בקשת אהוד יתום להקדמת הדיון בהצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה); הצעה לתיקון סעיף 97א לתקנון הכנסת בעניין דיון מהיר והצעות דחופות לסדר היום; הצעת חבר הכנסת דני יתום לתיקון סעיף 101א לתקנון הכנסת בדבר חובת השתתפות בישיבות שעניינן נטי
4
ועדת הכנסת
12.10.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 164
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, כ"ז בתשרי התשס"ה (12 באוקטובר 2004), בשעה 09:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 12/10/2004
ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסה"י, תיקוני תקנון, קביעת מסגרת לדיון בהצעות אי אמון
פרוטוקול
סדר היום
1. בקשת חבר הכנסת אהוד יתום להקדמת הדיון בהצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2004 (פ/2784).
2. הצעה לתיקון סעיף 97א לתקנון הכנסת בעניין דיון מהיר והצעות דחופות לסדר-היום – הצעת חבר הכנסת שאול יהלום.
3. הצעת חבר הכנסת דני יתום לתיקון סעיף 101א לתקנון הכנסת בדבר חובת השתתפות בישיבות שעניינן נטילת חסינות.
4. הרכב ועדת המשנה של ועדת הכנסת לעניין שאילתות.
נכחו
¶
חברי הוועדה: היו"ר רוני בר-און
יולי אדלשטיין
ענבל גבריאלי
מיכאל גורלובסקי
זהבה גלאון
רשף חן
אחמד טיבי
שאול יהלום
דני יתום
גדעון סער
יאיר פרץ
מאיר פרוש
עמרי שרון
מיכאל איתן
מתן וילנאי
יצחק וקנין
דוד טל
יובל שטייניץ
יורי שטרן
שלום שמחון
מוזמנים
¶
אריה האן - מזכיר הכנסת
דוד לב - סגן מזכיר הכנסת
ירדנה מלר-הורביץ - סגנית מזכיר הכנסת
גאולה רזיאל - מנהלת לשכת מזכיר הכנסת
קצרנית
¶
שלומית כהן
1. בקשת חבר הכנסת אהוד יתום להקדמת הדיון בהצעת חוק
המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2004
היו"ר רוני בר-און
¶
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת, ישיבה מספר 164. על סדר-היום ערעורים על החלטת היושב-ראש והסגנים לא לאשר דחיפות הצעות. לא הגיעו.
הנושא הבא הוא בקשה לפטור מחובת הנחה, של חבר הכנסת אהוד יתום, שעניינה הצעת חוק של חברי הכנסת יתום, איתן, שרון ושטרן, פ/2784 – הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2004. עניינה של הצעת החוק הוא הנושא של המועדים שבהם מועצה חייבת לאשר את תקציב העירייה, שאם לא כן היא מתפזרת. היא מבקשת לומר, שעל אף האמור בפסקה 1, שקבעה תקופה מסוימת, התיקון יציע: "לא אישרה המועצה את תקציב העירייה בתוך שישה חודשים מיום קבלת התקציב... תסתיים כהונת המועצה כפי שיורה שר הפנים, והשר ימנה בתוך 14 יום מתום התקופה האמורה כאמור ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש העירייה או תפקידי המועצה" וכן לגבי הוראות סעיפים 145 ו-146 בשינויים המחויבים.
חברי הכנסת יתום, איתן, שרון ושטרן הגישו את הצעת החוק, והם מבקשים פטור מחובת הנחה בשל דחיפות העניין הנובעת מן הצורך להסדיר מעמד של רשויות שנמצאו מופלות לרעה בשל יישום החוק לגביהן, משום הצורך לאפשר לרשויות שמסוגלות לצאת מהמשבר התקציבי לעשות כן, ובנוסף לכך כדי להקדים הליך החקיקה, כדי למנוע את פיזורה של המועצה שמסוגלת לבצע את תפקידה.
עו"ד אריאלה קלעי, ממחלקת החקיקה במשרד המשפטים, הודיעה לי שעמדת הממשלה היא שהיא איננה מתנגדת לבקשה. בנסיבות העניין ניתן בזה פטור מחובת הנחה ואפשר להתקדם במעשה החקיקה. תודה רבה.
2. הצעה לתיקון סעיף 97א לתקנון הכנסת בעניין דיון מהיר
והצעות דחופות לסדר-היום – הצעת חבר הכנסת שאול יהלום
היו"ר רוני בר-און
¶
הנושא הבא הוא הצעה לתיקון סעיף 97א לתקנון הכנסת בעניין דיון מהיר והצעות דחופות לסדר-היום – הצעת חבר הכנסת שאול יהלום. יש שתי טכניקות שבהן עניינים מתקדמים בדחיפות כאשר הם מובאים לנשיאות. האחת היא הצעה דחופה לסדר-היום, והאחרת היא כאשר מבקשים דיון מהיר בוועדה. שני הדברים האלה, במידה מסוימת, חופפים ומשיקים, והעובדה שלא מתייחסים אליהם בכפיפה אחת לפעמים יוצרת תקלה, זאת אומרת סירוב להעלות הצעה דחופה לסדר-היום של המליאה ושימוש בטכניקה של העברה לדיון מהיר בוועדה, בהצעה אחת, לא גוררת אתה את אותה הצעה דחופה. לכן מבקש חבר הכנסת שאול יהלום לתקן את המעוות.
שאול יהלום
¶
אני מציע, והייעוץ המשפטי בטובו ניסח את השינוי בתקנון, שיהיה חייב להיות איחוד הנושאים ולא כפילויות. הנשיאות צריכה להסתכל על מכלול הנושאים העומדים באותו רגע, ואם היא העבירה נושא לדיון מהיר, אז כל מי שהציע את הנושא עובר לדיון מהיר ולא להצעות דחופות, וכן להיפך, כך שלא תהיינה כפילויות כלל וכל אדם יקבל.
שאול יהלום
¶
יכול להיות מקרה, שאדם הגיש אחד ואחד, ואז לכאורה אם הנשיאות החליטה להעביר נושא לדיון דחוף ואז אדם נגרר על-ידי הדיון הדחוף לכך שיהיה לו מצב שבגלל הגרירה יהיו לו שתי הצעות דחופות באותו יום, התקנון אומר שהוא צריך לבחור ולהודיע למזכירות הכנסת במה הוא בחר, ולפי זה יקבעו. הבנתי שהייעוץ המשפטי שואל האם בכלל צריך לקבוע מכסה להצעות לדיון מהיר בוועדה. אני מציע שלא לקבוע מכסה, כשם שאין לנו הגבלה על דיון דחוף במליאה, ולהשאיר את זה כפי שזה כיום.
רשף חן
¶
אני רוצה לברך על ההצעה הזאת. ועדת המשנה שאני עומד בראשה, שעוסקת בתיקון התקנון באופן כולל, עסקה בנושא הזה וזה בדיון הפתרון שניתן.
היו"ר רוני בר-און
¶
בתקנון מופיע בתוך שבעה ימים, ברמה הפרקטית זה בלתי אפשרי. ניסינו להכניס את זה לעשרה ימים.
אריה האן
¶
אני רוצה להביא לתשומת לבכם איך עובדת הנשיאות. הנשיאות מתחילה לדון בהצעות דחופות לסדר-היום, והיא מאשרת את הדחיפויות. לאחר מכן היא דנה בהצעות לדיון מהיר. ברגע שהיתה הצעה שקיבלה דחיפות למליאה, היא לא מאשרת דיון מהיר. הרבה פעמים קורה שמאשרים דיון מהיר ומבטלים אפילו את ההחלטה הקודמת, שבה הוחלט להכיר בדחיפות ההצעה למליאה. היו מקרים שהיו טעויות. אני קורא לזה "שיטת חגי מירום", כי הוא היה מגיש גם הצעה דחופה וגם שאילתה בעל-פה באותו נושא, כדי לנסות להצליח באחת מהן.
ארבל אסטרחן
¶
אני מבקשת להעיר, שלא תהיה עוד אפשרות שאותו נושא ילך גם למליאה וגם לוועדה. לפעמים אומרים שיש הבדלים, הוועדה מזמינה אנשים ושומעים דעות ואילו במליאה חבר הכנסת מדבר.
ארבל אסטרחן
¶
אם הנשיאות החליטה שהנושא לא יידון בכלל, לא כהצעה דחופה ולא כדיון מהיר, וועדת הכנסת למחרת מאשרת ערעור, מי שהגיש הצעה לדיון מהיר ונדחה גם מצטרף.
היו"ר רוני בר-און
¶
נכון, מחזירים את המצב לזה שהיה לפני החלטת נשיאות הכנסת.
אני מבקש לקרוא את ההצעה לתיקון התקנון, ומייד אחר-כך נצביע.
ארבל אסטרחן
¶
בסעיף 97א, שזה הסעיף שמדבר היום על הצעה לדיון מהיר, היום כתוב שהוועדה תחל בדיון תוך שבוע מיום העברת הנושא, מוצע שזה יהיה תוך עשרה ימים.
היו"ר רוני בר-און
¶
זה משבש לנו את העניין, מכיוון שביום שני הנשיאות מאשרת, ולכן ליושב-ראש הוועדה נשארו רק ימים שלישי ורביעי. הנשיאות מאשרת ליום רביעי למליאה, שזה יום פתוח, הוא ריק, אבל בוועדות זה כבר מלא.
ארבל אסטרחן
¶
לכן בפועל היום הוועדות קובעות את הנושא לשבוע שלאחר מכן.
הסעיף החדש שמוצע לקבוע ייקרא "דיון מהיר והצעה דחופה באותו נושא" והוא אומר כך: "97א1. (א) הוגשו לפני ישיבת יושב ראש הכנסת והסגנים (בסעיף זה – הנשיאות) הצעה דחופה לסדר היום כאמור בסעיף 82, והצעה לדיון מהיר בוועדה כאמור בסעיף 97, באותו נושא, תחליט הנשיאות אחת מאלה, והחלטתה תחול על כל ההצעות כאמור: (1) לאשר דיון דחוף בכנסת; (2) לאשר דיון מהיר בוועדה; (3) לא לאשר הצעות. (ב) חבר הכנסת שהגיש הצעה דחופה לסדר היום וכן הצעה לדיון מהיר בוועדה בנושא אחר, ושני הנושאים אושרו לדיון דחוף בכנסת, יודיע לנשיאות באיזו מבין ההצעות הוא מבקש כי יתקיים דיון דחוף בכנסת. (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם אם דחיפותה של ההצעה לסדר היום אושרה בידי ועדת הכנסת לפי סעיף 85, ולעניין זה יהיו לוועדת הכנסת הסמכויות הנתונות לנשיאות בסעיף קטן (א)".
היו"ר רוני בר-און
¶
אנחנו אומרים, שאם חבר הכנסת הגיש בקשה לדיון מהיר בוועדה בעניין פלוני והצעה דחופה לסדר היום בעניין אלמוני. באותו עניין שחבר הכנסת ביקש דיון מהיר, אני הגשתי דיון במליאה. אם אני קיבלתי, באופן אוטומטי גם הבקשה של אותו חבר הכנסת לדיון מהיר הצטרפה, נמצא שהוא במליאה בשני נושאים וזה דבר בלתי אפשרי, ולכן אומרים לו שיוותר על אחד משני הנושאים.
היו"ר רוני בר-און
¶
נניח שהוא ביקש דיון במליאה על המצב בעזה, וביקש דיון דחוף בוועדה על מצב העוני. אני ביקשתי דיון במליאה על מצב העוני. אם נתקבל הנושא שלי על העוני, הוא מצטרף אלי באופן אוטומטי. יוצא שעכשיו יש לו שני דיונים במליאה, ועל זה אומרים לו שיוותר.
זהבה גלאון
¶
יכול להיות מצב שחבר הכנסת הגיש בקשות לשני דיונים בנושאים שונים, עזה והעוני, אחד לוועדה ואחד למליאה, והנושא שלו לוועדה התקבל. בינתיים הוא הגיש גם נושא למליאה, וגם הוא התקבל, וגם הנושא שלך התקבל למליאה. יוצא שיש לו מליאה וועדה.
היו"ר רוני בר-און
¶
זה בסדר. דיברתי רק על כך שאין שני דיונים במליאה לאותו חבר הכנסת, כי הרי ברור שאחד מהנושאים האלה הוא מלאכותי, הוא זכה בו בגלל מישהו אחר, כי מלכתחילה הוא לא יכול להגיש שתי בקשות למליאה.
זהבה גלאון
¶
חבר הכנסת בעצם יוצא נפסד מזה שגם אתה ביקשת דיון במליאה. נכון שנוצר כאן מצב שהוא זוכה מההפקר ויש לו שני דיונים במליאה.
היו"ר רוני בר-און
¶
תסתכלי על זה במובן הפוזיטיבי, שהנושא שמעניין אותו יידון במליאה. זה נכון שהוא לא יעלה לדוכן, אבל הנושא יידון במליאה. הרי אנחנו לא מציעים הצעה לסדר בשביל לעלות לדוכן, אנחנו רוצים שהנושא יהיה על סדר היום הציבורי.
זהבה גלאון
¶
כשהנושא עולה לדיון, אתה למשל לא מייצג את עמדתי, וכשאני מגישה את הבקשה אני רוצה שהנושא יעלה במליאה, אבל שאני אגיד את עמדתי. או שאתה מבטל את האופציות לדיונים דחופים.
היו"ר רוני בר-און
¶
נניח שהגשת בקשה לדיון במליאה בנושא עזה, והגשת דיון דחוף על סחר בנשים. אני הגשתי בקשה לדיון במליאה על סחר בנשים. אם התקבל הנושא שלי על סחר בנשים והתקבל הנושא שלך בעניין עזה במליאה, אומרים לך שבמקום לקבל דיון דחוף בוועדה את יכולה לדבר על סחר בנשים במליאה, אבל אז את חייבת לוותר על עזה. זאת מערכת השיקולים שלך.
זהבה גלאון
¶
אתה מעמיד אותי בסד של שיקולים שמצמצם את אופן העבודה שלי. הפורמט איפה הנושא יידון לא מעניין אותי, אני רוצה לדבר על שני הנושאים האלה.
מאיר פרוש
¶
חברת הכנסת גלאון חשבה שהנושא של סחר בנשים לא צריך להיות במליאה, אלא בוועדה. אתה מונע ממנה את האפשרות של דיון בוועדה.
זהבה גלאון
¶
לא יאשרו לי, כי יגידו שזה היה שבוע קודם לכן במליאה.
יש נושאים שחייבים לתקן, כי אתה אומר שזה מייעל את העבודה. מצד אחד אפשרתם את הפרוצדורה של דיון דחוף בוועדה, זאת פרוצדורה חדשה יחסית. מצד שני אתם מגבילים את חברי הכנסת. אני חושבת שסחר בנשים זה לא נושא להידון במליאה, זה מצריך כמה דיונים בוועדה. אתה אומר לי שאני מחויבת לדון במליאה. אני רוצה לדבר גם בוועדה על סחר בנשים וגם במליאה על עזה.
היו"ר רוני בר-און
¶
לפי העיקרון של המעגלים הקונצנטריים, הגדול בולע את הקטן, את לא מפסידה הרבה. ברגע שהיה דיון במליאה, 70%-80% מהדברים האלה ממילא חוזרים לוועדה.
זהבה גלאון
¶
כעבור 3-4 חודשים. אם רוצים לייעל את עבודת הכנסת, צריך לחזור אחורנית ולבטל את הפרוצדורה של דיון דחוף בוועדה. בכל יום ראשון אני אומרת לעוזרת שלי איזה נושא הוא למליאה ואיזה לוועדה. עכשיו אתה מחליט בשבילי שהנושא הוא למליאה ואתה מכריח אותי לבוא למליאה. אתה משבש את העבודה שלי, את שיקול הדעת שלי. או שתבטל את הפרוצדורה של דיון דחוף בוועדה או שתבטל את ההצעה הזאת.
שאול יהלום
¶
אני רוצה להרגיע את חברת הכנסת גלאון, ששמענו כאן שזה הנוהל. זאת אומרת, שהנשיאות יושבת ופוסלת זה לעומת זה. כל מה שאנחנו מעגנים הוא נוהל, וזה נוצר בגלל טעויות שנפלו פה ושם. אבל למעשה אומר מזכיר הכנסת, שברגע שהם רואים שנושא מסוים עבר לוועדה, אף אחד כבר לא יקבל אותו למליאה, וכן להיפך. כאן ניתנה פריבילגיה לחבר הכנסת לבחור, זאת אומרת הוספנו לכוחו של חבר הכנסת, הוא יכול לבחור מה שהנשיאות עד היום לא נתנה לו.
דבר שני, צריכה להיות הגינות בקרב חברי הכנסת. הרי אנחנו יודעים שחמשת הנושאים שנקבעים הם בדרך-כלל על הגבול של שרירותיות. גם בוועדה רואים שאם היו יכולים היו עושים 7-8, אבל הם הגבילו את עצמם ל-5. ממילא חברי הכנסת שמקבלים את האפשרות זה לא תמיד בגלל הכשרונות, אלא לפעמים גם בגלל שרירותיות של הנשיאות. נניח ש-20 חברי כנסת מקבלים והאחרים לא. את אומרת שאת תצרי פרוצדורה, שלחבר כנסת אחד יהיו שני דיונים במליאה ולאחר לא יהיה אפילו דיון אחד. לעתים חברי כנסת חרוצים נתקלים בחומת השרירותיות של הנשיאות, שלא בצדק אלא בגלל מכסה, וכאן לא צריך לתת לחבר הכנסת שהנושא שלו אושר עוד עודף של הצעות.
יולי-יואל אדלשטיין
¶
בעניין יתרון כביכול של אלה שזכו בהצעה במליאה, לא זכור לי שהיה מקרה ששלושה או חמישה חברי כנסת מסיעות שונות הציעו דיון דחוף בוועדה, כי סברו שההיגיון מחייב שהנושא יידון בוועדה, והיה אחד או שניים שביקשו מליאה. אם יקרה כזה דבר ויהיה היגיון רב לדיון בוועדה, אני מניח שהנשיאות תתחשב בזה.
יולי-יואל אדלשטיין
¶
דבר שני, אני מציע לא לתת פתח לאפשרות של שתי הצעות. נניח שהגשתי הצעה דחופה לסדר היום בנושא הבוקר, אני יושב בנשיאות ואני רואה שבנושא מסוים נציג סיעת הליכוד לא מדבר, אני אבקש על חשבון הצעה רגילה.
אריה האן
¶
חבר הכנסת יהלום, אתה משדרג את המעמד של דיון מהיר. אם הייתי עוזר פרלמנטרי הייתי מציע לחבר הכנסת שלי לראות מה הם שני הנושאים הכי חשובים, להגיש אחד לדיון מהיר ואחד להצעה דחופה לסדר היום. אם הנושא שלי יוכר כהצעה דחופה לסדר היום, מה טוב. אם לא, יש לי אפשרות נוספת לקבל הצעה דחופה לסדר היום, באמצעות הדיון המהיר.
היו"ר רוני בר-און
¶
חברת הכנסת גלאון, את סותרת את עצמך. זה בסך הכול מכשיר שמשדרג את יכולת העבודה של חבר הכנסת, את יכולת החשיפה שלו.
זהבה גלאון
¶
מה שאריה תיאר הוא נכון, אבל ברגע שהדבר יוצר מגבלה לחבר הכנסת כי נושא אחד מורידים לו, זה מפחית.
היו"ר רוני בר-און
¶
מי בעד התיקון, כפי שקראה אותו היועצת המשפטית? מי נגד?
ה צ ב ע ה
בעד – 5
נגד – 5
התיקון לא התקבל.
היו"ר רוני בר-און
¶
בעוד חמש דקות נקיים הצבעה על רביזיה.
חיכינו חמש דקות, כפי שנדרש, ואנחנו מקיימים הצבעה על הרביזיה. מי בעד הרביזיה? מי נגד?
ה צ ב ע ה
בעד – 8
נגד – 8
הבקשה לרביזיה לא התקבלה.
3. הצעת חבר הכנסת דני יתום לתיקון סעיף 101א
לתקנון הכנסת בדבר חובת השתתפות בישיבות שעניינן נטילת חסינות
היו"ר רוני בר-און
¶
אנחנו עוברים לדיון בהצעתו של חבר הכנסת דני יתום לתיקון סעיף 101א לתקנון הכנסת בדבר חובת השתתפות בישיבות שעניינן נטילת חסינות.
כולנו צריכים לקרוא את פסק-הדין של בינייש וחשין על כך שעינם בוכייה על צורתו של תהליך החקיקה בכנסת, כדי להבין שלא מדובר רק על חוק ההסדרים, אלא גם על כך שאנחנו מדברים תוך כדי הדיון, תוך כדי קריאת החוק. לפחות למראית עין צריך לתת לזה את הכבוד שמגיע לתהליך החקיקה, אפילו אם זה רק תקנות.
הנושא של חבר הכנסת דני יתום הוא נושא חשוב, נושא שמתעורר חדשות לבקרים, נושא שעלו עליו בפרשת פנחסי. בהתייחסות של הנשיא ברק לבג"ץ שהגיש דן אבי-יצחק כנגד ועדת הכנסת שקיבלה החלטה, הוא עשה ספירה כמה ישבו, כמה יצאו, כמה באו וכמה הלכו. כל אחד מאתנו שכבר ישב בדיון אחד או שניים על הסרת חסינות – אני לפחות נוכחתי במקרה שהיה מחפיר, שבו אנשים לא הראו את פרצופם במהלך דיון של ארבעה ימים, וכאשר הודענו על הצבעה הם הגיעו בריצה, לא ידעו על מה מצביעים, הרימו ידיים וחרצו גורלות. זה היה מחזה מביך ומביש.
חבר הכנסת דני יתום מבקש להציע הצעה לתיקון התקנון. את הבקשה הוא הגיש בדצמבר שנה שעברה, ודני נעתר לבקשתי שלא לקיים את הדיון הזה כל עוד יש ענייני הסרת חסינות מהותיים תלויים ועומדים בפני הוועדה. מרגע שנסתיימו העניינים המהותיים, אנחנו שבים לדון.
דני יתום
¶
העניין עלה בנושא שנוגע לדיונים בעניינים של נטילת חסינות, אבל הוא מתייחס לכל מה שמופיע בסעיף 101א שמדבר על בקשות לנטילת חסינות, בהטלת סייגים וכן הלאה. זאת אומרת, מקרים מאוד מסוימים ומאוד מיוחדים. המציאות שהייתי בה יחד עמכם היתה כזאת שבה חברי כנסת נכנסו ויצאו, ובסופו של דבר היתה הצבעה בנושאים שעניינם מאוד חשוב, וחלק מחברי הכנסת לא היה בקיא די בסוגיה.
ביקשתי במקור, שזכות ההצבעה תינתן רק לאלה שהשתתפו במשך הדיון כולו. יש כאן שני תיקונים שאני מוכן לקבל אותם. האחד אומר, שזכות ההצבעה תינתן אך ורק למי שנעדר מלא יותר מאחת הישיבות, במידה שמדובר על סדרה של ישיבות, והמדד הוא שהשתתפות בישיבה משמעה השתתפות במחצית הישיבה לפחות. ההסתייגות האחרת, שגם היא מקובלת עלי, היא שאם חבר כנסת מבקש להיעדר וועדת הכנסת מחליטה שהסיבה מוצדקת, לא תיחשב ההיעדרות כמי שלא נכח בישיבה.
היו"ר רוני בר-און
¶
עד לגבול ידוע. זה פוגע בערך שאתה מנסה להשריש פה. אתה אומר שהדיון הוא דיון מעין משפטי, מעין שיפוטי. לא יעלה על הדעת ששופט ייכנס בבוקר, יאמר מה נושא הדיון, הוא ייצא וכולם ידברו, ולאחר הסיכומים יקראו לשופט ויבקשו ממנו להכריע את הדין. אם הוא לא שמע, הוא לא יכול להכריע את הדין. במקרה זה אתה אומר, שכאשר יש סיבת היעדרות מוצדקת, כמו מחלה או שירות צבאי וכדומה, הוא יכול להצביע. ואם לאורך כל הישיבות היתה לו סיבה מוצדקת, האם הוא כן יכול להצביע? אני מציע להגביל את זה למחצית מן הישיבות.
דני יתום
¶
אפשר להגביל את זה למחצית מן הישיבות. זה מקובל עלי. זאת אומרת, אנחנו מדברים על שתי מחציות בשני הקשרים שונים.
היו"ר רוני בר-און
¶
כבר היו דברים מעולם שלא רצו לתת לאדם להצביע, כי ידעו איך הוא מתכוון להצביע. אם ההיעדרות שלו היא מוצדקת על-פי קביעת הייעוץ המשפטי, כי הוא היה בנסיעה מטעם הכנסת לחוץ לארץ, למשל, אז ניטלת הסמכות מהוועדה לחשב לו את זה לחיסור שפוסל את זכותו להצביע.
היו"ר רוני בר-און
¶
לא יצביע. אם ראו בישיבה הראשונה שהוא בבית-חולים, שיתכבד יושב-ראש הסיעה שלו ויחליף אותו. העובדה שסיבת ההיעדרות שלו היא מוצדקת לא מתקנת את הפגם שאדם חורץ דין בדיון מעין שיפוטי בלי להכיר את העובדות.
רשף חן
¶
צריך לקבוע במפורש, שאם חבר מודיע שנבצר ממנו מעכשיו ואילך להשתתף בישיבות, הסיעה שלו יכולה לשלוח מחליף. חייבים לאזן את זה.
היו"ר רוני בר-און
¶
אנחנו יכולים רק להבטיח את ההתייצבות, אנחנו לא יכולים להבטיח שהאדם יקשיב בישיבות. נניח שהוא מחליט לשחק ב-palm, ואין לו תכונות כאלה שהוא יכול גם להקשיב וגם לשחק ב-palm, מה אז?
מאיר פרוש
¶
אפשר להבין מדוע ניקח על עצמנו הגבלות שאנחנו צריכים להיות נוכחים פה, וחשוב שנהיה נוכחים פה. אבל לצורך העניין הזה גם ועדת הכנסת לא תוכל לקבוע דיונים באותה צורה כמו שאנחנו קובעים לעצמנו עד היום.
מאיר פרוש
¶
לא נוכל להיכנס לסד שהיועצת המשפטית דרשה מאתנו, כי גם בבית-משפט מאפשרים לשבת ככל שמצריך הזמן.
היו"ר רוני בר-און
¶
אני מסכים אתך. חוק סדר הדין הפלילי קובע, שמשהחל משפט פלילי ימשיך בית-המשפט את שמיעתו מיום ליום. הלכה ואין מורים כן.
מאיר פרוש
¶
על חברי הכנסת כולם גיבורים וילכו מייד לעיתונות ויגידו שמרחנו את הזמן. אני רוצה להזכיר, שבדיון בעניין ההצבעות הכפולות נאלצתי לצאת לחצי שעה לוועדה לביקורת המדינה. אני חושב שצריך לקבל הגבלות כדי שחברי הכנסת יהיו נוכחים, אבל בתנאי שגם המועדים שנותנים לחברי ועדת הכנסת יהיו בזמנים שנוכל להיות פה.
היו"ר רוני בר-און
¶
בתיקון המוצע הוספנו לסעיף (2) את סעיף (ה): "יושב ראש ועדת הכנסת יודיע לחברי הוועדה מראש על מועדי הישיבות, ובישיבה הקודמת להצבעה יודיע מיהם חברי הכנסת הרשאים להשתתף בהצבעה". וסעיף (ו): "התקיימו ישיבות במועדים שונים, יעמדו כל הפרוטוקולים לפני ההצבעה לעיונם של חברי הכנסת הרשאים להשתתף בהצבעה".
ביום פתיחת הדיון אנחנו נעשה תיאום יומנים ונקבע יותר ישיבות ממה שצריך, כדי שאם נסיים קודם יתייתרו הישיבות, כדי שכולם יידעו לכלכל את מעשיהם. הדיון הזה צריך לקבל לבוש יותר רציני. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את הדבר הזה.
דוד טל
¶
אני מבין את המגבלות הללו, שהופכות את הדיון לרציני יותר. אני לא רוצה לעשות אנלוגיה לבית-משפט, כפי שהיושב-ראש עשה, אבל שמעתי פעם חבר כנסת שהיה עו"ד, והיום הוא ראש עיר, שאמר שלפעמים שופטים לא רואים את החומר שמונח לפניהם, ומעבר לכך יש הרבה מאוד שופטים שנמצאים בדיון פיסית, אבל ברוחם הם נמצאים אי-שם.
מדי פעם, אולי כדי להיראות טובים יותר ורציניים יותר, אנחנו מטילים על עצמנו כל מיני חובות. אני חושב שחברי הכנסת הם מספיק אחראים, וחבר הכנסת שלא יהיה בדיון – מצביעיו יידעו שהוא רציני יותר או רציני פחות. אני לא חושב שאנחנו צריכים להטיל על עצמנו עוד עבותות ועוד אזיקים. אני חושב שצריך להשאיר את זה לשיקול דעתו של חבר הכנסת. אנחנו מאמינים לחברי הכנסת בהרבה מאוד דברים בעניין היושר הציבורי שלהם.
עמרי שרון
¶
לצערי אני לא מסכים עם דוד. מצד אחד אנחנו רוצים שיתייחסו אלינו בצורה מסוימת, שיתייחסו אל הדברים שאנחנו עושים בצורה מסוימת, ומצד שני אנחנו לא מוכנים לקחת את האחריות שבאה עם זה.
היו"ר רוני בר-און
¶
דוד, אני מבין את הטרוניה שלך, אני מבין את הציטוט שהבאת מעורך-הדין ראש העיר, ואני יכול להביא לך ציטטות עוד יותר חמורות מזה. הדברים נאמרו במפורש בבג"ץ פנחסי. העניין הזה כבר נדון בבג"ץ, שחובת הנוכחות וחובת ההתייחסות למשמע אוזן ולמקרא פרוטוקול היא חובה מהותית.
רשף חן
¶
אני תומך בתיקון הזה. אני חושב שהוא נכון ואני חושב שהוא מבהיר את הסמכות הכמו-משפטית של הוועדה, כשהיא יושבת בנושאים האלה.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת כדי להכות החטא גם בפני הוועדה וגם בפני חבר הכנסת גורלובסקי, על כך שאני נכשלתי בעניין הזה. התקיים דיון בעניין חבר הכנסת גורלובסקי ואני לא השתתפתי בדיון ובאתי להצביע. זאת היתה תקלה חמורה מצדי, וזה נבע בין השאר מהתייחסות לא מספיק רצינית למהות של הדיון, לחובה שלי להקשיב לצדדים בעניין הזה. מעבר להכאה על חטא, מידיעה אישית אני חושב שהתיקון הזה הוא חשוב.
ארבל אסטרחן
¶
הסעיף הזה בא להחליף את הסעיף שאומר היום שלא יוחלף חבר הוועדה, אלא אם נבצר ממנו להשתתף בדיוני הוועדה. זה הכול מתוך סעיף גדול יותר, שעוסק בכל המקרים שוועדת הכנסת דנה בעניינים של נטילת חסינות או זכויות או הטלת סייגים.
הסעיף המוצע אומר
¶
"(ג)(1) התקיים דיון מהותי אחד בנושא מהנושאים המנויים בסעיף קטן (א), רשאי להשתתף בהצבעה רק חבר הכנסת שהשתתף באותה ישיבה; התקיים יותר מדיון אחד כאמור, רשאי להשתתף בהצבעה רק חבר הכנסת שנעדר מלא יותר מאחת הישיבות".
ארבל אסטרחן
¶
אנחנו נאמר שיכול להשתתף בהצבעה רק חבר הכנסת שנכח בכל הישיבות: "רשאי להשתתף בהצבעה רק חבר הכנסת שהשתתף בכל הישיבות". סעיף (2) הוא הסייג לכך.
רשף חן
¶
אפשר למחוק את הרישא של הסעיף, שמדבר על ישיבה אחת, ולכתוב שרשאי להצביע רק מי שהשתתף בכל הישיבות.
היו"ר רוני בר-און
¶
בסדר. אנחנו מוחקים גם את הסיפא. הסעיף יהיה: "התקיים דיון מהותי אחד בנושא מהנושאים המנויים בסעיף קטן (א), רשאי להשתתף בהצבעה רק חבר הכנסת שהשתתף בכל הישיבות".
ארבל אסטרחן
¶
סעיף (3) אומר שרואים השתתפות נוכחות בלפחות מחצית ממשך הישיבה. השאלה היא האם באופן מעשי אפשר יהיה להפעיל את ההוראה הזאת.
ארבל אסטרחן
¶
סעיף (2): "הודיע חבר הכנסת לפני ישיבה כי נבצר ממנו להשתתף באותה ישיבה מסיבה רפואית או מסיבה מוצדקת אחרת, רשאית ועדת הכנסת, במועד קיומה של כל ישיבה, לקבוע כי היעדרותו כאמור לא תמנע ממנו להשתתף בהצבעה" – ופה מתבקש להוסיף: "ובלבד שנכח בלפחות מחצית מהישיבות".
אחר-כך תבוא ההוראה שביקש חבר הכנסת רשף חן, שאם סיעה מודיעה באמצע הליך שנבצר מחבר הכנסת להשתתף בישיבות מכאן ולהבא, היא תהיה רשאית להחליפו ויחולו כל ההוראות.
ארבל אסטרחן
¶
מוצע להוסיף שני סעיפים קטנים. סעיף (ה): "יושב ראש ועדת הכנסת יודיע לחברי הוועדה מראש על מועדי הישיבות, ובישיבה הקודמת להצבעה יודיע מיהם חברי הכנסת הרשאים להשתתף בהצבעה". סעיף (ו): "התקיימו הישיבות במועדים שונים, יעמדו כל הפרוטוקולים לפני ההצבעה לעיונם של חברי הכנסת הרשאים להשתתף בהצבעה".
היו"ר רוני בר-און
¶
מי בעד התיקון המוצע? מי נגד? מי נמנע?
ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
התיקון התקבל פה אחד. חבר הכנסת יתום, אני מודה לך על היוזמה ואני שמח שהעברנו את זה.
4. הרכב ועדת המשנה של ועדת הכנסת לעניין שאילתות
היו"ר רוני בר-און
¶
ביום 3 באוגוסט 2004 החלטנו להקים ועדת משנה לדיון בנושא השאילתות. מינינו את חבר הכנסת יולי אדלשטיין ליושב-ראש הוועדה, ועכשיו מוצעים לנו שמות חברי הוועדה, והם: עמרי שרון, דניאל בנלולו, רשף חן, דני יתום ואחמד טיבי.
היו"ר רוני בר-און
¶
מי בעד הרכב הוועדה המוצע? מי נגד? מי נמנע?
ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
הרכב הוועדה המוצע התקבל.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 09:50