההצעה הזאת של שמיים סגורים, זה הייתה המצאה, נוסף על תפקידנו והחבר'ה שלי צריכים לדעת, יש להם את הפחדים שלהם, יש להם את הנושא שכל הזמן בודקים מה אנחנו עושים בזה. צריכים לקחת בחשבון, אני מבחינתי, אני אומר לך היום כמשרד הפנים, שמי שיקבל החלטה להכניס כמה שהוא רוצה, שיפתור את הבעיה. אני היום חושב שהמטרה היא, זה ברמת ההרתעה, הצלחנו לעשות את ההרתעה, ומצד שני אנחנו לא מתעסקים בבעייתיים, לא באלה שהנפקנו להם אשרות ומבחינתנו שישלימו את מה שחסר.
היו"ר רן כהן
¶
אני חייב לשאול אותך שאלה, הנושא הזה של זימון קבלנים כדי לקבל עובדים בבתי המעצר, עלול להיות מאוד כרוך גם בכול מיני פיתיונות וכל מיני תשלומים וכל מיני מעטפות וכל מיני דברים. יש פה מצד אחד, מה שאתה אומר לנו זה שבעצם כמעט אין עובדים ובעצם אתה גם לא מזמן את מר פדידה שיבוא לקחת עובדים או את גבי. מצד שני יכול להיות שדווקא המחסור הכול כך גדול בעובדים גם מזמן מקום שבו תהינה פרוטקציות או דברים כאלה. יש לכם פיקוח משמעותי על העניין הזה, שלא מישהו ישים מעטפה עם כסף ויקבל עובדים, ואחר לא ישים ולא יקבל?
אמיר גל
¶
אנחנו בנינו את זה שזה יהיה מסורבל, בכול גינה מטופחת יש כמה עשבים שוטים, אז בואו לא ניקח את כל העשבים השוטים ונהפוך את הגינה. בנינו את זה ככה ולכן זה גם מסורבל, היא נותנת את האישור לקבלן להגיע לכלא, צריך להיות מזומן לכלא, אחר כך שהיא בוחרת את העובדים, אני צריך להוריד את ההוראה, אני צריך לנסוע לרינה עוד פעם לשלם, אז בנינו את זה ככה שיהיו לפחות שתי ידיים. מחר ישב שם מישהו אחר, אז יהיה מישהו אחר.
תראו, אנשים מי שיודע, אפשר להגיד הכול, יש רשימה וגם דו"ח מבקר המדינה, והוא לא כתב כלום על הרשימה, הוא כתב הערות שהיא לא מופצת לקבלנים, אני לא מסתיר כלום מהקבלנים. אני יכול להגיד לך שגם אצלי ישבה נציגה של יודק'ה במשך שנה, אני לא פחדתי. אני מנהל את, הכול אמרו עליי, חוץ מדבר אחד, אני משתדל לנהל את הרשימה הוגנת, להגיד לך שאני מצליח במאה אחוז, לא בטוח.
יעקב פרידמן
¶
הערה במשפט אחד, לפני שלוש ישיבות אמר שר הפנים, בישיבה אתך, שישנה בעיה עם הדבר הזה יתנהל כחטיבה פנימית והם בודקים את הדברים.
היו"ר רן כהן
¶
אמיר, יש לי אליך רק בקשה, לאחר הישיבה תבדוק אם המידע הזה נכון או לא נכון, אני סומך על הזיכרון של מר פרידמן, ואני מבקש שתבדוק ותרים אליי טלפון ותגיד לי מה כן ומה לא, תודה רבה. ניצב משנה אהרון, בבקשה.
אהרון אליהו
¶
לפני שאני אתחיל, בארץ קשה מאוד לשמוע את התלונות של הקבלנים, זה מאוד נוגע ללב כי בסך הכול זה הכלכלה שלנו, אנחנו לא נמצאים במדינה אחרת. אבל אנחנו קיבלנו משימה בממשלה, ומשתדלים לעמוד בה וחשוב לי להקדים ולהגיד שהמשימה שלנו הייתה לצמצם את מספר הנתינים הזרים הבלתי חוקיים ואנחנו מאוד מקפידים על כבוד האדם ובכוונה ביקשתי ממך לתקן את המינוח גירוש, כי אנחנו לא מגרשים, אני מרחיקים, יש לזה גם משמעויות לגבי כל ההליכים.
לנו יש אינטרס חשוב מאוד וראשוני שהמכסות יהיו מיוצבות הקצאה מול מה שיש בפועל לאנשים כי אז תהליך האכיפה הוא קל יותר, המצב היום הוא קשה כי אתה מגיע לקבלן ונוצרות כל מיני תופעות, אני אתן לך מספר דוגמאות. יש כמות גדולה מאוד של עובדים שנמצאים אצל המעסיקים, קבלני בניין, כאשר הם לא משלמים את ה-4000 שקל וכך הופכים אותם בעל כורחם לבלתי חוקיים. אתה שמעת את התיאורים, קשה לשלם 4000 שקל פר אדם בכפולות של העובדים שהוא מחזיק שם, יש כל מיני אינטרסים נוספים.
עכשיו, קורה לא אחת שאנחנו עוצרים ומסתבר שלאותו קבלן יש מכסות פנויות ועובדים הם עובדים שלו מקדמה דנה ואנחנו יוצרים מצב שבו הוא משלם את האגרה עליהם והוא לוקח אותם בחזרה, אני נאלץ לעצור אותם ואחר כך להחזיר אותם כדי שהוא ישלם את האגרה.
יש מצבים שבהם קבלנים סוחרים באשרות, קבלן שהאתר שלו הסתיים, הוא דיווח עליו כבנייה מתמשכת, או שאין לו אתר, הוא מדווח על זה דיווח לא אמין. ובסופו של דבר הוא לוקח את העובדים האלו, מקבל עליהם תשלום ומעביר אותם לקבלן אחר. אנחנו דגמנו 200 תיקי היתרים---
צחי לנדאו
¶
זה ניוד, הוא צודק במה שהוא אומר, יש דבר שנקרא ניוד, אני גמרתי פרויקט ויש לי עודף, אני מנייד אותם לאדון בית יאיר במכתב, זה מעוגן בחוק ומה שאתה מדבר, אני לא עושה סחר ואני לא יכול לעשות סחר.
היו"ר רן כהן
¶
אתם מדברים אמנם על אותו תחום, אבל שני דברים שונים לגמרי, מה שאני מדבר עליו זה לגבי עובדים בלתי חוקיים, מה שאתה מדבר עליו ומי שעושה את זה.
אהרון אליהו
¶
אנחנו דגמנו 200 תיקי היתרים, מתוכם נפתחו 12 תיקים של חקירה, כאשר נגד כולנו הוגשו כתבי אישום, זה אומר שזה דגימה רק של 200 היתרים, בכול זאת אתה רואה שכמעט 6% מתוכם, זה המון עובדים. אני יכול לומר לך מניסיון של שנה שעברה, בא אלינו קבלן שהחברה שלו התפרקה, הייתה לו כמות מסוימת של עובדים, עם עורך דין. אמרנו לו, כדי לא ליצור מצב שנעצור את העובדים, בוא בבקשה, ניתן לך שמות של מקומות שיש להם אשרות פנויות, תעביר להם אותם, זה לא עבר, הוא סחר בהם, בסופו של דבר חלקם נעצרו וחלקם עדיין מסתובבים שם.
אנחנו עושים כל מאמץ על מנת לשפר את התנאים, אני יכול לבשר שבקרוב יש איזה שהוא הליך של הכרזה שאמור להסתיים. אנחנו פותחים מתקן במתחם של נתב"ג כאשר לתוך המתקן הזה יובאו כל אותם אלה שהם ברי השמה מחדש או ניוד. ואז זה יחסוך את כל הפרוצדורה מול הכלא, זה גם יהיה קרוב לנתב"ג, מי שיצטרך ללכת לרינה קולפורטה על מנת לשלם את האגרה או לאזן את התיק, אז המרחק יהיה קצר מאוד. כל הניודים במרכז הארץ יתבצעו שם, כי יותר קל לבוא ולראיין את העובדים שם, מי שירצה לבוא אלינו למרכז הארץ אנחנו נעשה את זה.
מוטי לוזון
¶
אני מחברת צמח המרמן. אנחנו בשנת 2004 קיבלנו הקצאה של 212 עובדים, כאשר בפועל היום יש 135, חסרים שמונים עובדים על הפיגומים, כשקיבלנו את ההקצאה הראשונית, קיבלנו הקצאה של 130, אנחנו פנינו גם לרינה קונופורטה וגם לאמיר גל ואמרנו שאנחנו נמצאים בתהליך של קבלה של תוספת ואנחנו מבקשים להחזיק את העובדים עד שלמעשה נקבל את התוספת, קיבלנו מכתב חד משמעי, בשום פנים ואופן שלא. החזרנו את העובדים למאגר, שחררנו אותם מחוסר ברירה, על מנת שלא נעסיק יותר ממה שמותר לנו, בפועל קיבלנו תוספת ועדיין חסרים עובדים, שמונים עובדים פחות.
נכון להיום אנחנו מעסיקים עובדים בשישה אתרים, כאשר לפני שנתיים ויותר היה לנו מעל 20 אתרים, אנחנו בונים מנהרייה וכרמיאל ועד לבאר שבע, כאשר בעצם צמצמנו את העובדים, אנחנו מתחילים לשחרר ישראלים. מהנדסים, מנהלי פרויקטים, מנהלי עבודה, מדובר בבעלי משפחות בני 50-55 שברגע שהם מתנתקים בעצם מהחברה, אני לא חושב שיהיה מקום שהם יוכלו להיקלט שוב בחברה אחרת. פשוט אין ברירה, מספר האתרים הצטמצם, אנחנו חוששים מאוד לקבל עבודות נוספות, כי בעצם אנחנו עובדים במצב של אי ודאות. אנחנו לא יודעים מה יהיה מחר, אם מחר יחליטו שמצמצמים שוב את מצבת העובדים הכללית מ-19 ל-13 ובפועל יהיו 6000, אנחנו נישאר בלי עובדים.
אנחנו למעשה ביצענו פרויקט עבור יזם ברחובות, אנחנו בפיגור של שנה, אנחנו שילמנו לו 25 אלף שקל קנס ליום, מעל שבעה מיליון שקל, הפרויקט שלנו עלה שלושים מיליון, אנחנו קיבלנו ממנו 15 מיליון שקל. זה המצב נכון להיום, עכשיו פלסטינאים, זה נכון, אנחנו בונים באלפי מנשה את השכונה החדשה, פלסטינאים עובדים אצלנו, אבל לצערי הרבה הם פשוט לא נכנסים, הם נכנסו יום וביום ראשון סגרו עוד פעם את השערים כי החליטו שיש שם נושא של זיוף של כרטיסי כניסה.
בקיצור, יש לנו אתר באלפי מנשה שהוא לחלוטין מושבת, יש לנו התחייבות כלפי הדיירים, אנחנו למעשה את הפרויקט לא התחלנו בזמן בגלל חוסר הוודאות, התחלנו לבנות שם לפני כחצי שנה והאתר למעשה מושבת. אם לא היינו מתחילים לעבוד, למעשה משרד השיכון היה בא וחונק לנו את כל הערבויות. אנחנו בצורה הזו פשוט לא יכולים להמשיך.
היו"ר רן כהן
¶
תגיד מוטי, ואילו היית מקבל את כל המכסה, עוד שמונים עובדים, זה היה מכייל לך את כל הפרויקטים?
מוטי לוזון
¶
בוודאי. תראה אנחנו כמעט החברה האחרונה שעדיין בונה בצפון, למעשה מחיפה צפונה, בכרמיאל יש בסך הכול יש שלושה קבלנים שבונים, אף אחד לא בונה יותר בצפון---
גיא דיגמי
¶
אני מחברת א. דיגמי. אנחנו חברה קטנה לעומת כל המספרים הגדולים פה, אנחנו עובדים כקבלני חיפוי בכל הארץ, משתדלים לעבוד בכול הארץ, יש לנו 39 ויזות, יש לנו בפעול 23, ועוד 32 רישיונות של עובדי שטחים מעזה שבפועל יש לי אפס. המצב שאנחנו חייבים לדבר עליו, איך אנחנו מגיעים לפתרונות אמיתיים, כי הסיפורים של כולנו הם כמעט זהים. אני בבאר שבע ואשקלון כבר לא לוקח עבודה, אני מגיע למכלוף, אני מגיע לאשקלון, לא רוצה לקחת עבודה, לא משתלם לי לקחת עבודה, אי אפשר לעבוד בבאר שבע, אין עובד שיכול להגיע לבאר שבע.
גיא דיגמי
¶
אני מקבל סחורה לאתר, אני מביא סחורה שעולה הרבה כסף, אם זה שיש, אם זה פסיפס, בא פועל ופורק אותו, למחרת הוא בסגר, אלף מטר סחורה עומדת בחוץ, אתה לא יודע מה לעשות וזה קרה לי לא באתר או שניים, עשרות אתרים. אתה מקבל סחורה, אתה פורק, אתה לא יודע מה לעשות, אתה מביא קבוצה אחרת שממשיכה, העזתיים נכנסו, אז לא מכניסים 20 אלף איש מעזה ביום, אדוני היו"ר, מכניסים אלפיים, אלפיים. אתה יודע לפי הגילאים, ואז אחד מגיע, שניים מגיעים, שניים עובדים על בניין.
אנחנו קיבלנו החלטה, אנחנו עובדים יותר בצפון, חברה שקיימת למעלה מ-34 שנים, אנחנו היום בנהרייה ואסף מכיר אותי, אני עובד בנהרייה, בקריות, בחיפה, בחדרה, בכפר סבא, אני משרת את כל הקבלנים. אני עובד עם החברה האלה, יש לנו 65 עובדים ישראלים בחברה שעובדים ואני מוכן לקלוט עוד, אבל אני לא יכול לעבוד רק בחיפה ונהרייה, אין יותר בניינים. מה קורה הלאה, יש לי ויזות, שילמתי כבר דמי טיפול, למה אני לא מקבל את הויזות שמגיע לי. שילמתי 500 שקלים דמי טיפול לשרות התעסוקה, למה אני לא מקבל את זה, לא יודע למה.
דבר אחרון, הכלא כדי לעמוד בתור, אני מצאתי פתרון, זה מכתב מעורך דין, אלי זוהר, הוא מוציא מכתב ואחרי שבוע גיא דיגמי מתייצב. וקלטתי שישה עובדים, רק ככה מבינים ואני ממתין, אני רוצה שתדע אדוני היו"ר כדי שנהיה פרקטיים, יש משחק כפול, משחק אחד, יש עובדים בכלא, למה אתם לא לוקחים, את זה מספרים לשר האוצר. משחק שני, אין עובדים בכלל, מה אתם מצלצלים. תצלצל אדוני, תדבר עם שלום בכלא, תראה איך מדברים אליך ותבין מה אנחנו עוברים.
עכשיו, שאני מגיע לכלא, אתם חושבים שזה כאילו זה חפיף, אני מפקיד את הפלאפון, אני לא עובד משעה שמונה ורבע, עד 12:15. נותנים לי לראיין, אומרים לי זה ככה, זה אולי, זה נראה. מעבירים אותך מאגף לאגף, אני בסך הכול קבלן, אני מנהל את החברה היום עם אבא שלי ואנחנו משתדלים ורצים ואני עובד עם ערבים ישראלים וראיינתי אפילו בשירות התעסוקה בצפון, רק כדי לקלוט כמה שיותר חבר'ה שיעבדו. אני לא מבין למה אני משלם 4000, אבל למה לחקלאות כן נכנסים, למה אלינו לא.
היו"ר רן כהן
¶
עדנה, מה שאני מבקש עכשיו, אני רוצה לקבל דיווח חודשי כל ראשון לחודש כמה עובדים נמצאים באגפי המעצר, במקומות שבהם עושים את החילופים, כמה נמצאים ברשימות, כמה קבלנים זומנו, כמה עברו, אני רוצה לקבל דיווח שוטף על מה שקורה בכול הנושא הזה---
גיא דיגמי
¶
כבוד היו"ר משפט אחד חשוב, אתה יודע שאני פיטרתי מנהל עבודה, בחור צעיר שעובד אצלי שש שנים, עם כאב, הוא אחראי על אזור הדרום, אבל אין לו פועלים לטפל, הבאתי אותו למרכז, זה חשוב שתדעו את הדברים האלה.
היו"ר רן כהן
¶
תודה רבה לך, אסף אדיב, אני מבקש באמת שהאנשים שמייצגים את הנושא גם בכיוונים אחרים, בבקשה אסף אדיב מעופר.
אסף אדיב
¶
אני מייצג את עמותת מע"ן, אנחנו עוסקים בנושא של השמה של עובדים ישראלים, ערבים ישראלים בענף הבנייה אל מול חברות בנייה ועם כל מיני הסתייגויות, אנחנו עובדים מול חברות בנייה, כולל חברות גדולות מאוד, מובילות במשק ויש מאות עובדים שעובדים בקשר איתנו, אנחנו סייענו בקשר בין העובדים ובין החברות האלה, עד עכשיו הם עובדים והחברות מאוד מרוצים מהם. אז יש מקומות שזה יותר הצליח, יש מקומות שזה פחות הצליח, זה גם תלוי בחברות וגם תלוי בעובדים.
יש פה בעיה מאוד קשה ואני מסכים עם המצב הזה שאנחנו נמצאים בצומת מאוד קשה בענף הבניה בגלל הירידה של הזרים שהיא חיונית, אין דרך חזרה ובגלל הסגירה של הפלסטינאים אני חושב שהדבר הזה הוא דבר שהוא פשוט נורא. הוא פגיעה בכל הפרמטרים שאפשר להסתכל על זה והנושא הזה הוא נושא שאנחנו מוכנים לתמוך בו בכל דרך שהיא כדי שיוציאו את כל הנושא של עובדי הבניה הפלסטינאים, שיכניסו אותם בצורה מסודרת. לפי דעתי, אם היה פה ושם בעיה, מה שאמר גבי מכלוף, לפי דעתי זה דבר שהוא חיוני מכל הבחינות גם אם מסתכלים על זה מבחינות אחרות.
יש עניין של עובדים ישראלים קודם כל ערבים ישראלים ובכלל ההכשרה של עובדים בענף הבניה. יש פה בעיה שסוחבים אותה בגלל עשר שנים שבהם היו עובדים זרים וזה פשוט שמו אותם בצד, את העובדים הישראלים שהם עבדו בבניין והם יכלו להכשיר אחרים, עובד מקצועי מכשיר עובד בלתי מקצועי, אחרי שלוש שנים, עובד שהוא בלתי מקצועי הופך להיות מקצועי. הפסדנו עשור, תבינו, הפסדנו עשור, שהעובדים הזרים מילאו את השוק והעובדים הערבים הישראלים זרקו אותם, זה מה שקרה.
שהתחיל המשבר בסוף שנות התשעים, שהתחיל המיתון, זרקו את העובדים הערבים הישראלים והשאירו את הזרים כי הם היו יותר זולים. עכשיו, אני טוען דבר מאוד פשוט, מדברים פה על לתת 8000 שקל, אני טוען שחברות שמוכנות לתת לא 8000 שקל, גם 30 שקל בשעה, 6200 שקל למשרה של 200 שעות, ימצאו עובדים טובים. אנחנו יש לנו בעיה קשה, שאנחנו מורידים, ואנחנו היינו בקשר, גם עם גבי וגם עם מוטי, אומר לי בעל חברה, אני בשדרות לא יכול להעסיק עובדים שלך כי אני צריך לתת להם לינה וזה עולה לי כסף, אני אומר לו את מי אתה מעסיק, הוא אומר לי רומנים, אז אני שואל אותם, את הרומנים אתה שולח כל לילה לרומניה לישון, הרי אתה נותן להם לישון. השאלה היא כמובן מה אתה משקיע בלינה שלהם, אם אתה מוכן לתת להם מקום לינה מכובד ומסודר, זה עולה כסף.
אז אני אומר, מי שמוכן לתת שכר סביר ובצורה מסודרת, מה שקורה שמעבירים מקבלן משנה לקבלן משנה שמשלמים מתחת לשולחן, הדברים האלה גורמים למצב שיש פשוט זליגה. זאת אומרת, אנשים עובדים שבוע או שבועיים, זה לא בטוח שהשכר שלהם משולם, יש בלגאן לא נורמאלי, יש פה מצב של בלגאן.
היו"ר רן כהן
¶
אני רוצה לשאול אותך לכיוון המוצע פה שאתה מדבר עליו, נניח אם המדינה הייתה היום באה ואומרת אני מוכנה לנסות לסייע לקבלנים שמעסיקים עובדים מהגליל, כאשר הם עובדים בתווך שהוא מעל 80 ק"מ, סתם לקחתי דוגמה. ואז היא נותנת להם דמי לינה נניח בסדר גודל מסוים, זה נראה לך כיוון של פתרון?
אסף אדיב
¶
תראה, זה יכול להיות בהחלט, אם יש סיוע לקבלנים, בוודאי שזה יכול לעזור, רק שיש פה בעיה של אכיפה. זאת אומרת, הרי כל החלטה טובה אפשר לעשות לה מניפולציה ולהשתמש בה בצורה לא נכונה, יש פה בעיה של אכיפה, הבעיה שבכל ענף הבניה, אין היום מי שיעשה אכיפה, משרד העבודה לא עושה אכיפה, ההסתדרות לא עושה אכיפה, משרד התעסוקה לא עושה אכיפה, אין אכיפה. אין אכיפה של תקנות בטיחות, יש בעיה נוראית של בטיחות, אין אכיפה של הסכם קיבוצי, אבטחת שכר, לא קיים בשטח, יש באופן תיאורטי, בשטח לא נמצאים פקחים, לא נמצא מי שיפקח.
עכשיו, מה שקורה שהקבלן, אם גבי מכלוף הוא קבלן מסודר ועובד בצורה מסודרת ומשלם שכר כמו שצריך, לידו מגיע אנשים שהם עובדים בצורה שחורה לגמרי, אתמול היה בעיתון שהיום יש הצעת מכרז לעבודה, באים קבלנים עם הצעה שהיא מתחת לאפס, מי שייקח את המכרז הוא מי שיצא מתחת לרגל, הוא יפשוט את הרגל, העובדים שלא יפשטו את הרגל. אין שום צורה של אכיפה, זאת אומרת, אין מצב שקבלן שמעסיק בצורה בלתי חוקית, משלם בצורה לא נכונה, לא מקדיש לבטיחות, מי יעניש אותו. יש פיקוח אחד, האם הוא מעסיק עובדים בלתי חוקיים, זה כן. משטרת ההגירה על העובדים הזרים, זה הנורא, זה העבירה הזוועתית.
אני אומר רק עוד מילה אחת לגבי העניין של ההכשרה. הנושא של ההכשרה, לא רק שלא עשו שום דבר בשלוש שנים האחרונות, סגרו את מה שהיה. עכשיו, יש פה אחריות מרכזית לממשלה בנושא הזה של התקציבים, אין שום ספק, אבל יש גם אחריות מסוימת לחברות בנייה, אני אומר לך שאני הייתי כמה פעמים בתמרה, מרכז הכשרה מקצועית של משרד העבודה, ונגמר קורס ופונה אלי המרכז של הקורס, אומר לי תשמע, אנשים שגמרו את הקורס ורוצים להיכנס לעבודה, חלקם עובדי בנייה. עוברים עשרים חבר'ה את הקורס בתמרה, שום חברת בנייה לא תבוא ותיקח אותם, התחרות גדולה מידי, אי אפשר.
אסף אדיב
¶
אני אומר דבר פשוט, אם יש עדיין תקווה, אם יש עדיין מחשבה, אם עדיין כל הלחץ גם שמופיע על השולחן פה, הוא תנו לנו, תפתחו לנו את השער, תנו לנו עוד עובדים זרים---
היו"ר רן כהן
¶
אסף, הרי אתה אדם נבון וקשוב, אתה רואה שכל הדיון אנחנו דנים כאן איך להביא משלושה מקורות, אמרנו את זה---
היו"ר רן כהן
¶
הציגו את הפערים לגבי הזרים, על הפלסטינאים כמעט אין מה לדבר, מפני שסגור טוטאלית, ואני כבר אומר לך שאני מתכוון לזמן לכאן את האלוף מישלב שיבוא לכאן שימסור מה הסידורים של צה"ל ומערכת הביטחון לגבי כניסת זרים. עם כל הכבוד אני ישבתי הרבה מאוד שנים בוועדה לשירותים החשאיים, שיספרו לי במה הסיפורים של הביטחון ונראה מה העניין, אני רוצה להבין את זה.
הדבר הראשון זה ישראלים, אנחנו מדברים על זה, עכשיו אני כבר אומר לך שגם לגבי הנושא של הישראלים, אני חושב, יודק'ה, אם אתם תהיו מוכנים, אנחנו ניקח את התוכנית להכשרת עובדים ישראלים ובתור ועדה נגיש אותה כהצעת חוק לכנסת ונכתיב את היישום של התוכנית להכשרת עובדים ישראלים בענף הבניה כחוק בכנסת. ואני רוצה לראות את שר האוצר בא ומתנגד ואת שר זה מתנגד, אני רוצה לראות אותם, שיעשו את זה.
אני אגיד לך, אלף, אני יכול להתחכם גם עם הצעת החוק הזאת, אני יכול להגיד בואו נתחיל ליישם אותה ברבעון הראשון, נראה אותם אחר כך מפסיקים את זה. בית, אתה יכול גם להגיש אותה במלואה ולצפות שיהיה לזה רוב יותר גדול, אנחנו נשקול את זה. אם אתם תהיו מוכנים, ניקח את התוכנית, נתרגם אותה להצעת חוק, אני מודה שאני לא רוצה לחכות עד שחוק יחוקק, אני רוצה ליצור לחץ ציבורי ופוליטי כדי שיתקדמו עם העניין. בבקשה עופר ויעל.
עופר פרעם
¶
אני יו"ר של חברות כוח האדם, דבר ראשון במסגרת התאומים וההבנות שלנו עם התאחדות הקבלנים, אז אני רוצה לחדד ונא להפסיק אותי החמצתי את ההתחלה של הדברים של יודק'ה, אז אם אני חוזר על משהו אז נא לעצור אותי מייד. לקראת דצמבר הקרוב, יצאו מתוך הרומנים, אחוזים ניכרים מאוד הביתה לחגיגות הקריסטמס, חלק גדול מתוכם לא יכול לחזור כי יש להם פחות מהזמן המינימאלי הנדרש יתרת שירות מצטברת. זאת אומרת שאם היום הגיעו לאיזה שהיא הסכמה עם משרד הפנים שיש 13 אלף על הפיגומים, 3000 מתוכם כבר לא יהיו בינואר. מאחר והמערכת לוקחת זמן, צריך להתייחס לזה כבר עכשיו.
אם יצאו ואין להם יתרה, הרי לא נותנים לכולם יתרת ויזה, מי שאין לו יתרת שהות מסוימת לא נותנים לחזור בכלל. אז פתאום תרד דרסטית כמות העובדים הרומנים, הנשים של הפועלים הסינים שנמצאים כאן נשלחות דרך עזה. דבר נוסף שהוא קצת מוזר ששמעתי מנציג משטרת ההגירה שהם מכירים מרכז זמינות, תפקידנו על פי החוק לדווח על עובדים זרים, זה לא תפקיד משטרת ההגירה, מה פתאום הם מקימים מרכז מיעוט.
היו"ר רן כהן
¶
מה שמשטרת ההגירה עשתה ועושה זה שהיא יוצרת מצב שבו כנגד יבוא עובדים זרים חדשים, היא עושה לפני גירוש או לפני הרחקה למולדתם, היא עושה, היא לא עושה מסחר, היא לא עושה תיווך, היא לא עושה שום דבר שהוא בתחום הכלכלי, היא עושה דבר בתחום המנהלי לחלוטין.
אהרון אליהו
¶
ברשותך, נתנו את התהליך שהיום קורה במתקן מעשיהו בשיתוף עם משרד הפנים, זה לא פטנט שלי, אנחנו ביחד עם משרד הפנים העתקנו אותו לאזור נתב"ג, פשוט להקל---
עופר פרעם
¶
משהו שקשור במדינתנו ולא בכלל לכוח אדם, כחוק פשוט אם באמת מחירי או שכר העבודה המשולם לעובדים זרים או ישראלים ימריא לסדרי גודל של עשרה או 11 דולר לשעה, מעבר לגבול יושבים אנשים רעבים והם בשביל כאלה משכורות יסכימו לעבור את הגבול ולהסתכן עוד יותר. זאת אומרת, מה שאני אומר, לא ילך בראיה של עוד שנה, שבמדינת ישראל, עלות שעת עבודה, תהיה 12 דולר.
יעל כץ- מסטבאום
¶
רק כמה מילים בשם העובדים, היות ואני כבר לא מייצגת היום כבר ארגוני עובדים, אבל בתור עורכת דין שעובדת עם עובדים זרים. התלונות, אני לא מפנה אותם נגד אף אחד מהיושבים כאן ובטח חברות אחרות, אבל תנאים שמוצעים לעובדים הזרים בחברות הבניה בדרך כלל, הם מהגרועים ביותר שישנם במשק. לכן, אף מילה כאן לא נשמעה לגבי הזליגה של העובדים, אתם מביאים עובדים והעובדים בורחים מהחברות. הם בורחים והם עובדים, העובדים שאני מטפלת בהם אלה עובדים שהגיעו לחברות בנייה ואחרי שנה, אחרי חצי שנה, עזבו את חברות הבנייה בגלל התנאים, אחרי שהכירו קצת את השוק ועברו לעבוד אצל קבלנים לא מאושרים, אצל שיפוצניקים, זאת עובדה.
אם באמת הקבלנים היו נותנים את התנאים שכאן מדובר עליהם, המצב היה אחר, אם היו נותנים להם תנאי לינה אחרים, אם היו פחות כולאים אותם, אפילו ששמעתי דעות שזה נשמע ממש כמו מחנות עבודה. מחנות עבודה עם כפייה, אני חושבת שחלק מהדברים הבאתם על עצמכם.
עוד מילה אחת לגבי הכסף, שדובר כאן גם על 4000 שקלים, אם העובדים נשאר בחברה לעבוד עוד כמה חודשים, הכסף הזה יורד ממשכורתו, אני שמעתי את זה לא מאחד ולא משניים, אני אומרת מה שאני שמעתי, כולם משקרים? תיכנסו גם לאתר של קו לעובד באינטרנט ותראו את רשימת הקבלנים ותראו שם את רשימת המעשים. אם אתם חושבים שזה לא נכון, תגידו, למה אתם לא מגיבים?
יעקב מרגי
¶
כתושב באר שבע, אני מכיר את המשבר בענף הבניה ומי שמכיר את התחלות בנייה של באר שבע, ומכיר את הטרגדיות שיש לחלק מהקבלנים שם ולרוכשי הדירות, אין ספק שהגוף כואב וצועק אז מישהו בא בתלונה שכביכול מדברים רק על העובדים הזרים, הקבלנים היו קונים כל פתרון. סליחה שאני מדבר, אתה תמיד הולך לסבירות הכי גבוהה, מה שהכי זמין, כאחד רוצה לטפל, אבל אני חושב שהוועדה, הדברים הכי תכליתיים, קודם כל לדבר על הפער בין העשרים ל-13 אלף. ליוזמת החקיקה שאני מאמין שאם היא לא תבשיל לחוק, לפחות יש את מר רן כהן, שיושב ועדת שרים, תנו לנו תוך שבועיים, תקפיאו, תעשו, יכול להיות.
לומר לכם שאני אופטימי, לא יכול לומר לכם שאני אופטימי כי הנושא הזה כבר כמה פעמים עלה. אני רק מקווה, אני חושב שרן עושה עבודה טובה בקטע הזה ונמשיך לדחוף את זה ביחד איתו.
היו"ר רן כהן
¶
תודה רבה חבר הכנסת מרגי, רבותיי, אני רוצה לסכם בארבעה סיכומים, אני לא יודע יודק'ה איך אתה ואני מתכוונים בכל זאת לישב איך שהוא את הפער בין ה-10 אלפים ובין ה-14 אלף, אבל אני מתכוון לברר את העניין של ששת אלפים, אבל אם תוכלו לישר את העניין הזה ולומר לנו מה קורה, אני מאוד אודה לכם.
היו"ר רן כהן
¶
אנחנו צריכים בארבעה דברים לגמרי מעשיים, אני הולך לא לפי הסדר:
1) אנחנו פונים לשרים אולמרט ופורז וגם נתניהו, בדרישה להבהיר לכנסת מה גורלם של ששת אלפים העובדים שהם בפער במכסה שבין העשרים אלף שהוקצו על ידי הממשלה לבין ה-14 אלף שנטען שהם נמצאים בפועל.
2) הנושא השני זה אם באמת התאחדות הקבלנים תסכים ותעביר לנו את החומר, אנחנו מגישים כחברי הוועדה, נחתים על זה את חברי הכנסת מכל הסיעות, את התוכנית להכשרת ישראלים כהצעת חוק מטעם הוועדה ונניח את זה על השולחן וננסה לדחוף את זה ככל האפשר יותר מהר ואולי גם אפילו נבקש מהממשלה כדי להתגרות בה, לוותר לנו על ה-45 ימים שצריכים להמתין להנחה ואם לא נלך לוועדת הכנסת, נעשה, נדחוף את העניין הזה בתקווה שהעניין הזה באמת איך שהוא יזוז. באמת חשוב לעשות את זה מהר יודק'ה לפני התקציב, שזה יכול להיות בעל השפעה על התקציב.
3) הנושא השלישי, זה שאנחנו נזמן לכאן, אם תהיה בעיה עם צה"ל בעניין הזה, אז אנחנו גם נעשה את זה בדרך של התכתבות, את מתאם הפעולות בשטחים האלוף מישלב לגבי הנושא של אישורי כניסה של עובדי בניין פלסטינים לשטח ישראלי בכול תיאומי הביטחון שהם רוצים, רק שיתנו לעניין הזה מענה סביר. כי אחת המחלות הכי קשות שיש בענף הבניין זה אי הסדירות של הכניסה לעבודה. זה לא כל יום אתה יוצק בטון ואתה מחכה לשלב היציקה, אתה בונה ואתה צריך לצקת ואתה צריך לשים גג, זה דברים שהם בזרימה, אם זה לא בזרימה, אז העלות מוכפלת וזה כמובן נזק גדול.
4) אנחנו נבקש דו"ח חודשי, כל ראשון לחודש, ממנהלת ההגירה אני מבין, לגבי ניוד עובדים מבתי המעצר, או מנתב"ג, או ממשרד הפנים, בכול ראשון לחודש מהו המצב של העובדים שנמצאים בתהליך ניוד וכמה, ואגב גם לפי הענפים, לא רק לגבי ענף הבניה, אנחנו נראה מה קורה. אנחנו מדברים היום רק על ענף הבניין יש בעיה כזאת גם לגבי סיעוד, יש בעיה כזאת בנושא החקלאות.
נושא חברות כוח האדם זה מנגינה אחרת, זה סיפור אחר, אנחנו נטפל גם בזה. אני מאוד מודה לכם, תודה רבה לכל המשתתפים.
הישיבה ננעלה בשעה 15:03