כנסת פתוחה

מיפוי הצרכים לקליטת העולים מאתיופיה - לסיוע בתקציב 2005 והגדרת תפקידי הרשויות המטפלות בעליה זו

2
ועדת העלייה הקליטה והתפוצות
12/10/2004

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 152
מישיבת ועדת העליה הקליטה והתפוצות
יום שלישי כ"ז בתשרי התשס"ה (12 באוקטובר 2004), שעה 11:00

מיפוי הצרכים לקליטת העולים מאתיופיה - לסיוע בתקציב 2005 והגדרת תפקידי
הרשויות המטפלות בעליה זו.

חברי הוועדה: קולט אביטל – היו"ר
אורי אריאל
גלעד ארדן
רומן ברונפמן
מרינה סולודקין

מירלה גל - מנכ"ל המשרד לקליטת עליה
דוד יאסו - מנהל מחלקת קליטת עולי אתיופיה
דב אוחיון - מנהל מחלקת עולים מאתיופיה
אודי בן דרור - רכז ביטוח לאומי, משרד האוצר
הניה ששון - ראש תחום פרט וקבוצת חריגים,
משרד הבינוי והשיכון
אלי פדה - סגן מנהלת השירות לעבודות קהילתיות, משרד הרווחה
ששי קציר - מנהל מנהל האוכלוסין, משרד הפנים
אלי ורון - יועץ בכיר לשר, משרד הפנים
ראובן מרחב - יו"ר הפרוייקט הלאומי האתיופי
נגיסט מנגשה - מנכ"ל הפרויקט הלאומי האתיופי
אמרי טואבה - הפרוייקט הלאומי האתיופי
אברהם נגוסה - הפרוייקט הלאומי האתיופי
חנוך צמיר - משנכ"ל, המשרד לקליטת עליה
דניאל טופז - מנהל אגף תקציבים, המשרד לקליטת עליה
עודי בהט - מנהל אגף קליטת עליה, משרד החינוך
מיכאל כהן - סגן מנהל כ"א, משרד החינוך תרבות והספורט
איריס זנגי - רכזת הבטחת הכנסה, המוסד לביטוח לאומי
שלמה מולה - מחלקת עליה, הסוכנות היהודית
פנחס מור - משרד הקליטה

דנה גורדון

איה לינצ'בסקי


מיפוי הצרכים לקליטת העולים מאתיופיה - לסיוע בתקציב 2005
והגדרת תפקידי הרשויות המטפלות בעליה זו.

בוקר טוב לכולם יש לנו היום ישיבה יוצאת דופן אפילו קצת מחוץ לעניין משום שהחלטנו לנסות, יחד עם עוד שני חברי כנסת, לשבת עם מנכ"ל משרד הקליטה כדי למפות מבעוד מועד את הצרכים.

בסיום מושב הקיץ של הכנסת הקודמת ישבנו עם ראש הממשלה והבאנו לידיעתו שאם הוא רוצה לקיים את מצוות הבאת העולים הוא גם צריך לתת לזה ביטוי בתקציב. באותה ישיבה הסתבר לנו שהתקציב שיועד בדרך כלל להבאת אתיופים לארץ או לשיכונם לא היה קיים בתקציב.

בשבועיים הקרובים אני מניחה שגם התקציב יעלה לדיון, בודאי הוא כבר בדיון בוועדת הכספים ובקרוב יעלה להצבעה ראשונה בכנסת. לקראת אותה ישיבה אנחנו רוצים למפות את הצרכים ולראות כיצד התשתית מצאה את ביטוייה בספר התקציב ואלו מאמצים אנחנו צריכים לעשות מול ועדת הכספים או איזה מאבק אנחנו צריכים לעשות כדי להשיג את התקציבים, כשהדגש היום הוא על טיפול מערכתי בנושא האתיופי.

לישיבה הזו הוזמן גם ראובן מרחב בשם הפרוייקט האתיופי, לא הזמנו ארגונים אחרים כי הדיון שלנו כרגע הוא לא מול הארגונים אלא הדיון שלנו הוא כחברי כנסת מול משרדי הממשלה והכוונה היא לראות באיזה מידה ובאיזה יכולת אנחנו יכולים להתגייס ולעזור לקדם את הנושאים התקציביים מול משרד האוצר.

שני חברי הכנסת שיזמו את הרעיון הזה הם חבר הכנסת גלעד ארדן וחבר הכנסת אורי אריאל. במקום שנשמע סקירה מסודרת ממנכ"ל משרד הקליטה על מה שעושה המשרד, אנחנו פונים אליך כדי שביחד ננסה לראות מהם סדרי העדיפויות בנושא האתיופי. אני רוצה להזכיר שאחת הישיבות שקיימנו במרוצת הקיץ הייתה בנושא האתיופי, במה שקורה במרכזי הקליטה ובעיקר מה שקורה במרכז הקליטה במבשרת כי גם שם צריכים לדבר על הצרכים.

אני רוצה בפתח דברי לומר שמשרד הקליטה מייחס חשיבות רבה מאד לכל נושא קליטת עולי אתיופיה בארץ זו האוכלוסייה היחידה שיש מחלקה שלמה שמטפלת בקליטתה וזו האוכלוסייה היחידה שזוכה להקמה של מוקדים במספר ישובים שבהם יש מספר גבוה של עולים מאתיופיה. למעשה כמשרד אנחנו משקיעים הרבה מאד הן מבחינת משאבים והן מבחינת מחשבה לגבי תהליך הקליטה של עולי אתיופיה .

אני לא צריכה להגיד לאנשים מסביב השולחן כמה זה תהליך קליטה מורכב יותר, קשה יותר וכבמבט לאחור אני חייבת לציין שאם מסתכלים על התמונה הכוללת אנחנו בהחלט רואים הצלחות במהלך השנים של קליטת עולי אתיופיה .

אני לא אומר שאין פה ושם בעיות כפי שיש בכל עליה שהיא, להיות מהגר כשלעצמו זה דבר קשה, יש לזה השפעה על כל העולים ובכללם גם על העולים מאתיופיה, אבל בפירוש נעשית עבודה רבה מאד הן במשרד לקליטת עליה והן במשרדים האחרים על מנת להקל על תהליך קליטתם של עולי אתיופיה.

אני חייבת לציין שיש אוזן קשבת אצל ראש הממשלה לכל נושא הקליטה של העולים והראייה היא התקציבים שקיבלנו לא רק בשנת 2004, אלא גם תקציבים שקיבלנו בדיונים האחרונים שהיו על תקציב 2005 לתקציב 2005. זה בא לידי ביטוי גם במשכנתאות וגם בתקציב נוסף שקיבלנו לכל הנושא של קליטה.

ניקח לדוגמא את נושא המשכנתאות, אז אם ב-2003 היה לנו תקציב של 100 מיליון למשכנתאות וב- 2004 היה לנו 100 מיליון למשכנתאות, בתקציב 2005 קיבלנו 250 מיליון.

קיבלתם כבר?

זה מצב נוח ששרת הקליטה מדברת עם שרת השיכון.

לא, שרת הקליטה ושרת השיכון שתיהן יחד צריכות לדבר עם שר האוצר, יושב כאן נציג של משרד האוצר, ואכן קבלנו תקציב של 250 מיליון, יתרה מזה, מתוך הבנה למצוקות שקיימות כבר כיום מתוך התקציב הזה של 2005, הסכימו גם להקדים תשלומים ל-2004 כך שחלק מהאנשים יוכלו ליהנות ממענקי משכנתאות על חשבון תקציב 2005.

אני לא אומרת שבזה אנחנו נותנים מענה מלא לכלל העולים אבל בהחלט למרביתם ואני חושבת שזה צעד חשוב של הממשלה.

בזמנו דובר על זה שאו שנותנים הקצבה מלאה ואז זה מספיק פלוס מינוס ל- 300 משפחות, או שנותנים הקצבה קטנה יותר ואפשר לשכן יותר משפחות.

יש מפתח של כמה זכאי כל עולה על פי גודל המשפחה, את המשכנתאות אנחנו קודם כל מתנים לאלה שהם בעלי משפחות ולא ליחידים או קשישים. את הקשישים נכניס יותר למקבצי דיור, בודדים אנחנו מקווים שיקל עליהם למצוא פתרון אבל ראש סדר העדיפויות שלנו הוא מתן מענה למשפחות בתקציב של 100 מיליון ₪ אנחנו יכולים להוציא כ- 1200 נפשות ממרכזי הקליטה.

אם יש 300 עולים בחודש?

אז צריך בסביבות 300 מיליון בשנה וחסר לנו לכל שנה וחסר גם משנים קודמות. הצפי שלנו שבסוף שנת 2005 נהיה בחוסר של כ- 120 מיליון. אני חושבת שבהחלט עשינו צעד משמעותי.

אבל זה לא מכסה את כולם, יש פקקי תנועה.

אם הייתם מקבלים עוד 120 או 130 מיליון ש"ח אז הייתם נשארים ברמת הקליטה הנוכחית? אם שרת הקליטה תחליט להעלות 600 עולים אז על כל אלף עולים צריך מאה מליון.

על בסיס החישוב של 3000 עולים בשנה פלוס מינוס זה מה שאנחנו צריכים לפחות עד הרבעון האחרון של 2005 אנחנו אמורים להיות מסודרים אני חושבת שזה בהחלט צעד משמעותי

את יכולה להגיד לנו כמה אנשים נמצאים היום מעבר לזמן במרכזי קליטה? גם שם נוצר פער.

במרכזי הקליטה יש כיום כ- 6000 עולים למעשה אין כמעט משפחות שתאריך היציאה שלהם עוכב משום שפתחנו עכשיו מחדש את נושא המשכנתאות ואנחנו מאמינים שעד סוף השנה עוד משפחות תצאנה.

האם הסיבה שבגללה תקועות היום משפחות ולפעמים גם מעל לשנתיים היא הפקק שנוצר כתוצאה מחוסר תקציבים בתקופה מסוימת תקציבים שנועדו להוציא אותם משם, או האם הסיבה להישארות רובם זה שהם לא סיימו לימודים?

מרביתם נשארו משום שלא סיימו את הגיור.

מבחינה תקציבית התקציב של עולי אתיופיה הוא סעיף נפרד? נניח שנשאר עודף אצל עולי אתיופיה אתם יכולים להעביר אותו לעולים אחרים?

צריך לעשות הפרדה. תקציב משרד הקליטה בנוי ממספר מרכיבים. ליחידה האתיופית יש את התקציב שלה אבל מעבר לכך יש דברים שנכנסים בתוך התקציב הכולל זאת אומרת מעבר למה שמוקצה ליחידה האתיופית, יש גם תקציב שבסעיפים אחרים של משרד הקליטה שמיועד עבור המשכנתאות. לשום אוכלוסייה אחרת היום אין מענקי משכנתאות.

נניח שאת רוצה להעביר 20 מיליון ש"ח למענקים למעל מיליון הלוואות. יש דבר כזה שאומרים שכל מענק שווה עשרה שקלים הלוואה, זאת אומרת שזו תקנה מיוחדת ואת צריכה לשבת על זה עם האוצר.

התקציב של מענקי המשכנתאות בסיכומו של דבר יושב במשרד השיכון, אנחנו נותנים את הזכאות, אבל פיזית הוא יושב בתקציב משרד השיכון. הוא בהחלט צנוע ומאחר והיום זו האוכלוסייה היחידה שמקבלת מענקי משכנתאות, אין הרבה משחק לעשות עם התקציב משום שמענקי המשכנתאות בוטלו.

נניח שיש תכנית עליה לעולי צרפת, יש תכניות כלליות ויש תכניות מיוחדות, נניח שבתכנית הזו יש עכשיו עודף או חוסר, משם אפשר להעביר לדבר אחר?

כל דבר זה תקנה ואם צריכים להעביר מתקנה אחת לשניה צריכים ללכת לאוצר, לוועדת הכספים וכו', אבל אנחנו בפירוש מבצעים העברות בתוך המשרד.

האם את יכולה לעשות הערכה בקצב העלייה הנוכחי, אנחנו ב- 12 באוקטובר מהו העודף התקציבי של המשרד בגלל חוסר מימוש העלייה מול התחזית? אני מבין שבפועל יש פחות מהתחזית.

התקציב היחידי שיכול להיות בו עודף בסוף שנה אם מגיעים פחות עולים זה תקציב סל הקליטה. כל השאר אלה פעילויות שאנחנו מבצעים אותם ממילא. סל קליטה מחושב פר עולה זאת אומרת אם עולה לא מגיע אז מגיעים פחות ואין סל קליטה. בסיס החישוב של סל הקליטה בתחילת שנה הוא כזה שהוא לא תמיד עונה על מספר העולים ולעיתים אנחנו צריכים לפנות לאוצר ולקבל תוספת לסל קליטה שאין לנו בעיה עם זה.

מה היה התקציב לסל הקליטה ל- 2004 והאם מיציתם אותו?

מעבר לסל הקליטה, כל שאר הדברים הם לא פונקציה של מספר עולים, אולי מרכיב אחד שאולי הוא בתקציב שפר אדם זה דמי קיום, למשל אנשים שנמצאים בקורסים והשתלמויות למיניהם אנחנו משלמים להם דמי קיום ואז אם יש פחות אז פחות אנשים יקבלו דמי קיום. כל השאר הם פעילות שהמשרד עושה וזה לא חשוב אם בשנה נתונה הגיעו מספר עולים שונה כזכור אנחנו מטפלים בעולים לא רק בשנת עלייתם אלא גם 10 ו- 15 שנה לאחר מועד עלייתם אם אנחנו מדברים על עולי אתיופיה אנחנו מטפלים 15 שנה ויתרה מזו יש לו הרבה פעילויות שאנחנו נותנים גם לכאלה שנולדו בארץ.

תחזית העלייה מבחינת סל הקליטה זה 20,000 עולים זה מה שמופיע בחוברת התקציב.

כמה הגיעו עד עכשיו?

אני מקווה שנצליח להגיע ל- 20000 עד סוף השנה.

זו אמירה עצובה.

אני אומר את זה כאיש משרד הקליטה וכישראלי. צריך לקחת בחשבון שהחל מהשנים האחרונות אז כל העולים מקבלים את סל הקליטה לא רק כעולים מארצות מצוקה ויש למשרד תכניות לעידוד עליה מצרפת ומארצות אחרות וזה נלקח בחשבון מסגרת סל הקליטה.

כל עולה שמגיע מקבל סל קליטה.

לנושא שלמענו אנחנו נפגשים הישועה לא תבוא מהסעיף התקציבי הזה. אם אנחנו צריכים לדבר על כיסוי הצרכים ועל קליטה נכונה ועל סיוע לקהילה הספציפית הזו, גם אם נשארו שם עודפים זה לא העניין.

דברנו רק על מענקי משכנתאות כמובן שמעבר לכך יש עוד תקציבים רבים אחרים שמיועדים לקהילה האתיופית. כל התקציבים של מרכזי הקליטה מחולקים לשניים אחד זה השכירה הפיזית של מרכזי הקליטה, מתוך כ- 6500 שנמצאים במרכזי קליטה 4500 מתוקצבים על ידי משרד הקליטה, כ- 2000 מיטות הם מיטות של הסוכנות אנחנו נמצאים במגמת עליה יותר ויותר מרכזי קליטה שמדינת ישראל מממנת אותם באמצעות משרד הקליטה אנחנו צפויים לפתוח עוד מספר מרכזים גם השנה וגם בשנת 2005 גם על זה קבלנו תקציב מיוחד ממשרד האוצר.

זה בגלל עליה במספרים האבסולוטיים של העלייה או התעכבות של העולים מהשנים הקודמות, או גם וגם.

זה בעיקר כתוצאה מהעלייה. כשקבלנו את מענקי המשכנתאות אנחנו לא צופים למחצית שנת 2005 שאנשים לא יקבלו. כאמור תקציב מרכזי הקליטה הוא בחלקו לשכירות הפיזית ובחלקו לפעילות אנחנו משקיעים הרבה מאד בפעילות במסגרת מרכזי הקליטה, פעילות שנעשית בתחום החינוך הרווחה התרבות, פעילות הסברתית בתחום הבריאות הם מקבלים הרצאות בנושא שיקום ודיור כדי שידעו לאן ללכת.

הכשרה מקצועית נעשית אצלכם?

אני רוצה להסביר שכל עוד העולים נמצאים בתהליך של הגיור והעברית הם לא יכולים לעשות גם הכשרה מקצועית. לאלה שמסיימים חלק מהמרכיבים, אנחנו מאד משתדלים לתת כלים בסיסיים אבל ההכשרה מקצועית עצמה נעשית בעיקר אחרי שיוצאים ממרכזי הקליטה.

בין אם באופן עצמאי של משרד הקליטה או יחד עם משרד התמ"ת, שירות התעסוקה הג'וינט הסוכנות ועוד מיני גורמים כמו קרנות ידידות שמסייעות לנו, אנחנו עושים קורסים והשתלמויות שחלקם נעשים במוקדי הקליטה, בני העדה האתיופית מפוזרים ביותר מעשרה ישובים אז כמובן שאנחנו עושים פעילות לא רק במרכזי הקליטה.

אנחנו עושים קורסים הכשרות והשמות. הכוונה שלנו בחודשים הקרובים עד סוף השנה לפתוח מרכז מיוחד לעולים אקדמאים אתיופים, מעבר לכך יש הרבה קורסים והכשרות שנעשות אם באמצעות מרכז הקליטה או דרך המסגרות השוטפות במרכז, אגף התעסוקה והמחלקה האתיופית.

מעבר לכך, באמצעות אגף קליטה בקהילה אנחנו מייחדים גם תקציבים לקליטה בקהילה אם זה באמצעות הרשויות או באמצעות פרוייקטים. כל רשות שמקבלת תקציב לקליטה בקהילה במסגרת הנהלים להפעלת התקציב הם צריכים לייעד חלק מהפעילויות לאוכלוסייה האתיופית.

מעבר לכך, אנחנו כמשרד יוזמים תכניות שאנחנו ממנים אותם, תכניות שבחלקן כמובן גם בני העדה האתיופית נהנים מהן. אם אלה תכניות מניעה לשימוש באלכוהול וסמים, תכניות לטיפול בנוער בסיכון, תכניות כמו מסיכון לסיכוי, פלא, אופק, שבחלקן בשיתוף פעולה עם משרד החינוך וגופים אחרים. חלק מהתקציב הולך אליהם ולאוכלוסייה האתיופית. כך שמעבר לתקציב שצבוע בספר התקציב כתקציב היחידה האתיופית, יש עוד הרבה מאד תקציבים אחרים מתוך תקציב הפעילות השוטף של המשרד.

מישהו יכול לתת לנו תמונה כוללת באיזה תקציב מדובר עם נושא המשכנתאות הפעילות השוטפת של האגף המיוחד, מרכזי הקליטה, באיזה תקציב כולל אנחנו מדברים?

אני יכולה לומר שתקציב היחידה האתיופית עמד על קצת מעל 60 מיליון ש"ח. מתוך תקציב קליטה בקהילה עוד כבין חמישה לשבעה הולכים לאוכלוסייה האתיופית, בתעסוקה עוד כעשרה מיליון בתכניות בתחום הרווחה עוד כשני מיליון. לגבי מרכזי קליטה ומענקי משכנתאות, זה יהיה כ- 250 בשנת 2005, ב- 2005 הצפי גם שתקציב מרכזי הקליטה יהיה סביב ה- 80 מיליון.

אנחנו גם יודעים לעגן משאבים זאת אומרת מעבר לתקציב שהוא תקציב משרד הקליטה, מאחר ויש לנו שיתופי פעולה עם גופים אחרים כמו הסוכנות או הג'וינט וקרנות אחרות אז לפעמים על כל שקל שלנו אנחנו מצליחים להביא עוד שקל או שניים מגופים אחרים כך שהתקציב המיועד בסופו של דבר הרבה יותר גדול.

אנחנו פונים למשרד האוצר כדי לקבל תקציב נוסף כמצ'ינג ממשלתי לפרויקט הלאומי האתיופי. אני חושבת שאנחנו מדברים על תקציבים יפים שמיועדים לקהילה, מובן שכל תקציב נוסף שנקבל נדע מה לעשות אתו הוא לא ילך לאיבוד, אבל בגדול אי חייבת לציין שהייתה היענות טובה של האוצר לבקשות שלנו של שרת הקליטה לתקציב 2005, גם בתחום של המשכנתאות וגם קבלנו תוספת תקציב ליחידה האתיופית לצורכי הדיור.

אם אני צריכה לתת תמונה כוללת אז אני רואה שלשנה הבאה יש פלוס מינוס 250 מיליון למשכנתאות ועוד 159 מיליון על כל מה שמנית שזה 60 מיליון ליחידה האתיופית 7 מיליון לקליטת קהילה עשרה לתעסוקה שני מיליון לרווחה ועוד 80 מיליון למרכזי קליטה.

נפריד את מרכיב הדיור ממרכיב הפעילות.

בסדר.

בלי ה- 80 מיליון זה פחות או יותר התקציב שאנחנו מייחדים לפעילות פרופר, לא לקירות אלא לפעילות.

צריך להדגיש שזה לפי 300 עולים לחודש.

זה עבור האוכלוסייה שנמצאת ארץ שחלקה בדיור קבע וחלקה במרכזי קליטה. חשוב להדגיש שכל הפעילות במרכזי הקליטה, ואולי זה קשור לדיון הקודם שהתקיים בנושא, כל הפעילות במרכזי הקליטה ממומנת על ידי משרד הקליטה לא על ידי הרשויות המקומיות.

לפני שאני אומר כמה מילים בנושא שלנו פניתי אליכם עם בקשה של הוטראנים ממלחמת העולם השניה, לא להעביר אותם משני החדרים בבניין של משרד הקליטה בתל-אביב לחדר אחד, זו שנה חשובה כי זה 60 שנה לניצחון.

זו שנה מאד חשובה, אני רוצה להגיד לך שהנושא של הוטראנים מאד מטריד אותי לא רק משום שזה 60 שנה לניצחון ובוודאי שלא משום שזו שנת בחירות אלא אני חושבת שהעם היהודי ומדינת ישראל חייבת הרבה לאנשים האלה. אני לא רוצה שנרחיב את הדיבור מדוע נאלצנו לצמצם, אני אסביר לך בדיוק למה אחר כך ותביני שיש לנו סיבות טובות.

גם בלי הסברים אני אומרת שזה חבל מאד.

אני מבטיחה לך שאני אעשה כל מאמץ למצוא להם מקום חלופי מתאים.

זה מאד חשוב שהתחלנו דיונים בנושאים תקציביים, אני אומרת שקליטה איכותית זה קודם כל דיון הכשרה מקצועית והסבה מקצועית. יחד עם חבר הכנסת ארדן הקמנו לובי למען העולים בכנסת, ללובי הזה קיבלתי פניות בנושא עבודה מקצועית של עולי אתיופיה אקדמאים.

אמרתי שאנחנו הולכים יחד עם הקרן לידידות לעשות תכנית מיוחדת להשמת עולים אקדמאים אתיופים.

זה חשוב כי אם לא תהיה אליטה לא תהיה קליטה טובה באמת.

אני חייבת לציין כהצלחה שבתקציב 2005 קבלנו תוספת מיוחדת של 40 מיליון לנושא תעסוקה אז כמובן שזה לכלל העולים וחלק מזה ילך גם לעולים מאתיופיה.

כיוון שזה לא הנושא אני לא רוצה להעלות אותו עשינו כמה דיונים ואני חושבת שאחרי שעוזבים את מרכזי הקליטה ונמצאים בתוך הדיור זה קצת מאוחר להתחיל אז בהכרה מקצועית, אבל אני רוצה שנקיים דיון נפרד על העניין הזה.

אני רוצה להודות לך, יו"ר הוועדה, שנענית לבקשה. אני חושב שזה נכון להיערך עכשיו לתקציב ולא לבוא בלילה האחרון או לילה שאחרי ולא להבין מה קרה לנו, למרות שוועדת כספים היא זו שמאשרת אבל זו הוועדה המקצועית. יש יתרון בללמוד את הנושא בנחת יחסית, נראה לי שהוועדה תתייצב לימין המשרד בדברים שיימצאו כבעלי עדיפויות, אני חושב שאפשר לעזור למרות שהדיון עצמו וההחלטה תהיה בוועדת הכספים ובמליאה.

קודם כל צריך לברך על כל מה שנעשה. בהחלט יש תכנית מיוחד לעולים מאתיופיה ותשומת לב אחרת, זה לא מספיק למרות שגם זה ראוי לציון. אני בא מוועדת חוץ וביטחון מסקירה על הטרור העולמי בעקבות האירוע הטרור קשה שהיה בסיני. אחד המקומות המאוימים הוא אתיופיה ואני לא מציע לאף אחד לעצום את העיניים, אם לא יודעים, וקורה, אין מה לעשות אבל במקומות שיודעים... בלי לחולל פאניקה כי זה לא תפקידנו, אבל זה מידע שידוע לא מעכשיו.

לפני זה צריך להגיד דבר יותר בסיסי, אני לא מכיר קליטה כזו של עולים במקום אחר בעולם, העם היהודי בעניין הזה יש לו מסורת יוצאת מהכלל וזה כאילו ברור לנו.

זה לא נכון כי היה דבר כזה בארצות הברית.

לא כמו ישראל עם קבוצה ספציפית. אני רוצה לומר שזה כאילו מובן מאליו וזה מאד לא מובן מאליו וקבע את זה העם היהודי לדורותיו ואין בדבר הזה שום דבר חוץ מאתיופיה.

אני לא מבין את השיקול, אם השיקול הוא תקציבי אז תגידו לנו וננסה לעזור כדי שבעיית התקציב לא תהיה מחסום, נמפה את הבעיות וננסה לעזור כי המצב הזה הוא כתם. אם הממשלה האתיופית הייתה אוסרת אז משרד החוץ היה צריך לטפל בזה. שמעתי ממשרד החוץ שאמר שאין מגבלה, רק לא לעשות מבצע, לא בלילה אחד לקחת 20,000 ולהיעלם ובאמת לא נראה לי שמישהו מתכנן את זה כי זו לא מציאות של מבצע שלמה או משה.

לכן צריך לרכז כל מאמץ של חברי הוועדה והממשלה, לא 300, לא 600 ולא 900. יש בעיה עם משרד הפנים שיש בדיקה של כמות העולים מי זכאי לעלייה על פי מה. הבדיקה הזו, לפי הכותרת שלה מאד איטית למרות שדובר על זירוז והיא עדין מאד איטית. אם הבעיה היא תקנים וכסף תאמרו לנו ונראה אם אנחנו יכולים לעזור, אבל חזקה על שר הפנים, והוא אומר לי את זה כל פעם, אז אני לא מבין איפה אנחנו מתעכבים ולמה הדיון צריך להיות על כמה מביאים.

יש כרגע למיטב ידיעתי כ- 1600 שיש להם אישורים והם אחרי הבדיקות, אז למה 300? כי התנאים שם כל כך טובים? מלון חמישה כוכבים? הילדים לומדים כל היום בבית ספר? רק אתמול שמעתי שנסגר בית ספר. למה אנחנו צריכים את זה, תביאו אותם. חשוב לי שתסבירו מה הבעיה.


אם אומרים שאין אישורים ביד כי משרד הפנים לא הספיק ויש לו פקיד אחד, זה נשמע קצת "בוקי סרוקי" אבל אני אומר את זה בעדינות כי לא חקרתי עד הסוף. אבל גם אם יש רק אלף למה הם צריכים להיות שם עוד חודש?

כי יש החלטת ממשלה על זה.

החלטת הממשלה אומרת שאחרי שהגיעו רק מאה עולים, שזו ממש בושה להזכיר את זה, אז ראש הממשלה אמר להגביר את הקצב לפחות ל- 300, ותקנו אותי אם אני טועה. אני אומר שאני לא המומחה הבינלאומי לכל אבל בעיקר תנסו להסביר לי, איך מורידים את המכסות כך שכל מי שיכול, עולה. אם יש בעיות תגידו איפה הפקקים וננסה. כל מי שיושב פה, אנחנו רוצים להתגייס לטובת העניין, זה דיון לקראת 2005 בהיבט תקציבי, למרות שאני לא חושב שהבעיה היא תקציבית, תגידו איפה הבעיות, וננסה ביחד לפתור אותם.

גם אני רוצה להצטרף לברכות אליך גברתי היו"ר, על קיום הדיון, אני חושב שחבר הכנסת אוריאל מיצה את מרבית הדברים, יזמנו את הדיון הזה והיינו גם בפגישה עם סליי מרידור, כי גם אני מאמין, ואני חושב שרבים מחברי הכנסת מאמינים שהמכסה הזו של 300 לחודש היא ממש כתם, זו ההגדרה הנכונה ויום יבוא ואנחנו מאד נתבייש על כך, חברי כנסת יחד עם כל המערכת שמנהלת את מדינת ישראל, כשיגידו שהיו שם יהודים שיכלו לעלות ולא עשינו את כל שביכולתנו להעלות אותם.

משיחות שעשיתי בעבר, גם עם שרת הקליטה גם עם חברי כנסת משינוי, למרות ששר הפנים אומר שאין שום בעיה, הבנתי כחבר כנסת ואני לא אומר שאני מומחה בנושא ולכן ביקשנו את הישיבה, שיש שתי בעיות, האחת זה כסף, שבגלל זה יש את המכסה הזו והבעיה השניה שאומרים שלא יודעים איפה זה ייגמר, ואין אפשרות לפתור את זה.

אמרנו שנעשה כמיטב יכולתנו כדי להבין איפה הבעיות שלכם בנוגע להסרת המגבלה הזו על המספרים, שלדעתי זה דבר מזעזע. אנחנו רוצים להבין ממשרד הקליטה מה הבעיה. אם זה כסף, אז בכמה כסף מדובר, אולי נוכל לגבש קבוצה גדולה של חברי כנסת שיתנו את תמיכתם בתקציב בפתרון הבעיה הזו.

אני חושב שלא יהיה צורך.

אני גם מאמין שלא יהיה צורך, אני לא אומר שזו דרך הפעולה היחידה אבל בואו נשים את האצבע על הבעיה, זה התפקיד והאחריות של משרד הקליטה וקודם כל שלנו כחברי כנסת.

יש לי התייחסות אחת ושתי שאלות. הייתי עד לתהליך בניית התקציב ואני יודע שהנושא של המשכנתאות באמת יצא גבוה מאד ואני רוצה לברך אתכם שהשגתם את מה שרציתם, למרות שאני יודע שאף פעם זה לא מספיק, אם אני מבין נכון זה מסדר כ- 800 משפחות.

בעלייה אחרת יש מגבלה או שכל עולה מקבל משכנתא?

תתעורר, אין יותר משכנתאות.

אני שואל על הלוואות, גם הלוואות זה באישור האוצר ובסבסוד

אצל האתיופים רוב המשכנתא זה מענק ואין את זה לאף אחד אחר.

אלה הלוואות של הממשלה.

הלוואות של הבנקים, זה גם סעיף שלא מנוצל, זה אחד מסעיפי תקציב משרד השיכון שלא נוצל בוודאי לא עד תומו בגלל התנאים. כל עוד היה מרכיב של מענק במשכנתא, גם האנשים לא התקשו להחזיר. היום המענק לא קיים, המשכנתא קיימת.

אני רוצה לשאול את נציג האוצר, נניח שהיה שיטפון "כאפיקים בנגב", האם יכול להיות מצב שהאוצר יגיד שבנתונים של ההלוואות האלה, בריבית מסחרית של הבנקים וכל מה שנאמר פה, שהאוצר יגיד שנגמר לו הכסף למשכנתאות?

אני אקדים ואומר שאני לא מומחה גדול בתקציב של משרד השיכון, זה בתחום שלהם ואני מכיר את תקציב משרד הקליטה. הנושא הזה של הלוואות למשכנתאות חל לא רק על עולים מאתיופיה אלא גם על עולים אחרים וזה לא אפיק הסיוע היחידי, יש גם סיוע שכר דירה שניתן להרבה קבוצות.

לא זו הבעיה אבל יש לה השלכות על מספר המורשים לעלות או על מספר העולים. ההערכה שלי היא שזו אחת הבעיות שמכתיבה את הקצב כי בסופו של דבר הקליטה של יוצאי אתיופיה היא קליטה יקרה, ואני לא מתבייש להגיד את זה.

מה שמעניין אותי הוא מה אחוז יוצאי אתיופיה שעוברים את הגיור בשנתיים שלוש האחרונות מכלל העולים.

99.9%

ציפיתי לתשובה הזו.

הם נכנסים מתוקף חוק הכניסה, והם חייבים.

רציתי לחדד את זה עוד יותר, התחושה שלי, ואני אומר את זה בזהירות בלי לקחת בחשבון את כל הנושא התקציבי, שכל מי שקיבל אישור חובה עלינו לזרז את ההליך. אפילו לא מסיבות סנטימנטליות רגשיות או ערכים של קליטת עלייה, כי אחר כך הקליטה של אותם מתעכבים מאתיופי תהיה יקרה יותר מסובכת יותר ובעייתית יותר.

הסוכנות הזמינה עכשיו מחקר כלכלי כמה יעלה לה בגלל עיכוב.

לא ידעתי על זה אבל זה היגיון פשוט

תוכל לפרט את הסיבות?

שירותי החינוך, התנאים שהם נמצאים שם, האפקטים המצטברים התסכול המצטבר, הכל ביחד.

שאלתי את השאלה הזו הרבה פעמים, מדוע לא מתחילים את תהליך הקליטה כבר שם. מדוע לא מתחילים ללמד אותם שם, מדוע לא מתחילים א תהליכי הגיור שם כשהם יושבים שנתיים תוך המחנות.

זה שינוי גדול מידי, הם לא מסוגלים. אם אתם רוצים לרכז מאמץ, אתם צריכים להתמקד באלה שקיבלו את האישורים. אל תנסה לשנות את המכסה תלך על נושא הזה יש בן אדם שנמצא שם עם אישור ממשרד הפנים וזו זכותו וחובתו. שם צריך להיות מאמץ משותף שלנו, ובכל קנה מידה, אדם שקיבל אישור יעלה וכמה שיותר מהר יעלה יהיה יותר טוב לו ולמערכת הפוליטית. רציתי לשאול גם על המצ'ינג של שני מיליון ש"ח.

אנחנו נעשה את זה בצורה מסודרת, קודם כל אני רוצה לבקש התייחסות של משרד הקליטה ושל משרד הפנים אם יש סיבה עקרונית או הצדקה לנושא המכסות. האם יש אפשרות לשנות את זה או לא.

אני חשבת שההתייחסות המתאימה לזה היא של משרד הפנים אבל בכל זאת אני אגיד שלא משרד הקליטה קובע מי זכאי או לא זכאי לעלות וכמה. הייתה החלטת ממשלה התפקיד שלנו כמשרד קליטה הוא לעשות את הטוב יותר לקליטת העולים ולא חשוב מאיפה.

זאת אומרת שזו שאלה שאת לא מתייחסת אליה הקווטות זו לא את.

אני רק אומרת שהתפקיד שלנו הוא לקלוט הכי טוב שאפשר.

אבל מהי עמדתכם, נניח שראש הממשלה מזמן דיון על העניין הזה, דרך אגב היה כתוב שלקראת סוף השנה הזו הנושא ייבחן מחדש.

אם אני לא טועה הוקם צוות בראשותו של שר הפנים, אפשר לקבל הסבר על זה?

יכול להיות שיש עירוב מושגים מסוים, לגבי הנושא של עליה, דהיינו זכאי חוק השבות והעלייה היא על פי חוק השבות, אין שום מגבלה, שום קווטה על עולי אתיופיה שאין על מדינה אחרת. אמר את זה שר הפנים במפורש שכל זכאי שבות לעלייה משהוכחה זכאותו, מגיע, ולא משנה אם יש אחד 300, או 3000. אין מצב שבו זכאי עליה לא יגיע.

כל הנושא שנולד הוא אחר, משנגמר גל העלייה הגדול ב– 98 הייתה החלטת ממשלה שאמרה שלאחר שהבאנו על פי חוק הכניסה אנשים שלא היו זכאים, באופן חד פעמי מעכשיו יעלו אך ורק אלה שהם זכאי חוק השבות, הם עולים ואין על זה שום מכסה או שום אפליה לרעה של האוכלוסייה האתיופית מול אוכלוסיית עולים ממקום אחר.

מה שקרה הוא שמאותם 5000 איש שעלו בקבוצה אחת היו אנשים שאינם יהודים כיום אלא מזרע ישראל מצד אימותיהם מהרבה דורות שמאז הם נוצרים ושעל פי ההלכה, במידה והם מביעים את רצונם זכותם לשוב לעם היהודי ולעשות טקס של גיור מזורז כזה או אחר אבל לא עולים בצורה חלקה ללא טקס גיור דתי ולכן הם רוצים להגיע לפה על מנת לעבור את התהליך פה ואז לקבל בדיעבד מעמד עולה.

מאחר ומדובר באנשים שהם אינם זכאי עליה, דובר בזמנו, לאחר שאותם 5000 הובאו, ולכאורה המחנות היו אמורים להיסגר כי לא היו שם עוד אנשים, ותוך שנה נבנתה רשימה של כ- 24,000 אחרים ונשאלה השאלה אם מ- 500 שבזה נסגרו המחנות גדלו ל- 24,000 כמה יגדלו בהמשך, ואם כן איך אנחנו נערכים לזה.

הוחלט במסגרת אותם ישיבות ועדות שרים, בישיבה שנעשתה בהשתתפות ראש הממשלה בפברואר השנה שמנהל האוכלוסין יבדוק בצורה מוסמכת כמה באמת כאלה יש, והוחלט שעד כה קצב העלייה שהיה קיים שהיה בין 250 ל- 300 לחודש ימשיך, דהיינו זה יהיה קצב הבדיקה והאישור הסופי מי מזרע ישראל.

לא הוחלט על קצב הבדיקה אלא על קצב עלייה.

הוחלט על קצב ההגעה ארצה במסגרת היכולות התקציביות והאחרות, אבל בהחלטת הממשלה מפברואר 2003, שנגדה את זו שהייתה מ- 98, נאמר שבמיידי יש לבדוק את השלמת הרשימה, על כל השאר ועדת השרים דווחה על מקורות תקציביים וארגונים אחרים, כאשר שרת הקליטה בין היתר אמרה ולו רק מקומות פיזיים במרכזי קליטה, איפה אני שמה את האנשים האלה, זה מתפקידי ועדת השרים.

בישיבה האחרונה של ועדת השרים סוכם שתיבדק הרשימה ואת זה יציג מנהל האוכלוסין, אני מניח שבימים אלה בקרוב היא וודאי תכונס שוב על סמך אותם נתונים שיש ובמידה ותהיה התקדמות תקציבית מעבר לתקציבי עולים שהם לא מוגבלים לאותה קבוצה שהיא לא קבוצה זכאית חוק שבות.

בשורה תחתונה מה שאתה אומר זה שאנחנו עומדים בפני סיכום לזרז את קצב בדיקת הזכאים לכניסה לישראל, זה אומר שהבג"צ שעומד לפתחם מזרז אותם ואחרי הבג"צ להערכתי זה לא יתקדם כך. יש עכשיו בג"צ למה הם לא התחילו ולא סיימו למרות ההחלטה.

דבר שני אתה אומר את מה שאומר חבר הכנסת ברונפמן, שבמידה מסוימת הנושא התקציבי והארגוני מעכב את ההליך בגלל הצרכים המיוחדים של מרכזי הקליטה.

אני רק אוסיף לצורך ידיעת הוועדה כחלק מהאינפורמציה שעלתה פה מוועדת שרים, שהמצב הבריאותי שם בהחלט לא מצב בריאותי ירוד.

אתה מקבל את הביטוח הרפואי שם?

אם הייתי אתיופי רגיל הייתי שמח לקבל את הטיפול הזה.

אבל הוא יהודי הוא לא אתיופי רגיל, הוא בן עמך, זו אמירה מאד מקוממת. יש אנשים בכל העולם שעולים לישראל, אם הוא היה רגיל הרי לא היית מטפל בו בכלל.

שאלת לגבי הרמה הרפואית.

והתשובה שלך מאד מקוממת.

אני אנסח אותה אחרת. לפי הדוחות הרפואיים של רופאי הג'וינט שמטפלים באנשים שם רמת הטיפול הרפואי גבוהה יותר מאשר בשאר האוכלוסייה האתיופית ושיעורי תמותה לא שונים מאלו המקובלים במדינת ישראל.

דבר שני שאמרה גם ממשלת אתיופיה במסגרת מגעיה, שהבעיה היא הריכוז של אותם אנשים. עצם העובדה שמגיעים משם לכפרים, בחלק מהמקרים מעודדים להגיע מהכפרים, יושבים את אותם כמה שנים, במשך אותו תהליך קליטה במקום לשבת בכפרים שלהם ולעבור את תהליך המיון ואז להגיע ארצה ברגע שצריך וזה חלק משורש הבעיה שלא כל כך תלויה לא במשרד הפנים ולא במשרד הקליטה לצורך העניין הזה.

זו בעיה שאנחנו לא מתעלמים ממנה ואנחנו מתמודדים אתה בעזרת אותם שליחים שנמצאים שם במרכזים. רציתי בסך הכל לעשות את ההבחנה כי עלול היה להישמע מכאן שכאילו קיימת אוכלוסייה של זכאי עלייה ויש אפליה לרעה של אוכלוסיית אתיופיה ששמים עליה מכסה, ולא כן הוא. לגבי הרשימה ותהליכי הקליטה ששי קציר ירחיב.

אני מבינה שאנחנו צריכים לברך אותך על המינוי החדש וכיוון שניפגש בכמה נושאים אני גם רוצה לאחל לעצמנו שיתוף פעולה פורה, ותשובות יותר מהימנות מאשר קיבלנו עד עכשיו.

תודה רבה. ברשותכם אני אתייחס לתהליך הבדיקה. כפי שצוין יש לנו רשימות שלמעשה הן הפוטנציאל של אותם אנשים שהם זכאים על פי החלטת ממשלה.

האם אותה רשימה היא הרשימה שסוכמה כתוצאה מאותו סקר שנעשה לפני שנתיים שלוש?

מה שנקרא ועדת אפרתי?

חלק מהחומר הוא מוועדת אפרתי אבל הבדיקה האחרונה שנעשתה גם בעקבות החלטת הממשלה ואחר כך היה דיון בממשלה אז נעשתה בדיקה על הרשימות האלה ועוד בקשות נוספות.

הבדיקה נעשתה שם אותו פה?

הבדיקות נעשו כאן כלומר הרשימה גובשה כאן כשחלק מהרשימות קיבלנו גם משם כי עם הזמן באו אנשים שעומדים בקריטריונים והגישו את הבקשה שלהם, נכון להיום הרשימה עומדת בסביבות ה- 17,000. הליך הבדיקה מתחיל בארץ עם אנשים שלנו שמקיימים את אותה פגישה עם קרובי המשפחה, החומר הזה עובר לנציג שלנו באתיופיה ואז הוא עושה את המפגש עם האנשים בכדי להשלים את הבדיקה ולבדוק את אמיתותה.

אני בהחלט יכול לומר שאל מול אותה מכסה או קצב העלייה, הבדיקה שלנו לא מעכבת את זה. צוין שיש 1400 אנשים שהם אחרי בדיקה וממתינים אבל הם לא נכנסו לתור של העלייה מאחר ויש את ההגבלה של מספר העולים.

תוך כמה זמן יגיעו ה- 1400 ?

לצורך העניין הכנתם "בנק" של 1400 אישורים, מה מגביל את העלייה שלהם?

קצב העלייה הוא של כ- 300 בחודש.

מה מגביל את זה?

זו הייתה החלטה של ועדת השרים.

בדיון שהיה בממשלה אני יודע שהמספר הזה עלה כי הבנתי שיש מגבלות גם מבחינת הממשלה האתיופית ודברים נוספים, אני לא יכול לתת תשובה מוסמכת. אני כן יכול לומר שאל מול אותם מספרים שעולים אין מצב כזה שהבדיקה שלנו מעכבת עלייה של אנשים.

יש לכם מאגר של 17,000 שמות פחות או יותר מסוכמים, בדקתם 1400, כמה זמן עקרונית ומעשית צריך לקחת לבדיקת יתר השמות.

הקצב שלנו, שמוכתב לנו מאתיופיה, הוא 100 משפחות בחודש, ובקצב כזה מול המספרים שאנחנו מדברים עליהם זה תהליך של שלוש שנים.

ולמה אתם לא יכולים לעשות יותר?

אפשר לעשות יותר אם ניקח יותר אנשים ונשלח אותם לשם שיעשו את הבדיקות האלה.

זו בעיה של תקנים ותקציב?

אם נרצה להאיץ את קצב הבדיקה כמובן שזה יעזור.

אתם לא יכולים לעשות את זה?

מול מספרי העולים היום אין את הצורך הזה.

אני רק רוצה שתסבירו לי את הבעיות הטכניות, כי בלי נדר בעזרת האנשים פה נפתור את כולם אם רק תסביר לנו את הבעיות הטכניות.

אם הבנתי אותך נכון אתם עורכים בדיקה של 100 לחודש כי זו הנחיה שקיבלתם.

זה הקצב שאנחנו מסוגלים לעשות עם אותו אדם שיושב שם.

כדי להכפיל את קצב הבדיקות אתם צריכים תקן נוסף? עקרונית אילו היה לכם עוד שני תקנים תוך כמה זמן אפשר היה להתגבר על הבדיקה של ה- 17,000?

היום הקצב הוא 100 משפחות לחודש אז אם נוסיף עוד אדם זה לא ייקח שלוש שנים, זה ייקח שנה וחצי.

ועם שלושה אנשים זה ייקח שנה. יש גם שאלה במי מטפלים בריאותית, אם לא מגיע לו אז לא.

מי שמטפל שם הוא הג'וינט וארגון אמריקאי, גם לזכאים, גם לאלה שנאמר להם שהם לא זכאים וגם כאלה שיודעים שהם לא זכאים וטרם נאמר להם ועדין נשארים במחנה, אף אחד לא מגרש אותם. הבעיה העקרונית שאתם שואלים לגבי התחייבות של כמה זמן ייקח לבדוק - - -

הבעיה העקרונית היא שאם אתה אומר שיש אנשים שלפי כל הנתונים שיש לכם אינם זכאים בסופו של דבר זכאים, ככל שאתה מחזיק אותם יותר במחנה כך אתה יוצר יותר לחץ שהם כן יעלו.

אנחנו לא מחזיקים אותם במחנות, המחנות שייכים לארגון האמריקאי, המקום הוא חלקות פרטיות שנשכרו על ידי ארגון ביתא-ישראל במימון ארגון NACOEJ האמריקאי ואין לנו מילה בזה, להפך היה סיכום אתם בסוף 98 שאחרי העלאת בני הפלאשמורה NACOEJ מתחייבת לסגור את המחנות והוא לא סגר אותם הוא פתח אותם אחרי חודש מחדש. היינו מאד שמחים שזה מה שיש לעלות, נסגר ונגמר.

הבעיה הנוספת היא לגבי מתי ייגמר הליך הבדיקה אם הולכים לפי החלטת הממשלה ואני בודק רק את אלה שיושבים היום באדיס אז אין בעיה, אבל גם אלה שפה אל תשכח שהגיעו למחנה ריק שהתרוקן והתמלא שוב. אני לא יודע כמה נמצאים, ואף אחד לא יכול לומר בצורה מוסמכת, לא אפרתי ולא אף אחד אחר, כמה נמצאים עוד באזורים באתיופיה שעוד לא הגיעו אליהם ואם הם ימצאו זכאים גם אותם צריך להעלות.

חזרנו לשאלת מיליון העולים שיציפו אותנו.

אנחנו לא נטבע אבל פשוט לא נוכל להגיד לך שזה יהיה תוך שנה כי אם יהיו יותר אז נצטרך לבדוק אותם וכל אחד זכאי לבדיקה הזו אם הוא ראוי.

שמי שלמה ואני מיצג את הסוכנות, מבחינה אובייקטיבית, כ- 2800 הגיעו מתוך ה- 20,000 שקבלו אישורים, יש 1400 שנמצאים כרגע באתיופיה, שלושה שבועות אין טיסות וגם לא תהיה טיסה השבוע, לא בגלל מכסת ה- 300 אלא משום שמשרד ההגירה האתיופית שינה את שיטת הנפקת הדרכונים. עד היום זה היה באמצעות לה-סה פסה, עכשיו הם רוצים שיצאו עם דרכונים אתיופים או עם טפסי מעבר שיהיה רשום בהם אזרחות ישראלית עוד לפני שהאדם הגיע לארץ.

זה שני דברים נוגדים, אם אלו דרכונים אתיופים זה אומר שלפי האתיופים הם צריכים להמשיך להיות אזרחים אתיופים.

משרד ההגירה האתיופי אומר לנו ככה, יש לכם אפשרות להוציא את האנשים הזכאים בשני דרכים, דרך אחת עם הדרכונים כשכל אדם מגיש את הבקשה זה יכול לקחת חודשים עד שלושה חודשים עד שאזרח יקבל דרכון.

השיטה השניה שהייתה נהוגה עד לפני שלושה שבועות היא הלה-סה פסה שזו תעודת מעבר, הם ביטלו את השיטה הזו ואמרו לנו שאם אנחנו לא רוצים שיתעכבו שלושה חודשים, יש לנו טופס של אזרח זר שהוא יכול לצאת מהמדינה אבל בטופס האזרחות שלו תרשמו שהוא ישראלי.

זאת אומרת שלפני שהוא בא לארץ נותנים לו אזרחות.

הלשכה המשפטית של משרד החוץ מתנגדת לזה, הידיעה שקבלנו היום בבוקר שהם הבטיחו במקום שלושה חודשים הנפקת דרכון יהיה חודש לכל אזרח מיום הגשתו עד שלושה שבועות. אנחנו ממתינים, הולכים לעשות ניסיון השבוע ואני לא יודע מתי הם יגיעו.

עד עכשיו הם הגיעו עם הלה-סה פסה? והיה כתוב בתעודה אזרחים אתיופים? מה שהאתיופים אומרים לכם שהם ינפיקו להם לה-סה פסה אבל הם כבר לא יכולים לכתוב עליהם אזרחות אתיופית, רק בדרכון. יש למישהו מושג למה הם עושים את זה.

משרד ההגירה האתיופי שינה את כל נושא מנהל האוכלוסין שלהם ואת הנפקת הדרכונים.

אבל זה לא מכוון רק נגדנו.

ממש לא, זה לא מכוון נגד האנשים שלנו.

יש להניח שהבעיה הזו תיפטר.

היא תיפטר אבל מבחינתנו כסוכנות יש את המכסה של 3600 בשנה, זו תהיה המכסה, מאחר שהגיעו 2800 עד היום וכל חודש נצליח להביא 1200 בלבד כל שנה לא מעבר לזה.

למה שתביאו רק 1200.

יש החלטה, אנחנו כסוכנות מנועים מלהביא אדם אחד נוסף אם אין החלטה כזו.

אם יש עכשיו עיכוב טכני ובחודש אחד מגיעים רק 100 במקום 300 יש סיבה לא להביא בחודש אחריו 500 במקום 300?

זה כבר נעשה, בערב פסח הבאנו גם מטוס מיוחד כדי לסגור את הפער שנוצר בגלל בעיות בירוקרטיות. אני רוצה שאף אחד לא יבוא בטענות לסוכנות היהודית למה אתם לא מעלים עולים, עד שלא משנים את החלטת הממשלה.

אנחנו מסתובבים סביב אותו הנושא, בסופו של דבר לא צריך להיות גאון כדי להבין שהחלטת ה- 300 היא החלטה של ועדת השרים.

תסלחו לי אבל בהחלטת הממשלה כתוב: "עד להשלמת הבדיקה יש להמשיך את עליתם ארצה של הזכאים בקצב מוגבר של כ- 300". הקידוש הזה מיותר, לא כתוב שצריך להביא רק 300 אלא כ- 300, הם רצו להגיד שאם היו 100 אז להעלות לפחות ל- 300 מה אתם מקדשים את זה?

משרד הפנים לא מייצג את הבעיות האלה, עם כל הכבוד לשר הפנים שהוא יו"ר ועדת השרים, אם תבוא המנכל"ית ותגיד שהיא לא יכולה להביא יותר מ- 300, אם אין תקציב אני רוצה לשמוע את זה ממנה ולהבין איפה הפקק, אם זה הפקק של הסל או של המשכנתא או של משהו אחר, שהיא תגיד וזה בסדר. אנחנו לא רוצים עולים ברחובות, על זה אין מחלוקת, אנחנו לא רוצים עולים שמחפשים אוכל בפחי אשפה, זו מטרת הישיבה.

אם תגיד המנכ"לית שהיא לא יכולה להעלות יותר מ- 294 אני מקבל את דבריה כמו שהם, נלך לשר האוצר נלך לראש הממשלה או לוועדת כספים ונגיד שקיבלנו את הנתונים ואנחנו צריכים יותר תקציב.

אני אומר שוב את מה שאמרתי קודם, אני מבצעת את מדיניות הממשלה, אני לא קובעת מי מגיע לא מאתיופיה ולא משום מקום אחר, מי שמגיע צריך להיות מטופל בצורה הכי טובה והממשלה רק יכולה לעזור.

אם יגיעו לפי החלטת ממשלה 342 עולים בקצב ממוצע, או יותר, את תדעי להסתדר עד סוף השנה? מה צריך כדי שהם יקבלו את השירותים שאתם אמורים לתת לכל עולה.

אני אומרת שזה לא חשוב אם זה עולה מאתיופיה או מכל מקום אחר, אם יש יותר עולים צריך יותר תקציבים בכל תחום שהוא.

אני רוצה לפתוח סוגריים כדי לחדד את העניין, התקבלה החלטה על דעת כל הגורמים השותפים שיהיו 300 עולים מכמה טעמים, גם מהטעם התקציבי וגם מהטעם של התנהלות מול ממשלת אתיופיה, כי באותה תקופה ממשלת אתיופיה לא רצתה שהדבר הזה ייראה כמבצע.

שר החוץ אומר שאפשר להעלות יותר.

אם שר החוץ אמר זאת אני מציעה לך להציג שאילתה לשר החוץ.

יש לי שאילתה לאוצר, אם מחר הממשלה תחליט שהיא מעלה עוד עולים, יהיה תקציב לזה?

משרד האוצר מתקצב בהתאם להחלטות ממשלה.

ההחלטה היא החלטה עקרונית.

לפני 4 שנים התחיל בתרועה גדולה הפרוייקט הלאומי האתיופי, קיבלנו מסגרת קונספטואלית של 660 מילון דולר לתשע שנים. הדברים התעכבו, היה עיכוב בהקמת התשתית, נגיסט נכנסה לעבודה, הקמנו תשתית, הפעלנו מערכת אמריקאית ואחרי עיכובים גדולים משרד ראש הממשלה העביר את האחריות לתיאום חלקה של הממשלה, שיהיה על בסיס של שותפות מצ'ינג, למשרד הקליטה.

עם משרד הקליטה עברנו תהליך מאד יסודי של התמרכזות ושל אימות ואני מבקש לציין מאד בסיפוק את החלק של השרה ושל המנכ"לית, אנחנו עכשיו על פרשת דרכים. הגענו עם האמריקאים למתכונת מאד מצומצמת של שני מיליון דולר עם תקופות מסוימות לתפעול השנה הראשונה.

אלו שני מיליון מהתכנית של ה- 600?

התכנית של ה-600 הייתה צריכה להיות על בסיס של שנה ראשונה 30 מיליון דולר כשכולל המצ'ינג, אנחנו מקווים להגיע לחמישים מיליון דולר. הצרכים היו לקידום הקהילה האתיופית כאשר הבסיס הוא שותפות הקהילה האתיופית הארגונים היהודיים והממשלה.

אתה מדבר על תוספת על הבסיס - - -

באה שרת הקליטה ובצדק, וכך הייתה גם התחושה שלנו אחרי שהקמנו את התשתיות לפעילות בשטח, ואמרה שאנחנו צריכים להתמרכז. התמרכזנו על שני מרכיבים עיקריים, קידום הפעולה החינוכית מחטיבת ביניים עד סוף הבגרות והעצמת הקהילה, כאשר התפיסה היא שהקהילה היא חלק מהפתרון לא רק חלק מהבעיה, יושב פה אברהם נגוסה שמזה שנתיים הוא יו"ר הנציבות המאוחדת של כל הארגונים האתיופים בפרוייקט.

האמריקאים מסתכלים עליו בחשד גדול מאד, אחרי שהגשנו את התכנית והיא עברה את אישור כל המוסדות שלנו ומשרד הקליטה הסכים לה, אנחנו מחכים בכיליון עיניים לאישור חלקה של הממשלה בפרוייקט. ההצעה של שני מיליון דולר לשנה הראשונה שתאפשר לנו להישיר מבט מול האמריקאים להגיד שהממשלה ועם ישראל מילא את חלק בפרוייקט.

יש הרבה רצון טוב ממשרד הקליטה, קיוויתי לקבל היום תשובה מוסמכת וסופית ממירלה גל, לצערי עדין לא קיבלתי אותה ואני מבקש שהוועדה תצא מפה בהחלטה שקוראת לסכם בהקדם את עניין הבטחת המצ'ינג, ההשתתפות השווה של הממשלה בחלקה בפרוייקט. זה יאפשר לנו להעביר את המאמצים מארצות הברית ולהאציל את הפרוייקט ולכוון אותו למטרה שלשמה הוא נועד בשנים הקרובות.

זה נושא נוסף שלא קשור למספר, אנחנו מנסים לקבל תמונה בהירה לגבי מספר העולים שעולים בחודש.

זה לא הנושא שלשמו הוזמנו, לגבי הנושא הזה אני רוצה להעיר משהו על בסיס הרקע האתיופי שלי, באתיופיה אין מרשם תושבים אין שמות משפחה, ההליך הרגיל לאזרח אתיופי לקבל דרכון תוך שלושה חודשים, כמו שאמר שלמה מולה, זה ממש בגדר נס.

אני רק ציטטתי את מה שהם אמרו.

הם משתמשים באותם מושגים אבל אחרי זה יש עולם אחר לגמרי.

אני שמחה שאתה מציין את זה, אני לא אומרת בשמחה אלא בצער מכיוון שזה אומר שאם אנחנו שומעים שתהליך הנפקת דרכונים יכול לסבך ולעכב את כל התהליך זה אומר שהמאבק בכל זאת צריך להישאר על הלה-סה פסה אחרת יהיה פה עז נוסף.

אני חושב שהחלטה שלנו כרגע בסוכנות הוא לא לכוון את זה לכיוון של לה-סה פסה, כי זו לא החלטה רק לגבי העולים האתיופים אלא על מועמדי העלייה מאתיופיה בכלל מדינת אתיופיה לא רוצה להשתמש בלה-סה פסה, ואני לא חושב שאנחנו יכולים לשנות סדרי עולם.

המדיניות בעניין הזה צריכה להיות במשרד החוץ.

נכון, גם סליי פנה לשר החוץ במהלך החג וביקש את ההתערבות שלו כי השגריר ביקש הנחיה ממשרד החוץ. אני מקווה שנדווח לוועדה ונדע תוך שבוע ימים איפה אנחנו עומדים בהנפקת אישורי מעבר. דרך אגב, מאחר והוזכר הנושא של הטיסות, דווקא חברת טיסות אתיופית ששריינו מקום מראש בחוזה אתם כבר לוחצים אותנו כי זו חברה ממשלתית ואני חושב שהבעיה תיפטר.

קודם כל הערה קצרה לעניין של הדרכונים, הלוואי שממשלת ישראל תחליט להעלות לפחות אלף בחודש וזו תהיה הבעיה. אני אומר לכם שעניין הדרכונים הוא נושא אחר שאפשר להתמודד אתו. עד עכשיו זו לא הייתה הסיבה להבאת 300 עולים, זו הייתה מדיניות הממשלה. לכן אם הממשלה תחליט על 1000 לחודש זו לא תהיה הבעיה.

נושא נוסף לגבי משרד הפנים, בהחלטה של ועדת השרים בפברואר, צוין שמשרד הפנים יסיים את הבדיקה תוך 90 יום. עד עכשיו עלו 1600, אלה לא 1400 שיש להם ביד אישור, אני אומר בוודאות ומוכן להציג את הרשימה, יש 1600 שיש להם אישור.

יש לנו מערכת באתיופיה שברגע שבן אדם מקבל אישור יש לנו רשימה. יש לנו עבודה מסודרת ואני אומר של- 1600 יש אישורים ביד. 90 יום עברו מזמן בפברואר.

90 יום זה דבר גמיש, משאלת לב

האמת היא שכרגע מי שמעכב את ה- 300 בחודש, זו לא הבדיקה של משרד הפנים, כי יש כבר 1600 עם אישור ממשרד הפנים, מי שמעכב היום את העלייה הוא משרד הקליטה שלא מוכן לקבל יותר מ- 300, דהיינו החלטת הממשלה.

יושבת כאן המנכ"לית שאומרת שהיא מוכנה לקבל.

אני מדבר על החלטת ועדת השרים.

אני רוצה לסכם את הישיבה, דבר ראשון אנחנו פונים לממשלה להוסיף אד הוק, לפחות לתקופה מסוימת, שני תקנים נוספים למנהל האוכלוסים כדי שיגמרו בפרק זמן סביר ולא יאוחר משנה את כל הנושא של הבדיקות של ה- 17,000.

החלטה שניה, אנחנו פונים לממשלה להגביר את קצב העלייה אם אין סיבה, ואם שר החוץ טען שאין מניעה וזה לא יסבך את היחסים שלנו עם אתיופיה, אנחנו מבקשים שיגבירו את הקצב למספר יותר גדול.

נגיד לפחות להכפיל כדי שלא יתחכמו ויעלו ל- 304.

כמובן שברגע שהחלטה כזו נופלת היא צריכה לקבל גם את ביטוייה התקציבי וזה אומר שאם ההחלטה העקרונית הזו מתקבלת נתגייס גם בוועדת כספים כדי להגדיל את התקציב של משרדי הממשלה בהתאם.

החלטה נוספת, אנחנו פונים למשרד הקליטה לסיים את הטיפול ולהגיש בהצעת התקציב שלו גם את הנושא של הפרוייקט הלאומי האתיופי כדי שימצא את ביטויו בתקציב של השנה הבאה והם יוכלו לצאת לדרך ושלא נפסיד את האפשרות לקבל את הכספים מארצות הברית כי זה יהיה חבל.

זה תלוי באוצר?

יחד עם זאת חשוב לציין שהתקציב הוא בהחלט תקציב מיוחד שיועד ב- 2005 לקליטת עולי אתיופיה ובלי שום קשר אנחנו עושים את המאמצים להשיג את המצ'ינג.

בתקציב צריך שיהיו האישורים השונים כדי שנוכל גם מצדנו לעזור בטיפול בעניין?

אני עוד לא יודעת, יכול להיות שזה יינתן חלק בתקציב השוטף. אם תהיה בעיה נעדכן אתכם.

הדבר האחרון, דברנו כבר בוועדה על האפשרות שמשלחת מטעם הוועדה תצא לאתיופיה כדי לבדוק מה המצב במחנות. לפחות שנתיים מאז שאני פה אנחנו מדברים על מה שקורה שם בלי להכיר, אז יש להניח שנרצה להוציא משלחת משלנו לשם ונבדוק גם את האפשרות להגביר את הסיוע ההומניטרי והחינוכי בתוך המחנות.

הייתי שמח לראות את המצב במחנות, לגבי הנושא של תגבור הסיוע החינוכי והאנושי בלי קשר אם נגיע או לא, מן הסתם צריך לתגבר אותו למרות הודעות הג'וינט על הטיפול הרפואי המסור. אני מעריך שיש עוד כמה דברים קטנים שאפשר לשפר בתחום החינוכי והלימודי אז אנחנו קוראים לממשלת ישראל לפנות לארגונים הוולונטריים לתגבר את פעילותם החינוכית וההומנית במחנות.

אנחנו יכולים גם לפנות ישירות לארגונים.

הצבעה

בעד: רוב
נגד: אין
החלטת הסיכום נתקבלה

תודה רבה לכולם הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:35