כנסת פתוחה

א' - דוח הגליל שחובר באגף תיאום ובקרה במשרד ראש הממשלה – דיון בממצאים

2
ועדת הכלכלה
11.10.2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 264
מישיבת ועדת הכלכלה
מיום שני, כ"ו בתשרי התשס"ה ( 11 באוקטובר 2004), שעה: 09:30

דוח הגליל שחובר באגף תיאום ובקרה במשרד ראש הממשלה – דיון בממצאים

חברי הוועדה: שלום שמחון – היו"ר
יצחק וקנין
אבשלום וילן
דוד טל
אליעזר כהן
אליעזר כהן
מלי פולישוק-בלוך
אברהם רביץ

אלי אפללו
עמרם מצנע

יצחק זוכמן – מנהל אגף בכיר תשתית ופיתוח, משרד התחבורה
יחזקאל לביא – מנהל אגף אסטרטגיה, משרד הפנים
גדי אייזנרייך – ממונה על תקציבי פיתוח, משרד הפנים
אמיר וייס – אגף תיאום ובקרה, משרד ראש הממשלה
מיכל שיטרית – אגף תיאום ובקרה, משרד ראש הממשלה
אבישי כהן – מנהל אגף תיאום ובקרה, משרד ראש הממשלה
עוזי קרן – יועץ לענייני התיישבות, משרד ראש הממשלה
חנה קורן – מנהלת אגף תיירות כפרית, משרד התיירות
יגאל חן – מנהל מחוז גליל וגולן, משרד החקלאות
עוזי שמיר- מנהל מחוז גליל, משרד הבינוי והשיכון
צביה אפרתי – מנהלת אגף פרוגרמות, משרד הבינוי והשיכון
אורי קידר – מנהל מחוז חיפה והצפון, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
גבי ויסמן – מנהל מחוז הצפון, מינהל מקרקעי ישראל
אריה למפרט – אגף פיתוח, מ.ע.צ.
ג'קי מליק – מ"מ סמנכ"ל אחזקה, מ.ע.צ.
משה וייס – מרכז תכנון, רכבת ישראל
בני גמר – מנהל אגף תכנון, רכבת ישראל
בני שריג – מנכ"ל הרשות לפיתוח הגליל
עמית בן צבי – ראש מועצה מקומית מנחמיה
עדי אלדר – יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית כרמיאל
מנחם אריאב – ראש עיריית נצרת עילית
שלמה בוחבוט – ראש עיריית מעלות
שאול כמיסה רז – ראש עיריית חצור הגלילית
פיני קבלו – מנהל קשרי כנסת- שלטון מקומי

לאה ורון

אושרה עצידה



דוח הגליל שחובר באגף תיאום ובקרה במשרד ראש הממשלה – דיון בממצאים

בוקר טוב לכולם. אני רוצה לפתוח את הדיון שעוסק בדוח הגליל שחובר באגף תיאום ובקרה במשרד ראש הממשלה. חבל שהדוח פורסם במהלך הפגרה. הדוח הוא קשה והוא מעיד על העובדה שממשלות ישראל האחרונות בורחות מההשקעות בגליל ובנגב. הדוח הזה עוסק בגליל ואנחנו נתמקד היום בעיקר בגליל. אנחנו סברנו שיהיה נכון לפתוח את המושב הנוכחי בדיון בדוח הגליל משום שאנחנו רואים חשיבות בפיתוח הגליל. בדומה לנגב, אזור הגליל הוא אזור חשוב מאוד ובעל ייחודיות. המצב באזור הגליל הוא מצב קשה גם מבחינת התעסוקה, גם מבחינת מצב הרשויות, וגם מבחינת פיתוח והרחבת האוכלוסייה, והאפשרויות של מדינת ישראל לקצר את הדרכים בין הגליל למרכז הארץ. פתיחת המושב בדיון בנושא הגליל ולאו דווקא במעשה חקיקה, הוא ניסיון להשפיע על הממשלה לבנות סדר עדיפות נכון בכל מה שקשור בפיתוח האזורים הפריפריאליים של מדינת ישראל.

להזכירכם, במהלך הנסיגה מלבנון שהתרחשה בזמן ממשלת ברק ניתנה דחיפה גדולה מאוד לפיתוח הגליל וזה נעשה בהשקעות מאוד מסיביות ובתקציבים מאוד מסודרים שהלכו ונעלמו עם הזמן, במיוחד בשנתיים-שלוש השנים האחרונות. בחלק מהנושאים ישנו אי יישום בולט של החלטות הממשלה, וזה דבר שהוא מתמשך לאורך זמן גם הרבה מעבר לקיצוצים התקציביים הרוחביים שהיו בתקציבי הממשלה עם השנים. זה מצב שאנחנו לא בדיוק יכולים לתת לו יד. אנחנו גם לא יכולים להמשיך עם ההתפתחות הזאת שמתרחשת במיוחד באזור הזה. כידוע, דוח מבקר המדינה כבר הצביע לא אחת על מה שקורה בנגב ובגליל. הדברים כתובים בחוברות עבות כרס מבלי שניתן להם מענה.

דרך אגב, היה מאוד קשה לקבל את הדוח.

אנחנו קיבלנו את הדוח המסודר הזה רק אתמול.

וקיבלנו רק עותק אחד.

יחסית לפתיחת מושב נמצאים פה לא מעט חברי כנסת המייחסים חשיבות רבה לנושא. חבר הכנסת אלי אפללו דוחף את ענייני הגליל בכנסת הנוכחית באופן מאוד מסיבי גם בוועדת הכספים וגם בוועדת הכלכלה. נמצא כאן גם יושב-ראש השלטון המקומי שהוא במקרה גם ראש עיריית כרמיאל. נמצא איתנו גם מנהל הרשות לפיתוח הגליל. אני רוצה להזכיר שוועדת הכלכלה של הכנסת לא קיבלה לפני שנה את הצעת הממשלה לסגור את הרשויות לפיתוח הגליל והנגב. לא רק שהיא לא הסכימה, אלא שבמהלך מתואם של ועדת הכספים וועדת הכלכלה גם הוכפל התקציב של שתי הרשויות האלה.

רשות הדיבור לאבישי כהן ראש אגף תיאום ובקרה במשרד ראש הממשלה.

בראשית דבריי אני רוצה להתנצל על זמן הגעתו של הדוח. אני מבקש ליידע את האגף בפעם הבאה.

אני אציג בדבריי את פעילות הממשלה בשנים האחרונות, את ההחלטות שלנו ואת המעקב אחרי ביצוע ההחלטות. לאחר מכן אמיר וייס יענה על שאלות ספציפיות. למעשה, הדוח היה אמור לתת לנו כלי עבודה מרכזי בהחלטות ממשלה לעתיד, איך אנחנו רוצים לראות את השנים הקרובות בנגב ובגליל. מטרת הדוח היא לתת תמונת ראי לראש הממשלה ולגורמים הקובעים את המדיניות במשרדי הממשלה השונים. הפיילוט אכן נעשה על הגליל, אבל הוא ישוכפל גם לנגב. אנחנו נראה את אותן מסקנות גם בנגב. מבחינתנו, שני האזורים הקריטיים האלו יקבלו את אותו מעמד.

אני רוצה לציין שממשלת ישראל הנוכחית, ובמיוחד ראש הממשלה מר אריאל שרון, רואה חשיבות רבה בפריפריה. אם ניקח את תשומות הזמן שמשקיע האגף או באופן כללי משרד ראש הממשלה בנושא הפריפריה כשזה בא לידי ביטוי בהחלטות ממשלה ארוכות טווח עם הרבה כספים, אז למרות המצב הקשה והקיצוצים התקציביים בשנים האחרונות, המשקל ששמים לפריפריה הוא באחוזים יותר גבוהים לעומת אזורים אחרים בארץ. לפעמים זה נשחק בגלל החלטות מתקנות של הממשלה, של הכנסת. תוכנית ההבראה של האוצר שחקה באופן ניכר חלקים נרחבים מהחלטות הממשלה.

אז מה הועילו חכמים בתקנתם?

לפעמים זה לא נשחק. בדרך כלל זה נשחק.

אנחנו מחלקים את התקופה שבמהלכה משרד ראש הממשלה/הממשלה יטפלו בפריפריות בין השנים 2000-2008, אנחנו מזהים שלוש תקופות עיקריות.

בתקופה הראשונה בין השנים 2001-2002 אנחנו מזהים עשייה גדולה שבה יש הרבה החלטות ממשלה מגזריות, גיאוגרפיות, קו עימות, בדואים צפון, תוכנית "אופק", בדואים דרום, השקעות נרחבות בנושא תשתיות רכבת, קירוב הפריפריה, כביש חוצה ישראל, פתיחה של תחנות, השלמה של עוד מעל 750 קילומטר רכבת, פיתוח שכונות חדשות, יישובים חדשים, הקמה של יישובים בגלבוע, ובגליל למרות קשיים בירוקרטיים לא פשוטים. מקימים יישובים חדשים בנגב, קו התפר בעיקר באזור דרום הר חברון. אנחנו רואים עשייה גדולה של החלטות ממשלה.

בתקופה הזאת גם פעלה ועדת שרים נגב-גליל.

ועדת השרים נגב-גליל בראשות ראש הממשלה היא אחד מכלי העבודה שאיפשר לנו להתקדם ולהציף בעיות ולקבל פתרונות. היא סייעה לנו לגבש החלטות והנחיות ולהתקדם בנושא הזה.

בשנת 2003 עקב תוכנית ההבראה, תוכנית הקיצוצים, חלו מספר שינויים בהחלטות ממשלה ובהשקעות שנעשו בפריפריה. הדוח בחן את התקופה הזאת במטרה לתקן את המצב בעתיד. אנחנו לא מתווכחים על הממצאים, אנחנו אחראים לדוח הזה. אנחנו גם אמונים על אמיתות הדברים.

למעשה, אתה אומר שהמדיניות הכלכלית של הממשלה הנוכחית בשנים 2003-2004 פגעה מאוד בפריפריה.

באופן כללי אני אומר שבחלק יחסי החלטות הממשלה מקצצות, ותוכנית ההבראה של הממשלה אכן פגעה. רובכם יודעים טוב ממני מה קרה עם קיצוץ מענקי האיזון לרשויות המקומיות. הרשויות החלשות הן נמצאות בהכרח בפריפריה והן מבוססות על תקציב האיזון, ולכן הפגיעה היחסית היתה הרבה יותר קשה בפריפריה מבלי שאף אחד התכוון.

האם משרד ראש הממשלה לא יודע את זה שהרשויות שמקבלות מענקי איזון הן בפריפריה?

משרד ראש הממשלה לא עשה את תוכנית ההבראה בעצמו. משרד ראש הממשלה מכיר ויודע את זה והוא מלווה היום את הרשויות האלה. נתקבלו החלטות מתקנות וחלק מהן קיבלו טיפלו ממוקד, אני יכול לנקוב בשמות וראשי הרשויות יודעים. למרות שחלק מההחלטות הסתיימו, משרד ראש הממשלה עושה מאמץ גדול בליווי אישי ופרטני, לפעמים אפילו בדברים מאוד קטנים, כדי להשלים את החוסר הזה. לא תמיד אנחנו יכולים להשלים את הכול, יש אילוצים תקציביים ואני מניח שזה מובן. יש אילוצים תקציביים, אבל אנחנו עושים את הזה.

היתה עשייה גדולה בשנים 2001-2002 שהיא תוצאה של החלטות ממשלה שהיו לפני כן בעת הנסיגה מלבנון. הדוח עוסק בשנים 2003-2004 וזה אומר שהמכה הגדולה שניתנה לפיתוח האזור הזה ניתנה בשנים האלה בעקבות התוכנית הכלכלית.

אכן היתה עשייה בשנים האלה גם מבחינת תקציבים כללים וגם מבחינת החלטות ממשלה. באמצע שנת 2003 החלה נסיגה בביצוע והחלטות שונות.

מציגים את זה כאילו הכוונה היתה לפגוע דווקא באזור הזה.

זה לא מה שאני עושה.

התוכנית הכלכלית הרי פגעה בכל דבר במדינה, והיתה לכך סיבה.

אומר מר אבישי כהן שרוב הרשויות החלשות נמצאות בגליל, ומאחר והן נמצאות בגליל הפגיעה בהן היתה יותר קשה.

בוודאי שמי שחלש נפגע יותר. אבל, זה נשמע כאילו היתה כאן מדיניות לפגוע בצפון. אני לא מסכימה לזה, אבל לא צריך להיסחף.

צריך להיות ברור שמשנת 2003 יש ממשלה חדשה שבה חברה גם "שינוי", שהביאה למצב הזה אני לא יודע למה התמימות הזאת פה?

זה לא נושא פוליטי, בואו נדבר לגופו של עניין.

אמר פה עוזר ראש הממשלה לענייני התיישבות שבממשלה הקודמת שהיתה ממשלת אחדות, ראש הממשלה מתוך הכרת בחשיבות העניין העמיד את עצמו בראש ועדת שרים מיוחדת לגליל ולנגב. מה קרה לראש הממשלה הנוכחי, למה עכשיו הוא לא עושה את זה?

אבישי, משרד ראש הממשלה רצה לעשות את הדברים הנכונים. לעומת זאת, הממשלה בראשותו של האוצר טרפדה לכם את המהלכים.

אני לא אמרתי את זה. יש פה נציגים של משרדי הממשלה ואני מניח שהם יציגו את הפעילות שלהם. יש להם עשייה רבה מאוד בשנים האחרונות בנגב ובגליל.

החלטת הממשלה בתוכנית ההבראה פגעה בכולם, והיא לא התכוונה לפגוע בנגב ובגליל. נהפוך הוא. התוצאה, וזה מה שמראה את הדוח בנחישות, היא שיש אזורים שנפגעו יותר. המטרה שלנו ומטרת הדוח היא לתת פתרון לשנים הקרובות.

ברשותכם, אני רוצה לסקור את התקופה השלישית. לאחר השנים 2003-2004 שאותן בחן הדוח, אנחנו הולכים לקראת השנים 2005-2008 בהכנת התקציב. משרד ראש הממשלה בתיאום משרדי הממשלה מנסה לגבש מספר החלטות. יש כבר שתיים-שלוש החלטות המשך שכבר רצות. למשל, ההחלטות למגזר הבדווי, ולעוטף שדרות, הן החלטות עד שנת 2006-2007. אנחנו ננסה לתת מענה בתוכנית חמש שנתית, עם שינויים משנים קודמות, על-פי האפשרויות התקציביות היום. אתם הרי יודעים שהממשלה הולכת לקצץ עוד מספר מיליארדים, וזה דבר שיקשה עלינו. מצבן של הרזרבות של השרים והיכולת שלנו לגבש לממש החלטות ממשלה מיוחדות יהיה יותר קשה משנה לשנה.

למה צריך להעניש רק אותנו?

הכול נעשה על בסיס כלכלי. אולי צריך לסגור את הגליל ואת הנגב ולהעביר אותם למרכז הארץ וזהו.

מר עוזי קרן יציג את העשייה ואת התוכנית שבה יש עשרות פרוייקטים מרכזיים שאנחנו הולכים לגבש בשנים הקרובות לחיזוק הנגב והגליל, לקירובו, לפיתוחה של התעשייה.

אני רוצה שנכניס את הדברים לפרופורציות. הדוח סוקר את השנים 2003-2004, וכידוע לכם שנת 2004 עדיין לא הסתיימה. למעשה, הדוח עוסק בשנת 2003 ובהתחלה של שנת 2004. זו תקופה של שנה וחצי של עבודת הממשלה, ואני חושב שאי אפשר להתחמק מכך שיש בהחלט ירידה בפרוייקטים, בייחוד לאור הביצוע הגבוה של פרוייקטים בשנים 2001-2002 בתקופת ממשלת האיחוד. יתרה מכך, הרבה פרוייקטים התחילו לפני כן. למשל, קידום כביש חוצה ישראל, קידום מתקני התפלה, פרויקט קו עימות, תוכנית "אופק" ב-11 ערים: אופקים, בית שאן, דימונה, ירוחם, לוד, מצפה רמון, נצרת עילית, עכו, קריית מלאכי, רמלה, תל-שבע. זוהי תוכנית שהתחילה בשנת 1999 והסתיימה בשנת 2002. פרויקט קידום מתקני התפלה הוא לא פרויקט שקוצרים אותו בשנה אחת. זוהי תוכנית שהממשלה הקודמת, זאת של שנת 2001-2002 החליטה.

לא, בייגה החליט את זה בשנת 2000. אתם תקעתם אותה, תגיד את האמת. האוצר תוקע את זה.

התחילו לממש אותה באופן אינטנסיבי בממשלה של 2001-2002. אני אקריא לכם רשימת כבישים, אני אקריא לכם תשתיות שהתחילו להיכנס למסילות רכבת בגליל ובנגב. לוקח זמן לתכנן את הדברים האלה.

הדוח הזה פורסם עקב קבלת ההחלטות בממשלה בנושא תקציב 2005. זה אומר שלממשלה ולראש הממשלה שעמד בשנתיים הקודמות בראש ועדה מיוחדת לנגב ולגליל, היתה אפשרות להשפיע על תקציב 2005. בעוד ימים ספורים יונח על שולחנם של חברי הכנסת ספר התקציב לשנת 2005. האם בתקציב הבא מיושמות כל המסקנות שמופיעות בדוח שנכתב באגף תיאום ובקרה ?

יש שלוש בשורות חדשות. ראשית, ראש הממשלה השתכנע שהוא צריך לעמוד בראש ועדת שרים נגב-גליל, וראש הממשלה קיבל החלטה שבחודש וחצי הקרובים תהיה ישיבת ממשלה שבה יכריזו מחדש על הקמת ועדת שרים נגב-גליל בין שהיא תפעל כוועדת נגב-גליל, ובין שהיא תפעל כישיבות ממשלה פעם בתקופה למעקב על פרוייקטים נגב-גליל. על זה עוד אין החלטה. אנחנו מנסים שזו תהיה ועדת שרים נגב-גליל ואני מקווה שזה יהיה כך.

ההחלטה השנייה היא כתוצאה מהדוח של אמיר וייס. אנחנו מנסים לגבש תוכנית והאוצר צריך להסכים לה, היא מסובכת מאוד, שיהיה תקציב קבוע בין שהוא יהיה אחוזי ובין שהוא יהיה צבוע לפיה משרדי הממשלה מוכרחים להשקיע מינימום בנגב ובגליל. הדוח הזה קבע פרמטרים של 30%.

זה כבר לא יהיה ב-2005. מניסיוני כחבר ועדת הכספים לא מעט שנים, אני יכול לומר לך שספר התקציב מונח להדפסה בחול המועד סוכות.

אנחנו מדברים עכשיו על תוכנית של חמש שנים, ל-2005-2009. ובתוך התוכנית של 2005-2009 ה-start יהיה אולי קצת יותר איטי כי התקציב כבר ייכנס, אבל אנחנו מדברים עכשיו על תוכנית שראש הממשלה יעמוד בראשה שהיא לא רק לשנת 2005, אלא ל- 2005-2009.

האם אתה יכול להבטיח לו שהוא יעמוד בראשה עד 2009?

כידוע לך, גם ממשלת שרון ביצעה דברים של ממשלת ברק.

שלישית, לשם שינוי התוכנית מבוססת הפעם על רעיון אחר. היום יש בגליל 1,2 מיליון תושבים, והיעד הוא 2 מיליון תושבים.

איך תביא את אותם תושבים? איזה מענקים ואילו הטבות אתה נותן להם? אילו רק סיסמאות.

הנייר סובל את הכול, תן לו להקריא מהנייר.

לא מיישמים את מה שכתוב בנייר, לא מיישמים את החלטות הממשלה.

בנגב יש היום 900,000 תושבים, והיעד הוא 1,5 מיליון תושבים.

דרך הפעולה מדברת על חמישה תחומים עיקריים: פיתוח תשתיות פיזיות, פיתוח תשתיות כלכליות לתעסוקה ותוצר, יצירת תנאים אטרקטיביים להתיישבות בכל המגזרים, קידום רמת החינוך, ההשכלה הגבוהה התרבות והספורט לחיזוק החוסן הכלכלי.

תקריא מספרים, זה פוליטיקה.

התוכנית הזאת לא אושרה, היא תוכנית מדף שמדברת על עשרים פרוייקטים מובילים. אני רוצה לסקור בפניכם את הפרוייקטים. ראשית, השלמת כביש חוצה ישראל צפון. כידוע לכם קטע 18 הוא בבג"ץ. אחריו יש עוד שני קטעים: אונה צפון מערבית בתכנון, ואונה צפון מזרחית.

הממשלה לא קשורה בעניין משום שזה עסק כלכלי לכול דבר. אני לא מבין למה אתה נותן לנו את הדבר הזה כדוגמא?

למשרד ראש הממשלה יש יכולת להושיב את שרי הממשלה ואת המנכ"לים ולבקש שהאונה הצפון מזרחית תיכנס לתכנון. משרד ראש הממשלה הוא לא המשרד שייתן את הכסף, אבל הוא המשרד שיניע את המערכת בדיוק בדגם שהיה בשנים 2001-2003 שאז ועדת שרים נגב-גליל ישבה ועשתה מעקב.

כאמור, עשרים הפרוייקטים שאנחנו מדברים עליהם הם: השלמת כביש חוצה ישראל צפון, השלמת כביש חוצה ישראל דרום, פיתוח מסילות ברזל גליל. אני יכול לפרט לכם כל קטע. בהשלמת תכנון ומסילות רכבת, מסילת קריית מוצקין-נהרייה, קו עכו-כרמיאל הסיום הוא ב-2008, קו חיפה-בית שאן קטע א'. בתכנון קו חיפה-נצרת, קו כרמיאל-קריית שמונה.

אני מקריא רסיסי נתונים. אני הרי צריך להניח לכם את כל הדוח ולהציג לכם יעדים והשקעות. אני חושב שמוטב לקבל את עשרים הפרוייקטים ברמה כללית, ואם תדרשו ניתן פירוט עליהם.

אני חושב שכדאי לשמוע את רשימת הפרוייקטים.

המשך פרוייקטים להתפלת מים והשבת קולחין. אלו פרוייקטים שנעצרו בשנים 2003-2004 והכוונה היא לחדש אותם לטובת הנגב והגליל. פרויקט אחר הוא פיתוח בתי חולים נגב-גליל. בנהרייה למשל, אגף מיון.

אני הייתי מציב את שר האוצר בראש הוועדה לגליל ולנגב, משום שהוא ראש הממשלה האמיתי בתחום הכלכלי. אתה מציג פה תוכנית גרנדיוזית והאוצר אפילו לא טורח לבוא לדיון כזה.

אתם קראתם לנו ושאלתם אותנו מה קרה בשנת 2003. יהיה לא הגיוני שלא נגיד לכם שיש לנו תוכניות להמשך. אני חושב שצריך להגיד לכם מהן התוכניות.

האם התוכניות ברות ביצוע?

בטח שכן.

אני לא רואה שזה כך. אדוני אתה אומר שיש בכוחו של משרד ראש הממשלה להושיב את המנכ"לים ולהנחית עליהם מדיניות. אבל מאידך אתה אומר שהיו מסקנות וראש הממשלה העמיד את עצמו בראש ועדה, אלא שמשרד האוצר בא וקיצץ את הכול.

אתם הזמנתם היום לדון בדוח לשנים 2003-2004. תזמין אותנו לדיון אחרי החלטת ממשלה שתהיה בחודש הקרוב, על הדוח הזה, על עשרים הפרוייקטים, ונענה לך בפירוט על עשרים הפרוייקטים.

בזמן שאתם מדברים מופיע עכשיו בחדר השני שר האוצר. אני מבין שהוא היחידי שבאמת מנהל את המדיניות הכלכלית, כי למשרד ראש הממשלה לצערנו אין שום השפעה. לכן, נעבור לחדר השני.

( חבר הכנסת אבשלום וילן יוצא מחדר הוועדה. )

אני אקריא את הפרוייקטים מבלי לפרט אותם. הפרוייקטים הם: פיתוח בתי חולים בנגב ובגליל, פרוייקטים לאומיים בחקלאות, פיתוח תיירותי נגב-גליל, שיתוף פעולה אזורי, פרוייקטים ישראליים- פלשתינאיים- ירדניים. יש שלושה פרוייקטים כאלה. אני רוצה לומר שאני מדבר על פרוייקטים לאומיים: חינוך והשכלה גבוהה בגליל.

למה בדיוק הכוונה בחינוך והשכלה גבוהה בגליל? האם תיפתח אוניברסיטה בגליל? אני ראיתי את ההמלצה וכתבתי מכתב בעניין הזה.

הכוונה היא הקמת אוניברסיטה מחקרית טכנולוגית, הקמת פקולטה חמישית לרפואה בגליל, השלמת שילוב המכלול באוניברסיטה רב-קמפוסית, הקמת בית ספר ריאלי בגליל המערבי. זוהי תוכנית חמש שנים.

האם זוהי המלצה שלכם? האם זה ייושם?

זה ברמת טיוטא לפני דיון. זה לא יהיה נייר, זה יהיה ביצוע.

אנחנו הולכים עכשיו לרמת הפתרון. אבל בין היתר, יש לי עניין לראות עד כמה המצב קשה. נמצאים פה גם מנהלי מחוזות הצפון במשרדי הממשלה השונים, ואנחנו נשמע מהם על המצוקה האמיתית.

אלו ניירות שלא מיישמים אותם גם כאשר ישנן החלטות ממשלה והחלטות שרים. לדעתי אנחנו צריכים לקיים ישיבה עם ראש הממשלה כדי ללחוץ עליו ליישם את הדברים. הוא זה שצריך לעמוד בראש הוועדה, הוא לא צריך להתנער. אם לא תהיה שם אוניברסיטה, ואם לא יינתנו פתרונות מהירים כמו מענקי משרד השיכון שיביאו לגליל אנשים, לא יקרה שום שינוי. אלו שני פרוייקטים לאומיים ראשונים שצריך לעשות.

לשר האוצר קל לקצץ בנגב ובגליל. ארבעה מיליארד שקל קוצצו בשנתיים האחרונות מהתקציב שלנו וזה חורג מכל פרופורציה. זה פי שניים מהקיצוץ במקומות אחרים.

של מי שר האוצר הזה?

זה שר האוצר שלי. אני לא מסתכל על הדברים האלה בהיבט מפלגתי. אני חי בגליל.

ראש הממשלה כל הזמן "מנחה" כפי שאמר חבר הכנסת יוסי שריד. אנחנו רואים לאן אנחנו מגיעים מרוב "הנחיות".

חברי הכנסת של הגליל ושל הנגב צריכים להתאחד ולהפעיל לובי ולחץ בוועדת הכספים ובכל אחת מהוועדות לקידום הנושא משום שאחרת שום דבר לא יעבוד. אדוני היושב ראש, זו ההצעה שאני מציע לך. אני עומד תומך בך בעניין הזה.

ראינו את ההצבעות שלכם ברגעים הקריטיים של הגליל ושל הרשויות. עושים עכשיו תוכנית הבראה לרשויות. אנחנו כל הזמן צעקנו שהקיצוץ הזה הולך לגרום לטרגדיה ברשויות, אבל אתם חייכתם וגלגלתם עיניים.

אדוני היושב ראש, אני חושב שמר עוזי קרן מעלה עכשיו נושאים מאוד חשובים. התפקיד העיקרי של הוועדה הזאת הוא לקבוע יחד עם ראשי הרשויות ואנשים אחרים הנוגעים בדבר, את סדרי העדיפויות הלאומיים בנושא הזה. אני מניח שהרעיונות שמועלים כאן הם טובים, אבל צריך לעשות בהם סדר ולהחליט מה חשוב יותר. אפשר לצרף את הצעתי להצעתו של חבר הכנסת אלי אפללו ולקיים ישיבה משותפת עם ראש הממשלה שבה נאמר לו שוועדת הכלכלה רואה עין בעין יחד עם ראשי הרשויות בצפון את הנושאים האלה והאלה כנושאים חשובים ולכן היא מבקשת לתקצב אותם בסדר עדיפות מסוים.

נכון, לדעתי זהו הסיכום.

הערתו של חבר הכנסת אפללו עונה בדיוק על מה שאנחנו נאבקים. קחו לדוגמא את נושא עידוד האיכלוס בגליל. זה לא בכיס שלנו. אנחנו שואפים להגיע לחמש החלטות עם האוצר. ראשית, קביעת מתכונת להיצע קרקעות למגורים במחירים אטרקטיביים. שנית, סבסוד עלויות פיתוח באופן משמעותי. הסבסוד היום הוא 37,000 שקל. כמו כן, קביעת גודל משתנה של מגרש מ-500 עד 2,500 מטר מרובע בנגב המערבי. כלומר, למה לתת רק חצי דונם למי שכבר הולך בנגב? מה יקרה אם הוא יקבל שני דונם?

עלותו של מגרש במעלות הוא בערך כמו עלותו של מגרש בצפון תל-אביב.

המשכנתא בצפון תל-אביב היא כמו המשכנתא במעלות.

אבל אני אומר, גודל מגרש משתנה ככל שאתה מתרחק מהמרכז. רביעית, קביעת סל הטבות למשכנתאות ומענקים. חמישית, קידום הרחבות קהילתיות ביישובים חדשים בתהליכים סטטוטוריים מקוצרים. הם פשוט "קורעים" את הנשמה עד שאתה מגיע להחלטות. יהיה לנו קשה להעביר את ההחלטות האלה במשרד הפנים. הליכים סטטוטוריים מקוצרים להרחבות קהילתיות הם דבר קשה מאוד, אבל אפשר להתאחד על זה.

הדוח הצביע על שלוש-ארבע תקופות. תקופה אחת היא תקופת החלטות שבעקבותיה היתה תקופת ביצוע גדולה. אחר כך באה תוכנית כלכלית שבעצם גדעה את ביצוע החלטות האלה, והיא קיצצה בתקציבים בשני מישורים. ראשית, קיצוץ לכלל המדינה. שנית, הממשלה הסירה את ההתחייבויות שהיו לה להמשך התוכנית הזאת.

כיושב ראש ועדה אני צריך להוביל דיון שאומר שהממשלה שגתה כפי שאמר פה ראש אגף תיאום ובקרה, וכתוצאה מהתוכנית הכלכלית האזורים האלה נפגעו פעמיים. היא צריכה לשקול כרגע מה היא עושה. האם היא חוזרת ואומרת שהיא טעתה, ושההחלטות של התוכנית הכלכלית פגעו יותר בגליל ובנגב, ולכן היא צריכה לעשות פעולה מתקנת? קודם כל, פעולה מתקנת. שנית, כדי להדביק את הפערים שנוצרו עם השנים היא צריכה להיכנס לפעילות מואצת עם הפרוייקטים שאתה מצביע עליהם. צריך לעשות פה שני מהלכים. צריך להבין שהממשלה שגתה במדיניות הכלכלית שלה, ושהיא פגעה באופן אנוש בנגב ובגליל, ולכן היא צריכה לעשות פעולה מתקנת. הממשלה יודעת להביא תקציב מיוחד, והיא יודעת לקיים דיון מיוחדים וכן הלאה. היא יודעת לעשות את הדברים האלה, אבל היא צריכה לעשות אותם. אם אנחנו לא נצביע על הכיוון שאומר שהיתה פה פגיעה גדולה מאוד בגזרה רחבה, אז אין משמעות לפרוייקטים שמר עוזי קרן מעלה כאן. אם לפרוייקטים האלה אין חותמת של האוצר אז הם לא יקומו.

אני מנסה לעזור לכם להגיע למטרות אליהם אתם שואפים להגיע. הכוונות של אנשי אגף תיאום ובקרה במשרד האוצר ושל עוזי קרן הן כוונות טובות, אלא שכחקלאי אני מעדיף תפוח אחד על היד מעשרה תפוחים על העץ. אני מציע שנפתח את הדיון לכיוון כזה שבו יהיה מנוף על הממשלה לקבל החלטות אחרות. נכון לרגע זה, אני מחויב לומר לאוכלוסיית הגליל שהם נפגעו, ועזבו כרגע את העניין הפוליטי. אני לא מייצג בוועדה את מפלגת העבודה, אלא את האינטרס הממלכתי, ובמישור של האינטרס הממלכתי יש חשיבות רבה לומר לאוכלוסייה בגליל שהיא נפגעה בכמה מישורים משמעותיים מאוד. כשהממשלה מחליטה להעלות את מחירי הקרקע, היא מעלה אותו גם בגליל, אבל היא פוגעת בגליל. כנ"ל לגבי מחירי המים ובכל נושא אחר.

אם כן, קודם כל צריך להגיד: טעינו שגינו. שנית, אנחנו רוצים לתקן. שלישית, מהן תוכניות לתיקון וכאן נכנסים להצעות של חבר הכנסת טל. מטרת הדיון הזה היא להעלות את הנושא הזה על סדר היום ולהוות מנוף מרכזי כדי שתקציב המדינה מבלי שהגליל והנגב יילקחו בחשבון. היום אנחנו דנים בגליל, אבל יהיה גם דיון על הנגב. אנחנו לא נתעלם מהעניין הזה. אנחנו מנסים לשים את היד על הדופק.

אני מניח שרוב האנשים ראו את הדוח.

כל מי שפנה לאגף קיבל.

זה לא נכון. במשך זמן רב מאוד הוועדה מנסה לקבל מכם את הדוח, ולו באי-מייל, על מנת שנפיץ אותו לחברי הכנסת.

אני התנצלתי בראשית דבריי. כל מי שפנה קיבל. כנראה שהיתה תקלה נקודתית והיא תתוקן.

חברי הוועדה לא קיבלו את הדוח. היתה פנייה אליכם בכתב.

אמיר, אני מציע שתציע בכמה דקות את המגמות העיקריות של ממצאי הדוח, בכמה קוצצו התקציבים באזורים האלה, אלו פרוייקטים היו בתכנון מתקדם ולא התקדמו.

הדוח מחולק לשני חלקים עיקריים. החלק השני לקח את כל משרדי הממשלה והגופים הציבוריים מהסוכנות, קק"ל, הרשות לפיתוח הגליל, ופיס, והציג את הביצוע של הגופים האלה ב-2003 ותוכניות העבודה של 2004. אין לנו תמונה לגבי הביצוע של שנת 2004. אני מניח שבשליש הראשון של שנת 2005 ניתן יהיה לדעת על כל נושא מרכז השקעות והמדען ראשי ובקשות שהוגשו. בחלק הזה ישנו עוד נתון לגבי יישום החלטות הממשלה, כאשר רובם המכריע זה החלטות ממשלה של ועדת שרים נגב-גליל שעסקה בנושאים כמו: כבישים, רכבות, בתי חולים, פינוי מחנות וכו' וכו', כפי שמפורט בדוח.

החלק הראשון משווה בחמישה נושאים עיקריים שהם: פיתוח תשתיות-על, פיתוח כלכלי תיעוש ותעסוקה, קידום רמת חינוך והשכלה גבוהה, פיתוח בנייה לאיכלוס והחוסן התקציבי של רשויות. כל אחד מהנושאים האלה חולק למספר נושאים. כך למשל, תחת נושא פיתוח תשתיות-על ישנו הנושא של כבישים ורכבות, בתי חולים וביוב. תחת הנושא של פיתוח כלכלי תיעוש ותעסוקה ישנו אישורי מרכז השקעות, מדען ראשי, פיתוח אזורי תעשייה, הכשרה מקצועית למבוגרים, תיירות.

האם אתה מצטט את תפקידי המשרד או את מה שאתם עושים בשטח?

לא. אלו 18 נושאים שנבדקו ושבהם נערכה השוואה מבחינת תקציבים של הגליל מול כלל הארץ. לדעתנו, 18 הנושאים האלה שנבחרו הם נושאים מרכזיים שדרכם ניתן לעשות שינוי לצמצום פערים בין הפריפריה למרכז.

תחת הנושא של רמת חינוך והשכלה גבוהה ישנו הנושא של בניית כיתות לימוד, תקצוב לאוניברסיטאות ולמכללות. בנושא פיתוח לבנייה ולאיכלוס ישנם הנושאים של בנייה עירונית, בנייה כפרית, ומימוש משכנתאות ומענקים של משרד השיכון. הנושא האחרון הוא החוסן תקציבי של הרשויות, תקציבי פיתוח ומענקי איזון של משרד הפנים.

בשנת 2003 תקציב 18 הנושאים האלה שהופנו לגליל הם 16%. אנחנו חילקנו את הנושאים האלה לנושאים רגילים ולנושאים שנקראים העדפה. נושאים רגילים הם 25% מבחינת התקציב, ונושאי העדפה הם 35%.

הנושאים האלה נקבעו לפי ארבעה פרמטרים: גודל האוכלוסייה, גודל השטח, עצם זה שמדובר בפריפריה, ומצב הרשויות.

הנתונים מונחים בפניכם, אני לא אכנס עכשיו לכול אחד ואחד מהנושאים. אני יכול להצביע על שני דברים מרכזיים. ראשית, נושא חקלאות ונושא התיירות מבחינת הגליל הוא מתוקצב בצורה חיובית, ואף מעבר לזה.

כל מה שקרה בגליל בתיירות ובחקלאות בשנתיים האחרונות לא קרה בעזרת הממשלה, אלא זה היה יוזמה של המתיישבים בגליל.

אני לא מסכים איתך, אבל אני לא אתווכח איתך.

אתם ביטלתם את כל המענקים לפיתוח התיירות והם כמעט ולא קיימים. ייקרתם את מחירי הקרקע. אתה היום משלם הרבה יותר כדי לבנות.

הוא אומר לך שתקציבית, האחוזים של שני המשרדים האלה פרופורציונלית לתקציב המשרדים שהוא ממילא היה דל, יחסית הוא יותר גבוה. הוא הביא כאן נתונים.

אנחנו מצפים שתתייחסו גם לנתונים האלה באותה רמה שאתם מתייחסים לנושאים האחרים.

גם כאשר זה כל כך טוב מבחינתכם, זה מאוד נמוך.

אין ויכוח שזה לא מספיק.

צריך לזכור שהגליל הוא חלק אחד מכל הארץ. אנחנו נגיע גם לנגב, ולירושלים. יש בארץ גם חלקים אחרים שגם הם צריכים להתפתח. מצד שני, ישנו הנושא של מנועי רב צמיחה והם אלה שיובילו לפיתוח רב יותר של הגליל וזה למשל, הקמת אוניברסיטה או פתיחת מפעלי היי-טק.

בן כמה אתה? אני חושב שמאז שאתה נולדת מדברים על אוניברסיטה בגליל.

מאז שאני נולדתי מדברים על השלום, נו אז מה? דרך אגב, אני עושה את כל המאמצים עכשיו שתהיה אוניברסיטה בגליל. אני חושבת שצריך להקים אוניברסיטה בגליל.

אני רוצה להתמקד בנושא אחד או שניים. למשל, הנושא של המועצה להשכלה גבוהה, תקצוב לאוניברסיטאות ומכללות כשבשנת 2003 זה 2.64%. אני חושב שכולם יודעים ש-90% מהכספים שמגיעים למל"ג הולך לנושא של מחקר.

לעומת זאת, נושא מסילת הברזל היה בשנת 2003 רק חצי אחוז, וב-2004 הוא הולך להיות 4%. עד היום עסקו רק בתכנון, ובארבעת השנים הקרובות ב- 2005-2008 , רכבת ישראל הולכת להשקיע כשני מיליארד שקלים בשלוש מסילות ברזל שאמורות פחות או יותר להסתיים עד שנת 2008. מדובר בקו לכרמיאל, ורכבת העמק. הקו השלישי הוא שידרוג והכפלה של רכבת נהרייה והוא יסתיים בשנת 2006.

אנחנו נעביר עכשיו את רשות הדיבור לנציגי משרדי הממשלה. נציג משרד האוצר לא נמצא פה. נציגת משרד הבינוי והשיכון, בבקשה.

יש בדוח אמירה שתקציב משרד השיכון בנושא פיתוח שכונות חדשות הצטמצם ולא כך הוא. תקציב המשרד על פי החלטות הממשלה מופעל במתכונת של משק סגור עם החלטות הממשלה לסבסוד. למעשה, התקציב הוא בבואה של המכירות וקצב הקנייה. ביטלו את המשכנתאות, מוכרים פחות דירות, בונים פחות, ומטבע הדברים משקיעים פחות בפיתוח. אם תהיה בנייה בסדר גדול אין מגבלה של תקציבי פיתוח. תקציבי הפיתוח לבנייה יעמדו לרשות כל היישובים ככל שיידרש לבנייה על פי היכולת של הבנייה ושיווק הדירות. אבל כפי שנאמר קודם, שיווק הדירות נעצר בגלל המשכנתאות. זוהי מערכת סיבובית, מערכים מתגלגלת. אין לנו בעיה לפתוח אתרים נוספים ולפתח ולתכנן וכו', אבל אם אין בנייה ואם אין רוכשים לדירות - - -

למה אין בנייה?

התוכנית הכלכלית של אפריל 2003 עצרה את המענקים והמשכנתאות והיא בעצם עשתה תהליך של מפנה. יש פה אמירה שנעצרו תקציבי הפיתוח וחשוב להגיד שהם לא נעצרו כלל ועיקר. הם קיימים, ואם תהיה אפשרות של קנייה אנחנו נשמח להשקיע.

אבל לא יקנו כי המחירים הם יקרים. מחיר הקרקע ומחיר הפיתוח הם יקרים ולכן לא קונים. יש שיתוק כללי.

אני רוצה לדבר על המענקים משום שזה אחד הנושאים המרכזיים בדוח שהוגש. בתחילת הדברים אני רוצה כבר להצביע על מספר המענקים במחוז הצפון על פי הדוח של משרד ראש הממשלה. בשנת 2000 כמעט 6,000, בשנת 2001 כמעט 6,000 ירידה מאוד קטנה. בשנת 2002 יש 4,400, ובשנת 2003 מדובר על 4,300. בשנים 2001 וב-2003 נעשו בצפון שני מבצעים מיוחדים. מבצע אחד הוא מבצע שרנסקי והשני הוא מבצע איתם. הם נקראו על שמם של השרים. באפריל שנת 2003 בוטלו המענקים. היום אנחנו עומדים שמונה חודשים אחרי ביטול המענקים. בתקופת המעבר אפשר לממש, ומי שהתקשר ברכישת דירה עדיין יכול לממש. בשמונה חודשים מימשו 2,068. כלומר, אנחנו רואים ירידה לא קטנה אלא ירידה קטסטרופלית, דרמטית.

יש כאן מעגל. לא רוכשים דירות, מלאי הדירות נשאר אצל היזמים והקבלנים. אנחנו יחד עם מינהל מקרקעי ישראל לא מצליחים לשווק מתחמים חדשים לבנייה. לא משווקים מתחמים חדשים לבנייה ולכן אנחנו לא מבצעים עבודות פיתוח למרות שיש לנו כסף, כי זה משק סגור. לא מבצעים עבודות לפיתוח ולא משווקים. קצב הבנייה הואט. המנוע המרכזי לבנייה ואיכלוס לא קיים. כשהמנוע לא קיים האוטו לא נוסע.

אני יכול להדליף למי שחושב ששנת 2004 היתה שנה קשה, מה תראו בעוד כמה ימים בשנת 2005. שנת 2004 היא שנה נהדרת. בשנת 2005 בתקציב שיכון, לא בתקציבים סגורים שזה הוצאה והכנסה, אלא מה שאנחנו אומרים תקציבים המענקיים, החברתיים, שיקום שכונות, מוסדות ציבור, וכל הדברים האחרים שהם הנשמה של משרד השיכון, אותם יראו בסעיפים מאוד מינורים. הקיצוץ המצטבר של משרד השיכון בשנת 2004-2005 עבר את ה-700 מיליון שקל. אלה הן העובדות.

אני מקווה שראש עיריית נצרת לא יכעס עליי על הנתון שאני אתן עכשיו. מכל מקום, זהו נתון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דצמבר 2003. הוא לא בודק מה קרה בשנת 2004, אלא הוא בודק את שנת 2002. רבותיי, נצרת עילית נמצאת בהגירה שלילית.

כרמיאל תגיע לכך עוד מעט.

כרמיאל הצליחה לגדול בפחות מ-500 נפש. הנתונים התפרסמו. זו הגירה שלילית במונחים מקצועיים.

האם ההגירה היא בתוך הגליל או מחוצה לו?

כנראה שמחוץ לגליל. אני מחכה שהלמ"ס יפרסם את זה. רבותיי, הגליל נמצא בנסיגה רצינית ביותר בכל התחומים. אדוני היושב ראש, בביקור הוועדה בצפון ובישובים הערבים אני אמרתי לך שישנו קיצוץ חד ובלתי הגיוני בתוכנית הפיתוח של היישובים הערביים בתחום התכנון, הפיתוח, מוסדות הציבור. לא ברור לאף אחד איך הגענו לקיצוץ הזה. קחו את שני הדברים האלה ותבינו למה בני הגליל לא נמצאים בגליל. אם לא נעצור את זה עכשיו על ידי מספר פעולות ולא בפיזור מאמץ, אלא רק בריכוז מאמץ, מצבנו יהיה גרוע יותר. מצבנו הולך ונהיה רע.

במגזר הכפרי שזה אומר הרחבות מושבים, קיבוצים ויישובים קהילתיים ויש לנו ששים כאלה בגליל, הוכנו לתכנון עשרות אלפי מגרשים. כנראה ש-39,000 יצאו. יש לנו 18,000 זמינים. היה עכשיו מבצע של הרשות לפיתוח הגליל, משרד השיכון והמועצות האזוריות. במקומות שבהם יש פיתוח עומדים 4,000 מגרשים זמינים בפטור ממכרז, רק שיבואו וייקחו.

המחיר בקו עימות הוא אפס. המשרד הממשלתי היחידי שההטבה שלו ניתנת לאזרח כי הוא עושה חוזה ישירות עם המינהל בתשתיות - - -

מה עלות הפיתוח?

הפיתוח הוא כמובן בשיטה אחרת. שם את מה שמרוויחים כהנחה על הקרקע, גובה הקבלן, גובה היישוב וגובים האחרים. כלומר, בסך הכל זה לא יותר זול. אולי אין צורך לתת את ההנחה לקרקע ושהקבלנים ירוויחו פחות. יש פה בעיה גם של המימון כי קבלנים נשארים עם מלאי, וצריך למצוא שיטה אחרת שגם הסבסוד של הפיתוח יגיע ישירות לאזרח ולא דרך הקבלן.

האם יש לך פתרון לזה?

בבנייה העירונית יש לזה פתרון מאוד פשוט. הסבסוד מגיע באופן ישיר לכל רוכש מגרש. הוא משלם פחות ואין גורם מתווך.

הפיתוח עולה כסף. לפתח מגרש בהר עולה מעל ל-40,000 דולר.

דרך אגב, בהתאם לשתי החלטות ממשלה לתקציב 2005, מספר 2470, ו-2469 נפתרה הבעיה. תקציב הבנייה הכפרית קוצץ. הוא עומד להיות מקוצץ ב-62 מיליון שקל בשני תחומים עיקריים: תכנון וסבסוד פיתוח.

החלטת הממשלה אומרת שלגבי הבנייה הכפרית תהיה השוואה של מנגנוני הסבסוד לבנייה העירונית. זה אומר שזה בכיוון של הפתרון שהסבסוד יגיע באופן ישיר לרוכש. זוהי החלטת ממשלה שהיא תמומש בראשון לינואר 2005.

תקציב הפיתוח יישאר כמו בשנה שעברה.

רבותיי, מי שלא מכיר הדברים מקרוב מטעה פה את הציבור. אני אתן דוגמה מהיישוב שלי. עד שנת 1996 אנחנו הלכנו לשכונה חדשה והכל הלך במהירות, מכיוון שרוב המימון של התשתיות היה על ידי משרד השיכון. קיצצו אז את האחוזים. זו כבר השנה התשיעית שאין יחידת דיור אחת נוספת ויש לנו אפשרות להתרחב בעוד 200 יחידות. אי אפשר לעשות השוואות בין מגזר הכפרי למגזר העירוני.

אנחנו עוסקים בעשרות הרחבות של יישובים גם במסגרת החלטות ממשלה וגם בטיפול שוטף במסגרת סיוע לרשויות מקומיות. הבעיה המרכזית במגזר הכפרי היא שלא רוצים לפגוע ביישוב הישן, וזה הולך בהסכמה עם האנשים. זה לא משהו שקשור לפעילות הממשלה, אלא באופן פרטי הסכמות של היישובים עם הקבלנים שזוכים במכרזים. זוהי העמסה מסוימת של אלפי דולרים לפיתוח הכניסה לישוב. זה לא יימנע את ההעמסה של הוועדים המקומיים או אגודות מקומיות במסגרת המכרזים הישירים שלהם.

השיטה הכפרית היום גורמת לקבלן מימון גבוה שהוא שם בקרקע. כתוצאה מזה, הוא מפיל את זה בין היתר על האזרח, אחרת הוא פושט רגל. דרך אגב, יש מקרים של פשיטות רגל בהרחבות וביישובים קהילתיים. זאת הבעיה. כנראה שהשיטה שתגיע לשיטה העירונית תשנה כנראה את העסק. אנשים גם צריכים ללכת בעיניים יותר קטנות, לא במאסות.

קצב השיווק בשנים 2000, 2001, 2002 בכפרי היה כ-400 מגרשים בשנה, 400 יחידות דיור בכל המחוז. בחג סוכות שנת 2003 היה מבצע מ"הלב אל הגליל", כמו המבצע שהיה השנה, ובאותה עת גם דיברו על החלטת הממשלה שהיא תקצץ את האפס בקו עימות, וגמר תקנת בייגה, אותה הוראת שעה לגבי מחירי הקרקעות. זה הביא ל-800 עסקאות באותה שנה. בסוף אותה שנה מאוקטובר עד דצמבר עשינו עוד 400 עסקאות. בחודש יוני השנה הגענו כבר ל-600 עסקאות כאשר פעם אחת ריחפה גמר תקנת בייגה, אותה הוראת שעה.

הוועדה עובדת כרגע על מחירי הקרקע ואנחנו לא יודעים לאן זה יגיע. היא הוארכה עד ה-31 לדצמבר. הוועדה צריכה לסיים עד ה-31 לדצמבר אחרת ההוראה לא תוארך אם תהיה המלצה שהיא לא תתקבל על ידי האוצר.

גודל מגרשים הוא עניין כלכלי שטעון אישור שר אוצר. ככל שאתה מגדיל את המגרש אתה מגדיל את הוצאות הפיתוח ומקטין את ערך הקרקע, ולכן זה טעון אישור שר האוצר. בנגב ככל שאתה מגדיל את המגרש, הוצאות הפיתוח יקרות יותר, ארנונה קטנה יותר. זה מכניס את הרשות המקומית ל"ברוך", וגם אין מים לתחזק את המגרש. אני מציע לכם לקחת את זה בחשבון.

תקציב מע"צ לשנת 2004 קוצץ, ולמעשה בגליל הושקע פחות ממה שהתכוונו להשקיע. יתרה מזה, השינוי המבני שמבוצע במע"ץ גרם לזה שיש עיכוב בביצוע פרוייקטים. גם בתקציב 2005 כפי שהוא מופיע כרגע במע"ץ, אומנם בתקציב של הגליל הולך יותר כסף מכפי שהלך בשנת 2003-2004, אבל התקציב עדיין לא מספיק. סך כל תקציב הפיתוח של מע"ץ לשנת 2005 הוא כ-800 מיליון שקל שמחציתם הולך לכבישי הרוחב של חוצה ישראל.

אנחנו עוד לא שם.

אני מסביר למה נשאר מעט מאוד לגליל ולנגב. ישנו כאן נציג של הרכבת והוא יכול לתת יותר פרטים. בסך הכל, ברכבת המגבלה היחידה היא קצב הביצוע. יש תכנון וביצוע ויש לוחות זמנים מתוכננים, וכל מה שהוזכר בנייר של ראש הממשלה מתוכנן והולך לביצוע.

לדעתי, הרשויות המקומיות ב-2003 קיבלו תקציבים הכי גדולים שהם קיבלו אי פעם. ב-2004 התקציב קוצץ בעקבות העברת תקציב לרשויות המקומיות. אני מקווה שבשנת 2005 יהיה קצת יותר מבשנת 2004.

יש לנו ארבעה כלים עיקריים במשרד לעידוד הצמיחה בגליל והם: נושא חוק לעידוד השקעות הון, קרן לעסקים קטנים ובינוניים, יחידה לאזורי פיתוח-נושא פיתוח תשתיות לאזורי תעשייה, ואגף להכשרה מקצועית.

חוק לעידוד השקעות הון נמצא כרגע ברביזיה. אנחנו לא יודעים לקראת מה זה הולך. יחד עם זאת, זה מרתיע את היזמים מלהגיע לגליל. הם לא יכולים לתת להם כלי בדוק על מה שייעשה בשנים 2005-2006. מה שקורה היום בפועל הוא שהמענקים וההשקעות הם בסדר גודל של 24% באזור פיתוח א'. בעבר הלא כל כך רחוק קו העימות זכה במענק מיוחד של 30%. הדבר הזה לא קיים. זה מרתיע את היזמים.

לגבי נושא היחידה לאזורי הפיתוח-נושא פיתוח תשתיות לאזורי תעשייה. החל מתחילת השנה זאת משרדנו על פי החלטת ממשלה, מנוע מלתת הנחות אלה בהוצאות פיתוח. היתה החלטה לתת הנחה של עד 30% מהוצאות פיתוח, אך לא יותר מ-50,000 שקל. פועל יוצא של הדבר הזה הוא שמחירי פיתוח קרקע בגליל השלישו ואף יותר מזה, ובאותו רגע זה הפך להיות לא אטרקטיבי. בימים אלה אנחנו עושים סקר של היחידה לאזורי פיתוח על מנת לקבוע מחיר ריאלי וראוי של הוצאות הפיתוח. אבל, גם זה חוסם הבאת אנשים לצפון.

לגבי קרן עסקים בינוניים ואזורים, מזמן כבר אמרו לקונצרנים הגדולים אין להם קיום בצפון, אולי לעסקים קטנים ובינוניים. אבל גם לזה נגמר התקציב ואי אפשר להעמיד שום עזרה ליזם. אגף ההכשרה כאגף הכשרה גם הוא קוצץ משמעותית. ללא תקציבים לעידוד יצירת מקומות תעסוקה לא יגיעו אנשים לאזורים האלה גם אם תהיה רכבת בגליל וגם אם יהיה שיכון.

חלק גדול מאוד מהביצוע שלנו לפחות ב-2003 זה הבשלה של תוכניות קודמות אם זה בקו עימות וזו החלטה 1626 מ-2000, ואם זה בעמקים אז זה בעיקר השקעה ברפורמה במסגרת הטיפול ברפתות בגלל הרגישות. יחד עם זאת, משרד החקלאות ידוע כמשרד שאולי משתדל יותר בהשוואה למשרדים אחרים, לנסות ולסייע לפריפריה ולהתיישבות. אבל, התחושה לשנים הבאות היא בהחלט תחושה קשה. אנחנו יודעים היום שהמגזר החקלאי סובל מבעיה קשה מאוד בנושא של עודפי ייצור גם בפירות וגם בבעלי חיים, וישנה ירידת מחירים קשה מאוד. הם סופגים כמעט את כל ההפסדים האלה. מחירי המים עלו והם עולים כל הזמן. בנוסף לזה, גם המיסוי על העובדים הזרים שזה אחד מגורמי הייצור המרכזיים, מטיל מגבלות קשות מאוד על המגזר הזה.

להערכתי צריך לעשות עכשיו בגליל תוכנית דומה לתוכנית לפיתוח הגולן שעשינו. התוכנית מורכבת ומשולבת עם כמה משרדי ממשלה בסדרי גודל של 300 מיליון שקל במונחי השקעה לשלוש שנים. כל התוכניות שהיו לקו העימות הן החלטות הבודדות שיושמו הלכה למעשה. אלה החלטות שהביאו מתיישבים חדשים לגליל שפיתחו את התשתיות ויצרו פלטפורמה לביסוס משפחות. היום אין כמעט אף מסגרת.

בצפון יש 350 ישובים כפריים. ערך הייצור החקלאי הוא קרוב ל-5 מיליארד שקל. גם אם אנחנו משקיעים פה 50 מיליון שקל בשנה זה עדיין אחוז מהתוצר, זה לא איזשהי הטבה מי יודע מה. המתיישבים ביישובים האלה מסוגלים לקלוט בין 150 ל-200 יחידות כפריות, הרחבות קהילתיות בכל ישוב. אנחנו מדברים על מסגרת של כ-50 אלף יחידות של כ-200 אלף תושבים שאפשר להביא אותם. אין בעיה של קרקע ואין בעיה של התיישבות, קיימת רפורמה בלתי רגילה. צריך לעשות שם שילוב של כל מה שהוזכר כאן קודם וגם בנושא התעסוקה. אנחנו יודעים לעשות תעסוקה במגזר החקלאי גם בתחום הכפר, שילוב תיירות וחקלאות. צריך לזה כסף. אין לנו כסף לזה בתקציב 2005 לעניין וזה צריך להיות ברור.

אני חושב שכל מילה מיותרת משום ששמענו כאן את דבריהם של אנשי הפקידות הבכירה במשרדים השונים. לדעתי, הדברים מעידים על כך שצריך להוציא לממשלה כרטיס אדום על הביצוע. התחושה שלי שאנחנו חבל ארץ מיותר ולא נחוץ במדינה התחזקה. אולי צריך להקים גדר הפרדה מהגליל ולומר שמדינת ישראל מגיעה עד קו מסוים.

אני רואה מה קורה אצלי בעיר שפעם גדלה באחוזים עצומים כל שנה. אם נצרת עילית נמצאת מאזן שלילי אז כרמיאל תהיה אחריה. אנחנו נמצאים על הגבול של המאזן השלילי.

אגף התקציבים היה חייב לשבת בדיון שכזה, קובי הבר היה חייב לשבת בדיון כזה אם לא השר שלו, גם ראש הממשלה היה חייב לשבת בדיון. אנחנו רואים פה באמת תמונה עגומה ביותר. היום הגליל מתנהל מעצמו באיזשהו כוח אנרציה שייגמר. תהיה הגירה שלילית ואנחנו נמצא את עצמנו במצב בו הגליל הולך ומתרוקן. בנינו שם ערים לתפארת. קחו את מעלות, את נצרת עלית, את חצור, את כרמיאל, את קריית שמונה ותראו מה נעשה שם. המדינה השקיעה שם השקעות אדירות וחבל שאנחנו מגיעים למצב הזה. אם היעד הוא חצי מיליון תושבים חדשים בתוכנית שהיא פחות מעשרים שנה, אז אני לא רואה איך התוכנית הזאת מתממשת. אם היא לא מתממש אנחנו נאבד את הגליל.

אין לנו מפעל היי-טק אחד גדול בגליל כולו. אין איזה מפעל עוגן כמו "אינטל" בקרית גת. אם תמקם מפעל כזה במרכז הגליל הוא יהיה אבן שואבת. מחירי פיתוח הקרקעות לתעשייה האמירו ועלו. משרד התעשייה כבר מזמן לא מעביר כספים, וכבר כמה שנים שהוא לא מעביר לנו שקל לפיתוח אזורי התעשייה שלנו. בכל תחום שאנחנו שמים את האצבע אנחנו רואים בעייתיות. זו בושה שתושב הרצליה-רעננה, ותושב כרמיאל-נצרת עילית משלמים היום אותה משכנתה. אין שום תמריץ, הכול הולך ויורד. קחו למשל את תחום החינוך, יש פגיעה חמורה בחינוך אצלנו בגליל. תשלומי הורים לגני ילדים שהיווה תמריץ גם הו יורד. יש נסיגה כללית בכל תחום. אולי הישיבה הזאת תעורר איזשהו גל.

לאחר שהגענו להבנות עם האוצר בעניין תקציבי הרשויות המקומיות לשנה הבאה, אנחנו נתפנה למאבק על הגליל. אני הצעתי לשלמה בוחבוט לעמוד בראש הרשות לפיתוח הגליל. אנחנו נרתם ונוביל ביחד מאבק על הגליל. אני מצטער שאני לא רואה את כל ראשי הרשויות בצפון יושבים כאן בדיון כל כך חשוב.

כשיש בוועדת הכלכלה דיון על הנגב יש פה התייצבות מלאה של אנשי הנגב.

אדוני היושב ראש, כחבר כנסת לשעבר אני לא מתפלא על זה שאין כאן הרבה חברי כנסת ואני מצר על כך. עם זאת, אני מברך את כל אלה שאיכפת להם מהגליל ושהופיעו היום לדיון. אני אוציא מכתב לכול חברי מרכז הליכוד ובו אני אפרט מי מחברי הליכוד היה היום כאן בדיון על הגליל.

לליכוד יש חמישה חברים בוועדה.

אני רוצה לברך את כל הפקידות הנהדרת שיושבת כאן היום, אבל לא הם היו צריכים לשבת בדיון. כל היושבים פה היום "מתים" לתוספת תקציב. כולם היו רוצים לראות יותר תקציבים לגליל על מנת לבצע.

אני רוצה לברך גם את אבישי כהן ממשרד ראש הממשלה ואנשיו על העבודה הנהדרת שנעשתה. זוהי פעם ראשונה שיוצא דוח שכזה. זוהי תעודת עניות ואצבע מאשימה נגד ממשלת ישראל ואני לא מדבר עכשיו על הפאן הפוליטי. זוהי בושה וחרפה למדינה. שר האוצר אומר שהאיש השמן צריך להצטמק. אבל אני רוצה לומר לכם שמדינת ישראל היא מדינה בעלת גוף שמן מחדרה לגדרה והידיים והרגליים שלו שהם הגליל והנגב מנוונות, למרות שהמצב היה צריך להיות בדיוק הפוך.

המדינה הזאת גורמת עוול לאלפי פקידים שיושבים במחוזות ובעצם לא עושים שום דבר, הם לא יכולים לעשות. אין בנייה וזה אומר שהפקידות נמצאת עכשיו באבטלה סמויה, יש פשיטות רגל של קבלנים, האבטלה הולכת וגואה, מסגרים וחשמלאים לא עובדים. זוהי קטסטרופה. חבר'ה הצעירים לא יישארו בגליל ובנגב.

עוזי, יש לך השפעה על ראש הממשלה. אני במקומך הייתי נכנס לראש הממשלה והייתי אומר לו: "אדוני, קח את ההתפטרות שלי משום שאני לא מוכן לעמוד בראש יחידה שלא עושים בה שום דבר."

כיושב-ראש פורום קו העימות שנקרא היום פורום יישובי הצפון אני רוצה לומר לך שבשנת 1996 התקבלה החלטת ממשלה בראשותו של שמעון פרס שאומרת אחת, שתיים, שלוש. אם לא תהיה החלטה עם כסף לגבי כל הפרויקטים שדובר עליהם כאן, אז חבל על הזמן.

אני רוצה לברך את יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת שלום שמחון שהחליט לקיים היום דיון בנושא הגליל. הגליל נמצא במצב חירום לאומי, וחייבים להבין את זה. הגליל הוא החזית הצפונית של המדינה הזאת גם מבחינת גבול הצפון, הגבול הסורי. לצערי, אני לא רואה את השלום באופק.

כשאני מבקר בתל-אביב ורואה אנשים יושבים במסעדות אוכלים ושותים אני שואל את עצמי באיזו מדינה אנחנו חיים. טוב שתושבי תל-אביב חיים כך, אבל תראו איך חיים האנשים היום ביישוב זרעית. אתם מתווכחים איתם היום על החזר פיתוח וזה בושה וחרפה למדינת ישראל.

רבותיי חברי הכנסת, פגעו קשה מנשוא ביישובי קו העימות וביישובי בגליל. אנחנו לא מסוגלים לשאת את הפגיעה הזאת. אמרו לנו שאנחנו כבר לא כבר עימות. האם אנחנו קיבלנו תקציבים בגלל שאנחנו בקו עימות? זה פשוט שקר שמשקרים לציבור. בסך הכול אמרו שיתנו העדפה מיוחדת לפיתוח על מנת שאנשים יוכלו לחיות באותם יישובים. אתם הרי יודעים היטב שהעלות של גידול ילד באזור הצפון היא גבוהה יותר לעומת המרכז. משמעות של הקיצוץ בתקציב הוא פחות הצגות תיאטרון. עולה לי 70,000 שקל להביא את "הבימה" למעלות. האולמות אצלנו הם קטנים, אולמות עם 300 מושבים, וזה אומר שכל אדם שבא לצפות בהצגה צריך לשלם 350-400 שקל לכרטיס. זה גורם לי לשקול פעמיים האם להביא את הצגה. אתם גם צריכים להבין שזוגות צעירים רוצים איכות חיים.

אדוני היושב ראש, לא רק שפגעו במענקי משכנתאות אלא פגעו גם במשכנתא. במעלות לא בונים יחידת דיור אחת לא בגלל שמשרד השיכון לא רוצה. יש הרבה מאוד דירות להשכרה, חלק מהאנשים עוזבים. הזוגות הצעירים צריכים להביא 300,000 שקל בנוסף למשכנתא בסך 230,000 שהם מקבלים. מאיפה הם יכולים להביא את הכסף הזה? גם דירות יד שנייה לא נמכרות היום. צריך גם לזכור שאין דירות של עמידר כי הכול תפוס. עולים חדשים ממשיכים לזרום, בעיקר קשישים.

רבותיי, שימו לב לאטימות. משרד התעשייה והמסחר לא משקיע שקל אחד בגליל ולא בגלל שהוא לא רוצה, אלא שהוא טוען שאין לו תקציב. ישבנו גם במשרד ראש הממשלה ותראה מה אומרים "הגאונים". לפעמים, יש גם יועצי אחיתופל. יועץ ראש הממשלה בעניינים כלכליים אומר לנו שיש 20,000 דונם מפותחים ואין דורשים ולמה אנחנו באים לבקש. אני אמרתי לו שערים כמו מעלות וקריית שמונה זקוקות לפיתוח. עד שנת 2003 דונם אדמה ביישובי קו העימות עלה 20,000 שקל כאשר הקרקע היא חינם. היום זה עלה ב-1000%, וזה 220,000 שקל לדונם. באוצר אומרים שזה לא נכון, ואני רוצה לשאול את המשרד למסחר ולתעשייה האם זה לא נכון? זה כן נכון.

אני ביקשתי ממר דינור, מהמנכ"ל שלך את הניתוח של הדבר הזה אבל עד היום לא קיבלתי.

אנחנו אנשי הגליל מקבלים את העונש הגדול כי עלות הפיתוח היא הרבה יותר יקרה. אנחנו יושבים על ההר וצריך לפוצץ סלעים. אולי כדאי לעבור ולהתגורר בתל-אביב משום ששם ניתן ליישר את האדמה עם מגרפה.

התושבים שלנו שואלים שאלות למה התעשייה לא מגיעה לאזור הזה? בדוח נכתב שאין השנה בכלל תקציב למענקים מיוחדים למפעלים. הוחלט באוצר להקים צוות שיקיים דיון באיזו צורה המענקים יינתנו. אנחנו כבר נמצאים בחודש אוקטובר ואף מפעל לא יכול לקבל הטבה.

אני רוצה להתייחס עכשיו למה שנעשה בבית חולים בנהרייה. באחד הלילות לקחתי את ביתי שלא הרגישה טוב לחדר המיון בבית חולים נהרייה וכשהגעתי לשם לא האמנתי למראה עיניי. חולים צעירים יושבים על כסאות בחוץ. שאלתי את הרופאים והאחיות שעובדים שם מאוד מאוד קשה איך דבר כזה קורה. הם אמרו לי שיש להם 12 מיטות בחדר מיון כאשר יש להם 400 חולים ליום. האם אתם מבינים מה שקורה? כתבתי מכתב לשר הבריאות וקיבלתי תשובה לקונית שאין כסף לבינוי.

אדוני היושב ראש, אני מציע שתבקש מהכלכלנים שלך לתת לך חלוקה של מסים שאנחנו משלמים. האם מישהו עושה לי טובה? אף אחד לא עושה לי טובה.

אני מסכים עם חבר הכנסת דוד טל וגם עם עדי אלדר. צריך לקבל היום החלטה שהממשלה חייבת לטפל בשורה של נושאים מרכזיים. אני 28 שנים ראש עיר ואני זוכר שכבר לפני 28 שנה דיברו על הקמת אוניברסיטה בגליל, ועכשיו באים ומספרים לי שהממשלה חושבת להקים אוניברסיטה. הממשלה לא יכולה להקים אוניברסיטה משום שהמועצה להשכלה גבוהה מתנגדת לזה כל תוקף. מרוקו נחשבת למדינה מאוד פרימיטיבית, אבל אני רוצה לומר לכם שבכל עיר קטנה במרוקו יש אוניברסיטה. באזור הגליל שבו מתגוררים 1,200,000 מיליון תושבים יהודים וערבים אין אוניברסיטה, יש לנו מכללות.

מר עוזי קרן, מרגע שהממשלה בטוניס קיבלה החלטה על הקמת מתקן התפלה, המתקן עמד תוך שמונה חודשים. זה לא יאומן. לנו יש את הטכנולוגיה, לנו יש את המומחים, ואצלנו הדברים מתעכבים.

הטכנולוגיה קיימת אלא שהבירוקרטיה לא נותנת לה לקרות.

אני רוצה שתסתכלו על הגרף בדוח שמצביע על תקצוב המל"ג לאוניברסיטאות ולמכללות. העמודה הגבוהה מייצגת את מדינת ישראל, ואילו הגליל נמצא בעמודה הנמוכה ביותר שבקושי נראית.

מזלה של המדינה שיש לה את ראשי הערים. אם הם לא היו משוגעים לדבר שום דבר לא היה זז. העיר מעלות היא אחת מהערים הכי יפות בארץ. יכולתי לשבת רגל על רגל ולא לעשות שום דבר, שלא יבנו, שלא יעשו שום דבר, ומי שרוצה לעזוב שיעזוב. למה אני צריך להילחם איתכם? למה אני צריך להילחם נגד הפקידות הנהדרת? הדיון היום פה היה צריך להיות דיון בהשתתפותם של השרים. שר הבינוי והשיכון היה צריך להתייצב לדיון. אי אפשר להאשים כל הזמן את שר האוצר. לא תמיד שר האוצר הוא זה שאשם, לפעמים המשרדים לא מכינים את התקצוב לפי יעדים לאומיים אלא כל אחד עושה מה שהוא רוצה.

אתה טועה.

אני לא רוצה לדבר היום על פוליטיקה, אבל קח את תקציב משרד הבינוי והשיכון בשנתיים האחרונות ותראה לאן הלך יותר כסף לגליל או ליהודה ושומרון.

כשהייתי שר החקלאות באתי לממשלה בעת התחלת הדיונים על התקציב ושאלתי בתמימות מתי מכינים את התקציב של המשרד שלנו. שר האוצר התחיל לצחוק ואמר שאני מקבל ממנו מנה מוכנה מבלי לשאול אותי.

אני מסכים איתך, אבל החלוקה פנימית היא חלוקה של השר.

כשר אתה משפיע על 30-40 מיליון שקל מהתקציב. כמה השפעה כבר יש לי?

צריך להתחיל להיאבק על שינוי שיטת המימשל הישראלית. אני בטוח שכל חברי הפרלמנט האמריקאי והאירופי היו עומדים היום למשפט בגלל הדוח הזה. המדינה הזאת היתה צריכה להזדעזע, אבל אף אחד לא מזדעזע. רבותיי, הולכים לאבד חבל ארץ כל כך יפה. הפסיקו להשקיע, אין השקעות. אל תבלבלו לי את המוח עם 25%. אומרים שמשרד התיירות ישקיע שני מיליון שקל בגליל מתוך 300 מיליון שקל שיש לו, האם זה רציני? במשרד המסחר והתעשייה כתוב אפס. הוא הודיע לנו שאין פיתוח. אתה לא יכול להביא תעשייה, אין מקומות תעסוקה לצעירים, יש עזיבה של אנשים.

שר התעשייה והמסחר כל הזמן בטיסות בעולם.

רבותיי, הדיון הזה הוא הירייה הראשונה. אין לנו ברירה, אנחנו צריכים לאחד כוחות ולצאת למאבק. אנחנו מבקשים מכל חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה לעזור לנו במאבק כדי שהגליל והנגב יהיה מספר אחד בסדר העדיפויות הלאומי. תודה לכם.

שלום לכולם. אדוני היושב ראש, אני רוצה להודות לך על כינוס הוועדה. יש לנו לפחות הזדמנות להשמיע קול, אם כי האוזניים בארץ הזאת אטומות. תראו איך שאירועים דוחים אירועים ואיך שנושאים חדשים עולים לסדר היום. אני רוצה להודות על הדוח, ולהודות גם לאנשי משרדי הממשלה השונים שמאוד רוצים לעזור, אלא שחסרים להם שלושה דברים: כסף, כסף, כסף. אנחנו לא יכולים להתגבר על הבעיות.

חברים, אתם לא תכירו את המצב הדמוגרפי בגליל בעוד שלוש שנים, אני רוצה שזה יהיה ברור. מישהו אמר פה שלא קונים דירות בגליל, אבל אני רוצה לומר שכן קונים דירות בגליל, אבל הם לא אלה שאנחנו רוצים שיקנו. גם להם צריך לדאוג משום שכולנו דמוקרטים. אבל, המצב הדמוגרפי הולך ונהיה רע.

יושב פה מנכ"ל הרשות לפיתוח הגליל ואני רוצה לומר שמוציאים 4,000 מגרשים בגליל, אבל אף אחד מהם לא בערי הפיתוח. האם זה תפקידה של הסוכנות היהודית או של הרשות לפיתוח הגליל? תגידו שבמעלות וביישובים קהילתיים יש מגרשים. לא יכול להיות שהכל הולך רק ל"סביונים".

המצב הוא רע, הוא רע מבחינה חברתית, מבחינה פוליטית וכלכלית. אין מי שיאזין לנו. ראש הממשלה היה ראש הוועדה לפיתוח הגליל ואנחנו מתחננים שהוא יחזור ויעזור מפני שהוא לפחות הזיז דברים. אומרים לנו שהוא עסוק בדברים אחרים.

ראיתי את התוכניות. אבל חברים, יש פה תוכניות שאני זוכר אותם כבר 38 שנים. אני 28 שנים ראש עיר, ו-10 שנים לפני כן הייתי ממלא מקום ראש עיר. לא רצתי לא לכנסת ולא לממשלה ולא לעסקים פרטיים כי רציתי לבנות את הכפר שלי. ברוך השם, הכפלתי את האוכלוסייה תוך חמש שנים. נכון שיש עכשיו ירידה מסוימת. יש אטימות נוראית בנושא הלאומי. חברים, הבעיה היא לאומית, היא לא רק חברתית.

פנו אליי חברי כנסת ערביים לפני שנה ואמרו לי שכדאי להקים עיר אחת מיפיע ועד טורעאן. הם אמרו לי שאני אהיה ראש העיר עד הבחירות, ואחרי זה ייבחר מי שייבחר. קחו את מפת הגליל ותראו מהו הרצף היישובי ממעלות ועד נצרת ומנצרת עד ג'נין. האם מישהו מתאר לעצמו איך נראית מפת ארץ-ישראל? אין קול ואין עונה.

אני מכיר את עוזי קרן הרבה שנים ואני יודע מה הוא תרם ומה הוא תורם. חברים, צריך כסף, צריך ביצוע. אני אתן דוגמה אחת מתחום החינוך. היתה תוכנית "אופק" למספר ישובים. מדובר בתוכנית נהדרת. אנחנו העלאנו את אחוז הבגרות משנת תשס"ב לשנת תשס"ג מ-58% בגרות ל-78% בגרות. אין דבר כזה בארץ. ממוצע הבגרות ביישובים הוא 71% בלי מועדי ב'. אבל, עכשיו מודיעים לי שאין תוכנית "אופק" כי אין כסף למרות שהבאנו את הרמה למצב מסוים.

אנחנו קלטנו ילדים צ'צ'נים, אוזבקיסטנים, טורקמניסטנים, ילדים מברית המועצות מאתיופיה, ומארגנטינה, ועכשיו צריך לנהל את העסק לבד כי אין ממשלה, אין תקציבים, אין כלום. עשר פעמים הזמנתי את שרת החינוך לבוא ליישוב ואני רוצה לחשוב שהיא עסוקה מאוד ושזה לא מסיבה פוליטית. אתה אוסף ילדים מעשרות שיטות חינוך, משלושים תוכניות לימוד, המדברים שפות שונות, ומביא אותם לבית ספר והופך אותם לחלק מהחברה הישראלית. אבל, מה יהיה איתם עכשיו?

אני מצטער שעדי אלדר לא פה, ליבי ליבי כבד על כל מה שנעשה גם בשלטון המקומי. קיצצו תקציבים, קיצצו בפברואר וביוני. אבל בינתיים התחייבת, עשית תוכניות והיה אישור תקציבי שהוא בינתיים לא שווה כלום. מה שקרה הוא שעשו עיסקה עם האוצר והוא נותן 780 מיליון שקל. אבל, הורידו 450 מיליון שקל תקציב פיתוח. 225 מיליון שקל הובטחו והוחזרו, והנה יש 700 מיליון שקל. עושים מסיבת עיתונאים גדולה.

זה לא נכון. יש תוספת של 900 מיליון שקל ויש פתרון לבעיית הפיתוח.

אין שום פתרון.

אני הערתי את הערה לגבי ההשכלה הגבוהה. מר אמיר וייס, תסלח לי ששאלתי אותך באופן אישי בן כמה אתה. אבל, אני זוכר שמדברים על הקמת אוניברסיטה מזמן. מגבשים אוניברסיטה של הגליל הערבית. זה יהיה ביר-זית. הם אומרים לי שהם לא צריכים כסף אלא רק אישור. תארו לעצמכם אוניברסיטה בכניסה לעיר שלי עם 5,000 סטודנטים לא יהודים. אנשים לא חושבים מספיק.

יש בית חולים בעפולה שנדמה לי שהוא בית החולים הראשון ששירת את הארץ. היינו אצל שר הבריאות וביקשנו איזשהי העדפה לאזור. התקבלנו מאוד יפה, אפילו עם כוס קפה, אבל יצאנו עם שלושה אפסים. זהו המצב.

באתי מנצרת עילית כדי לשפוך את ליבי, אולי מישהו ישמע. אבל, אני לא רואה פה אנשי ביצוע. הלוואי ואנשי משרד ראש הממשלה היו מקבלים את מה שהם דורשים. חברים, המצב הוא לא טוב. אדוני, אני רוצה להודות לך שוב על הדיון.

ברכות על היוזמה לקיים את הדיון. כראש רשות חדש אני מצר על העובדה שמעט חברי כנסת נמצאים פה. אני בהחלט מצטרף לדבריהם של עמיתיי, אין ספק שהדברים מהלב שנאמרו על-ידי מר בוחבוט ומר אריאב מסכמים את המצב.

ישנה מציאות פרדוקסלית וקודם בעצם ההגדרה והמטרה. אנחנו נמצאים בדיון מאוד חשוב, והשאלה היא מהי המטרה שמסתתרת. יכול להיות שקשה על השולחן לומר שזה מול ההיבטים הדמוגרפים שעליהם דיברו פה. אני לא הייתי קורא לגליל החזית של מדינת ישראל, אולי הוא גם העורף של מדינת ישראל כמקום שאמור לקלוט אוכלוסייה גדולה. אנחנו לא יודעים מתי זה יכול להיות, ואם אנחנו לא ניערך מבעוד מועד למצב הזה אז אין ספק שאנחנו לא נספק את הסחורה בעיתוי הנכון.

דובר כאן על השקעות שנעשו בשנים 2001-2002, ונכון שהשנים 2003-2004 היו שנים קשות ואולי גם שנת 2005. אני לא רואה שקרה איזשהו שינוי שקרה על אותן השקעות מאז הנסיגה מלבנון. יתכן מאוד שגירדו את הקליפה החיצונית של גבול הצפון. האם חצור הגלילית היא לא גליל? היא כן גליל. כתושב הגליל, למרות שבשנים האחרונות לא הייתי יום יום בחצור כי בשלוש השנים האחרונות ביליתי בחו"ל במסגרת התפקידים, אבל ביקרתי, ואני אומר לכם באופן חד-משמעי שלא ראיתי איזשהי תחושה של שינוי מהותי שבהחלט יכול ליצור הרגשה טובה. ההיפך הוא הנכון. כראש רשות היום אני מתמודד עם הדברים האלה בצורה קשה מאוד מול אוכלוסייה כואבת שחשה שהיא חיה בחבל ארץ אחר לגמרי ולא שייכת לטבור המרכזי של מדינת ישראל. התחושה היא תחושה של דיכוי ולא תחושה של עידוד וצמיחה.

דיברו כאן רבות, ואני לא אפרט את כל סוגיית מחירי הקרקעות, פיתוח, ביטול הטבות המס, היעדר פיתוח תשתיות, קשיים בעידוד יזמים ומשקיעים מלהגיע, ובריחה או ההגירה השלילית. רבותיי, זה קורה בחצור. אילמלא ההגירה הזאת מחצור הגלילית, חצור היום היתה צריכה להיות עיר עם סדר גודל של כ-50-60 אלף איש, אני אומר את זה באחריות. היום אנחנו בקושי מגיעים לכ-9,500 איש. אין שום סיבה שישוב כזה שיושב על ציר 90, בחבל ארץ פנטסטי שמחבר את האזורים העירוניים בין טבריה לקריית שמונה, יהיה כמו מושבה מורחבת.

בכל המכרזים שלנו בחצור יש אפס הצעות.

לא מגיעים לשם. יש תחושה של נתק. אם נשפר את המצב התמונה תשתנה.

עלות הקרקע בחצור היא אפס.

אבל מה עם הפיתוח?

מחיר הקרקע הוא אפס, אבל מחיר פיתוח הוא 40,000 דולר. אם נוריד 10,000 דולר אז עדיין 30,000 דולר הם גם הרבה.

בחצור יחד עם עוד ארבעה יישובים סבסוד הפיתוח הוא 80% מהאומדן של העלות.

יש הצעות, קבלנים לא מגיעים. אני חש באיזשהו ריחוק וניתוק בין מגבשי המדיניות ברמה הכוונות והמגמות והמציאות בשטח.

הוצגו פה רעיונות אסטרטגיים מאלפים. אבל אני חושב שבסופו של דבר צריך לעשות מספר פעולות. ראשית, צריך לעשות איזשהי הפרדה דחופה ומיידית בין הדחוף והמשפיע מיידית על יציבות המצב, ובין דברים תומכים שצריך לעשות אחר כך. צריך לראות קודם את מה שמשפיע בטווח הקצר ואחרי זה לטפל בטווח הארוך. הראייה שצריכה להיות כאן היא ראייה של איך בולמים את ההגירה ומעודדים את היזמים והמשקיעים. דובר כאן כבר על החזרת הטבות המס, עידוד יזמים, הטבות למערכות החינוך, עידוד מורים טובים, בעלי מקצועות טובים שיגיעו. יש להגדיל את המשכנתאות והורדת עלויות הקרקע גם לתעשייה. יש צורך גם בהרחבת אזורי השיפוט של הערים. ישנן ערים, וחצור בתוכן, שהן מוגבלות מאוד מאוד בשטחי השיפוט שלהן, להבדיל ממועצות אזוריות ומקומיות שחובקות את חצור שיש להן מאות ועשרות אלפי דונמים. חצור היא ישוב עירוני צפוף ודחוס ואין לה אפשרות להתפתח ימינה ושמאלה.

הנקודה האחרונה שהייתי רוצה להעלות היא המעורבות והשותפות של ראשי הערים בוועדות היגוי כאלה כדי שנוכל להשפיע בהגדרת סדרי העדיפויות.

בדיונים קודמים בעבר משרדי הממשלה היו מציגים מה הם עשו, והיה ויכוח שהיתה לו תוצאה. אנחנו עדים היום פה למפגש שבו משרד ראש הממשלה מציג דוח, ואני בהחלט חושב שזה לכבודו של מי שהכין את הדוח ולמי שבפתיחות ובשקיפות מציג את הנתונים, אבל הנתונים שהוא מציג הם נתונים שאין עליהם ויכוח. פשוט חוסר ביצוע. זה יכול להיות אחרת כי אתם מציגים נתונים שבשנה האחרונה בשנת 2003, ואני מניח ששנת 2004 לא שונה מ-2003, לעומת שנים קודמות התוצאות מול ההשקעות הן קטסטרופליות. על כן, הבעיה בראש ובראשונה היא בעיה פוליטית, ולא משרדי הממשלה ובטח לא משרד ראש הממשלה שיושב כאן או אנשי משרד ראש הממשלה יכולים לתת את התשובות האמיתיות למה בסופו של דבר למרות הדיבורים על השקעות בתשתיות, למרות הדיבורים על השקעות בפריפריה, למרות הדיבורים שמעבירים מהרווחה ומשקיעים בתשתית ובצמיחה בעתיד, המצב הוא לא טוב. אני מבין ששנת 2005 לא הולכת להיות שונה מהשנתיים האחרונות, כי רוב התוכניות שהוצגו פה על-ידי עוזי קרן הן תיכנונים, עבודות הכנה, אבל לא ממש ביצוע בפועל.

חברים, אנחנו נמצאים ממש בפני שוקת שבורה. אנחנו מדברים היום על הגליל, אבל המצב בנגב לא שונה. המצב ממש קטסטרופלי. אני מתרשם גם מעוד דבר. אני לא מצליח להבין האם יש הסכמה והאם יש איזשהו מסמך מדיניות שמצביע איך מקדמים את הגליל. אני רואה פה איזשהו אוסף של פרוייקטים, אוסף של נושאים, שחלקם יקרים מאוד. לדוגמא, אני אומר לכם שהרכבת לכרמיאל ורכבת העמק עם המיליארדים שהולכים לשפוך שם, עם כל הכבוד איננה עומדת בכלל בקנה אחד עם השאלה איך פותרים את הבעיות בגליל. הבעיה בגליל היא בין היתר נושא האיכלוס כאשר איכלוס הוא תוצאה של אטרקטיביות במגורים כשהדבר המרכזי הוא תעסוקה. באיכות החיים ואיכות הסביבה אין לאזור תחליף ומתחרה.

מה שמאפיין את הממשלה הוא שכל משרד הוא במידה מסוימת לטיפונדיה, הוא עושה את מה שהוא מבין וחושב למרות שמשרד האוצר מנסה לנווט את הכול. אני מכיר את העבודה שמנסים לעשות במשרד ראש הממשלה, ועם כל הכבוד הם נלחמים כל הזמן נגד משרד האוצר והתוכניות הכלכליות. ראש הממשלה שהוא זה שצריך לתאם את כל המערכת הזאת אינו עושה את זה.

הבעיה היא לא רק הכסף, היא גם סדרי עדיפויות בתוך הכספים ובתוך הפרוייקטים שכבר מתוכננים לגליל. אני לא בטוח שהאוניברסיטה ובית החולים והרכבת שעליה כבר דיברתי שיש להם עלויות ענקיות, הם באמת הנושאים שיביאו לשינוי מהותי בטווח של חמש-עשר שנים. השינוי המהותי יכול להיות רק באיכלוס. התוצאה שבה עומדים מגרשים מפותחים ויש היצע ענק ואין ביקושים, מחייבת חשיבה ויצירת סלים אטרקטיביים כדי שאנשים יבואו לגור שם וימצאו גם כמובן מקומות עבודה רלוונטיים. זאת חלק מהבעיה.

אדוני היושב ראש, אני מוכרח לומר שאני מאוד מוטרד. אנחנו יושבים פה כבר שעות ארוכות ושומעים את ראשי הרשויות שהם באמת אלה שעומדים בקו החזית. עד לא מזמן הייתי שם, אני מכיר את הבעיות. אנחנו שומעים את נציגי משרדי הממשלה, חלקם אני מכיר היטב. הם יודעים לעשות הרבה יותר והם עשו הרבה יותר בשנים הקודמות. אנחנו ממש עומדים בפני שוקת שבורה עם מציאות נוראית. הבעיה איפה משקיעים בסופו של דבר היא בעיה פוליטית עם כל הרצון שלנו פה להיות ממלכתיים ולראות את הבעיות בצורה נקייה. אנחנו ראינו רק לא מזמן נתונים על המימוש של המשכנתאות ושל ההלוואות עומדות ביהודה ושומרון לעומת הגליל והנגב. זה הלא קפץ לאבסורדים בלתי רגילים. שומעים על פתיחת שכונות חדשות ביהודה ושומרון, על בנייה, כאשר האסון בגליל עומד ממש לפנינו.

אני ראיתי את רשימת התוכניות ואני חושב שרוב התוכניות לא יפתרו את הבעיה. הן יגיעו אולי לבשלות כאשר החולה ימות. אדוני היושב ראש, יש פה לא מעט חברי כנסת מהצפון. צריך לארגן יחד עם השלטון המקומי ויחד עם הרשויות הצפון לובי חזק שיניח את הנושא על השולחן וגם את נושא הנגב, ויהפוך את המילים היפות למעשים.

אני לא רואה פה בעיה של אי הבנה. הדוח של משרד ראש הממשלה מקובל על כולם. השאלה הגדולה היא מי עושה מה, ויותר חשוב מכך הוא מי יקבע את סדרי העדיפויות כי ברור שהכל לא יהיה. אני חושב שאנחנו צריכים להתרכז בסדר עדיפויות לביצוע.

ברשותכם, אנחנו נגיש הצעה.

אני רוצה להציע סיכום ביניים. ראשית, אני לא מציע שאנחנו נרד מהדוח על הגליל. אני מציע שזוהי תהיה ישיבה ראשונה בסדרה של ישיבות שוועדת הכלכלה תקיים אותן עד הגשת תקציב המדינה ב-31 בדצמבר 2004. אני רוצה להציע לפנות לראש הממשלה ולהגיד לו שכבר בישיבה הראשונה, לא בעוד חודש, הוא יקים את ועדת השרים לפיתוח הגליל והנגב והוא זה שיעמוד בראשה. אני רוצה שנפנה לראש הממשלה ונבקש ממנו להגיע לכאן כדי שמשרדי הממשלה יציגו כאן את תוכניות העבודה שלהם לשנת 2005 ואז בישיבה שבה ישתתף ראש הממשלה תהיה גם אפשרות למר עוזי קרן לפרט את תוכניות משרד ראש הממשלה ואת הפרוייקטים לביצוע בשנים הקרובות.

מר עוזי קרן, אני חושב שלאור הדברים שנאמרו כאן יש מקום לעשות חשיבה האם המציאות בגליל היא כזאת שהיא אכן דורשת את אותם פרוייקטים שהתחלת לדבר עליהם. אין ספק שיש צורך בחלק מהם. כאזרח אני אנסה לומר לך מה היה ההבדל בין התוכנית שהוכנה על-ידי ראשי הרשויות בשנת 2000-2001 ובוצעה בשנים ב-2002-2003 לבין התוכנית שאתה מציע. באותה תוכנית היה האיזון הדרוש בין שלושה מרכיבים: בין השקעת הממשלה בתשתיות ובין ההשקעה והיוזמה של ראשי הרשויות בפיתוח פרוייקטים מקומיים ואזוריים, והמרכיב השלישי הוא יוזמת האזרח לקידום המעמד העצמי שלו. כלומר, היו פה שיעורי מענקים בתחומים רחבים גם לאזרח הפשוט אם הוא רצה לפתח משלו. אני מזכיר את "החכה". ניתנה פה אפשרות לחקלאי לפתח פרוייקטים אם זה בתיירות ואם זה בעסקים קטנים לצד הממשלה כי ממשלה לבד לא יכולה להרים את העסק. היא כבדה בביצוע, לוקח לה הרבה מאוד זמן. אני בהחלט מקבל בעניין הזה את מה שאמר פה חבר הכנסת מצנע.

אנחנו רוצים לשבח את הדוח שהוצאתם מתחת ידכם. יש כאן הרבה אומץ. זהו דוח שמניח את הבעיה על השולחן. מגיע לאנשים שעושים את העבודה מילות שבח, אבל השאלה היא האם הממשלה תרים את הנושא? אני רוצה להציע את הוועדה כמנוף להרמת הנושא מאחר והדוח הזה לא יהיה על המדף. לכן אני מציע שאנחנו נקיים עוד שלוש-ארבע ישיבות עד הגשת התקציב ל-2005, ואני גם יודע למה כי אני יודע שלשולחן הוועדה שלי יגיעו כמה נושאים בחוק ההסדרים. אני רוצה להשתתף בהם כמנוף כדי לעזור ולשים את הנושא הזה על השולחן. צריך להבין שנושאים לא יקודמו פה מבלי שיהיו כלים להתפתחות הגליל בשנים הבאות.

ייהוד הגליל ופיתוחו הוא פרויקט לאומי.

אני אומר פיתוח הגליל. אם מפתחים את הגליל אז גם היהודים וגם הערבים מתקדמים.

הסיסמא היא ייהוד הגליל.

תאמין לי שכאשר מפתחים את הגליל כולם מתקדמים.

נראה לי שזה סיכום שמאפשר לנו לעקוב אחרי הנושא. אני מוכן לפנות באופן אישי לראש הממשלה ולבקש ממנו לקדם את הקמת הוועדה. הוא גם חייב לנו ביקור בוועדה אומנם בנושא תשתיות המים של המדינה, אבל אני בהחלט מוכן לתרום את המחויבות של ראש הממשלה לנושא הזה. אני מציע שזאת תהיה הפנייה שלנו למשרד ראש הממשלה.

אנחנו כראשי רשויות יחד עם חברי כנסת מהגליל ויחד עם עוזי קרן, נוכל לתת רשימה של הצרכים מדורגים בסדר עדיפות.

אני מציע שכל משרדי הממשלה לקראת הישיבה הבאה יגישו את תוכניות העבודה שלהם לשנת 2005, כולל משרד האוצר. אני מציע שגם השלטון המקומי יגיש את תוכניותיו. לעוזי קרן, יש כבר תוכנית מוכנה. הוא הציג פה את חלקה. הוצגה בפנינו מציאות קשה. הדוח הזה מציג מציאות קשה לפיה המדינה מתנתקת למעשה מהגליל. אנחנו יכולים להתעורר יום אחד ולגלות שיש פה תוכנית התנתקות מבלי שהממשלה והכנסת יחליטו, וזה אזור אחר לגמרי. אני בהחלט חושב שההצעה של חבר הכנסת עמרם מצנע שאנחנו ניצור עכשיו לובי לדחוף את העניין היא הצעה בהחלט נכונה. צריך להעלות את הנושא הזה על סדר היום. יכול להיות שאנחנו צריכים להתארגן שהנושא יהיה בעוד מספר ועדות. אבל, אני מבטיח שתהיינה עוד ישיבות בנושא עד אישור התקציב. אני רוצה שאחת מהישיבות האלה תהיה בהשתתפות ראש הממשלה. אנחנו נפנה אליו באופן רשמי ונבקש גם את הקמת הוועדה באופן מיידי וגם את הופעתו תוך שלושה שבועות.

בנחל עירון יש רוב ערבי מוחלט, ובקרוב גם בגליל. אין יישוב יהודי בנחל עירוני.

אדוני היושב ראש, המערכת הממשלתית, לפחות משרד ראש הממשלה, מתכוון להניע את המערכת הזאת. אני אמרתי בפתיחה שהוא מתכוון לכך שבסוף השנה הזאת, ואני מקווה שנסיים את זה בחודש אוקטובר, נכין תוכנית שבה הוא יחזור לשמש יושב-ראש ועדת שרים נגב-גליל. שנית, ננסה לשכנע את האוצר להגיע לכך שיהיה תקציב צבוע לנגב ולגליל, בין שהוא יהיה צבוע אחוזית ובין שהוא יהיה צבוע בדרך אחרת, ויובטח שלא יקרה עוד פעם מה שהיה בשנת 2003. שלישית, הוא משוכנע וגם אני משוכנע, שהממשלה כגוף מרכזי צריכה לאפשר לכול אחד מהמשרדים לעשות את עבודתו בנגב ובגליל. היא צריכה להציב יעדים מרכזיים כפרויקט לאומי ואותם ללוות. כלומר, הממשלה לא תלווה כל כביש בגליל, אלא היא תלווה את הפרוייקטים שנגדיר אותם כפרוייקטים לאומיים.

אני לא חולק על זה. תאמין לי שאני מכיר את החוברת של שלמה בוחבוט. יש גם משמעות לפנייה שלי לראש הממשלה. אני מבקש להקדים את ועדת שרים לגליל-לנגב בראשותו, ולהניח בפני הכנסת את תוכנית העבודה לשנת 2003 ואילך, בדגש על שנת 2005, בנושא הגליל והנגב.

כבר יש מסלול שהממשלה קבעה. יחד עם זה, זה יועיל ויעזור, וזה הגיוני, שוועדת הכלכלה תבקש להיות מעורבת בתהליכים, וגם להחיש את המהלכים וגם להשפיע עליהם.

אדוני היושב ראש, אני מקבל את ההצעה שלך. אנחנו הכנו מצגת שיוצרת איזשהי מסגרת. אני אוכל להשאיר אותה.

אני חושב שאחד הדברים שטאטאנו מתחת לשטיח ולא דיברנו עליו, הוא העוצמה שיש מול הממשלה ללכידות שבה אנחנו באים, ולחולשה שיש כאשר אנחנו באים מפורקים.

האם הרשות לגליל קיימת?

היא על הנייר.

היא לא קיימת.

היא קיימת.

הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 11:40