תיקונים בתקנון הבורסה אשראי וביטחונות (מכתב מיום 16.8.04), צו החברות הממשלתיות (אל-על), העברות תקציביות

5
ועדת הכספים
12.10.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 191
מישיבת ועדת הכספים
מיום שלישי כ"ז בתשרי התשס"ד (12 באוקטובר 2004), שעה 10:30

1. תיקונים בתקנון הבורסה אשראי וביטחונות (מכתב מיום 16.8.04)
2. תיקון בתקנון הבורסה – בקרת אשראי וביטחונות (מכתב מיום 8.9.04)
3.צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל-על נתיבי אוויר לישראל בע"מ), התשס"ד-‏2004
4. העברות תקציביות

חברי הוועדה: דניאל בנלולו – ממלא מקום היו"ר
רוחמה אברהם
חיים אורון
בני אלון
גלעד ארדן
רוני בריזון
משה גפני
אברהם הירשזון
יצחק הרצוג
יצחק כהן
חיים כץ
יעקב ליצמן
אהוד רצאבי
אברהם (בייגה) שוחט

קורט שטרנבג מינהל הרכש, משרד הביטחון
עו"ד נסים זימבר משרד הביטחון
אמיר שרף מזכיר חברת אל-על
גונן גומלסקי רשות החברות הממשלתיות
גדעון ציבולסקי יועמ"ש יחידת האבטחה, שב"כ
עומר שלו סמנכ"ל, מזכיר ויועמ"ש חברת ארקיע
דני פת איגוד הטייסים
אבי ירושלמי מנהל אגף תכנון וכלכלה, משרד התחבורה
אלעזר אמיר
רותם פלג אגף התקציבים, משרד האוצר
אמירה חכמוני אגף התקציבים, משרד האוצר
בתיה פודרביטל אגף התקציבים, משרד האוצר
יפתח ברמן אגף התקציבים, משרד האוצר
יפעת כהן אגף התקציבים, משרד האוצר
אמיר שביט מרכז תחום אנרגיה ומים, אגף התקציבים, משרד האוצר
גיא אבן אגף התקציבים, משרד האוצר
יעל ארנון אגף התקציבים, משרד האוצר
נועה יוצר אגף תקציבים, משרד האוצר
אסף מאיר רפרנט אנרגיה, משרד האוצר
יעקב ברקאי אגף התקציבים, משרד האוצר
הרצל בן-יהושע מנהל אגף התקציבים, משרד התחבורה
ערן ניצן אגף התקציבים, משרד האוצר
שירלי ברנע משרד האוצר

שגית אפיק

טמיר כהן

יפה קרינצה


אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה. נתחיל בנושא הראשון, אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. בבקשה. יש לכולם אישור ניהול תקין? טוב. מי בעד, מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
אושר








































תיקונים בתקנון הבורסה – אשראי וביטחונות

אנחנו עוברים לתיקונים בתקנון הבורסה – אשראי וביטחונות.

מדובר בתיקון שקובע שערבות בנקאית תינתן רק על-ידי תאגיד בנקאי בעל הון עצמי מעל 100 מיליון דולר לפחות, בבנק בין-לאומי מהשורה הראשונה. זה לעניין לתנאים הנוגעים לחברי בורסה. תיקון נוסף הוא יותר תיקון הבהרה, שיאמר שמתן ערבות של חבר בורסה שאינו בנק ללקוח כמוהו כמתן אשראי ללקוח. מוצע לאשר את התיקונים. אם יש שאלות, אשמח לענות.

אם כך אני עובר לנושא הבא. השם שלו דומה, אבל הוא מעט שונה, וזה הנושא של בקרת אשראי וביטחונות. המדובר בהסדר קבוע, שבא להחליף הסדר זמני, שהיה בתוקף בשנתיים האחרונות, שתכליתו העיקרית הייתה להעמיד את הבורסה וחבר הבורסה במצב שהיא תהיה בעלת יכולת בקרה בזמן אמת. בתקופה המודרנית, עם מחשוב של כלי המסחר, ועם החשיפה לכלים פיננסיים נגזרים לרבות פעילות בחו"ל, יש צורך במתן מידע ובקרה בזמן אמת. ההסדר הזה, שנמצא בתוקף כבר שנתיים, בא לעגן את המערכת הכללים הטכניים שנוגעים לדבר, כולל מינוי של אורגן, פונקציונר, ששמו בקר אשראי, הטלת אחריות וסמכויות עליו. זהו.

אני רוצה להעיר משהו אחרי שהוועדה תאשר את זה.

בסדר. יש הערות לחברי הכנסת?

כן, במקום המילה קסטודיון, צריך להשתמש במילה העברית אוצר בא'.

צריכים לתקן העברית לאורך כל הדרך. זה תקנות ישן. קסטודיון זה השם שהשתמשנו בו לגבי האפוטרופוס הכללי, לא אוצר.

בסדר. מי בעד אישור תיקונים בתקנון הבורסה – אשראי וביטחונות?

הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
אושר







תיקון בתקנון הבורסה – בקרת אשראי וביטחונות

תודה, אושר. הנושא השני, תיקון בתקנון הבורסה – בקרת אשראי וביטחונות. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
אושר

תודה, אושר. בבקשה, גברת אלחנני.

אני רוצה – זה מיועד לחברי הוועדה, לא לאורחים - להקיש מכאן קל וחומר. ראו כמה מקפידה הבורסה על שימוש בערבויות והצגת נתונים נכונים, קל וחומר - - -

אבל אין לנו מדינה כבר, ראית אתמול בערב. אין אחראי על המדינה, אין בעל הבית.

אני מקבלת משכורת מהמדינה. אני מבקשת, קל וחומר לקראת תקציב 2005, אותן הוראות שמחייבת הבורסה חברות קטנות של מיליון שקלים, שתחייבו אתם - בתור הנהלת הבורסה של המדינה – את מדינת ישראל להציג לפחות הערבויות שנותנת בפרמיה, ותחשב אותן כחלק ממתן האשראי או לא חשוב איך.

- - - מנגנון שלא מסוגל אפילו להגיד לנו מה החבויות שלו במסגרת הפנסיה התקציבית.



צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל-על נתיבי אוויר לישראל בע"מ), התשס"ד – 2004.

תודה, אני עובר לנושא הבא. אישור ועדת הכספים לצו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל-על נתיבי אוויר לישראל בע"מ), התשס"ד – 2004. מי מסביר? רשות החברות הממשלתיות, בבקשה.

לפני כשנה הנפיקה המדינה 100% של מניות אל-על, הציעה לציבור באמצעות הצעה של מניות ובאמצעות הצעה של אופציות. לפני ההצעה לציבור הוקצתה למדינה, בתוך הון המניות של אל-על, מניית מדינה מיוחדת. במסגרת אותה מנייה מיוחדת הוגדר, שתוטל מגבלה על העברה של מספר מסוים של מטוסים, הנקראים "צי ברזל" בז'רגון. צריך להסביר שאת המניה אפשר להנפיק למדינה רק לפני ההצעה לציבור, אי אפשר לתקן אחרי שהציעו את המניות הרגילות של החברה לציבור.

כיום באה אלינו מערכת הביטחון, וביקשה מאתנו לעשות תיקון מסוים או לעשות סגירה של פער שנוצר בתנאים של מניית מדינה מיוחדת. זאת אומרת, יש מספר מסוים של מטוסים שהעברתם מוגבלת.

לפני הפרטים יש לי שאלה. המניה המיוחדת - יש בעיה משפטית לנסח ולשנות אותה אחרי שהיא הונפקה לציבור הרחב. מדוע זה לא היה קודם? אתה רוצה שנשנה משהו שלא מקובל לעשות אחר כך. למה לא היה בזמן?

כאשר העבירו לנו את הדרישות של מערכת הביטחון, הדרישה לא נכללה בדרישות שהיינו אמורים לכלול במניית מדינה מיוחדת. זו הועבר אלינו אחרי.

מערכת הביטחון נזכרה מאוחר?

הם יסבירו מה בדיוק העניין. הסברתי למה אי אפשר לתקן את זה באמצעות מניית מדינה מיוחדת. כרגע מערכת הביטחון אומרת לנו: זה שזה הוחל על הברזלים זה בסדר גמור, אבל צריכים גם שיהיו אנשים שהם אזרחים ישראלים ותושבי ישראל, שיוכלו להפעיל הברזלים האלה, שיהיו מאומנים, שיהיו בידינו. חיפשנו דרך לעשות את זה. מניית מדינה מיוחדת אנחנו כרגע לא יכולים לתקן. יש אמצעי אחר שנכנס לתוקף עם הנפקת אל על באופן מקרי לחלוטין, וזה תיקון בפרק ח' 2 של חוק החברות הממשלתיות, שמאפשר להוציא צווים אם יש למדינה אינטרס חיוני בחברה. זה מה שאנחנו באים לעשות בצו הזה.

אני רוצה להבהיר, מניית הזהב - - -

לפני כן תענה בבקשה לשאלה של חבר הכנסת בני אלון.

גם לי יש שאלה - אני ישבתי פה, לא הייתי שר, והשאלה הזאת נשאלה. היא לא נשאלה על רקע שבאה לי איזו הלוסינציה, אלא על הרקע של מניית הזהב למשל במפעלי ים המלח - מוסכם על כולם שהיא חלשה מדי. כשפה היה ויכוח על מכירת אל על - שלא היה משני - לא היה ויכוח על הפרטת אל-על, אלא הייתה שאלה האם אנחנו יודעים להגדיר ולהבטיח את האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל בחברה לאומית. אמרו: סמוך, העיקר להעביר. זה בסדר, בדקנו. אמרתי: תזכרו שבמכירת החברה של ים המלח, עם כל הזכויות המוחלטות בכל אזור ים המלח –תשאלו את שר התיירות איזה בעיות יש לו, שיש שם אריסים שלושה מושבים ודברים כאלה כי אמרו שזה בסדר. אמרו: בדקנו, זה בסדר. עכשיו אומרים: פתאום גילינו שצריך להגדיר כמות מטוסים. דבר שולי, כאילו.

טייסים. אנשי צוות.

יש מטוסים ואין טייסים, אז מה זה שווה? אני אומר את זה כלפי רשות החברות הממשלתיות וכלפי הממשלה. כשאתם באים ואומרים לנו: בדקנו וזה בסדר, אין לנו כלים משלנו לבדוק, אלא אם מישהו לוחש לנו שמרמים אותנו. למשל, אני כבר שואל אתכם, אם אתם הולכים להפעיל את עניין האינטרסים החיוניים בצים, כי שמעתי שבצים מוכרים את כל האוניות לכל העולם עכשיו.

עכשיו אני שואל שאלה יותר מרחיקת לכת, האם ממשלת ישראל בתפיסתה – ששר האוצר מבטא אותה כל כך טוב - מה היא מתערבת בכלל? מכרתם – זוזו הצידה. אתם גם רוצים למכור וגם להיות בעל הבית. אני אומר בשם אל על: אל תתערבו לנו בעניינים, אנחנו חברה פרטית, רוצים ללכת לבורסה, מי שירצה יקנה. כשאתם באים בשביל למכור, אומרים: אין בעיה. עכשיו, כשאתם באים בשביל לקנות, אומרים: רגע, יש בעיה. ההערה יותר כללית מאשר למקרה הזה.

אני יכול להתייחס לחלקים שקשורים לרשות החברות, כי בנינו מניית המדינה המיוחדת על פי דרישות של כל המשרדים; משרד התחבורה, משרד המשפטים, משרד הביטחון, שירות הביטחון הכללי. מה שאמרו כתשתית עובדתית, זה מה שהכנסנו למניה. אין לנו מידע.

מניית מידע מיוחדת – אנחנו מכירים בכך שזה לא מכשיר מושלם, ובגלל זה חוקקנו את פרק ח'2 לחוק החברות הממשלתיות, שזה לא מכשיר חוזי או מנייתי בין בעלי מניות לחברה, אלא מכשיר שהוא דין, צו, חקיקת משנה. בגין הפרת הצו הזה שאנחנו עומדים לדון בו יש ענישה פלילית. מצד שני, אתה שואל: מכרתם, הפרטתם, למה אתם מתערבים. הגבלת ההתערבות שלנו, כך כתוב בפרק ח2 – היא רק ביחס לאינטרסים החיוניים של המדינה. לא יכולים להתערב בשיקולים בעלבתיים, אלא רק לעניין מה מערכת הביטחון חושבת שזה עניין חיוני.

השאלה של חבר הכנסת אורון, זה שצו זה אקט מינהלי. אם תיאורטית כנפיים ירצו להתנגד, זכותם לעתור לבית דין לעניינים מנהליים, לבג"ץ או לכל גורם אחר, ולהגיד: אתם לא יכולים להפעיל שרירותית דבר כזה, כשהיה הכלי התקני והחוקי לעשות בצורה מסחרית. זו האחריות שלנו.

נמצאים פה נציגי כנפיים, והם יגידו את עמדתם.

אני מבין שהם בעד טייסים ישראלים.

השאלה היא מה ההשפעה של זה ערך החברה.

זה הדבר האחרון שאני רוצה להגיד. כיוון שמספר המטוסים שמוגדרים כצי ברזל זה פחות ממחצית ממטוסי החברה, ומכיוון שכל הצוות היום של אל-על – ככל הידוע לי - זה אזרחי ישראל ותושבי ישראל, והם מפעילים צי שהוא יותר גדול מצי ברזל, נכון להיום אין דרישה שעם כניסת הצו לתוקף אל-על מחויבת להתחיל להעסיק עוד טייסים או לפטר טייסים זרים ולהעסיק במקומם טייסים אחרים. אנחנו נמצאים מתחת לדרישת המינימום.

בסדר, אבל לא בא בהבנה, אלא כופה בצו.

אני רוצה להבהיר. אנחנו מתייחסים לצו כאל הבהרה בלבד ולא כשינוי או תיקון, שכן במניית הזהב המיוחדת, בסעיף 4(1) נאמר שהחברה מחויבת לשמור על צי הברזל באופן שלא תקטן יכולת ההטסה של החברה. יכולת ההטסה של החברה – כך אנחנו מבינים – זה שאי אפשר להטיס בלי טייסים. בגלל שהתחילו להתעורר שאלות בעקבות מניית הזהב וההפרטה, התחילו להתעורר שמועות על מגעים של כנפיים, החלטנו שאנחנו רוצים להבהיר חד משמעית, כדי שלא יהיו הסתייגויות או ויכוחים משפטיים עתידיים בנושא הזה. הצו מבהיר את העניין הזה.

מניית הזהב לא קובעת רק את עניין צי הברזל, היא גם מטילה על המדינה מחויבות נמשכת לשמר את האינטרסים חיוניים למדינה. המנייה אומרת, שהמדינה מחויבת לשמור את האפשרות להבטיח כי כושר התפעול ויכולת ההטסה של נוסעים לא יקטנו מתחת לצי הברזל. האופן לשמור את זה, כמדינה, הוא הוצאת הצו הזה, להבהיר מה שנאמר ממילא במניית הזהב, באופן שמשאיר פרשנויות מסוימות שאנחנו לא רוצים שיישארו. נושא הצו ומכתבו של מנהל רשות החברות מבהיר את חוקיות הצו הזה, והיכולת לעמוד גם בעתירות לבג"ץ. אני חושב שגם כנפיים הבינו - וזאת גם הכוונה שלהם - להמשיך בצוות ישראל במניית אל-על, ולכן אנחנו לא מניחים שכנפיים יעתרו לבג"ץ, וגם לא אל-על. ההנחה שלנו מבוססת גם על מכתב מבעלי כנפיים.

אני רוצה להתייחס בשני מישורים; המישור העקרוני והמישור המעשי. המישור העקרוני הוא שחברת אל-על מתנגדת לכל הטלה של מגבלה נוספת, קלה כחמורה, על פעילות החברה מעבר למגבלות שנקבעו במניית המדינה המיוחדת או כפי שהיא מכונה.

המגבלה הזאת היא קלה או חמורה?

חמורה. המגבלות נקבעו אחרי דיוני ארוכים במערכת הביטחון. כל מגבלה נוספת פוגעת בגמישות התפעולית, פוגעת ביכולת העסקית של החברה, והחברה נמצאת בסביבה תחרותית קשה. אנחנו מתחרים עם הרבה חברות בין-לאומיות זרות, זה ענף לא קל. לכן, כל מגבלה היא דבר שאנחנו לא אוהבים, ואנחנו חושבים שמכיוון שהציבור קנה את המניות על בסיס מצב מסוים בהנפקה, לא נכון להוסיף מגבלות נוספות, ולעשות שימוש בסמכות הנוספת של חוק החברות הממשלתיות, ולהטיל מגבלות נוספות. זה מה שהצגנו לרשות החברות הממשלתיות כשהן שאלו את דעתנו. אנחנו מתנגדים להטלת כל מגבלה נוספת על פעילות החברה, היום ובעתיד. אנחנו לא רוצים שיווצר פה איזשהו תקדים ואיזושהי יכולת על השימוש בסעיף הזה.

ברמה המעשית, הצו הזה, נכון להיום אין לו השפעה על אופן התפעול של החברה. הוא לא מחייב אותנו לשינוי כלשהו בהרכב העובדים של החברה. זה לא פוגע בעמדה העקרונית שלנו, של התנגדות להטלת מגבלות נוספות.

תודה. נציג כנפיים, בבקשה.

הבענו בכתב את עמדתנו, וזו גם העמדה המועלית באמצעות הצו - - -

אתם בעד או נגד?

אין לנו התנגדות לצו הזה, הוא תואם את המדיניות שלנו.

תודה. בבקשה.

אני מייצג את כלל הטייסים במדינת ישראל. גם אנחנו תומכים בצו. להבנתנו, עיקרו של הצו הזה הוא אבטחת תנועת המטוסים למדינת ישראל בשעת חירום. אני לא צריך להזכיר את התמונות שפורסמו, מה קרה לחברות זרות בתקופה של מתיחות. יש לנו דוגמה אחרונה, שחברת ישראייר בקיץ רצתה להביא לפה צוות של טייסים מאיסלנד, ובסוף נאלצה לאייש את המטוסים האלה בטייסים משל עצמה משום שהטייסים מאיסלנד סירבו לבוא לארץ, ואנחנו לא בתקופת מלחמה עכשיו.

אני רוצה להפנות את הוועדה לתקנות הספנות, שנותנים מענה מקביל לסיטואציה שאנחנו נמצאים. המדינה קבעה מספר חירום של אוניות בהפרטת צים, שיהיו בשירות המדינה תמיד. בצו הזה קבוע שהצוות המינימלי במספר הזה של האוניות יהיה צוות ישראלי. זה ברור למה, כי בזמן מתיחות הזרים פשוט יעזבו את המדינה ולא יגיעו לפה.

תודה.

זה רק האוניות, בלי צוותים, כי אין לנו ממילא ימאים.

יש בי יותר מאשר כעס כלפי רשות החברות הממשלתיות על האופי שמתנהגים אתנו. התשובה, שהמשרד לא הביא, היא לא תשובה. זה לא נושא שולי, זה נושא מאוד מהותי, שהיה מונח על השולחן פה. אייל גבאי לא נמצא פה, והשר לא נמצא פה, אנחנו יותר מידיי פעמים נתקלים שבשלב הראשון, כשרוצים להעביר משהו, הכל בסדר. אין בעיות, הכל בסדר, תסמכו. אחר כך פתאום מתברר שזה פרום וזה פרום. תארו לכם מצב, שהיו בעלים יותר קשוחים בתוך החברה, והיו אומרים: לא רוצים, אל תתערבו לנו בעניינים. פתאום היה מתברר - - -

ותיאורטית זה עוד יכול לקרות.

פתאום היה מתברר שכל המבנה שדיברנו עליו פה, של להבטיח מינימום של מטוסים בתקופת חירום – דרך אגב, זו הייתה הבעיה היחידה שהייתה בהפרטת אל-על – שכל הנושא הזה לא טופל.

אם זה עלה בזמן אמיתי, למה לא הכניסו את זה?

כשבא פקיד ואומר שזה מעוגן בניירות, אז אביא עורך דין של אמא שלי שיבדוק את הניירות? גם פה אומרים, כשחתמו 50% מהמטוסים, הבינו שמטוסים זה גם צוותים. עכשיו אומרים שזה לא ברור.

אם אפשר, אני מבקש תשובה כתובה מרשות החברות לכל חברי הוועדה.

אני מסכים למה שנאמר, אבל אני מודאג מעוד אלמנט, שנקרא המחשבה בחדר המדרגות, והתגובה עליה. נגמרה העסקה, יצאת לחדר המדרגות, פתאום נזכרת – איך אתה מגיב? לא על ידי החלפת מכתבי הסכמה בין שני הצדדים, אתה מגיב בצו, ואתה משדר לכל העולם: אנחנו, ממשלת ישראל, כשעשינו משהו לא כמו שצריך והתחרטנו – אנחנו מוציאים צו. זה קורה לעתים יותר מידיי קרובות, ואנחנו מצטלמים לא טוב בחוץ למשקיעים, לאנשים שרוצים לעשות אתנו עסקים. אמרתי דברים דומים כשנאלצנו לחוקק אותו חוק עוקף בנקים, בכל מה שנוגע לרשויות המקומיות, אפשרויות התשלום. איזו מין תמונה אנחנו מציגים לעולם? הבנקים בצדק הגיבו כמו שהם הגיבו. לכן, גם בעניין הזה, אם יש אפשרות שלא לעשות את זה בצו, אלא פשוט בהסכמה – הרי יש הסכמה בין הצדדים - - -

אין כאן הסכמה.

יש הסכמה, עם כנפיים – הם בעל עניין מרכזי.

אבל יכול להיות שבעוד חמש שנים יהיה גם מישהו אחר. יש אינטרס חיוני של המדינה פה.

הנושא של מניית זהב והסכמות בעניין מכירת אל-על, זה לא נולד בשנה האחרונה. שנים מדברים על התנאים שצריכים ללוות את התהליך, כמו שהיה בצים. מאוד מפתיע, וגם בלתי סביר מבחינת הנהלים שזה לא בא בחבילה הגדולה. זה היה צריך לבוא בחבילה הגדולה, גם לפני המכרז, כדי שמי שקונה יידע מה הוא קונה, מה המגבלות שלו, וגם אנחנו כחברי ועדה שמאשרים את זה שנדע בדיוק מה העניינים. רשות החברות או כל הגורמים העוסקים בזה – זה פשוט לא בסדר שככה מוצגים הדברים.

לגופו של עניין, זה מסוג הדברים שהסבירות היא כל כך קטנה שתיווצר סיטואציה כזאת, אז נדמה לי שזה לא מכביד. באופן אמיתי גם ככה בוודאי 50%, ואולי יותר מ-50% מצוות אוויר הוא בדרך כלל מהמדינה המקומית. אני לא מתאר לעצמי שיש איזו מדינה נורמלית שבה בנושא הזה הדברים האלה מגיעים למספרים כל כך גדולים. בימאות כן, יש כמה מדינות שמאיישות את כל הציים בעולם, בעיקר ברמות של המלחים והדרוגים, ולא קציני הים. זו כבר תופעה בלתי נמנעת. אתה אומר שצריך לקבל הסברים, בסדר, אבל לגופו של עניין אין מה לעשות עם זה.

הצו הזה הוא בוודאי הגיוני, על זה אין מחלוקת. הבעיה היא שאני רוצה לדעת שהוא לא מקנה איזושהי כוונה נסתרת לשנות את התמהיל של צי הטייסים של אל-על לטייסים זרים. זה כאילו מה שמשתמע, וזה קצת מטריד אותי. הייתי שמח שמישהו יתייחס לזה, כי אני חושב שזה חלק מסוד ההצלחה של החברה. לגופו של עניין, מסיבות שכולנו זוכרים היטב ממלחמות מפרץ כאלה ואחרות, הצו הזה הוא חשוב וחיוני, ואני אתמוך בו.

תודה. היועצת המשפטית, בבקשה.

אין ספק שלא הלכו כאן בדרך המלך גם מבחינה משפטית. הדרך הנכונה הייתה לעשות את זה בתקופת המכרז, ולא בדרך כזאת של צו בו ראש הממשלה והשר מכריזים שלמדינה ישי אינטרס חיוני בקשר לחברה המופרטת. סיבה נוספת, ברגע שמכריזים בצו כזה שיש למדינה אינטרס חיוני באל-על, ניתנת האפשרות לקבוע הגבלות ומגבלות נוספות. מצד שני, זאת אפשרות שכן קיימת בחוק, ואי אפשר להגיד שהיא בלתי אפשרית, ועשו אותה.

אתם צריכים לשים לב שמבחינת אישור הוועדה, פרק ח2 לחוק החברות הממשלתיות לא דורש את אישור ועדת הכספים, אבל מאחר שמי שיפר את הצו הזה יהיה צפוי לענישה פלילית לפי סעיף 21א לחוק יסוד: הכנסת, הם מחויבים להגיע בתוך 45 ימים לוועדת הכספים לקבל את האישור שלה. מצד שני, במידה שתחליטו לא להצביע במהלך 45 הימים האלה, לפי חוק יסוד: הכנסת, רואים את הצו הזה כאילו הוא מאושר.

אני מבקש שהיועצת המשפטית תנסח מכתב בשם חברי הוועדה על הדיון פה, ותבקש תשובה משר האוצר.

בעקבות הדברים האלה, פניתי בדרך כלל לכל מנהל רשות חברות ממשלתיות בתחילת דרכו, ושאלתי: האם יש ספר הפקת לקחים. החל מהפרטה ראשונה, והפקת הלקחים שהייתה צריכה לבוא בעקבותיה, וזאת הפרטת החברה הכלכלית לירושלים, של מכירת נדל"ן.

זו הייתה חברה בירושלים, שכל 70 העובדים שלה היו חברי ליכוד. היה מכרז עבור ארבעה גורמים, והייתה תחרות הוגנת. היה מינוס אחד במכרז – אבל למדו את הלקח – המכרז לא היה פתוח. הייתה תחרות אמיתית, וגם אלה שהפסידו אמרו שאין להם טענות, בלי בג"צים. בעקבות זה התקבלה החלטה בוועדת הכספים שמכאן ואילך כל מכרז פתוח ולא מרשימה סגורה.

העניין של הפקת לקחים צריך לקבל צורה של מסמכים כתובים. חבר הכנסת שוחט, מכירת נדל"ן של חברה שלמה של נדל"ן לא הייתה הדרך היעילה ביותר למכור, ואפשר היה למכור נכס נכס. אני רוצה להוסיף את זה לפנייה, שתהיה הפקת לקחים מכל מכירה שנעשתה עד היום, מה מחייב היום את רשות החברות הממשלתיות.

אני אעלה את זה להצבעה. אני מקווה שברשות החברות ילמדו לקח, ויפיקו לקחים מכל הדברים האלה.

אנחנו רוצים מכתב של הוועדה.

אנחנו גוף מבקר גם.

אני מציע, גברתי היועצת המשפטית, שתוציאי מכתב אליי, ובמקביל נאשר את הצו. אני מביא לאישור ועדת הכספים את צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל-על נתיבי אוויר לישראל בע"מ), התשס"ד-2004. מי בעד אישור הצו?

הצבעה
בעד – 5
נגד – אין
אושר

תודה, אושר.

אני מבקש באמצעותך להעביר לאברהם הירשזון שיקיים פה דיון על רשות החברות. קראתי על הפרשה של מבקר המדינה, במכירת חברת לורם. קראתי בעיתון ולא האמנתי למה שקראתי – את הדוח לא קראתי. הייתי מבקש שיתקיים דיון על הנושא של המנכ"ל – שכבר איננו כי החברה נמכרה – מה קרה לחברת לורם, למה מכרו אותה בשני מיליון שקלים, איך היא התדרדרה.

יש לי תשובה מאייל גבאי, אתמול קיבלתי חמישה עמודים.

אני מבקש מחבר הכנסת הרצוג, אם קבלת תשובה, להעביר אותה לכל חברי ועדת הכספים. אתה יכול להעביר לנו? תודה. יכול להיות שזה יספק אותך, ואם לא נחזור לוועדה ותבקש דיון מהיר.

אני חושב שצריך דיון בעניין, כי לפי עוצמת הדוח של מבקר המדינה והדברים שהופיעו שם, זה אפילו במדינתנו מעבר לכל נורמה.

אני מציע שנקרא את מה שהוא נתן כתגובה, ואם זה לא מספק תבקש בצורה פורמלית דיון מהיר בנושא הזה.

תיקוני טעויות בחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003, ובחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)(תיקון מס' 50 והוראת שעה), התשס"ב-2002

אנחנו עוברים לנושא הבא, תיקוני טעויות בחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003, ובחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)(תיקון מס' 50 והוראת שעה), התשס"ב-2002.

מדובר כאן בטעויות הגהה. יש אפשרות ליושב ראש הכנסת לפנות לוועדה שעסקה בניסוח אותו חוק ולבקש תיקונים. הטעויות הן בעיקר של הדפסה, הגהה, ופליטת קולמוס. פנו אלינו מנציבות מס הכנסה וממנהל הכנסות המדינה בבקשה לערוך את התיקונים האלה. גם אני וגם הממונה על נוסח החוק בדקנו אותם, ואכן מדובר בטעויות טכניות בלבד. מבוקש שתחילת התחולה של התיקון תהיה עם תחולת נוסח החוק המקורי, על מנת שזה ישתלב בספר החוקים במסודר.

בסדר, אני מביא את זה להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – 5
נגד - אין
אושר

תודה, אושר. אנחנו יוצאים להפסקה. ניפגש פה בשעה 12:00.





















העברות תקציביות

צהרים טובים, אני מחדש את הדיון. אנחנו מתחילים בהעברות תקציביות. העברה מספר 400, בבקשה.

שינויים פנימיים בתקציב האוצר.

מי בעד, מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
אושר

תודה, פניה מספר 400 אושרה. אנחנו עוברים לפניה מספר 402. יש מי שיסביר? לא? תודה. אנחנו עוברים לפניה מספר 467-468 – אין מי שיסביר. פניה לוועדה מספר 470-471.

מדובר בשינויים פנימיים בתקציב משרד האוצר לתקציב הפניות של חוק מכס ומע"מ, בסך 2.4 מיליון שקלים.

זה לא העברות פנימיות, זה מהרזרבה הכללית.

בדברי ההסבר כתוב: "בשינוי זה יש שימוש ברזרבה הכללית", ובמסמך השני יש שימוש.

זה מגיע מסעיף 83 דרך הרזרבה הכללית. זו פשוט הטכניקה של ההעברה מסעיף לסעיף.

למה משתמשים בזה?

זה לתפעול של אגף המכס ומע"מ.

אבל אתם אמרתם שחוסכים שם כסף, ובינתיים מעבירים לשם כסף כל הזמן.

ברגע שהאיחוד יתבצע עד הסוף, אנחנו מעריכים שזה יחסוך כסף.

כמה זו עולה בשלבי הביניים?

זה עוד לא ידוע, כי עוד לא ברור איך בדיוק ייעשה האיחוד.

כמה עבר עד עכשיו?

עד עכשיו לא עבר שום דבר שקשור.

תודה. מי בעד הפניה 470-472? מי נגד?

הצבעה
בעד – 6
נגד – 3
אושר

תודה, פניה מספר 470-472 אושרה. פניה מספר 473, 474, 475.

אלה שינויים בתקציב משרד החוץ על סך מיליון וחצי שקלים, לתיקצוב נספחי תמ"ס, שהתקציב שלהם נמצא במשרד החוץ.

מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
בעד – 5
נגד – 2
אושר

תודה רבה, פניה מספר 473, 474, 475 אושרה. חבר הכנסת כהן, אתה לא יכול להפריע לי באמצע ההצבעה.

אני מבקש רביזיה.

עוד דקה. לא הקשבת, כי נתנו הסבר. עברה דקה. מי בעד הרביזיה?

הצבעה
בעד – 1
נגד – 3
לא אושר

אולי לפני שנמשיך תבהיר מי בקואליציה ומי באופוזיציה?

הבקשה לרביזיה לא עברה, תודה רבה. אתמול בסקירה של שר האוצר, חבר הכנסת ליצמן אמר: ייתנו – יקבלו, תשאל אותו. פניה מספר 477.

מדובר כאן בשינויים פנימיים בתקציב תיאום פעולות בשטחים. יש פה מיגון מעברים - - -

אולי תסבירי איפה?

אולי את יכולה להגיד לנו מספרים, כי בדפים שלנו לא רואים כלום.

יש פה לדוגמה העברה של 300,000 שקלים למיגון מעברים, 150,000 לפרוייקט מידע.

תודה רבה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
אושר

תודה רבה, פניה מספר 477 אושרה. פניה מספר 482, יש מישהו?

מדובר בהגדלת ההוצאה המותנית של 9.3 מיליון של צניחה בשיווק לחו"ל. מדובר בהוצאות של קרן השיווק, שהייתה קיימת ונסגרה, על מנת לממן את שארית ההוצאות שלהם, שארית ההתחייבויות, הם צריכים להגיד את ההוצאה המותנית.

מאיפה באה להם הכנסה? זו הוצאה מותנית בהכנסה.

קרן השיווק.

מי שמקבל מהקרן, אחר כך מחזיר? טוב.

תודה. מי בעד הפניה 482? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
אושר

תודה רבה, פניה מספר 482 אושרה. אנחנו עוברים לפניה מספר 484.

מדובר בהגדלת ההוצאה המותנית בהכנסה, יש להם היטל על היהלומים.

זה היטל שצריך היה לבטל אותו.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
אושר

תודה, פניה 484 אושרה. פניה מספר 485.

פה מדובר בהעברה של כספים של לשכת המדען הראשי ממסלול מענקים למו"פים לאיחוד האירופי, בגלל התחייבות של המדען הראשי.

זה בזבוז כסף.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – 6
נגד – 1
אושר

תודה, פניה מספר 485 אושרה. אנחנו עוברים לפניה מספר 489.

תוספת של 4.5 מיליון שקלים לתקציב הטיפול של המנהל, על מנת למנוע גירעון צפוי. תיקצוב של 1.4 מיליון שקלים לצורך תיגבור הפעילות המשפטית, שעניינה שמירה על זכויות המדינה במקרקעין שבבעלותה.

האם הגירעון הצפוי הוא רק של הכנסות המינהל? מה קורה שפתאום האוצר צריך לתמוך מבחוץ בגלל גירעון?

כל השנים הם בתוך תקציב המינהל, ויש הפרדה מוחלטת בין צד ההוצאות לצד ההכנסות. זה לא נובע מהקטנת ההכנסות.

אני יודע שבמינהלת הבדואים יש הרבה כסף. זה תקציב בשביל הסיירות למיניהן. יש להם 240 מיליון שקלים לפיצויים לקרקעות ולא מממשים אותם, מחזירים אותם לאוצר כל שנה. אתם עושים על זה סיבוב, חוזרים בתקציב. אתם יודעים בביטחון שלא תהיה הוצאה – זה לא אתה אשם, אני סתם תופס אותך – אז נוצרת רזרבה, ואומרים: לא עברנו את התקציב. מה פתאום צריכים להוסיף להם למינהלת הבדואים, מה עושים עם זה בדיוק?

התקציב של הפיצויים בגין הסדרי קרקעות לא נכלל בתוכנית הזאת, וזה שהוא לא מנוצל בתוכנית אחרת לא עוזר לי בתוכנית הזאת.

מה זה פה?

הסיבה שהוא לא מנוצל שם היא שלא מגיעים להסדרים.

למה לא מגיעים להסדרים?

צריך שני צדדים להסדר.

לי יש בעיה עם הצד שלנו.

יכול להיות, זה לא עניינה של הפניה.

בסדר, אבל למה בדיוק הכסף הזה?

הכסף הזה מיועד לתגבור הפרקליטות במחוז דרום, על מנת להגיש תביעות בעלות על קרקע שהיא לא מוסדרת.

יש עכשיו מדיניות של הגשת תביעה נגדית. זאת אומרת, ברגע שבדואי מגיש תביעה, המדינה מגישה תביעה נגדית. ככה מתחיל דיון, וככה תוקעים את העניין לכמה דורות, לא מגיעים לשום פשרה. זה למה? כי לא רוצים לפתור את העניין, רוצים לריב. יש שם מיליון דונם שיש עליהם ויכוח, כשליהודי יש ויכוח על חצי דונם, הוא צורח עד השמיים. מה אתם עושים? אני מבקש שמישהו מהמינהלת יבוא להסביר את העניין.

אתה לא מסתפק בהסבר שלו?

אני חושב שהוא לא יודע.

אנחנו רוצים לעודד את אכיפת החוק.

התקצוב הוא בהתאם להחלטות ממשלה.

אני לא עובד בממשלה. אני מבקש שיבוא מישהו מהמינהלת ויסביר.

ייתנו לך הסבר בכתב, זה יספק אותך?

אני רוצה שיבואו מהמינהלת להסביר.

בוא נחלק את זה לשניים. אני חושב שבלי כל קשר, נבקש שהיה דיון עם המינהלת, שיבואו לתת לנו הסברים בכלל. אבל בוא לא נעכב את ההעברה התקציבית הזאת.

תאמין לי, אני יכול להסביר להם, אבל אני רוצה שיבואו לפה. אני אומר את זה כי אני יודע מה קורה שם. כל האנשים המבינים; אהוד אולמרט, גיורא איילנד, אמנון קרצ'י – כל האנשים הללו אומרים שמה שאני אומר נכון. הם לא מצליחים לכופף את המינהלת הזאת.

לא הייתי רוצה לעצור את העבודה במינהל. נביא את ראש המינהלת בהזדמנות הקרובה. אני מביא את פניה מספר 489 להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – 7
נגד – 2
אושר

תודה, פניה מספר 489 אושרה. אנחנו עוברים לפניה 490.

היה השנה קיצוץ של שעות נוספות במשרדים הממשלתיים השונים. החזר הקיצוץ ניתן בתקנה אחת בלבד, והפניה הזאת מפזרת אותו בין יחידות הסמך השונות של משרד השונות.

איזה פעולות הסברה על אירועים ממלכתיים יש?

בתוך פעולות הסברה באירועים ממלכתיים - זה תוכנית של מרכז ההסברה לשעבר – יש גם שעות נוספות של עובדי מרכז ההסברה לשעבר.

תודה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – 7
נגד – אין
אושר

תודה, פניה 490 אושרה. פניה 494 – מי מסביר?

הרפרנט יהיה פה בעוד רבע שעה.

בסדר, נחזור לזה אחר כך. פניה מספר 504 – יש מישהו? אין.

זה כמו הפניה הקודמת.

אם זה ברור, אני מעלה את זה להצבעה. מי בעד פניה מספר 504?

הצבעה
בעד – 5
נגד – אין
אושר

תודה, פניה מספר 504 אושרה. פניה מספר 506.

מדובר בהעברת חמישה מיליון שקלים במשרד התיירות על פי הסכם בין משרד האוצר למשרד התיירות.

זה בתוך התקציב של המשרד. מאיפה זה בא? ההסכם היה שזה יבוא מהרזרבה.

לאן עוברים החמישה מיליון האלה?

זה שינויים פנימיים של משרד התיירות .

אז מה צריך הסכם עם משרד האוצר? ההסכם היה שיש תמרוץ מבחוץ.

אני חוזרת בי. זה לא הסכם תימרוץ, זה העברת מיליון שקלים לפי העדפות.

למה את חוזרת בך?

כי אתה לא יכול לעשות שינויים בין התקציבים בלי הסכמת האוצר.

חבר הכנסת ליצמן, בבקשה.

משרד האוצר הוריד חמישה מיליון שקלים ממענקים של התמיכות, והעבירו 4.5 לשיווק לתיירות זרה, ו-500,000 שקלים לפרסומים. מה זה השלושה מיליון שקלים, מאיפה זה?

זה בסך הכל חמישה מיליון.

זאת אומרת שזה ממענקים שאינם על פי חוק. אז לא מפיתוח התשתיות.

מי בעד פניה 506? מי נגד?

הצבעה
בעד – 7
נגד – אין
אושר

תודה, פניה 506 אושרה. פניה מספר 507.

מדובר בהגדלת ההרשאה להתחייב על פי חוק למענקים בעזה. התקציב המזומן כבר אושר והועבר. מרכז ההשקעות זקוק להרשאה להתחייב.

אני רוצה להגיד לחברי הקואליציה שמורידים את המענקים על פי חוק בשטחים בעשרה מיליון שקלים, וזה מאוד מבורך. אני מאוד שמח.

לוקחים ממענקים שיש בעזה ונותנים למשרד כולו, זה הכל.

הכסף הזה שנלקח, עובר למשרד הכללי או עובר ליו"ש, רק לסעיף אחר?

אני מבקש מכולם שקט.

מרכז ההשקעות מאשר באופן שוטף בקשות שמגיעות אליו. לפעמים, בזמן מסוים, יש תקנה מסוימת בהרשאה להתחייב, זה הכל.

אז איך נוצר חוסר בסעיף מסוים של מענקים ליו"ש?

כרגע אין חוסר במענקים ליו"ש, אחרת היינו מבקשים. זה האיזונים לפי הדרישות.

לוקחים משם עשרה מיליון, למה?

כנראה שכרגע יש שם עודף, אין צורך.

יש עודף, סימן שלא נותנים.

חברים, אני מעלה להצבעה. מי בעד פניה לוועדה מספר 507? מי נגד?

הצבעה
בעד – 4
נגד – 1
אושר

תודה, פניה מספר 507 אושרה. פניה מספר 508, מי מסביר? אין. מי בעד פניה לוועדה מספר 508?

אני רוצה הסבר.

מספר פניה לוועדה 510 עד 513, תיירות. מי בא להסביר?

אני אסביר את החלק שנוגע למשרד התיירות, ובתיה תסביר את החלק האחר. משרד התיירות מעביר פה שלושה מיליון שקלים במזומן לצורך פיתוח אכסניות נוער, שהן באחריות משרד התיירות.

איזה אכסניות נוער?

אבל זה לא רק אכסניות נוער.

אגודת אכסניות לנוער.

ביהודה ושומרון.

אכסניות נוער בכל הארץ.

בזמנו הייתה העברה בנושא של אכסניות נוער, ואז העליתי את הנושא שיש אפליה בין שני סוגים של אכסניות נוער: של אנ"א וסוג אחר. סוכם שיתקיים כאן דיון מיוחד על כל הנושא של אכסניות נוער. נעביר את זה, אבל אני מבקש לזרז את הנושא.

אני מבקש ממנהל הוועדה, זו כבר פעם שניה שחבר הכנסת ניסן סלומינסקי מבקש להעלות לדיון את כל נושא אכסניות הנוער, אני מבקש להכניס את זה. אני גם מציע לך להכניס מכתב לדיון מהיר, וזה ילך הרבה יותר קל. תודה.

יש עוד סעיפים. אדוני היושב ראש, אם יש נציג של משרד מסוים שמסביר לנו פניה מסוימת, אני חושבת שמן הראוי שיסביר את הפניה מתחילתה ועד סופה. מה שהגברת הסבירה נוגע רק לסעיף אחד, ויש שני סעיפים נוספים. אנחנו מצביעים על הפניה בכללותה, ולא רק על חלק מהסעיפים.

אמרתי שאני אסביר חלק אחד ואחר יסבירו את השני.

מדובר בהעברת כספים למשרד התיירות לצורך פיתוח אזורי הבקעה וים המלח, והנגשה לנכים של אזור הבקעה וים המלח.

כמה זה הבקעה וכמה זה ים המלח?

זה ביחד, סך הכל שלושה מיליון.

תודה. אחרי שקיבלנו את כל ההסברים, אני מעלה להצבעה את הפניה לוועדה מספר 510 עד 513. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – 7
נגד – אין
אושר

תודה, פניה מספר 510 עד 513 אושרה. אנחנו עוברים לפניה מספר 517-518. אני מבקש לא להפריע, תקבלו הסברים.

זה תקצוב של הוועדה שפועלת במשרד המשפטים להכנת הצעת החוק של ההתנתקות והפינוי פיצוי.

בסדר, מי בעד מי נגד.

אדוני היושב ראש, על פי הנהלים של הוועדה, למיטב ידיעתי, אם משרד האוצר מבקש למשוך פניה, הוא רשאי למשוך.

מי אמר לך? שר האוצר שוחט?

אם האוצר מבקש למשוך – זכותו למשוך, אבל הוא צריך לבקש.

למה אתה רוצה למשוך? מה קרה?

אני איש הקואליציה. כואב לי, חורה לי, שלרשויות מקומיות אין כסף, למועצות דתיות אין כסף, לאנשים משכבות חלשות אין משכורות, ויש כסף להתנתקות. זה דבר שלא יעלה על הדעת.

אני מבקש הצבעה.

לפני שאני מתקדם בדיון, נציג האוצר בבקשה.

לא, לא, לא.

האוצר ביקש למשוך את הפניה לוועדה?

למה?

אין צורך בפירוט, ולכן אני עובר לפניה מספר 519. כן, חבר הכנסת ליצמן.

שישלמו קודם לעובדי העיריות את הכסף.

אני רוצה להבין, למה אתה לא מעביר?

תודה רבה. חברי הכנסת ליצמן, קרא, כהן - - - האוצר ביקש למשוך את הפניה.

למה? מי זה האוצר?

שר התיירות לשעבר, אתה לא יודע מי זה האוצר?

שאלתי אותו מי אמר לו למשוך.

הוא קיבל הוראה בטלפון.

שאלתי שאלה תמימה, ואני רוצה תשובה. חתום על הפניה קובי הבר, לא אכפת לי שהוא משך, אני לא מביע דעה על עצם העניין, אבל האם הרפרנט של האוצר מודיע לנו בזאת שקובי הבר, שחתום על זה, ביקש ממנו למשוך את הפניה? הוא לא עונה לי על זה. אני רוצה לדעת סדר מינהל תקין, האם קובי הבר משך את זה. אם הוא יגיד לי "כן", בסדר.

הוא אמר שזה לא על דעת עצמו.

אני מבקש לא להפריע לי, אני אוציא מפה חברי כנסת. חבר הכנסת ליצמן, אתה יושב הוועדה לשעבר, אתה מכיר את החוקים הרבה יותר טוב ממני. אם אותו רפרנט החליט לעשות את זה – זה על דעת האוצר. הוא אמר את זה במפורש.

מה זה על דעת האוצר? זה חייב להיות על דעת מי שחתום על זה.

אתה חושב שהוא עשה את זה על דעת עצמו?

לא יודע, שהוא יגיד את זה לפרוטוקול, שהוא עשה את זה על דעת קובי הבר.

אני מסתפק בהודעה של משיכת הפניה.

הוא לא אומר את זה.

האוצר ביקש, אני מסתפק.

אני רוצה להודיע בשמחה רבה שלאור ההצבעות שהיו אתמול, שהממשלה יורדת מכל נושא ההתנתקות.

אני מבקש להמשיך.

למה הם צריכים מעל חמישה מיליון שקלים?

לא היה דיון, ולכן אין מקום לשאלה הזאת. אנחנו עוברים לפניה מספר 519, בבקשה.

אנחנו מבקשים להעביר 310 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב בשביל חברת הגז, לפיתוח פרוייקט הגז. הממשלה פרסמה לפני מספר שנים מכרז, והתפיסה אז הייתה שכפרוייקט BOT של הולכת הצנרת, היא לא בעלת גז, היא רק עושה את ההעברה. הגז הוא מונופול טבעי במשק הישראלי, אחד שיפעיל את הגז מהספקים לצרכנים. המכרז הזה נכשל, ובעקבותיו התקבלה החלטת ממשלה – אחרי מספר החלטות – שחברת החשמל תקים באופן מיידי קטע מסוים מהצנרת כדי שהגז יתחיל לזרום. כולנו יודעים שבאשדוד כבר יש היום גז, והתחנה עובדת על גז. הממשלה תקים חברה ממשלתית חדשה, שתעסוק בכל התחום הזה.

זה הקטע הימי?

כן. במסגרת אותה החלטת ממשלה - - -

כשאתה אומר "נכשל", למה הכוונה?

אענה בסוף, כשאגמור את ההסבר. בעקבות אותה החלטת ממשלה התחלנו לתקצב את חברת הגז. עד היום חתמנו אתה חוזים על תכנון, החוזים לגבי תכנון והכנת כל המכרזים והטיפולים השוטפים הם לגבי כל הארץ, והממשלה קבעה בהחלטתה שהקטע הראשון יוקם – חוץ ממה שחברת החשמל מקימה – בין אשדוד לאשקלון, בתחנות הכוח בגזר וצפית.

אם הוועדה תאשר, בהסכם הזה אנחנו רוצים לחתום על הסכם נוסף על סך 80 מיליון דולר נוספים - עד היום 90 מיליון שקלים - ובזה נסיים את היחסים הכלכליים עם החברה. מפה והלאה היא חברה עצמאית, שיכולה בעקבות התעריפים שיש לה, להתקיים ולפתח את שאר המערכת. כל הכספים שאנחנו מזרימים לחברה הם השקעת הון בעלים בחברה, כנגד ביטוח המערכת.

כשאתה אומר תעריפים, למעשה אתה אומר ציבור. אני מזכיר את חברת אבנר, כשהייתה מפסידה הייתה שואבת את זה מהציבור. איזה מין מנגנון זה?

אולי אבנר הפסידה, אבל הצד השני הרוויח.

היא לא הפסידה אף פעם, היא רק שאבה כסף מהציבור, והולך להיות פה מנגנון דומה. כשאתה אומר "תעריפים", אדוני, הציבור ישלם. המנגנון הזה יגרום לכך שהחברה באורח פלא כל הזמן תפסיד ותשאב את זה מהציבור באמצעות תעריפים, אז אנחנו מתנגדים לזה. לא באמצעות התעריפים. אנחנו רוצים שזו תהיה חברה כלכלית לכל דבר ולא תישען על שולחן הציבור.

כשאתה אומר שהמכרז נכשל – יש לזה השלכות? היו נזקים? מישהו מכמת את הנזקים האלה? מישהו ייתן את הדין על הנזקים האלה? כי הנושא של חברת החשמל הוא לא חדש, זה גם היה הדבר היחיד והראשון שהועלה כאפשרות הכי סבירה, ומאן דהו התנגד לזה. זה נכשל, מכיוון שהוא הלך נגד חוקי הטבע. מישהו משלם את הנזקים האלה? מישהו הביא את זה לבדיקה? מישהו הביא את זה לחקירה או שעושים טעות ומוחקים את הלוח? יש לך תשובות לשאלות האלה?

הקבינט הכלכלי עסק בכל מיני אופציות אחרות, אחר כך הגיעו לדבר הזה. לא דובר על רמות של תכנון ארצי. דובר על השטח שמאשקלון לחוף ואחר כך לאשדוד, ואחרי זה לחלוקה לכמה תחנות. הסכום הזה הוא סכום אדיר, אני לא מבין למה צריך פתאום תכנונים ארציים מעבר לדבר הזה. ההרגשה שלי היא שאין שום אישור של הממשלה לזה. איפה האישור? אני מבקש שלפני ההצבעה יראו לנו על מה מדובר.

אני מבקש לא לקבל החלטה, אלא לקיים דיון מעמיק בנושא.

אענה לפי סדר השאלות. המכרז נכשל מכמה סיבות. הסיבה המרכזית היא שכאשר הוא פורסם, בשנת 2000, היינו לפני תחילת האינתיפאדה. הוא פורסם בעקבות חוק שחוקקה הכנסת של איך ניגשים לנושא. זה תחום תשתיתי חדש והחוק עוסק באיך עושים הפרדה מבנית, איך בוחרים מי יהיה המונופול – כי בסוף הוא יהיה מונופול - - -

מי יגזור את הקופונים.

יש חוק מיוחד שמטפל בנושא הזה, חוק משק הגז הטבעי. ברגע שנפל המכרז הלכנו לכנסת לתקן את החקיקה, כדי שנוכל לבצע את זה בדרך אחרת, שהיא לא דרך המכרז. באנו לכנסת להסביר, ובסוף פעלנו בכל התהליך הזה במסגרת החוק. אחרי שתיקנו את החוק, והכנסת אפשרה לממשלה להקים חברה ממשלתית שתעסוק בזה, אז הלכו להקמת החברה ולאותה החלטת ממשלה.

דילגת על שלב חברת החשמל.

אני עונה על השאלה, החקיקה היא הדבר שהוביל אותנו בכל העניין הזה. אני לא מבקר המדינה, ואני מעריך שמבקר המדינה בודק את התחום הזה, והוא גם אמר לי שהוא בודק, אבל אני לא רוצה להגיד בשמו מה התחומים שהוא מטפל בהם. אם אתם רוצים, תבקשו ועדת ביקורת המדינה.

למבקר המדינה יש את הכלים שלו, לנו יש את הכלים שלנו.

שאלת על המשמעות של נפילת המכרז, והיא משמעות כבדה מאוד למשק הישראלי. המטרה שלנו היא שיהיה גז שיחליף את הסולר והמזוט במדינת ישראל.

זה כישלון שהיה ידוע מראש.

יכול להיות, על זה תהיה ועדת בדיקה. בנושא התעריפים – הם מפוקחים. התעריפים של אשדוד למשל, היום נמצאים בתוך תעריפי החשמל, כי מי שמשלם לחברה הזאת זה חברת החשמל, או צרכני גז לתעשייה, שישלמו לאותה חברה. התעריפים שהחברה הזאת גובה הם תעריפים ללקוחות עסקיים, שמספקים שירותים. את התעריפים האלה קובעת מועצה ציבורית – על פי חוק הגז – ואלה התעריפים שמותר לחברה הזאת לגבות.

גם תעריפי הביטוח היה תחת פיקוח.

אין ברירה, כאשר קיים מונופול טבעי במשק, צריך רגולטור שיפקח על התעריפים שלו, ולא לתת לו לגבות איזה תעריף שהוא רוצה. השאלה האחרונה, לגבי התכנון הכלל ארצי. הכסף שאנחנו מבקשים להעביר לחוזה הזה הוא להקמת תשתית אך ורק במקטע אותו אשרה הממשלה, בין אשדוד לאשקלון. הממשלה החליטה על הקצאה של 40 מיליון שקלים לתכנון, כדי שלא נעשה אותה טעות, שכל הזמן אנחנו מחכים עד שאנחנו מסכמים את הכל, ורק אז מתחילים לבצע. החלטנו לקדם את התכנון בכל חלקי הארץ, שכאשר יהיה מספיק גז להגיע גם לנגב ולדרום, ויהיה כדאי, אז אנחנו כבר מוכנים עם התכנון, ולא צריך לחכות כל הזמן לתכנון. זה מה שעשינו, והקצינו כסף לתכנון גם בגליל, גם באזור חיפה, וגם באזור הנגב – ששם התכנון כבר הרבה יותר מתקדם. ביום שהחברה תרצה להשקיע כספים לקדם את התוכניות גם לפריפריה, לא יעכב אותנו נושא התכנון. הכסף שאנחנו מבקשים פה הוא אך ורק בהתאם להחלטת הממשלה למקטע שבין אשדוד לאשקלון.

אני לא יודע מה בדיוק ההתנגדות של חבר הכנסת כהן, לי יש התנגדות אחת בנושא הזה: אני לא מצליח להבין את ההוצאה. אתם מביאים לפה פרוייקט של 304 מיליון שקלים, הוא מופיע בתוך ספר, ואני חושב שזה זלזול בוועדה. תבואו לפה, זה פרוייקט רציני - שאני בעדו דרך אגב – ותסבירו. אני שמח שהמכרז נפל, ואם זה מונופול אז שיהיה של חברה ממשלתית ולא חברה פרטית. המכרז היה זוכה, ומישהו היה מחזיק את המונופול. אני בעד מערכי תשתית, שהם מונופול טבעי, ואני חושב שטוב שיהיו בידי המדינה ולא בידי גורם פרטי. לכן אין לי בעיה עם החברה, ואין לי בעיה עם תכנון ארצי, כי אני רוצה שהגז הזה יגיע לכל מקום בו יימצאו קונים, שמוכנים להשתמש בגז ולא בחשמל.

מדובר רק על הולכה, רק על הצינור.

אבל אי אפשר להעביר גז בלי צינור.

אני חושב שצריך היה לבוא לפה ולהגיד שמתכוונים לעשות תוכנית ארצית. היא מתחילה בבאר-שבע ומסתיימת בכרמיאל, או בכל מקום אחר.

עשינו את כל התהליך הזה בוועדת הכלכלה.

אי אפשר לבוא אלינו, ואחר כך אתם יושבים ביום שישי בערב בסלון ואומרים שהאנשים בוועדת כספים שלגבי הארבעה מיליון שקלים של ההולכה באו לכאן 40 חברי כנסת ועשו פסטיבל. לגבי 310 מיליון שקלים של הגז חברי הכנסת אפילו לא יודעים מה הם עושים. אז תתייחסו אלינו בכבוד, תבואו אלינו עם נייר. אני לא יושב בוועדת הכלכלה.

נסיים בפסוק: "להנחיל אוהבי יש". צדיק זוכה ב-310 דורות.

לגבי התיאוריה של התעריפים, הציבור בכל מקרה ישלם את מחיר ההולכה של הגז. היום הוא משלם אותו בבלון, או בטנק ששמים אותו ליד מפעל תעשייתי, ומחר אני מקווה שזה יהיה יותר זול, כי יגיע צינור, כמו בכל העולם. כמו שמפקחים על מחיר הגז, יפקחו על מחיר ההובלה. בטח שהציבור ישלם, מי ישלם את זה? זה לא מתקציב המדינה. זאת לא הבעיה. הבעיה שלי – דווקא כי באופן בסיסי אני מסכים לעניין – תבואו לפה עם כל המבנה, יכול להיות שאני אצביע בעד, כי אין לי בעיה נגד זה.

אני רוצה להסביר את הדחיפות של הנושא. אני מבין את סדרי העבודה, אני חושב שזה נמצא על שולחן הוועדה תקופה די ארוכה. הדחיפות של העניין היא, שבגלל שהמכרז נפל ולקח הרבה זמן לבנות את המונופול, המשק מפסיד הרבה כסף על אי קיום המערכת. אנחנו מנסים לעשות את הדברים האלה במהירות כמה שיותר גדולה, ובשביל זה יש פה הקצאה תקציבית. אמרו שהחברה הממשלתית תגייס מימון דרך הבנקים ואנחנו אמרנו לא. אנחנו רוצים תהליך מהיר, כי כל רגע שאין לנו את המערכת הזאת אנחנו מאבדים למשק הרבה כסף.

מתי זה הונח על שולחן הוועדה?

לפני חודשיים אני חושב.

כמה זמן התבזבז מההחלטות השגויות האלה ועד היום?

אפשר להגיד ארבע שנים, כי בשנת 2000 פורסם המכרז.

בינתיים יש ניצול גז.

אבל אתה רוצה שהוא יגיע גם לגזר. הגז מנוצל בצורה מינימלית כי הוא מגיע רק לאשדוד, אנחנו רוצים שהוא יגיע גם לגזר, אנחנו רוצים שהוא יגיע לתעשיות בדרום.

ועד אשדוד עשתה ים תטיס? זאת אומרת שלא חברת חשמל ולא אף אחד אחר, לא עשה כלום.

קטע קטן מהחוף לאשדוד, של 200 מטרים, זה הכל.

אני חושב שזה מבורך, וחשוב מאוד שנאשר את הדבר הזה. בבקשה, חבר הכנסת בריזון.

במקרה נחשפתי לנושא הזה. והתעניינתי בו כיושב ראש ועדת המשנה לתשתיות לאומיות, גם התכוונתי לעסוק בזה בעתיד. מדובר כאן בסכומים גדולים מאוד, אבל הם לא גדולים יחסית לשינויים שיחולו במשק האנרגיה כתוצאה מההשקעה הזאת. זה רק חלק מהשינויים. דיברו כל הזמן על התוואי הימי, התוואי שחברת החשמל תקים, וירוץ בתוך הים מתחנת כוח אחת לשניה. זה רק חלק ממערכת הולכת הגז הטבעי שמתוכננת, יש גם את התוואי היבשתי. התוואי היבשתי מיועד להגיע לא רק לתחנות כוח, אלא גם למפעלים ולגורמים צורכי אנרגיה, ישפר את התפעול שלהם, יוזיל את הוצאות התפעול, ישפר את נושא איכות הסביבה. הדברים האלה חשובים בצורה בלתי רגילה, והם כבר מתעכבים יתר על המידה.

לכן, אני חושב שלמרות שמין הדין שיבואו בפנינו בהזדמנות הראשונה אנשי האוצר יחד עם אנשי משרד התשתיות כדי להציג את התוכנית – שהיא לא סוד, הפרטים נמצאים אפילו באתר האינטרנט של המשרד – יש לאפשר להם להתקדם בפרוייקט הזה, משום שכל עיכוב הוא עיכוב לכל משק האנרגיה בארץ.

שכנעת אותי.

זה לא עיכוב גדול, זה סכום אדיר, שהיה לגביו רעש ציבורי גדול. זה הגיע רק עכשיו לוועדת הכספים.

לא, זה כבר חודשיים פה.

יש כמה ישיבות השבוע, שתהיה לנו סקירה על זה.

אבל אמר חבר הכנסת בריזון, שיבואו לפה, יעשו מצגת.

זה הגיע לפה רק ב-7 בספטמבר, לא שוכב פה הרבה זמן, שלא יאשימו את ועדת הכספים.

זה נושא כבד מאוד. יש ארבע שנים של כאוס מוחלט בעניינים האלה, החלטות שגויות - - -

בתוך ארבע השנים האלה היית סגן שר האוצר.

בשביל זה אני יודע מה שקורה פה. תאמין לי, כדאי שיהיה דיון מעמיק בעניין הזה, ונצביע בסוף הדיון.

אני לא רוצה לעכב את הדבר הזה.

צריך לפנות לכל מקבלי ההחלטות בארבע השנים האחרונות, לשאול אותם למה, יש פה נזקים אדירים שייגרמו.

אדוני היושב ראש, אמר גם חבר הכנסת בריזון, אנחנו מבקשים שתהיה פה אחרי זה מצגת, אבל אני לא חושב שצריך לעכב כרגע את ההעברה הזאת, ולכן אני מביא את זה להצבעה. אנחנו מצביעים על פניה מספר 519, מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – 5
נגד – 2
אושר

תודה רבה, פניה מספר 519 אושרה. אנחנו חוזרים לפניה מספר 494.

נציבות המים נותנת סיוע לרשויות ניקוז בפרוייקטים להסדרת הניקוז ומניעת שטפונות. היו התחייבויות שניתנו בשנה שעברה, רק צריך עכשיו לאשר.

תודה. מי בעד פניה לוועדה מספר 494? מי נגד?

הצבעה
בעד – 2
נגד – אין
אושר

תודה רבה, פניה מספר 494 אושרה. פניה לוועדה מספר 520-521, בבקשה.

הפניה הזאת נועדה להעביר שמונה מיליון שקלים ממשרד התשתיות למשרד האוצר, לצורך יעוץ בנושא השינויים המבניים במשק החשמל, במסגרת הוועדה שהוקמה לצורך יישום החוק.

מי בעד פניה מספר 520-521? מי נגד?

הצבעה
בעד – 2
נגד – אין
אושר

תודה, פניה מספר 520-521 אושרה. בבקשה, גברת אלחנני.

השימוש בגז זה חלק מהשינוי המבני במשק החשמל. האם אי אפשר היה להכליל את זה באותה פניה?

אל"ף זה לא אותו סעיף, בי"ת זה שני דברים לגמרי שונים.

אנחנו עוברים לפניה 524-525.

מדובר על שינויים שונים בתקציב משרד החקלאות ותמיכות בחקלאות. הסעיפים העיקריים הם שמונה מיליון שקלים במזומן, ו-50 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב לתקצוב הרפורמה ברפת שנגמרת השנה, כ-3.5 מיליון שקלים לתקצוב קרן מחקר במדען הראשי, ועוד שינויים שנוגעים לבניה במשרד.

תודה. מי בעד פניה 524-525? מי נגד?

הצבעה
בעד – 2
נגד – אין
אושר

תודה, פניה מספר 524-525 אושרה. אני חוזר לפניה לוועדה מספר 523, מי בא להסביר? אין אף אחד. זו פניה בנושא הדואר, העברה של 326 מיליון שקלים לתמיכות במוצרים ציבוריים. אלה דברים חשובים מאוד, ואני יודע מה קורה שם..

תסביר אתה במה מדובר.

הדברים כתובים פה. תמיכות במוצרים ציבוריים בהתאם לסעיף 11 בחוק התקציב. זה מאפשר חתימה, ולכן זה דבר חשוב. אני מעלה את זה להצבעה. פניה מספר 523, מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – 2
נגד – אין
אושר

תודה, פניה מספר 523 אושרה. פניה 526-527.

מדובר בהעברת תקציב שוטף לנציבות המים למימון פעולות שכוללות תמיכה במינהלת הכינרת לשם מניעת זיהום, חיסכון במים וכולי.

תודה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – 2
נגד – אין
אושר

תודה, פניה מספר 526-527 אושרה. פניה מספר 536, בבקשה.

הפניה הזאת נועדה להעביר שלושה מיליון שקלים למחקרים בנושאי חקר הימים והאגמים, למכון לחקר הימים והאגמים, למכון הגיאופיזי, בהתאם להסכם.

תודה. מי בעד פניה מספר 536? מי נגד?

הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
אושר

תודה, פניה 536 אושרה. פניה מספר 537.

מדובר בהעברת מיליון שקלים בהרשאה להתחייב, במסלולי מענקים של משרד התיירות, ממענקים על פי חוק למסלול הטבות מס לפי צורכי המשרד ובקשותיו.

תודה. מי בעד פניה מספר 537? מי נגד?

הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
אושר

תודה, פניה מספר 537 אושרה. פניה מספר 538-539, בבקשה.

מדובר בשלושה וחצי מיליון שקלים שעוברים בגלל עדכון מלאי סוכר של הרזרבות של המדינה, לצורך תשלום שכר דירה, על פי פסיקת בית המשפט.

לא הבנתי.

היה עדכון מלאי הסוכר, לפי הערכות הצורך שלנו. 3.5 מיליון שקלים עוברים לצורך תשלום שכר דירה, זה כסף שהתפנה.

שכר דירה למלאי הסוכר?

זה שכר דירה לשנה?

ה-3.5 מיליון שקלים הם חובות עבר.

מה אתם עושים היום עם המבנה הזה?

הוא פונה.

תודה. מי בעד פניה מספר 538-539?

הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
אושר

תודה, פניה מספר 538-539 אושרה. פניה מספר 540, בבקשה.

מדובר בהעברת 17.5 מיליון שקלים מהמענקים של המדען הראשי לתוכנית המו"פ האירופי.

מי בעד פניה מספר 540? מי נגד?

הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
אושר

פניה לוועדה מספר 540 אושרה. פניה מספר 541.

זה העברת כספים בתוך המדען הראשי, משירותים מרכזיים לעבודת מטה ופרסומים, ואמרכלות של משרד המדען הראשי.

מה התקציב השנתי לפרסומים?

לפני ההעברה הוא היה 245,000 שקלים, ואחרי ההעברה הוא יהיה 650,000 שקלים.

תודה. מי בעד פניה מספר 541? מי נגד?

הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
אושר

תודה, פניה מספר 541 אושרה. פניה מספר 542, בבקשה.

מדובר בשינויים פנימיים בתקציב פיקוד העורף. העברה מתפעול כל נושא סופת חול לרכש מזרקים.

תודה, מי בעד 542? מי נגד?

הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
אושר

תודה, פניה מספר 542 אושרה. אנחנו עוברים לפניה מספר 552-553.

יש פה שני דברים. דבר ראשון הוא העברה של מיליון וחצי שקלים בהרשאה להתחייב לתגבור תוכנית מערכות מידע, בסעיף הפיתוח של משרד השיכון.

מה זה עושה?

מפתחים מערכות חדשות שיתמכו בפעילות המשרד. החלק השני זה העברה של 1.359,000 מסעיף הפיתוח דרך הרזרבה הכללית לתקציב הרגיל, גם לנושא מערכות המידע, והחלק השוטף שלהם.

תודה. מי בעד פניה 552-553? מי נגד?

הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
אושר

תודה, פניה מספר 552-553 אושרה. פניה מספר 556, בבקשה.

אלה שינויים פנימיים בתקציב נציבות המים, העברה בין תקנות שונות במיון שכר, ותקצוב תחזוקה של תחנות הידרומטריות, שמודדות ספיקות, זרימה, קידוחי מים ומפלסים.

תודה. מי בעד פניה מספר 556? מי נגד?

הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
אושר

תודה, פניה מספר 556 אושרה. פניה 557, יש מי שיסביר? אין. פניה מספר 558-559, בבקשה.

מדובר בתקצוב ועדה ציבורית, שהוקמה על פי החלטת ממשלה, לבחינת פיקוח על מחירי החלב ומוצריו.

תודה. מי בעד פניה מספר 558-559? מי נגד?

הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
אושר

תודה, פניה מספר 558-559 אושרה. אנחנו עוברים לפניה מספר 560-561.

הפניה הזאת קשורה לאותה ועדה, היא פניה לתקצוב עבודה חיצונית של אותה ועדה מזמינה.

תודה. מי בעד פניה מספר 560-561? מי נגד?

הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
אושר

תודה, פניה מספר 560-561 אושרה. פניה מספר 562-563, בבקשה.

מדובר בהעברה של 250,000 שקלים מתקציב הפיתוח של משרד השיכון למשרד הביטחון, לטובת יד לבנים לדרוזים בישוב מג'אר.

מי בעד פניה מספר 562-563? מי נגד?

הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
אושר

תודה, פניה מספר 562-563 אושרה. אנחנו עוברים לפניה מספר 566.

אלה שינויים פנימיים בתקציב משרד התמ"ס. היה גידול בהכנסות מאגרות של רישום מהנדסים, הגדלה של ההוצאה המותנית מול זה הנחיית פרוייקטים להכשרת מהנדסים וטכנאים.

תודה. מי בעד פניה מספר 566? מי נגד?

הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
אושר

תודה, פניה מספר 566 אושרה. אני ממשיך ל-569.

מדובר פה בחלוקה של הסובסידיות לחברות התחבורה הציבורית, על פי המכרזים החדשים שנקבעו, חלוקה לפי החברות החדשות. כמו כן מדובר פה בהחזרה של עשרה מיליון שקלים בתקציב מותנה בהכנסה של מכירת אוטובוסים, של חברת האוטובוסים שהייתה בבאר-שבע.

האם אתם משתתפים באבטחה של כל החברות או רק הגדולות? האם בכל מכרז שיש היום למשרד התחבורה, משרד התחבורה והאוצר משתתפים? כי אני רואה במכרז 24,000 שקלים.

אנחנו משתתפים כרגע במרכזי הערים, בהתאם להנחיות של גורמי הביטחון.

למשל בעפולה, שלדעתי צריך שם אבטחה.

יש לנו הנחיות של גורמי הביטחון, ובהתאם לזה אנחנו פועלים. אני לא זוכר כרגע לגבי עפולה.

אני רוצה תשובה לגבי עפולה. אין לי משהו מיוחד לעיר, אבל אני רוצה לדעת.

בהחלט אתן תשובה.

תודה. מי בעד פניה מספר 569? מי נגד?

הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
אושר

תודה, פניה מספר 569 אושרה. אנחנו עוברים לפניה מספר 570.

תקצוב 260 מיליון שקל לטובת הנחות בקרקע. בספטמבר שעבר, במסגרת המדיניות הכלכלית לשנת 2004 הממשלה קיבלה החלטה על צמצום משמעותי של ההנחות בקרקע באזורי עדיפות לאומית. ההחלטה של הממשלה הייתה צריכה לקבל אישור של מועצת מקרקעי ישראל. מועצת מקרקעי ישראל לא דנה בנושא בשנה שחלפה מאז, ומדיניות ההנחות נשארה כשהייתה. תקציב המדינה לשנת 2004 משקף את החלטת הממשלה ולא את המדיניות הנוכחית של מועצת מקרקעי ישראל, ולכן צריך לעשות את ההתאמה.

אתם אומרים כאן שבתקציב המדינה הכנסתם הכנסות בעקבות השינויים בחוק ההסדרים, סכום X, עבור השינויים בהנחות. איפה הסכום הזה?

זה בדיוק הסכום שאני מבקש עכשיו להחזיר לתקציב.

אתה מדבר על 2003, ואנחנו כבר בסוף 2004.

ההחלטה התקבלה ב-2003 לקראת שנת 2004. השנה זו הפעם הראשונה שיש לי את הבעיה הזאת.

אתה אומר שממשלת ישראל גוזרת, אבל מועצת המינהל מחליטה לא לקיים.

זה חמור. אנחנו היום באמצע אוקטובר, נניח שיש החלטה לגבי השנה, אז הוא צריך לסיים את זה עד 21 בדצמבר. ככה הוא הרוויח עשרה חודשים. על פי חוק הוא חייב לעשות את זה, אז הוא עשה את זה בסוף.

מי בעד פניה 570? מי נגד?

הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
אושר

תודה, פניה 570 אושרה. פניה 571, בבקשה.

מדובר על שינויים בתקציב הדיור הממשלתי. יש פה עבודות שמבוצעות בקרית הממשלה בתל-אביב בשביל מס הכנסה.

מי בעד פניה 571? מי נגד?

הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
אושר

תודה, פניה מספר 571 אושרה. פניה 572, בבקשה.

מדובר על שינויים בתקציב נמל יפו.

מי בעד פניה מספר 572? מי נגד?

הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
אושר

תודה, פניה 572 אושרה. פניה 573-574, בבקשה.

מדובר על שינויים בתקציב המשרד לאיכות הסביבה, שעיקרם העברה של שמונה מיליון שקלים לצורך סיוע למפעלים האלקטרוכימיים, מפעל שפשט את הרגל בעכו. על פי החלטת בית המשפט אנחנו מונינו כאחראים על המפעל הזה, לפנות את החומרים המסוכנים שנמצאים שם.

תודה. מי בעד פניה 573-574? מי נגד?

הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
אושר

תודה, פניה מספר 573-574 אושרה. אנחנו עוברים לפניה 576, בבקשה.

הפניה הזאת מבקשת כמה שינויים פנימיים שמשרד התשתיות מבקש לבצע בסדרי העדיפויות שלו. העיקר שבהם זה העברה של 2.5 מיליון שקלים לפרוייקטים בתחום שימור האנרגיה.

אני רוצה לדעת מה הסכום להעסקת סטודנטים.

זה 80,000 שקלים במכון הגיאולוגי.

מי בעד פניה 576? מי נגד?

הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
אושר

תודה, פניה 576 אושרה. פניה מספר 577, משרד החוץ בבקשה.

מה קרה לשגרירות בפריז?

השגרירות בפריז נשרפה, זה הוצאה כנגד הכנסה.

ההכנסה זה הביטוח. בסדר.

מי בעד פניה 577? מי נגד?

הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
אושר

תודה , פניה 577 אושרה. פניה 578 בבקשה.

שינויים בתקציב משרד החוץ, הפשרת רזרבה של המשרד.

מי בעד פניה 578? מי נגד?

הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
אושר

תודה, פניה מספר 578 אושרה. אנחנו עוברים לפניה 579.

שינויים בתקציב משרד המשפטים לשם הפשרת רזרבה להתייקרויות שכר בהתאם לביצועים של השכר בפועל.

מי בעד פניה 579? מי נגד?

הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
אושר

תודה, פניה 579 אושרה. אנחנו עוברים לפניה 580 עד 592. אין מי שיסביר, אי אפשר להסביר רק חלק מהפניה, אי אפשר לפצל את זה. אנחנו עוברים לפניה 591.

מדובר בתקצוב של חברת הבקרה על פעולות הרכבת, כדי שתעזור למשרד התחבורה ומשרד האוצר לפקח על החשבונות, ולבדוק את החשבונות ואת כל ההוצאות של הרכבת.

מי בעד פניה 591? מי נגד?

הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
אושר

תודה, פניה מספר 591 אושרה. אנחנו עוברים לפניה מספר 593.

שינויים בתקציב משרד האוצר בהתאם לסדרי העדיפויות של המשרד.

מי בעד פניה 593? מי נגד?

הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
אושר

תודה, פניה מספר 593 אושרה. אנחנו עוברים לפניה מספר 595-596.

זה תקציב לנשיא המדינה, שהוא תגבור תקציב טיסות לחו"ל והעסקת מאבטחים.

מי בעד פניה מספר 595-596? מי נגד?

הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
אושר

תודה, פניה מספר 595-596 אושרה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:35.