כנסת פתוחה

ג' - קביעת רשות ציבורית לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח – 1998 – מפעל הפיס

2
ועדת חוקה, חוק ומשפט
11.10.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 302
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, כ"ו בתשרי התשס"ה (11 באוקטובר 2004), שעה 11:30

קביעת רשות ציבורית לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח – 1998 – מפעל הפיס

חברי הוועדה: מיכאל איתן-היו"ר
נסים זאב
איתן כבל
אליעזר (צ'יטה) כהן
יצחק לוי
אופיר פינס-פז

רבקי דב"ש,עו"ד משרד המשפטים
שמעון כצנלסון יו"ר דירקטוריון, מפעל הפיס
מזל איובי ע' יו"ר הדירקטוריון, מפעל הפיס
אמנון זכרוני,עו"ד יועץ משפטי, מפעל הפיס
קרן חן,עו"ד מפעל הפיס

אפרת רוזן

דורית ואג

יפעת שפרכר




קביעת רשות ציבורית לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 – מפעל הפיס

בתחילת חודש יולי נערכה בוועדה ישיבה בנושא אישור צו חופש מידע לגבי קביעת מפעל הפיס כרשות ציבורית. חוק חופש המידע מאפשר לשר המשפטים לקבוע בצו, באישור ועדת חוקה, גופים שייחשבו כרשות ציבורית, על-מנת להעביר מידע בין הגופים האלה. שר המשפטים מבקש להחיל את זה גם על מפעל הפיס.

למה זה לא הוחל עד היום?

יש משמעות ב-3 היבטים עיקריים: פרסום של הנחיות מינהליות, חובה לפרסם דין וחשבון שנתי, וחובה לתת תשובה למי שמבקש מידע ממפעל הפיס. בדיון הקודם שנערך בתחילת חודש יולי הועלו מספר טענות. טענה ראשונה שהועלתה על ידי מפעל הפיס זה שאין מקום להחיל את חוק חופש המידע על מפעל הפיס, כיוון שמדובר בחברה פרטית. לאחר מכן אמרו שמבקשים לעשות את זה בסייגים, כלומר לקבוע נושאים מסויימים שעליהם אין להחיל את חופש המידע על מפעל הפיס. יושב-ראש הוועדה הציע שנציגי משרד המשפטים ונציגי מפעל הפיס ישבו ביניהם כדי להגיע להסכמה לגבי הסייגים.

נפגשנו עם נציגי מפעל הפיס. לצערנו לא קיבלנו איזו שהיא רשימה או איזו שהיא עמדה ברורה לגבי מה הם הדברים שלא צריך להחיל עליהם את החוק. גם בעקבות המכתבים לא קיבלנו איזו שהיא תגובה. בעקבות פניה שלנו ליועצת משפטית של הוועדה היא שלחה מכתב לנציגי מפעל הפיס וקיבלנו איזו שהיא עמדה. בישיבה עצמה הקריאו לנו רשימה מדף, שבה אמרו על מה כן להחיל. אנחנו הבהרנו שהעמדה שלנו, גם אם תתקבל הטענה, היא שיש להחיל את חוק חופש המידע על מפעל הפיס במידת הצורך, כאשר אם יש דברים שבמהות הם דברים פרטיים, אנחנו נשקול אם לעשות סייג שלא להחיל אותם. לא מצאנו לנכון לקבל את עמדת מפעל הפיס. מפעל הפיס הוא גוף דו מהותי במובן הזה שההתאגדות שלו היא פרטית.

מוסכם סביב השולחן הזה שמפעל הפיס הוא גוף דו-מהותי, כלומר מצד אחד יש לו אספקטים ציבוריים, מצד שני הוא פועל כעסק מסחרי. זה נקבע על ידי בית המשפט. זה לא גוף שהוקם על פי דין. הגוף הזה לא כפוף לפניות לבג"ץ.

מי הבעלים של מפעל הפיס?

מפעל הפיס הוא תאגיד שאין חיה כמותו. מפעל הפיס הוא תאגיד פרטי, ללא הון. מפעל הפיס הוקם על פי החלטת ממשלה ב31.5.2001. ניתן לו היתר לבצע הימורים והגרלות למשך 5 שנים. ההיתר הזה מתחדש. כיום ההיתר הוא עד מארס 2006. החברה עצמה מאוגדת כחברה פרטית. יש לה הרכב מיוחד. אין לה בעלי מניות. החובה שלה היא שההון שלה ינוהל לטובת הציבור.

מי מרכיב את הדירקטוריון שלה?

יש 3 ראשי ערים או גזברים בתל-אביב, ירושלים וחיפה, 4 נציגי מרכז השילטון המקומי, ביניהם יושב-ראש המרכז לשלטון מקומי, נציג הרשות המועצות האזוריות ודירקטורים שממנים שרים.

אין נציגי ציבור נוספים?

יש נציגי ציבור שממונים על ידי שר הפנים וראש הממשלה.

לדירקטוריון יש אופי ציבורי?

נכון.

אתה לא יכול להגיש בג"ץ נגד מפעל הפיס, כי זאת כאילו חברה פרטית.

אפשר להגיש עתירה לבג"ץ אם זה גוף ציבורי על פי דין. השופט ברק קבע שמפעל הפיס הוא גוף ציבורי לא על פי דין. חוק חופש המידע לא צריך שיהיה על פי דין.

מפעל הפיס רוצה להחיל את חוק חופש המידע על פי הקריטריונים של הכפילות. את מה שמסחרי הוא רוצה לשמור כסוד מסחרי, את מה שציבורי הוא רוצה לפתוח. זה מוסכם על כולם. מה ששייך לפעילות המסחרית יהיה עליו חיסיון, ואילו מה ששייך לאספקט הציבורי יהיה פתוח.

כתוב פה שמפעל הפיס זאת חברה פרטית.

אמרנו שזאת חברה פרטית, לא עסק פרטי, ויש לה מחויבויות ציבוריות. זה לא עסק פרטי של מישהו.

צורת ההתאגדות היא של חברה פרטית. מפעל הפיס חייב למקסם את הרווחים. הרווח לא אמור ללכת לכיסים אחרים, אלא לחזור לציבור.

על זה אין ויכוח. מצד אחד את מדברת על האינטרס הציבורי, מצד שני את אומרת שאם תהיה בעיה מסחרית תוטל עליה חיסיון.

אם יש משהו שבמהות של פעילות מפעל הפיס הוא פרטי מסחרי, והם הוכיחו שהוא כזה, אז..

העיקרון צריך להיות שמה שהוא פרטי אנחנו נאפשר לשמור על החיסיון, מה שציבורי נגיד שחייבים למסור את המידע לציבור.

אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שמפעל הפיס מתחילתו ועד סופו הוא גוף ציבורי. המשמעות היא אך ורק ציבורית.

לא. יכול להיות שלמפעל הפיס יש מדיניות של קביעת אגרות שונות למפעילים שונים, מתוך רצון להתמודד עם כל מיני תופעות.

אפילו חברה ממשלתית חייבת לפעול בכללי משחק עסקיים.

בוא ניקח כל פריט ופריט ונראה מה שייך לציבור ומה שייך לפרטי.

יש אלף ואחד דברים.

הם באים עם רשימת נושאים.

אין לנו שום סודות, הכל ברור ופתוח. הכל נמצא באינטרנט. לא הבנתי מדוע צריך חוק. אין לנו בעיה שתחוקקו חוק, רק אנחנו רוצים לשמור על הסודות המקצועיים שלנו. אנחנו צריכים להתחרות עם השוק הבלתי חוקי. אתם רוצים שאני אגלה איזו הגרלה אנחנו רוצים לבצע? אני לא יכול לגלות את המספרים שיצאו ביום שלישי, כי אני לא יודע אותם. אנחנו מפרסמים את כל ההקצאות שלנו לכל הגופים. כל ההקצאות שלנו מפורסמות לכל רשות ורשות, לפי הכללים שקבע נשיא בית משפט. אין מישהו שיכול לשנות את הכללים האלה. הוא קבע כללים איך לחלק את הכסף. כל שנה יוצא ספר פתוח לכולם. כל רשות, כל ציבור וכל תושב יכולים לראות כמה כסף מקבלת הרשות ומה היא עושה עם הכסף. ראש העיר, יחד עם המועצה, קובעים מה אפשר לעשות עם הכסף הזה, אנחנו לא קובעים. על כל טופס של מפעל הפיס כתוב מה סיכויי הזכייה, מה אתה יכול לקבל ומה אתה צריך לשלם.

זה דבר שלא היה בעבר.

בעבר זה לא היה, עכשיו זה ישנו. אנחנו מגלים את כל המשכורות שלנו. למה צריך לעשות את זה בכפייה?

זה לא תמיד היה, אלה דברים שהתפתחו.

אנחנו נותנים את התקציב שלנו לוועדת כספים, למשרד האוצר, התקציב מפורסם באינטרנט. למה חושבים שאנחנו מסתירים משהו? זה פוגע בתדמית שלנו, בלקוחות, במכירות. אמרנו שכל מה ששיך לציבור פתוח.

אבל מחר לא יהיה שמעון כצנלסון שפותח הכל, יהיה מישהו אחר.

אבל נתתי להם רשימה.

נדמה לי שיש הבדל בין דברי נציגת שר המשפטים ובין דבריו של שר המשפטים עצמו. במכתב שהופנה אליך מציע שר המשפטים את המסגרת שמקובלת עלינו. אני קורא את הפסקה השנייה במכתבו אליך: "נראה כי מפעל הפיס הוא גוף מתאים להחלת החוק בדרך זו. מטרתו של מפעל הפיס היא השקעה בפעילות החברתית והציבורית בתחומי הבריאות, החינוך, הרווחה, התרבות, הספורט ואיכות הסביבה, ולאופן הקצאת הכספים, וקביעת סדרי העדיפות למתן כספים אלו, יש השלכה על כלל הציבור". אני חושב שזה המבחן הנכון.

הכל מקובל עלי, רק אני רוצה לעבור פריט פריט כדי לראות.

על כמה פריטים יש הסכמה?

אין הסכמה על אף פריט.

בחוק חופש המידע קבועים חריגים, שמאפשרים לרשות הציבורית לא לתת מידע למרות שהחוק חל עליה. סעיף 1 אומר שהרשות הציבורית לא חייבת למסור את המידע. סעיף אחר אומר שיש לה שיקול דעת אם היא צריכה למסור את המידע או לא. העמדה של משרד המשפטים, שנראית לי הגיונית, היא שהרבה מהדרישות של מפעל הפיס הן דרישות שנופלות לגדר אחד החריגים. שם הזוכה למשל נופל בגדר סעיף הגנת הפרטיות. אנחנו לא צריכים לקבוע חריג מפורש בצו, כיוון שהחריג כבר חל מעצמו בגדר החוק.

את הופכת את החריגים.

אנחנו צריכים להיזהר שלא נהפוך את מפעל הפיס למפעל שמספק אינפורמציה. לא זאת כוונת המחוקק.

מפעל הפיס הוא מפעל ציבורי.

האם כשמישהו שואל אותי איזה מספר יצא הרבה פעמים אני צריך לחשב את זה 5 שנים אחורה?

לא. גם על פי החוק אתה לא צריך. מפעל הפיס מבקש שמידע שנוגע למערכות התפעול, המחשוב והמערכות המקוונות של מפעל הפיס לא יפורסם.

מה זה?

האם אתה שואל את צבא הגנה לישראל באיזו מערכת הם משתמשים?

בהחלט.

האם אני צריך להגיד לכל המתחרים שלי באיזה מחשב אני עובד?

אתה לא עושה מכרז?

זה לא חשוב.

אתה צריך להגדיר בצורה יותר מצומצמת. אתה צריך להגיד מה לב העניין שעליו אתה רוצה להגן. אתה לא יכול להגיד מידע שנוגע למערכות התפעול, כי זה כללי מידי. מה לא נוגע למערכות תפעול, המחשוב והמידע? האם מחר כשאני ארצה לדעת אם אתם עובדים עם מחשבים, אתה תוכל להגיד לי שאתה לא רוצה לומר? הביטוי שאתה מכניס פה אומר שאתה לא נותן מידע בשום דבר.

למה המידע הזה חשוב, הרי יש גוף ציבורי שבודק את זה?

זה של עם ישראל. למה מעניין את עם ישראל לדעת כמה מפלגות עושות כך וכך?

אם לא כתוב מה שמפעל הפיס מבקש, ומישהו רוצה לדעת איך המכונות עובדות, אז יש סעיף בחוק חופש המידע שאומר שכאשר בן אדם בא לבקש מידע מרשות הציבורית, מותר לכתוב לו שהמידע שהוא מבקש נוגע לניהול פנימי של הרשות ולכן אי אפשר לספק לו אותו. נכון שיש זכות פנייה אחר כך לבית משפט, אבל את זה הרשות הציבורית יכולה לקבוע.

הרעיון של חוק חופש המידע זה שהוא מעביר את הכדור לידי האזרח. האזרח יכול לשאול מה שהוא רוצה את הרשות הציבורית, מתוך התפיסה שהרשות הציבורית היא נאמן של הציבור.

ברגע שאת מחייבת אותו לענות..

הוא חייב לענות, הוא לא חייב לתת את המידע.

את שיקול הדעת משאירים להנהלה?

כן.

כל מה שקשור לציבור אנחנו מגלים. כל מערכת המחשוב שלנו מקוונת. יש לנו 2500 מחשבים ב2500 נקודות. מה, תתחילו לשאול אותי באיזה קוד זה עובד, באיזה תדר זה עובד?

הם מבקשים שמידע לגבי תפעול המשווקים והזכיינים לא יפורסם. זה מידע מאוד כללי. התחשבנות בין מפעל הפיס למשווקים זה דבר ספציפי. למה התחשבנות בין מפעל הפיס למשווקים צריכה להיות נחלת הציבור?

על כל דבר ניתן לפנות לבית המשפט. אם אדם רוצה לקבל את המידע הוא ייגש לבית המשפט. פה, מלכתחילה, הוא מבקש החרגה.

אנחנו מבקשים החרגה לנושאים מסחריים.

הוא מגייס מפיצים.

אני קונה רשיון ממשרד האוצר ב500 מיליון שקל בשנה. אתם עושים משהו לסלקום, לפלאפון כשהם קונים רשיון?

אתה כל הזמן מגיב כלפינו כאילו אנחנו מנסים לפרק את מפעל הפיס.

אתמול כתבתי שרוצים לסגור את מפעל הפיס. אתה יכול לקחת עיתון ולראות את זה. זאת הרגשתי.

מר כצנלסון, אף אחד לא רוצה לסגור את מפעל הפיס. אנחנו לא נציגים של מפעל הפיס, אנחנו נציגים של הציבור.

גם אנחנו.

אתה כרגע מייצג את מפעל הפיס. זה תפקידך, זכותך וחובתך. אתה לא יכול לייצג את הציבור, כי אתה בניגוד אינטרסים. אפילו אם הציבור יידפק, אתה חייב להגן על מפעל הפיס. יש לך חובת נאמנות למפעל הפיס. המחויבות שלנו היא לאזן בין הצרכים של המדינה, דרך זרועות שהיא הקימה, לצרכים של ציבור האזרחים. במדינה דמוקרטית כל המידע הציבורי זה מידע של האזרחים, הוא לא נחלתו של אף אדם. ברור שהמדינה צריכה החרגות. בתחום ההחרגות אנחנו עוסקים. אנחנו צריכים להיות אלה שמאזנים. אנחנו נתעמת איתך, כי אם לא יהיה עימות בינינו אז אחד מאיתנו לא עושה את תפקידו כהלכה. בין זה ובין להגיד שאנחנו רוצים לחסל את מפעל הפיס יש מרחק רב.

אני מציע לשלוח את משרד המשפטים, את הייעוץ של הוועדה ואת הייעוץ של מפעל הפיס לצמצם את הרשימה.

המחלוקת היא אם מפעל הפיס צריך להיות ככל רשות ציבורית, או שמפעל הפיס זאת חיה מיוחדת.

אתם לא הפעלתם את החוק על אף גוף, למעט על קופת חולים ועל המועצות הדתיות. שר המשפטים ניסה להרחיב את זה לגבי האוניברסיטאות, אני לא יודע איך זה ירד מהפרק. מפעל הפיס הוא גוף דו-מהותי. המשמעות של זה היא שיש לו חלק מסחרי מובהק שלא צריך להיות נחלת הציבור. אין מניעה שכל הדברים בעלי האספקט הציבורי יהיו גלויים לציבור. ההצעה של חבר הכנסת לוי שנשב שוב וננסה לבדוק את הדברים לגופם היא הצעה מצויינת.

מה היתה הבעיה של משרד המשפטים? היה איזה מידע שהם לא חשפו?

הוגשו כל מיני משפטים נגד מפעל הפיס. פועלים פה מאחורי הקלעים כל מיני אינטרסנטים. העותרים הפסידו בכל המשפטים שהם הגישו בנוגע לעניין של המידע, אם בבתי משפט מחוזיים ואם בבית המשפט העליון. בא משרד המשפטים ונאחז בפסק דין גדות. על יסוד אמירה בפסק דין גדות הוא רצה להפעיל את זה על מפעל הפיס. מפעל הפיס הוא לא הגוף הראשון שצריך להפעיל את זה לגביו. אנחנו מבקשים לבדוק את הדברים לגופם.

מה קורה בעולם?

מפעלים של הגרלות לא מפוקחים. אין דבר כזה בעולם. אני מוכן להביא לכם נתונים מטעם ארגוני הלוטו בעולם.

היתה פסיקה של בית משפט שאמרה שבכלל לא צריך את הצו של שר המשפטים, אפשר כבר לקרוא את מפעל הפיס כאילו הוא רשות ציבורית.

עו"ד זכרוני אמר שמי שעומד מאחורי דחיפת החוק הזה הוא אינטרסנט. הוא אמר ששר המשפטים דוחף את זה כיוון שבבית משפט זה נדחה. אני רואה את זה בחומרה רבה. הוא אומר שהמניעים הם אינטרסנטים.

מאיפה אתה יודע? אתה סתם אומר. זאת האשמה מאוד חמורה כנגד משרד המשפטים.

עם כל הכבוד לעו"ד זכרוני, הוא לא יודע את התהליכים שהיו במשרד המשפטים.

מה זה משנה, הרי בכל מקום יש אינטרסנטים.

אני חייבת להודות שלא היתה שום פנייה מבחוץ.

מאיפה את יודעת?

אני יודעת, כי טיפלתי בזה. לא היתה למשרד המשפטים שום פניה להחיל את החוק על מפעל הפיס. היתה פסיקה שבעקבותיה משרד המשפטים חשב להחיל את חוק חופש המידע על מפעל הפיס.

למה דווקא מפעל הפיס מבין כל הגופים הציבוריים?

יהיו עוד גופים שיגיעו הנה לוועדה. היו גופים שדנו בהם במשרד המשפטים, אבל מסיבות כאלו ואחרות הוחלט..

מדוע האוניברסיטאות לא נכללות?

הגיעה אלינו פניה לגבי האוניברסיטאות. החלטנו לא להמליץ לשר בגלל ההרכב המיוחד של האוניברסיטאות ובגלל סעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, שמקנה לה עצמאות.

למפעל הפיס יש עצמאות מעצם היותו גוף פרטי.

יש לנו מחלוקת על זה.

גופים ממשלתיים או חברות ממשלתיות זה דבר אחר. מה לגבי האוניברסיטאות?

נושא האוניברסיטאות הוא נושא מורכב. יכול להיות שנחליט להחיל עליהם. נכון להיום ההחלטה היא לא להחיל עליהם.

כשישבנו מול נציגי משרד המשפטים אמרנו שאנחנו מסכימים שכל הפן הציבורי יפורסם. ביקשנו לעשות רשימה פוזיטיבית.

המחלוקת בינינו היא אם מפעל הפיס צריך להיות ככל רשות ציבורית.

נשאלת השאלה מדוע מפעל הפיס שונה מכל גוף אחר. משרד המשפטים אומר שברגע שקובעים שמפעל הפיס הוא גוף ציבורי לצורך חופש המידע, אז יש להחיל עליו את כל הכללים גם לטוב וגם לרע. אומר מפעל הפיס שמכיוון שמלכתחילה לא הכריזו עליו כגוף ציבורי מן המניין, אז צריך שיהיה פריט פריט, לא שיעשו לגביו חוק חופש מידע שמתאים לייצור כלאיים. זה הויכוח בין שתי הגישות.

אני רוצה להפנות אתכם לאותו סעיף שממנו שואב השר את סמכותו. מדובר בסעיף 2(10) לחוק חופש המידע. החוק אומר שהשר יכול לבקש להחיל את החוק לגבי פעילותו של הגוף, באופן מלא או חלקי, דהיינו פעילותו או פעילות מסויימת. זה חריג שחל רק לגבי גופים מהסוג של מפעל הפיס, לא חריג שחל לגבי גופים ממשלתיים. מכאן אתה לומד שברגע שאתה יכול להבחין בין הדברים, אז לכאורה יש הצדקה לזה.

העמדה של שר המשפטים היא להחיל על הכל.

מדוע שלא יבוא משרד המשפטים ויגיד שהוא מבקש להפוך את מפעל הפיס לחברה ממשלתית?

היו 2 יוזמות של משרד האוצר להפוך אותם לתאגיד סטטוטורי. זה נפל.

למה המועצה להסדר הימורים צריכה לתת ואתם לא?

לגבי הטוטו יש לך חוק, לגבי מפעל הפיס אין לך חוק.

יש הסכמה על כך שמפעל הפיס מחולק לשניים: חלק פרטי וחלק ציבורי. אילו היו באים ואומרים לנו שהם מסתירים, שהם לא מודיעים, שהם לא מדווחים, אז מילא, אבל אני יודע שיש ערוץ אינטרנט שנותן אינפורמציה, שיש דוח שנתי. רוצים להמשיך לסדר את העניין? אי אפשר לבוא ולשלוף לנו תתי סעיפים שאף אחד מאיתנו לא מכיר רק כדי שנחליט. אנחנו צריכים להיזהר לא להפוך את מפעל הפיס למפעל אספקת מידע.

למה את הטוטו כן?

גם הטוטו לא צריך לדווח על כל דבר.

האם צריך להיות שוויון בחובות של הטוטו ושל הפיס?

לא, כי הטוטו הוא לא גוף פרטי.

אני מציע שישבו ויכינו לנו הצעה.

חוק חופש המידע מטיל על רשות ציבורית פרסום דוח שנתי. אגב, הדוח הראשון הוא עבודה רבה, הדוח השני הוא פחות. דבר שני זה הנחיות מינהליות שיש עניין לציבור, שאת זה הם אומרים שהם מפרסמים בצורה כזאת או אחרת. הדבר השלישי זה האפשרות של כל אזרח לפנות למפעל הפיס במה שהוא רוצה.

זה בדיוק מה שמטריד אותי. את רוצה שמפעל הפיס יהפוך להיות חברת אספקת מידע.

אם מפעל הפיס ממלא תפקיד ציבורי, אז לי כאזרחית מותר לשאול שאלות.

חבר הכנסת אליעזר כהן, חברת חשמל צריכה להיות ספקית מידע?

אני לא בעד שהחברות תהיינה חסויות.

ההבדל הוא הבדל מהותי. עיקר הפעילות של חברות החשמל, כמו משרדי ממשלה, קופות חולים וכדומה זה שהשירות המרכזי שלהם הוא חיוני לציבור. אני לא חושבת שאפשר להגדיר את הגרלות מפעל הפיס כשירות שהוא שירות חיוני לציבור.

אבל הקצאת הכספים היא שירות לציבור. לא מקימים אצלי אגף נוסף בבית ספר כי השתתפתי בהגרלה של מפעל הפיס, אלא אומרים שבגלל קריטריונים שנקבעו..

את זה ביקשנו לעגן בחוק.

אתם הצעתם את זה פה בוועדת החוקה. אנחנו לא קיבלנו מכם מכתב עד שלא פנינו חזרה לוועדת החוקה.

זה לא מדוייק, כי אנחנו באנו עם רשימה פוזיטיבית. אתם לא הסכמתם לקבל רשימה פוזיטיבית.

גברתי ממשרד המשפטים, ההצעה שלכם מחייבת לגבות אגרה מכל אזרח שרוצה לקבל מידע.

יש אגרת בקשה. היום זה עומד על 82 שקל.

האם ממחר כל אזרח שיפנה למפעל הפיס יצטרך לשלם כסף?

יש הנחיית יועץ משפטי שקובעת ששירות שניתן לפני החלת החוק בחינם ימשיך להינתן בחינם.

הנהלת מפעל הפיס היא זאת שתקבע מתי לגבות אגרה ומתי לא?

אנחנו ניתן לכם הגנה על מי שזכה.

יש את זה כבר בחוק.

הבעיה היא שכמעט על כל פרט מידע הם יאמרו שיש את ההגנה מכוח החוק.

מדוע שנתעסק במערכת היחסי ם בינינו ובין המשווקים, או מערכת היחסים בין המשווקים לזכיינים?

בעניינים האלה יש אין סוף סימני שאלה. כל הזמן אנחנו רואים בעיתונות חשדות, נדמה לי אפילו שהיתה חקירת משטרה.

לא היתה חקירת משטרה.

אתם רוצים פטור מנתונים מאזניים?

זה רק מעבר למה שמפורסם.

לב העניין הוא איך מפעל הפיס משתמש בכספים שלו, איך הוא מתקשר עם אנשים.

לגבי הקצאות אין לנו ויכוח.

חבר הכנסת יצחק לוי הסכים להעניק את שירותיו הטובים. אנחנו מוכנים להתאמות מינימאליות. אפשר יהיה לציין 2,3,4 פריטים מרכזיים שהם רוצים. אתם תחליטו איזה.

אני מבקשת שסעיפים שלא נוגעים להיבט הפרטי אלא לכל היבט שדומה לרשות ציבורית נוריד. את מה שנוגע לעניין הפרטי נבדוק, את מה שנוגעים לפן הציבורי..

יהיה כתוב שכל ההגנות בחוק חופש המידע חלות גם על מפעל הפיס, כאשר מעבר לזה יהיו פטורים מפרסום כך וכך פריטים שייבחרו.

אני מבקש שאחת ההנחיות לחברי ועדת המשנה תהיה שלא חייבים להחיל את כל הוראות החוק, אלא אפשר להחיל חלקית.

ההנחיה אומרת שתבואו עם 5,6 דברים מרכזיים שבמהות הם פרטיים.

מוגדרים בצורה סגורה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:10