ב' - תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט)

2
ועדת הכלכלה
18.10.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 270
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ג' בחשון התשס"ה (18 באוקטובר 2004), שעה 11:00

תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשס"ה -2004

חברי הוועדה: שלום שמחון-היו"ר
אבשלום וילן
דוד טל
אליעזר (צ'יטה) כהן

ליאורה עופרי,עו"ד אגף הפיקוח על עבודה, משרד התעשייה והמסחר
אסף מאיר אגף תקציבים, משרד האוצר
אריאל כהאן,עו"ד משרד המשפטים
דניאל מרום כלכלן ראשי, מינהל הדלק
עמרם אזולאי מנהל אגף פיקוח ובטיחות, מינהל הדלק
אשר גרנר מרכז רישוי עסקים, משרד הפנים
חיים תמם סגן מפקח כבאות ראשי, נציבות כבאות והצלה
ברוך ובר ראש אגף שפכים תעשייתיים, המשרד לאיכות הסביבה
שמשון רוט מרכז מידע הערכת סיכונים, המשרד לאיכות הסביבה
מיכל בר-טוב רא"ג חומרים מסוכנים, המשרד לאיכות הסביבה
ענת פישביין לשכה משפטית, המשרד לאיכות הסביבה
חגית אייזנמן לשכה משפטית, משרד התשתיות הלאומיות
חן בר יוסף תכנון וכלכלה, משרד התשתיות הלאומיות
איריס צמח תכנון וכלכלה, משרד התשתיות הלאומיות
אילן מירון סמנכ"ל הנדסה, פזגז
עומרי גמליאל
ידידיה אריה קצינת אבטחת עסקים ורישוי, המשרד לביטחון פנים
יעקב פרידגוט,עו"ד יועמ"ש, חברת דלק
ישראל יניב מנכ"ל דור אנרגיה
שמואל בורסי,עו"ד טן חברה לדלק בע"מ
רן מזור מנהל תכנון ופרוייקטים, טן חברה לדלק
אריה נאמן מכון התקנים
רון לבינשטיין מנהל תפעול סונול
ג'ורג' צבי סמנכ"ל, אמישראגז
עוזי אללוף כלכלן, רשות ההגבלים העסקיים
מודי בן ש"ך מנכ"ל פז
יעל דניאלי דוברת חברת פז
יריב פקטה,עו"ד חברת פז
חאתם דוחה הגליל חברת הדלק
נתנאל צדוק מנכ"ל גז 2000
שלמה שריג פי גלילות
שמואל קלמפנר מנכ"ל מכון הנפט
עדי ביתן לשכה משפטית, משרד הפנים
שרה ליפשיץ לשכה משפטית, משרד הפנים

אתי בנדלר

לאה ורון

יפעת שפרכר

תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט) (תיקון), התשס"ד-2004

אנחנו פותחים את הישיבה השנייה להיום, שעוסקת בנושא תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט) (תיקון), התשס"ה-2004.

התקנות המקוריות הן משנת 1976. משנת 2000 התחילו לעשות תיקונים בכל מה שקשור לתחנות הדלק הפיראטיות. בתיקונים שלנו אנחנו באים לעשות כמה דברים. אנחנו משנים את ההגדרה למחסן סיטונאי, על- מנת שיהיה ברור בנוסח שהוא מיועד למכירת דלק למכליות, לא לתדלוק רכבים. הובהר לי שמכיוון שהוראות החקיקה שלנו בתקנות האלו בנוגע לגז עדין אינן קיימות מבחינת משרד התשתיות, נציגות כבאות והצלה מבקשים שאנחנו נמשיך לטפל בנושא הזה. יש פה גם תיקוני חקיקה משפטיים עדכניים ותיקוני נוסח מקצועיים מהותיים וטכניים.

אנחנו מתנגדים לשינוי בתקנות ככל שהוא מתייחס למחסן קמעונאי. אני הבאתי כאן תמונה כדי להמחיש מה זה מחסן קמעונאי. מהחומר שהגיע לרשותי נוצר רושם כאילו מדובר בתחנת תדלוק או במחסן נפט פיראטי. במדינת ישראל מוצאים אלפי מכלי סולר ומעט מחסני נפט קמעונאים. מרבית מחסני הסולר שייכים לחברות הדלק הגדולות. אם יאושר התיקון בנוגע למחסני נפט קמעונאים, זה אומר שינציחו את מעמדם באופן כזה שהם לא ייפגעו בכל מה שקשור לפריסה הקיימת במושבים, במפעלים, באתרי נופש ובמקומות אחרים.

למה?

אין קשר בין מחסן נפט קמעונאי לתחנות דלק פיראטיות. ניסו כאן ליצור רושם מטעה ומפחיד על הוועדה ועל שר התעשייה, המסחר והתעסוקה. ניסו ליצור את הרושם שמדובר בחביות חומר נפץ. אנחנו צירפנו למכתב של הוועדה חוות דעת מקצועית של מומחים בנושא של סיכונים שעלולים להיות קיימים גם ממכליות שנעות בכבישים וגם ממכלי נפט קמעונאים. החוות דעת היא של משרד מור ירושלמי, שהתמחה בכל הנושא של מיגון, אספקה בארץ ובעולם בנושא איומים וסקרי סיכונים. אני רוצה להקריא מסעיף 4(5) לחוות הדעת. אומר מר אינג'נרי יעקב, שהוא גם יועץ לגופים ממשלתיים שונים: "השוואה בין תחנה קמעונאית הנ"ל למכלית הנעה על הכביש, מעמידה את התחנה בשתי רמות בטיחות מעל המכלית. המכלית הנעה איננה בתוך מאצרה, הסולר יישפך ויכול לזרום לתוך מבנים ואולמות, ומרחק הפתיחות למבנה ציבור עלול להיות מינימאלי ואפילו 0".

מחסן נפט קמעונאי נועד על פי הכתוב כדי לאפשר לנפק לרכבים שמיועדים להובלה.

איפה כתוב?

ככה כתוב בחוק.

בנוסח הקיים לא כתוב כזה דבר.

זה מה שהתכוונו. חברת "טן" השתמשה בפרצה הזאת בחוק כדי למכור לציבור. את הפרצה הזאת אנחנו צריכים לסגור.

התקנות שאנחנו מדברים עליהן הפרידו בין תחנות פנימיות וציבוריות למחסן קמעונאי. אם מסתכלים על תחנות תדלוק ציבוריות, אז פרק ד' קובע על פני למעלה מ-5 עמודים עשרות הוראות בטיחות. אם מסתכלים על הפרק שמתייחס לנושא הקמעונאים, אז מדובר בסך הכל ב-6 סניפים. זה ההבדל . במשך 4 השנים האחרונות יש כמה חברות פיראטיות שניסו לנצל לרעה את ההגדרה בחוק.

הרשות להגבלים העסקיים ומשרד המשפטים תומכים בתיקון. אנחנו בסך הכל באים להבהיר את הנושא. הגישה שלנו מאז ומתמיד היתה שמחסן קמעונאי מיועד למכירה למכליות, לא למכירה לציבור.

האם מתכוונים למשהו עתידי, או שמחילים את זה רטרואקטיבית על מחסנים שקיבלו כבר היתר?

מאחר ואנחנו בסך הכל באים להבהיר כאן עמדה שממילא אנחנו אוכפים, אז אני לא חושבת שאפשר לעשות פה אפילו הוראת מעבר ולאפשר למחסן קמעונאי להיות תחנת דלק כזאת או אחרת. זה אמור להיכנס לתוקף באופן מיידי.

יש מחסנים קמעונאים שהתאימו לנוסח הקודם. יש מחסנים קמעונאים שקיבלו היתר ואת כל האישורים הנדרשים. עכשיו את רוצה רטרואקטיבית לבטל את זה.

המחסנים האלה נועדו למכירה לציבור?

היה מחסן סיטונאי ומחסן קמעונאי.

מה שהיה עד עכשיו זה מה שאנחנו מתכוונים שימשיך להיות.

אנשים קיבלו היתר לפי החוק הזה ופעלו לפי החוק הזה.

אם הם פעלו לפי החוק, זאת אומרת שהם לא איפשרו מכירה לציבור.

אם אני אתרשם בהמשך שדרוש פרק זמן למעבר, אז..

אין לנו התנגדות לתקנות, למעט העניין הזה שבמספר מקרים ביטלו את נושא הגז הטבעי ואת נושא הגפ"מ.

חיים, אני ציינתי את זה. אם יתברר שאין תקנות רלוונטיות שמכסות את הנושא הזה, אנחנו נאלץ להחזיר חזרה את אותו פרק ג' שהשמטנו.

מתי זה יתברר?

אפשר לברר את זה היום עם חגית.

אם אתם מבקשים לא לבטל את פרק ג' אתם צריכים שהוועדה תאשר את זה, זה לא שאוטומטית אתם יכולים להוציא או להכניס.

אני מציעה להשאיר את פרק ג' כמושמט, ושהוא ייכנס לתוקף רק בעוד שנה.

אני מציעה לא לבטל את זה אם אין עדיין תקנות בתוקף שמכסות את הנושא שמדובר עליו. כשיהיו תקנות בתוקף אנחנו נבטל את הפרק הזה.

בשנה האחרונה אירעו 4 אירועים שבהם היו מעורבות מכליות סולר וגז. במקרה אחד נהרגו שני מפעילים, במקרה אחר צוותי הכיבוי טיפלו בהתהפכות משאית גז בכביש 5. בפי גלילות היה מקרה אחד של מכלית סולר, ובעטרות היו 4 מקרים של מכליות לעומת 0 מקרים לגבי מחסני נפט קמעונאים. אני מתריע שהולך להיות אסון, כי בכבישי הארץ ינועו אלפי מכליות. התקנות מציעות להעביר את הקיבולת לתוך המכליות. אין יותר משמעות למחסני נפט קמעונאים.

תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט) (תיקון), התשס"ה-2004. בתוקף סמכותי לפי סעיף 11א לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 וסעיף 173 לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל - 1970, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 21א לחוק יסוד: הכנסת וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אי מתקין תקנות אלה: הוספת שם 1. בתקנת רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל"ז-1976 (להלן - התקנות העיקריות), בראשן יבוא השם "תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל"ז-1976.

1 מאושר.

תיקון תקנה 1 2. בתקנה 1 לתקנות העיקריות – (1) אחרי ההגדרה "אש גלויה" יבוא: "בעל מתיקן" – כל אחד מאלה (1) בעל רישיון העסק או מבקש הרישיון, לפי העניין; (2) אדם שבהשגחתו, בפיקוחו או בהנהלתו פועל העסק; (3) הבעל הרשום או המחזיק בנכס שבו מצוי העסק; (2) בהגדרה "בריכת איסוף", במקום "בריכת איסוף" יבוא "מאצרה"; (3) בהגדרת "גדר", במקום "250 ס"מ" יבוא "2.5 מטרים"; (4) בהגדרת "גדר רשת צפופה"" במקום 180 ס"מ" יבוא "1.8 מטר" ובמקום "0 ס"מ" יבוא "0.6 מטר"; (5) במקום הגדרת "הרשות למתן רשיונות יבוא: "רשות הרישוי" – כמשמעותה בחוק;"

אנחנו חושבים שמן הראוי להוסיף להגדרת מאצרה את המילים "שהיא בעלת קרקעית אטומה לחלקו".

אנחנו לא מקבלים את זה.

(6) בהגדרת "חוות מיכלים", במקום "להחסנת" יבוא "לאחסנת"; במקום "קילו- ליטר" (להן – ק"ל)" יבוא "מטר מעוקב (להלן – מ"ק")"; (7) הגדרת "חוות מכלי גפ"מ" – תימחק;

פיסקאות (1) –(6) מאושרות. פיסקה (7) לא מאושרת.

אנחנו כתבנו פה שזה יהיה בהסכמת שר התשתיות הלאומיות. מאחר ואין עניין של גז בכל יתר התיקונים למעט השמטת אותן הוראות, אני מבקשת למחוק את המילים "בהסכמת שר התשתיות הלאומיות".

המילים "בהסכמת שר התשתיות" נמחקות.

(8) במקום הגדרת "מחסן קמעוני" יבוא: "מחסן סיטוני" - אתר שבו מאחסנים נפט סוג ג' בכמות שאינה עולה על 50 מ"ק לשם מכירה לקמעונאים במכליות; "מכלית" – כלי רכב להובלת מוצרי נפט";

אני רוצה להציג בפניכם מסמך שחתום עליו פיטר מגנוס, מפקח עבודה ראשי. אנחנו מדברים על בטיחות. המתקן הזה בטוח ברמה של תחנת תדלוק פנימית שמוכרת גם בנזין . כולנו יודעים את ההבדל בין בנזין לסולר. מחסני הנפט הקמעונאים מוכרים רק סולר, שדרגת הנפיצות שלו נמוכה בעשרות מונים מבנזין. לדעתי לא צריך בכלל לתקן את הסעיף כי הסעיף ברור. מה אומר הסעיף הקיים? מחסן קמעוני – אתר שבו מאחסנים נפט סוג ב' או סוג ג', קרי סולר, בכמות שאינה עולה על 50 ק"ל לשם מכירה. אפשר לצמצם את הסעיף באופן כזה שיהיה כתוב "לשם מכירה לארגונים וללקוחות מוסדיים מוגדרים באמצעות מתקן הפעלה מיוחד".

אנחנו לא מסכימים.

אנחנו לאורך כל השנים טוענים שלמחסן קמעונאי, כמו שמוגדר כיום בתקנות, אסור למכור דלק בצורה של תדלוק.

זאת אומרת שאת מתנגדת לתיקון שהוא מציע?

כן.

מדוע לא לאסור לחלוטין אספקה ומכירה במכלים?

על (8) נקיים הצבעה בעוד חצי שעה.

(9) בהגדרת "מכל גפ"מ", אחרי "הישראלי" יבוא "ת"י 158 חלק 1 - מיתקנים לגזים פחממניים מעובים (גפ"מ): מאגרים".

(9) מאושר.

(10|) במקום הגדרת "מכל נפט" יבוא: "מכל נפט" - כלי קיבול לנפט נוזלי המתאים לתקנים הישראלי ת"י 4468 חלקים 1 ו-2 מכלי דלק מרותכים מפלדה, ת"י 4571 חלק 1 מכלי דלק תת-קרקעיים בעלי דופן כפולה: ייצור והנגה קתודית, לפי העניין או תקן אחר שאישר מפקח העבודה הראשי;"

תקנות המים מעניקות סמכות מקבילה לגורמים במשרד לאיכות הסביבה. לא ראיתי כל ניסיון לעשות סינכרוניזציה בין הסמכויות המקבילות.

גם המשרד לאיכות הסביבה הוא בגדר נותן אישור לתחנות דלק לפי הצו. אם הן לא עומדות בתקנות המים לא יתנו להן אישור. אנחנו לא סותרים פה אחד את השני.

(10) מאושר.

(11) במקום הגדרת "מפקח ראשי" יבוא "מפקח עבודה", "מפקח עבודה אזורי" ו"מפקח העבודה הראשי" – כמשמעותם בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954;"

(11) מאושר.

(12) בהגדרת "מיתקן", בסופה, במקום "קמעוני" יבוא "סיטוני"; (13) בהגדרת נפט סוג ב'", במקום "65 מעלות" יבוא "55 מעלות"; (14) בהגדרת "נפט סוג ג'" במקום "65 ומעלות" יבוא 55 מעלות";

12 עד 14 מאושר.

(15) אחרי הגדרת "נפט סוג ג'" יבוא: "נקודת סיכון" - כל אחד מאלה: (1) פתחי יציאה של שסתומי שחרור לחץ, אוורור וניקוז המורכבים על מכל או צינור; (2) שסתומים מוברגים או אורגנים למיניהם המורכבים על מכלים או צינורות; (3) מדי מפלס גובה, נפח או לחץ המורכבים על מכל או צינור; (4) משאבות, מדחסי גז ומכלי ניקוז, למעט פתחי יציאה של שסתומי שחרור לחץ, אוורור, מדי גובה, נפח ולחץ המצויידים בנחיר עוצר של 2 מ"מ, וכן משאבות, מדחסי גז ומכלי ניקוז המהוות חלק ממתקן מילוי או פריקה של מכליות וקרונות";

בדרך כלל ברז או מגוף הם לא נקודת סיכון. נקודת סיכון יכולה להיות נקודה שלא נשלטת על ידי אדם. ברז סגור לא מהווה נקודת סיכון. זאת הגדרה כוללת. אין הבדל בין ברז סגור למכל עצמו.

אני חושב שהוא צריך להיות כלול בנקודת סיכון, כי בברז יכולה להיות דליפה. מוצדק לחשב את מרכיבי הבטיחות בהתאם לנקודות האלו.

נקודת סיכון יכול להיות שסתום פריקת לחץ, פתח אוורור. למה מגוף סגור מהווה נקודת סיכון?

הוא בא כדי למנוע שימוש באש גלויה.

בתקנה הראשונה מדברים על פתח מכל ועל המקומות שבזמן התפעול הרגיל הם לא תמיד סגורים.

אנחנו תומכים בעמדה שהציג פיטר. אנחנו מבקשים להוסיף גם נקודות שבהן מתבצע חיבור וניתוק של צנרת, שזה נקודות תדלוק. המיוחד בנקודות כאלו זה שהן דינאמיות מבחינת המיקום שלהן.

האם זה לא נכלל ממילא?

אפשר להוסיף אם רוצים להבליט את זה עוד יותר.

בפסקה (2) ייכתב כך: "שסתומים מוברגים או אוגנים למיניהם המורכבים על מכלים או צינורות וכן נקודות אחרות שבהן מתבצע חיבור או ניתוק של הצינורות".

פסקה (15) מאושרת.

(16) בהגדרות "תחנת תדלוק פנימית" ו"תחנת תדלוק ציבורית", במקום ק"ל" יבוא "מ"ק".

(16) מאושר.

תיקון תקנה 2 3. בתקנה 2 לתקנות העיקריות - (1) האמור בה יסומן (א), ובמקום "בכמות של", יבוא "במכל או במכלים שקיבולם", במקום "או של פחות" יבוא "או פחות", ובסופו יבוא "ובלבד שקיבולם הכולל לא יעלה על הכמויות האמורות". (2) אחרי תקנת משנה (א) יבוא: "(ב) תקנות אלה יחולו על אחסנת נפט בתחנת תדלוק פנימית או ציבורית גם בכמות הפחותה מזו המפורטת בתקנת משנה (א)."

תקנה 2 הקיימת קובעת את הקיבולת המרבית של המכל. אנחנו מבקשים לקבוע את הכמויות המותרות, לא להתייחס לקיבולת המכל.

תקנה 2 מאושרת.

החלפת תקנה 3 4. במקום תקנה 3 לתקנות העיקריות יבוא: "חובה לקבל רשיון 3(א) לא תתן רשות הרישוי רשיון אלא אם כן מפקח עבודה אישר את המיתקן. (ב) לא יאחסן אדם נפט אלא במקום שאישר מפקח עבודה (ג) לא ישנה אדם מיתקן אלא באישור מפקח עבודה."

ממילא אישור משרד העבודה נדרש לגבי כל סוגי התחנות, לרבות מחסן נפט קמעונאי. בשביל מה לכתוב מה שממילא נדרש?

פשוט עושים סדר.

אם כבר עושים סדר, אז בואו ניגע בכל. ממכתבו של פיטר מגנוס עולה, שתחנת תדלוק כמוה כמחסן נפט קמעונאי מבחינת הבטיחות.

אנחנו נטפל בזה בבוא העת.

החלפת תקנה 4 5. במקום תקנה 4 לתקנות העיקריות יבוא: "בקשת רשיון" 4. בקשה לרישיון יגיש בעל המיתקן לרשות הרישוי בהתאם להוראות תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), התשס"א-2000; בתוכנית שיצרף יצויינו גם כל פרטי המיתקן באופן ברור לרבות קיבול מכלי הפט לסוגיו, וכן פירוט קווי מתח ומיתקני חשמל למתח גבוה ועליון, המצויים במרחק של עד 35 מטרים מהמיתקן.

אנחנו מאשרים את החלפת תקנה 3 ואת החלפת תקנה 4.

ביטול תקנה 5 6. תקנה 5 לתקנות העיקריות - בטלה.

תיקון תקנה 5 מאושר.

תיקון תקנה 7 7. בתקנה 7 לתקנות העיקריות, במקום "יחסין" יבוא "יאחסן".

באיזה חפצים מדובר?

מאחסנים במקום שיש דלקים או חומרים שעלולים לגרום לתקלה או שריפה.

כל חומר?

כל דבר. אם רוצים לאחסן דברים שלא שייכים לדלקים, אז אפשר לבקש מאיתנו אישור לכך.

תיקון תקנה 7 מאושר.

תיקון תקנה 8 8. בתקנה 8 לתקנות העיקריות, במקום "יוחסנו" יבוא "יאוחסנו" ובמקום "שיוחסנו" יבוא "שיאוחסנו".

תיקון תקנה 8 מאושר.

תיקון תקנה 10 9. בתקנה 10 לתקנות העיקריות – (1) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "ואמצעי כיבוי אש"; (2) בתקנת משנה (ג), המילים "כמשמעותה בתקנה 31(ג)" – יימחקו, ובסופה יבוא "לפי הוראות ת"י 60079 ציוד חשמלי לשימוש באטמוספרות נפיצות של גזים: דרישות כלליות (להלן: ת"י 60079)";

מה אומר תקן 60079?

מגביל את הדרישות לגבי ציוד חשמלי שמותר להשתמש בו או להפעיל אותו בעבירה נפוצה. יש תאורה מוגנת התפוצצות, יש פלאפונים מוגנים התפוצצות. אנחנו רוצים לדאוג לכך שהמכשיר יהיה מוגן התפוצצות.

(3) במקום תקנת משנה (ד) יבוא: "(ד) בשטח פתוח של מיתקן בתחום 15 מטר ממכלים, מאבזרים המותקנים על צנרת, וכן מיחידות ניפוק ומערכות ניקוז לנפט סוג א' יהיה ציוד חשמלי מוגן נגד התפוצצות (explosion proof) בהתאם לת"י 60079 או בעל בטיחות עצמותית (intrinsically safe); הוראה זו תחול על תחנת תדלוק ציבורית או פנימית לגבי יחידות הניפוק והמשאבות. (ה) בכל מיתקן ייקבעו ציוד, מכשירים ואבזרים ויוחזקו חומרים מתאימים למניעה ולכיבוי אש לפי דרישת רשות הכבאות. הציוד, המכשירים, האביזרים והחומרים הנ"ל יוחזקו במצב תקין ומוכן לשימוש בכל עת; עובדי המיתקן יודרכו בהפעלת האמצעים האמורים."

יש כ3,4 אזורי סיכון שמוגדרים בתקנים האירופאים והאמריקנים, שעל פיהם כל המשק נוהג. בתחנת דלק יש משאבה. המנוע הוא explosion proof, המנורה מעל המשאבה היא לא explosion proof. אני מציע לאמץ את התקנים האמריקניים, לא לקפוץ להגדרה הזאת.

ועדה מכובדת עשתה את התקן. למה צריך ללכת לתקינה האמריקנית אם יש תקן ישראלי?

משום שאני חושב שהתקן לא נכון.

אם טעון תיקון בתקן הישראלי צריך לעשות אותו.

התקן הישראלי ייקח הרבה זמן.

בתקן האמריקני זה ייקח פחות?

כן, משום שהם מתקנים את עצמם כל הזמן.

ה-15 מטר זאת בעיה, לא התקן הישראלי.

אני מבין את החשיבה סביב גובה המתקן מעל פני הקרקע. בגובה מסויים אנחנו לא מגיעים לגבול ההתפוצצות. אפשר להוסיף פסקה שאומרת: "אלא במקומות שיוכח שריכוז הדי הדלק לא מגיעים.

אני מציע שמפקח עבודה ראשי ומכון הנפט ישבו יחד כדי לסכם את הסעיף הזה.

תביאו את הנוסח לישיבה הבאה. תיקון תקנה 10 9(1) ו(2) מאושר, את (3) אתם צריכים להביא לישיבה הבאה.

תיקון תקנה 11 10. בתקנה 11 לתקנות העיקריות, אחרי "שמו ומענו" יבוא "וכן מספר הטלפון שבו ניתן להשיגו".

תיקון תקנה 11 אושר.

תיקון תקנה 13 11. בתקנה 13 לתקנות העיקריות (1) במקום "וההתנגדות לאדמה לא תעלה על 10 אום" יבוא "ההארקה תבוצע בהתאם למפרט בתקן אמריקאי NFPA 77 או תקן מתאים אחר שיאשר מפקח העבודה הראשי מראש."

תיקון תקנה 13 מאושר. אני רוצה להצביע על תיקון תקנה 1 סעיף (8). מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד - 2

נגד - 0

נמנע - 1


תיקון תקנה 1 סעיף (8) מאושר.

תיקון תקנה 15 13. בתקנה 15 לתקנות עיקריות, במקום "יחסין" יבוא "יאחסן" ובמקום "הראשי" יבוא "האזורי"; במקום הסיפה החל במילים "או זו שהסכים" יבוא "או שלא בהתאם לתנאים ולסייגים שהוא קבע".

תיקון תקנה 15 מאושר.

הוספת תקנה 16א 14. אחרי תקנה 16 לתקנות העיקריות יבוא: "איסורים ושילוט בחוות מכלים 16א. בחוות מכלים - (1) לא יעשן אדם ולא ישתמש בטלפון נייד או במכשיר קשר שאינו עומד בדרישות תקנה 10(ג) ו(ד) למעט במבנה המצוי בתוכה; (2) יותקן שלט אזהרה בנוסח " אין לעשן ואין להשתמש בטלפון נייד או מכשיר קשר למעט במבנה" או בנוסח שווה ערך שבו הסבר באמצעים גרפיים."

האם יש לכם איזה שהוא גודל סטנדרטי לשילוט? הרעיון הוא שאנשים יראו ויזהרו. אם זה יהיה באותיות קטנות מאוד אנשים לא יראו את זה.

לא עושים שלטים כאלה.

תקנה 16 א מאושרת.

ביטול תקנה 17 15. תקנה 17 לתקנות העיקריות - בטלה.

האם זה לא מחייב תיקון בפסקה (2)?

נוסיף את המילים "שאינו מוגן התפוצצות".

תיקון תקנה 22 16. בתקנה 22 לתקנות העיקריות - (1) במקום כותרת השוליים יבוא "מאצרה"; (2) מקום שנאמר "בריכת איסוף" ו"איסוף" יבוא במקומו "מאצרה והצורות הדקדוקיות ישתנו, לפי הענין; (3) בתקנת משנה (ו) (1) ו(2) במקום "ק"ל יבוא "מ"ק".

אנחנו מבקשים להוציא מהתקנה הזאת את הגפ"מ כך שלא יחוייב במאצרה.

ב22 זה מופיע בפרק שדן על חוות מכלים. ברור שההוראות בפרק ב' לא חלות על גפ"מ.

לדעתנו לא צריך לכתוב כלום.

בתקנה 22 מתייחסים לנפט סוג א', שזה גפ"מ.

אבל הכותרת היא חוות מכלים. חוות מכלים מוגדרת כחווה שבתוכה מאחסנים..

אני מציעה שהוועדה תחליט שהוראות תקנה 22 לא יחולו על חוות גפ"מ. אם יסתבר שהנוסח מחייב תיקון כדי לבטא את ההחלטה הזאת, המשרד יציע תיקון ויעביר את זה לוועדה.

הוועדה מאשרת את 22 בהתאם להערה של היועצת המשפטית לוועדה.

תיקון תקנה 23 17. בתקנה 23 לתקנות העיקריות (1) במקום כותרת השוליים יבוא "ניקוז מאצרה" (2) במקום "בריכת איסוף", בתקנת משנה (א) ו"בריכת איסוף" בתקנת משנה (ב), יבוא "מאצרה".

הניסיון מלמד שבגופים האלה כשישנה תקלה הכל זורם החוצה ואין שום ערך למאצרה.

האם המשרד לאיכות הסביבה ראה את התקנות האלו לפני שהן הגיעו לוועדת הכלכלה?

אני הוצאתי מכתב בעניין הזה במערכות הפנימיות..

האם משרדי הממשלה ראו את התקנות האלו לפני כן?

אני יודע שזה הגיע ללשכה המשפטית..

חלק מההערות הגיעו.

תיקון תקנה 23 מאושר.

תיקון תקנה 24 18. בתקנה 24(2) לתקנות העיקריות, במקום "12 טון" יבוא "27 טון".

תיקון תקנה 24 מאושר.

תיקון תקנה 25 19. בתקנה 25 לתקנות העיקריות, אחרי המילים "אם לדעתו הנסיבות מצדיקות זאת" יבוא" לאחר התייעצות עם רשות הכבאות בכל האמור במניעת וכבוי אש".

תיקון תקנה 25 מאושר.

הוספת תקנה 34א 20. לפני תקנה 35 לתקנות העיקריות יבוא: "תדלוק בגפ"מ 34א בתחנת תדלוק ציבורית בה מתבצע תדלוק בגפ"מ יקויימו דרישת תקן ת"י 5512 מיתקנים לתדלוק רכב בגז פחממני מעובה (גפ"מ) במהדורה המעודכנת (להלן - ת"י 5512)."

אפשר יהיה לפרש את הסעיף הזה כך שדי יהיה במתקן אחד לתדלוק בגפ"מ כדי להחיל על כל התחנה את הוראות תקן 5512. לא זאת הכוונה. הכוונה היא רק לגבי המתקנים שנועדו לתדלק רכב בגפ"מ. אני מציע להוסיף את המילים "לגבי המתקנים בתדלוק רכב בגפ"מ".

אני חושב שזה מובן מאליו.

אנחנו מאשרים את התוספת בתקנה 34א.

תיקון תקנה 35 20. בתקנה 35 לתקנות העיקריות, במקום "יחסין" יבוא "יאחסן" ובמקום "הראשי" יבוא "האזורי"; במקום הסיפה החל במילים "או שהסכים" יבוא "או שלא בהתאם לתנאים ולסייגים שהוא קבע".

תיקון תקנה 35 מאושר.

תיקון תקנה 36 21. בתקנה 36 לתקנות עיקריות - (1) ברישה, במקום "יוחסן" יבוא "יאוחסן"; (2) בפסקה (1), במקום "60 ס"מ לפחות או " יבוא "0.6 מטר לפחות או" ובמקום "60 ס"מ לפחות ושליה" יבוא "1 מטר לפחות ושוליה"; (3) בפסקה (2), במקום "מ-50 ס"מ" יבוא "-0.5 מטר".

האם זה לא יחייב שינוי בתחנות קיימות?

הרעיון הוא להוסיף בטיחות.

חייבת להיות הוראת מעבר.

אני לא יודעת מה המשמעות של זה לגבי מתקנים קיימים. אולי צריך להכניס גם את התקנה הזאת להוראת המעבר.

רוב התקנות הקיימות בנויות לפי התקנים הבינלאומיים. הוא מדבר על 60 ס"מ של אדמה מעל המכל, שזה בתקנים האנגליים והאמריקניים 2 feet. פתאום אמרו מטר. זה אומר שכל התחנות הקיימות בארץ צריכות להתרומם בעוד 40 ס"מ. אני הייתי נשאר עם 60 ס"מ.

צריכים שהתקנה הזאת תהיה בין התקנות..

אנחנו מחליטים להשאיר את זה 60 ס"מ.

זאת אומרת, השינויים הם רק שינויי עברית.

אנחנו מבקשים שהתקנה לא תחייב הטמנת מכלי סולר. הטמנה של מכלי סולר גורמת נזק חמור לסביבה כי קשה לגלות דליפות.

אני רואה בזה בעיה. אנחנו מדברים על תחנות תדלוק ציבוריות. היום יש שיטות אחרות להגן מפני דליפה. בתחנות הציבוריות זה מוצדק, אבל בשאר המתקנים אנחנו מתירים אחסון על קרקעי.

תיקון תקנה 36 בשינויים שהוזכרו מאושר.

תיקון תקנה 37 22. בתקנה 37 לתקנות העיקריות - (1) בפסקה (1), במקום "15 ס"מ" יבוא "0.15 מטר"; (2) בפסקה (2), במקום "90 ס"מ" יבוא "0.9 מטר"; במקום 150 ס"מ" יבוא "1.5 מטרים; (3) בפסקה (3), במקום "מ – 90 ס"מ יבוא "מ – 0.9".

תיקון תקנה 37 מאושר.

החלפת תקנה 38 23. במקום תקנה 38 לתקנות העיקריות יבוא: "הטמנת מכל מתחת למסלול רכב 38. מקום שאין זה מעשי למלא אחרי הוראות תקנה 37, מותר להטמין בתחנת תדלוק ציבורית מכל או חלק ממנו מתחת למסלול רכב או במקום שמעליו עלול לנוע רכב או מתחת לתוואי של יחידת ניפוק או כל תוואי אחר, אם מתקיימים כל אלה: (1) מעל המכל שכבת אדמה בעובי של 0.4 מטר לפחות ומעליה הוצב משטח בטון מזויין שממדיו בולטים אופקית 1 מטר לפחות מעבר לקצות המכל; הבטון המזויין יעמוד בדרישות ת"י 466;: חוקת הבטון ות"י 412: עומסים במבנים – עומסים אופיינים, טבלה 12 סוג כלי רכב (3) (2) כוות איש (manhole) במשטח בטון תכוסה במכסה בעל חוזק שווה למשטח בטון."

תקנה 38 מאושרת.

תיקון תקנה 39 24. בתקנה 39 לתקנות העיקריות - (1) ברישה במקום "המוחסן" יבוא "המאוחסן" (2) במקום כותרת הטור "בסנטימטרים יבא "במטרים"; (3) בפסקאות, בכל מקום, במקום "100 ס"מ" יבוא "1 מטר"; (4) בטור "במטרים", בכל מקום, במקום "450 ס"מ" יבוא "4.5 מטר", במקום "150 ס"מ" יבוא "1.5 מטר", במקום "50 ס"מ" יבוא "0.5 מטר".

תיקון תקנה 39 מאושר.

תיקון תקנה 40 25. בתקנה 40 לתקנות עיקריות - (1) במקום תקנת משנה (א) יבוא: "(א) המרחק מקצה מכל תת - קרקעי עד לקיר מבנה שאין בו אש גלויה יהיה 0.5 מטר לפחות; (2) בתקנת משנה (ב) – (א) ברישה, במקום "מ – 100 ס"מ" יבוא "מ – 1 מטר" במקום "ל50 ס"מ" יבוא "ל0.5 מטר"; (ב) אחרי פסקה (3) יבוא: "(4) המכל הוא מיכול משני."

תיקון תקנה 40 מאושר.

תיקון תקנה 42 26. בתקנה 42 לתקנות העיקריות - (1) במקום כותרת השוליים יבוא "השוואת פוטנציאל חשמלי"; (2) תקנות משנה (א) ו(ב) והסימון (ג) – יימחקו.

תיקון תקנה 42 מאושר.

הוספת תקנה 42א 27. אחרי תקנה 42 לתקנתו העיקריות יבוא: "איסורים בעת תדלוק והדממת מנוע 42א. בתחנת תדלוק ציבורית – (1) לא ישתמש אדם בטלפון נייד או במכשיר קשר מחוץ לרכב ולא יעשן;

על מי האחריות לקיום התקנה הזאת?

האחריות היא על בעל רשיון עסק.

זה דבר קצת בעייתי, בעיקר אם אדם יושב בתוך רכבו ומדבר בטלפון נייד.

אם הוא בתוך הרכב זה אפשרי.

המילים "מחוץ לרכב" מתייחסות רק למכשיר הקשר, ולא לטלפון הנייד?

אפשר לחדד את זה. אפשר לכתוב את המילים "לא ישתמש אדם מחוץ לרכב בפלאפון נייד או במכשיר קשר".

בסדר גמור.

אם זה חל על בעל התחנה אי אפשר יהיה לעמוד בזה, כי אנחנו מפעילים תחנות בשירות עצמי.

אפשר להוסיף את המילים "למעט במבנה המצוי בתוכה". לגבי חוות מכלים התרנו להשתמש במכשירי קשר מוגני התפוצצות. פה אנחנו לא רוצים להתיר את זה בכלל.

על איזה מבנה את מדברת?

האם הכוונה להעניש את מי שמפר את ההוראה הזאת?

האחריות היא על בעל התחנה.

זה לא סביר. אפשר להטיל עלי לשים שלט מאיר עיניים, אבל לא ייתכן שיענישו אותי כי אדם כלשהו נכנס לתחנה עם מכשיר פלאפון.

על סמך מה אתם קובעים את זה? האם בכל העולם זה קיים?

כן

זה כמו שתעניש את בעל הכביש במקום את בעל הרכב שזרק אשפה מהאוטו.

אני מבקשת לדעת ממשרד המשפטים איזה אמצעי אכיפה יינקטו כדי לקיים את הוראת התקנה הזאת.

איסור העישון קיים כבר היום. בוודאי שהחובה של בעל התחנה היא לשים את השילוט המתאים. הענישה היא לא בידי בעל התחנה. הגשת תביעה פלילית היא בידי השוטר.

לא יכול להיות שמענישים אותי על חטא שלא חטאתי.

אנחנו את (3) בתקנה 42א מאשרים. ב(1) ו(2) לא נדון היום.

אני מבקשת לשקול את הטלת החובה של אי מילוי דלק אלא אם כן המנוע הודמם.

יש שירות עצמי בהמון תחנות.

אני לא מדברת על תחנות.

מה איכפת לך שיהיה שלט?

דווקא בשירות עצמי חשוב לדומם מנוע.

התקנה כמו שהיא נראית בסדר גמור. האיסור הוא לא על בעל התחנה, הוא על המעשן.

תיקון תקנה 43 28. בתקנה 43 לתקנות העיקריות - (1) בפסקה (3), במקום "350 ס"מ" יבוא "3.5 מטרים" ובמקום "150 ס"מ" יבוא "1.5 מטרים"; (2) בפסקה (4), במקום "250 ס"מ" יבוא "2.5 מטרים".

תיקון תקנה 43 מאושר.

תיקון תקנה 44 29. בתקנה 44 לתקנות העיקריות - (1) בתקנת משנה (א) - (א) ברישה, במקום "מרכז" יבוא "דופן"; (ב) במקום כותרת הטור "בסנטימטרים" יבוא "במטרים"; (ג) בכל מקום, בפסקאות ובטור "במטרים", במקום "350 ס"מ" יבוא "3.5 מטרים"; במקום "100 ס"מ יבוא "1 מטר"; במקום "50 ס"מ" יבוא "0.5 מטר"; במקום "450 ס"מ" יבוא "4.5 מטרים". (2) בתקנת משנה (ב), בהגדרת "פתח" במקום 60 ס"מ" יבוא "0.6 מטר";

תיקון תקנה 44 מאושר.

ביטול תקנות 48 עד 52 31. תקנות 48,49,50,50א,51 ו-52 לתקנות העיקריות – בטלות. יש צו של משרד התשתיות, שמדבר על אחסנת גלילים. ההוראות האלו מדברות על אחסנת גלילים, לא על מחסן אספקה מרכזית של גז . מאחר ויש צו של משרד התשתיות שמכסה את הנושא, אז יש אפשרות לבטל את התקנות האלו.

ביטול תקנות 48 עד 52 אושר.

היות ופה מדובר על אחסנה ולא עשינו תיקון בחוק רישוי עסקים, אני חושב שכדאי להשאיר את פרק ג' ולא למחוק אותו.

הם אומרים שהתיקונים נעשו בתקנות אחרות.

מי שנותן לי היום אישור זה עדיין משרד העבודה.

צריך תיקון לצו.

צריך תיקון בחקיקה.

באופן אוטומטי רשות הרישוי אמורה לפנות למי שאמור לתת את זה.

בגז אתם לא בפנים.

אנחנו כן .

אנחנו מאשרים את ביטול תקנות 48-52.

החלפת תקנה 53 32. במקום תקנה 53 לתקנות העיקריות יבוא: "אספקה מרכזית של גפ"מ 53. מחסן אספקה מרכזית יותקן בהתאם לתקן ישראלי ת"י 158 חלק 1: מתקנים לגזים פחמימניים (גפ"מ): מאגרים, פרקים א', ב',ד' ו-ה'."

תקנה 53 מאושרת.

ביטול תקנות 53א עד 54 33. תקנות 53א, 53א1, 53ב ו-54 לתקנות העיקריות – בטלות.

ביטול תקנות 53א עד 54 אושר.

החלפת תקנה 55 34. במקום תקנה 55 לתקנות נעיקריות יבוא: "אישור עבודות ריתוך" 55. לא תבוצע בשטח מחסן גפ"מ עבודת ריתוך אלא אם כן ניתן אישור לכך בכתב מאת המפקח העבודה האזורי."

החלפת תקנה 55 אושרה.

ביטול תקנה 55א 35. תקנה 55א לתקנות העיקריות – בטלה.

ביטול תקנה 55א אושר.

הוספת תקנה 55ב 36. אחרי תקנה 55א לתקנתו העיקריות יבוא: "תדלוק בגפ"מ 55ב. בתחנת תדלוק פנימית בה מתבצע תדלוק בגפ,מ יקויימו דרישות תקן ת"י 5512."

הוספת תקנה 55ב אושרה.

תיקון תקנה 56 36. בתקנה 56 לתקנות העיקירות, במקום "יחסין" יבוא "יאחסן" ובמקום "הראשי" יבוא "האזורי"; במקום הסיפה החל במילים "או שהסכים" יבוא "או שלא בהתאם לתנאים ולסייגים שהוא קבע".

תיקון תקנה 56 אושר.

החלפת תקנה 60 38. במקום תקנה 60 לתקנות עיקריות - "אחסנת נפט סוג ב' או סוג ג' במכל על - קרקעי 60. אחסנת נפט סוג ב' א וסוג ג' מותרת בתנאים שלהלן: (1) המכלים מותקנים במאצרה שקיבולה עולה ב-10% לפחות על קיבול המכל הגדול שבה; (2) למאצרה פתחי ניקוז המצויידים במגופים נאותים הניתנים להפעלה מבחוץ; (3) המרחק בין דופן מכל לדופן המאצרה יהיה 0.5 מטר לפחות במכל שקיבולו אינו עולה על 30 מ"ק ו-2 מטרים לפחות במכל שקיבולו עולה על 30 מ"ק או שהקיבול הכולל במאצרה עולה על 150 מ"ק; (4) המרחק בין דפנות שני מכלים סמוכים לא יפחת ממחצית צירוף הקטרים של המכלים, ובלבד שלא יפחת ממטר אחד; (5) המרחק בין דופן מכל לגבול המגרש או לקיר של מבנה יהיה כקוטר המכל, לפחות, ובלבד שלא יפחת מ-2 מטרים ואין הכרח שיעלה על 6 מטרים; (6) המרחק בין דופן מאצרה לגדר או מבנה יאפשר תנועה חופשית לרכב כיבוי אש ויהיה ברוחב של 3 מטרים לפחות; (7) השטח המגודר יהיה במרחק של 3 מטרים לפחות מגבול המגרש אלא אם כן קיים לאורכו קיר אטום בגובה של 1.8 מטרים לפחות."

כל תקנה 60 מתייחסת לאחסנה במכל על-קרקעי, לכן ברישה של התקנה צריך להוסיף את המילים "במכל על קרקעי".

אנחנו מוסיפים את התוספת שלך. תקנה 60 מאושרת.

ביטול תקנות 61 ו64 39. תקנות 61 ו64 לתקנות העיקריות – בטלות.

ביטול תקנות 61 ו64 מאושר.

תיקון תקנה 65 40. בתקנה 65 לתקנות העיקריות – (1) ברישה, במקום "הראשי" יבוא "האזורי"; (2) בפסקה (2) במקום "בתקנה 46" יבוא "בתקנה 13א".

תיקון תקנה 65 מאושר.

הוספת תקנה 65א 41. אחרי תקנה 65 לתקנות העיקריות יבוא: "איסורים בעת תדלוק בתחנת תדלוק פנימית 65א. בתחנת תדלוק פנימית - (1) לא ישתמש אדם בטלפון נייד או במכשיר קשר מחוץ לרכב ולא יעשן; (2) חובה לדומם מנוע בעת התדלוק; (3) יותקן שלט אזהרה בנוסח "אין להשתמש בטלפון נייד או במכשיר קשר מחוץ לרכב; אין לעשן בשטח התחנה וחובה לדומם מנוע הרכב בעת התדלוק" או בנוסח שווה ערך שבו הסבר באמצעים גרפיים."

אנחנו מאשרים רק את (3) בתקנה 65א.

תיקון תקנה 66 42. בתקנה 66 לתקנות העיקריות, במקום "יחסין" יבוא "יאחסן" ובמקום "הראשי" יבוא "האזורי"; במקום הסיפה החל במילים "או שהסכים" יבוא "או שלא בהתאם לתנאים ולסייגים שהוא קבע".

תיקון תקנה 66 אושר.

תיקון תקנה 67 43. בתקנה 67 לתקנות העיקריות, הסיפה מתחילה במלים "או במכלים" – תימחק.

תיקון תקנה 67 מאושר.

תיקון תקנה 68 44. בתקנה 68 לתקנות העיקריות, בכל מקום, במקום "ק"ל יבוא "מ"ק" ובמקום "בריכת איסוף" ו"האיסוף" יבוא "מאצרה" ו"המאצרה", לפי העניין.

תיקון תקנה 68 מאושר.

תיקון תקנה 69 45. תקנה 69 לתקנות העיקריות – בטלה.

תיקון תקנה 69 מאושר.

תיקון תקנה 70 46. בתקנה 70 לתקנות העיקריות, במקום "הראשי" יבוא "האזורי".

תיקון תקנה 70 מאושר.

תיקון כותרת פרק ח' 47. בכותרת פרק ח' במקום "קמעוניים" יבוא "מחסים סיטוניים".

תיקון כותרת פרק ח' מאושר.

תיקון תקנה 71 48. בתקנה 71 לתקנות העיקריות, במקום "יחסין" יבוא "יאחסן", במקום "קימעוני" יבוא "סיטוני" ובמקום "הראשי" יבוא "האזורי".

תיקון תקנה 71 מאושר.

תיקון תקנה 74 49. בתקנה 74 לתקנות העיקריות – (1) ברישה, במקום "בתנאים שלהלן" יבוא "בכפוף לקיום התנאים המפורטים בתקנה 60"; (2) פסקאות (1) ו(2) – יימחקו.

תיקון תקנה 74 מאושר.

תיקון תקנה 75 50. בתקנה 75 לתקנות העיקריות , במקום "ק"ל" יבוא "מ"ק"; במקום 100 ס"מ" יבוא "1 מטר"; ובמקום 180 ס"מ" יבוא "1.8 מטרים".

תיקון תקנה 75 מאושר.

תיקון תקנה 76 51. בתקנה 76 לתקנות העיקריות, במקום "ניפוק" יבוא "מילוי מכליות"

תיקון תקנה 75 מאושר.

תיקון תקנה 77 52. בתקנה 77 לתקנות העיקריות, במקום " הראשי" יבוא "האזורי".

תיקון תקנה 77 מאושר.

תיקון תקנה 80 53. תקנה 80 לתקנות העיקריות – בטלה.

תיקון תקנה 80 מאושר.

תחילה ותחולה 54 (א) תחילתן של תקנות אלה 90 ימים מיום פרסומן. (ב) תקנות 10(ג)ו-(ד), 13(1), 24(2), 38(1), 53, 60(1), (2) ו-(3) לתקנות העיקריות, כתיקונן בתקנות אלה, יחולו על מיתקנים חדשים שהוקמו לאחר תחילתן.

אנחנו מדברים על מחסני נפט שיש שלהם את האישורים הנדרשים. לא מדובר כאן בפצצות זמן מתקתקות או בפצצות אחרות, אלא במתקנים בטוחים. הושקע הרבה כסף בהקמת אותם מחסני נפט קמעונאים, לרבות כל הליך הרישוי הן על פי חוק התכנון והבנייה והן על פי תקנות רישוי עסקים. יצא שאם התקנות האלו יעשו אבחנה בין סעיפים כאלה ואחרים לעניין התחולה, אז כל אותן חברות דלק שיש להן מחסני נפט קמעונאים ייפגעו פגיעה אנושה.

מה אתה מציע?

נראה לי לנכון שהתקנות האלו יחולו רק על מתקנים חדשים. אני מציע שיינתן פרק זמן של 3 שנים, על מנת להשלים הליכי רישוי.

מה יהיה סביר בעיניכם?

לא איכפת לי שזה יהיה גם חצי שנה. אנחנו עדיין סוברים שגם בהגדרה הנוכחית מחסן קמעונאי לא יכול לפעול כתחנת דלק.

זאת תהיה טעות לתת איזה שהוא פרק זמן.

פחות משנה זה לא הוגן.

אז מה יהיה כתוב?

שזה ייכנס לתוקף לגבי מתקנים שיש להם אישור קיים..

האם תצטרך לכתוב תצהיר למשרד על כך שאתה מודע שיש ליקויים ועל אף זאת אתה מבקש אורכה כדי לתקן את הליקויים?

אני הייתי מצפה שזה יהיה בצו. אף אחד מאיתנו לא עבר עבירה, הוא עבד לפי כללים שהיו קיימים.

אני לא יודע על איזה ליקויים מדובר. אני הצגתי מכתב של מר פיטר מגנוס, מפקח עבודה ראשי, שבכלל לא מדבר על ליקויים. גם בנוסח הקודם כשדובר על מחסני נפט קמעונאים דובר על יחידת ניפוק. יחידת ניפוק זה לא למכליות, כי מכליות לא ממלאים באמצעות יחידת ניפוק. גם המחוקק בנוסח המקורי התכוון לפרשנות שאנחנו נותנים.

התקנות האלו לא הגיעו לשולחן של ועדת הכלכלה יש מאין, הן הגיעו לאור העובדה שהפרצה הזאת נוצלה במשך הרבה מאוד שנים לתדלוק של מכוניות פרטיות. באה המדינה בבג"ץ ואמרה שלא צריך את התקנות האלו. אנחנו דרשנו מהשר לתקן את התקנות לאור הפרצה שנוצלה בתקנות על ידי אנשים. באה המדינה לבג"ץ ואמרה שהתקנות על פי ניסוחן הקודם לא מאפשרות את מכירת הדלק. אין פה שום תקופת התארגנות, כי גם לפני כן זה נעשה בצורה בלתי חוקית.

התחילה של תקנות אלו תהיה 180 ימים מיום פירסומן. אני מאשר את תקנה 54.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00