הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 92) (דרכי מינוי עובדים בכירים)

5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
13.10.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 292
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
שהתקיימה ביום רביעי, כ"ח בתשרי התשס"ה (13 באוקטובר 2004), בשעה 9:30

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 92) (דרכי מינוי עובדים בכירים), התשס"ד – 2004.

חברי הוועדה: יורי שטרן – היו"ר
חמי דורון
עמרם מצנע
ואסל טאהא

ח"כ רשף חן – מגיש הצעת החוק
עו"ד דן לפידור – המרכז לשלטון מקומי
אירית וייסבלום – משרד הפנים
אביטל שטיינברג – משרד המשפטים
יעקב אגמון – מרכז השלטון המקומי
ישראל שפיצר – משרד הפנים

מירי פרנקל-שור

יפה שפירא

שרון רפאלי


הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 92) (דרכי מינוי עובדים בכירים), התשס"ד – 2004


היו"ר יורי שטרן

בוקר טוב. אני פותח את הישיבה שהיא דיון בהצעת חוק תיקון לפקודת העיריות – דרכי מינוי עובדים בכירים – תשס"ד 2004 של חבר הכנסת רשף חן. אתה לא היית המציע היחיד, נכון?

הציעו אני, חבר הכנסת בריזון, חבר הכנסת יאסינוב, לייבוביץ', פולישוק-בלוך ורצאבי. אני רואה שחבר הכנסת דורון לא חתם, זו תקלה.

אנחנו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, ואני שמח שבשנה האחרונה אנחנו קידמנו שורה של תיקונים קטנים לחוקים שקשורים לעניינים מוניציפליים שבסך-הכול מטרתם לשפר את תקינות המערכת הזאת. על רקע המשבר הגדול והאיום והנורא שפרץ במערכת שהוא ביסודו משבר כספי תקציבי, אין ספק שתפקוד המערכת ואי יעילותן של עיריות רבות; ניצול לא משכיל ולא תקין של כספי הציבור הם שגרמו ישירות למשבר, אם לא בכלל היו ביסוד ההתפתחות שהביאה לקריסה. לכן אם באמצעות תיקונים קטנים בהתנהגות המערכת העירונית יכולים להביא להרכבת צוות עובדים מקצועי יותר, פחות פוליטיזציה בחום העירוני ושקיפות גדולה יותר, נתרום תרומה חשובה, לדעתי, לשינוי המצב לטובה. אף על פי שאני חושב שבלי רפורמה יסודית מאוד בכל מה שקשור לשלטון המקומי וליחסיו עם השלטון המרכזי יש מגבלה להתקדמות, אבל בכל זאת שיפרנו.

פשוט לשחרר אותם מהעבודה של רווחה וחינוך, שזה בכלל לא תפקידם.

דעתי היא שהדברים שניתנים לאזרח לפי החוק הפדרלי וגם מתוקצבים ביסודם בתקציב המדינה לא צריכים לעבור אחר-כך טרנספורמציה ולהיות תלויים---

למה שירותי הרווחה שאזרח מקבל יהיו תלויים בעיר שהוא גר בה? מה ההיגיון בזה? הרי זה אמור להיות ממומן על-ידי מס הכנסה; למה אזרח שגר בעיר עשירה יקבל שירותי רווחה טובים יותר מאזרח שגר בעיר ענייה?

ואז גם קורים העיכובים בהעברת התשלומים. זאת גם דעתי.

בבקשה, תציג לנו את החוק, ותזכיר את הסוגיות המרכזיות שעלו בדיון.

בחוק יש שני תיקונים עיקריים. כבר עכשיו עובדים בכירים אמורים להיבחר במכרז, אלא שאין שום הגדרה לאותה ועדה שתבצע את המכרז. מטרת החוק הוא לקבוע מהי הוועדה שתבצע את המכרז לעובדים הבכירים ברשויות המקומיות, ואנחנו ניסינו לבנות ועדה שתהיה מאוד מאוזנת ומקצועית. היא כוללת את ראש העיר, שני נציגים של מועצת העיר – אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה – מנכ"ל העירייה שמייצג גם את המנגנון ואת שיקוליו, ובמידה רבה הוא גם נאמן לראש העיר, והחמישי הוא אדם מקצועי שימנה שר הפנים שאמור להיות בעל מקצוע מקביל. כלומר, אם ממנים גזבר זה צריך להיות גזבר, אם ממנים עורך-דין זה צריך להיות עורך-דין וכדומה. אנחנו גם קובעים שהיועץ המשפטי לעירייה ישמש משקיף. יש דיון שתמיד חוזר שוב ושוב האם טוב או לא טוב שהיועץ המשפטי לעירייה יהיה חבר בעל זכות הצבעה בוועדות מן הסוג הזה.

החלטנו שלא.

נכון. החלטנו שלא, ואני אישית חושב שזה נכון שלא.

ונוכחותו היא כמעט אוטומטית גם בלי החקיקה.

בדיוק. קבענו סייג שכאשר בוחרים יועץ משפטי, כמובן, כי הוא לא יכול

תיקון חשוב נוסף הוא הנושא של המנכ"ל. הניסיון מלמד שיש אינטרס ברור לאפשר לראש העיר לבחור את המנכ"ל שלו ולאפשר לראש עיר חדש שנכנס להחליף את המנכ"ל הקודם.

הפרדנו את המשרה הזו כמשרת אמון.

כן. אנחנו גם משתמשים באותה ועדה כוועדת כשירות; כלומר הוא לא יכול לבחור כל אדם. הוא יכול לבחור כל אדם בלבד שאותו אדם הוא כשיר. אם יש עשרה מועמדים הם ייגשו לוועדה, והיא תקבע מי מהשמונה שהם כשירים ייבחר.

ועדת רביבי.

במובחן מיתר העובדים שמבין העשרה היא תצביע על אחד ותחליט שאותו לוקחים. זה המהות של החוק; יש פה כל מיני תיקונים טכניים, הוצאת דברים קצת אנאכרוניסטיים בפקודה והכנסת דברים אחרים. אין טעם שניכנס לזה כרגע.

האיש שמשרד הפנים שולח להיות חבר בוועדות האלה הוא עובד המשרד?

אנחנו כתבנו שהוא יהיה או עובד המשרד או עובד עירייה אחרת. אני שומע ממרכז השלטון המקומי שהרעיון של עובד משרד הפנים פוגע בתחושת העצמאות שלהם, וכשאני חושב על זה אני מתקשה לחשוב איזה עובד משרד פנים יכול להיות גורם מקצועי רלוונטי.

המנכ"ל יכול להשתתף.

כן, המנכ"ל למנכ"ל---

המנכ"ל יכול להשתתף בבחירת רואה-חשבון.

אם זה מקובל על הממשלה לי אין התנגדות ששר הפנים ימנה עובד מקביל מעירייה אחרת.

למה שהמינוי הזה לא יהיה מטעם מרכז השלטון המקומי?

זה יותר מדי פוליטי.

אני אפילו לא ביקשתי את זה, ואני לא מבקש את זה.

אתה לא רוצה להסתבך, אתה אומר.

אני חושב שבחקיקות האלה אנחנו מפספסים הזדמנות לתת מעמד לאיגודים המקצועיים: ללשכת רואי-החשבון, ללשכת עורכי-הדין.

זה נכון, אבל יש עם זה צרה צרורה. אני רוצה לספר לך מניסיוני; יש הוראה כזאת בחוק התכנון והבנייה. בשנת 1995 קבעו הוראה מאוד חשובה שהארגון היציג של המהנדסים יבחר נציג שיישב בכל ועדה מקומית לתכנון והבנייה, והוא יהיה יועץ מקצועי אובייקטיבי לחברי הוועדה. כמי שישב 4 שנים בוועדה כזו זה קריטי. כי בא מהנדס העיר, הוא שעשה את התוכנית, הוא מונה בידי ראש העיר, זה לא אובייקטיבי, ואתה צריך את האיש הזה. אני נכנסתי לעניין בשנת 99', עברו 4 שנים, ולא מונה; נלחמתי על זה כל התקופה שהייתי בקדנציה, הגשתי גם בג"ץ, קיבלתי תשובות שמממנים עוד 3 חודשים, עוד 4 חודשים, וככה זה נסחב 4 שנים; למה? כי הארגון לא מצליח להחליט. היה ויכוח מי הארגון היציג, אתה לא יוצא מזה.

היות שיש לנו כיוון משותף צריך לחשוב, כי חיזוק הארגונים האלה מלמטה יוצר איזונים טובים יותר במערכת.

אני בעד. בעיקרון זה עובד. החוק מאוד מוכן, הוא בושל היטב.

אני רוצה לשאול את היועצת המשפטית של הוועדה, היו פה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית תיקונים חשובים בנוסח החוק?

מירי פרנקל-שור

יש לנו הערות, אולי כדאי להתחיל לקרוא, ואנחנו נעיר תוך כדי קריאה.

אין דבר כללי שאת רוצה לציין?

מירי פרנקל-שור

לא.

יש לי שתי הערות לעניין הסדר. בהצעת החוק בסעיף 4 כתוב שחוות הדעת של היועץ המשפטי בעניין ההרשעה הקודמת תונח לפני ועדת המכרזים למינוי עובדים בכירים, בעוד שבניסוח המקורי כתוב "לפני ועדת המכרזים". מאחר שסעיף 170 ב' 1.1 עוסק גם בפקח שהיא לא משרה בכירה נראה לי שצריך להחזיר את זה לוועדת המכרזים. כלומר שתונח חוות דעת לפני ועדת המכרזים הרלוונטית ואין טעם להביא חוות דעת היועץ המשפטי במינוי של פקח בעניין הרשעה קודמת.

יותר טוב: "ועדת המכרזים אשר דנה במינוי".

אני עכשיו מבקש התייחסות כללית לחקיקה. האם יש דברים עקרוניים?

אם חבר הכנסת רשף חן מסכים שהעניין של מינוי עובד משרד הפנים יורד מהפרק אז אנחנו יכולים לחיות עם נציג בעל תפקיד מקביל בעירייה אחרת שימנה השר. אף על פי שאנחנו לא חושבים שזה הכרחי אני מבין שיש פה נימוק מקצועי שלא סותר את בקשתנו ואת התנגדותנו למינוי "קומיסר" או "פטרון"; גם אין אנשים מקבילים שאפשר לומר.

מקבילים מבחינת התפקיד. למה אין?

במשרד הפנים.

אנחנו כבר סיכמנו שזה יהיה רק מעירייה אחרת.

לנו אין בעיה, ובלבד שזה יהיה בעל מקצוע אחר מרשות אחרת.

משרד המשפטים.

לעניין הזה אין לנו הערות.

לא, בכלל לחקיקה.

ברמה הכללית לא, לגופו של עניין יש לי הערה טכנית אחת.

אם כך אנחנו נתחיל בקריאת החוק. מירי, בבקשה.

מירי פרנקל-שור

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 92) (דרכי מינוי עובדים בכירים), התשס"ד ‏2004


תיקון סעיף 167 1. בפקודת העיריות (להלן – הפקודה), בסעיף 167 –

(1) בסעיף קטן (א), במקום "מפקח תברואה, רופא" יבוא "יועץ משפטי, מנהל מחלקת החינוך" ובסופו יבוא על "על ידי ועדת מכרזים למינוי עובדים בכירים, כאמור בסעיף 169 ב";

(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) לעניין מינוי מנהל כללי כאמור בסעיף קטן (א) יקראו את סעיף קטן (א) כך: במקום "המועצה רשאית" יבוא ?"ראש העירייה" ובמקום מינוי נושאי משרה כאמור בסעיף קטן זה ייעשה בדרך של מכרז פומבי" יבוא "מינוי המנהל הכללי יהיה בדרך של אישור ועדת מכרזים למינוי עובדים בכירים כמשמעותה בסעיף 169 ב', כי המועמד להיות מנהל כללי כשיר ומתאים לתפקיד."

בדיון הקודם לקראת הצבעה לקריאה ראשונה הצבענו על העניין שמינויים של יועץ משפטי, גזבר ומנהל מחלקת חינוך הם מינויי חובה, לא מינויי רשות. ברגע ששילבנו את הנוסח בסעיף 167 שמעניק לעירייה שיקול דעת, ולא הבהרנו את העניין הזה יש צורך בהבהרה. ההבהרה מצוינת בדברי ההסבר, אך מבחינה משפטית אין בכך די; ההצעה הטכנית שלי היא שאין באמור לעיל לפגוע בכל דין.

הרי מה שחובה זה חובה לפי חוקים אחרים, פשוט.

אני חושבת שחייבים לציין את זה משום שלכאורה משתמע מכאן שינוי במשתמע של אותן הוראות.

מועצה רשאית לפי דרישת כל דין או הממונה.

מירי פרנקל-שור

השאלה העקרונית שעומדת כאן היא האם אנחנו הופכים הכול למינויי חובה.

כל מה שבחוק.

זה נושא חדש.

ההצעה שלפנינו היא הצעה בענייני מכרזים; להפוך מינויים למינויי חובה אגב כך לפני קריאה שנייה ושלישית זה נראה לי קצת מרחיק לכת.

הבנתי בדיוק מה שאביטל אומרת.

מירי פרנקל-שור

מי העובדים הבכירים שנשארו לנו בשיקול הדעת? הרי יועץ משפטי הוא חובה, מנכ"ל הוא חובה, מבקר עירייה הוא חובה, מהנדס הוא חובה לפי חוק המהנדס.

מפקח תברואה ורופא וטרינר?

מירי פרנקל-שור

את המפקח ואת הרופא הורדנו, הרופא הוטרינרי נשאר. כלומר שמי שנשאר הוא מינויי חובה, אז אולי כדאי להפוך את הגישה של הסעיף ולומר שתפקיד המועצה הוא לא שהמועצה רשאית למנות, אלא הגישה הזאת תחליט שאלו יהיו מינויי החובה; הם ייבחרו בדרך של מכרז למינוי עובדים בכירים, והם יבואו לאישור המועצה. זה בעצם הפועל היוצא.

בהנחה שכולם חובה לא צריך שם עוד כלום.

מירי פרנקל-שור

הבעיה היא "בכל רשות מקומית ימונה מנהל מחלקת חינוך", אותה הוראה קיימת לגבי יועץ משפטי. כשאתה אומר "המועצה רשאית", בשביל מה להיכנס האם היא רשאית בתוך---

אני מסכים אתך. הואיל ואת אומרת לי שממילא כולם חובה---

אלה חקיקות שונות. לא מזמן הוחלט שחובה שיהיה מנהל מחלקת החינוך.

אולי ישנו את זה.

אולי ייתנו חופש בחירה לעיריות.

אולי אני רוצה להוסיף בעתיד עוד דבר שכאן רשאים למנות, ואם ממנים – ממנים בצורה הזאת, אבל לא חובה למנות.

אנחנו אומרים שאלה התפקידים שהמינוי שלהם יתבצע בצורה כזאת וכזאת, ולא חשוב אם בחוק הם חובה או לא; אלא שהסעיף הזה לא צריך לפגוע בחובת התפקידים האלה לפי חקיקה אחרת, זה הכול.

השאלה היא אם יש הגדרה לעובד בכיר מבלי לפרט. כל מיני אנשים בכל מיני עיריות נחשבים לעובדים בכירים כי המבנה של העיריות לא זהה על-פי חוק.

אבל התקשי"ר קובע דרגה מסוימת שממנה בכל מקרה אתה חייב מכרז.

אפשר היה לעשות תיקון בחוק. להגדיר עובד בכיר או להסמיך את שר הפנים להגדיר עובד בכיר, ולהוסיף כאן "...או כל עובד בכיר".

אתה לא יכול, כי בעיריית חיפה שהיא עירייה גדולה יש למשל, כנראה, ראש מִנהל; בעירייה קטנה זה ראש מחלקה.

אנחנו יודעים לפי משכורת. כל עובד שמשתכר למעלה מסכום כלשהו הוא עובד בכיר, ואז הוא הולך לפי הוועדה. זה מה שאני הייתי עושה, אבל אי-אפשר לעשות את זה עכשיו.

יש שונות בין הרשויות מכיוון שיש לך מבנה ארגוני שונה, ואז אתה מביא את זה לפי אינטרסים. כלומר אם יש מבנה אחיד לרשויות יכולים לעשות הגדרה.

מי שעומד בראש תחום.

אתה יכול לעשות לפי מספר כפיפים. יש ניסיון בעניין הזה בארגונים אחרים, אבל זה לא לעכשיו.

על איזה תפקידים בשירות הציבורי חלה חובת המכרזים?

מכרזים מדרגה 7 ומעלה.

השירות הציבורי הוא ארגון אחד.

ברשויות מקיימים מכרזים על רוב העובדים, אלא שהם מכרזים שיש בהם פתרון בכללי.

ברשות שלך קיימו מכרזים על רוב העובדים.

היוצא מן הכלל מעיד על הכלל.

אבל זה החוק. אתה בתור מחוקק צריך להניח שאת החוקים שאתה מחוקק מקיימים אותם אחר-כך.

השאלה היא האם עדיף חוק שחל על עובדים בכירים ולא על רשימה מוגמרת.

אני לא מסכים בעניין הזה. אתם רוצים להיכנס לתחום שבכלל לא קשור לתיקון הזה של החוק. מטרת התיקון הזה היא לעשות שני דברים שאתם מנסים ליצור ממנו משהו חדש שהוא הרבה יותר רחב והרבה יותר גדול, שאותו צריך לפתור בחקיקה כוללת שבכלל לא קשורה לנושא הזה. הצעת התיקון הזאת מדברת על שני דברים עקרוניים: יצירת מצב שבו המנכ"ל הוא משרת אמון, והוא יבוא למעין שימוע בוועדת המכרזים כמו בשיטת המינוי בסנאט האמריקני; והדבר השני הוא שוועדת המכרזים המיוחדת לצורך הנושא הזה תהיה בנויה ממספר פונקציות מוגדרות בצורה מוחלטת.

אבל את מי היא תבחר?

סעיף 167 קובע אלו תפקידים צריכה המועצה לעשות באמצעות מכרז. לכן התיקון הזה אומר שהיות שבחקיקה עצמה לא כתוב מי ועדת המכרזים שתעשה את זה – זו יכולה להיות ועדת המכרזים של המועצה וזו יכולה להיות ועדת המכרזים למינוי עובדים שבדרך כלל אף אחד לא יודע מי היא – פה התיקון.

זה התיקון.

התיקון מגדיר שיש ועדת מכרזים לתפקידים הבכירים – לא רוצים לעשות ועדת מכרזים לאלה מדרגה 7 ומעלה – שמוגדרים בסעיף 167, והם כוללים א', ב', ג', ד', ה', זהו. התיקון שאתם רוצים הוא תיקון שיצטרך לעבור בחקיקה כוללת שבכוונתה לשנות את כל מה שנקרא "פקודת העיריות".

אביטל, אני הקשבתי למה שאמרת, ואני לא רואה שום בעיה מכיוון שהתיקון הזה לא מבטל חוק קיים; אם מוסיפים בסוף המשפט שהנושא הזה לא עומד בניגוד לכל חוק ודין קיים לא צריכה להיות שום בעיה בעניין הזה. זה פותר את הבעיה.

אני מציע להפנים את התיקון של אביטל: "מועצה רשאית, ולפי דרישת הממונה או לפי כל דין – חייבת". אחרי המילה "הממונה", להוסיף "או כל דין".

מצוין.

אנחנו מאשרים את התיקון בגרסה של חבר הכנסת רשף חן.

מירי פרנקל-שור

מקריאה את סעיף 2.

תיקון סעיף 169 א' 2. בסעיף 169 א' לפקודה –
(1) בסעיף קטן (א), במקום "מינתה המועצה" יבוא "מינה ראש העירייה",
במקום "167 (א)" יבוא "167 (א1)" והסיפא במילים "הוראה זו" – תימחק.
רשף, מה הייתה הסיבה שאנחנו מחקנו את זה?

167 (א1)? כי זה מפנה לסעיף שבוטל.

מירי פרנקל-שור

בחוק ההסדרים?

לא.

מירי פרנקל-שור

בסעיף 169 א' רבתי ביטלנו את ההוראות של המסגרת.

את רואה שזה מפנה לסעיף 167 (א1)?

מירי פרנקל-שור

אולי היות שבחוק ההסדרים בוטל כל הנושא של המזכיר? אביטל, את זוכרת מדוע תיקנו את סעיף 169 א' רבתי, ההוראות שיש לגבי המזכיר? זה בגלל תיקון שהיה בחוק ההסדרים?

לא, אני חושבת שזה בעניין החלופיות בין המנכ"ל לבין המזכיר, למיטב זכרוני. הרי סעיף 169 א' רבתי זה החלת תפקידי המזכיר על המנכ"ל.

סעיף 169 א' רבתי א' אומר: "הוראה זו לא תחול במקום שמינה השר מזכיר לפי הוראת סעיף 169". אבל סעיף 169 בוטל, ולכן הסיפא לא רלוונטי. כנ"ל ב': "ולא מונה מזכיר לפי הוראת סעיף 169", אבל אין סעיף 169. זה פשוט ניקוי טכני.

מאשרים את סעיף 2. הצבעה: 1 בתיקון כפי שהוצע פה, ו- 2 כפי שהוא:

בעד – 4, נגד – אין, נמנעים – אין.

מירי פרנקל-שור

הוספת סעיף 169 ב' 3. אחרי סעיף 169 א לפקודה יבוא:

ועדת 169 ב. (א) בכל עירייה תוקם ועדת מכרזים למינוי עובדים למשרות
מכרזים המנויות בסעיף 167 (בפקודה זו – ועדת מכרזים למינוי
למינוי עובדים בכירים), ואלה חבריה –
עובדים
בכירים
(1) ראש העירייה או נציגו מקרב סגניו, אשר ישמש כיושב ראש
ועדת מכרזים למינוי עובדים בכירים;

(2) שני חברי מועצת העיר שייבחרו על ידה, אשר לפחות אחד
מהם נציג סיעה שאינה מיוצגת בוועדת ההנהלה, או, אם כל
הסיעות מיוצגות בוועדת ההנהלה, חבר המועצה שאינו חבר
בוועדת ההנהלה;

(3) המנהל הכללי של העירייה;

(4) נציג שימנה השר, שהוא בעל תפקיד מקביל או דומה לתפקיד
נושא המכרז הנדון, מבין עובדי משרד הפנים או בעל תפקיד
מקביל בעירייה אחרת;

בין עובדי משרד הפנים אנחנו מוחקים.

נמחק מ"מבין" עד "או".

בקשר לעירייה מדובר על המנהל הכללי, אבל במועצות אין מנהל כללי. אז מי במקום מנהל כללי?

במועצות יש לך צו נפרד. זה לא חל על מועצות, רק על עיריות.

החוק הזה לא חל עליהן.

לא.

אין סיבה לא להחיל אותו.

רשף, תסביר את הסיפור של נציג שר הפנים.

זה לא נציג שר הפנים; הרעיון הוא שיהיה נציג מקצועי; לכן גם הורדנו את זה, זה לא יהיה מבין עובדי משרד הפנים, אלא רק מקביל בעירייה אחרת, לפי בקשת מרכז השלטון המקומי. הרעיון הוא שיישב שם אדם שהוא בעל מקצוע בתחום. אם ממנים גזבר, שיישב שם גזבר שיוכל לתת את הנתונים המקצועיים. הוא ממונה בידי שר הפנים כדי שזה לא יהיה מינוי פוליטי, זה מין איזון כזה. שים לב שבסך-הכול לראש העיר יש פה רוב.

לגבי השאלה ששאל חבר הכנסת טאהא, אנחנו לא משליכים את זה על שאר הרשויות?

זה רק לגבי עיריות.

למה?

במועצות מקומיות יש שני צווים נפרדים: צו אחד שהוא ספציפי, ומדבר על נוהל קבלת עובדים לעבודה. הוא מדבר גם על הרכבי הוועדה ועל סוגי המכרזים השונים, וכולל גם העסקה לאחר גיל 65. הוא צו מאוד רחב; צו שני הוא צו שירות העובדים שמכוחו מופיעה חובת המכרזים, ואחד הסעיפים הבולטים הוא שלא יתמנה אדם עובד עירייה או עובד מול רשות אם הוא לא עבר מכרז, הוא חייב לעבור מכרז על כל תפקיד.

יש ועדת מכרזים שהרכבה דומה פחות או יותר?

הוא שונה.

אנחנו לא יכולים לשנות צו.

לא יכולים לשנות צו, אבל אני מבקש ממשרד המשפטים שאם עכשיו אנחנו מחוקקים את החוק הזה לא יכול להיות שהמערכת יכולה להיות שונה באופן משמעותי כי אין סיבה.

אני רוצה להזכיר מידה של היסטוריה: הרכב הוועדה הזה נקבע, למעשה, על-פי מהלך שמוביל משרד הפנים לגבי הרשויות המקומיות בכלל.

אין לי תשובה, אבל השאלה היא האם אין צורך לשנות את הצו כדי ליצור אחידות?

אנחנו עושים את זה כרגע. יושבת ועדה רחבה שדנה בנושא הזה ומתאימה. תהיינה הוראות אחידות לגבי כל השלטון המקומי.

אני רוצה את זה אחר-כך בכתב בהתייחסות ספציפית לשני דברים שמופיעים פה: א. קביעה שמנכ"ל היא משרת אמון---

במועצות המקומיות אין מנכ"ל.

בסדר, יש תפקידים מקבילים. פה יש הפרדה בין תפקיד שהוא משרת אמון לבין שאר התפקידים הבכירים.

ב. יש הרכב שנראה לנו לאור הדיונים הרכב מאוזן שמבטיח את זכויות האופוזיציה.

אני מבקש לדעת איזה הבדל ייווצר בעקבות החקיקה הזאת, ומה התיקונים שאתם מתכוונים להכניס לצווים ולתקנות שקשורים לשאר הרשויות המקומיות כדי ליצור אחידות.

יש לציין שגם הרבה רשויות שממנים בהן מנכ"לים, אפילו מכרזים, וקוראים להם מנכ"ל ומשלמים להם לפי מנכ"ל.

במועצות מקומיות מי שממנה את התפקידים הבכירים זה משרד הפנים. שם יש נציגות של משרד הפנים. זה ההבדל. ברגע שביטלנו את נציג המשרד זה יהיה ההבדל, למעשה, בין המועצות המקומיות לבין העיריות.

תן לנו תשובה מפורטת, כי השקענו עבודה מסוימת במה שלא היה מוגדר כלל וכלל. היו פה הצעות ודיונים שונים באשר להרכב האופטימלי. הגענו למסקנה מסוימת, ואנחנו רוצים שתהיה לה השלכה גם על המועצות המקומיות.

במועצות המקומיות זה הרבה יותר מסודר. התעורר צורך כי לא היה הסדר.

אם אתם זוכרים כל פרט ופרט תגידו לנו אחר-כך.

מירי פרנקל-שור

מקריאה את סעיף 3 (ב):

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), במכרז למינוי מנהל כללי
לעירייה ישמש היועץ המשפטי של העירייה כחבר ועדת
מכרזים למינוי עובדים בכירים במקום המנהל הכללי של
העירייה.

(ג) היועץ המשפטי של העירייה ישמש כמשקיף בישיבות ועדת
המכרזים למינוי עובדים בכירים, למעט בישיבות שעניינן מינוי
יועץ משפטי."

יש לי שתי שאלות: א. למה היועץ המשפטי לא יהיה חבר בוועדה? למה רק משקיף?

דיברנו על זה.

נדבר שוב.

יש בעיה; היועץ המשפטי אמור לתת חוות דעת. יכול להיות מצב בלתי אפשרי: מצד אחד הוא חייב לתת חוות דעת על משהו חוקי או לא חוקי, תקין או לא תקין, ואחר-כך להצביע. ההצבעה שלו מחייבת, הוא מצביע לפי שיקול דעת משפטי או ערכי.

אבל הכנסת אותו לכאן.

מירי פרנקל-שור

ומה קורה כשהוא מנכ"ל?

---

אם אפשר את המנכ"ל.

מירי פרנקל-שור

מה שחשוב זו חוות הדעת.

נכון, הוא שם כדי לתת חוות דעת אובייקטיבית. כשהוא חבר ועדה הוא מתערבב---מנכ"ל זה רק כשירות, הוא לא צריך לבחור את המתאים ביותר.

במנכ"ל זה רק אישור למינוי שנעשה בידי ראש העירייה.

היועץ המשפטי הוא חבר שמצביע בוועדות אחרות, למשל בוועדת הקצאות.

משה רוזנפלד תמיד התרעם על זה ותמיד שלח מישהו אחר למחלקה שלו. היועצים לא רוצים את זה.

מירי פרנקל-שור

אני לא חושבת שיועץ משפטי צריך להיות חבר בוועדה הזאת. צריך להגיד את חוות הדעת המקצועית שלו, אבל אני לא בטוחה שהוא צריך להיות חבר.

אם זה לא יועץ משפטי?

אין מישהו אחר. בעירייה אם אתה לוקח מישהו אחר זה יהיה תמיד מישהו שעלול להיות מקביל לאדם שעומד למכרז, וזה לא מתאים. אז יכולים להיווצר קשרים לא ראויים. השאלה השנייה היא האם הוועדה חוקית רק במליאתה? זה לא כתוב פה.

הכללים הרגילים שבדרך-כלל הרוב מספיק.

וברוב אין מרכיבי חובה, למשל שחייב להיות נציג חיצוני?

זו בדיוק הבעיה, כי אז למישהו וטו.

אפשר להוסיף סעיף "הוועדה תקבע את סדרי עבודתה", אבל זה די---

מירי פרנקל-שור

מה קורה במכרזים רגילים?

אותו דבר.

אם לא כתוב קוורום אז אין קוורום. אם מישהו יכנס ישיבה ויבקש להגיע בעוד 10 דקות, זה לא יעבוד.

זאת אומרת אם יש חמישה.

רוב רגיל.

לנציג החיצוני אין סיבה לטרפד את זה, הוא מינוי של שר הפנים, הוא אדם חיצוני למערכת. השתתפותו תהיה חובה?

אני לא בעד.

אם הוא נתקע בפקק בדרך?

כדאי שיחכו.

אני נותנת את זה סתם בתור אילוסטרציה.

אולי רוצים להסתדר בלעדיו, וקובעים פגישה---

זה לא.

אם אתה עושה משהו לא סביר או לא בתום לב, אז מטרפדים את זה בבית-משפט.

אנחנו יכולים להעביר הצבעה על סעיף 3.

בעד – 4 ; נגד- אין; נמנעים – אין.

דרך אגב, כשיש מכרז לא צריך אישור מועצה. אישור המועצה שאנחנו היינו מביאים היה בגלל החוזה האישי, אבל לא בגלל הבחירה בבן-אדם.

הכוונה שלי היא שזו לא מועצה, זה מכרז.

יש דברים שמחייבים החלטת מועצה, למשל זכות חתימה.

זכות חתימה זה משהו אחר. המועצה צריכה לאשר ברוב רגיל.

עד היום זה לא הנוהג.

עד היום הסעיף אומר שהמועצה רשאית למנות, והעובד ימונה במכרז. היחס הזה לא השתנה. הדבר היחיד שהוסף הוא מה זה מכרז.

לא.

אני אומר לך.

גם לפי מה שהקראת "המועצה רשאית למנות ועדת מכרזים", אבל היא לא חייבת לאשר את המלצות ועדת המכרזים.

לא.

בזמנו אני פעלתי על-פי חוות דעתו של משה רוזנברג, ועובדים בכירים שעברו מכרז לא באו לאישור המועצה.

לפי פסיקת בית-הדין הארצי לעבודה, את האישור מביאים בפני המועצה, אבל המועצה בעצם חייבת לאשר---

המועצות של העיריות לא חייבות כלום.

בית-הדין לעבודה פסק בעניין הזה שאחרי שמישהו עבר את ועדת המכרזים היא תקבע---

אז למה לעבור במועצה?

המועצה מאשרת, אבל היא יכולה לא לאשר רק במקרה חריג מאוד.

זו שאלה קשה, כי בסוף כתוב: "מינוי נושאי משרה כאמור בסעיף זה ייעשה בדרך של מכרז פומבי". סעיף 167 אומר: "מועצה רשאית למנות", והסיפא של הסעיף הזה אומר: "מינוי נושאי משרה כאמור בסעיף קטן זה ייעשה בדרך של מכרז פומבי". איך זה עומד זה מול זה?

הייתה פרשנות שהמינוי אינו חייב מכרז. היו רשויות שמינו עובדים בכירים ללא מכרז. שאלת לגבי מנכ"ל, שם בית-הדין הארצי פסק שהיות שלא כתוב שהוא חייב מכרז המועצה מינתה אותו, והמינוי הוא מינוי. לכן היו צריכים להכניס את הנושא הזה.

בעצם ועדת המכרזים היא היחידה שרשאית להמליץ, והמועצה צריכה לאשר. יש לך כאן איזון: המועצה לא יכולה לבחור את מי שהיא רוצה. היא יכולה לא לאשר כלום.

זה לא כך. לפי פסיקת בית-הדין הארצי לעבודה, המועצה חייבת לאשר, למעט במקרים שמתגלים דברים נוראיים.

מה זה חייבת?

חייבת.

בעצם בית-הדין אמר, חבר'ה, תקנו את החוק.

הוא לא אמר את זה, הוא השאיר שסתום למיקוח.

אם יש בכל זאת חריגים שבעבורם האישור של המועצה הוא דבר משמעותי ולא פורמלי, אז יש להשאיר את הנוהל הזה.

יורי, בכל מועצה לאומתית היא לא תאשר. כל מועצה לאומתית לא תאשר לראש העיר מינויים.

אי-אפשר להביא לאישור אדם כזה אם הוא לא עבר תהליך.

הוא צריך לעבור מכרז, אבל בזה זה נגמר, למה להביא לנו הצעה?

זה נושא שחורג מההצעה הזאת.

הוא מעניין.

יש שלוש אפשרויות: אפשרות אחת היא להשאיר את המצב הקיים.

שהמועצה כן מאשרת.

ואז יש פרשנות לכאן ולכאן, והאמת היא שזה מה שאני מציע לעשות; האפשרות השנייה היא לקיים כאן דיון ארוך, ואז נקבל החלטה שברגע שוועדת המכרזים החליטה, זה המינוי, והדרך הטכנית לתקן את זה, במקום לכתוב "המועצה רשאית", נכתוב "העירייה רשאית" כי העירייה פועלת באמצעות ראש העיר שמבצע את החלטת ועדת המכרזים, ואז פתרנו את הבעיה; או להחליט ברחל בתך הקטנה שאנחנו רוצים שזה יהיה טיל דו-שלבי שבו הוועדה ממליצה והמועצה צריכה לאשר, וזה מנגנון שקיים. אז אולי צריך להבהיר את זה קצת יותר ממה שכתוב כאן על-ידי תיקון הנוסח, ובמקום שיהיה כתוב: "המינוי ייעשה באמצעות ועדת מכרזים", לכתוב: "ועדת המכרזים תמליץ למועצה". אלה שלוש האפשרויות.

מירי פרנקל-שור

למה להשאיר את זה בערפל?

השאלה היא האם אנחנו ערוכים כעת לדיון בקטע הזה או שנבקש מהמשתתפים לחשוב ולבוא עם ההצעות המנומקות.

אם למציע לא אכפת שזה יישאר ככה---


מירי פרנקל-שור

למה שלא ייצא חוק ברור מהכנסת?

לא עושים דברים בין קריאה שנייה לשלישית בחטף.

זה לא בחטף. כדי שזה לא יהיה בחטף, מה שהזכיר חבר הכנסת מצנע זה דבר יותר מדי אמיתי היום בשטח. המועצות הלאומתיות והצרות שהן עושות, לא חינם שר הפנים נאלץ לפזר מועצות. זה לא טוב, תראו לאיזה מבוך זה מביא אותנו. ליצור פה עוד נקודה לחגוג זה לא כדאי. לכן אני מציע לחשוב על זה ברצינות.

הייתי מעדיף שנסיים, כמובן, אבל אם זו הגישה אני נוטה להסכים לה, כי כבר יצרנו המנגנון הזה. קודם כשלא הייתה ועדת מכרזים מסודרת היה היגיון רב לפיקוח של המועצה; עכשיו יצרנו מנגנון מאוד מאוזן ומסודר, הרבה יותר נכון ומאוזן מהמועצה עצמה. אז יש היגיון לומר שהמנגנון החליט, והמועצה לא תתחיל לעשות פופוליטיקות וקואליציות. אז אני מציע טכנית זה להחליף את המילה "המועצה" במילה "העירייה". אם נכתוב "העירייה רשאית", עשינו את העניין מכיוון שאני יודע בוודאות שהעירייה מפורשת כגוף שפועל באמצעות ראש העיר, הוועדה החליטה, ראש העיר ממנה, ובזה נגמר העניין.

השאלה היא אם לא צריך להשאיר בקרה על מה שקורה בוועדה; גם אם אנחנו קובעים את הרכב הוועדה עדיין יכולים להיות מקרים – כפי שיש – של מכרזים תפורים, שההרכב בא לאשר מכרז תפור, שלמועצה יהיה כוח לא לאשר מכרז שהוכרז בפניה שהוא תפור.

אם יתברר שהמכרז תפור, המקום לברר את זה הוא בבית-משפט.

צריך להשאיר בידיה את ההחלטה.

אפשר לקבוע שצריך להיות רוב של שני שליש; כלומר יש כמה מנגנונים אם אנחנו רוצים להשאיר זכות וטו למועצה.

באיזה רוב, שני שליש? מועצת העיר היא שני שליש?

---

שני שליש כדי לבטל החלטה.

אם רוצים להתנגד להחלטה.

יש בעיה עם שני שליש לפטר גזבר רע. לא יהיה לראש הרשות שני שליש במועצה, זה הפוך.

המועצות הן פוליטיות לחלוטין גם כשהן לא לאומתיות. כל חברי המועצה פועלים באופן עקרוני.

אבל הם גם הקול של הציבור.

אני חושב שלא יהיה נכון לתת לחברי מועצה לעסוק במינויים. זה בור ללא תחתית. על-כן הרעיון בהצעה הזאת הוא רעיון טוב. כשעושים מכרז אין אינסטנציה נוספת. המשמעות היא שצריך להביא בפני המועצה מי זה , ולספר מה הוא, זה דבר רע.

מקבל.

לכן הדבר הזה הוא נכון בזכות הבהרת החוק. אם בית המשפט באמת גם פסק, אז בעצם הוא אמר שזה מיותר.

אני מסכים להצעה של רשף, הצעה מושלמת. שייכתב "העירייה", זו הצעה מושלמת.

אולי זה נכון, אבל זו לא הצעת החוק שלפנינו. אתם עושים פה משהו שלא חשבנו עליו קודם.

אז אם קשה למשרד המשפטים נעכב את זה בכמה זמן.

אביטל, אנחנו נאשר את החוק עם התיקון הזה, אבל זה מין אישור על תנאי. כלומר נגיד כעבור שבוע, עד יום שלישי הבא---

זה לא מספיק לי. לסדר יום של ועדת שרים לעניינים חקיקה אני צריכה לפחות שבועיים.

זה לא לוועדת שרים, סליחה.

סליחה, אני הולכת לפי המנדט של הממשלה, אני לא יכולה להחליט כאן דברים על דעת עצמי.

אבל למה זה לוועדת שרים?

מכיוון שאני מגיעה לכאן עם מנדט מוגדר מוועדת שרים לחקיקה. לי אין מנדט להגיד אם זה טוב או רע; וגם אם אני אתייעץ עם אנשי המקצוע הכי בכירים במשרד הפנים זה לא מספיק, אנחנו פועלים על-פי מנדט של ועדת שרים לחקיקה. זו מתכנסת מדי יום ראשון, סדר היום שלה נחתך---

ואולי יתברר שזה בכלל לא תיקון חוק, אלא המצב הקיים, וזו רק הבהרה? אז ודאי את לא צריכה תשובה לשר.

תסבירי לי למה זה נושא חדש. אם נאמר פה שהמצב הנוכחי אינו ברור, והוא מתפרש לשני פנים ואינו מוגדר, אז איפה זה נושא חדש?

אם אביטל צריכה שבועיים תן לה שבועיים. בואי נקבע שתוך שבועיים את יכולה לבקש דיון נוסף אם את צריכה. אם את לא מגיעה תוך שבועיים אנחנו נמשיך עם זה הלאה.

אדוני היושב-ראש, הצעתי – ורויטל הנהנה אז אני רואה את זה כהסכמה – אם תוך שבועיים אנחנו לא שומעים ממשרד המשפטים שום דבר---

זה לא משרד המשפטים, אלא ועדת השרים לחקיקה.

ממך באופן אישי.

---אז מזכירות הוועדה תעלה את זה להצבעה. במשך השבועיים האלה יש להם הזכות לומר שהם רוצים עוד דיון, ולבוא לכאן.

אני מבקש לבדוק מחדש האם זה באמת מסוג הדברים שחייבים לחזור לוועדת שרים. זאת לא הצעת חוק ממשלתית, עם כל הכבוד. לא אכפת לי בנקודות האלה מוועדת השרים; אכפת לי מדעתו של משרד הפנים ומדעתכם כמשרד המשפטים, כי אלה שני גורמים מקצועיים שיכולים להגיד לנו---

זו לא שאלה מקצועית, זו שאלה של מדיניות. אתה מעמיד אותי במצב מאוד לא נוח, משום שמשפטית אני יכולה להגיד שזה המצב; אם זה טוב או רע זו כבר החלטה ערכית, זו לא החלטה שלי.

אנחנו ניתן לך שבועיים, אבל מבחינת יחסי הגומלין בין הכנסת לבין הממשלה---

זה לא רק עניין של החקיקה הספציפית הזאת, עקרונית אני לא רואה איך אנחנו מתפקדים בצורה כזאת שכל דבר קטן כל-כך צריך לחזור לוועדת השרים, לא לשר המקצועי, אלא לוועדת השרים. זה פשוט מטמטם את המערכת. לכן לפני שאת מעלה את זה לוועדת השרים אני מבקש לבדוק אצלך במערכת, ואולי גם בהתייעצות עם מירי – כי בכל זאת הכנסת היא צד – האם באמת דברים כאלה חייבים לחזור לוועדת השרים. מעניין אותי עמדת משרד הפנים ועמדת משרד המשפטים, אבל ועדת השרים נראית לי דבר מוגזם לחלוטין בחקיקה הזאת. עקרונית בא לי כחבר כנסת להעביר את החקיקה הזאת בלי לחכות.

אתה יכול גם לא להזמין אותנו בכלל.

הגענו להסכמה, בואו נמשיך הלאה.

אני מעמיד את הצעת החוק להצבעה ותקראי את התיקון שמכניסים לסעיף 1 באישור העירייה.

אני רוצה להעלות נקודה מאוד עקרונית. המינוי של העובדים הבכירים, לפי סעיף 171 לפקודה, כפופים להחלטת מועצה, אז יש חוסר הרמוניה: את הקבלה שלהם המועצה לא תאשר, אלא יספיק רק מכרז; ואת הביטול שלהם המועצה כן תצטרך לאשר?

אין ועדה לפיטורים.

בסעיפים סטטוטוריים יש במועצה.

כי אין ועדת פיטורים.

בפקודה את הפיטורים של העובדים הבכירים אתה חייב להביא לאישור המועצה.

אבל מי שמחליט על הפיטורים הוא ראש העיר. אם אנחנו ניצור מנגנון של ועדת פיטורים מקצועית יכול להיות שאז היא תחליף את המועצה.

---

מירי פרנקל-שור

אני רוצה להתייחס לעניין המועצה והקריאה השנייה והשלישית בחטף. אני חושבת שהעבודה העיקרית צריכה להיעשות בקריאה הראשונה, ואכן נעשתה כאן העבודה העיקרית לקראת הקריאה הראשונה. הקריאה השנייה והשלישית, תפקידה לראות האם החוק שיוצא תחת ידה של הוועדה והכנסת הוא בהיר לחלוטין, והאם יש מקום לתיקונים נוספים, והעניין הזה בא להבהיר שה- screening הזה חשוב. זה ממש לא נושא חדש. עלתה שאלה לאחר התיקון שברור שיש פה דבר שהוא לא מעורפל, ועירייה שתוציא לפועל את עניין הליך הבחירה ומינוי עובדים בכירים צריכה לדעת בדיוק מהו ההליך הבחירה והליך המיון. אם זה צריך לבוא למועצה אחרי בחירתה של ועדת המכרזים או לא, זה עניין שנובע פרופר מהצעת החוק.

מבחינתנו זה מאוד קשה שאנחנו מגיעים לקריאה שנייה ושלישית עם כל ההתאמות האחרות. אני מצטערת, אני מרגישה מאוד לא נוח כרגע.

מירי פרנקל-שור

הוועדה לא מחליטה, הוועדה נותנת שהות לבוא. יכול להיות שתגידו שזה עניין של מדיניות ואתם לא יכולים להחליט כרגע, ואז הוועדה תחליט האם היא משאירה כך או מתקנת. אבל יש לכם האפשרות לבדוק.

מקצועית אני מרגישה עכשיו קושי מאוד גדול.

תביא את זה אידיאולוגית לאישור.

זה מה שאני עושה.

אנחנו סיכמנו שאנחנו מעכבים בשבועיים.

מירי פרנקל-שור

בוודאי.

מירי צריכה להקריא בשביל זה.

מירי פרנקל-שור

4. בסעיף 170 (ב1) (1) לפקודה, אחרי "ועדת המכרזים" יבוא "למינוי עובדים בכירים".

כאן יש לי שאלה לפני שתתייחס לזה כך, האם לא צריך להוסיף את מנהל מחלקת החינוך, מכיוון שאנחנו הוספנו אותו בסעיף 167 (א). שם הוספנו בתיקון את היועץ המשפטי ואת מנהל מחלקת החינוך; עכשיו כשהוא בא לוועדה למינוי עובדים בכירים, ואנחנו אומרים שהיועץ המשפטי צריך להגיש את חוות דעתו לעניין הרשעה של המועמד, אם הוספת ב- 167 את מנהל מחלקת החינוך, לדעתי צריך היועץ המשפטי להגיש חוות דעת גם לגביו. חייבת להיות התאמה בין 167 לבין 170.

למה לא במקום לכתוב "גזבר היועץ המשפטי", לכתוב: "במהלך מינוי עובדים האמורים בסעיף 167 ופקח.

לגבי פקח אין לי בעיה שהיועץ המשפטי יגיש את חוות דעתו על פקח, אבל בשבילו הוועדה לא רלוונטית, ועל-כן כשהוא יבוא לוועדה למינוי עובדים בכירים זה מיותר, הוא יבוא לוועדת המכרזים הרלוונטית. כלומר, אין לי בעיה שהיועץ המשפטי ייתן חוות דעת לוועדה לגבי האם יש לפקח הרשעה פלילית, אבל מה פתאום לוועדה הזאת?

זה גם לא יעזור בוועדה הזאת.

מירי פרנקל-שור

הפקח חייב לקבל.

חשוב שהוא יקבל, זה תפקיד של שיטור כמעט.

לא בוועדה הזאת, בוועדה שמינתה אותו.

זו הערה טכנית נכונה. אני חושב שאם נכתוב "ועדת מכרזים", ברור שזו ועדת מכרזים שעוסקת במינוי הרלוונטי. להערה שלך, במקום לפרט נכתוב: "עובדים המנויים בסעיף 167 (א1) ופקח, אז גם לעתיד, אם יהיה תיקון ב- 167 לא תהיה תקלה כאן.

לא צריכים לראות את הרשימה קבועה לנצח.

אם נשאיר את הניסוח הקיים של ועדת מכרזים, אז זה בסדר, לא צריכים לעשות שום דבר.

אז זה נשאר ועדת מכרזים.

אם רשימה והפניה לסעיף ההוא.

מירי פרנקל-שור


5. בסעיף 171 (א) לפקודה –
במקום "הוחלט על כך בישיבת המועצה" יבוא "החליטה על כך המועצה ברוב חבריה", ובסופו יבוא "ראש העירייה רשאי להעביר מתפקידו מנהל כללי שמינויו אושר בידי ועדת מכרזים לעובדים בכירים".

הערה טכנית. החוק במקור מדבר על פיטורי עובדים. כלומר אם אני לוקח את הניסוח של החוק כתוב "רשאי לפטר באישור". השאלה היא האם לפטר אותו או להעביר אותו מתפקידו?

"להעביר מתפקידו" הכוונה היא לפטר אותו.

יש לי בעיה כי בהתחלת הסעיף כתוב "לפטר" לגבי עובדים אחרים, ופה כתוב "להעביר אותו מתפקידו". אני כבר רואה את בית-הדין לעבודה עוסק בפרשנויות.

מירי, את חושבת ש"להעביר מתפקידו" עלול להיות מפורש לא במשמעות של "לפטר"?

מירי פרנקל-שור

אם באותו סעיף כתוב פעם "לפטר" ופעם "להעביר מתפקידו", נעשה איחוד מונחים.

להעביר מתפקידו לתפקיד אחר.

גם לפטר זה להעביר מהתפקיד.

אני הייתי מפרש ש"להעביר מתפקידו" זה דבר אחד, ואם אתה רוצה למנות אותו אחרי זה לתפקיד אחר זה משהו אחר.

אבל שתהיה אחידות.

אני בעד.

איפה מכניסים את העירייה במקום מועצת העיר?

מירי פרנקל-שור

אנחנו צריכים לנסח את זה בסעיף 1.

בסעיף 169---

מירי פרנקל-שור

במקום "המועצה רשאית", "העירייה רשאית".

אבל אנחנו צריכים להזכיר את זה פה.

אני מעלה להצבעה סעיפים 4 ו- 5 בתיקונים שסיכמנו עליהם, וחוזר לסעיף 1 שבו מוסכם שמי שמאשר את המינוי זו העירייה ולא מועצת העיר.

בעד – 4; נגד- אין; נמנעים – אין.

אנחנו מחכים שבועיים לשמוע או משני המשרדים, משפטים ופנים, או מוועדת השרים לגבי התיקון בסעיף 1. תודה רבה.

הישיבה הסתיימה ב- 10:40