א' - צו המועצות המקומיות (עבירת קנס) (תיקון) – מועצה מקומית מזכרת בתיה, הצ"ח הגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, הצ"ח זכויות נפגעי עבירה












2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
11.10.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 300
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, כ"ו בתשרי התשס"ה (11 באוקטובר 2004), שעה 10:00

א. צו המועצות המקומיות (עבירת קנס) (תיקון), התשס"ד-2004 – מועצה מקומית מזכרת בתיה
ב. הצעת חוק הגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ד-‏2004 – בקשה לרוויזיה
ג. הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 2), התשס"ד-2004 – בקשה לרוויזיה

חברי הוועדה: מיכאל איתן-היו"ר
גילה גמליאל
נסים זאב
איתן כבל
אליעזר (צ'יטה) כהן
אתי לבני
יצחק לוי
אופיר פינס-פז
אברהם רביץ
יולי תמיר

ד"ר דויד וינר סנגוריה ציבורית
לילה מרגלית,עו"ד האגודה לזכויות האזרח
דלית דרור,עו"ד משרד המשפטים
ענת אסיף,עו"ד משרד המשפטים
רותם פלג משרד האוצר
איריס גינסבורג משרד האוצר
עדי ביטן,עו"ד משרד הפנים
ערן לוי מתמחה, משרד הפנים

אפרת רוזן

דורית ואג

יפעת שפרכר



א. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס)( (תיקון), התשס"ד-2004

הוועדה, כפי שאתם יודעים, משקיעה עבודה עצומה בנושא החוקה. זה לא רק אנחנו חברי הכנסת, זה גם גורמים נוספים. ההשתתפות של חברי הכנסת בישיבות הוועדה משביעה רצון כשמשווים אותה להשתתפות של חברי כנסת בוועדה הזאת בנושאים אחרים או בוועדות אחרות. ישבנו בלמעלה מ40 ישיבות גדולות, ובעוד עשרות ישיבות קטנות. הפעלנו ועדות משנה. העבודה הזאת נערמת, היא לא הלכה לאיבוד. אנחנו יושבים ומכינים אותה. הכל יגיע לשולחן הזה.

אנחנו השלמנו את כל הפרק שנוגע לפרק הממשל בחוקה. אנחנו מתחילים עם פרק הזכויות. זה יהיה בישיבות המליאה. היו כבר ועדות משנה שהתחילו לטפל בנושאים שקשורים לזכויות. היתה ועדת משנה לעניין של מדינה יהודית, ועדת משנה לנושא של זכויות חברתיות. על מנת להאיץ את העבודה, אנחנו מפעילים צוותים נוספים מהאקדמיה. הזמנו 3 צוותים שיטפלו בזכויות במשפט, בזכויות הפוליטיות ובזכויות חברתיות. בתקופה הקרובה אני צופה שיעסקו בזה צוותים רבים.

המטרה היא להגיע לאיזה שהוא נוסח שיובא בפני הוועדה ויצטרכו להצביע עליו. התחייבתי מבחינת היכולות שלי להביא נוסח. גם אם הנוסח לא יוסכם, הוא צריך להיות נוסח שלא יבייש אותנו. זה לגיטימי וזה בסדר שהצעות יפלו, אבל גם הצעות שנופלות צריכות להיות הצעות שמבחינה מקצועית עשויות ברמה הכי גבוהה שאנחנו מסוגלים. אומנם מדובר בשלב מאוד מוקדם, אבל גם אם נביא משהו להצבעה בוועדה, זה עדיין ילך למליאה לקריאה ראשונה. אנחנו לא יודעים מה יהיה שם. זה עוד רחוק מלהיות דבר גמור. אפשר יהיה לתקן, להוסיף ולעשות. עוד הרבה עבודה יצטרכו להקדיש לזה. להביא הצעה מבחינת הוועדה, מבחינת התרומה של כל הגורמים זה פירעון חוב לכל אלה שהקדישו מאמץ. לפחות הם היו כאן, הם השתתפו בדיונים, הם עסקו בניסוח. הנוסחים שלהם יובאו להצבעה. זה כבר נכנס לתוך המסלול של קידום המהלך של החוקה במדינת ישראל. אם נצליח להעביר את זה למליאה, אז עשינו דבר ענק. זה בכלל לא יהיה נורא מבחינתי אם הדבר הזה יחייב עוד מהלך. זה לא דבר פסול מעיקרו.

כולכם ערים לכך שיש עכשיו מסע גדול של המכון לדמוקרטיה על חוקה בהסכמה. אני הייתי בארצות הברית. קראתי שם מאמר עם הנשיא שמגר. שמחתי על המאמצים ועל הכל, רק כאב לי לראות שעיתון מכובד במדינה – אין לי טענות לשמגר, הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה – לא אומר שחוץ מהמכון לדמוקרטיה יש גם איזה גוף שמשקיע בזה עבודה של שנה וחצי. אני מדבר על העיתונאי ועל המידע שהוא מסר לציבור.

מי זה העיתונאי?

גבירץ או הופמן.

פשוט נחרים אותם.

אין לי שום בעיה עם המכון לדמוקרטיה, נתתי להם אור ירוק. אני לא במצב של קנאת סופרים. אמרתי להם לעשות מה שהם מבינים, מה שהם חושבים. אמרתי שאני לא מתכוון לתת להם גושפנקא או להגיד להם מה לעשות. מבחינתי הם שותפים, הם יושבים כאן. דיברתי על העיתונות. חשבתי שראוי לכתוב שיש בכנסת עבודה.

אני חושב שהמאמץ הוא חיובי, שצריך לקדם את העניין של החוקה. צריך לקוות שנעשה את זה בצורה נאותה. המדינה שלנו צריכה חוקה. היא צריכה תשתיות בהרבה דברים. אנחנו חלשים מאוד בכל העניין של תשתית. חוקה זה תשתית. חבל שזה לקח כל כך הרבה שנים.

האם לא כדאי להביא להצבעה חלקים שהסתיימו?

לא. אם לא היתה ברירה והייתי רואה שתוך כמה חודשים הכנסת גומרת את הסוס, הייתי לוקח את מה שעשינו ומביא. אני מעריך שיש לנו זמן עד אוקטובר או נובמבר 2005. רות גביזון אמרה שאם הולכים להביא רק את החלק המימשלי, עדיף שלא נביא בכלל. למה היא אמרה את זה? היא טענה שאת כל הפשרות יהיה אפשר להשיג כאשר נביא הכל בחבילה אחת – יחסי דת ומדינה, הנושא של מיעוטים, הנושא של בית משפט מול הרשויות האחרות. אם נייצר רק את המסמך שנותן לבית המשפט העליון את הגושפנקא הסופית להחליט בכל דבר ועניין, אז גמרנו את האפשרות לכתוב את החוקה.

חייב להיות המכלול כדי שכל אחד ימצא את עצמו בתוך..

אני מוצא את עצמי מסכים עם כמעט כל החלקים שכבר עברו כאן בוועדה. זה בתנאי שגם החלק שאני מאוד.. יקבל את התשובה המתאימה, כי אם לא אז זה באמת לא בסדר שעשו..

לגילה אצה הדרך, לכן אנחנו נתקדם. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"ד-2004.

קיימנו דיון במהלך חודש אוגוסט על מספר מועצות מקומיות. במהלך הדיון התקבלו כל ההערות לגבי עירית יבנה. שר המשפטים ביקש שוועדת חוקה תאשר בצו מספר עבירות וחוקי עזר בעבירות מינהליות. הוועדה אישרה את כל התיקונים לגבי מזכרת בתיה. אנחנו מביאים את זה עכשיו להצבעה.

האם זאת היתה ההצעה שלא רצינו להצביע עליה בגלל העדר חברים בוועדה?

לא. התקבלו כל התיקונים לגבי יבנה, לגבי מזכרת בתיה שר המשפטים שינה את זה. עכשיו הצו מונח בפניכם.

מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

הצו מאושר













































הצעת חוק הגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגעה העבירה
התשס"ד-2004 – בקשה לרוויזיה

הצגתי בפני שני פרופסורים ובפני ד"ר לפסיכולוגיה כמה שאלות. השאלה החשובה היתה אם יש אפשרות מקצועית לבדוק שיש למתלוננת, שנפגעה בעבירת מין על ידי אנס, בעיה נפשית כתוצאה מהמגורים בקרבתו. האם אפשר לבודד או לומר שזה לא סתם איזו שהיא נקמנות? האם יש אפשרות מקצועית לקבוע שאכן יש כאן בעיה נפשית?

אנחנו בהצעת החוק כתבנו את המילים "בעיה נפשית של ממש" כדי לברוח מספקות. אנשי המקצוע אמרו לי שעוד לא היתה תלונה על בעיה נפשית של ממש. בעיה נפשית של ממש היא בעיה שמצריכה טיפול עמוק, לפעמים אשפוז על ידי אנשי מקצוע. אנשי המקצוע אמרו שבעולם הגדול בודקים את הדבר הזה. בדרך כלל יש 3 בדיקות שנערכות למתלוננת על מנת לראות אם יש לה בעיה נפשית. האבחון הוא חד משמעי.

אני לא השתתפתי בישיבה שדנה על כך שיש להגן על העבריין לשעבר שכבר שילם את המחיר. זה נכנס לתוך חוקי יסוד קיימים. יש בהצעת החוק של חברת הכנסת גמליאל הרבה הגנות על העבריין, למשל הגנה שהתובעת לא יכולה להביא מומחה משלה אלא ברשות מיוחדת שתיכתב על ידי השופט .

אם נקבל את הצעת החוק הזאת כפי שהיא, אז השופט לא ימצא פגיעה נפשית של ממש. בוודאי שאין תופעה כזאת שמוגדרת כפגיעה של ממש. פגיעה נפשית קיימת. כבוד היושב-ראש שאל אותי בישיבה הקודמת אם אני לא רוצה שבעל תשובה שחזר לחברה יהיה עם החברים שלו. אני יודע שיש מקרים כאלה. כשהוא שאל אותי את השאלה אני נסוגתי לרגע, אבל אחר כך שאלתי את עצמי מה היה קורה אם לתלמיד שלי שהוא בעל תשובה היה קורה מקרה כזה. אם הוא היה שואל אותי, הייתי אומר לו לא לגור שם, שילך למקום שלא מכירים אותו.

אמרנו פגיעה של ממש עוד לפני שהגדרנו את ההגדרה של נפשי.

אנחנו רוצים להעביר חוק שתהיה לו משמעות. כתוב שכשהמומחה בודק הוא צריך להביא בחשבון את המצב של הפוגע. הכל יש כאן. יש כאן הגנות מספיקות. אני מציע למחוק את המילים "של ממש".

חבר הכנסת רביץ רוצה להרחיב את החוק לא רק לגבי פגיעה של ממש, אלא לגבי כל פגיעה. אני ארצה לשמוע נימוקים הפוכים.

צריך לזכור שמדובר בהצעת חוק שמאפשרת להטיל מגבלות מנהליות על אדם שכבר שילם את חובו לחברה. אפשר להטיל מגבלות כאלו לתקופה בלתי מוגבלת. אומנם בית המשפט חייב כל פעם להאריך את זה, אבל אין מגבלה.

מה אתם חושבים לגבי עובד בבנק, שגנב מהקופה ורוצה לחזור לעבודתו אחרי שהוא שילם את חובו לחברה?

בדרך כלל יש לאדם ששילם את חובו לחברה זכות לחיות את חיו באופן רגיל, לא לשאת על עצמו כתם מתמשך. זה מקרה יוצא דופן. אני תומכת בדבריך, הרב רביץ, לא בגלל הנאשם, אלא בגלל שאלת יכולתה של אישה לחיות את חייה באופן תקין ונורמלי.

זאת לא רק אישה, זה כל קורבן עבירה. נניח יש חוות דעת ברורה על כך שהאדם חזר בתשובה, הוא נקי, הוא לא יעשה, הוא לא מזיק יותר. נגרם אומנם נזק לנפגע העבירה כשהוא צריך להיתקל בפוגע במדרגות, אבל זה לא נזק כבד. הפוגע צריך למכור את הבית ולהעביר את המשפחה שלו. זה לא תמיד אפשרי. איפה האיזון?

כל השיקולים האלה יובאו בפני בית המשפט.

אבל את לוקחת לו את שיקול הדעת כשאת אומרת..

ההיפך. אתה נותן פה יותר כלים לבית המשפט כדי שיוכל להכריע.

כשכתבנו את המילים "פגיעה של ממש" התכוונו לפגיעה באופן כללי, לא מיקדנו להיבט הנפשי. ברגע שהוספנו את המילה "נפשי",יכולנו למחוק את המילים "של ממש".

המומחה לא נדרש להגיד בחוות הדעת שלו שנגרם נזק של ממש, הוא צריך לתאר את הנזק שייגרם לנפגע כתוצאה מהמגורים ליד הפוגע. מי שצריך לקבוע שמדובר בנזק של ממש, כלומר לא נזק של מה בכך, זה בית המשפט. מדובר בקביעה ערכית, לא רק בקביעה רפואית, לכן נראה לי חשוב להשאיר את הפרמטר הזה.

עדיין האיזון ניתן בעצם זה שכתבנו מלכתחילה בחוק שבית המשפט יקח בחשבון את מצבו של העבריין. אני נוטה להסכים עם חבר הכנסת רביץ.

צריך לזכור שלא מורידים לפוגע שנה מהעונש, הוא מקבל את כל הבית סוהר שהוא צריך לקבל. אחרי שקבעו שזה מה שהוא צריך לשלם לחברה, עוד אומרים לו שהוא צריך לשנות את מקום מגוריו. זה תקדים.

אנחנו נותנים פה טווח רחב של שיקולים לשופט. השופט צריך לאזן. אם אתה מוחק את המילים "פגיעה של ממש", זאת אומרת שהוא יצטרך לאזן את הנזק שנגרם לעבריין מול כל פגיעה שהיא. פגיעה של ממש נפסקת ברגע מסויים. הפגיעה של אישה שנאנסה היא פגיעה לכל חייה. אני לא בטוח שפגיעה של ממש היא לכל חייה.

יש מגבלה לתקופה.

בזה שאתה מסיר את המילה "ממש" אתה מאפשר לאישה לבוא גם אחרי 20 שנה ולהגיד שיש פגיעה.

אם זה לא היה ניתן לבדיקה היית צודק, אבל זה ניתן לבדיקה.

מדובר פה בדבר חדש. אי אפשר בחוק חדש לבוא ולהרחיב יתר על המידה. בואו נלמד קצת מהפסיקות, בואו נראה איך התייחסו השופטים למושג "פגיעה של ממש". זה קצת לא אחראי להגיד לשופט שעל כל פגיעה הוא ירחיק אותו.

אם הפסיכולוג יגיד שאחרי 20 שנה זה יפגע, אז לשופט לא תהיה ברירה.

השופט יכול להתמודד עם המילים "פגיעה של ממש", אבל עם המילה "פגיעה" השופט צריך להתמודד פחות.

הוא לא צריך בכלל להתמודד. יגיע מכתב מפסיכולוג שאומר שהיא תיפגע.

אני מציע לוועדה להשאיר את העניין של פגיעה של ממש, לא ללכת להרחיב את החוק יותר מידי. מדובר פה בעניין חדשני. אני אתמוך בחוק הזה עם הרבה כאב בטן, כי אני פוגע באנשים שריצו את עונשם. אם החוק יורחב תהיה לי בעיה.

עברייני מין נחשבים לגרועים שבגרועים. יש היום מקומות בעולם בהם עברייני מין חייבים לדווח על מעבר ממקום למקום, שזאת כניסה לחירות האישית של האדם בכל עת ובכל זמן. הפגיעה בנפגע או בנפגעת זה דבר שילווה אותם כל החיים. אנחנו רוצים לקוות שמי שיושב בדין יעשה את האבחנה הנכונה. אי אפשר להגיד שזה שחווה את הפעולה הקשה יכול להיות מרוצה. אין עניין של רצון או לא רצון.

מה ההנחיה שהיית רוצה לקבל בתור שופט? כל בעל מקצוע יכול להגיד שיש איזו שהיא פגיעה כשנפגע עבירה פוגש במי שפגע בו. השאלה אם הרמה הזאת תספיק לחייב את השופט אחר כך. האם זאת הנחיה לשופט להגיד שבמקרה כזה הוא מטיל עליו לעזוב את ביתו, לשנות את המגורים של הילדים שלו, של המשפחה שלו? אתה אומר לשופט לא לחייב את הפוגע על כל פגיעה קטנה לעזוב את מקום מגוריו, אלא רק כשמדובר בפגיעה של ממש. אם זה מגיע למצב שהנפגעת צריכה לעבור דירה, אז הוא יגיד שזאת פגיעה של ממש.

הפגיעה היא אותה פגיעה.

יש מצב שהנפגעת אומרת שהיא נפגעת ואף על פי זאת היא לא עוברת דירה. במצב כזה אתה נותן לנפגעת כלי להרחיק את הפוגע, למרות שהיא לא היתה עוברת. יש מצב בו הנפגעת היתה עוברת דירה. מצב כזה אני לא רוצה שיהיה. אני לא רוצה שבגלל שהיא נפגעת עבירה היא תצטרך לעבור דירה. כשכתוב לי פגיעה אני אוטומטית חייב להרחיק את העבריין.

אתה חייב להתייחס.

כשאני כותב פגיעה של ממש אני לא מגביל את השופט, אני משאיר לו שיקול דעת. אם השופט מגיע למסקנה שהפגיעה היא כזאת שהנפגעת לא יכולה לחיות חיים נורמאליים, אז הוא ירחיק את הפוגע.

אנחנו אמרנו שבעוד 3 שנים זה יחזור לוועדה. בעוד 3 שנים ניתן יהיה לבחון את הדברים.

לא תקבלו אינפורמציה בעוד 3 שנים, כי לא תהיה פגיעה של ממש. אין פגיעה של ממש שמופיעה בפני בית המשפט.

יהיו תביעות.

לא היו.

הדברים שנאמרו על ידי היושב-ראש ועל ידי חבר הכנסת יצחק לוי מהווים מענה הולם להסתייגות של חבר הכנסת רביץ. השופט לא יבדוק את עצמו לפי חוות הדעת של הפסיכיאטרים, אלא הוא יבחן את השאלה של נזק ממשי במובן שחבר הכנסת לוי דיבר עליו.

יש כאן חוק מאוד מהפכני. אנחנו מדברים על אדם לא מסוכן, שריצה את מלוא עונשו. כאשר אנחנו נוקטים סנקציה כזאת אנחנו בעצם עושים צעד מאוד מרחיק לכת. אנחנו התנגדנו לסנקציה הזאת. הסנקציה הזאת צריכה להיות מאוד זהירה. אני משוכנע שיהיה שימוש בחוק הזה. אני לא כל כך מרוצה מזה, כי אני חושב שחצינו פה קו. צריך להיזהר עם דבר כל כך מהפכני וכל כך מסוכן. אין לדבר הזה סוף. יש עוד המון אנשים שצריכים להתמודד עם אנשים שגורמים להם אי נעימות. אם נתחיל לעשות לאחר ריצוי העונש כל מיני סנקציות של הרחקות לא יהיה לזה סוף. בואו נחצה את הקו הזה בזהירות.

את הקו עברנו.

מה משמעות הביטוי "מקום שבעלי תשובה עומדים בו"? אנחנו נותנים פתח של תקווה לאדם שמעד..

אני לא דן אותו, אני דן אותה.

אני דן אותו ואותה.

הוא גר בשכנות אליה. האם היא חייבת לראות אותו כל יום?

היא לא חייבת. האם הילדים שלו צריכים להפסיד שנת לימודים בבית ספר? האם הם צריכים להרגיש מצורעים? הפוגע יצטרך לעבור לדירה אחרת כשהמפגש עם הנפגעת יגרום לה לעזוב. ירחיקו את הפוגע כשהנפגעת תגיע למצב שבו היא לא תוכל לחיות במקום, לא ירחיקו אותו על כל בעיה קטנה.

אתם רוצים לעצור אחרי הפגיעה הנפשית, אני רוצה לעצור מדרגה אחת לפני.

מיצינו את הוויכוח. מי בעד הצעתו של חבר הכנסת רביץ, ירים את ידו?


ה צ ב ע ה

בעד – 2
נגד – 3

ההצעה לא התקבלה

אני מבקש להכניס את זה כהסתייגות.

















































הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 2), התשס"ד-2004 – בקשה לרוויזיה

אני ביקשתי רוויזיה על הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה. אנחנו כחברי כנסת חוקקנו דבר קטנצ'יק. רצינו חוק שיעזור לנפגעי עבירה, שיכלול מידע, סיוע, פיצוי. מכל העניין הזה יצא מידע. גם את זה בא משרד המשפטים ומציע לצמצם. למה? כי יש לו כל מיני בעיות. הוועדה הצביעה בפגרה בעד. אני ביקשתי רוויזיה כדי להפיל את החוק הזה.

אבל אז לא יהיה לנו גם את זה.

אני חושב שתפקידנו לא להרע את המצב, לא לתת חותמת חוקית למחדל ממשלתי. זה מחדל ממשלתי שרוצים לחוקק. אני לא בעד שנחוקק מחדל ממשלתי. זה חוק רע מאוד, אני מתנגד לו.

הצעת החוק באה למקד חלק מהזכויות ולצמצם כמה מהן. הוועדה לא קיבלה את כל הצעות הממשלה בעניין הזה. היו לה הצעות מרחיקות לכת בחלק מהתחומים לגבי צמצום הזכויות. הם רצו לצמצם את האפשרות של מסירת פרטים מהתובע לנאשם ולסנגורו. הוועדה לא הסכימה לצמצם את כל הזכויות, היא קיבלה רק חלק מההצעות. בנושאים מסויימים הרחבנו את החוק, כמו למשל שאפשרנו להעביר הודעות לא רק בכתב אלא גם בטלפון. הרצון פה הוא לאפשר יישום אמיתי של החוק. הארגונים השונים של נפגעי הזכויות לא התנגדו להצעת החוק. הם רוצים שיישמו את הזכויות.

הם בעד להעביר את החוק.

יש קואליציה של ארגונים שהתארגנה מתחילת הדרך של החקיקה הפרטית. כמובן שבהתחלה הם לא התלהבו, אבל הם היו שותפים לכל התהליך.

יש ועדת משנה שחבר הכנסת אליעזר כהן מרכז אותה. הם הכינו רשימה של כל הזכויות. הם עשו עבודה נהדרת. אנחנו נפגשנו עם ביטוח לאומי. ביטוח לאומי מכין הצעה לפיצוי כספי לנפגעי עבירה. זה יחייב עוד הרבה דיונים, אבל זאת מהפיכה.

לכן אני מופתע מהצעת החוק הזאת.

זה נכון שמלכתחילה הצעת החוק הפרטית היתה הצעה מאוד גדולה, היא דיברה על 3 פרקים מאוד גדולים. זה נכון שהתוצאה היתה יותר מצומצמת. להגיד שזה חוק קטן זה לא נכון. בתור מי שמלווה את התחלת היישום של החוק אני יכולה להגיד שזה חוק עצום מבחינת השינוי שהמערכות של הפרקליטות והמשטרה עוברות. מקימים עכשיו במשטרה מערכת ממוחשבת חדשה בשביל להתמודד. להגיד שזה רק להודיע לנפגעים על ההליך זאת סתירה פנימית, כי זאת מהפיכה עצומה שצריך לעשות בכל סדר הדין הפלילי. זה כמו לכתוב מחדש את חוק סדר הדין הפלילי. חוק סדר הדין הפלילי מדבר היום בעיקר על הקשר של המערכת מול הנאשם. עכשיו מכניסים אל תוך החוק את הקשר מול הנפגעים. זה הרבה תקציבים, הרבה הערכות והמון עבודה.

ההצעה שלנו היא למקד את כל המאמצים והתקציבים שמושקעים בקבוצת הנפגעים בעבירות הכי חמורות. במקום שאותה עוגה תקציבית תחולק על כל העבירות באותה רמה והשירותים ירדו, אז לפחות לנפגעים של עבירות המין, למשפחות של הנרצחים והנרצחות, לקטינים שנפגעים מעבירות חמורות באלימות במשפחה המשאבים יספיקו בשביל לתת להם את השירות הטוב ביותר.

החוק היום הוא חוק אלמנטרי, הוא חוק ראשוני. את חושבת עליו במושגים של מהפיכה, אני לא. אנחנו שנים מדברים ולא עושים. החוק של יעל דיין חוקק לפני כמה שנים.

יותר טוב לעשות חצי צעד קדימה מאשר לא לעשות כלום.

יש לך עכשיו יותר ממה שהיה.

יש לי פחות ממה שהיה. מצמצמים עכשיו את החוק.

החוק עוד לא נכנס לתוקף. נכון שהסעיפים היו כתובים בחוק, אבל מדובר בסעיפים שעוד לא נכנסו לתוקף.

כל שנה דוחים את היישום.

לי חשוב לשמוע מה אמרו הארגונים.

הארגונים רוצים את החוק המלא.

חבר הכנסת אליעזר כהן, האם תוכל להגיד לנו בכמה משפטים מה אתם עושים בוועדת המשנה?

גמרנו לרכז את החומר. כל הנוגעים לנושא משתתפים ומגיבים . אפרת, היועצת המשפטית, מקבלת מהם תגובות. גמרנו לאסוף את החומר, לערוך אותו ולקבל תגובות על האינדקס. יש הרבה מאוד חוקים של חברי כנסת, כולל של יעל דיין. חלק מהם חופפים, חלק מהם באים בעקבות זה. גמרנו לרכז את הכל.

אני בעד לקבל את ההצעה כמות שהיא.

אני מסיר את הרוויזיה. אני מבקש לרשום הסתייגות.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20