כנסת פתוחה

ב' - _תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשס"ג-2003 בדבר התאמת סיווגי הרכב

2
ועדת הכלכלה
20.10.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 275
מישיבת ועדת הכלכלה
מיום רביעי, ה' בחשוון התשס"ה (20 באוקטובר 2004) שעה: 09:30

תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשס"ג-2003 בדבר התאמת סיווגי הרכב,
המידות והעומסים המותרים ודרגות רשיונות הנהיגה בישראל לתקינה
ולדרגות הקיימים באירופה

חברי הוועדה: שלום שמחון - היו"ר
דוד טל
אליעזר כהן

עוזי יצחקי – סמנכ"ל בכיר תנועה, משרד התחבורה
חוה בן ארי – מנהל אגף רכב, משרד התחבורה
שוקי שדה – מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה
עו"ד חוה ראובני – הלשכה המשפטית, משרד התחבורה
אבנר פלור – ראש אגף זיהום אוויר, משרד התחבורה
אפרים צעידי- ראש תחום מחלקת תקינה באגף הרכב, משרד התחבורה
אבי גונן – ראש תחום טכני, משרד התחבורה
דוד אלוש – סגן מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה
שאול מרידור – אגף תקציבים, משרד האוצר
סנ"צ שולמית שמעון – קמ"ד תעבורה באגף התנועה, המשרד לביטחון פנים
סרן אייל טולדנו – יועץ משפטי אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה, משרד הביטחון
רס"ן מני קינסברונר – אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה, אט"ל, משרד הביטחון
קובי בונו – אגף המכס והמע"מ, משרד האוצר
יוסי שטיימץ- אגף המכס והמע"מ, משרד האוצר
דוד כוכבא – מנכ"ל מועצת המובילים והמסיעים
זאב לבנת – חבר הנהלת מועצת המובילים והמסיעים
חיים עטר – יו"ר ארגון המוניות בירושלים
יהודה בר-אור – יו"ר איגודי נהגי המוניות ת"א גוש דן
ראובן אבן – מנכ"ל איגוד יבואני הרכב
ברוך כוכבי – מועדון האופנועים
ישראל מזרחי – מועדון האופנועים
דביר אילסר – מועדון האופנועים
דן ארצי – מנהל מחלקת בטיחות ארצי, אגד
פרדי הרשקוביץ – בוחן תאונות, אגד
חיים קודזידלו- קצין בטיחות, דן
מאיר ברכה-סמנכ"ל מנהל אגף המשק, דן
אבי גולן – יו"ר ארגון מורי הנהיגה
דני מדר- סגן יו"ר ארגון מורי הנהיגה
יהודה קימרון- דובר איגוד מכוני הרישוי
יוסף ספי דיין – מזכיר איגוד קציני הבטיחות והתעבורה
רפאל אברג'יל- חברת הנהלת איגוד קציני הבטיחות והתעבורה
אבינועם טלבי – מנכ"ל עמותת אוטובוסים זעירים ציבוריים
נמרוד הגלילי – עמותת אוטובוסים זעירים ציבוריים
רונן רגב- המועצה לצרכנות
לבנת קריזנר- מנהלת תחום ענפי, איגוד לשכות המסחר

אתי בנדלר
איתי עצמון (מתמחה)

לאה ורון

אושרה עצידה



תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשס"ג-2003 בדבר התאמת סיווגי הרכב, המידות והעומסים המותרים ודרגות רשיונות הנהיגה בישראל לתקינה ולדרגות הקיימים באירופה

שלום לכולם, אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשס"ג-2003 בדבר התאמת סיווגי הרכב, המידות והעומסים המותרים ודרגות רשיונות הנהיגה בישראל לתקינה ולדרגות הקיימים באירופה.

אני רוצה להזכיר שכבר למעלה משנה קיימנו ישיבה, בחודש יוני 2003, בעניין הזה. אתם לקחתם על עצמכם להכין תיקונים ותיאומים, לגופים שונים היו השגות. אנחנו ננסה לבדוק את העניינים ככל האפשר.

למר עוזי יצחקי מגיעות ברכות על מינוי לתפקיד סמנכ"ל בכיר תנועה. בהצלחה.

תודה רבה.

אני אפרוס את הרקע ואת הכיוונים, ולאחר ניכנס לפרטי התקנות. כפי שנאמר, בשנת 2003 נערך דיון. אנחנו התחלנו מהחלטת הממשלה שהיתה בחודש אוגוסט 2000 במסגרת החלטות הממשלה לתוכנית הכלכלית לשנת 2001. התקבלה החלטה על התאמת תקינת התחבורה בישראל לתקינה האירופאית. מאותה החלטה התחלנו עבודת מטה בין-משרדית שהוביל משרד התחבורה לניסוח התקנות בשלושה מישורים.

האם באופן עקרוני ניתן לנהוג במדינות באירופה עם רשיון ישראלי?

כיום 13 מדינות בעולם, מהן 11 מדינות באירופה, מכירות ברשיון הנהיגה הישראלי. אחד מהיתרונות של אימוץ התקינה האירופאי יאפשר לנו פריסה רחבה יותר.

באילו מדינות נכון להיום ניתן לנהוג עם רשיון ישראלי?

יש לנו היום את אנגליה, צרפת, הולנד, נורבגיה, אוסטריה, שוויץ, סינגפור. בארצות הברית לא ניתן. ניתן לנהוג שם עם הרשיון הישראלי מבלי לעבור דרך ממסי.

זה רק עם הרשיונות החדשים שהצד השני שלהם הוא אנגלי ושיש בהם התמונה.

כפי שאמרתי, נעשתה בשלושה מישורים עבודת מטה מאותה החלטת ממשלה: התאמת דרגות רשיון הנהיגה לדרגות הנהוגות באירופה, התאמת סיווגי הרכב בישראל לסיווגים באירופה, והתאמת המידות והעומסים על הסרנים בכלי הרכב לאלה שנוהגים באירופה.

באפריל 2003 הונח על שולחן ועדת הכלכלה תיקון לתקנות התעבורה ואימוץ התקינה האירופאית, וכאמור ביוני אשתקד התקיים דיון ובו התברר שיש מחלוקות ובין גורמי הממשלה. מאז אותו דיון ביצענו עבודת תיאום נוספת לניסוח מוסכם של התקנות. צוות משותף של המשטרה ומשרד התחבורה עמל במשך כשנה על העבודה. נעשתה עבודת תיאום נוספת גם עם צה"ל, עם גורמים חוץ ממשלתיים נוספים: מועצת המובילים, מועדון האופנועים וגופים נוספים שחלקם מיוצג פה.

אני אעבור בקצרה על יתרונות אימוץ התקינה האירופאית, הדברים יובלטו יותר. כאשר נעבור על התקנות. ראשית, הקלה לציבור- מידע ברור ופשוט על דרגות הרשיון וסוגי הרכב. שנית, לגורמי האכיפה יהיה קל יותר בכך שברשיון כל רכב תירשם דרגת רשיון הנהיגה המינימלי המתאימה לו. שלישית, אנחנו צופים שיפור בבטיחות ובתחזוקת תשתית הכבישים. משקל המשאיות היום במדינת ישראל גבוה יותר מהנהוג בעולם. זה דבר שהוא לכאורה גורם לפגיעה בבטיחות, ומוכח שזה פוגע בתשתית הכבישים. הקטנת רף המשקלים תניב שיפור בתחום הזה.

אבל, אתה לא אומר שעלות ההובלה תגדל.

אנחנו נדבר על זה. יצטרכו יותר משאיות.

האכיפה של זה לא פחות חשובה.

בהחלט. רביעית, הרחבת הכרת מדיניות חוץ ברשיון הנהיגה הישראלי. חמישית, תהיה אפשרות יבוא כלי רכב ללא צורך בשינויים והתאמות. הכוונה לייבוא כלי רכב המיוצרים על-פי התקינה האירופית, דבר שאנחנו צופים שהוא יוזיל את מחירי המשאיות.

אני עובר עכשיו לנושא התאמת דרגות רשיונות הנהיגה. תהיה חלוקה לארבע קבוצות רישיונות עיקריות: A-אופנועים, B-רכב עד 3,500 ק"ג, C-רכב מסחרי, ו-D-הסעת נוסעים. בכל קבוצת תהיה דרגת משנה לפי משקלים כוללים מותרים ומספר הנוסעים המורשה.

האם ב-A הכוונה לאופנועים בכל גודל?

אני יודע שאופנועים מעניינים אותך, אבל אנחנו ניכנס לזה. לגבי אופנועים, אנחנו נתאים את החלוקה על-פי הספק מנוע ולא עוד על-פי הביצועים, על-פי המדד של נפח מנוע.

כמובן שכל דרגת רשיון תהיה מותאמת לדרגה סגורה של סוגי רכב לפי הסוגים הקיימים באירופה. מבחינת סיווגי רשיונות רכב, תהיינה ארבע קבוצות ראשיות. שנית, דרישות טכניות ובטיחותיות לכול קבוצה. אנחנו צופים שתהיה הקלה על דרישות התקינה מאחר שזה מבוסס על תקינה אירופאית. שלישית, נתאים גם את סוגי רשיונות הרכב לדרגות רשיונות הנהיגה.

אני ציינתי שתהיה התאמת המידות והמשקלים לעומסים המותרים כנהוג במדינות העולם. אנחנו נפחית את המשקלים, נוריד את הרף המותר. כך אנחנו צופים הוזלה במחירי המשאיות.

בשנה האחרונה גובשה גם תוכנית עבודה ותקציב. הכנו תוכנית עבודה מפורטת לעניין הזה. עיקרה של התוכנית הוא התאמת מערכות המידע רכב ונהיגה במשרד התחבורה ובגופים המקושרים כמו המשטרה, וגופים אחרים שמקושרים ועובדים איתנו ישירות.

הכנו תוכנית עבודה להתאמת המערכות האלה. אנחנו צופים שתהיינה שנתיים להיערכות. כלומר, מיום אישור ופרסום והתקנות תהיינה שנתיים של עבודה. אני רוצה להדגיש ולומר שנתיים, כי מדובר באמת בפעילות נרחבת. לדוגמא, אנחנו נצטרך לפתח מחדש חלקים נרחבים ממערכת המידע של הנהיגה. לכן, ישנו פרק הזמן הזה.

אם עד סוף שנה זאת נאשר ונפרסם את התקנות, וזו התקווה והשאיפה, אז בשנים 2005-2006 תהיה ביצוע העבודה. ב-1.1.2007 תהיה תקופת מעבר. אנחנו תיאמנו עם המשטרה שמונה עשר חודשים לתקופת מעבר. בעבר, היו לנו חילוקי דעות על זה. אבל, לאור ההחלטה שלכם מה-13 לספטמבר להאריך את תוקף הרשיונות מחמש שנים לעשר שנים, הויכוח אם זה יהיה חמש שנים כתקופת מעבר, כפי שאנחנו בזמנו דרשנו, כבר לא רלוונטי. אתם עזרתם לנו גם בעניין הזה. סיכמנו עם המשטרה תקופת מעבר של שמונה עשר חודשים.

כמובן שתקופת המעבר מלווה בהוראות המעבר. תהיה המרה, יהיו מבחני שליטה וכו'.

האם רק בשנת 2008 יהיה ניתן לנהוג בכל אירופה ובארצות הברית?

לא. אם יהיה לך ראשון תקף החל מה-1.1.2007 תוכל לעשות את זה. עד אמצע 2008 כולם יהיו חייבים להמיר את הרשיונות.

נניח שב-2004 יהיו תקנות. האם אני בחודש ינואר 2005 יכול לנהוג עם הרשיון שלי בלי ממסי?

לא, אתה עוד לא תוכל לקבל. רשיון הנהיגה או הרכב הראשון החדש יהיה ב-1.1.2007.

למה אתה צריך פרק זמן כל כך ארוך של שנתיים? התשובה שלך בעניין הזה ממש לא משכנעת אותי.

בדקנו את העניין הזה. יש פה עניין של יציאה למכרז.

עם מי בדקתם את זה?

זו עבודה של מערכות מידע. אני גם יכול להגיש לכם תוכנית מפורטת.

תרשום לך שאני אשמח מאוד לקבל את זה. אני רוצה לראות את הדברים האלה. זה פשוט לא נראה לי הגיוני. שנתיים הם פרק זמן מוגזם.

כמו שאמרתי, מדובר בהתאמת מערכות מידע. אני גוף ממשלתי, אני צריך לחפש יועץ שיכתוב לי את המכרז. אחר כך אני צריך לצאת למכרז שבו בדרך כלל יש לי בג"צים ועיכובים וחסמים.

אם המכרז בסדר אז אין לך לא בג"צים, לא עיכובים ולא חסמים. שנתיים הם הרבה זמן.

אין מכרז בלי צו מניעה בדרך.

אני אגיש לכם תוכנית עבודה. במקביל, אני אבדוק שוב אפשרות לקצר את לוחות הזמנים.

על פניו נראה לי שאם אתה אומר למי שצריך לעשות את העבודה שיש לו פרק זמן של שנה, אז הוא יעשה לך את העבודה בשנה. אזרחי מדינת ישראל מרוויחים מזה.

אם לא הייתי גוף ממשלתי, ויושבים פה נציגי גופי ממשלה שמקבילים אליי שיכולים להעיד על זה, הייתי יכול להתחייב. אני כפוף להרבה אילוצים.

שר התחבורה החליט ביום ראשון שהרשיון יהיה לעשר שנים, וביום שלישי היה לו אישור של הוועדה לעשר שנים.

הדברים האלה לא נעשים בתוך הממשלה. רוכשים שירותים מבחוץ.

אנחנו נצטרך לפתוח מחדש חלקים גדולים ממערכת המידע. אני אעביר לכם את התוכנית. במקביל, אני אבדוק את קיצור לוחות הזמנים.

האם אתה יכול להציג בפנינו איפה הבעיות העיקריות במהלך הזה?

הבעיות העיקריות זה עבודה. זה התאמת מערכות המידע, זה בחירת יועץ שיכתוב את המפרט, זה כתיבת המפרט.

מהן הבעיות בתקנות עצמן, לא ביישום שלהן?

אגב, הרושם הראשוני הוא שנעשתה עבודה מאוד יפה.

במידות ובעומסים יש כאן עניינים של שינויים מהותיים לעומת משק הרכב הקיים היום, אגף הרכב בוודאי יוכל להרחיב על זה, וזה מחייב תקופות היערכות ותקופות מעבר. יש לזה השלכות כלכליות.

יש לנו שלוש קבוצות של נושאים. בנושא רשיונות הנהיגה יש שלוש דרגות שאין הקבלה אחד לאחד בין הדרגה הישנה לדרגה החדשה באופן שהדרגה המקבילה בשיטה החדשה נותנת קצת פחות מהדרגה הישנה. אם היום רכב פרטי נותן 4 טון, מחר הרשיון המקביל של רכב פרטי ייתן 3.5 טון. יש אנשים שמחזיקים ומשתמשים ברכב של 3,800, ולכן נתנו להם מענה בהוראות. אותו הדבר עם משאיות. הדרגה הבסיסית של המשאית היום היא עד 15 טון, והממוצע הוא 12 טון. יש לנו את הפער 3 טון. אותו הדבר באופנועים.

האם בכל המקרים השינוי במספר הטון הוא לרעת מחזיקי הרשיונות?

כן. בדבר אחד יש העלאה של הטונאז' מ-4 ל-5 וזה בחלק מרכבי הסעת נוסעים. בכל מקום שמצאנו שיש פערים כאלה, מצאנו מבדיקת מערכות המידע שלנו שיש מעט מאוד כלי רכב קיימים שנופלים בדיוק בתפר הזה, ונתנו מענה בתקנות להבחנות האלה.

האם מי שהחזיק רשיון פרטי לפני עשרים שנה ויש לו גם רשיון על טרקטור, נפרד עכשיו מהטרקטור?

לא. גם היום כתוב לו טרקטור וגם מחר הוא יקבל טרקטור. הוא ימשיך להחזיק את הטרקטור. מה שיש יתורגם לדרגות החדשות. למי שיש בעיות בגלל שינוי בטונאג' או במספר הנוסעים וכו', מוצע בתקנות מסלול איך לפתור את הבעיות האלה.

נניח שיש לי רכב 4,000 ק"ג וזה יורד היום ל-3,500 ויש לי 3.800. איך הבעיה הזאת מסתדרת?

אני מסתכלת בעמ' 33 לתקנות. אם הוא הוכיח לרשות הרישוי במהלך תקופת המעבר שהוא נוהג דרך קבע ברכב שמשקלו הכולל המותר העולה על 3.5 טון אך אינו עולה על 4 טון, הוא מוכיח שהוא משתמש בזה דרך קבע, הוא יקבל היתר קבוע לרכב הזה. הדוגמא היא "פורד". אין הרבה כאלה, אבל יש. אם הוא מוכר את הרכב אז או שהוא יצטרך להתיישר ולהחליף את זה ברכב שנמצא מתחת ל-3.5 טון או לשדרג את הרשיון שלו. אבל, לא יהיה מצב שהוא לא יוכל לנהוג ברכב שיש לו בגלל השינוי. אדם שקונה רכב של 3,800 אחרי תקופת המעבר, הוא כבר יצטרך רשיון נהיגה של C1 הכבד יותר של משאית.

אם כך, את מבינה שאת מונעת ממני למכור את הרכב הזה לאנשים שיש להם רשיון מסוג 2.

נכון, אנחנו אומרים שדרגה 2 צריך לנהוג עד 3.5 טון. אנחנו רק לא רוצים לפגוע באנשים וביכולת שלהם להשתמש ברכוש שלהם.

אני רואה פה בעיה לא פשוטה. התקנה הזאת לא מאפשרת לאזרח בישראל שיש לו רכב כזה שנמצא בין ובין למכור אותו לכול אחד. הוא יצטרך לעלות בדרגה של הרשיון לרשיון של משאית. אני חושב שצריך למצוא לזה פתרון אחר. אולי כדאי לחכות עד שרכבים מהסוג הזה יורדים מהכביש.

אני הבנתי ממר יצחקי שאם נידרש להגיע פה לאיזשהן פשרות בנקודות מסוימות, אנחנו נגיע אליהן. אולי הנקודה הזאת היא אחת מהן.

בהחלט.

חבר הכנסת טל העלה פה בעיה.

אני מבקש לקבל גם התייחסות לבעיה הראשונה שהעלאתי ולפיה עצם הורדת הטונאז' הכללי גורמת לעלייה בעלות ההובלה. יש לזה השלכה כלכלית.

חבר הכנסת טל, אנחנו מדברים בכמות לא גדולה של כלי רכב מ-3.5 עד 4 טון. חבל שנתקע בזה. יש מעט מאוד כלי רכב וניתן לזה את המענה.

תביאי לנו את המספרים.

אם מדובר בכמה בודדים אז זה לא צריך להפריע.

לא, חלילה. לדעתי, מדובר בכמה מאות ונמצא להם פתרון. אבל שלא נחשוב שיש לנו מסה של 20,000 כלי רכב. יש לנו מסה של כמה מאות.

חבר הכנסת טל העלה פה בעיה, ואת אומרת שהבעיה לא גדולה ואפשר לפתור אותה. אנחנו נפתור את הבעיה.

אני הבנתי שהשתדלתם להגיע לתיאום מוחלט עם הגופים שנמצאים פה. אנחנו נתחיל לקרוא את התקנות שהן תקנות ארוכות. ההערות הספציפיות תשמענה בתקנות הרלוונטיות.

אני רואה פה שבתקנות השונות כתוב כי בתקנה זו וזו אחרי זה וזה יהיה כך וכך. אני לא בקי בכל התקנות, ולכן אני אבקש לקבל הסברים.

אנחנו נסביר כל תקנה.

חבר הכנסת טל, משרד התחבורה עשה גם בנושא הזה עבודה רבה ומסודרת. אנחנו ביקשנו מהם לתת דברי הסבר לחברי הכנסת על מנת שאפשר יהיה לעקוב אחרי הדברים.

יש לי כאן שאלה פרוצדורלית בהצגת התקנות. התקנות כאן כתובות לפי סדר רץ של קובץ התקנות, למעט תקנה אחת שקפצה לי בטעות לעמוד הלא נכון ואני מתנצלת. אפשר כמובן לקרוא את התקנות לפי סדר רץ, אבל יש עם זה בעיה כי תיקון ההגדרות למשל, נובע משינוי במהויות. רק אחרי שהוועדה תאשר עקרונית את השינוי במהויות שאנחנו רוצים בסיווגי הרכב, יש טעם לשנות את ההגדרות. אם למשל אנחנו מדברים על נהיגה, אז היה צריך להתחיל אולי מתקנה 11 והיא לב העניין, היא המהות של רשיונות הנהיגה, ואחר כך כל הדברים האחרים נגזרים.

אני מדלגת לתקנה 11 בעמ' 2 למטה. למעשה, בתקנה 11 מוצע למחוק את כל התקנות הקיימות, תקנות 176-187 שקובעות את דרגות רשיונות הנהיגה, ולהציע דרגות חדשות. כלהלן.

תקנה 11 – "במקום תקנות 176 עד 187 לתקנות העיקריות, יבוא: תקנה 176 רשיון נהיגה דרגה A2 . רשיון נהיגה דרגה A2 הוא רשיון לנהוג באופנוע שנפח מנועו עד 125 סמ"ק, ושהספק מנועו אינו עולה על 11 קילוואט (14.6 כוח סוס)". זה האופנוע הקטן המקבילה של דרגה 1 0 א' של היום.

"תקנה 177 רשיון נהיגה דרגה A1. רשיון נהיגה דרגה A1 הוא רשיון לנהוג באופנוע שהספק מנועו עד 25 קילוואט (33 כוח סוס)." זה בערך, לא בדיוק, מקביל לדרגה ב' של היום, האופנוע עד 500 סמ"ק. יש אופנועים שהם 500 סמ"ק שהם מעבר להספק הזה ולכן הם חורגים ממנו. נעשתה עבודה מדויקת וקפדנית עם מועדון האופנועים כדי לעשות אחר כך הוראות התרגום לאלה שיש להם דרגה ב' כדי שהם לא ייפגעו, מכיוון ש-1A מצומצם במידת מה מדרגת ב'. זה נמצא בהוראות המעבר בסוף.

רשיון נהיגה דרגה A זה תקנה 178 המוצעת. "רשיון נהיגה דרגה A הוא רשיון לנהוג באופנוע כאמור בתקנות 176 ו-177" אופנועים הקטנים יותר, "ובאופנוע שהספק מנועו עולה על 25 קילוואט (33 כוח סוס)." זה המקבילה של ג' דהיום, כל האופנועים, כל הרכב הדו-גלגלי.

תקנה 179 רשיון נהיגה דרגה 1, כאן אני אצטרך להציע לכם לדלג על כמה מילים כיוון שאנחנו ניסחנו את זה בהנחה שהתקנות שנמצאות אצל הוועדה בעניין טרקטורים יאושרו לפני שזה יעלה דיון, וניסחנו את זה בהנחה שמה שקיים שם כבר נמצא. אני אומר על מה צריך לוותר כיוון שזה עוד לא אושר.

לחלק מהתקנים החדשים יש משמעויות רבות. למשל, נפח כוח סוס. הדברים כוונו לטובה.

"רשיון נהיגה דרגה 1 הוא רשיון לנהוג במכונה ניידת, בטרקטורון" עכשיו צריך למחוק את המילים: "ברכב שטח, בטרקטור משא אם ניתן לבעל הרשיון היתר לפי תקנה 190(4)". את המילים האלה צריך למחוק כי הן היו מתחייבות לו אושרו התקנות של הטרקטורים. הן ממתינות לאישור של הוועדה. אנחנו עשינו תיקונים, וזה הוחזר לוועדה בדצמבר-ינואר ואנחנו ממתינים.

אני אקרא עכשיו ברצף את מה שאנחנו רוצים שיישאר. "רשיון נהיגה דרגה 1 הוא רשיון לנהוג במכונה ניידת בטרקטורון ובטרקטור אם נתקיימו בו התנאים האמורים בתקנה 189(א)". זה התנאים המיוחדים להכשרה לטרקטור דווקא.

תקנה 180 רשיון נהיגה לדרגה B וזה המקבילה של רשיון נהיגה 02 הפרטי שהוא הרשיון הכי נפוץ היום. "רשיון נהיגה דרגה B הוא רשיון לנהוג –

(1) ברכב מנועי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק"ג ושמספר מקומות הישיבה לפי רשיונו לא יעלה על 8, למעט הנהג.
(2) (2) ברכב כאמור בתקנה 179", לאמור, מכונה ניידת וטרקטורים אם יש את ההיתר.
(3) (3) באמבולנס, ברכב לכיבוי שריפות, ברכב חילוץ", המילים: "או גרירה נשלטת" היו אמורות לצאת מפה.

האם רכב כזה יכול לגרור איזשהי עגלת גרירה?

זו תקנת משנה (ב). אנחנו תכף נגיע לגרורים. לכול דרגה יש גם את הגרור המתאים.

אם כן, "(3) באמבולנס, ברכב לכיבוי שריפות, ברכב חילוץ וברכב אחר שאישרה רשות הרישוי כרכב ביטחון, ובלבד שהמשקל הכול המותר של רכב כאמור אינו עולה על 3,500 ק"ג, ושלבעל הרשיון ניתן היתר כאמור בתקנה 190(2)". זאת אומרת, רכבי ביטחון עד 3,500 ק"ג לבעלי היתר אפשר לנהוג עם דרגה B.

עכשיו הגענו לשאלה של חבר הכנסת טל. "(ב) בעל רשיון נהיגה לפי תקנה זו רשאי לנהוג ברכב כאמור בתקנת משנה (א)(1) גם אם צמוד לרכב גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 1,500 ק"ג", שזה כמו היום.

תקנה 181 זה רשיון נהיגה דרגה C1. "רשיון נהיגה דרגה C1 הוא רשיון לנהוג –

(1) ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה שמשקלו הכולל המותר לפי רשיונו, עולה על 3,500 ק"ג, אך אינו עולה על 12,000 ק"ג, גם אם צמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק"ג.
(2) ברכב כאמור בתקנה 180(א)1 עד (2)", דהיינו, ברכבים הפרטיים, מכונות ניידות.
(3) "ברכב כאמור בתקנה 180(א)(3)", שזה היה רכבי הביטחון, "שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק"ג ושניתן לבעל הרשיון היתר כאמור בתקנה 190(3) על-פי התנאים האמורים בה." זה המקבילה של ה-03 של היום, רשיון נהיגה על משאית.

תקנה 182 רשיון נהיגה דרגה C – "רשיון נהיגה דרגה C הוא רשיון לנהוג -

(1) ברכב כאמור בתקנה 181." דהיינו, על משאיות.
(2) " ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר עולה על 12,000 ק"ג." זה המשאיות הכבדות, מקבילה לדרגה 13 של היום.

האם זה הטריילר?

לא, משאיות כבדות. כאן הגרור הוא רק עד 3,500 ק"ג.

תקנה 183 רשיון נהיגה דרגה Cּ+ E– "רשיון נהיגה דרגה C+E הוא רשיון לנהוג ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה –

(1) שמשקלו הכולל המותר לפני רשיונו עולה על 3,500 ק"ג גם אם צמוד אליו גרור או נתמך.
(2) ברכב כאמור בתקנה 182." דהיינו, כל מה שמתחת לזה.
(3) "בציוד חריג אם ניתן היתר מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאי ההיתר." ואנחנו נדבר מה זה ציוד חריגים וזה משאיות שהמידות והמשקולות שלהן חורגות מהמידות ומהמשקלים הסטנדרטים. זה המקבילה של דרגה 4 היום. זה רכב בלי הגבלת משקל וגודל.

תקנה 184 רשיון נהיגה דרגה D1. כאן אנחנו עוברים לרשיונות להסעת נוסעים.
" (א) רשיון נהיגה דרגה D1 הוא רשיון לנהוג ברכב מנועי שמשקלו הכולל המותר עד 5,000 ק"ג, ומספר מקומות הישיבה על-פי רשיונו, אינו עולה על 16 נוסעים למעט הנהג". זה האוטובוסים הזעירים והמוניות.
" (ב) לא יינתן רשיון נהיגה דרגה 1D לנהיגת רכב ציבורי, אלא אם כן עמד המבקש בתנאים האמורים בתקנה 189(ד) ובסימן ד' לפרק זה." זה התנאים לקבלת רשיון נהיגה למונית.
"(ג) בנהיגת רכב שאינו ציבורי, אלא אם כן עמד המבקש בתנאים האמורים בתקנה
190(1)".

בתקנה (1) יש לנו מונית, אוטובוס זעיר פרטי ואוטובוס זעיר ציבורי. כדי לקבל D1 לרכב ציבורי צריך לעמוד בתנאים שקבועים היום בתקנות לרכב ציבורי, ולאוטובוס זעיר פרטי צריך לקבל את ההיתר שמכונה אצלנו היתר למשפחות ברוכות ילדים, להסיע עד 16 נוסעים.

" תקנה 185 רשיון נהיגה דרגה D – שיון נהיגה דרגה D הוא רשיון לנהוג –
(1) באוטובוס
(2) ברכב כאמור בתקנות 180 ו-184" שזה הסעת נוסעים במספר הקטן יותר, מונית וכו' וברכב פרטי
(3) "ברכב מדברי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג ובטיולית". טיולית הוא רכב שהולך ונעלם, אבל עדיין קיימים כמה.
(4) "ברכב סיור". אלו דרגות רשיון הנהיגה.

האם יש הערות לתקנה 11 החלפת תקנות 176 –187?

אני מייצג את עמותת אוטובוסים ציבוריים זעירים, והשינויים האלה נמצאים בדיוק בתפר שלנו, של הגדרת אוטובוס ציבורי זעיר. עד כמה שהבנתי, רשיונות הנהיגה מקבילים לרשיונות רכב ויהיה גם כתוב על רשיון הרכב מהו רשיון הנהיגה. כלומר, אם שינו את רשיון הנהיגה עד 5,000 ק"ג אז זה יהיה מקביל לרכב עד 5,000 ק"ג. למעשה, ההגדרה של אוטובוס ציבורי זעיר החל מתיקון התקנה תהיה עד 5,000 ק"ג, למרות שהיום זה עד 3,500 ק"ג.

לא. אוטובוסים זעירים יוכלו להירשם מבחינת סיווג הרכב בשתי קבוצות. או ב-M1 אם משקלם יהיה מתחת ל-3,5 טון, או ב-M2 אם משקלם יהיה עד 5 טון. אבל, זה עדיין אוטובוס זעיר. הם יכולים ליפול בשני סיווגי רכב. בכל מקרה, בין אם הם M1 ובין אם הם M2 מבחינת סיווג הרכב, דרגת רשיון הנהיגה שצריך בשבילם תהיה D1.

האם רשיון הפעלה של אוטובוס ציבורי זעיר יחול עד 5,000 ק"ג?

אנחנו לא עושים שינויים ברשיונות הפעלה. זה ימשיך להיות אוטובוס ציבורי זעיר. אנחנו מעלים את הטונאז'.

אז במקום 14 נוסעים עד היום זה יהיה 16 נוסעים.

נכון.

אנחנו עלינו ל-5 טון בגלל רכב ממוגן ירי שהמשקל הכולל המותר שלו עלה כתוצאה מזה ואז זה יצר בעיה לאוטובוס זעיר שמשקלו היה מוגבל. לכן יישרנו קו כאן עד 5 טון.

האם אוטובוס זעיר צריך דרגה 03?

לא, אוטובוס זעיר זה דרגה D1. הדרגה המתאימה לאוטובוס זעיר היא D1.

אני רוצה להוציא רשיון לאוטובוס זעיר. האם עליי להחזיק 03 או 02?

אנחנו נעשה מבחן שליטה למי שירצה אוטובוס זעיר עד 5 טון. הוא יצטרך לבוא למשרד הרישוי ולעשות מבחן שליטה כפי שעושה אדם שמחזיק ברשיון נהיגה לרכב פרטי מספר שנים ורוצה להוציא רשיון נהיגה לאופנוע עד 50 סמ"ק. הוא יעשה מבחן שליטה כדי לקבל. זה החריג.

אנחנו נדון בעניין הזה עוד פעם כשנגיע להוראת המעבר.

האם יש הערות נוספות לסעיף הזה? אם אין, אז מי בעד תקנה 11 ירים את ידו? מי נגד?

ה צ ב ע ה

תקנה 11 אושרה.

התקנה אושרה, אנחנו ממשיכים.

אני עוברת עכשיו לתיקונים הטכניים הנגזרים מאישור תקנה 11. אני מקריאה עכשיו את תקנה 8 בעמוד 2 – תיקון תקנה 84. תקנה 84 עניינה בהסעת נוסעים.

"בתקנה 84 לתקנות העיקריות –
(1) בתקנת משנה (ב)", זו התקנה המגדירה את מספר הנוסעים המותר בכל סוג רכב, ויש טבלה בתקנות, "בפסקאות (4)(5) ו-(7) בטור א'", שזה סוגי רכב שהם היום עד 4 טון, "במקום 4,000 יבוא 3,500".
(2) "בתקנת משנה (ג)" שעניינה חובת שלט נוסעים, "במקום 4,000 ק"ג יבוא 3,500 ק"ג". היום כתוב שם 4,000 ולהפחית את זה ל-3,500 ק"ג. זה תיקון טכני שנגזר מזה.

האם יש הערות לתקנה 8? אין. מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה

תקנה 8 אושרה.

אין מתנגדים, תקנה 8 אושרה.

אני עוברת לתקנה 9. אני מתנצלת, תקנה 9 היא לא במקומה הטבעי, אבל היא לפי הסדר ולכן אני אקרא אותה. בפרסום נשים אותה במקום הנכון.

תקנה 174 עניינה האיסור על נהג לחדש את רשיונו אם יש לו בעיות בריאות שהוא לא דיווח עליהן לרשות הרישוי. תקנה 174(ב)(3) יש הפניות לתקנות, יש לנו הרבה תקנות כאלה. בתקנה 174(ב)(3) במקום תקנות 181 עד 187 שזה רשימת דרגות הרשיון של הרכב הציבורי בתקנות הקיימות, יבוא תקנות 184 ו-185 שזה התקנות של הרכב הציבורי היום. יהיו לנו הרבה מאוד תקנות כאלה כיוון שיש תקנות שמפנות לתקנות אחרות, וצריך לתקן אותן. יהיה צורך לתקן הפניות בתוך התקנות. זוהי תקנה 9.

האם יש הערות לתקנה 9? אין מי בעד תקנה 9? אין מתנגדים, אין נמנעים.

ה צ ב ע ה

תקנה 9 אושרה.

תקנה 9 אושרה.

תקנה 10 היא קצת חריגה פה.

יש מעט מאוד כאלה, זה רק לרכב אספנים בדרך כלל. כולם חושבים שהאופנוע הגדול הוא הדבר האימתני. אבל, יש היום אופנועים קטנים עם הספקים גדולים והם האימתנים.

לכן שינינו את זה.

יש הבדל בין נפח לכוח סוס היום, וזה אחד התיקונים שהם הכניסו וזה יפה מאוד. המקרים של נהיגה מסוכנת לתוך ציבור הולכים ומתרבים למשל עם אופנועי ים. זוהי תופעה מאוד מסוכנת שצריך לטפל בה.

נכון. תקנה 119(ג) עניינה חובת חבישת קסדה בנהיגה על אופנוע. התקנה מדברת היום על אופנוע או על תלת אופנוע ואופנוע עם רכב צידי. אבל אופנוע עם רכב צידי הוא גם אופנוע. אין הגדרה מיוחדת לזה. הוא אופנוע שהוסיפו עליו עוד משהו, לכן המילים: "אופנוע אם רכב צידי" מיותרות. אנחנו מבקשים למחוק אותן.

האם יש הערות לתקנה 10? אין. מי בעד תקנה 10? מי נגד? אין.

ה צ ב ע ה

תקנה 10 אושרה.

תקנה 10 אושרה.

אנחנו בתקנה 12, וכאן אנחנו נכנסים לרצף של תיקונים של הפניות. זה הכול הפניות בתוך התקנות וצריך לעדכן אותם לפי הדרגות החדשות. אנחנו עכשיו ברצף של תיקונים טכניים עד עמ' 8, עד תקנה 25.

האם כולן בוודאות זה אך ורק הפניות טכניות?

כולן במקום תקנה זו יבוא תקנה זו. הכול זה החלפת איזכורים.

אם זה טכני בלבד אין לי בעיה שלא יקראו בקול רם.

אני עברתי על זה והכל הוא במגמת שיפור. זה טוב.

אנחנו נקרא את התקנות האלה עד עמ' 8 בשקט. אנחנו קוראים את תקנות 12, 13, 14, 15, 16, 17, 18, 19, 20, 21, 22, 23, 24, 25. האם יש הערות עד כאן?

בתקנה 25(1) כתוב: "כאמור בתקנה 176". מה אומרת תקנה 176?

תקנה 176 זה הגדרת רשיון הנהיגה של האופנוע הקטן, של A2.

מי בעד התקנות שהקראתי כרגע עד תקנה 25 כולל? אין מתנגדים, אין נמנעים.

ה צ ב ע ה

תקנות 12 עד 25 כולל 25 אושרו.

תקנות 12 עד 25 כולל 25, אושרו.

אנחנו עכשיו בתקנה 26. גם תקנה 26 היא תקנה טכנית אבל זה נראה קצת אחרת. תקנה 249 קובעת את סוגי רשיונות ההוראה, רשיון הוראת נהיגה לאופנוע, רשיון הוראת נהיגה לרכב פרטי וכו', ויש להם דרגות. הדרגות האלה כבר מזמן לא בשימוש ומורה נהיגה מקבל רשיון ללמד לפי הדרגות שקיימות בתקנות רשיונות נהיגה. לכן, אנחנו מבקשים לבטל את התקנה הזאת במקום לעדכן את ההפניות.

אבל, מי שהיה בעל רשיון לפני כן יהיה גם אחרי.

כן, הוא ימשיך לקבל רשיון הוראת נהיגה בהפניה לדרגות במקום הפניה לתקנות. אנחנו לא משתמשים בסיווגים האלה בכלל.

האם למורי הנהיגה אין הערות לתקנה 26? תודה. מי בעד תקנה 26, מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה

תקנה 26 אושרה.

תקנה 26, ביטול תקנה 249, אושרה.

יש לנו עוד שלוש תקנות שקשורות בנהיגה, תקנה 31 עמ' 13. זה גם כן תיקון הפניות כמו שהיה לנו קודם. כאן זה מכונה ניידת. יש לנו עוד דבר כזה בתקנה 52.

האם יש הערות לתקנה 31, תיקון תקנה 280? אין. מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה

תקנה 31 אושרה.

תקנה 31 אושרה.

אני מדלגת עכשיו לתקנה 52 תיקון תקנה 567 בעמ' 29 שהיא גם כן עדכון הפניה. זה הכרה ברשיונות זרים לנהיגה בארץ על-ידי מבקרים, הקבלת הדרגות.

האם יש הערות לתקנה 52 תיקון תקנה 567? אין. מי בעד תיקון תקנה 567?

ה צ ב ע ה

תקנה 52 אושרה.

אין נמנעים, אין מתנגדים. תקנה 52 אושרה.

הוראות המעבר הם הדבר האחרון שנשאר לנו בנהיגה. אנחנו עוברים לעמ' 32 הוראות מעבר בנהיגה.

אנחנו מתכוונים לסיים היום את התקנות ואם נצטרך עוד חצי שעה לשם אישורן אנחנו נבקש אישור מיושב ראש הכנסת להאריך את הישיבה. כדי שהפנייה שלנו לשר התחבורה לקצר את לוח הזמנים תהיה משמעותית, אנחנו רוצים לעשות מאמץ גדול גם היום כדי שהוא לא יגיד שבגללנו הוא לא מקצר את לוח הזמנים. אנחנו נותנים לכם מוטיבציה.

" תקנה 56 הוראות מעבר בנהיגה (א) בעל רשיון נהיגה לפי התקנות העיקריות כנוסחן ערב תחילתן של תקנות אלה (להלן-התקנות הקודמות)", לאמור, מי שיש לו רשיון של היום, "רשאי במשך שנה אחת מיום תחילתן של תקנות אלה לנהוג בכל רכב בו היה רשאי לנהוג ערב תחילתן של תקנות אלה".

רצינו להאריך את זה לשנה וחצי, 18 חודשים. אחרי שהתקנות האלה ייכנסו לתוקף עוד שנה וחצי יוכל נהג להמשיך לנהוג עם הרשיון הקיים שיש לו כל רכב שהיה רשאי לנהוג בעבר. במהלך השנה וחצי הזאת לפני סופן הוא חייב לדאוג להחליף את הרשיון שלו לרשיון לפי השיטה החדשה. תקנה (ב) עוסקת איך רשות הרישוי תחליף.

"(ב) רשות הרישוי תיתן רשיונות נהיגה לפי תקנות אלה בדרגה האמורה בטור הימני ברשימה שלהלן, למי שהיה בעל רשיון נהיגה לפי התקנות הקודמות בדרגה האמורה מולה בטור השמאלי של הרשימה". כאן אנו רואים את ההקבלה בדרגה שהזכרתי קודם.

תקנה משנה (ג) פתרונות הנקודתיים להפרשים בין הדרגות.

"ׁ(ג) בנוסף על האמור בתקנה משנה (ב), רשאית רשות הרישוי לתת רשיונות נהיגה או היתרים כמפורט להלן:

(1) בעל רשיון נהיגה מדרגה ב לפי התקנות הקודמות" זה אופנוע עד 500 סמ"ק, "רשאי במהלך התקופה האמורה בתקנת משנה (א)" דהיינו בשנה וחצי הזאת, "לקבל רשיון נהיגה דרגה A", זאת אומרת האופנוע לא מוגבל, "בתנאי שהמציא אישור שכושר ראייתו הוא כאמור בתקנות 198 עד 201ג לגבי מבקש רשיון נהיגה מדרגה A". זאת אומרת, שיש לו כושר ראייה שמתאים לאופנוע כבד, זה כושר ראייה גבוה מזה שנדרש לאופנועים קטנים, הוא צריך ראייה בשתי עיניים ולא רק בעין אחת, אלו דרישות חמורות יותר, "עמד במבחן שליטה כאמור בתקנה 217 לתקנות העיקריות".

זה הכלל. מי שיש לו היום דרגה כיוון ש-A1 מצומצם מב' והוא רוצה לקבל A כלומר אופנוע בלתי מוגבל, התנאים שהוא צריך לעשות זה מבחן שליטה ולהראות שכושר הראייה שלו הוא מתאים לאופנוע הכבד.

עו"ד ראובני, כשאתם מדברים על כושר ראייה זה כושר ראייה כולל כושר המתקבל עם אמצעי ראייה, עם משקפיים או עדשות?

כן.

אם המשקפיים לא עוזרים לו להגיע לכושר הראייה הזה אז הוא פסול.

כן. כיוון שאופנוע כבד אפשר לקבל אותו רק למי שיש לפחות שנה אופנוע קל יותר והוא צריך להיות בן 21, ויכול להיות אדם שיש לו אופנוע דרגה ב' והוא בן 19 והוא הוציא את הרשיון לפני שנתיים, לכן קבענו תנאים לגבי אלה. איך הם יוכלו לעלות לאופנוע כבד. "...ואולם אם ביום תחילתן של תקנות אלה גילו היה פחות מ-20 שנה יהיה רשאי לקבל רשיון נהיגה מדרגה A בתנאים האמורים בפסקה זו עד שישה חודשים לאחר שמלאו לו 21 שנים ועד למועד זה יהיה רשאי להמשיך לנהוג בכל אופנוע בו היה רשאי לנהוג לפי התקנות הקודמות."

הרי הגבלנו בזמן את היכולת לעשות את ההמרה. אבל, מי שצעיר מידיי ואין לו את הוותק יכול להיות מצא שהוא לא יוכל לעשות את ההמרה תוך הזמן הזה. לגביו ניתנה האפשרות לעשות את זה גם בשלב מאוחר תוך הגבלת זמן. זה בהסכמה שלנו עם מועדון האופנועים.

"(2) מי שביום תחילתן של תקנות אלה רשום על שמו אופנוע שנפח מנועו אינו עולה על 500 סמ"ק אך הספק מנועו עולה על 25KW (33 כוח סוס), רשאי רשות הרישוי לתת לו היתר לנהיגה בו". ניתן היתר פרטי לאדם שיש לו אופנוע. הוא לא רוצה להעלות את דרגת הרשיון שלו, אולי הוא לא כשיר לזה, אבל יש לו אופנוע מסוים שלא מתיישר.

עשיתם תוכנית אישית.

אבל "רשאית" זה שיקול דעת. למה לא נכתוב: תיתן לו? כי ברגע שמשאירים שיקול דעת - - -

תיתן. אני לא מתכוונת להשאיר לשיקול דעת, אין הכוונה כאן לשיקול דעת. הכוונה כאן לזכות שלו.

לפחות, הדברים מוצהרים בפרוטוקול.

אם הוועדה מבקשת אפשר להחליף את המילה הזאת ולומר: תיתן.

תיתן.

" (3) בעל רשיון נהיגה מדרגה 2 לפי התקנות הקודמות אשר הוכיח לרשות הרישוי במהלך התקופה האמורה בתקנת משנה (א)", במהלך שנה וחצי, "כי הוא נוהג דרך קבע ברכב שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג אך אינו עולה על 4,000 ק"ג, תיתן לו היתר קבוע לנהיגתו."

אני חושבת שאנחנו נשתמש באותו מטבע: "תיתן לו".

ב-(4) זה בעל רשיון נהיגה מדרגה 3 לפי התקנות הקודמות שזה היה 15 טון. "(4) בעל רשיון נהיגה מדרגה 3 לפי התקנות הקודמות אשר הוכיח לרשות הרישוי במהלך התקופה האמורה בתקנת משנה (א) כי הוא נוהג דרך קבע ברכב שמשקלו הכולל המותר עולה על 12,000 ק"ג, אך אינו עולה על 15,000 ק"ג, תיתן לו היתר קבוע לנהיגתו".

יש לי שאלה לגבי תקופת המעבר. נניח וקיבלתי רשיון נהיגה לחמש שנים ועוד שנה וחצי הרשיון ההוא בתוקף. האם זו האחריות שלי לבוא אליכם או שזו אחריות שלכם לשלוח לי?

בתקופת המעבר הזאת אנחנו כמובן נצטרך לאתר את אותה אוכלוסייה שתוקף הרשיון יהיה לאחר סיום תקופת המעבר. אנחנו נאתר אותם ונשלח.

מי שהרשיון שלו יפוג במהלך השנה וחצי, אין בעיה.

יש פה הרבה חומר שאף אחד לא יקרא אותו. אני לא יכול לדעת שהמצב שלי השתנה, לכן הצפייה שלי היא שאתם תודיעו לכול אחד.

אנחנו נודיע ונשלח.

אותם אלה שהיה שינוי במצבם יקבלו הודעה מסודרת ממשרד התחבורה לגבי השינוי במצבם.

בהחלט.

זה מוכרח לקבל פרסום ציבורי.

אנחנו מבקשים שבתקנה 56(2), (3) ו-(4) יהיה כתוב תיתן.

רשמתי לפניי.

אני רוצה להתייחס לרשיונות למשאיות מ-12 טון עד 15 טון, ולהורדה ל-12 טון. יש חברות שיש ברשותן משאיות מעל 12 טון ומתחת ל-15 טון. אני חושב שצריך לתת לאותן חברות תקופת הסתגלות כדי שהן לא יגייסו עובדים חדשים כדי לנהוג במשאיות האלה. יש להן הרי עובדים בתוך הארגון.

אנחנו במפורש קראנו עכשיו שכל נהג שנוהג באופן שגרתי ומראה לרשות הרישוי שהוא נוהג דרך קבע במשאית שמשקלה נניח 13.5 טון, הוא יקבל היתר לנהיגת המשאית. הנהגים יקבלו היתרים.

אבל כשאותם נהגים יצאו לפנסיה נצטרך לגייס נהגים אחרים במקומם.

אז הוא יצטרך לנהוג לפי הרשיון החדש.

יש לך מספיק זמן לדעת את זה. הרי התקנות נכנסות לתוקף זמן רב אחרי הפרסום, ועוד שנה וחצי אפשר לנהוג לפי התקנות הישנות. הנהגים הקיימים יכולים לקבל היתר. תוך פרק הזמן הזה תיערך.

צריך לקחת בחשבון שיש חלק מהאוכלוסייה למשל בוחני רכב, שעבודתם מקבילה גם לרשיון הרכב שלהם. בוחן רשאי לבחון אופנועים כפוף לרשיון הרכב שלו. בוחן שרשאי לבחון רכב כבד צריך שיהיה לו רשיון לרכב כבד. אנחנו מבקשים שזה לא יפגע באותו נתח של בוחני הרכב.

אנחנו היום בדיוק בחקיקה לתת לבוחני הרכב לעשות את העבודה בהיתרים מיוחדים מבלי שיהיה להם הרשיון המתאים. לדוגמא, לא צריך שיהיה להם רשיון לאוטובוס בשביל לבחון אוטובוס. יש היום חבילה של חקיקה שתתיר לאלה שעובדים במוסך, המנהל המקצועי והבוחן, לעשות את העבודה שלו - - -

אבל, מה בינתיים?

גם היום זה בעייתי ולא מוסדר. גם זה מונח פה בוועדה.

הגברת בן ארי אומרת שזה גם לא מוסדר היום, ושהם עובדים על חקיקה שתאפשר זאת.

מר יצחקי, אני שאלתי וקיבלתי תשובה שהאחריות להודיע לאזרחים היא על משרד התחבורה.

בהחלט.

וגם להחליף במשך אותה שנה וחצי לכול האזרחים את רשיונות הנהיגה. זאת אומרת, במהלך שנה וחצי יחליף משרד התחבורה את רשיונות הנהיגה באמצעות הדואר לכול אזרחי מדינת ישראל.

נכון.

מי בעד תקנה 56?

ה צ ב ע ה

תקנה 56 אושרה.

תקנה 56 אושרה.

יש תופעה של חדירה של נהיגה לתוך ציבור. הכוונה לתחרויות לא מאושרות על כבישים פתוחים, במיוחד לאור הנהגה בקרוב של חוק ספורט מוטורי, נהיגה בטרקטורונים בחופי הים, אופנועי ים שנכנסים לתחום של מתרחצים. צריך להפסיק את התופעה הזאת כי היא מאוד מסוכנת. זה צריך לביטוי באיזשהו מקום

האם זה המקום?

זה לא המקום. שנית, התופעה מוכרת. אנחנו פועלים יחד עם המשטרה למגר את התופעה. אנחנו מכירים במיוחד את מרוצי המכוניות בסופי השבוע. אנחנו מקווים גם שעם החלת חוק ספורט מוטורי ממדי התופעה ירדו.

מוכרח שיהיה איסור מוחלט על נהיגת אופנועי ים בתוך מתרחצים.

משרד הפנים מכין הצעת חוק לגבי נהיגה בטרקטורונים בחופים.


אנחנו עוברים עכשיו לתקנה 28 בעמ' 9. זה הלב של סיווג הרכב מחדש.

" תקנה 28 הוספת תקנה 271א – אחרי תקנה 271 לתקנות העיקריות יבוא –

(א) בעת רישומו של רכב או לאחר בדיקה ואישור אב טיפוס של רכב כאמור בתקנה 282, או לאחר שניתן היתר לשינוי מבנה ברכב כאמור בתקנה 380, תקבע רשות הרישוי את סיווגו הראשי של הרכב על-פי אחת הקטגוריות המנויות להלן:
(1) רכב מסוג M- רכב מנועי בעל 4 גלגלים לפחות אשר תוכנן, נבנה ויועד להסיע נוסעים.
(2) רכב מסוג N - רכב מנועי מסחרי בעל 4 גלגלים לפחות אשר תוכנן, נבנה ומיועד להובלת טובין או רכב שצוין ברשיונו כרכב עבודה.
(3) רכב מסוג O – גרור או נתמך אשר תוכנן, נבנה ומיועד להובלת טובין או שצוין ברשיונו כרכב עבודה.
(4) רכב מסוג L – אופנוע.
(5) רכב מסוג T - טרקטור, מכונה ניידת או רכב שטח". למעשה, רכב שטח עוד אין לנו בגלל שלא היו התקנות ואז: טרקטור או מכונה ניידת.

"(ב) בנוסף לאמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי לקבוע את סוגי הרכב על-פי סיווג משנה של כל אחד מהסיווגים הראשיים ועל פי ייעודו של הרכב ולציין ברשיונו שימוש ייעודי שאישרה לו, אם אישרה."
"(ג) סוג הרכב שנקבע על-פי האמור בתקנה זו יירשם ברשיון הרכב, ויחולו על הרכב הוראות תקנות אלה לפי סוגו הרשום."
"(ד) טבלת סוגי הרכב היא כמפורט להלן".

אנחנו מעיינים בטבלאות, בעמ' 11 – רכב מסוג M, בעמ' 12 – רכב מסוג N, ורכב מסוג O, בעמ' 13- רכב מסוג L ורכב מסוג T. האם יש הערות לתקנה 28?

יש לי רק תיקון טעות דפוס בתחתית עמ' 12. במקום O5 בסיווג הראשי זה צריך להיות OT – גרור לטרקטור.

בעמ' 13 ברכב מסוג T, צריך להוריד את T3 טרקטור משא, ורכב שטח צריך לרדת מ-T2, כיוון שתקנות הטרקטורים טרם אושרו. למעשה, מכונה ניידת הופכת ל-T3.

האם יש הערות? אין. אנחנו רוצים להצביע על תקנה 28. מי בעד?

ה צ ב ע ה

תקנה 28 אושרה.

אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 28 אושרה.

אנחנו עוברים לתקנה 1 – הגדרות.

"בתקנה 1 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן התקנות העיקריות) –

(1) הגדרות "רכב מסחרי אחוד", רכב מסחרי בלתי אחוד", ו"רכב פרטי דו שימושי" יימחקו." אלו סיווגי משנה.
(2) "בהגדרות "אוטובוס זעיר", "זוטובוס" ו-"טיולית", במקום "4,000" יבוא "3,500".
(3) בהגדרת "אופנוע" יימחקו המילים: "לרבות קטנוע" ובמקומן יבוא:
"וברכב מנועי הנע על שלושה גלגלים אשר צוין ברשיונו כתלת אופנוע ואשר
משקלו העצמי אינו עולה על 400 ק"ג".
(4) אחרי הגדרת "צומת" יבוא:
"ציוד חריג" – רכב שמידותיו או משקלו הכולל המותר עולים על המותר לפי התקנות."

האם יש הערות לגבי תיקון תקנה 1?

לגבי (1), (2) לזוטובוס המשקל יהיה עד 3.5 טון, ולטיולית יתחיל מ-3.5 טון.

מי בעד תקנה 1? מי נגד?

ה צ ב ע ה

תקנה 1 אושרה.

אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 1 אושרה.

תקנה 2 הוא תיקון טכני, ויהיו לנו כמה מהסוג הזה. זה ליצור את השוויון בין רכב מסחרי לרכב עבודה כיוון שכולם אותם קבוצה. תקנה 2, ותקנה 3 זה כך, אלא שבתקנה 3 נצטרך להוסיף כמה מילים. בתקנה (3) במקום שמשקלו הכולל עולה על 4,000 ק"ג, יבוא שמשקלם הכולל עולה על 3,500 ק"ג.

אם כך, אנחנו מאשרים עכשיו את תקנות 2 ו-3. מי בעד?



ה צ ב ע ה

תקנות 2 ו-3 אושרו.

אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנות 2 ו-3 אושרו. אנחנו עוברים לתיקון תקנה 4 – תיקון תקנה 54.

זה מהירויות. זה עוד פעם להוסיף את רכב העבודה, וזה תקנה 4 ותקנה 5.

תקנה 4 - תיקון תקנה 54, ותקנה 5 – תיקון תקנה 70, מי בעד?

ה צ ב ע ה

תקנות 4 ו-5 אושרו.

אין נמנעים, אין מתנגדים. תקנות 4 ו-5 אושרו.

תקנה 6 היא קצת חורגת מהמסגרת. היא שייכת למשהו אחר שנכנס בסוף. תקנה 63(ב) הנוכחית אוסרת על שימוש בצופרי אוויר ובצופרים מוסיקליים. אנחנו מציעים לבטל את האיסור כיוון שבסוף התקנות תמצאו שיוצרים תקן לדברים האלה ואז הם יהיו מותרים.

תקנה 6 – תיקון תקנה 63, מי בעד?

ה צ ב ע ה

תקנה 6 אושרה.

אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 6 אושרה.

תקנה 7 שייכת להוספת רכב עבודה.

מי בעד תקנה 7 – תיקון תקנה 72?

ה צ ב ע ה

תקנה 7 אושרה.

אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 7 אושרה.

אנחנו מדלגים לתקנה 27 בעמ' 8 – תיקון תקנה 266. זה עידכונים של הגדרות שמשמשות לצורך מרשם - - -

" תקנה 27 – בתקנה 266 לתקנות העיקריות –

(1) בראשה יבוא:
"אוטובוס מפרקי" – אוטובוס המורכב משני מרכבים קשיחים המאפשרים
מעבר חופשי של הנוסעים בין המרכבים.

"אורך שלוחה אחורית" – המרחק ממרכז הסרן או מרכז צמד הסרנים
האחוריים עד הנקודה הקיצונית האחורית ביותר של הרכב, למעט כלי רכב
בעל שלישיית סרנים אחוריים שלגביו ייקבע המרחק על-ידי רשות הרישוי".

(2) אחרי הגדרת "בדיקת אב טיפוס" יבוא:
"גלגל חמישי" – מתקן המותקן בתומך המאפשר חיבור באמצעים מכניים למתקן המותקן בנתמך והשגת תאימות מירבית בין התומך לנתמך כרכב מורכב". זה צריך להיות ברכב מורכב ולא כרכב מורכב.

(3) "אחרי הגדרת "יצול החיבור" יבוא:
"מדינות NAFTA" – ארצות-הברית של אמריקה, קנדה ומקסיקו.

"מיתלה אוויר" – מערכת המיועדת לבלום או לשכך זעזועים ברכב לפי הנחיה 96/53/EC לרבות כל העדכונים שנתפרסמו על פיו, דרישות תקן FMVSS כהגדרתו בתוספת השנייה לתקנות העיקריות לרכב המיוצר במדינות NAFTA או מערכות שוות ערך". אלו הגדרות למתקנים טכניים.

האם יש הערות לתקנה 27? אין הערות. מי בעד?

ה צ ב ע ה

תקנה 27 אושרה.

אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 27 אושרה. אני רק אומר לצורך הפרוטוקול שעניינה של תקנה 27הוא תיקון והשלמת ההגדרות המשמשות לקביעת דרישות החובה בעניין מבנה הרכב כמתחייב מהתקנות המוצעות בנושא זה.

תקנות 29 ו-30 עניינן שוב השוויון של רכב מסחרי לרכב עבודה.

מי בעד תיקון תקנה 29 שעניינה תיקון תקנה 273ב, ותקנה 30 שעניינה תיקון תקנה 273ד?

ה צ ב ע ה

תקנות 29 ו-30 אושרו.

אין מתנגדים, אין נמנעים. אישרנו את תקנות 29 ו-30.

תקנה 32 היא כבר מהויות.

"במקום תקנה 282 לתקנות העיקריות יבוא:

בדיקה ואישור של מפרטי רכב - (א) לא יירשם רכב ולא יינתן עליו רשיון, אלא אם כן –
(1) עמד בדרישות החובה בעניינים המפורטים בתקנת משנה (ד).
(2) רשות הרישוי בדקה ואישרה כי באב טיפוס של אותו סוג רכב נתקיימו כל
התנאים האמורים בתקנות אלה לאותו סוג של רכב, וכי הומצאה לרשות
הרישוי תעודה מאת מעבדה מוסמכת, או כל תעודה אחרת לפי דרישתה
שלפיה הרכב תואם את האב טיפוס של אותו סוג רכב.
(3) נרשמה ברשיון הרכב שנת ייצורו לפי מספר הזיהוי (VIN – Vehicle Identification Number) שהוטבע ברכב בעת ייצורו, כמפורט בחלק ג' בתוספת

פסקה זו תחול על רכב ששנת ייצורו 1997 ולאחריה, למעט אופנוע,
זולת אם יצרן הרכב הוכיח למנהל אגף הרכב כי לא יוכל לעמוד בדרישה
האמורה אלא לגבי רכב ששנת יצורו 1999 ואילך. רשות הרישוי רשאית לפטור
מהוראת תקנת משנה זו רכב המיובא ביבוא אישי כמשמעותו בסעיף 2 (ג) לצו
יבוא חופשי התשל"ח-1978.

הסיפא של סעיף (3) היא מתוך הנחה שברכבים הישנים יותר לא ניתן להשיג את זה.

כי זה מוטבע על-ידי היצרן, אז מה שיוצר לפני שהשתמשו בזה.

בתקנת משנה (ב) אני עושה קצת תיקון בנוסח, אני משמיטה כמה מילים. "(ב) מנהל אגף הרכב רשאי לקבוע תקנים לרכב או לחדשם מזמן לזמן לכול אחת מדרישות החובה האמורות בתקנה זו. התקנים האמורים יעמדו לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילה של המשרד".

"(ג) התקנים האמורים בתקנת משנה (ב) יהיו מבוססים על הנחיות מדינות הקהילה
האירופאית (E.C), למעט כלי רכב שיוצרו במדינות NAFTA ואשר לגביהם תתבסס
התקינה על דרישות התקינה הפדרלית של ארצות-הברית של אמריקה וכן על התקינה\
הישראלית.

אנחנו נקרא את תקנת משנה (ד) מ-(1) עד (57) בעמ' 18 אנחנו נקרא בשקט. לצורך הפרוטוקול אני אומר כי תקנה 32 עניינה פירוט התהליך הסטטוטורי לאישור רכב לרישום ורישוי בישראל – התאמה לאב טיפוס מאושר, התאמה לדרישות החובה הטכניות שנקבעו ורשימת הנושאים שבהם ייקבעו דרישות חובה אלה.

"(ה) אגרה בעד בדיקה ומתן אישור כאמור בתקנה זו יהיה כמפורט בפרט 21 בחלק ג' בתוספת הראשונה ותשולם בידי מבקש אותה בדיקה".

האם זו אגרה שמאושרת על-ידי ועדת הכלכלה?

ועדת הכספים.

זו אגרה קיימת.

זו הזדמנות לאחד את כל האגרות.

האגרות האלה קיימות הרבה מאוד שנים. האגרות היום מתעדכנות. שינוי מבנה זה 189 שקלים בהתאם לתקנה 380 אבי טיפוס. פרטי זה 189 שקלים, מסחרי 230 שקלים, אוטובוס זה 403 שקלים. יבואן שרושם לראשונה את הרכב הוא זה שבעיקר משלם את זה.

איפה הסעיף שמסמיך לקביעת האגרות?

תקנה 15(א) בתוספת "אגרות לפי תקנות אלה יהיו כמפורט בתוספת הראשונה. הם ישתלמו באחד באפריל של כל שנה לפי שיעור עליית המדד שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודש ינואר שקדם ליום השינוי". תהליך האישור הוא לפי ועדת אגרות, הסכמת שר אוצר, ועדת הכספים.

מה אנחנו עושים כדי שזה יהיה באישור ועדת כלכלה?

אני לא יודעת אם יש לי כרגע אפשרות לעשות את זה בתקנות אם זה לא קבוע ב- - -

הוועדה היא הוועדה שמטפלת בכל הנושאים האלה, ובמידה וניתן להעביר ולקבוע שגם גובה האגרה ייקבע על-ידי ועדת הכלכלה, אז תצטרכו לתקן בהתאם.

יש איזשהו תהליך שנקבע לפני הרבה שנים שהאגרה הזאת נקבעה לפי איזשהו חישוב והיא מתעדכנת. זה לא משהו חדש.

אם תימצא דרך על-ידי היועצת המשפטית עד העריכה הסופית של התקנות האלה, שהאגרות האלה יאושרו בוועדת הכלכלה אז אנחנו נשלב את זה פנימה. אם אין דרך כזאת אז אנחנו נאמר מה אנחנו היינו רוצים שיקרה בעתיד.

אנחנו רוצים לתקן את תקנה 32. מי בעד?

ה צ ב ע ה

תקנה 32 אושרה.

אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 32 אושרה.

בתקנת משנה (ד) לתקנה אין התייחסות בכל הרשימה הארוכה לנושא של צמיג רזרבי. אנחנו יודעים שבמשרד התחבורה העלו כל מיני שאלות לגבי העניין של השמטת החובה.

לגבי צמיג רזרבי יש חקיקה והיא נמצאת בדרכה לכנסת. החקיקה תקבע שרכב שנולד ללא צמיג אצל יצרן ואין שם מקום לצמיג רזרבי, לא יידרש שיהיה בו צמיג רזרבי. מעבר לזה, חברות תובלה או חברות כמו "אגד" ו"דן" שממילא יש להן שירותי דרך, נפטור אותן מצמיג רזרבי.

אנחנו עוברים לתקנה 33.

תקנה 33 שייכת לקטגוריה אחרת. תרשו לי לקפוץ לתקנה 46 בעמ' 28 – תיקון תקנה 364ב. זה שוב שייך להאחדה של רכב עבודה.

יש לנו את תקנה 46 – תיקון תקנה 364ב, תקנה 47 – תיקון תקנה 364ה, תקנה 48 – תיקון תקנה 365, תקנה 49- תיקון תקנה 366. אנחנו רוצים לאשר תקנות 46 עד 49. מי בעד?

ה צ ב ע ה

תקנות 46 עד 49 אושרו.

אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנות 46, 47, 48, 49 אושרו.

אני עוברת לתקנה 51 וזה תיקון טכני, זו הפנייה לתקנה חדשה.

תקנה 51 – תיקון תקנה 382, מי בעד?

ה צ ב ע ה

תקנה 51 אושרה.

אין נמנעים, אין מתנגדים. תקנה 51 אושרה.

תקנה 52 כבר אושרה. תקנה 53 היא שוב תיקונים טכניים שמתחייבים מהתאמות, העסקת קצין בטיחות.

מי בעד תקנה 53 - תיקון תקנה 579?

ה צ ב ע ה

תקנה 53 אושרה.

אין נמנעים, אין מתנגדים. תקנה 53 אושרה.

אני עוברת עכשיו לנושא חדש שהוא מידות, משקלים ועומסים, וזה לב העניין- תקנה 34.

הבעיה הכי קשה במטעני יתר ובעומסים היא האכיפה.

תקנה 34 עניינה המידות, המשקלות והעומסים המותרים לרכב, במטרה לשפר את הבטיחות ולצמצם את הפגיעה בתשתיות תוך התאמה מרבית לדרישות הקובעות לעניין זה באירופה, ומתוך התחשבות בנתוני שוק ההובלה בישראל.

"תקנה 34 – במקום תקנות 313 עד 314א לתקנות העיקריות יבוא: מידות 313 רכב

(1) מידות רכב כמפורט להלן לא יעלו על המידות שצוינו לצידו."

אנחנו קוראים בשקט את המידות. (1) עוסק ברוחבו הכולל, (2) עוסק בגובהו הכולל, (3) עוסק באורכו הכולל. (ד) זה רכב מורכב. אחר כך אנחנו עוברים למשקל כולל מותר שזה רכב מנועי, למעט רכב כאמור בפסקה (2) ובכפוף לאמור בפסקה (3). (2) עוסק ברכב מורכב, (3) עוסק ברכב מחובר, ו-(4) עוסק בגרור. אחר כך אנחנו בתנאים מיוחדים לשלישיית סרנים. האם יש הערות לתקנה 34? אין. מי בעד?

ה צ ב ע ה

תקנה 34 אושרה.

אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 34 אושרה.

תקנה 35 היא תקנה הקשורה לצה"ל – פטור לרכב צבאי בחירום. לצה"ל יש צרכים מיוחדים לגבי רכבים שמשמשים אותו בשעת חירום בלבד. הוא קובע לגביהם בפקודות הצבא כללים לגבי מידות ומשקולות. רכב כזה יהיה פטור מההוראות של התקנות האלה.

תקנה 35 – תקנה זו מעניקה פטור לכלי רכב של צה"ל בשימוש חירום מהקבוע בתקנה 34, ומחייבת את צה"ל לקבוע מידות ומשקולות לכלי רכב אלה.

האם יש הגדרה לשימוש חירום?

יש הגדרה מאוד ברורה לגבי רכב חירום. לרכב חירום יש רשיון נפרד בצבע שונה מהרשיון הרגיל, ואי אפשר לעשות בו שימוש אלא בשעת חירום או אם הוא עבר למעמד של סדיר ואז צריך להוציא לו רשיון חדש והוא יעמוד בדרישות של רכב סדיר.

מה זה שימוש חירום?

הוצאה ממחסני חירום. זה יכול להיות במלחמה וזה יכול להיות בפעולה צבאית, בתרגיל.

נדמה לי שתקנה 314ב, המספור הזה כבר תפוס על-ידי תקנה אחרת.

נכון. זה צריך להיות314א(1).

יש שתי חריגות לגבי הובלת מטענים. אחת, חברות מטען מעמיסות העמסת יתר בשביל לחסוך הובלות. שניים, הנהג מואשם בהאשמות מהסוג הזה שהחברה אשמה בהן. יש פער בחוק בשני הסעיפים האלה.

אנחנו התקדמנו גם בזה בתקופה האחרונה, ואנחנו נגיע לחוק המובילים אחריות מזמין.

דעו לכם שאני הולך להציע הצעת חוק בעניין הזה.

אני רוצה שיהיה ברור כי לכלי רכב צבאיים אין רשיון רכב לפי פקודת התעבורה. אני מבקש שיהיה רשום: שהוצא לו רשיון רכב צבאי לחירום לפי פקודות הצבא, ובלבד שמידותיו ומשקלו הכולל המותר יוגבלו בו, ברשיון.

הנוסח יוצא כך: הוראות תקנה 313 ו-314 לא יחולו על כלי רכב של צבא הגנה לישראל שהוצא לו רשיון רכב צבאי לחירום על-פי פקודת הצבא, ובלבד שמידותיו ומשקלו הכולל המותר יוגבלו בו.

מי בעד תקנה 35?
ה צ ב ע ה

תקנה 35 אושרה.

אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 35 אושרה.

תקנה 36 – יש מצבים שונים שבהם יש צורך בשימוש בכלי רכב שהוא חורג מהמידות והמשקלים לפי צרכים מיוחדים.

"בתקנה 315 לתקנות העיקריות –

(1) במקום תקנת משנה (א) יבוא:
"(א) על אף האמור בחלק זה, רשאית רשות הרישוי להתיר, בתנאים או ללא
תנאים ובהתייעצות עם מפקח על התעבורה, שימוש בציוד חריג". אנחנו
הגדרנו ציוד חריגה בתקנה 1.

"(2) בתקנת משנה (ב) במקום "ברכב שמידותיו עולות על הקבוע בתקנה313(א) יבוא
"בציוד חריג", ובמקום 313(ה) יבוא "313(ד)". אלו תיקונים טכניים להשלים.

האם יש הערות לתקנה 36? אין הערות.

ה צ ב ע ה

תקנה 36 אושרה.

אין נמנעים, אין מתנגדים. תקנה 36 אושרה.

אנחנו עוברים עכשיו לתקנות 37, 38, 39, 42, 43, 44, ו-54.

יש כאן סדרה של תקנות שעניינן עדכון תקינה. מצד אחד, יש תקנים חדשים לכול מיני רכיבים של רכב. למשל, רפידות בלם, ABS, מחווני כיוון, פנסי ערפל, פנסי חזית. בכל הנושאים האלה אנחנו מפנים בתקנות לתקנים חדשים. במקביל, יש לנו תקנה שמזכירה בדיוק מהו התקן החדש לגבי הדברים. זה ישנו גם בתקנה 33.

יש לנו את תקנה 33 שזה הפנייה, ותקנה 37 שהיא תיקון תקנה 330א, ותקנה 38 –תיקון תקנה 344, ותקנה 39-תיקון תקנה 347א, ותקנה 42 – תיקון תקנה 355, תקנה 43-תיקון תקנה 357, תקנה 44 – החלפת תקנה 357א, ותקנה 54-תיקון לתוספת השנייה. המהות של התקנות האלה הוא אימוץ תקנים חדשים לעניין מתקנים ברכב ABS, מחווני כיוון, פנסי ערפל], משענות ראש, מתזי מים ומפשירי אדים.

והצופר שהזכרנו קודם.

אני רוצה להביא לאישור את התקנות שהקראתי כרגע. מי בעד?


ה צ ב ע ה

תקנות 33, 37, 38, 39, 42, 43, 44, ו-54 אושרו.

אין מתנגדים, אין נמנעים. התקנות הנ"ל אושרו.

אנחנו נמצאים עכשיו בתקנה 40 שגם היא תיקון טכני, שימוש בהגדרה חדשה. זה החלפת מינוח. במקום: ארצות-הברית, קנדה ומקסיקו הגדרנו: NAFTA. זה אושר לפני רגע.

מי בעד תקנה 40?

ה צ ב ע ה

תקנה 40 אושרה.

אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 40 אושרה.

תקנה 41 שייכת לקטגוריה של אלה שמוסיפים את רכב העבודה. דיברנו על מספר רב של תקנות מהסוג הזה. הטלת על רכב עבודה אותן חובות שמוטלות על רכב מסחרי.

מהו רכב עבודה?

רכב עבודה מוגדר כרכב שמותקן עליו ציוד לביצוע עבודה דרך קבע שהוא לא מיועד להובלת נוסעים ולא להובלת מטען. למשל, מערבל בטון.

אולי במקום המילה ציבורי יהיה כתוב אוטובוס. חסר פה אוטובוס פרטי. מה אם זה אוטובוס פרטי?

הוא לא חל עליו. אם אתה כותב אוטובוס במקום ציבורי אז אתה מוריד את המונית. התקנה הקיימת אומרת: "בכל פתח לכניסה וליציאה - - -ברכב פרטי, ציבורי או מסחרי". חסר לנו רק עבודה. פרטי, מסחרי, ציבורי ועבודה זה כולל הכול.

איפה מופיע פה אוטובוס רגיל שהוא לא ציבורי? למשל, אוטובוס של מועצת יש"ע.

רכב פרטי יכול להיות גם אוטובוס לפי סעיף 1 לפקודת התעבורה. רק עבודה חסר לנו פה ולכן ביקשנו לתקן.

מי בעד תקנה 41 בניסוחה?

ה צ ב ע ה

תקנה 41 אושרה.

אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 41 אושרה.

תקנה 45 היא צופר האוויר- ביטול האיסור על שימוש בצופר אוויר.

מי בעד תקנה 45?

ה צ ב ע ה

תקנה 45 אושרה.

אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 45 אושרה. אנחנו עוברים לתקנה 50.

תקנה 50 - אחרי שהגדרנו גלגל חמישי באחד התיקונים שאושרו קודם, "בתקנה 377 לתקנות העיקריות –
(1) בתקנה משנה (א) בסופה יבוא:
"מיקום הגלגל החמישי יהיה על-פי תקן 1726 ISO, אך לא פחות מ-50 מ"מ ממרכז הסרן או הצמד האחורי לכיוון החלק הקדמי".
(2) תקנת משנה (ב) תימחק".

האם יש הערות לתקנה 50? אין. מי בעד תקנה 50?

ה צ ב ע ה

תקנה 50 אושרה.

אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 50 אושרה.

אנחנו אישרנו את תיקון התוספת השנייה-תקנה 54. אנחנו עוברים עכשיו לתקנה 57 – הוראות מעבר לרכב.

"תקנה 57 – (א) תקנות 313 עד 314א לתקנות העיקריות, כנוסחן בתקנה 34 לתקנות אלה,
יחולו על רכב שיירשם לראשונה אחרי תחילתן של תקנות אלה (להלן-רכב
חדש).
(2) על רכב שנרשם לפני תחילתן לתוקף של תקנות אלה (להלן-רכב ישן), יחולו הוראות תקנות 313 עד 314א לתקנות העיקריות כנוסחן ערב תחילתן של תקנות אלה, ובלבד שאורכו של רכב מורכב יהיה לפי האמור בתקנה 313 לתקנות העיקריות כנוסחה בתקנה 34 לתקנות אלה
ואורכו של הנתמך לא יעלה על 12.5 מטרים.

(3) בתקופה של 10 שנים מיום תחילתן של תקנות אלה (להלן-תקופת

(1) רשות הרישוי לא תתיר שינוי בעומסים המותרים של רכב ישן.
(2) המשקל הכולל המותר של רכב מחובר המורכב מגורר חדש וגרור
ישן יהיה סכום המשק הכולל המותר כקבוע ברשיון הרכב הגורר.
על אף האמור, ברכב מחובר המורכב מגורר חדש בעל שני סרנים
וגרור ישן בעל 3 סרנים, המשקל הכולל המותר לא יעלה על 43,000
ק"ג.
(3) המשקל הכולל המותר של רכב מורכב המורכב מתומך חדש ונתמך ישן לא יעלה על האמור בתקנה 314 לתקנות העיקריות כנוסחה ערב
תחילתן של תקנות אלה.
(4) המשקל הכולל המותר של רכב מורכב המורכב מתומך חדש בעל שני
סרנים ונתמך ישן בעל שלושה סרנים, לא יעלה על 42,000 ק"ג.
המשקל הכולל המותר של רכב כאמור עם מיתלה אוויר המיועד
להעביר מכולה ימית במידות 40 רגל ( FOOT ISO 40), לא יעלה
על 43,000 ק"ג, ובלבד שמשקלים אלה מצוינים ברשיון התומך.


(4) לא יחודש רשיון לנתמך ישן שמשקלו הכולל המותר גבוה מ-44,100 ק"ג, למעט ציוד חריג, בתום 15 שנים מיום שנרשם לראשונה, או בתום
5 שנים מיום תחילתן של תקנות אלה לפי המועד המאוחר יותר, אולם
בכל מקרה לא לאחר תום תקופת המעבר.

(5) גרירת נתמך כאמור בתקנת משנה (ד) תיעשה בידי תומך בעל הנעה 4X8
שאושר ברשיונו לגרור נתמך זה או על-ידי תומך חדש בעל סרן אחד
ושלישיית סרנים שאושר לכך ברשיונו.

(6) בתום תקופת המעבר יירשמו ברשיון של רכב ישן המידות והמשקלים
על-פי האמור בתקנה 314 כנוסחה בתקנות אלה.

(7) על אף האמור בתקנה זו, בתקופת המעבר יחולו על כלי רכב של צבא
הגנה לישראל, הוראות תקנות 31", צריך להיות פה כמובן 313, "עד 314א", לתקנות העיקריות כנוסחן ערב תחילתן של תקנות אלה."

השר כיום הוא מאיר שיטרית.

תקנה 57 עוסקת בהוראות מעבר לגבי מידות, משקלות ועומסים מותרים לרכב. התקנות יחולו מיידית על רכב חדש. במהלך 10 שנים ניתן יהיה להשתמש ברכב קיים עם הגבלות לגבי החריגות המותרות להם מהדרישות החדשות, ובתום 10 שנים יידרש גם הרכב הישן לעמוד בבדיקות ומשקלים החדשים. צה"ל יהיה רשאי להשתמש במשך 10 שנים האמורות בכלי רכב העומדים בדרישות לפי התקנות הנוכחיות, מבלי שיחולו עליו ההגבלות החלות על כלי הרכב בשוק האזרחי. האם יש הערות?

אני רוצה להעיר הערה לגבי תקופת מעבר לנתמך. פה מדובר בשתי קטגוריות של תקופות מעבר. תקופה אחת היא מיום כניסת התקנה לתוקף, והשנייה היא מיום רישום הנתמך. אנחנו מציעים שתקופת המעבר תהיה 10 שנים מיום כניסת התקנה לתוקף.

הטענה הזאת הועלתה בפנינו רק אתמול, ואנחנו בחנו אותה. בעיקרון, מדובר פה על נתמכים כבדים של 48 טון, ואנחנו בעיקרון שזה יבוא בתנאי שתנאי הבטיחות יישמרו, שיש להם ABS. אנחנו בדקנו גם את זה, ומסתבר שכנראה יש להם את היכולות.

מה זה נתמך?

אחד על השני.

התקנה החדשה מורידה את הנתמכים האלה מ-48 טון למשקלים יותר נמוכים. לפי הצעת מעבר פה, בתום 5 שנים מכניסת החוק לתוקף הם צריכים להסיר את הנתמכים.

הם מבקשים 10 שנים. האם אתם מוכנים לתת?

בסדר.

אם כן, בתקנת משנה (ד) אנחנו משנים ובמקום 5 שנים יהיה 10 שנים.

חבר הכנסת טל בראשית הדיון את השאלה לגבי רכבים פרטיים בין 3,5 ל-4 טון, ודובר על כך שצריך למצוא איזשהו פתרון, או לפחות לקבל נתונים לגבי היקף כלי הרכב. איפה זה בא לידי ביטוי פה?

סיכמנו עם הגברת בן ארי שהיא תעביר לנו נתונים. היא מדברת על מאות בודדות של כלי רכב. הנתונים יועברו לוועדה וגם לחבר הכנסת טל.

סליחה, זה לא במקום 5 שנים 10 שנים. אנחנו מבקשים לבטל את ה-15 שנים.

הוא רוצה למחוק גם את המילים: "בתום 15 שנים מיום שנרשם לראשונה".

10 שנים מיום כניסת התקנה לתוקף.

הנוסח יהיה כך: לא יחודש רשיון לנתמך ישן שמשקלו הכולל המותר גבוה מ-44,100 ק"ג, למעט ציוד חריג בתום 10 שנים מיום תחילתן של תקנות אלה.

- - -בתום תקופת המעבר.

10 השנים זה תקופת המעבר.

הגברת בן ארי, האם זה מקובל עלייך כך?

בסדר.

מקובל. אם כך, אנחנו מאשרים את תקנה 57. מי בעד?

ה צ ב ע ה

תקנה 57 אושרה.

אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 57 אושרה. אנחנו עוברים לסעיף התחילה.

תקנה 55 – תחילתן של תקנות, למעט תקנה 32, ביקשו פה שנתיים. הוועדה ביקשה לבדוק את האפשרות לקצר את משך הזמן, אבל אנחנו מבקשים שנתיים.

בואו נשאיר את זה שנתיים.

יש פה כמה דברים. יש את הנושא של ביטול תקנות שאפשר לעשות במיידי, מחווני כיוון וכל הדרישות של פנסי ערפל.

אנחנו דיברנו על השינוי המבני שיש בעניין, ואנחנו ביקשנו לפנות לשר ולנסות לקצר את לוח הזמנים ככל האפשר. יש פה שינוי גדול שיימשך לא מעט שנים. מבחינתכם, נעשתה עבודה כאן מאוד גדולה ואנחנו שמחים על כך. אף אחד לא עוצר אתכם לגבי מה שאתם יכולים לקצר ממילא. זאת לא היתה הכוונה.

הנושא של המשקלים, כניסה לתוקף של התקנות בתוך 180 יום, האם זה מקובל על המובילים? זה שישה חודשים. אנחנו מסכימים.

למה אתם מסכימים?

כל הנושא של השינוי בקונפיגורציות של המשקלים וזה מתחיל בתקנה 34.

מתי היא תיכנס לתוקף?

הבקשה שלהם לתשעה חודשים מקובלת עלינו.

"תקנה 55, (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט תקנות 32 ו-34, שנתיים מיום פרסומן.

(ב) תחילתה של תקנה 32, 30 ימים מיום פרסומה."

עכשיו אנחנו מוסיפים (ג): תחילתה של תקנה 34, תשעה חודשים מיום פרסומה.

אנחנו מאשרים את תקנה 55 תחילה כפי שהיא הוקראה.

ה צ ב ע ה

תקנה 55 אושרה.

אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 55 אושרה.

מה עם הפרסום וההודעות לציבור? האם זה נוהל קבוע?

אנחנו נבקש מכתב מפורט ממשרד התחבורה לגבי הדרכים של המשרד להביא את מה שעשינו כאן לידיעת הציבור.

מר יצחקי, בעיקר מהן המשמעויות לגבי הנהגים.

אנחנו נבקש ממשרד התחבורה להגיש תוך שבועיים לוועדת הכלכלה מסמך מפורט איך התקנות האלה והשינוי המבני הגדול שנעשה פה, באות לידי ביטוי בהודעה לציבור הרחב. הוא צריך להיות מפולח לנגזרות שונות. למשל, הוא צריך לקחת בחשבון את סוגי האוכלוסייה השונים: אוכלוסייה ערבית, רוסית, ועברית, וגם את החלקים המקצועיים שיש בדוח למגזרים מקצועיים כמו: משאיות, מוניות, אוטובוסים, אוטובוסים זעירים, וכן הלאה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:40.